 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרצוג עובד אצל נתניהו הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד? גם אני הייתי רוצה להתעורר בשנה הבאה לעולם ללא מצביעי 64 המנדטים. אבל זה לא יקרה. בסופו של דבר נצטרך לחפש את נסחאות הפשרה לצורך דו קיום איתם. בהקשר הזה ההתנפלות בנוסח אורי משגב בהארץ, על הנשיא הרצוג נראית לי מאד מוגזמת. איני מכיר את יצחק הרצוג ובעבר אף זכרתי לו חטאי מפלגת העבודה אותה הוביל. אבל שירתתי עם האיש בסדיר. למיטב זכרוני לא מדובר בתאום הפריבילג של לייב מחלוף דרעי, כפי שמתארים משגב והתגובות למאמרו. אני מבין שיש חשש שכל הפעילות העקרה בבית הנשיא משרתת תכנית של המנוול למסמס את המחאה ולהעביר את המהפיכה המשטרית מתחת לרדר. אני לא בהכרח רואה את הלוגיקה בטיעון הזה. ברור שככל שהזמן חולף, תנועת ההתנגדות מותשת ויש קושי הולך וגדל בגיוס המחאה. נדמה לי שמדובר בהתאהבות יתרה בתופעת המחאה נוסח קפלן ובניפוח חשיבותה. ובכל מקרה, מה האלטרנטיבה? הפגנות בקפלן וחסימות באיילון, עד קץ כל הימים? הרי עינינו הרואות שזה לא מה שיפיל את הקואליציה של המנוול ולעומת זאת יש להן תרומה להתפוררות החוק וסדר בחברה שלנו.. תנועת ההתנגדות תמשיך, באור ובחושך, מפני שלנו אין ארץ אחרת וההתנגדות שלנו אינה זכות אלא חובה. בינתיים כדאי לבחון אם מה שמוצע במתוואות המופצות מבית הנשיא יש בסיס להסכמי פשרה ודו קיום בין שני הניצים בישראל ולא לפסול אותם לאלתר מפני שאנו מעדיפים משבר חוקתי או כל פיתרון קסם אחר שיפיל את הממשלה. אם הממשלה תיפול יצטרך לקרות משהו בתוך הקואליציה ועל כך השפעתנו אפסית. הנשיא הרצוג אינו פוליטיקאי פרודוקטיבי או מצליח במיוחד. הוא גם לא מגלה סימנים של עמוד שדרה ציבורי. אבל זה עדיין לא סיבה להפוך אותו לאוייב העם, רק מפני שלא התייצב עם הדגל בקפלן. בעצם המנעותו העקבית מלהזדהות עם עמדת הממשלה, הוא מושך עוד לבנה קטנה מן החומה של קואליציית השלטון האיומה שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מבין שיש חשש שכל הפעילות העקרה בבית הנשיא משרתת תכנית של המנוול למסמס את המחאה ולהעביר את המהפיכה המשטרית מתחת לרדר. אני לא בהכרח רואה את הלוגיקה בטיעון הזה." הלוגיקה נראית לי ברורה- התיקון לחוק יסוד השפיטה1 כבר עבר ונרשם בספר החוקים, והדרך היחידה כרגע להחזיר את הגלגל לאחור היא אם בג"ץ יורה לשנות אותו. אני מקווה שאף אחד לא מצפה שבעקבות איזו הסכמה בבית הנשיא הקואליציה תחליט לתקן אותו בעצמה. כל עוד יש דיונים על פשרה זה מוסיף טיעון חזק להגיד לבג"ץ לדחות את ההתערבות שלו, כי הכדור נמצא במגרש הפוליטי שבו אסור לו לשחק. ועוד חודשיים חיות תפרוש ואלרון יהיה הנשיא הבא, והכלבים ינבחו והשיירה תמשיך לנסוע. _____ 1 שלא ברור לי למה קוראים לו ביטול עילת הסבירות. זה החוק להחרגת שרי הממשלה מביקורת שיפוטית מכל עילה שתהיה. החוק במתכונתו הקודמת העניק לבג"ץ סמכות לתת צווי עשה ואל תעשה לממשלה, ובמתכונתו החדשה נטל את הסמכות הזו ברחל בתך הקטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שתיקון התיקון לחוק יסוד השפיטה הוא חלק ממתווה הנשיא שפורסם. בכללי, כמו תמיד אזכיר לך כי הבג"ץ הזה נבחר ע"י רוטמן, נורית קורן, אורי אריאל, אפי נווה ואיילת שקד, כך שמלכתחילה הוא חשוד כמשענת קנה רצוץ ואני לא מדבר על הוירוס הטרויאני אלרון. אבל במקרה זה במה דעתך ודעתי חשובות מדעת הבג"ץ. הם אמורים לפסוק לפי החוק והם עצמאיים. אתה חושב שהם מכירים את כל השיקולים מסביב פחות טוב ממך? ירצו, יודיעו שכל מתווה הנשיא הוא מלכודת פתאים מבית היוצר של המנוול ויפסלו את התיקון, מיני ובי ולאלתר. תנוח דעתך דבריו של השופט עמית על הדמוקרטיות המתות בשקט מעידות כי הוא מודע למצב, לא פחות ממך ולא נותר לנו אלא להתפלל ששופטי הבג"ץ יהיו לנו הפעם להצלה. פסילה של מתווי הפשרה ושאר המוצרים המוזרים שמפיק בית הנשיא ע"י ההתנגדות, רק תמנע מן הקואליציה את הצורך לעשות זאת. ומה באמת הבהלה והחשש מלבחון הצעות שונות. ביה"מ לא מחוייב להצעות הללו ויפסוק לפי הדין ולפי הבנתו.ממילא ביה"מ לא מחוקק חוקים. בסוף זו הכנסת שמחוקקת את החוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודעות למצב עדיין לא אומרת שהשופט עמית בהכרח ייקח את זה בחשבון בבואו לפסוק. יש גם אסכולה לפיה בית המשפט לא אמור לשקול שיקולים שחורגים מהנושא הנדון, כך שנימוקי מדרון חלקלק אינם קבילים משפטית. אני מקווה שזאת אינה דעתם של רוב שופטי העליון, אחרת אני לא רואה שום דרך לעצור את ההפיכה. לכל היותר "נזכה" להפוגה זמנית בחקיקת חלק מהחוקים, בעוד חוקים רבים אחרים ממשיכים לכרסם באופי המדינה והמחאה דועכת. הנשיא הרצוג, לטעמי, הוא כמו פיטבול שלסתותיו כבר נעולות על הטרף (אפשר לקרוא בטי"ת קמוצה) שהוא חזל"ש של המדינה. כנראה אין לו יתר מדי חשק להירשם על דפי ההיסטוריה כהינדנבורג הישראלי, והוא בטוח שכדי להשיג זאת עליו לשמור על נייטרליות בכל מחיר. וכך פעם אחר פעם הוא נמנע מלהגיד ברחל ביתך הקטנה מי אחראי למשבר ומסתפק בקריאות חיוורות לשלטון לגלות רוחב לב של מנצחים. האם פספסתי איזו אמירה שלו לגבי הדחייה המיידית של אותם מתווי פשרה שהוא הציע בשעתו, "מתווה הנשיא" ואחריו "מתווה העם", או שהוא באמת מילא את פיו מים? עם כל הביקורת שלי כלפיו, דומני שידיו כבולות כי כל אמירה שלו כלפי הממשלה רק תחזק את ידי אלה שלא שוכחים את עברו במפלגת העבודה, ותחסל סופית את יכולתו לעזור. או להפריע. אני מניח שאין לו, או לפחות הוא מרגיש שאין לו, הפריבילגיה להרים ידיים (וכאן יש לי יתרון גדול עליו!). אבל הסיבה העיקרית לתגובתי היא שאהבתי את הביטוי "וירוס טרויאני" שמשלב שני סוגי מפגעים סייבריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הוא מתנהג בדיוק כמו מי שרוצה להיות ההינדנבורג של ישראל. זה שיעניק את המדינה על מגש של חנופה לדיקטטור הגדול. לטעמי הנזק שהוא עושה אדיר, ואם ימשיך עשוי להתברר כנזק קריטי שיחסל את המשטר הדמוקרטי כאן. על הדרך הוא משקר ומרמה ומתבזה כפי שאף נשיא לא עשה לפניו. הוא יותר מעצבן מנתניהו לדעתי. מטרותיו של הדיקטטור ידועות. אבל המשת''פ המתחזנ כרוצה בשלום המדינה ממש מעורר קבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההכרעה שלהם מאוד קשה. אני לא יודע מה הייתי מחליט לו הייתי בנעליהם. במצב כזה, כשיש שיקולים מאוד כבדים לשני הצדדים, וההכרעה, לפחות עבור חלק מהשופטים, היא על חוט השערה, כל נוצה שמתווספת יכולה להכריע את כפות המאזניים. אדם מגבש את עמדתו ואז כבר מוצא מדוע הנימוקים שתומכים בה חשובים מהנימוקים המתנגדים. לכן עוצמת המחאה חשובה ועמדת היועמ''שית חשובה מאוד. נתניהו מספק לשופטים דרך מילוט מההכרעה הקשה- לדחות אותה כדי שהפוליטיקאים יסתדרו בעצמם. זו עלולה להיות הנוצה שתכריע נגד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שב-24 השעות האחרונות, התברר שלפחות המנוול חושב כמוך. המתווה שהוצג כמתווה הפשרה אינו אלא הצעה שהגיעה מחוגי המנוול ולמעשה מחנה גנץ הסכים כבר לבדוק אותה. אלא שאז ההצעה הודלפה, חוגי הימין הקיצוני פצחו בגוועלד וחוגי המנוול מיהרו להתנער. קשה לדעת אם המנוול מתכוון ללכת עם ההצעה שלו באופן חד-צדדי והדליף אותה בעצמו כדי לסנדל גם את יריביו במחנה שלו וגם את המתנגדים. במקרה זה, הבג"ץ עדיין צריך פשוט לשלוח את התיקון בחזרה לכנסת. אם המנוול מתכוון ממילא לשנות את התיקון הוראת ביה"מ רק תקשה עליו לעשות זאת ועשוייה לתקוע אותו מול שותפיו. הללו מן הסתם יתעקשו לא לשנות דבר. וכפי שאמרתי, ביה"מ העליון לא מחוקק חוקים בעצמו. נראה לי עוד הזדמנות לפורר את הקואליציה. יותר מזה ממילא אין מה לעשות. זהו גם חיזוק לתזה שהמנוול לא צריך יותר את הרפורמה. הוא כבר הטיל את אימתו על מערכת המשפט ואיש שם לא יעז לשלוח אותו לכלא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |