 |
1672 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שבמישור העירוני יש פחות מחלוקות על מהם המטרות ואיך צריך לפעול כדי להשיג אותם. אינני רואה את המקבילה במישור העירוני של המחלוקת על ההתמודדות עם הסיכסוך הישראלי - פלסטיני1. ייתכן שאם הבחירות הכלליות היו בעיקר על נושאי פנים ( כלכלה, איכות הסביבה, בריאות ממלכתית), היינו רואים פחות מהפכים. 1 אפילו הבלבניסטים בינינו יסכימו שזה הגורם המכונן של כל הפוליטיקה הארצית שלנו, |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקנה מידה עוד יותר קטן, אנחנו רואים את האדישות בחלק מהמושבים החקלאיים בסביבתינו. שם אני מוצא 2 מודלים המשמשים בערבוביה... במודל האחד, אומר לעצמו האזרח: "סך הכל הטיפול שלהם לא כל כך נורא, וכל מה שהם יכלו לגנוב, הם כבר גנבו, אם נחליף את חברי הוועד, יתחילו הוועד החדש לגנוב לעצמם, אז מה יצא לי מזה?" וכך נשאר הוועד על כנו שוב ושוב. "חתול שבע, לא צריך עוד קערית חלב" במודל השני, בכל שנים או שלושה מחזורי כהונה, מתחלפת לה הנציגות בוועד, בחברי חמולה אחרת מתושבי הכפר, וכך כל משפחה במושב יודעת, שסוף סוף יגיע גם תורם "ליהנות" מהקירבה לשלטון, ואין סיבה לכעוס אלא להתאזר בסבלנות. "החתול יודע שתורו יגיע, ולכן לא הופך את קערית החלב" אפשר לאפיין את המושבים השונים לפי ארצות מוצא והרכבים סוציולוגים נוספים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלים מדגימה בדיוק את חוסר האונים, ואולי חוסר האכפתיות של התושבים. מחד גיסא, הקיטורים על מצב העיר, על השחיתויות במועצה ועל התקצוב התמוה משהו ומאידך גיסא, הבחירה במי ששימש כסגן ראש העיר בעבר וזניחת המועמד הלא מוכר, על אף המוטיבציה הרבה שלו לשינוי ושיפור פני העיר. האם מדובר במצב שבו "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" או שמא הציבור כבר לא שם לב ולא ישים לב לכל חידוש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לציבור כבר נימאס והוא לא מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הוא מעדיף להישאר בזבל (תרתי משמע)? קשה להאמין, אבל כנראה שאתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי כי זה לא ממש משנה אם יבחר זה או זה , והשינוי בעיר גם ככה לא ממש יורגש או שאי פעם הורגש. ועד היום לא ראיתי מי מהמועמדים שגם הצליח אפילו אם ניסה לשנות באמת משהו, כיוון שחסמו לו את הדרך מי שרק יכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שהציבור כן מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי השיקול המשפיע ביותר הוא תפיסת המצביעים את הכח בידי הרשות המקומית לעומת השלטון ברמה הארצית. תורמים לכך כמובן ענייני תקציב וכו', אך בעיקר המדובר בסמכויות. הממשלה יכולה בקדנציה הבאה לצאת למלחמה או לחתום הסכם שלום (שני המקרים כבר קרו) ומצביעים רבים מעוניינים להשפיע על ההחלטה איזו משתי החלופות תיבחר (אני מקצין בכוונה- ממשלות רבות לא בחרו באף אחת משתי הדרכים). לעומת זאת - אילו החלטות הרות גורל יכול ראש המועצה לקבל? הרי אפילו בתל-אביב ברור שאין לראש העיריה סיכוי לקדם למשל פרוייקט רכבת תחתית (ואכן מזה שנים רבות שהנושא לא מככב אפילו בקמפיין, וכשכיכב לאחרונה לא נראה שמצביעים רבים "קנו" את ההבטחות). הדבר גורם לשני אפקטים: (א) אחוזי ההצבעה הנמוכים אצל אלה שאנים רואים סיבה לטרוח או (ב) אלה שחשחים שזו חובתם להצביע - במקרים רבות אינם טורחים כלל ללמוד על שלל ה"טוענים לכתר" ובוחרים בראש העיריה המכהן. (הרי לא יעלה על הדעת שאזרח אחראי יצביע עבור מישהו שאינו מכיר?) בסקר לא מייצג של מכרי ניתן להבחין במגמה זו בבירור. לשם השוואה: בארה"ב ראש עיר מופקד על תחומי אחריות רבים יותר (המשטרה העירונית כפופה לו בין השאר), ואכן מערכות הבחירות המוניציפליות שם סוערות יותר הן במבחינת עניין, הן מבחינת אחוזי הצבעה והן מבחינת מהפכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מתרחש סחף בלתי פוסק בערכי בדמוקרטיה. זה מתבטא גם ברמה הארצית (זילות מעמדם של חברי הכנסת, על ידי חברי הכנסת וע"י הציבור); כשלונן של המפלגות בתיווך בין העם לשלטון והרחקת הציבור ממוקדי הכח; אי אמון של אנשי שמאל ואנשי ימין במנהיגים שלהם; סחטנות ושחיתויות במסדרונות השררה; הישענות מוחלטת של הדרג המדיני על הדרג הצבאי ועוד... זה מקרין גם לרמה המקומית, שהולכת ונתפסת כחסרת משמעות ומלאה בפוליטיקאים קטנים. וכבר נשמעים קולות בארץ הקוראים למנהיג חזק, משוחרר מכבלי הכנסת המושחתת והבג"צ הנוזף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתנו הסברים שונים לאחוז המצביעים הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות, מהטענה שהציבור לא בוטח בכל הפוליטיקאים ולכן לא משנה לו מי יהיה ראש העיר, ועד לקביעה שלמעשה ידיו של ראש הרשות כבולות וכוחו להשפיע מועט, וסיבות נוספות. ברצוני להעלות כאן עוד טענה, שיש בה גם משום הסבר לעובדה שאופן כללי בערים גדולות היה אחוז הצבעה נמוך מהממוצע ואילו ברשויות קטנות אחוז ההצבעה היה גבוה יותר. כולנו פוסטמודרנים ומתוחכמים ויודעים שהפוליטיקה כפי שהיא מוצגת במדיה בנויה מדימויים שיוצרים הפוליטיקאים לעצמם, מ"ספינים" תקשורתיים, מ"ספקטקלים" של בלונים וסיסמות ריקות וכו', שהפוליטיקה אינה אלא "אינפוטיינמט" (ראו דיון 886). הבעייה היא שכל כך התרגלנו להתייחס לפוליטיקה באמצעות הדימויים התקשורתיים הכוזבים והמתעתעים האלה, שבהיעדרם איננו יודעים עוד איך להתייחס לפוליטיקה - וזה מה שקרה בבחירות לרשויות. לפוליטיקה של הרשויות אין כמעט התייחסות במדיה (בוודאי שלא באופן פרטני לגבי כל רשות ורשות), רק פוליטיקאים מקומיים בודדים הצליחו לבנות במדיה תדמיות שאיכשהו יש לנו יחס אליהן. ולכן, אף שהעיר עצמה ובעיותיה מוכרות לנו במידה לא מעטה, כפי שציין נתנזון במאמרו, הרי שאנחנו לא מחוברים לפוליטיקה שלה, בגלל חוסר הייצוג במדיה, ולו גם באמצעות דימויים כוזבים. רובנו כבר איננו יודעים ל"אכול" את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי מדיה. ויש בכך לדעתי משום הסבר נוסף להתעניינות הנמוכה של רוב אזרחי המדינה בבחירות לרשויות. הדבר נכון במיוחד לערים הגדולות שאין להם כל מגע ישיר עם נבחרי הציבור, ועם מוסדות העירייה, ולכן בלי הדימויים המתווכים של המדיה המגע נותק כמעט לחלוטין. ביישובים קטנים יותר, הקהילתיות גדולה יותר ויש בכל זאת תחושת קרבה והכרות אישית מסוימת עם הנבחרים ולכן התיווך של המדיה הוא פחות קריטי. ובהתאם לכך, בת"א אחוז ההצבעה היה 26%, ברשויות קטנות האחוז עלה על הממוצע הארצי של 40%, ואילו ברשויות מקומיות ערביות, שם ההצבעה מתנהלת על בסיס קהילתי-חמולתי נרשמו גם אחוזי הצבעה של 90%. דומה, שבמידה רבה איבדנו את יכולתנו להתייחס לפוליטיקה בהיעדרם של הדימויים התיקשורתיים הכוזבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למדיה גם תפקיד כסתם תווך להעברת אינפורמציה. מה רע בטענה הקצת פחות מרחיקת לכת, על פיה בערים הגדולות שיעור ההצבעה היה נמוך יותר כי הבוחרים פשוט לא מכירים את המועמדים השונים ואת ההבדלים בין גישותיהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השבוע יתנהלו כל מני בחירות ברחבי ארה"ב. אחת מהן תהייה מערכת הבחירות לבתי הנבחרים של מדינת ניו ג'רסי. מצד אחד זוהי כנראה מערכת הבחירות היקרה ביותר שנוהלה אי פעם, משהו כמו 80 מליון דולר*, כשרוב הכסף הולך כמובן לפירסומת בתקשורת. מצד שני, הציבור בכללו לא מראה התענינות מי יודע מה. אז אולי צריך להוסיף שהבעיה איננה רק "היעדר הדימווים התיקשורתיים הכוזבים". האם יכול להיות גם שהציבור מגיב רק לנושאים "סקסיים" שעומדים "ברומו של עולם". כל אחד רוצה להשתתף בדיון על עתיד השטחים, יחסי חילונים-דתיים, המלחמה בעירק או הפלות. אבל כשזה מגיע לדיון בתקציבי בתי הספר, פינוי אשפה וחוקים מוניציפליים (נושאים שבסופו של דבר קרובים מאד ונוגעים בחיי היום יום), סף הרוויה התקשורתית מאד נמוך. *כנראה בגלל שני שווקי התקשורת מהיקרים בעולם, ניו יורק ופילדלפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפעיל מרכזי באחת מהמפלגות הגדולות בארץ, אני חושב שזה קצת מהכל והרבה לא כלום. אצלנו בראשון לציון נוצר מצב בו בסקרים מועמד מסויים סומן כראש העיר הבא, ופעל כאופוזיציונר תקשורתי מאוד לראש העיר המכהן במשך זמן רב. אבל סקרים לחוד ומציאות לחוד. בפועל אחוז ההצבעה עמד על 42% כשרובו למעשה זה אנשי ראש העיר המכהן (עובדי עירייה, פעילי המפלגה ומשפחותיהם, והרבה עבודת איתור תומכים פוטנציאלים ש"הומרצו" ביום הבחירות). רוב התושבים לא מרוצים מתפקודו של ראש העיר, אבל מעט מאוד מאלו שלא מרוצים הלכו להצביע. וכך שוב (בפעם החמישית!) נבחר ראש העיר המכהן. אז מה היה לנו? היה סיקור תקשורתי נרחב, כולם הכירו את שני המועמדים, אנשים רצו להחליף את ראש העירייה, ברובם לפחות. ובכל זאת נשארו בבית.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את ראשל"צ ואין לי שום סימפטיה מיוחדת לראש העיר הנוכחי, אבל הטענה שמתוך 42% של תושבי העיר(למיטב ידיעתי אחת הערים הגדולות בארץ) שהצביעו, *הרוב* היו עובדי-עירייה ופעילי-מפלגה נשמעת לי מופרכת. גם אם היית כותב "רבע" זה היה נשמע לי מופרך. מצד שני, אם הרוב הגדול הם תומכים פוטנציאליים שהומרצו ללכת להצביע, כפי שכתבת כהערה שולית, אז מה בדיוק לא דמוקרטי בזה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |