|
||||
|
||||
גידי הפנה את תשומת ליבי לכך שהמאמר מופיע, בלי רשותו ובשינויי עריכה קלים, באתר בשם "גלאור" שעורך יהודה הגר 1. למרבה החוצפה, בשורה התחתונה נאמר ש"כל הזכויות שמורות לגלאור מולטימדיה". האם יש משמעות להפרה של זכויות יוצרים ברשת, בהנחה שלא נוצרו רווחים כספיים ישירים מהצגת המאמר הגנוב? |
|
||||
|
||||
יש משמעות, תשומת לב המערכת הופנתה, והעניין מטופל. |
|
||||
|
||||
האמת שזה ממש מעצבן וראיתי שהאתר שיך לקלידן של חנן יובל חבל שלא פנו אלי אגב כשאני רציתי לפרסם תרגום אנגלי למאמרי מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל פניתי בבקשה לדובי והוא אישר אם הוא לא היה מאשר לא היתי מפרסם אני בהחלט לויאלי לאתר וברגע שמאמר שלי שם הוא מבחינתי שיח לאייל או לכל מקום אחר שאני מפרסם בו אשמח להיתעדכן במה קורה אם זה והאם לא נותר לנו לצטת באופן שונה את השיר גנבה חצי גנבה . מה שמוזר לי שהישתמשו בשמי כמראיין ערכו את המאמר שונה טיפה כתבו שערך יהודה הגר שאיין לי מושג מי היוא מילבד ממה שכתוב עליו באתר ולא כתבו שהמכור נימצא הן באייל והן באוקפי |
|
||||
|
||||
לא נוכל לדעת אם המאמר הועתק מ''האייל'' או מ''אוקאפי''. להבא, אולי כדאי להשתיל בכוונה כמה שינויי כתיב מלא-חסר והחלפת מלים, כדאי שאפשר יהיה לזהות את המקור. (לא שזה כל-כך משנה). |
|
||||
|
||||
יש חדשות בנושא? עבר חודש, והמאמר (על הזכויות השמורות) עדיין שם. |
|
||||
|
||||
אני עובד על זה תוך שבוע שבועיים מקווה לטוב |
|
||||
|
||||
ובאותו נושא, מה עם המאמר של ניצה שהתפרסם בעיתון היהודי ההוא בחו"ל? מה נסגר עם זה? |
|
||||
|
||||
אדון נכבד לפני שאתה מכנה אותי גנב עליך לדעת כמה דברים: א) שמו של כותב הכתבה ומחברה הופיע במקום גלוי ומכובד בכתבה, ואף תמונתו של הכתב (גידי) מופיעה בכתבה, אין שום מקום לספק של מי הקרדיט על כתבה זו. ב) נכון אמרת, האתר אינו נושא רווחים, לא ישירים ולא עקיפים, פשוט רציתי לתת כבוד גם לאומן וגם לכתבה ולמחבר הכתבה, כך עשיתי. ג) נהוג באינטרנט להציג כתבות המתפרסמות באתרים אחרים בתנאי שאין פלגיאט (ז"א ששם המחבר מופיע באופן ברור כמו במקרה זה) ד) עלי להפנותך לפסיקה של בית משפט בעניין זה:"בית המשפט קבע: "לעיתונאי אין זכויות יוצרים על כתבותיו" ועוד "באל זכות שבדין, אין ניתן לתבוע פיצוי על פי דיני עשיית עושר ואל במשפט", פסקה השופטת וגו.. ולסיכום: כוונותי היו טובות ונבעו מתוך רצון לקדם את התרבות והאמנות בישראל, לא הרווחתי מכך פרוטה לא במישרין ולא בעקיפין. אם עיתונאי מעדיף שכעתבותיו יגנזו ויעלמו בתהום הנשיה יהי כך, לדעתי עשיתי שרות טוב לגידי אהרונוביץ' בכך שנתתי עוד במה לכתבתו. הכיתוב ,כל הזכויות שמורות" בתחתית כל העמודים באתר מתיחס לאתר עצמו, לשם המתחם, לבנייה, לגרפיקה וכו ולא לכתבה עצמה, זה ברור לכל ילד שגולש באינטרנט. (לכן זה כתוב למטה בקטן מתחת למסגרת) לבוא ולקרוא לי גנב? אני חושב שמגיעה לי התנצלות פומבית. אם חסר לכם תוכן באתר או נושאים לדבר עליהם אנא חפשו במקום אחר. שמי הטוב הולך לפני כבר 30 שנה ללא רבב ולא אתה תצליח לפגוע בו. יהודה הגר |
|
||||
|
||||
ונניח ורק נניח שהעתקת מאמרים פרי עמלם של אחרים ללא ידיעתם הינה חוקית. האם ניסית לפנות לגדי, להודיע לו על כוונתך לפרסם את החומר ולוודא שאין לו התנגדות עקרונית. המושג 'דרך ארץ' מצלצל מוכר? הלו? מישהו בבית? אולי ישנה סיבה טובה מדוע שמך הטוב הולך תמיד לפניך, גם אני לא הייתי רוצה להיראות בקרבתך. |
|
||||
|
||||
סעיף ד) שלך הוא הולכת שולל - משתמע ממנו כאילו אין לעיתונאי (או לכל אחד אחר) זכויות כלשהן על מאמר פרי עטו - ולא כך הוא. המקור: |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שלזכויות העיתונאי על מאמריו, לפי פסיקה זו, יש משמעות מעשית ניכרת. בכל מקרה, כיוון שגידי ודא איננו מתהגד מוסרית לפרסום באייל הקורא, אזי במקרה הנוכחי אין להן משמעות מעשית כלשהי. |
|
||||
|
||||
קודם כל, מדובר שם על ''עיתונאי שכיר'', מה שבוודאי לא רלוונטי עבור גידי. שנית, הבעיה לא היתה עם פרסום באייל, אלא באתר של יהודה הגר. שלישית, אם הבנתי נכון, לעיתונאי השכיר אין זכות קנינית על המאמר, אבל לעיתון יש. |
|
||||
|
||||
לקחת מאמר שלא אתה כתבת, ולא אתה ערכת, ופרסמת אותו בלי רשות באתר שלך. אין חולק על כך שספקי התכנים (גידי, במקרה הזה) מעוניינים בשירותיהם הקולקטיביים של מציגי התכנים (בעלי האתרים); וההיפך נכון באותה מידה. לשם כך נוצר חופש הבחירה: כל כותב יכול להחליט היכן הוא מעוניין לפרסם את כתבותיו, ומה התשלום שהוא רוצה לדרוש בעבור הפרסום; גם בעל האתר יכול להחליט מה הוא קונה, מה הוא משיג חינם, ומה הוא מפרסם בתשלום. אתה יכול להעביר זקנות את הכביש, אבל לא בעל כרחן (אפילו אם לדעתך "עשית שירות טוב"). א. ומה בכך אם לא מחקת את שמו של הכותב מן הכתבה. "ירשת?" חמור דיו. ב. דע שאין צורך בהוכחת נזק או רווח כדי לתבוע פיצויים. ג. שמע המנהג הזה, לפרסם כתבות של אחרים בלי רשות, לא הגיע לאזני. ד. זו הטעיה גסה. לפי הפסיקה, עיתונאי שכיר מוסר את זכויות היוצרים למעביד; אין פירושו של דבר שזכויות היוצרים נעשות הפקר. הכיתוב על הזכויות (שגנבת) ה"שמורות" לך לא הופיע "למטה בקטן מתחת למסגרת", אלא ברציפות מיד לאחר הטקסט. המאמר כבר אינו נגיש באתר שלך, אבל יש ברשותי צילומי מסך מלאים (ששמרתי, מתברר, תחת הספריה Stolen Gidi). מר הגר, גנבת את המאמר, ומן הראוי שתתנצל בלי שיהוי נוסף. |
|
||||
|
||||
....... במה אתם מתעסקים... אין לכם משהו יותר טוב לעשות... גם אם הוא גנב את המאמר מה כולכם קופצים אז המאמר התפרסם אני לא חושב שמחבר המאמר כל כך מתנגד לפירסום שמו ודרך אגב כל הזכיות שמורות באתר מתכוון לאתר בדרך כלל... אני יכול לומר את זה בלי לראות בכלל את האתר עצמו... בכל מקרה תתעסקו בדברים מעניינים ולא בשטויות... אפילו את כותב המאמר זה לא כל כך מעניין... כדי שתתעסקו באיך לטור את בעיות הסמים עם הילדים שלכם לפני שאתם מתעסקים בשטויות תודה ויום טוב D: בהצלחה עם הילדים דרך אגב... |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, ב- 7/11/2006 דווקא היה לי משהו טוב יותר לעשות, אלא שאז הגיע לכאן איזה מלאים-זכויות-יוצרים-מטעם-עצמו והודיע שמעכשיו המאמר הגנוב הוא בעצם שלו, ותגיד תודה שפרסמנו אותו בכלל. אז ככה, ובאותיות גדולות ומנוקדות: פרסום מאמר ללא רשות הבעלים הוא הפרה של זכויות יוצרים; בעברית למתחיל, גניבה. הערך הבוליאני של קיומן של מחשבות בנושא התנגדותו של מחבר המאמר לפרסום אינו ממין העניין. בכל מקרה, תודה על הדאגה לשלומן של בעיות הסמים של הילדים שלנו. אם אני אתקל בעובדת סוציאלית, אמסור לה ש"קורא מופתע" לקח את הנושא תחת חסותו. |
|
||||
|
||||
(שבכלל טרחת להגיב.) |
|
||||
|
||||
רציתי כבר לשאול כאן כמה פעמים אבל פחדתי שתצחקו עלי, מה זה "ערך בוליאני"? או ליתר דיוק מה זה "בוליאני"? |
|
||||
|
||||
לוגיקה בוליאנית [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |