 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוששני שזו הפעם הראשונה מזה זמן רב, בה אני מוצא עצמי נאלץ לחלוק על דבריו של ארז. אני טיפוס נוסטלגי. העולם התרבותי שלי נולד עם חביתוש, טלפלא וקשקשתא, הקרוסלה האגדית היתה, מבחינתי, חלק בלתי-נפרד מנוף חופשת-הקיץ מהגנון, ושלמה ניצן לנצח יהיה עבורי, מעל לכל, דודלי. לא שום פרפר נחמד או רחוב סומסום בשבילי - אני שייך לשנות השבעים, לטלוויזיה הנפלאה ההיא של פעם, בשחור-לבן, עם קשקשתא והמקום המסתורי ההוא, שהוא מגיע אליו עם כל המוזיקה (זוכרים? הוא עובר שם דרך דלת בצורת מפתח-סול, או משהו כזה...?), ו"לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות מרגע ודודלי!", ו(תולעת-הספרים?)טלפלא, וכמובן - "Here we are in the center of town"... או, כמובן, "ישנה שכונה אחת, לא רחוקה מכאן"... זוכרים???? גם "קרובים קרובים", ו"זהו-זה" לכל דורותיה וגלגוליה, המבורכים כולם, ייצגו שיא ביצירה טלוויזיונית, שהיום שום יצירה ישראלית אינה יכולה לקוות אפילו לבהות בקצה-בהונות-רגליו. אבל... זהו-זה... Est ubi gloria nunc Babylonia? *משהו* מכל זה נותר שם? בהפגנת עובדי החינוכית נגד לבנת, היתה להם החוצפה לשאת שם שלטים עם קשקשתא - מתי בפעם האחרונה שידרו שם את קשקשתא?? או את "רגע עם דודלי"? שלא לדבר על טלפלא. רק "קרובים קרובים" זכתה לשידורים חוזרים בכמות הוגנת. אני שואל כאן עכשיו, בכאב אני שואל, את בני ובנות השמונה-עשרה ומטה באתר הזה - מישהי, מישהו מכם מכיר, בכלל, את התוכניות הנפלאות הללו, מישהו מכם הבין, בכלל, על מה אני מדבר?? במשך שנים, שלחתי - אני כרבים וטובים אחרים - לחינוכית מכתבים ובקשות, לשדר שוב את "רגע עם דודלי", "מה פתאום" ועוד. בחלק מן המקרים קיבלתי תשובות לקוניות, סתמיות, בחלק לא כלום - והתוכניות הללו *מעולם* לא שודרו. ומה שמופק היום... הנה, למשל, יש להם ה"לופ" הזה בשישבת. פעם אחת הם העלו על דעתם לשדר שם את כל התוכניות הללו? פעם אחת, למען קהל הצופים הנאמן הזה?? אז שידרו תוכניות משנות השבעים. של הבי בי סי. גועל נפש מטופש ואידיוטי, חסר כל טעם, בריטיות קרשית במירעה. ממש, כבר בא לצרוח! מי צריך זבל בריטי מיושן - תנו לנו את התוכניות הנפלאות שגדלנו עליהן!! אז להפגנה הם שלפו את קשקשתא, נשאו את שמו לשוא. מצטער, אבל - ממה שעושה החינוכית *כיום*, "חוצה ישראל" היא היחידה, שבאמת תחסר לי. אולי-אולי גם "תיק תקשורת". אבל, "ערב חדש"?? נו, באמת - מספיק לי לראות את פרצופו, מדושן-הנרקיסיסטיות והעבש, של דן מרגלית פעם אחת בשבוע, בתחרות הצעקות "פופוליטיקה". בשביל *זה* בטח ובטח שלא שווה לבזבז כספי-ציבור. דני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתכן שהם הקליטו משהו אחר על הקלטות ההן (למה לקנות קלטות חדשות? בזבוז כספי ציבור! מי כבר ירצה לראות שוב "קישקשתא"?) שמעתי פעם שבימי הערוץ הראשון היתה תופעה כזו (היזהרו על הקרקפת כשאתם מורטים שערות ביאוש), אולי גם בחינוכית? אגב, סימן שאלה אחד עובד יותר טוב משניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שנאתי את התוכניות האלו, אמא שלי הייתה מכריחה אותי לצפות ברגע עם דודלי כדי שאני לא אפריע לה לנקות את הבית ואני הייתי סובל מאוד, מראים לך בחורה אמיתי עם ציצים ומצפים שתאמין שזאת בובה של ילד שהתעורר לחיים? וקישקשתא? נו באמת קקטוס מדבר? ועוד כזה מטומטם. וטלאלפא, מה זה בדיוק אמור להיות? תולעת? התוכניות שמשודרות מידי יום בערוץ הופ לוקחות בענק, הקונצונים, אחת שתים הופ והקיטנה של הופ, שלא לדבר על בוב בנאי וקליפורד הכלב האדום הגדול. נ.ב את דלת הקסמים אהבתי, בגלל גידי גוב, אבל היום הוא מעצבן אותי. נ.ג למרות שיש לי חיבה לאנימציה יפאנית, את הלב תיעבתי ואני מתחלחל למשמע השיר המעצבן שלו עד היום, וגם את פינוקיו אני לא ממש מחבב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אהבתי את מרקו, והתעצבתי לגלות את אחריתו, תחת השם הפיקטיבי נרקו. כן, כן, כולם מכירים את זה וזה נורא מגעיל, אבל אני צחקתי בפעם הראשונה שראיתי את זה - אולי מההלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה ערוץ הופ הוסיף לשורותיו גם את הכוהנת הגדולה, בתיה עוזיאל. השבוע היא מכינה כל ערב קישוט אחר לסוכה והיא אפילו "הכינותי מראש". כל ערב ב 19:35. נסו ותיהנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע שלערוצי הרדיו של ה-BBC הייתה נטייה שלא להקליט כלום. הם היו משדרים תסכיתים בשידור חי, ושם זה היה נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת כן שידרו בלופ פרק מ"רגע עם דודלי", "שריף גודמן" ותוכנית באנגלית עם אירוו קפלן מהתקופה שלפני השריף. למרבה הצער זה היה פעם אחת בלבד. והערה: "טלפלא" היה של הטלביזיה הכללית, לא החינוכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך זהו טבעם של אנשים; בלי שום קשר לאיכותן של תכניות ילדותנו, אנחנו תמיד מתגעגעים. מה הופך את הגעוגעים שלנו למוצדקים יותר ולמצדיקים שידורים חוזרים (מעבר לזה שגידי גוב נראה כל-כך טוב בדלת הקסמים שבא לבכות)? טלוויזיה מטבעה מתחלפת ומתחדשת, והרשה לי לגלות לך - אם ישדרו את תכניות החינוכית הישנות על בסיס יום-יומי, די מהר יימאס לך מהן. הטלוויזיה האמריקאית חזקה מאוד בשידורים חוזרים. מה שמחתי כשגיליתי את wonder woman ושאר ירקות בלוח המישדרים שלי, ומה התאכזבתי כשישבתי לצפות - תכנית-שתיים הן די והותר, ודי מוציאות את החשק לעוד. עכשיו דמיין את דור קוראי האייל הצעירים מאתנו בעשר שנים, אלה שגדלו על פרפר נחמד ולא-יודעת-מה-עוד, ועל בקשותיהם עשר שנים מהיום לשידורים חוזרים של "תכניות המופת של ילדותם". אתה ואני ומן הסתם רבים אחרים נעווה את פנינו בגועל. ככה זה. או בקיצור, עם כל הנוסטלגיה, מטרת החינוכית אינה ולא היתה מעולם הרצת שידורים חוזרים לקהל של בני +30. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש עכשיו ערוץ חדש, מבית היוצר של CARTOON NETWORK, שמראה סרטים מצוירים משנות השבעים והשמונים. כלומר - כנפי הרעם, ספידרמן וחבריו המופלאים, יוגי בר וכאלה. קוראים להם בומרנג, ולפחות אצלי בממיר הם מס'109. כיף לא נורמאלי, אם כי נכון שנמאס אחרי כמה דקות. אהל אנחנו חוזרים לשם שוב ושוב... רק חסר שהם ישדרו את "הלב"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוחזר מיד התוכנית ''מה יש'', ובמיוחד הקמפיין להחזרת סמי וסוסו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר רק בקלאסיקות החינוכית, בין אם הן מוקרנות, בין אם לא, לא היתה הצדקה לקיום החינוכית. אי ההצדקה לסגירתה הוא היותה בפוטנציאל ערוץ לעשיית תוכניות חינוך ותרבות באופן קבוע וחוסר תלותה בשיקולי רייטינג כתוצאה מהשתיכותה למשרד ממשלתי. היעול שצריך לעשות בה הוא לא פיטורין אלא שינוי לכיוון הזה ע''י שנוי תכנים, דגשים והעדפות והשקעה ביצירה מקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון אתה צודק - השאלה היא, פשוט, מה עושים בכסף הזה... ו - צר לי, קצת קשה לי לראות, מה הטעם, למשל, בערב חדש, שכולה מביאה את פרצופי מבט לקשקש עם דן מרגלית וגאולה אבן. מי צריך אותה? ובעיקרון - ערוץ ממשלתי מהווה, לעתים יותר מדי קרובות, חממה למשכורות חסרות-בסיס ומשוללות-צידוק. אז, בסדר - אני מסכים שאסור לסגור לחלוטין, אבל הטלוויזיה החינוכית זקוקה ליעול. בפירוש. יש תוכניות, כמו "חוצה ישראל", "תיק תקשורת", "בקריאה ראשונה" ועוד (ובוודאי גם מספר תוכניות לגילאי בית-הספר ולגיל הרך), שמן הראוי לשמר במתכונתן הנוכחית, אבל יש גם הרבה שומנים מיותרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |