בתשובה להנמל המצטט, 14/10/03 18:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי דבר של מה בכך להבין כי השיר מדבר על ליל- חנייה בין הקרבות של היום לפניו והקרבות של היום לאחריו. ובאותו הליל יוצאת לה רוח- האדם, לא ביום הקטל שעבר אלא באותן שעות קטנות שהגיבורים האמיתיים הם האופים והמכונאים והטכנאים שמחיים את הלוחמים ומחדשים את מכונות ההריגה באותן שעות של חשיכה רוח של גדולה עודנה מפעמת. אך הכל נקטע בהמשך הקרבות- במעשה הרצח של איש זונק- ואיש יורה- ואיש נופל |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |