|
||||
|
||||
ההכרעה שלהם מאוד קשה. אני לא יודע מה הייתי מחליט לו הייתי בנעליהם. במצב כזה, כשיש שיקולים מאוד כבדים לשני הצדדים, וההכרעה, לפחות עבור חלק מהשופטים, היא על חוט השערה, כל נוצה שמתווספת יכולה להכריע את כפות המאזניים. אדם מגבש את עמדתו ואז כבר מוצא מדוע הנימוקים שתומכים בה חשובים מהנימוקים המתנגדים. לכן עוצמת המחאה חשובה ועמדת היועמ''שית חשובה מאוד. נתניהו מספק לשופטים דרך מילוט מההכרעה הקשה- לדחות אותה כדי שהפוליטיקאים יסתדרו בעצמם. זו עלולה להיות הנוצה שתכריע נגד |
|
||||
|
||||
נדמה לי שב-24 השעות האחרונות, התברר שלפחות המנוול חושב כמוך. המתווה שהוצג כמתווה הפשרה אינו אלא הצעה שהגיעה מחוגי המנוול ולמעשה מחנה גנץ הסכים כבר לבדוק אותה. אלא שאז ההצעה הודלפה, חוגי הימין הקיצוני פצחו בגוועלד וחוגי המנוול מיהרו להתנער. קשה לדעת אם המנוול מתכוון ללכת עם ההצעה שלו באופן חד-צדדי והדליף אותה בעצמו כדי לסנדל גם את יריביו במחנה שלו וגם את המתנגדים. במקרה זה, הבג"ץ עדיין צריך פשוט לשלוח את התיקון בחזרה לכנסת. אם המנוול מתכוון ממילא לשנות את התיקון הוראת ביה"מ רק תקשה עליו לעשות זאת ועשוייה לתקוע אותו מול שותפיו. הללו מן הסתם יתעקשו לא לשנות דבר. וכפי שאמרתי, ביה"מ העליון לא מחוקק חוקים בעצמו. נראה לי עוד הזדמנות לפורר את הקואליציה. יותר מזה ממילא אין מה לעשות. זהו גם חיזוק לתזה שהמנוול לא צריך יותר את הרפורמה. הוא כבר הטיל את אימתו על מערכת המשפט ואיש שם לא יעז לשלוח אותו לכלא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |