|
||||
|
||||
במילים אחרות: המשבר החוקתי הגיע לשיאו. במילים ברורות: היועצת המשפטית לממשלה מציעה לפסול חוק יסוד שחוקקה הכנסת בנימוק כי הוא לא מאפשר ביקורת לבית המשפט על מהלכי הממשלה. שאלה פורמלית ראשית: מה קשורה היועצת המשפטית לממשלה לחוק של הכנסת? למה שבכלל נשמע לדעתה? כי היא משפטנית בכירה? משפטנים בכירים לא חסרים בישראל. חלקם אפילו שופטים... בנוסף - זה דבר אחד שבית משפט ממציא דוקטרינה ("שימוש לרעה בסמכות מכוננת") שכן ההנחה היא שיש לו כח שלטוני בדרגה כלשהי. אבל יועצת משפטית לממשלה? ממליצה על צעד כזה? זה כאילו שכל עורכי הדין מתחרים במי יהיה יותר קיצוני בדעותיו כי חושבים שזה יתחבב על בית המשפט. |
|
||||
|
||||
"היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת" |
|
||||
|
||||
אתה כושל לוגית. אתה מצטט פסיקת בית משפט עליון (בשבתו כבית דין גבוה לצדק) כדי להסביר מה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שלא מעוגן בשום חוק. כלומר, אתה מחזק את הטענה שלי. בית המשפט יוצר יש מאין כח ליועמש והיועמש יוצר יש מאין כח לבית המשפט. עד כאן, לא חשוד? למה? כי הם נגד נתניהו? מכבים שריפה בשריפה גדולה יותר? ובנוסף, רשויות המנהל הן הרשויות המבצעות שעושות תפקידן מכח סמכות מנהלית. הכנסת היא רשות מחוקקת, ובכובעה כמתקינה חוקי יסוד אפילו רשות מכוננת. בית המשפט אומר את זה כל הזמן, ועל זה מתבססת הדוקטרינה שלו של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". התיקון לחוק יסוד השפיטה חוקק על ידי הכנסת. עמדת היועמשית כאן חשובה בדיוק כמו עמדתו של היועץ המשפטי של רכבת ישראל. אין משמעות. ואם בבכירים עסקינן - מעולם בקריירה שלה לא התעסקה במשפט חוקתי, אז בכלל לא ברור מה היא קשורה. |
|
||||
|
||||
"התיקון לחוק יסוד השפיטה חוקק על ידי הכנסת. עמדת היועמשית כאן חשובה בדיוק כמו עמדתו של היועץ המשפטי של רכבת ישראל." מהצד הפורמלי לכנסת יש את היועמ"ש שלה, ואם המלצותיו לא מחייבות אותה קל וחומר שליועמ"ש של הממשלה אין משקל בהחלטותיה. מצד שני זו הפרזה גדולה לומר "אין משמעות". ליועמ"ש של הממשלה מעמד מיוחד1 ולעמדתו יש משקל ציבורי. בניסוח העמדה המנומקת שלה היועמ"שית נוטלת קצת מהמשא הכבד מנשוא שמונח על כתפי בג"ץ אם יעז לעשות את המהלך מרחיק הלכת של פסילת תיקון חוק יסוד שהתקבל ברוב מוחלט בכנסת. ____________ 1 "ליועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל יש מעמד מיוחד. אינני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט." - מנחם בגין. |
|
||||
|
||||
כן, זאת הבעיה של מדינת ישראל. הרבה מההתנהלות פה היתה על פי המסורת הבריטית שלא כל דבר מעוגן בחוק חרוט ובכל זאת יש רשימה מאוד ארוכה של דברים שפשוט ״לא עושים״. אבל אנחנו לא בריטים והדמוקרטיה שלנו צצה יש מאין על בסיס דברים שליקטנו מתרבויות אחרות ולא עם בסיס היסטורי שבנינו במו ידינו. זה שהשארנו דברים פתוחים ונתונים לפרשנות ויש תפקידים שקיבלו תוכן על פי נוהג ולא על פי חוקה / חוקי יסוד, זה החטא שעליו אנחנו משלמים עכשיו. חפרנו לעצמנו את הבור הזה. לא ביבי חפר אותו. הוא רק משתמש באופן ציני בזה שהוא קיים. |
|
||||
|
||||
(במילים אחרות: המדינה שלנו לא אפויה) |
|
||||
|
||||
מבלי לשלול לגמרי את הטיעון התרבותי, ארה״ב, בריטניה ועוד מדינות במערב סובלות ממשברים דומים. הטכנולוגיה מקלה על עליית מנהיגים פופוליסטים, ויש קבוצות גדולות שחשות שהעוגה לא מחולקת כהלכה, וקולן לא נשמע. לא ניתן לגלם בחוק כל פינה ופינה. מפאת הדינמיות של התרבות והחברה, הצורך בשכל ישר והרבה גוונים של אפור. |
|
||||
|
||||
אין ספק שיש עליה בפופוליזם גם בארה״ב ובריטניה. אבל שם המדינות והמוסדות קצת יותר אפויים ויושבים על בסיס קצת יותר איתן (לפחות בשלב זה). צריכים להתרחש עוד המון אירועים בארה״ב ובריטניה לפני הגעה למצב של משטר כלאיים. אנחנו נמצאים במצב שהוא צעד וחצי ממשטר כזה. |
|
||||
|
||||
חלק מהרטוריקה של הקואליציה היא לעלות עקרונות אד-הוק ואז לזנוח אותם בסוגיות אחרות. למשל, מצד אחד "ואם בבכירים עסקינן - מעולם בקריירה שלה לא התעסקה במשפט חוקתי, אז בכלל לא ברור מה היא קשורה", ומצד שני יש את מירי רגב שממנה למשרד התחבורה מנכ"ל שמעולם לא עסק בתחום התחבורה ואת אמסלם שטוען שלא צריך מומחיות כדי להיות דירקטור של חברה ממשלתית. או "המעמד של היועמ"ש לא הוסדר בחוק", אבל מצד שני לא אחת שומעים זעקות של "מדינה יהודית", מונח שמעולם לא הוגדר בחוק, כשלממשלה מתחשק להפלות לטובה דתיים או לעסוק בכפיה דתית. על כך אפשר לענות "אתה עוסק באד הומינם ואיש קש. לא רק שאתה קורא לי דמגוג מבלי להתייחס באופן ענייני לדבריי, איכשהו הצלחת לשנות נושא לרגב ואמסלם וכפיה דתית בתגובה להודעה על מעמד היועמ"ש". נכון. אז בוא נחזור לפסילה של חוקי יסוד - לא רק שהמעמד העליון של חוקי יסוד על שאר החוקים לא מעוגן בחקיקה, אלא שעצם החקיקה של חוקי יסוד לא מעוגנת בחוק. כמעט* כל המעמד המיוחד של חוקי יסוד נוצר יש מאין ע"י בית המשפט. אגב, "מכבים שריפה בשריפה גדולה יותר" יכול להיות הטאגליין של הממשלה הזאת. __________________ * "כמעט" כי יש חוקי יסוד שמשוריינים ברוב של 61. |
|
||||
|
||||
אפילו הטאגליין הזה - שנשמע מגניב כשלעצמו - נותן לממשלה הנחות מפליגות שלא מגיעות לה. |
|
||||
|
||||
לא רק זה, עם קצת דמיון יצירתי הממשלה יכולה אפילו לאמץ את המשל הזה בשינוי נוסח, ולטעון שהקשיים הנוכחיים הם קו האש1 שנועד לתחום את השריפה - ההיא שידועה גם בשם בג"ץ - לפני שיהיה מאוחר מדי. ללוין וחברי הכנופיה שלו הייתי מציע לקרוא היטב את המשפט האחרון בציטוט למטה... ____________ 1 "Fire can be used to fight forest fires, albeit with a certain amount of risk. A controlled burn of a strip of forest will create a barrier to an oncoming forest fire as it will use up all the available fuel. There is, however, always the risk that the "controlled burn" goes out of control and starts a new inferno as happened in Australia recently."
|
|
||||
|
||||
הבה נזכיר לטובתה שהיא אמרה דברים כמעט זהים במעמד החקיקה של אותו חוק נואל. "למה שבכלל נשמע לדעתה/ו? כי היא משפטנית בכירה?" - למה שבכלל הרמטכ"ל ישמע לדעתו של מפקד חיל האויר? כי הוא טייס בכיר? כנ"ל שר הבטחון לגבי ראש אמ"ן, שר האוצר לגבי נגיד בנק ישראל, וכן הלאה. אבל הבה נניח לזוטות: אם יש משבר חוקתי - הביאוהו לכאן. וישא"ק. |
|
||||
|
||||
===> מה קשורה היועצת המשפטית לממשלה לחוק של הכנסת? אענה תשובה בהתייחס לפרוצדורה בלבד. 1. היועמ"ש מייצג את המדינה בעתירות כנגד המדינה - בפרט עתירות נגד חוקים לבג"צ. היועמ"ש הוא איננו תפקיד אלא משרד, ובאותו משרד יש משפטנים שמייצגים את המדינה. 2. אם להיות מדוייק יותר, ההמלצה לבטל את החוק איננה משפט סתמי בראיון לתקשורת. היועמ"ש היא בצד ה"משיבים" בעתירות נגד עילת הסבירות1. לכן היא הגישה תשובה של 148 דפים לאותן עתירות2. בתוך התשובה הזו מופיעה ההמלצה לבטל את החוק. נציג הממשלה בעתירה ביקש ארכה להתייחס לתשובה הזו. --- 1 אין פה שום דבר חדש. היועמ"ש מופיע בצד המשיבים בהרבה מאד עתירות נגד המדינה. 2 מן הסתם לא רק היא כתבה, כמה אנשים היו שותפים לזה. |
|
||||
|
||||
התשובה המלאה של היועמ"ש (להכנס לכתבה וללחוץ על הלינק לקריאת התגובה המלאה) """ תשובה מטעם היועצת המשפטית לממשלה 1 .בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד, ולקראת מועד הדיון הקבוע בעתירות, מתכבדת היועצת המשפטית לממשלה להגיש את תשובתה לעתירות, כדלקמן. .... סיכום ומסקנה 439 .לנוכח השלכותיו הקשות והחמורות של תיקון מס' 3 ביחס להפרדת הרשויות, זכות הגישה לערכאות, עיקרון שלטון החוק, עיקרון השוויון בבחירות ועקרונות יסוד דמוקרטיים נוספים, מדובר בתיקון העולה כדי תיקון חוקתי שאינו חוקתי במובנו הצר, כפי שהותווה בפסיקה. לכך יש להוסיף כי התיקון אף אינו צולח את מבחני הפסיקה לעניין דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, במקרים חריגים ביותר ובהתאם לאמות המידה שפותחו בפסיקת בית המשפט הנכבד, לבית המשפט סמכות להעניק סעד חוקתי ולהכריז על בטלות חקיקת יסוד. בהיעדר פרשנות מקיימת או סעד מצומצם של בטלות חלקית שייתנו מענה לפגיעה האנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי , וליתר הקשיים והנזקים שטמונים בתיקון ובהשלכותיו על הציבור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין מנוס בעת הזו מהושטת סעד זה. היום, י"ז באלול תשפ"ג, 3 בספטמבר 2023 נטע אורן, עו"ד ממונה לענייני בג"צים בפרקליטות המדינה ענר הלמן, עו"ד מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה יונתן ברמן, עו"ד סגן בכיר א' במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה שרון אבירם, עו"ד סגנית בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה """ |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |