1641 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ממש מעניין. תודה גידי. על שמו של חנן יובל באמת רשומות כמה מהיצירות הטובות של הזמר העברי,וליל חניה קודם כל,שהמורכבות המוסיקלית שלו יפיפיה. אבללמרות מה שחנן אומר על החיבור המוצלח עם הפזמונאי אהוד מנור,(אפשר להבין למה)אני אוהב יותר מה שהוציא ממנו המפגש עם משוררים קנוניים כמו רחל ועמיחי,ו"ים תיכוני" למשל מעצבן אותי. אפרופו השפעות, מה יש לך גב' לוין של השלושרים מושפע מגב' רובינסון,לא? ו"אני רואה אותנו כבר זקנים" הושפע ממה? "כשאהיה בן 64" של הביטלס? וישנו השיר המיוחד והנשכח שהוא הלחין עם קובי אושרת: "הימים שעוד נכונו לנו" שמבצעים הדודאים. |
|
||||
|
||||
אני מתקשה לראות מה משותף לגברת לוין וגברת רובינסון מעבר לשם... |
|
||||
|
||||
שנים היתה לי אינטואיציה בענין. קיויתי שגידי (בעזרת חנן?) יאשר. |
|
||||
|
||||
למרות שבשניהם הטקסטים שנונים מאוד, יש יותר הבדלים מנקודות דמיון: גברת רובינסון היתה דמות מרכזית ב"הבוגר", והשיר נכתב לפסקול הסרט. השיר מריח פולק חזק מאוד. גברת לוין היתה מבקרת תל אביבית (יש האומרים הדה בושס). השיר נושא ניחוחות שנסוניים, בהשפעה צרפתית. ובכללי, הראיון נתן לי תיאבון לחפש את האוסף החדש. |
|
||||
|
||||
למה כולם מתלהבים מכל עניין המיחזור? זה התחיל עם האוסף המשולש של שלמה ארצי, המשיך עם הדיסקים של לילה גוב ומאז כל אחד מוציא גרסאות כיסוי, רמיקסים, חידושים ואת אותם שירים עם מכונות תופים ברקע. חלק נחמד, חלק פחות ולי מציק שאין שום חדש בעולם המוזיקה הישראלית. |
|
||||
|
||||
על עניין המיחזור אפשר באמת להתווכח, אבל "שום חדש" בעולם המוזיקה הישראלית זו טענה חריפה קצת, לא? יש ויש, לטעמי, חדש ומעניין וצעיר, ואפילו לא מעט. |
|
||||
|
||||
טוב נו. אז הפרוייקט של עידן רייכל מצוין, יש גם עוד כמה זמרים וזמרות חדשים שהם לא רעים בכלל. הקצנתי קצת. העניין הוא שדווקא זמרים ותיקים וטובים לא מחדשים שום דבר אך במקביל מוציאים שוב ושוב את אותם שירים במהדורות חדשות לרגל החגים שנמכרות במחירים לא סבירים. מה גם שאותם שירים גם מושמעים בתחנות הרדיו השונות שוב ושוב (האם למישהו יש נתוני השמעה של זמרים ותיקים לעומת חדשים?) |
|
||||
|
||||
ב-"זמרים ותיקים וטובים" את מתכוונת לאנשים כמו אריק איינשטיין, ריקי גל או אסף אמדורסקי? מי שזה לא יהיה, גם בותיקים אני סבור ש-"לא מחדשים שום דבר" זה מוגזם. בעיני, המצב הוא די סביר: יש שלל יוצרים חדשים-דנדשים (וזה שיפור לעומת המצב לפני, נניח, 4-5 שנים), יש לא מעט יוצרים ותיקים יותר שממשיכים לעשות דברים יפים, יש עוד-יותר-ותיקים שחלקם התעייף וחלקם ממשיך לחדש, ויש ותיקים מאוד עד קאנוניים שאכן מתפנקים קצת באוספים ממוחזרים - אבל אפילו שם יש כאלה שלא רק נחים על זריהם. "מוסקט" זה אולי לא פסגת היצירה, וגם לא חדשני במיוחד, אבל זה בכל אופן תקליט חדש עם שירים חדשים של אנשים שהוציאו תקליטים בשנות השישים. |
|
||||
|
||||
יוצא הדופן לדעתי בסיפור הוא שלומה ארצי שלא מפסיק לעשות את אותו דבר כבר 15 שנים מאז תירקוד הכל נישמע אותו דבר. ועכשיו אם הדיסק החדש באיבודים של מר אמדורסקי. הוא יוצא מנקודת הנחה לא מוטעת שכל צליל לחה שהוא מוציא מגרונו דרך עשן הסיגריות ימכור מיליונים והוא די צודק. פעם חברה שלי לשעבר סחבה אותי להופעה שלו היצטערתי שלא לכחתי דיסקמן ספר וחטיפים 4 שעות הדבר הזה נימשך ונימשך ועוד פעם ועוד פעם והוא חוזר וממחזר את עצמו כבר 15 שנה ודי נימאס עוד אוסף ועוד דיסק כפול ועוד אוסף משולש רגע חכו מדיה דירקט עוד לא הוציאה לו אוסף דוגמא לאדם שהשנה הוציא גם אלבום חדש וגם את האוסף זאת חווה אלברשטיין היא הוציאה אלבום חדש ומעניין ואוסף של 16 האלבומים הראשונים שלה |
|
||||
|
||||
תראה, גידי, אני חושב שאולי טיפה נסחפת בקשר לשלמה ארצי. למי שעובד זמן כה רב כמוהו אני לא בטוח שחדשנות פראית היא המבחן הנכון לכל תקליט. גם להוציא שירים טובים באותו ''סגנון'' זו מקצוענות, ולדעתי גם ''חום יולי אוגוסט'' וגם ''ירח'' הם תקליטים טובים עם כמה שירים טובים ממש. נכון שבשנים האחרונות הוא הוציא אוספים, אבל גם זה לא פשע - כפי שכבר צויין, צריך להתפרנס. בעניין ההופעות, אני גם קצת מופתע - עלי להודות שלא ראיתי אותו מופיע, אבל הטענה היא שהוא דווקא פרפורמר מעולה. ובהזדמנות זו - תודה על המאמר המצויין. |
|
||||
|
||||
האמת כשיצאנו מההופע ההיא המון אנשים אמרו שזאת לא הית הופע טובה כמו שבדרך כלל יש לו הרי קהל שבא להמון הופעות יכול לההיות שנפלתי על ערב רע. חום יולי אוגוסט הוא אלבום טוב הבעיה שמאז ירח איין שום דבר חדש ומעניין ועוד בעייה שגם השירים של חום יולי אוגוסט וגם של ירח הגיעו ל מיאוס עקב השמעות יתר ברדיו. אגב בירח אפשר לימצוא מוסיקאי צעיר ומתחיל שרק סים את אלבומו הראשון עוד ליפני שהתעבה לו הקול עמיר לב |
|
||||
|
||||
שלמה ארצי לשנות ה80 הוא מה שאריק איינשטין לשנות ה70 - זוהי תקופתו הטובה שלאחריה הוא יורד ברמה ונראה שלא יחזור יותר לעצמו. |
|
||||
|
||||
לשלמה ארצי יש 2 אלבומים ששווים האזנה בעצם 3 דרכים וחצות וחום יולי אוגוסט כל השאר לפח |
|
||||
|
||||
וגבר הולך לאיבוד. |
|
||||
|
||||
נכון שחכתי אותו אני מקווה שמר ארצי ימחל לי |
|
||||
|
||||
ומה עם לילה לא שקט? |
|
||||
|
||||
פחות מוצלח לדעתי |
|
||||
|
||||
לא הייתי זורק לפח את ''פתאום אחר ימים רבים'' אלבום של שלמה שבו אפשר למצוא את ''דרך שתי נקודות'' של עמיחי,''יופיה אינו ידוע'' של זך,''השיר על ארץ סיני'' של רחל שפירא,אנאבל לי של א.א.פו ועוד דברים טובים. לטעמי זה היפה באלבומיו. ולא,''אני אהבתי בשל תפוח'' לא באלבום הזה (תודה ששאלתם). אגב,שאל את חנן יובל מי.עשה לו קולות רקע באלבום. |
|
||||
|
||||
ומאז מוסקט, שלום חנוך הספיק כבר להוציא דיסק נוסף ונטול קאוורים. |
|
||||
|
||||
אך טרם הספיקותי לעיין בו, וכך נשתכח מלבי שהוא קיים בכלל. איך הוא? |
|
||||
|
||||
לא הפסדת הרבה אחד החלשים שלו למרות שיש בו שיר או 2 יפים אבל לא מהיציאות הגדולות שלו |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אני מניחה שאתה צריך לבחור מי יהיה קרוב יותר לטעמך המוזיקלי. כי אני, בניגוד לגידי, דווקא מגלה אהדה רבה ל''אור ישראלי''. זה דיסק נעים לאוזן ונעים לנשמה. בחלק מהשירים הרגשתי כבר בשמיעה ראשונה כאילו הם ''מוכרים''. נכון, לא תמצא שם משהו מפתיע במיוחד, ו''מוניקה סקס'' לא נותנים שם ביותר מדי דיסטרושנים עצבניים, אבל זה ללא ספק הייתה קנייה מוצלחת מאד מצידי. שלום חנוך הוא שלום חנוך. אם אתה אוהב, כנראה שתאהב גם את הנוכחי. אם אתה מחפש שינויים או בשורה חדשה, כדאי שתמשיך לחפש. |
|
||||
|
||||
זה לא שאמרתי שהוא אלבום רע הוא פחות טוב הוא כמו אלימות אגב האלבום שליפני זה היה מדהים |
|
||||
|
||||
מה היה לפני? חתונה לבנה או מחכים למשיח? וחוצמזה, שאיכשהו נדמה לי שהטעם המוזיקלי שלנו _כל כך_ לא חופף, שזה מפתיע אותי שאנחנו מסכימים על משהו בנושא... (קינג קרימזון, מישהו?) _________ העלמה עפרונית, בונה סוכה מוארת וירוקה. |
|
||||
|
||||
חוץ ממוסקט שהיה אלבום משותף ודי נעבך, ''ערב ערב'' היה אלבום מוצלח וחי מאוד, לטעמי, עם ''אל תקרא לי עם'', ''הליקופטר'', ''המלצה ליומית'' ועוד |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאם פעם נדבר על מוסיקה נגלה שיש לנו עוד כמה דברים ששנינו אוהבים וחוץ מיזה אולי באמת תנסי לשמוע את THE CORT OF THE CRIMSON KING או איזה אלבום של ניק דרייק או FAIRPORT CONVENTION מהתקופה הטובה שלהם לא יזיק מקסימום לא תוהבי אפרופו ניק דרייק קיבלתי בוטלגים חדשים והכי חשוב הופעה נדירה של סימון וגכפונקל מ1963 באיכות מאסטר |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שאוכל אי פעם להכריע מי משניכם קרוב יותר לטעמי. כפי שכתבתי בתגובה 174760, מאנשים עם הפז"ם של שלום חנוך, אותו אני אוהב, אני לא מצפה לבשורות חדשות בכל תקליט. נראה לי ש-"אור ישראלי" ייכנס לרשימה לקראת ביקורי הבא בארץ. תודה... |
|
||||
|
||||
הפרוטקט של מר ריכן הוא אחד הדברים הפחות טובים ששמעתי בכל חיי כל שניה באלבום נשמעת כמו כתבתי אלבום על מנת לימכור טוב אומנם הלקתטי אותו בביית והלכתי לבשל אותו באנגליה אבל כל איש סאונד יגיד לך שהאיכות שלו ירודה. וזה עבר את הגבוי ועוד משהוא שאני חיב להגיד שממש מפפריע לי בחודש האחרון זה כל הקטע הזה סביב כוחב נולד מה זה כל ההשמעות האלה זה עבר את הגבול 30000 עוטקים של דיסק/דיוידי של להיטי התוכנית מה יש שם קאברים סוג ד לשירים מוכרים. זה מעודד את תעשית הקאברים היום כל זמר שרוצה להצליח מקליט קאבר. ועוד שאלה בנוגע לכוחב נולד אז זה הקסם תההיה נחמד חמוד ותלך להתמודד בתחרות דפוקה של הערוץ השני תתחרה ותמכור מיליונים? מרק תבוא תשיר תיראה טוב אנחנו ננגן נפיק נסדר קולות תההיה בובה תשיר ותחיך שסבתא שלך ושל כולם יוהבו אותך מוסיקאי אמיתי זה איש שלומד או בכוחות עצמו או באופן מסודר שהולך ומופיע וקורע א התחת מהופע להופע ממקום למקום מהרכב נגנים אחד למשנהוא. מאז מה יצא לשחברות התקליטים מעודדות קאברים במקום חומר מעניין וחדש. נההינו מדינה שאם 30000 איש לא שלחו בשבילך אסאמאס אתה לא שווה? בחברה כזאת מאיפה ישאבו הכספי והגרוניך הבאים את העומץ לעשות אלבום כמו למה לא סיפרת לי או האלבום הראשון של כספי? מאיפה חלוצות הרוק החדשות כמו שהיתה קורין אלל בשנות השמונים ישאבו את העומץ לעשות רוק פרובקאטיבי מנינת שששרה קאברים לזהר ארגוב ומוכרת מיליונים. היי תעצרו תסתכלו זה נורא איך אתם חיים אם זה? |
|
||||
|
||||
אני מסכימה איתך ביותר, לגבי המיחזור. במצעד העברי השנתי של גלגל''צ, היו כמעט שליש מהשירים - מיחזורים. שום דבר מיוחד. פשוט זמר אחד שר משהו שמישהו אחר כבר שר פעם. בלי אינטרפרטציה חדשה או תיזמור שונה (לפעמים מוסיפים סלסולים, שרק גורעים). ובקשר לנינט - גם בעיני זה גועל נפש. לא מספיק שהיא לקחה שיר מהמם של זמר ענק והרסה אותו בשירה חסרת ההבעה שלה, אלא שגם משמיעים את הזוועה כל הזמן, במקום להשמיע את המקור המקסים. כשזוהר שר - שומעים שהוא סובל, כשנינט שרה - שומעים שיש לה קול מצויין ותו לא. גלגל''צ גם לקחו את השיר היפה של מושיק עפיה ושלומי סרנגה והקליטו לו גרסה של שחר אבן צור ושרון רוטר. הגרסה הגלגלצית לא גרועה, אבל השיר הפך משיר אהבה עם כמה בתים בתורכית למעין דקלום חסר רגש עם כמה בתים בספרדית. כנראה שספרדית היא שפה קלה יותר לעיכול באוזני עורכי גלגל''צ האנינים. מאז, הם לא משמיעים את המקור... אולי היום פשוט הולכים על בטוח. מה שהצליח לפני שלושים שנה, לא יכול לפקשש היום... |
|
||||
|
||||
נינת גם הרסה את מקיץ אל חלום של ברוך פרידלנד תופעת דופלר שהוא כתב לגלי זה לא ניקלט איך הדיסק הזוועתי הזה מוכר |
|
||||
|
||||
נינט לא הרסה את "ים של דמעות" - היא פשוט סחטה אותו כמו לימון. עם התחלה בא-קפלה, סיום בומבסטי ועוד סיום אחד, להתיש את הקהל. 2 התחלות ו-2 סיומים היא נתנה לו. קוראים לזה גרנדיוזיות, וזה גדול על השיר הזה. המקבילה הלועזית לסחיטה כזו היא הביצוע של מריה קארי ל-Without you של Air Supply , אבל מריה איכשהו נשארה בגבול הטעם הטוב. |
|
||||
|
||||
מריה קארי לא יכולה להשאר בגבול הטעם הטוב גם אם תבקר אותה בלילה פיית הגבולות החיוביים ותעניק לה שלוש משאלות. |
|
||||
|
||||
אתה הגבר הראשון שאני שומעת מתלונן על הטעם שלה :-) (בבגדים). |
|
||||
|
||||
אם אנו כבר שמים את המוזיקה (?!) שלה בצד (רצוי רחוק)... אם הייתי רק רואה תמונות שלה בסטילס, לא הייתי מתלונן (אני בכל זאת גבר). אבל שפת הגוף שלה והבעות הפנים שלה משדרות באופן ברור "אני קב"ניסטית" והאמת שזה קצת מביך לראות אותה שרה/מצפצפת בטונים גבוהים. היא ממש לא הכוס קפה שלי. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק יש לך נגד קבני"סטים? ואביב גפן? אה, הוא מקרה גב. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. לי נדמה שהן משדרות "אני מושפעת מהמוזיקה השחורה העכשווית וגם שואפת להיות דיווה בתחום הסול הלבן, אבל שלא יפסיקו להגיד עלי שאני גם סקסית". ובמילים אחרות - מה שהיא משדרת הוא מה שמעצבי הסגנון המוזיקלי שלה אומרים לה לשדר, פלוס הרצון שלה להבליט נתונים טבעיים (בלשון המעטה). גם ההשפעות המצערות של קליפים מתחום ההיפ-הופ - כל הנערות המלוות לבושות למחצה, הזמרים בדרך כלל במעיל - ניכרות מאוד, רק שפה היא הזמרת המובילה, והגברים מסביבה לבושים. ניתוח סמנטי 1 של הפנים של מריה יעלה לחיים ילדותיות, סנטר פצפון, עיניים קטנות ועגולות (אבל מרוחקות זו מזו באופן שמשאיר אותה בגבול היפה), ומערכת חניכיים בולטת מעט. ובאופן כללי רושם של ילדה. בשילוב סגנון הלבוש הנועז שלה 1, נוצר משחק בין הילדה התמימה והאשה המפתה. הרושם שלי הוא, שלו היתה מנסה להוכיח אינטלקט או רגישות או תכונות תרומיות אחרות, זה היה תורם דווקא לדמות הילדה ולא לדמות האשה, ואת הראשונה היא הרי מעוניינת לטשטש. המוצא היחיד שלה לדמות האשה-דיווה הוא נתיב הסקס. בניגוד למריה עומדת וויטני יוסטון, שנראתה כמו דודה של עצמה גם בגיל 20 (בלי להעליב. היא פשוט נראתה בוגרת). אני לא אכנס עכשיו לניתוח הפרצוף של ויטני - אבל הבגרות שהוא משדר, ומצד שני חוסר השלמות שלו, מאלצים אותה להתלבש הרבה יותר סולידי ממריה. היא מעולם לא עבדה על סקס. צר לי לומר, אבל כששתיהן תגענה לאזור החמישים, מריה תצטרך לעבור מהפך כדי להפוך לדיווה אמיתית ואילו ויטני פשוט תישאר כמו שהיא. 1 היה זה רולאן בארת שהשווה סמנטית בין הפנים של אודרי הפברן לאלה של גארבו. 2 רכילות - רק לאחר שנפרדה מבעלה, אחד ממנהלי "סוני" אאל"ט, הורשתה להתלבש ככה. בקליפים ישנים שלה היא לובשת חולצת משבצות גברית ודברים כאלה. |
|
||||
|
||||
מבלי לדון בסוג המוזיקה שהיא התפרסמה בו, יוסטון יפהפיה אמיתית ואף פעם לא נראתה כמו ''דודה של עצמה'', תהיה מה שתהיה האמירה הזאת. |
|
||||
|
||||
*אני* נהגתי פעם לכתוב הודעות *כאלה*?! באסה. (בסך הכל התכוונתי שהיא תמיד נראתה בוגרת יותר). |
|
||||
|
||||
השיר שמאריה קארי סחטה הוא במקורו של הארי נילסון ז''ל. ולגבי גבולות הטעם הטוב... |
|
||||
|
||||
נכון. פעם אחר פעם אני חושפת באייל את זיכרון הטריוויה האומלל שלי. נותר לי רק להמליץ על פסקול הסרט "Midnight Cowboy", שנילסון כתב לו את שיר הנושא. |
|
||||
|
||||
לשיר הנ"ל של מאריה קארי יש 2 סיומים ו-2 התחלות? |
|
||||
|
||||
לא, אבל הוא גרנדיוזי. |
|
||||
|
||||
הפרויקט של עידן רייכל עושה שילוב מעניין בין מוזיקת פופ שגרתית לשירה אתיופית אותנטית (שהוקלטה ללא ידיעת מבצעיה). לא דיסק שאקנה אבל בהחלט לא רע. |
|
||||
|
||||
המצב מבחינה בטחונית וכלכלית הוא על הפנים וזה די מוריד את החשק למוזיקת דחקות או להקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות כמו שהיו בשנות התשעים. בעיקרון זה היה צריך להיות כר פורה למוזיקת מחאה בסגנון שנות השמונים אלא שהלך הרוח הוא יותר בכיוון של השלמה ופחות של כעס ושאיפה לשינוי. ועדיין יש את האסקפיזם של הדורבנים והמחאה הלא ממש ברורה אך מעניינת של הבילויים. |
|
||||
|
||||
מוריד את החשק למי? דווקא הייתי מת ללהקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי רוצה שישירו על נושאים אישיים, ולמען האמת הייתי מוכן ישירו הרבה יותר על אהבה, וגם על מיניות וארוטיקה. אני עוד זוכר את חוסר הבטחון שהיה לי בתור צעיר בגלל שכל כך היה לי אכפת מרגשותיה של בת הזוג (ועד היום עדיין אני חש לפעמים חוסר בטחון, וזה רק בגלל האכפתיות). וכיום אני שומע את בני והחברים שלו מדברים והם מגלים כזאת חוסר אכפתיות מרגשות האשה והסקס הוא בשבילם עניין אגואיסטי לגמרי. הייתי רוצה שהם ילמדו מהמוסיקה העכשווית משהו על הקשר בין האהבה והתשוקה, כמו שבני דורי למדו על הנושאים האלה מה//מוזיקה הקלסית//! סליחה אם דיברתי כאן לא לגמרי לעניין אבל העניינים האלה חשובים לי ולדעתי הם חשובים לא פחות ממחאות ומה"מצב". |
|
||||
|
||||
חושש, רוגש, בין כר לבין סדין? - בדין! האושר, מין עניין שביר, עדין, קוממיות אירקציה - לא תמיד עניין זמין לב אשה וגוף אשה - טעמם זהיר, אנין, ופי נאווה מפיק קרשצ'נדו - לא תמיד מיצג אמין כן, כך בכרך-מילכוד ההוא שקורין "מין" נייר עבודה: במעשה האהבה, ריטנוטו לא יביא תועלת דימינואנדו - איוולת! דימינוציו - רק קצת פיאנו-פיאניסימו - מעט שבמעט מוטב: אתחל באלגרטו, רצוי בחן פנתר החלק לפורטאמנטו - ראוי בג/און פסנתר משם, כבר בסטקאטו - שעט, מהר יותר אל שביל דיווRRRטימנטו - לפני שייגמררר! ואז, אומרים יודעי דבר (אשרי המאמין) - קרשצ'נדו-פי-נאווה - יהי כבר *כן* אמין אם אל גווני פינאלה תשכיל להאזין, תצא שמועה למרחקים: אך זה חכם רזין! נו מה לעשות, כיושבי בי עינוגין, כולי מינין, כרוב הוללים לוצצי דעלמין - לספר ידעתי רק על עצ-מין כעולם נמלה צר עול-מין (אין לראות בדברים הנ"ל הוראות הפעלה מכל סוג ומין, ובכל בעיה יש לפנות למומחה מקצועי) ולו גם ידעתי איך לנקד כאן, לפחות את ה"עול-מין", הייתי אדם יותר מאושר, או למצער - פחות נבער. מולי |
|
||||
|
||||
כאן תגובה 130917 יש הסבר של יובל רבינוביץ |
|
||||
|
||||
אה, תודה, אבל לא מייקרוסופט. לינוקס. שלא במתכוון (אין לי שום עמדות בנושא, אם כי אני מעריכה את האידיאולוגיה הבוערת בעיניים), יש לי כאן עסק עם חסידי לינוקס אדוקים. מולי |
|
||||
|
||||
איזה רעיון יפה, תודה! ממני הקצת מרובע |
|
||||
|
||||
את מקסימה! |
|
||||
|
||||
ככה, בשיטה הזאת, התשת גם את שכ"ג עד לאיונו הסופי? :-) |
|
||||
|
||||
עשיתי הכל בדיוק לפי ההוראות שלך (למרות שאני לא מבין) וחטפתי שבץ לב, רק רציתי שתדעי :-) |
|
||||
|
||||
הכל בגלל שלא הבנת את ההוראות. |
|
||||
|
||||
הראשון שערך אוסף משולך היה פול סימון ואחרב שלומה ארצי ושוט באוסף של חנן יובל אין שום דבר כזה שום חידוש עם מכונות טופים וכאלה |
|
||||
|
||||
בלי שום נימה צינית: רק עם שירים יפים, אי אפשר ללכת למכולת. |
|
||||
|
||||
השבוע ליקראת החורף עברתי על התקליטים בביית וניזכרתי בלבום הכי שווה של שלמה ארצי הטיול לארץ הטוים שליפני שנתיים יצא על דיסק הבעיה היא שהחברה שהוציאה את הדיסק לא ביקשה את האישור של מר ארצי ומר ארצי הודיע להם שכשהדיסק ניגמר הם לא ידפיסו אותו שוב מידי פעם אפשר עוד ליראות אותו בסטימצקי אגב בסוף צד א של התקליט היה משהוא שאמר הפוך אותי נו תהףוך כבר. ובתחילת הצד השני שלמה אמר נו הפכתם את התקליט כמו שהוא ביקש נו יופי אובכן אנחנו שוב בארץ התווים ואז הסיפור ממשיך. בדיסק כל הקטע נחתך טוב הרי בכבש השישעשר לא יחלו לחטוך את עכשיו תיכחו את התקליט ותהפכו לצד שני. |
|
||||
|
||||
כן אבל בביצוע החדש של כוכבי ערוץ הילדים הורידו את השורה הזו. |
|
||||
|
||||
אי אפשר ליקרו לזה ביצוע זה נורא זה מחלי זה מזעזע כמו הקברים שעושים היום לשירים טובים מפעם בביצוע מיזרחי כשאחינית שלי היתה קטנה הביאו לה קלטת ילדים של מיכל ינאי שרה לילדים אוי אוי אוי היא שרה כמו שאני רואה איך את יכולה ומי נתן לך את הזכות לשיר ולהרוס דורות של ילדים על השירה שלך אני מקווה שהילדים של היום לו יתגעגעו למיכל יני כמו שאני מיתגעגע לתקליטי הילדים של פעם ולתסקיטי הרדיו של פעם. זה ממש מעצבן לישמוע את כוחבי ארוץ הילדים משחיטים זה אחר זה שירים טובים לא רק בשירה הגרועה שלהם אלה גם באיבודים המעצבנים זה נורא אם יש לכם ילדים איין לי בעיה שיראו את הארוץ הזה אבל על תיכנו להם את הקלטות והדיסקים של האנשים האלה שמעתי פעם דיסק של עודד מנשה ממש זבעת עולם אוי אם היה מילון למונחי גועל היתי עכשיו מצוטת את קולו אני הולך להקיא בשקט ויש לי רק בקשה אחת לכוחבי ארוץ הילדים תנו ליגדול בשקט ועל תהרסו יותר שירים |
|
||||
|
||||
בוא לא נגזים, מיכל ינאי שרה נורא אבל רוב האחרים היו יכולים להגיע לגמר של כוכב נולד ויש שם אחד שאפילו יכול להתהדר בתואר מוזיקאי (נמרוד רשף? אני לא בטוח) הבעיה העיקרית שלי עם הקלטת הזו (קניתי את זה בוידאו) הוא שהם לא הכניסו כמעט שום מקוריות בביצוע. ברוב השירים הם פשוט מנסים לחקות את הביצוע המקורי. זה טפשי כי את הביצוע ההוא עשו מוזיקאים מהשורה הראשונה עם הרבה יותר נסיון וכשרון (לפחות בשירה, הנגנים בביצוע החדש טובים מאוד עד כמה שאני מבין בנגינה). מה שמפריע לי בעיקר בביצוע החדש זה חוסר המקוריות, הם לא הוסיפו אף שיר (למרות שבספר יש כמה שירים יפים שהוזנחו), הם לא עשו עיבודים חדשים כמעט לאף שר (במקומות שניסו קצת לשנות ולהכניס מקוריות ועכשויות לשירים יצא להם לא רע, למשל את מי שמביט בי מאחור הם עשו קצת ראפ ואת אני אוהב שוקולד קצת רגאיי). בכל אופן, הבת שלי מעדיפה את הביצוע החדש (כנראה בגלל ההפקה היותר מושקעת) ולמרות שהיא רק בת שנתיים וחצי, אני נאמן להחלטתי שלא לכפות את ההעדפות המוזיקליות שלי עליה (יש לי טראומה מהירידות של של אבא שלי על כל מוזיקה לא מזרחית שנעשתה אחרי שנת 65). |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שבגיל שנתיים וחצי עדיין אפשר לתת לילד רק את הביצוע שההורים מעדיפים. או שבגן שלה יש לחץ חברתי בכיוון הזה? |
|
||||
|
||||
זה לא לחץ חברתי, אישתי קנתה את הקלטת בטעות שנבעה מחוסר הכרות עם ערוץ הילדים, הילדה ראתה ועכשיו זה כבר אבוד. |
|
||||
|
||||
כשל נקודתי חמור בפוליטרוקיה המשפחתית. |
|
||||
|
||||
חברה חברה, רגע רגע, קצת סדר בבלגן. יש את מיכל ינאי שרה בקלטת איומה ונוראה שנקראת "הילדה הכי יפה בגן" (שיצאה לפני כ-8 שנים) ויש את כוכבי ערוץ הילדים בשירי "הכבש ה-16". מיכל ינאי, כבודה במקומה מונח, זמרת היא לא וכך גם הקלטת נראית. לעומת זאת, הקלטת של כוכבי ערוץ הילדים (ואני מתייחסת אך ורק לאודיו כי את הוידאו לא ראיתי) היא בהחלט לא המקור אבל כן יכולה להפגיש ילדים שלא מכירים את האיכויות המוזיקליות של רכטר-גוב-ברוזה-רביץ מהבית ואולי גם לא גדלים במקום שלומד להעריך אותן (ויש לא מעט בתים כאלה). מה גם שבניגוד לדיסק המקורי שעולה בחנויות בין 60 ל- 80 ש"ח, עולה הדיסק של כוכבי ערוץ הילדים 10 שקלים ליד הקופה בכל חנות תינוקות וצעצועים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדיסק שלהם נועד לשמש כמקדם מכירות או מוצר נילוה לקלטת הוידאו ולכן הוא כל כך זול (בניגוד לכבש השישה עשר המקורי שעומד בפני עצמו ועדיין זה לא מסביר למה הוא כל כך יקר). |
|
||||
|
||||
כי מדובר באמנים נזקקים. לא? (איילת, שחושבת שמחירי דיסקים בארץ ובארה"ב זו שחיתות ובכל זאת ממשיכה לקנות). |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "אמנים נזקקים"? (זו אכן שחיתות, אבל קשה לחיות בלי דיסקים). |
|
||||
|
||||
זו היתה ציניות. לא מדובר באמן מתחיל שרעב ללחם אלא באמנים ידועי שם שבין כה וכה כל מה שיוציאו תחת ידיהם ימכר, לכן המחיר של 80 ש"ח לדיסק בן 20 שנה, נראה לי מופרז. |
|
||||
|
||||
שלא נדבר על זה שכולל בונוסים עורך הדיסק הו פחות מ50 דקות |
|
||||
|
||||
חנויות היד השנייה מצילות אותי (ואת חשבון הבנק שלי) בקטע הזה. |
|
||||
|
||||
1. בספרו "חומר טוב" מכחיש יונתן הגפני (לבית דיין) את כל השמועות בדבר הדה בושס, וחושף את האמת, כפי הנראה. והא גרסתו, שם, עמ' קצ"ח: "האמת היא שלפני כתיבת השיר לא קראתי את עתון הארץ (בפועל הייתי מנוי על דבר) ולא היה לי רבע מושג מי זאת הדה בושס. כמו רבים משירי, גם השיר הזה התבסס על תמונה שראיתי. ראיתי אשה יפהפייה בקומה השנייה של קפה האמנים דאז "ורד". היא נראתה משועממת ומסתורית, ושירבטה משהו. ניסיתי לדבר איתה אבל היא לא שיתפה פעולה, והיום יש לי הרגשה שאולי זאת היתה הלית קתמור ישורון... אבל אינני בטוח. מכל מקום, לא היה כל קשר בין השיר לבושס, אבל כחבורת ליצנים מתוחכמת, מעולם לא הכחשנו את זה." 2. ובדבר ההשפעה המוסיקלית, כיצד תתעלמי מהדמיון הרב הקיים ל"fixsing a hole" של הביטלס, מקור ההשפעה העיקרי על שיריה של החבורה? |
|
||||
|
||||
2. אני בושה ונכלמת. כמובן, fixing a hole , כמו גם Your mother should know. |
|
||||
|
||||
רוב הקרדיט על ''ליל חניה'' מגיע ליאיר רוזנבלום, האחראי על הלחן המונומנטלי ועל העיבוד המונומנטלי לא פחות. |
|
||||
|
||||
רוזנבלום הוא האחרון שהייתי רוצה לפגוע בקרדיט שלו,וזה אחרי שהעברתי את כל תקופת בין כסה לעשור בהקשבה,שוב ושוב תוך נהיגה,ל"ונתנה תוקף" שהוא הלחין בביצוע החדפעמי של חנוך אלבלק. ואם כבר קרדיטים,אז הביצוע המונומנטלי הושג בעזרת ירדנה ארזי,אפרים שמיר,ובליווי שלישית "אף,אוזן,גרון". 1כן,זו היתה ההתיחסות הישראלית שלי ליום כיפור אפרופו הדיון ההוא. |
|
||||
|
||||
וואלה? גם אני הקשבתי השבוע לביצוע הזה. |
|
||||
|
||||
טריוויה קלילה: איזה שיר לועזי קשור לתפילה הזו? |
|
||||
|
||||
"מי באש" של ליאונרד כהן! [הוא נחשב ללועזי למרות כהנתו, נכון]? |
|
||||
|
||||
נכון. מי באש של לאונרד כהן. מכיוון שהקדמת את קוגיטו, חולצה עם הלוגו של האייל תשלח לביתך תוך 8-12 ימי עסקים. בראיון עמו סיפר לאונרד כהן, כיצד בהיותו ילד היה מרותק לתפילה הזו בבית הכנסת, והיא שנתנה לו השראה לשיר. אפשר להשוות בין השיר באנגלית: לתפילה: |
|
||||
|
||||
הדבר הראשון שקופץ לי לראש - Who by Fire של לאונרד כהן, המבוסס על הטקסט של "ונתנה תוקף". האם זכיתי בחולצה ותקליט? |
|
||||
|
||||
אם תסתכל אחד לפניך תראה שהקדמתיהוך. אבל אתה יכול לקבל את הדיסק שאותו יש לי. החולצה- שלי. |
|
||||
|
||||
היית צריך לכתוב <ספוילר> לפני הכותרת שלך... |
|
||||
|
||||
איך ספוילר,איך? עד שאפופידס לא מנפק לנו את הסבריו,גם מי שקרא את הסוף המסתיים בשלוש נקודות,נותר באפילת ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח בבניינה של ממלכה... |
|
||||
|
||||
בעוד אפו מתמהמה, אנסה לומר כמה מילים בעצמי. אפילו בלי להבין שום דבר מהשיר, נראה לי מאוד ברור שזהו שיר פואנטה: שהשורה וחצי האחרונות אמורות להפתיע, ולגרום לך להסתכל אחרת על כל השיר שקראת לפניהן. על הפרטים אני פחות בטוח, אבל אני אסתכן: נראה לי שכל השיר עד השורה וחצי האחרונות מדבר על המלחמה מזוויות הראיה השונות של המשורר, החייל, והעם (שכולו צבא, כזכור). בכל אלו נמסך גם משהו חיובי בזכרון ההיסטורי. השיר נכתב לכל המאוחר ב-73, ומאז השתנו הרוחות, אבל גם צעירים כמוני יכולים לנחש קצת את האוירה השונה שהייתה כאן קודם לכן כלפי מלחמות. אחד השירים שאני הכי לא אוהב ביום הזכרון הוא "גבעת התחמושת". השיר הזה הרי מספר סיפור ברור על קרב נורא ואיום: מי שהלך ראשון נפל, חזרנו אל העיר שבעה. אבל משהו במילים, ועוד יותר במוזיקה, בעיבוד ובשירה, מעביר גם ניואנס אחר: היה בזה משהו טוב, הרואיקה שהופכת לרומנטיקה. כמעט כיף אפילו. וב"ליל חניה", אחרי שהוא מנתח לעומק את רומנטיקת המלחמה הזו, פתאום אלתרמן קוטע אותה בילל של איש זונק, ואיש יורה, ואיש נופל. אני מבין זאת כאמירת מה הרומנטיקה הזו לכם, בסופו של דבר הרי מדובר על יריות והרוגים. מה, לא? |
|
||||
|
||||
מה שבטוח, מאז שהעליתם פה בחוסר אחריות שכזה את השיר, הוא נדבק אליי ומסרב להרפות. מה שאומר המהום-זמזום-פיזום-וצווחות צבעוניות וחריפות בטונים הגבוהים. מה עשיתם?! |
|
||||
|
||||
הנחתי שאת מחוסנת אחרי דיון 1293 (תגובה 11757). למי שמתעצל לפתוח: השיר הנ"ל היה תשובה לשאלה במדור הטריוויה של דצמבר. אבל אולי צריך להתחסן כל חצי שנה. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לתקן את הקישור לשיר כדי שנבין? |
|
||||
|
||||
תגובה 117576 |
|
||||
|
||||
בקיצור, זה (שוב) אפו אשם. |
|
||||
|
||||
מי שרוצה את המילים, אפשר להכנס לשירונט, http://www.shiron.net ולמצוא, אבל זהירות: לא רק שזה בלי ניקוד, יש גם טעויות מצערות. בית שלישי (הפזמון נחשב לשני): בחירותם -> בו חירותם בית רביעי: לא פרץ -> לו פרק (perek) בית חמישי: הסוגריים מפוקפקים בית אחרון (חמור מכל): בליל -> בילל (biylel). התיקונים עפ"י דף המילים בדיסק האוסף של ירדנה ארזי, מגובים בהגיית הזמרים ובהגיון השיר. |
|
||||
|
||||
וכמובן, בית שלישי: חבוי -> חבור (chavor). |
|
||||
|
||||
השיר "ליל חניה" נמצא במקורו בספר "עיר היונה" של נתן אלתרמן, שיצא בשנת 1957 (ספר השירה הרביעי, אחרי "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים", ו"מכות מצרים", ולדעת מביני ספרות, הפחות טוב מביניהם). בשיר המקורי ישנם בתים אחדים שלא הולחנו, והם מוגשים כאן כשירות למי שחפץ להבין קצת יותר את השיר: בית שני ושלישי: פני עיר נבנית בחשכתה והבהוביה, בעסוקה האץ חופץ מתג אל תג. ליל חניה. פני נפחיה ואופיה ועגלוניה של חברה בטרם גג. פני הכוכב הקם והמרחב העג. פני הגברים המטליאים עלי ברכים חולצה ונעל. פני הלץ. פני הטבח. פני הבדיחה בצוהב בהרות הקיץ שמושבה על הארגז או על הפח ולקדקדה אגן רקיע מהופך. ובית חמישי (אחרי הבית של "מתוך אשמורת ראשונה") בו חישופה הפתאומי והפרוע של הבדידות בין הרבים והזרים. בו הרעות ידי אדם בצר בראוה להיות שומרה בין איש ואיש את הקשרים, בהישרף גשרי שכירות ומסחרים. הפזמון החוזר, אגב, מופיע בשיר בתור בית, הבית השמיני ואחריו "עת מלחמה"... ו"גם זה נשלב במלחמה..." והערות לירדן ניר: לא פרק (בית שביעי בשיר המקורי) והסגריים אולי מפוקפקות, אבל הן מופיעות במקור, אצל המשורר. לי נראה, בעקרון, שהשיר מבקש להראות את הצדדים הבונים שיש במלחמה ואף את האסתטיות שהמשורר מוצא בכל המתרחש סביב היערכות למלחמה, והדואליות שבמלחמה מתמצאת במשפט: "כמו פני עיר נבנית, פניו של שדה הקטל". הבונה הוא גם ההורס, תפיסה שמזכירה את הפילוסוף היווני היראקליטוס, שבין ציטוטיו ("תולדות הפילוסופיה היוונית" ש. שקולניקוב, 1981): "קרב לכל הוא אב, לכל הוא מלך" וגם "המנוגד מתלכד ומן המתפרדים ההתאמה היפה ביותר". השיר משתלב בקונספט הכללי של הספר, שנכתב על רקע מלחמת 1948 והשנים שאחריה, כאשר עדיין היתה התפעלות גדולה מעצם זה שהצלחנו לבנות מדינה. אלתרמן (לפחות עד שמרד בו זך, נושא שכבר נדון פה) היה כמעט המשורר הרשמי של "עידן תקומת האומה". |
|
||||
|
||||
תודה (גם בשם י.ניר) אולי אתה יודע מתי נכתב שלום [ת"א תהיה ג'נבה],ועל איזה רקע? |
|
||||
|
||||
השיר הוא חלק מהסקיצות התל-אביביות שפורסמו במדורו של אלתרמן בעיתון הארץ 'רגעים' בשנים 1934-1943. (לאחר מכן עבר לדבר והתחיל בפירסום מדורו המפורסם 'הטור השביעי'.) |
|
||||
|
||||
תודה. אולי אתה יודע על איזה רקע של שיחות שלום הוא כתב את השיר? |
|
||||
|
||||
השיר "שלום" פורסם דווקא בדבר, (הגם שהוא מופיע בשני כרכי רגעים בהוצאת הקיבוץ המאוחד) זה היה הטור האחרון שלו מתוך 26 טורים בעניני אקטואליה עליהם חתם: אלוף נ. אח"כ החל לכתוב ב"הארץ" גם תחת "רגעים" אך גם תחת "נקודות השקפה", שם הוא חתם בשם: אגב. אלתרמן עדיין לא היה מפורסם, שנתיים לפני "כוכבים בחוץ" והשיר שלום (ת"א תהיה ג'נבה) פורסם ב-2.11.34. אז בסדר, זה התאריך של 17 שנה להצהרת בלפור, אבל קשה לדעת על איזה שלום שבא פתאום כשד משחת על ישראל הוא מדבר ב-1934, ולא ברור מה פתאום ג'נבה. אם יש למישהו חוש בלשי ודרך לחבר את התאריך לאירועים שמתאימים, עתוני בית אריאלה וכו' שימשיך מכאן. |
|
||||
|
||||
חמש שנים וחצי אחרי הניסיון הקודם כאן לברר על איזה 'שלום' בדיוק כותב אלתרמן ב-1934 נמצאה סופסוף התשובה בזכות ד"ר מרדכי נאור (וספרו המצוין 'הטור השמיני'). מדובר על 'הסכם השלום' שנחתם בלונדון ב-1934 בין תנועת העבודה לרוויזיוניסטים. חתמו בן גוריון וז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי הצליח להכריח את תנועתו לקבל את ההסכם ואילו בן גוריון נכשל בהעברת ההסכם בהסתדרות. אלתרמן היה כנראה נרגש מהפיוס ההיסטורי בין שמאל לימין: השלום הומה במוח, השלום מרתיח דם... |
|
||||
|
||||
מרדכי נאור על: מאה שנה להולדת אלתרמן והסיפורים מאחורי הקלעים של "הטור השביעי", צפים ועולים |
|
||||
|
||||
לא היה, ומן הסתם גם לא יהיה, מישהו כאלתרמן. |
|
||||
|
||||
וזה בניגוד לביאליק שכמוהו היו כבר שניים, שלא לדבר על טשרניחובסקי שאת הרביעי הגלו לארה''ב כי זה הפך לבלתי נסבל. |
|
||||
|
||||
אח, הליצנות. הליצנות. מה האייל היה עושה בלעדיה? |
|
||||
|
||||
ליצנות זה עוד כלום. מה האייל היה עושה בלי פלצנות! |
|
||||
|
||||
מזכיר לי דיסק שרכשתי פעם: "65-75 העשור שלא יחזור" (בניגוד בולט לכל האחרים) |
|
||||
|
||||
(חוץ מזה שהמוזיקה שהיתה בהם לא באותה רמה.) |
|
||||
|
||||
מעבר לסרקאזם, אני נוטה להסכים. לכך כנראה כיוון שם הדיסק וכנראה שגם אתה בתגובה על אלתרמן. |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון אני נוטה להתרגז כשאני נתקל בפרסומת המבטיחה "עד 100% שיער נקי מקשקשים". |
|
||||
|
||||
למה? 100% לא מספיק לך? |
|
||||
|
||||
מה גם שזה כמעט ללא תשלום: החל מחמישה שקלים. ___ טוב, נו, חמש שקל. |
|
||||
|
||||
למה להתרגז? זו אמת בפרסום בדיוק כמו "עד 70% הנחה". |
|
||||
|
||||
אכן,אבל גם "עד 105%" זאת אמת בפירסום, לא? |
|
||||
|
||||
לפחות אתה יודע שבניגוד לאחרים, הם יעמדו במילתם. (למה להתרגז מדברים מצחיקים?) |
|
||||
|
||||
במחשבה נוספת, אין באמת בעייה בפרסומת זו. אתה גם יכול לראות כגון זו במפרטים של חומרה. לדוגמא, כונן האיחסון הזעיר החדש של SanDisk מבטיח: Performance: Sequential R/W up to 160 MB/s / 100 MB/s. המשמעות, בשפה עממית, היא שישנם מקרים (לא זניחים) בהם הוא מגיע למירב המובטח. נדמה לי שבאופן זה מבין זאת הצרכן גם במקרה השמפו. |
|
||||
|
||||
בשפה העממית, המשמעות היא: 1. Based on internal testing of sequential read and write speeds; Performance may be lower depending upon host device, OS and application. 1 megabyte (MB) = 1 million bytes
2. 1 gigabyte (GB) = 1 billion bytes. Some capacity not available for data storage. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, במקרה של הקשקשים מגה היא הרשת שבה נמכר השמפו שיכול לטפל בלא מיליון - אלא עד 1024x1024 קשקשים! (אין לי משהו אינטיליגנטי יותר להוסיף אבל החלטתי שזה לא צריך לעצור אותי) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וגם עדיין לא נכתבה הביוגרפיה המלאה שלו. לפחות על זו של מאיר אריאל שוקד כעת ניסים קלדרון. |
|
||||
|
||||
המון תודה על התיקונים, התוספות והביאורים, וסליחה ממי שהטעיתי אותו. נראה לי בכל זאת ראוי לציון שהשורה וחצי האחרונות של השיר הן מה שהן, ולא אסתטיקה ובניה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי דבר של מה בכך להבין כי השיר מדבר על ליל- חנייה בין הקרבות של היום לפניו והקרבות של היום לאחריו. ובאותו הליל יוצאת לה רוח- האדם, לא ביום הקטל שעבר אלא באותן שעות קטנות שהגיבורים האמיתיים הם האופים והמכונאים והטכנאים שמחיים את הלוחמים ומחדשים את מכונות ההריגה באותן שעות של חשיכה רוח של גדולה עודנה מפעמת. אך הכל נקטע בהמשך הקרבות- במעשה הרצח של איש זונק- ואיש יורה- ואיש נופל |
|
||||
|
||||
תגובה 117576 |
|
||||
|
||||
עוד משהו על אלתרמן ומלחמה: |
|
||||
|
||||
לבושתי, רק אתמול ( בעקבות התוכנית 4 אחרי הצהריים) תפסתי פתאום על איזה שיר מדובר כאן. עד היום לא הבנתי בדיוק את המילים, והייתי תחת הרושם (כנראה כתוצאה מפרודיה של גדי יגיל) שהם כוללות את המשפט "אין חניה בין דיזנגוף לזבוטינסקי" ושהפראזה "בבניינה של ממלכה, ליל נדודים" היא למעשה "בבנינה של ממלכה בין לאומית" והוא כנראה רמז לשאיפות האימפריליסטיות של אלתרמן או השתתפותו בחוג ארץ ישראל השלמה. |
|
||||
|
||||
0-: מסתובבים פה יותר מדי איילים על סמים קלים. |
|
||||
|
||||
הלוואי שהיה לי תירוץ כזה. |
|
||||
|
||||
תשמעו, הביקור שלי בפורום הזה היה מקרי לחלוטין כתוצאה מחיפוש בגוגל, לאחר שהשיר ''ליל חניה'' פשוט נתקע לי בראש ולא עזב אותי במשך יום שלם. ההסברים והדיונים בפורום הזה היו מעניינים, אפילו מרתקים ובעיקר מרגשים. שיר שעבורי כאדם צעיר ונטול היסטוריה ציונית ענפה לא סימל יותר מדי, קיבל משמעות חדשה, ומעניינת ביותר. אגב, בהמשך לדיון בנושא הבית האחרון ושינוי משמעות השיר, אני חושב שאכן לכך התכוון וכיוון המשורר, לנפץ את הדברים שנאמרו בבתים הראשונים. הוכחה לכך לדעתי אפשר למצוא בלחן של השיר, כאשר שני הבתים האחרונים מולחנים באופן זהה לפזמון, אך במשמעות שונה לחלוטין. עמיתלהב |
|
||||
|
||||
השיר נמצא ב''עיר היונה'', בחלק הראשון, המספר באופן כמעט כרונולוגי את ההיסטוריה של מלחמת העצמאות. עד כמה שקשה, אולי, להצדיק מלחמה, אין ספק קל שבקלים בכך שמלחמת העצמאות נתפסה בעיני אלתרמן, בספר הזה, כמוצדקת לעילא. השיר עוסק, ומיקומו בספר מעיד על כך, בהפוגה מסויימת במלחמה. הוא מתאר את האומה כולה בהפוגה כמחנה מלחמה גדול העוסק בהכנה למלחמה. אין כאן פואנטה ואין היפוך משמעות - אלתרמן מציג את ההפוגה כחלק הירואי במלחמה, שבו העם מכין את עצמו לקרבות הבאים ב''ליל חנייה'', המכוון כמעט לחלוטין להמשך הקרב. השורות האחרונות פשוט מסיימות את החנייה, ועוברות לקרב. זה הכל. |
|
||||
|
||||
לידיעתך אלתרמן נפטר הרבה לפני 73 - כבר ב-69 |
|
||||
|
||||
למעשה הוא נפטר ב70. |
|
||||
|
||||
ארז כבר תיקן, מרץ 1970, ורציתי להוסיף עוד משהו: רגע אחד של החלקה אחת קטנה מלפני שבע שנים לא תמיד מעיד על הידע הכללי - ירדן דווקא עסק באלתרמן ובמה שקשור בו. לדוגמה, דיון 1912. |
|
||||
|
||||
תודה על ההגנה. אז בטח גם עוד לא היתה ויקיפדיה, היה צריך אשכרה לדעת דברים. |
|
||||
|
||||
זהו אחד השירים האהובים עלי, במידה רבה בגלל המורכבות המוסיקליות שלו. אך גם בשל המילים האניגמטיות שלו, המאפשרות לי להצמיד להן את אשר חשקה נפשי. אוף, הסתכלתי עכשיו שוב על המילים 1 וזה לא לגמרי אניגמטי. הלך הקסם, באה הנאה אחרת. |
|
||||
|
||||
יש פרשני שירה טובים ממני באייל, שזה בערך כל אחד. |
|
||||
|
||||
מדבריך משתמע שחנן יובל הלחין את ''ליל חניה''. ובכן, זה לא נכון. את ליל חניה הלחין יאיר רוזנבלום. |
|
||||
|
||||
כן,ירדן ניר העיר לי על זה כבר לפני שנה ויותר וגם עניתי לו,ראה תגובה:תגובה 174411 |
|
||||
|
||||
גב' לוין של השלושרים נכתב ע''י יהונתן גפן (מילים) כתגובה על הביקורת שלה על ספרו ''כמה מילים''. (אגב, בתקליט מנגן גיטרה נפלא דני סנדרסון)התקליט נחשב לאחת מאבני היסוד של הרוק הישראלי. |
|
||||
|
||||
האם אפשר לקבל גם הפנייה למקום בו יש מידע נוסף על יובל (למשל מומה) ואפשרות קנייה נוספת? |
|
||||
|
||||
חנן יובל במומה http://www.mooma.com/artist.asp?ArtistID=2381 דיסקים שלו לקנייה ברשת http://zap.co.il/search.asp?sog=disks&keyword=%E... https://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=6... מילות שירים http://216.180.247.117/aman/aa/074.htmhttp://www.ibooks.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=34... |
|
||||
|
||||
בשבוע הבא יוצא הדיסק החדש של ג,טרו טאלל האם עורכי האייל ועורכת אוקפי מוכנים לממן לי טיסה קטנה לאנגליה עלמנת לדבר אם IAN ANDERSON על אלבומו החדש? אני מבטיח ביקורת פחות אוביקטיבית מזאת |
|
||||
|
||||
גידי, אם אתה כבר נוסע (במימון האייל, כמובן!) שאל את איאן משהו על תקליט הסולו הלא-ג'טרו-טולי בעליל שלו, Divinities, שם הוא עושה בעיקר מוסיקת עולם. קניתי אותו כאן בחנות דיסקים משומשים והופתעתי מאוד שהוא שולח את ידו במוסיקה כל כך שונה מזו שהוא עושה עם הלהקה. |
|
||||
|
||||
האיש הזה עשה כימעט כל דבר אפשרי מבחינה סיגנונית ואני לא יתחיל לפרט כי טרומר וכהן יצתרכו להוסיף עוד דיסק למערכת |
|
||||
|
||||
נורא משמח למצוא פרגון כזה ליוצר כזה. חנן יובל שייך בהחלט לקבוצת הביניים ,ז"א מאלה שקושרים את תחילת הזמר הישראלי ( שירי זעירא ,ידידיה אדמון ואפילו מאוחר יותר ..נעמי שמר ) יחד עם המוסיקה הקלה שבאה אחר כך.המוסיקה שלו שהיא נעימה ,קלה ויחד עם זה "איכותית" ועדיין "רלוונטית" להיום.למה "רלוונטית" ? כי אני לא מאמין במושג הזה.מוסיקה היא מוסיקה ,מתי שלא תהיה והזמן עושה את שלו ( ולא סבלימינאל למשל ) . וכמובן שמחתי לקרוא כתבה נוספת מפרי עטו של גידי אהרונוביץ. |
|
||||
|
||||
זה מה שאני אוהבת אצלך, גידי... חודש שהדיסק עומד אצלי על המדף בחנות ואפילו לא הסתכלתי עליו. בשביל זה יש גידי - חסוך שלא יחסר. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד גידי, על כתבה חמה ונעימה, שהצליחה לסקור קריירה כ''כ מגוונת וארוכה מבלי להפוך לרשימה מתפוררת.. ואיזה הרגשה טובה זה עשה לי לקרוא כתבה על חנן יובל, אותו אני כ''כ אוהב.. |
|
||||
|
||||
מסתבר, גידי, שדיברת עם החיילים הלא נכונים. |
|
||||
|
||||
אני לא אציין באיזה יחידה היתי אבל מדובר באיכותית האמן לי התאכזבתי גרמות שאתה לא מכיר מהפעם הספרותי והמוסיקאלי ושוב הכל בהחחלה גסה |
|
||||
|
||||
הצבא זה המקום אגב להכיר את כל סוגי המוסיקה שאתה הכי שונא איין לך מושג כמה פעמים ביום שמעתי או אנשים שרים או ברדיו בגלגלץ או אלוהים יודע איפה את בלבלי אותו זה שיר? מה ז הדבר הזה צריך להעמיד את יוצרי השיר הזה למישפט על פשעים נגד האנשות ונגד המוסיקה בפרט |
|
||||
|
||||
אני, נעבעך, גדלתי בקיבוץ, די מבודד בטעמי המוזיקלי, והייתי בטוח שאני היחיד בעולם המודרני שמכיר את הפרוגרסיב (הרי מי עוד שמע את סדרת ההרצאות של קוטנר, "הדרך לגיבוש הצליל של מהפכני הרוק"?). בצבא פתאום התברר לי שהמוני אנשים מסביבי לא רק מכירים את קינג קרימזון יותר ממני, רובם כבר התקדמו1 למיילס דיוויס או לפיקסיז. אני כבר לא בטוח אם הגילוי עשה אותי יותר או פחות שמח. 1הוסף מרכאות לפי הטעם. |
|
||||
|
||||
על תשכך שיש פער דורות קטן ואנשים שקרובים לשנות ה30 היום היו יותר חשופים למוסיקה מאשר אנשים היום פעם היה המון מקום ברדיו ודברים ביזארים ומעניינים היום קוטנר עשוק אם ארוץ המוסיקה ואיין מחנך חדש. בכל אופן בידיוק היום האזנתי ל IN ASILENT WAY של מיילס וראיתי DVD של JETHRO TULL שהביאו לי. מיצד שני אני מודה שאני לא מיתחבר לרוב הדברים הלועזים שעושים היום וניתקעתי איפה שהוא בשנת 198ומשהוא אני עדיין עוקב אחרי אומנים מפעם שמוצאים דברים ומנסה כל הזמן לימצוא דברים עדכנים לאהוב אבל זה לא ממש עובד לי. בעיברי אני יותר פתוח ואוהב ואפילו מאזין אפשר לימצוא באוקאפי האחרון ביקורת שלי על האלבום האחרון של הבילויים. אותה תחושה היתה לי עם ניק דריק כבר 10 שנים שאני שומע אותו ופעם להגיד אני שומע ניק דרייק אוטומתית הכניס אותך לחברה סגורה היום כשהוא נימצא בראשימת 50 האומנים המוכרים ביותר זה ממש עצוב לי כזה איבד מהקסם א |
|
||||
|
||||
חבל שניק דרייק זוכה להכרה ופופולריות כזאת עצומה כמעט 3 עשורים אחרי שקיפד לעצמו את החיים בגיל 26 (דיכאון קליני, אני חושב)... לא צריך להתאמץ בכדי למצוא הקבלות לאמנים מצויינים אחרים שזכו להערכה רק אחרי מותם - ואן גוך, למשל. מה שמחזיר אותי בעקיפין לחנן יובל ולמאמר המעולה שלך, גידי - עשית לי חשק לרוץ ולקנות את האוסף שלו 1, וכאחד שבבורותו התהומית חשב שמר יובל הוא רק "ההוא עם הגיטרה, מהשירה בציבור" ושלא מחובר יותר מדי למוסיקה ישראלית, זהו הישג לא מבוטל. ...גם לגרור אותי להופעות של "בציר טוב" 2 ו-"תופעת דופלר" היתה הברקה מצידך, אני מודה. כה לחי! 1 מה שאומר במקרה שלי, שאם אוקסם במיוחד משירים מסויימים, אקנה אח"כ את האלבומים מהם נלקחו. לך אני הרי לא צריך להכביר במילים על כך 2 נו, אחרי +20 שנות "בציר טוב" גידי ניער אותי מהתרדמת וכעת גם אני במעריצים (התחנף קוגיטו לשמעון) |
|
||||
|
||||
בקצב הזה שמעון יוריד לך את ההודע מהאייל אגב ומה אם ההופעה של JETHRO TULL שהלכנו ליראות בהונגריה ביום שלישי אני באיקון וחבל שאתה לא יכול לבוא כשיש את הדברים הכי מגניבים פה אתה שם בבודפסט וחבל. תחזור כבר ותההיה רופא למרות שאנחנו אוהבים לרדת עליך שתההיה פרוקטולוג מצויין. |
|
||||
|
||||
קצת משונה שזה שניק דרייק הפך לאמן מוכר זה עצוב לך, לא? חוצמזה אני סקרן - באיזו רשימת 50 האמנים הכי מוכרים מצאת אותו? הוא אכן הרבה יותר מוכר כיום משהיה בחייו, אבל נראה לי שאני יכול בקלות לחשוב על 50 אמנים מוכרים יותר ממנו. בכל אופן, אני לא קוטנר, וגם לי יש עדיין סנטימנטים לשנות השמונים (המוקדמות), אבל הנה סתם מהראש כמה אמנים יותר מאוחרים שלדעתי כדאי לך לנסות: איימי מאן מצויינת ממש (היא עבדה בלהקה יחסית נידחת בשנות השמונים אך לדעתי החלה קריירת סולו רק בשנות התשעים), מאסיב אטאק (תקשיב ל-Teardrop ותגיד לי מה אתה חושב), מרקורי רב, בכיוון אחר - Barenaked Ladies, ובכיוון עוד פעם אחר - Air הצרפתים. אה, ובקטע של הוותיקים שממשיכים לעבוד - לדעתי דפש מוד ממשיכים להדהים (Exciter יצא רק לפני כמה שנים). סתם רשימה אקלקטית, ובטח שכחתי איזה עשרה שאני יותר אוהב, אבל אולי זה יעזור. יאללה, אני צריך לרוץ. |
|
||||
|
||||
ואם כבר הזכרת את איימי מאן, הייתי מוסיפה גם את פיונה אפל. (ואני מקווה שלא אמרתי דבר שראוי להתבייש בו.) |
|
||||
|
||||
1. למה את ערה? 2. אם את אוהבת אמנ/ית מסויימ/ת, אין לך מה להתבייש בזה. 3. ובטח לא בפיונה אפל. |
|
||||
|
||||
1. כי הייתי באמצע ספר 2. תודה :-) 3. עוד יותר תודה. |
|
||||
|
||||
נו, כבר שכחת שאיילים גולים לא יכולים לעשות דבר (כמעט) עם לינקים שמתחילים בקללה הזו? אז איזה ספר? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם מחו''ל אפשר להיכנס לפורומים של ווינט. שני הספרים שקראתי אתמול בלילה היו ''גופה של אנה או קץ האוונגרד הרוסי'' - קובץ סיפורים רוסיים חדשים יחסית בעריכה של מארק איווניר ונילי מירסקי. מעניין ומומלץ. ו''עד הערב'' של אהרון מגד. ספר מהסוג של ''יום אחד בחייו של'' כאשר ביום הזה לא קורה כלום כמעט פרט למחשבותיו של הדובר. לא ספר חובה. |
|
||||
|
||||
נתפסתי בקלקלתי - אפילו לא ניסיתי את הקישור, כי לא ידעתי שבתוך וויינט יש ויש. ולגמרי במקרה גם אני קראתי אתמול בעניין רב ובנשימה אחת ספר של אהרן מגד, ''נקמת יותם'', וגם לי זהו ספרו הראשון שאני קורא. |
|
||||
|
||||
''הגמל המעופף ודבשת הזהב'' של מגד היה אחד הספרים ששעשעו אותי ביותר בגיל ההתבגרות. מאז לא קראתי עוד מגד, אבל נדמה שזו הזדמנות טובה לחזור אליו. |
|
||||
|
||||
אולי כשאת קוראת תיפתחי טייף ותקליטי את הספר באותה הזדמנות חגגית כך גם תיקראי וגם אני יקבל עוד ספרים |
|
||||
|
||||
אמנם לא קראתי את "עד הערב" האמור, אבל אני מהמר 1 שהוא יותר קריא וקליל מ"יוליסס" של ג'ויס. ___ 1 ככלל, אני לא נמשך להימורים. ראיתי לנכון לציין |
|
||||
|
||||
יותר קריא - כן. יותר קליל - לא בהכרח. ''עד הערב'' כן עוסק בכמה נושאים כבדי משקל (כמו שואה ושכול). אבל השאלה היא שאלת הערך המוסף. ובסוף הקריאה של ''עד הערב'' לא נשאר הרבה. |
|
||||
|
||||
גמרתי הערב את "עד הערב" וחיפשתי אותו ברשת, והנה אני פה. זה ספר יפה ומרגש מאוד בעיני (מאז הודעתי האחרונה בפתיל זה, אגב, קראתי כמה וכמה ספרים נוספים של אהרון מגד וחיבתי אליו רק הולכת ומתעצמת). המבנה של הספר הזה דומה מאוד לספרים אחרים של מגד - הגיבור, אינטלקטואל עצור, יוצא למסע אישי וסודי, הרחק מאשתו זה שנים רבות. המסע הוא אינטלקטואלי, נפשי ורגשי כאחת, כרוך בהתנתקות מצדו ובשמירת סוד, ובסופו הגיבור לא חוזר כשהיה. בכל ספר המוקד אחר מעט והשינוי בגיבור הוא אחר, לטובה או לרעה. כאן הקסים אותי רמז לחילופי זהויות/אישויות זמניים בינו לבין אשתו ניצולת השואה - הוא מספר לזר מוחלט את סיפור חייו כניצול שואה, למרות שהוא צבר, ואז מספר שאשתו קיבוצניקית. החילופין אולי באים לבצע מעין כפרה על רגשות האשם העזים שיש לו, כלפי אשתו (על הסבל שעברה), כלפי הוריו ואחיו המת ובכלל. בסיומו של הספר גם מסתבר שבלא יודעין, החילופין-לכאורה הללו שירתו מטרה, כאשר אשתו שהתה רוב היום הזה עם אביו המבוגר, במקום הגיבור שהיה מעדיף לא להיות שם (לא אוסיף יותר). הטענה שמשך כל היום הזה "לא קורה כלום", רחוקה מאוד ממה שמתרחש שם בין הדפים - הגיבור נע ונד בעיר כבתוך נוף הנפש שלו, מנסה לפרוץ מחוזות שמעולם לא היה בהם (להיכנס לקניון, לאכול במסעדה יקרה), טווה לעצמו סיפור חיים חדש, מעורב בתאונות אלה ואחרות. כל היום רווי מאורעות הרודפים זה את זה ומעכבים אותו מן החזרה הביתה. כאמור רק בסוף הספר מתברר מה החמיץ כשנעדר במשך כל היום. אין פה רמז מיסטי על תחושה מוקדמת אלא להפך, מין תקשורת אילמת בינו לבין אשתו ובינו לבין אביו שאפשרה את ההתנתקות הממושכת ואת המאורעות שהתרחשו בלעדי הגיבור, מין מגננה הדדית ברמה הפשוטה ביותר שיש. זו כמובן פרשנות שלי אבל היא די מבוססת ככל שהספר מגיע אל סופו וקשירת החוטים יחד. בקיצור, חוויה משובחת, אם כי כנראה מיועדת לחובבי הסופר הזה שכבר יודעים למה הם נכנסים. |
|
||||
|
||||
ועכשיו כבר ממילא לא כדאי לנו לקרוא אותו, אחרי כל הספוילרים ללא אזהרה הללו... |
|
||||
|
||||
דווקא לא. תשמח לשמוע שממש התאפקתי ולא נתתי את ה-ספוילר, וגם לא כמה פרטי עלילה מהותיים לגבי משפחתו למשל. |
|
||||
|
||||
שכחת לספר שהבאטלר עשה זאת. |
|
||||
|
||||
גם זה סוג של ספוילר, לגלות שלספר יש איזשהו ספוילר בה''א הידיעה. (סתם, אני לא כזה, ואפילו שאלתי עכשיו את הספר מהספרייה, לאור ההמלצה שלך.) |
|
||||
|
||||
אם כבר נכנסים לפינה הזו, אז גם לכתוב ש"בספר לא קורה כלום" (כמו שטלי חטאה וכתבה לעיל) זה ספוילר :-) תיהנה! אני מאוד אוהבת את הדמויות של מגד. רוב גיבוריו היו יכולים להיות איילים מצטיינים. |
|
||||
|
||||
אז הבוקר בזמן ההמתנה לאוטו במוסך קראתי את הספר. לא יכולתי שלא להשוות אותו כל הזמן ל''סוף דבר'' המופתי של יעקב שבתאי (וקצת פחות, ל''זכרון דברים'') - שניהם מתארים גיבור לוזר שמהלך ברחבי תל אביב וחושב על משפחתו, מכריו ועברו. קשה לצאת טוב מההשוואה הזו, ואולי לכן נהניתי מהקריאה רק במידה מוגבלת. |
|
||||
|
||||
הממ. צודק שהוא לא יוצא טוב על המשבצת הזו1. מצד שני בעיני הוא לא ניסה להתחרות בה. אבל כאמור ניגשתי אליו אחרי 3-4 של מגד שקראתי בחודשים האחרונים, אז לא חיפשתי רפרנסים אחרים. 1 יש עליה תושבים נוספים, כל אחד עם החן שלו: "יום הולדת שמח נוח", "ללכת יומם ולילה" ובטח עוד כמה. בכל אופן, איך האוטו? |
|
||||
|
||||
ואני הרגשתי שמגד דווקא כן מנסה לשחק בדיוק במגרש של "סוף דבר" (שלא כמו נעם זיו עם "יום הולדת שמח נוח"; את "ללכת יומם ולילה" אני לא מכיר). עכשיו אני מחכה לספר הבא שלך בשביל חוויה ספרותית אמיתית ;-) לאוטו שלום. סתם טיפול תקופתי. |
|
||||
|
||||
:-) בספרים שלי הספוילר משתדל להגיע באמצע העמוד הראשון. |
|
||||
|
||||
אה, תודה שהזכרת את שני הספרים החביבים הנ''ל. לא יצירות ענק, אבל בהחלט משעשעים ומשקפים את תקופתם בזמן ובמרחב. ומן הסתם כמו כל חוויה, משקפים גם את הקורא וזכרונותיו מאותן תקופות. |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה, דעתי בנושא ידועה. מי שבוחר לא לקרוא ספר של מגד כי ''כבר יודעים שהוא נכנס למסעדה יקרה אז זה לא מעניין'', נו שוין, שלא יקרא... |
|
||||
|
||||
כ=ליפני כמה זמן היתה רשימה במעריב של ה50 הנימכרים ביותר והוא היה שם התגיד יש לך אולי את ההופעה של קייט בוש? אני מחפש וזה OUT OF PRINT משנות ה80 ודוקטור וישנה הבטיחה לי לחפש את זה כשהיא היתה בארצות הברית והיא לא חיפשה אבל היא עכשיו מכריחה אותי לכתוב מאמרים לאתר לא נגיש בשם אוקאפי. אז אם יש לך או למישהוא עוטק של זה אשמח לקבלו אולי כדי שניפתח לוח מודעות באייל למחפשי סרטים תקליטים וספרים שיכלול גם דיון על הפריטים? |
|
||||
|
||||
לא - אין לי. אתה מדבר על "Live at the Hammersmith Odeon, 1979"? עלי להודות שאני לא חזק בללקט אלבומי הופעות של אמנים החביבים עלי, ולרוב מסתפק בגרסאות האולפן השגרתיות (פרט ליוצאי-דופן סטנדרטיים). |
|
||||
|
||||
איין לך מושג מה היתי נותן כדי להחזיק את אלבום ההופע הזה בגירסה מקורית צרובה אני מחזיק את הקופסה שלה שכללת את כל האלבומים וזה מדהים ליראות איך היא מיתפתחת מאלבום לאלבום ומשנה סיגנונות והיא ללא ספק הגירסה הנשית לפיטר גבריאל |
|
||||
|
||||
גידי, בטח שמת לב שיש כמה קלטות VHS משומשות של ההופעה ב-Amazon? דומני שחלק מהן מגיעות עם CD, אבל אני לא בטוח. משום מה כל התוצאות בגוגל מתייחסות דווקא לווידאו למינהו ולא לאלבום. |
|
||||
|
||||
אשמח אם תוכל לעזור לי לימצוא עוטק או בחנות באזור מגורך או בEBAY עד 50$ כל בוטליג אחר שלה יתקבל בברכה היא הפסיקה להופיע אחרי 1979 לאחר האלבום LION HART |
|
||||
|
||||
פיטר גבריאל דווקא נסוג מאלבום לאלבום, לא? האמת שאני לא בקיא בקריירת הסולו שלו, אבל את האלבום השני שלו יש לי, והוא קצת יותר מגוון, נדמה לי, מדברים שלו ששמעתי בשנות השמונים; ועל מה שהוא עשה בג'נסיס לא צריך לספר, לפחות לא לך. אפשר, כמובן, לטעון שפיטר גבריאל כבר שכח מה שקייט בוש עדיין לא למדה, זה כבר עניין אחר. |
|
||||
|
||||
התקוונתי במובן האופלפני של היא עושה עבודות אולפן מתוסבכות בורן, כאלה שרק גבריאל עשה כן הוא די משעמם בשנים האחרונות |
|
||||
|
||||
מזמן חפשתי הזדמנות להשחיל המלצה חמה על שתי זמרות קאנטרי אלטרנטיבי. למשל, האלבום האחרון של ניקו קייס blacklisted. נסה למצוא קטע מהשיר deep red bells, ותחווה שילוב מרתק של שירה שגובלת בטורצ' תגובה 147635, שמן מכונות, אבק דרכים וחושניות של שקיעה אדומה. |
|
||||
|
||||
חנן יובל בשני חלקים: יום שני ויום רביעי הקרובים בערוץ 1 22.30. מחר באותו ערוץ 21.15 חווה אלברשטיין עם שירים מכל השנים. |
|
||||
|
||||
ואו מגניב לגבי חנן זה מופע בהשתתפות אומנים רבים לגבי חווה זה יכול לההיות מעניין כיתעי אחריון זה תמיד מגניב |
|
||||
|
||||
לדעתי הגיע הזמן שתפרסמו את רשימות האלבומים החשובים והטובים ביותר לטעמכם. זה יכול לעזור למי שרוצה להרחיב את השכלתו המוזיקלית. |
|
||||
|
||||
רק תבחר סגנון: |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני התכוונתי יותר לתחומי הג'אז והרוק של שנות ה60 וה70, דברים שלא באים לידי ביטוי ברשימות. |
|
||||
|
||||
נו, באמת... למה להיות כל כך ספציפי? הבה נלך בגדול, ונפרסם את רשימת הדברים הטובים ביותר לטעמנו, מכל התחומים: 1. החברה שלי 2. שוקולד 3. המצאת הגלגל 4. המפץ הגדול 5. האלבום Pssages של ראווי שנקר ופיליפ גלאס (הנה, בכל זאת יצאת עם משהו ביד.) 6. הריח של אפונה ריחנית. וברצינות: אמור לי מה האלבומים האהובים עליך (או חשובים בעיניך), ואומר לך עד כמה מוגבל טעמך המוזיקלי; זה כולל אותי. |
|
||||
|
||||
ואפילו לא הזכרנו את שרית חדד וטייק דאט או איך שלא קראו לסולן שלהם רובי ויליאמס אגב מה לגבי המצאת הקונדום רק שארו בנפשכם אם יותר אנשים היו משתשים בקונדומים אז אולי כמה איילים מיותרים לא היו מגיבים היום. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם (1). (בהתאמה, כמובן. למרות שגם שלך מאוד נחמדה). (דובי, ממלא הוראות מלמעלה) |
|
||||
|
||||
חסרים לנו 4 דברים. (ותגיד לחבר שלך שיוסיף עוד תשע). |
|
||||
|
||||
עין הדג הוא אתר של חנונים שעושים את עצמם ליצנים. האייל הקורא הוא אתר של ליצנים שעושים את עצמם חנונים. וברצינות: אם הייתה לי רשימה הייתי שואל? (מה שבטוח שהיא הייתה כוללת את האחים נוויל הנשכחים מעט.) רשימה המתאימה לטעמי:http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/feature/-/83790... |
|
||||
|
||||
כולנו זוכרים את ההופה של האחים נויל בפארק הירקון ב1991 יחד אם גו קוקר וגק ביקר וגנגר ברוס מקרים |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את המוזיקה של ניו-אורלינס. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאתה שואל לגבי האחים נוויל.(-: כי הם מתבלטים כאן באהבתם למוזיקה ובהכרת דברים שלא מוכרים לכולם. |
|
||||
|
||||
מייצגים, מייצגים. אבל הם כל כך לא מעניינים, האחים נוויל, ולא מקוריים. אם כבר, הייתי ממליצה על ה-Meters , שהתפרסמו מוקדם יותר (אבל היו פחות מיינסטרימיים). וגם זו דרך לקבל רשימות מוזיקה: |
|
||||
|
||||
ברקת הטעם המוסיקאלי שלך מפטיע אותי לטובה כל פעם מחדש |
|
||||
|
||||
תודה :-) מה שמטריד אותי עכשיו זה הצורך במקום איחסון נוסף לדיסקים ותקליטים. |
|
||||
|
||||
כבר העברת את כל הדיסקים לאלבומים? (הדרך הטובה ביותר לנסוע לחו"ל). |
|
||||
|
||||
אה... לא :-) ווהודעה לחובבי המוזיקה האתנוגרפית 1: בחנות דיסק סנטר , בדיזנגוף סנטר למטה, מצאתי דיסקים שהגיעו מספריית בית התפוצות (הוא נסגר כזכור). דברים מוזרים ומרתקים: שירים של יהודי הודו בליווי סיטאר, סימפוניה יהודית מתקופת הבארוק, מוזיקה של "יהודי ההרים" (גרוזיה?), יהודי עיראק ועוד ועוד. אני לא לקחתי אף אחד מהם, כי הלם הגילוי וריבוי האפשרויות היכו אותי בשיתוק. מהרו פן תאחרו. 1 או איך שלא קוראים לזה. |
|
||||
|
||||
דיס[ק]קליימר- לא ידעתי שלבית התפוצות יש אוסף כזה ולא ידעתי שהוא נסגר. אבל- האם אין כאן טעם לפגם שדיסקים כאלה נמכרים? מן הסתם הם נתרמו או נרכשו בכספי תרומות שנועדו בדיוק למטרה זאת. אם מחר מוזיאון תל אביב יסגור את האגף הארצישראלי שלו (נגיד) האם מותר למוזיאון להתחיל למכור את הגוטמנים שלו כדי להקטין את הגרעון? |
|
||||
|
||||
רגע, רגע - הדיסקים הם בהוצאת בית התפוצות (ולא מאוסף בית התפוצות חלילה). לגבי הסגירה, קיבלתי את גרסתו של מישהו שזרק "אה, בית התפוצות נסגר אז הם העבירו את הדיסקים שלהם לחנויות". כנראה שקיבלתי אותה מהר מדי, כי בחיפוש מדוקדק יותר אני רואה שהוא לא נסגר, רק עמד בפני פשיטת רגל: וככה יצא שכל מה שכתבתי בהודעה המקורית לא נכון, חוץ מהדיסקים עצמם. הם קיימים, ומסקרנים מאוד. |
|
||||
|
||||
נרגעתי, תודה. |
|
||||
|
||||
מחר על הבוקר אני מוציא שני סוכנים1 לדיזינגוף סנטר, שישיגו לי את הדיסקים האלה. יש לי תחושה שבעזרת האפקט הפסיכולוגי שייווצר עם השמעתם בלופ אינסופי, נוכל לשבור אפילו את הנחקרים הקשוחים והמנוסים ביותר - אלה ששרדו את מוסף הספרות של "הארץ". 1 כן רחמים (תגובה 70437), אני מתכוון אליך ואל ויקטור. |
|
||||
|
||||
לפחות תוכל להתאים את הדיסק לשפתו של הנחקר (במיוחד אם יצא לכם לתפוס בולגרים לאחרונה). |
|
||||
|
||||
בסוף החודש ניסגרת המחלכה הקלאסית והחנות הקלאסית של העוזן השלישית את אותה הודעה השארתי גם במאמר על כל המוסיקה אבל אני חושב שאף אחד כבר לא קורא את הדייון ההוא אני יודע שהידיע הזאת לא ממש קשורה אבל בכל זאת החנות הקלאסית הטובה ביותר בארץ ניסגרת בגלל המצב והם מחסלים את כל החנות במכירי חיסול אז כדאי לגשת. א |
|
||||
|
||||
נתנו האחים נוויל הופעה מצויינת בגלזגו. במיוחד פיל.. |
|
||||
|
||||
בעיכבות הדיון וההלמלצות של אלון עמית ושל רון בן יעקוב עלתה לי המחשבה שאולי אפשר לנטב את הדיון כאן גם לנושא של המלצות ושאלות לגבי תקליטים ודיסקים. כמו שבמאמר שינוים במערכת האייל יש דיונים על מיפגשי האייל ודברים שכשורים באופן עקיף טוב בכל דיון באייל יש גם דברים שקשורים באופן עקיף אחרת זה לא היה דייון באייל אלה באוקאפי. בכל אופל חשבתי לנטב את דיון להמלצות קצרות של אנשים על דיסק או תקליט. או על מופע מוסיקאלי שישודר בטלויזיה ושווה ליראות. או לשאלות כמו באיזה אלבום של מרגלית סנעני מופיע השיר רח מנטה. מה המערכת ואתם חושבים? |
|
||||
|
||||
במשך שנים סלדתי מלהקת YES אני לא מדבר על הצד הפופי שלהם אלה על הצד הפרוגרסיבי שלהם. לאחרונה שמעתי את TES ALBOM ואת CLOSE TO THE EDGE ממש נפלתי הוקסמתי והיתלהבתי קשות. למה עוד כדי להאזין של החברה האלה? |
|
||||
|
||||
כבר לא שמעתי את להקת YES שלושים שנה בערך ואין לי מושג איך הוא מצלצל לאוזן בת זמננו. אבל בימים ההם שמעתי עשרות רבות של פעמים את האלבום הכפול Tales from Topographic Oceans, היה משהו ממסטל בקולות הגבוהים ומשיכות הצליל של הסינתיסייזרים (אבל זה לא הדבר היחיד הממסטל שהיה בשטח). |
|
||||
|
||||
וזה מעלה בטבעיות את השאלה, איזה חלק מהמוזיקה שנוצרה בסיקסטיז-סבנטיז היתה שורדת את מבחן ה-"בואו ננסה את העשור הזה שוב-פעם רק בלי הכימיקלים ונראה איך זה נשמע"? כמובן שחלק ניכר מהמוזיקה הזו לא היה *נוצר* בכלל ללא אותן מולקולות קטנות... אגב, גם פרקים נכבדים במתמטיקה נכתבו "תחת השפעה" בעשורים הללו. |
|
||||
|
||||
חלק עצום, לדעתי. אבל זו רק תואנה לספר שהאזנתי אתמול לגרסאות ה"עירומות" של שירי Let it Be ונהניתי עד מאוד. יש להם איכויות שונות מאלה של הגרסאות המוכרות, הם הרבה יותר חיים ובועטים, וההשוואה עצמה מרתקת. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "עירומות"? אנפלאגד? |
|
||||
|
||||
Let it be בלי העיבודים של אל ספקטור (אא"ט). |
|
||||
|
||||
פיל "Wall of Sound" ספקטור. מצבו כיום לא משהו. |
|
||||
|
||||
פיל "חומות סאונד" "איזה מלך הוא היה" ספקטור. פיל ספקטור היה המפיק הראשון במוזיקה הפופולרית - או לפחות המפיק הראשון שעבודתו קיבלה משקל עצום במיסחור החומר המוזיקלי, וששירים שהפיק קיבלו חתימה מיוחדת. גם שירי הפופ הטפשיים ביותר (ראו "דה דו ראן ראן") הפכו אצלו לסערות שוצפות וסוחפות. הקסם היה נעוץ בשתי שיטות עבודה: א. יצירת צליל שכבתי ומעובה על ידי שימוש בהמוני כלים, כולל כלים ששייכים לקלאסי ולג'אז (אם לחזור ל"לט איט בי", ספקטור הוא זה שהוסיף את מפלי הכינורות מאחורי הפסנתר של פול מקרטני ב"דרך הארוכה והמתפתלת". ב. במהלך העבודה הוא נהג לבדוק את עצמו בהאזנה לשיר מתוך רמקול זעיר. זה איפשר לו לדעת איך הסאונד יישמע ברדיו של מכונית פרטית - מדיום שהצעירים היו מעין קהל שבוי שלו, בגלל הרגלי הבילוי בשנות החמישים והשישים. |
|
||||
|
||||
לא יודעת. LET IT BE בלי פיל ספקטור? מה עוד, בלי לנון? בעולם הקטן שלי פיל ספקטור הוא אל ממדרגה ראשונה. יש לי דיסק של העבודות המוקדמות שלו שאני שומעת כשאני מבשלת, ובחיי שהאוכל יוצא יותר טוב (זוגי טוען שיש לו כבר אפקט פבלובי - כל פעם שהוא שומע את הסופרימס הוא נהיה רעב...) |
|
||||
|
||||
לפי התאוריה הפסיכולוגית-בגרוש שלי, אנשים אוהבים לשמוע גרסאות "רזות" יותר של שירים (אנפלאגד, חי, או כמו כאן - גרסה פחות מופקת) כי זה מאפשר לדמיונם להשלים את מה שהם אהבו בהפקה המקורית ולזרוק את מה שלא. חלק ניכר מהלהיטים שנשמעים טוב אנפלאגד היו, לדעתי, כושלים אילו יצאו לאור אנפלאגד *במקור* (קשה להוכיח זאת, כי זה דורש מהקהל לשכוח את העיבוד שהוא מכיר). זה נכון, כמובן, לשירים בהם ההפקה משחקת תפקיד חשוב, ולדעתי יש לא מעט כאלה. עם זאת, שירי החיפושיות אינם כאלה בהכרח, ואני סקרן להקשיב ולראות מה יצא. לשיר ממש גרוע אין עתיד גם בידי מפיק טוב. אבל מפיקים מוכשרים - ויש לי רשימה! - מסוגלים להפוך את הסביר למדהים, את הטוב מאוד לנצחי, וכו'. |
|
||||
|
||||
היא אולי דוגמה ממש טובה לעניין השיא במקור הוקלט רק אם גיטרה ושפול שלח למפיק הוספו באולפן הטופים והגיטרות החשמליות |
|
||||
|
||||
הוא שהשיר לא רק הוקלט אלא אף הופץ באלבום מוקדם של הצמד, ולא זכה להצלחה. כעבור זמן, בתקופה שפול סיימון חי באנגליה, החליט המפיק (לא זוכר מי זה היה), על דעת עצמו, להוציא גרסה חדשה של השיר, וזו זינקה לראש המצעדים. עם זאת, עד כמה שאני מסוגל לשפוט אחרי ששמעתי את השיר מאות פעמים בכל מיני גרסאות, זה בעיני דווקא אחד השירים ש-''נשמעים טוב גם על מסרק'', כמו שאומרים. |
|
||||
|
||||
מביין כל הבוטלגים של פול סיימון שיש לי יש בוטלג בשם PAUL SIMON SONG BOOK ששי פול שלח לארט סרט עם 12 או 13 שירים חדשים רק בליבוי גיטרה וזה מדהים גם הבוטלג של המופע של BOOHANDS מדהים |
|
||||
|
||||
השירים באלבום הזה נשמעים "חיים" מאוד, ומעבר לזה גם מקבלים דגשים שנעלמו בהפקה של ספקטור - גיטרה פה, אורגן שם. לפעמים זה מעניק לשיר כוח יותר מאשר תזמורת שלמה. זה לא אומר כמובן שהם טובים יותר בגרסה הרזה (across the universe למשל נשמע טוב יותר אחרי הבישול). פשוט, ההבדלים מעניינים, בעיקר למי שמכיר את המקור בעל פה. |
|
||||
|
||||
כדי שאנסה להשיג את זה. תודה על האיזכור! |
|
||||
|
||||
רק לאחרונה גיליתי את האתר הזה ואני מאוד נהנה מתכניו המעניינים. אני שולח את הודעה הראשונה שלי בדיון הזה כי הוא עוסק במוזיקה וגם בגלל שאלה פיצג'ראלד שאת שירה אני מחפש הוזכרה במאמר של גידי. אלה פיצג'ראלד הקליטה גירסה משלה של השיר הישן "בלו מון", גירסת אולפן איטית ושקטה, והיא כנראה הגירסה הידועה יותר בביצועה. בבית הורי היה לפני שנים תקליט (ויניל שחור כמובן) ובו גירסה נוספת של השיר, עליזה וקצבית יותר, ובסופה מין "ניתוח" הומוריסטי של השיר, או של הסיבות מדוע היא שרה אותו. הגירסה הזאת הוקלטה כנראה תוך כדי הופעה. בשנים האחרונות אני מנסה למצוא אותה ולא מצליח. בגוגל הצלחתי להגיע למילים, כולל המילים האחרונות של ה"ניתוח" שנוספו לשיר, אבל היכן אפשר למצוא דיסק או תקליט עם השיר עצמו בגירסתו זו? המקום היחיד שבו לא הסתכלו עלי כמו על משוגע היה באוזן ג'אז. העובד שם ידע על מה אני מדבר אבל לא יכול היה לעזור לי. למישהו יש עצה? |
|
||||
|
||||
בחיפוש 1 ב Ebay על המחרוזות: "Blue moon" "Ella Fitzgerald" נמצאו 41 תקליטים המוצעים כרגע למכירה. חלקם מוצגים עם תמונת העטיפה. בהקלקה על שם הפריט תקבל את רשימת השירים והמבצעים. (נמצאו גם תקליטים בהם היא שרה שירים אחרים וזמר אחר שר את "בלו מון" ,אבל זה כנראה בלתי נמנע). 1 |
|
||||
|
||||
לא בדקתי את כל הארבעים ואחד, אבל אני חושב שברוב אלה שאליהם שלחת אותו יש את השיר בגירסת האולפן (השקטה והאיטית), ואילו מה שהוא מחפש זה את ה"live version", ואת זה באמת יותר מסובך למצוא. |
|
||||
|
||||
"מסובך" לא אמור להרתיע אותו להערכתי ;-) הנחתי שעטיפת התקליט הנכון (אם נמצאת ברשימה) תאפשר לו זיהוי מיידי. ואם לא ימצא כעת, מ- Ebay ניתן גם לקבל התרעה בדוא"ל כשפריט מבוקש מוצע למכירה. ואם כבר שולחים את הירח על פני הרשת - כדאי לחפש קבוצות דיון מתאימות; הייתי מתחילה בyahoo groups אבל אני חייבת לזוז עכשיו (לפני חצי שעה, אבל מי סופר). |
|
||||
|
||||
אני זוכר את הגרסא הזאת. נדמה לי שהיא מסבירה שהמפיקים רצו שתשיר שיר "חם" ובסוף הוא אומרת משהו כמו "if you cant beat them, join them". |
|
||||
|
||||
לענת, לקורא נבוך ולאלמוני, תודה על עזרתכם. עדיין לא סרקתי את כל הארבעים ואחד של ענת, אבל התחלתי. אני סובל מחוסר זמן כרוני. בינתיים אני חושב שכמו שאמר האלמוני, ברוב המקומות מדובר בגירסת האולפן האיטית, אבל עדיין אינני מתייאש ועוד אמצא ואודיע לכם (: שוב תודה ממני יורי. |
|
||||
|
||||
אם מדובר בביצוע שכולל את הציטוט "If you can't beat them, join them" אזי הוא מושמע לא מעט ב 88FM. פניה אל אחד העורכים שם (טל השילוני, כריסטינה גוליית) סביר להניח שתשא פרי. אפשר לנסות ב 88fm.iba.org.il |
|
||||
|
||||
התכוונת לתת קישור http://88fm.iba.org.il/ לא? |
|
||||
|
||||
תודה, דורון ואלמוני, איך לא חשבתי על זה בעצמי. יורי |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה את הגירסה הזאת. עכשיו בעקבות עצתו של דורון התחלתי להאזין ל88FM, אבל זה יהיה נחמד על דיסק או על תקליט. |
|
||||
|
||||
לא, עוד לא. סליחה שאני עונה רק עכשיו,נעדרתי לכמה זמן לרגל העבודה. עוד לא טיפלתי בעניין הזה בכלל. כשיירד הלחץ אתפנה לעסוק בזה ואם יהיו לי חדשות טובות אספר לך. ממני יורי |
|
||||
|
||||
יש לי את הגירסה הקצבית בתקליט. התקליט למכירה. אימייל- eli_r123@netvision.net.il |
|
||||
|
||||
כל שנה בחורף יש מיספר אלבומים שאני מוציא מהמדפים ושומע במיוחד מישום מה המון פולק רוק FAIRPORT CONVENTION בתקופה המוקדמת שלהם אם סנדי דני זל. סטילאי ספיין עם מדי ריור שמיתנגן ברקע NICK DRAKE טום וידס לאודרד כהן ועוד אז חשבתי להמליץ בחום על NOW WE ARE 6 של סטילי ספין או על אחד האלבומים המוקדמים של FAIRPORT וחשבתי לישאול איזה דיסקים עושים לכם את החורף אה כן איין חורף מושלם בלי איילנד של קינג קרימזון ו SONGS FROM THE WOOD של JETHRO TULL חורף נעים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אווזי השלג הגמלונים מתנגנים לי כבר כמעט חודשיים במחשב ואני לא יכול להפסיק, במיוחד עם הקטעים של החליל ב-Rhayader. עיזרו לי! |
|
||||
|
||||
העזרה נשלחת דיסק של מוסיקה אירית מתוחכמת שאתה כל כך אוהב בדרך אלך MELOW CANDLE או סטילאי ספיין אבל אולי כשניסע באוטו שלך למיפגש האיילים אני אנגן לך על החליל את הקטע ההוא מאווז השלג |
|
||||
|
||||
זה בסדר, אני כבר מנגן אותו בעצמי. |
|
||||
|
||||
אחרי שכתבתי את התגובה, שלפתי את rain dances, ומאז הוא נשאר תקוע במחשב ומדי פעם wmp מתחיל לנגן אותו. תקליט מאד מומלץ. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלי בקשר לאלבום הזה ואני חושב שאמרתי את זה בם לערן בילינסקי בהופעה של אגרול שמנגנים את הצד הראשון של האלבום בהופעה. שהוא מאד יפה אבל הבעיה שלו שהוא נשמע כמו מיקס של כל מה שהיה באות התקופה יש שם מלא רצועות ותמיד יש לי הרושם שזה הולך כך הקטע הראשון עם החליל יופי בואו נישמע כמו גטרו טאלל אחרכך יש שם קטע כזה בסיגנון פינק פלויד ובואו נישמע כמו פימקפלויד ויש שם קטע שנשמע כמו EMERSON LAKE AND PALMER וחו וחו לא מצאתי את ההבט המקורי של קאמל באלבום הזה אבל זה אחלה אלבום ובהיזדמנות זאת הרשה לי להמליץ על מיראז שגם הוא אלבום מצויין של קאמל. |
|
||||
|
||||
גידי הפנה את תשומת ליבי לכך שהמאמר מופיע, בלי רשותו ובשינויי עריכה קלים, באתר בשם "גלאור" שעורך יהודה הגר 1. למרבה החוצפה, בשורה התחתונה נאמר ש"כל הזכויות שמורות לגלאור מולטימדיה". האם יש משמעות להפרה של זכויות יוצרים ברשת, בהנחה שלא נוצרו רווחים כספיים ישירים מהצגת המאמר הגנוב? |
|
||||
|
||||
יש משמעות, תשומת לב המערכת הופנתה, והעניין מטופל. |
|
||||
|
||||
האמת שזה ממש מעצבן וראיתי שהאתר שיך לקלידן של חנן יובל חבל שלא פנו אלי אגב כשאני רציתי לפרסם תרגום אנגלי למאמרי מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל פניתי בבקשה לדובי והוא אישר אם הוא לא היה מאשר לא היתי מפרסם אני בהחלט לויאלי לאתר וברגע שמאמר שלי שם הוא מבחינתי שיח לאייל או לכל מקום אחר שאני מפרסם בו אשמח להיתעדכן במה קורה אם זה והאם לא נותר לנו לצטת באופן שונה את השיר גנבה חצי גנבה . מה שמוזר לי שהישתמשו בשמי כמראיין ערכו את המאמר שונה טיפה כתבו שערך יהודה הגר שאיין לי מושג מי היוא מילבד ממה שכתוב עליו באתר ולא כתבו שהמכור נימצא הן באייל והן באוקפי |
|
||||
|
||||
לא נוכל לדעת אם המאמר הועתק מ''האייל'' או מ''אוקאפי''. להבא, אולי כדאי להשתיל בכוונה כמה שינויי כתיב מלא-חסר והחלפת מלים, כדאי שאפשר יהיה לזהות את המקור. (לא שזה כל-כך משנה). |
|
||||
|
||||
יש חדשות בנושא? עבר חודש, והמאמר (על הזכויות השמורות) עדיין שם. |
|
||||
|
||||
אני עובד על זה תוך שבוע שבועיים מקווה לטוב |
|
||||
|
||||
ובאותו נושא, מה עם המאמר של ניצה שהתפרסם בעיתון היהודי ההוא בחו"ל? מה נסגר עם זה? |
|
||||
|
||||
אדון נכבד לפני שאתה מכנה אותי גנב עליך לדעת כמה דברים: א) שמו של כותב הכתבה ומחברה הופיע במקום גלוי ומכובד בכתבה, ואף תמונתו של הכתב (גידי) מופיעה בכתבה, אין שום מקום לספק של מי הקרדיט על כתבה זו. ב) נכון אמרת, האתר אינו נושא רווחים, לא ישירים ולא עקיפים, פשוט רציתי לתת כבוד גם לאומן וגם לכתבה ולמחבר הכתבה, כך עשיתי. ג) נהוג באינטרנט להציג כתבות המתפרסמות באתרים אחרים בתנאי שאין פלגיאט (ז"א ששם המחבר מופיע באופן ברור כמו במקרה זה) ד) עלי להפנותך לפסיקה של בית משפט בעניין זה:"בית המשפט קבע: "לעיתונאי אין זכויות יוצרים על כתבותיו" ועוד "באל זכות שבדין, אין ניתן לתבוע פיצוי על פי דיני עשיית עושר ואל במשפט", פסקה השופטת וגו.. ולסיכום: כוונותי היו טובות ונבעו מתוך רצון לקדם את התרבות והאמנות בישראל, לא הרווחתי מכך פרוטה לא במישרין ולא בעקיפין. אם עיתונאי מעדיף שכעתבותיו יגנזו ויעלמו בתהום הנשיה יהי כך, לדעתי עשיתי שרות טוב לגידי אהרונוביץ' בכך שנתתי עוד במה לכתבתו. הכיתוב ,כל הזכויות שמורות" בתחתית כל העמודים באתר מתיחס לאתר עצמו, לשם המתחם, לבנייה, לגרפיקה וכו ולא לכתבה עצמה, זה ברור לכל ילד שגולש באינטרנט. (לכן זה כתוב למטה בקטן מתחת למסגרת) לבוא ולקרוא לי גנב? אני חושב שמגיעה לי התנצלות פומבית. אם חסר לכם תוכן באתר או נושאים לדבר עליהם אנא חפשו במקום אחר. שמי הטוב הולך לפני כבר 30 שנה ללא רבב ולא אתה תצליח לפגוע בו. יהודה הגר |
|
||||
|
||||
ונניח ורק נניח שהעתקת מאמרים פרי עמלם של אחרים ללא ידיעתם הינה חוקית. האם ניסית לפנות לגדי, להודיע לו על כוונתך לפרסם את החומר ולוודא שאין לו התנגדות עקרונית. המושג 'דרך ארץ' מצלצל מוכר? הלו? מישהו בבית? אולי ישנה סיבה טובה מדוע שמך הטוב הולך תמיד לפניך, גם אני לא הייתי רוצה להיראות בקרבתך. |
|
||||
|
||||
סעיף ד) שלך הוא הולכת שולל - משתמע ממנו כאילו אין לעיתונאי (או לכל אחד אחר) זכויות כלשהן על מאמר פרי עטו - ולא כך הוא. המקור: |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שלזכויות העיתונאי על מאמריו, לפי פסיקה זו, יש משמעות מעשית ניכרת. בכל מקרה, כיוון שגידי ודא איננו מתהגד מוסרית לפרסום באייל הקורא, אזי במקרה הנוכחי אין להן משמעות מעשית כלשהי. |
|
||||
|
||||
קודם כל, מדובר שם על ''עיתונאי שכיר'', מה שבוודאי לא רלוונטי עבור גידי. שנית, הבעיה לא היתה עם פרסום באייל, אלא באתר של יהודה הגר. שלישית, אם הבנתי נכון, לעיתונאי השכיר אין זכות קנינית על המאמר, אבל לעיתון יש. |
|
||||
|
||||
לקחת מאמר שלא אתה כתבת, ולא אתה ערכת, ופרסמת אותו בלי רשות באתר שלך. אין חולק על כך שספקי התכנים (גידי, במקרה הזה) מעוניינים בשירותיהם הקולקטיביים של מציגי התכנים (בעלי האתרים); וההיפך נכון באותה מידה. לשם כך נוצר חופש הבחירה: כל כותב יכול להחליט היכן הוא מעוניין לפרסם את כתבותיו, ומה התשלום שהוא רוצה לדרוש בעבור הפרסום; גם בעל האתר יכול להחליט מה הוא קונה, מה הוא משיג חינם, ומה הוא מפרסם בתשלום. אתה יכול להעביר זקנות את הכביש, אבל לא בעל כרחן (אפילו אם לדעתך "עשית שירות טוב"). א. ומה בכך אם לא מחקת את שמו של הכותב מן הכתבה. "ירשת?" חמור דיו. ב. דע שאין צורך בהוכחת נזק או רווח כדי לתבוע פיצויים. ג. שמע המנהג הזה, לפרסם כתבות של אחרים בלי רשות, לא הגיע לאזני. ד. זו הטעיה גסה. לפי הפסיקה, עיתונאי שכיר מוסר את זכויות היוצרים למעביד; אין פירושו של דבר שזכויות היוצרים נעשות הפקר. הכיתוב על הזכויות (שגנבת) ה"שמורות" לך לא הופיע "למטה בקטן מתחת למסגרת", אלא ברציפות מיד לאחר הטקסט. המאמר כבר אינו נגיש באתר שלך, אבל יש ברשותי צילומי מסך מלאים (ששמרתי, מתברר, תחת הספריה Stolen Gidi). מר הגר, גנבת את המאמר, ומן הראוי שתתנצל בלי שיהוי נוסף. |
|
||||
|
||||
....... במה אתם מתעסקים... אין לכם משהו יותר טוב לעשות... גם אם הוא גנב את המאמר מה כולכם קופצים אז המאמר התפרסם אני לא חושב שמחבר המאמר כל כך מתנגד לפירסום שמו ודרך אגב כל הזכיות שמורות באתר מתכוון לאתר בדרך כלל... אני יכול לומר את זה בלי לראות בכלל את האתר עצמו... בכל מקרה תתעסקו בדברים מעניינים ולא בשטויות... אפילו את כותב המאמר זה לא כל כך מעניין... כדי שתתעסקו באיך לטור את בעיות הסמים עם הילדים שלכם לפני שאתם מתעסקים בשטויות תודה ויום טוב D: בהצלחה עם הילדים דרך אגב... |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, ב- 7/11/2006 דווקא היה לי משהו טוב יותר לעשות, אלא שאז הגיע לכאן איזה מלאים-זכויות-יוצרים-מטעם-עצמו והודיע שמעכשיו המאמר הגנוב הוא בעצם שלו, ותגיד תודה שפרסמנו אותו בכלל. אז ככה, ובאותיות גדולות ומנוקדות: פרסום מאמר ללא רשות הבעלים הוא הפרה של זכויות יוצרים; בעברית למתחיל, גניבה. הערך הבוליאני של קיומן של מחשבות בנושא התנגדותו של מחבר המאמר לפרסום אינו ממין העניין. בכל מקרה, תודה על הדאגה לשלומן של בעיות הסמים של הילדים שלנו. אם אני אתקל בעובדת סוציאלית, אמסור לה ש"קורא מופתע" לקח את הנושא תחת חסותו. |
|
||||
|
||||
(שבכלל טרחת להגיב.) |
|
||||
|
||||
רציתי כבר לשאול כאן כמה פעמים אבל פחדתי שתצחקו עלי, מה זה "ערך בוליאני"? או ליתר דיוק מה זה "בוליאני"? |
|
||||
|
||||
לוגיקה בוליאנית [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
אלה מילים מתוך שיר שכתב אהוד מנור ומבצע חנן יובל מישהו מכיר את השיר? אשמח לקבל את מילותיו תודה |
|
||||
|
||||
השיר נקרא "זה אתה". הקישור למילים משירונט: |
|
||||
|
||||
כל האלבום הזה הוא טקסטים של אהוד מנור והפקה של קורין אלל |
|
||||
|
||||
מודה לך מאד גידי תודה |
|
||||
|
||||
היי תמי תודתי לך על מילות השיר |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |