|
||||
|
||||
4 מהלכים קרדינליים ארעו לאחרונה בסכסוך: א. אוקראינה הצליחה סופסוף לעבור לאופנסיבה ולשחרר שטחים שהרוסים כבשו. ב. הרוסים הכריזו על גיוס צבאי במטרה לתגבר את הכוח הרוסי באוק'. ג. רוסיה ספחה 4 מחוזות אוקראינים. ד. רוסיה איימה להגיב בכוח גרעיני, אם שטחה יותקף (כולל המחוזות האוק' החדשים שלה). אינספק שד' הוא האירוע הקריטי ביותר מבחינה גלובאלית. א. האקט של קודם שינוי הגבול ואח"כ איום להגן על הגבול החדש הוא אקט כוחני ותוקפני מן הסוג שהיית מייחס להיטלר. לכאורה הדבר מחזק את התזה של המטורף מהקרמלין ומצרף את פוטין לרשימה המפחידה של עריצי פיונגיאנג וטהרן המאיימים על שלום העולם. ב. בפועל, ההיסטוריה מלמדת שאין זה האיום הגרעיני הראשון של רוסיה. לפחות בשני המקרים הקודמים שאני זוכר (קובה ומלחמת סיני ב-1956), האיום סימן את ראשיתו של מו"מ שהביא ליישוב הסכסוך המקומי. בראייה רציונלית זה יכול לקרות גם כאן. האוק' יוכלו לוותר לרוסים על מחוזות המיושבים בעיקר ברוסים אתניים, כאשר הרוסים יצטרכו לבלוע שחרור אוקראיני של מחוזות שאינם כאלה. ההסדר שיתבסס על טרנספר דו-כיווני עשוי לייצב גבול חדש ויציב בין רוסיה לאוקראינה. ג. למרבה הצער יש כמה חורים בתזה האופטימית הזו. ראשית, לא ברור בכלל אם לסכסוך היה מימד אתני ממשי. לא השתכנעתי שהיתה אירידנטה של ממש בקרב תושבי דונייצק, לוגנסק או קרים ורצון אמיתי להסתפח לרוסיה. יתכן שכל העסק היה תואנה רוסית להשתלטות על אוק' כולה. אם מלכתחילה לא היה לסכסוך מימד אתני, מדוע שרוסיה תסתפק בפיתרון טרנספר ותפסיק להציק לאוק'? ד. בשלב זה קשה לראות את מדינות נאט"ו מסכימות לסיפוח 4 המחוזות. קשה לראות אותן מסתייגות מניסיון אוק' לשחרר את כל המחוזות. נראה שפוטין שוב בעט כאן בדלי החלב והציב בפני המערב תנאים שהוא יתקשה מאד לקבל. לאט לאט ובאין מרגיש מתפתח לנו סכסוך קובה חדש. ה. אני די משוכנע שהגיוס ברוסיה מאד לא פופולארי ולא מסייע בכלל לפופולאריות של שלטון פוטין. המגוייסים הרוסים אינם חיילי מילואים ויקח חודשים רבים עד שיהפכו לכוח צבאי בעל השפעה. עצם העובדה שהמהלך הזה נעשה מלמד שפוטין אינו מתכוון ליישב את הסכסוך בחודשים הקרובים. ו. הדרך היחידה לסיום בנוסח משבר קובה, היא אם כוחות בתוך השלטון ברוסיה יצליחו להדיח את פוטין. ולעניין זה פוטין קרוב יותר לסטלין מאשר לחרושצ'וב. העבר הקרוב מלמד שפוטין שולט שלטון ללא מיצרים ברוסיה. הכוחות האחרים (כנסייה, צבא, ארגוני ביטחון והאוליגרכים) לא נראים חזקים מספיק לעומתו. |
|
||||
|
||||
השאלה הגדולה לדעתי היא מה תהיה עמדת המערב, ובעיקר האירופאים, עם בואו של החורף. כל עוד הם ימשיכו להפגין את העמידה הנחרצת האחידה שלהן ותמשכנה לספק לאוקראינה נשק ותחמושת, אוקראינה לא תסתפק בפחות משחרור כל השטחים שנכבשו לאחרונה, אולי בתמורה להכרה דה-פקטו בכך שחצי האי קרים יישאר בידי רוסיה. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי השאלות האלו פחות קריטיות, מפני שלא נראה שרוסיה חותרת להסכם בטווח הקרוב. נראה שהרוסים מנסים להקפיא את המצב לקראת סיבוב נוסף בעתיד היותר רחוק. מה שהאוק' צריכים לעשות זה לחתור בחודשים הקרובים לעצב מצב נוח לעמדתם. למשל, להניח שטחים עם אוכלוסיה רוסית, תחת כיבוש רוסי, יקשה על הרוסים בעתיד להצדיק סיבוב נוסף. להכריז רשמית על הכרה בסיפוח אפילו של קרים נראה לי משהו שלא סביר שיעשו. צריך להניח למצב העובדתי לעשות את שלו ולא להסתבך בהכרזות מבולבלות כמו הרוסים. |
|
||||
|
||||
הרוסים מנסים להקפיא את המצב ;> |
|
||||
|
||||
יש לי בראש את המודל הפיני. שם לאחר פתיחה כושלת, הרוסים ערכו רויזיה בצבאם, החליפו את המפקדים והביאו גייסות נוספים, עד שבסוף הצליחו לפרוץ את הקוים הפיניים. למזלם של הפינים, היחסים בין הסובייטים לנאצים הלכו והשתבשו באותו זמן, כך שסטלין הסכים לסיים את העניין בהסכם שלא היה קשה מדי לפינים. הם נאלצו לפנות שטח די גדול בקרליה, אבל השטח היה מאוכלס בדלילות כך שלא היה קשה לפנות אותם. בהמשך כאשר הגרמנים פלשו לבריה''מ, הפינים נכנסו אתם, בהתחלה רק לשטחים שנלקחו מהם. אח''כ נגררו להשתתף במצור על לנינגרד. בסופו של דבר, חתמו על שביתת נשק נפרדת עם הסובייטים וחזרו הביתה. בסוף המלחמה, כוחות פיניים נאלצו להלחם לצד הרוסים נגד הגרמנים בפינלנד. כל זה הפך את הפינים לנייטרלים לתקופה ארוכה מאד, אבל כפי שרואים היום, לא לחובבי רוסים. בכל מקרה, כדאי לאוק' להיות מאד זהירים ומאד שקולים. הם לא באמת יכולים לעמוד במערכה מלאה מול רוסיה ותמיכת המערב לא תמשך מעבר לגבול שיגרום להם להצטרף לקרבות. כדי שזה יקרה, רוסיה צריכה לעשות משגים נוספים וחמורים. הדבר היחיד שיכול להביא לצרוף אוק' לנאט''ו זה שביתת נשק עם הרוסים. לכן זה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, הדבר החשוב ביותר לפוטין הוא השרדותו הפוליטית. אם מגמת החוסר פופולריות של המלחמה תמשיל (כמו שזה נראה כרגע, זה הכיוון), הוא יימצא את הדרך להפסיק את המלחמה. אני חושב שהאיום הגרעיני הוא בלוף. שימוש באמצעי הזה לא ישפר את סיכויי השרדותו של פוטין. האיום אולי כן, השימוש לא. ברה"מ נאלצה לסגת מאפגינסטן בשנות ה 80. אני מקווה שהפעם זה לא יימשך 10 שנים. |
|
||||
|
||||
תמשיך.. |
|
||||
|
||||
הבוקר (יום שבת), הגשר שמחבר את רוסיה וחצי האי קרים פוצץ, ונפגע לפחות חלקית. הפיצוץ נעשה כנראה על ידי אוקראינה, למרות שלא נלקחה אחריות רשמית. מדובר בגשר שיש לו משמעות אסטרטגית גדולה: מיד אחרי סיפוח חצי האי קרים ב 2014, נותקו קווי האספקה אל חצי האי קרים מצפון, משטח אוקריאנה. היה מחסור במצרכים כמו מזון ודלק ורסיה היתה צריכה לספק אותם באוניות. בעקבות כך רוסיה הקימה את הגשר שמתחבר אל חצי האי קרים מצד מזרח. זהו הגשר הארוך באירופה והקמתו עלתה כ 4 מיליארד דולר. יש עליו גם מסילת ברזל וגם כבישים. הוא מהווה סמל של סיפוח חצי האי קרים. עקב הפיצוץ, המושל הרוסי בקרים הכריז על קיצוב של מזון ושל דלק. כמה שעות לאחר מכן, הוא ביטל את ההכרזה בטענה שיש פתרון לוגיסטי לשינוע מזון ודלק. קשה להעריך כמה זמן יקח תיקון הגשר ומה המשמעות שלו מבחינה צבאית (האספקה שעוברת עליו מיועדת גם לצבא הרוסי הפועל צפונית לקרים). אבל לפחות כרגע, הפיצוץ מגביר מאד את הלחץ על הרוסים ועל האוכלוסיה האזרחית בקרים. וגם דיי ברור שהאירוע זה לא יעבור ללא תגובה רוסית. |
|
||||
|
||||
ייתכן שרוסיה מתכוננת לפוצץ את הסכר ב- Kakhovka (ולהאשים, כמובן, את אוקראינה). לדעתי מדינות המערב צריכות להודיע שמבחינתן מעשה כזה שקול לשימוש בנשק גרעיני, והתגובה תהיה חיסול מהיר של כל הכוחות הרוסיים באוקראינה. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא מסכים אתך. אסור לנאט"ו להיגרר אחר הםרובוקציות של פוטין. מה ההבדל בין פעולת טרור אחת לשנייה? הן אינן מסכנות את קיומה של אוקראינה העצמאית. נאט"ו צריך להמשיך לממן ולחמש את אוקראינה. צריך לאפשר לה, לחלץ מן הכיבוש הרוסי טריטוריות שמאוכלסות ע"י אוקראינים-אתניים. פיתרון הבעייה האוקראינית לא יבוא ללא מפנה משמעותי במדיניות של פוטין או סילוקו מן השלטון. האוקראינים צריכים להבטיח את המשך קיומם (לא סביר שגיוס מאות אלפים ע"י פוטין הוא צעד תעמולתי ול"פ בלבד). היכולות הדלות של הצבא האוקראיני בעבר וגם בהווה אינן מבשרות טוב וכדאי לאוקראינים לא לנוח על זרי הדפנה. אם האוקראינים יצליחו לשמור על עצמאותם לאורך זמן, אני מניח שבעתיד הלא קרוב תמצא ההזדמנות לצרף אותם לנאט"ו ולקבע את גבולות המדינה. מלחמת עולם שלישית אסור שתפרוץ בשל מהלך מצד נאט"ו. יש להניח את היוזמה בעניין זה לצד השני (כפי שנהג רוזבלט ביפנים ובגרמנים). התמיכה של הציבור במערב בתמיכה החד משמעית באוקראינה אינה נתון קבוע. |
|
||||
|
||||
אם גרימת אסון הומניטרי ואקולוגי בממדים מפלצתיים היא "פרובוקציה", לטעמי כדאי להתייחס אליה כאל הפעלת נשק להשמדה המונית. נראה לי שלא יהיה צורך לממש את האיום (הדיבורים על נשק אטומי די דעכו מאז שמישהו הסביר לפוטין את ההשלכות), ובכל מקרה הסיכוי שזה יוביל למלחמת עולם קטן מאד. אמנם מחיר השגיאה עצום, אבל בשיקלול הסיכויים לדעתי גרוע יותר לאנושות יהיה להניח לפוטין לצאת מעניין כזה כשהוא נשאר בשלטון. הסכמי ז'נווה שגם בלי הפרה *כזאת* לא ממש אפקטיביים בכל זאת שוים משהו. כל זה לא קשור למידת התמיכה של הציבור המערבי באוקראינה, תמיכה שגם אני לא בטוח שתחזיק מעמד בחורף. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהצבא הרוסי לא שוקל השמדה מלאה של הסכר. הרי המאגר מאחוריו חיוני עבור חצי האי קרים ועבור שטחים נוספים שרוסיה כבשה. הוא שוקל להציף שטחים באופן חלקי, כדי להקשות על ההתקדמות של האוקראינים באיזור חרסון (והם מתקדמים שם לא מעט בחודש האחרון, עד כדי שישנו פינוי חלקי של העיר). כמובן שמדובר במשחק בחומר נפץ, תרתי משמע.. קל לפוצץ דברים, קשה להעריך מה יקרה. בשורה תחתונה אני לא חושב שרטוריקה של איומים תעזור במקרה הזה. אבל ארה"ב כן מאותתת במעשים, באמצעות פריסת כוחות על גבול אוקראינה |
|
||||
|
||||
הצפה חלקית ע"י פיצוץ "חלקי" של הסכר? זה לא נשמע לי רציני. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה מוזר כאן. כמעט בכל סכר יש floodgate במקרה שהמאגר מתמלא וחייבים לשחרר מים. נניח שמחבלים בהם כך שאי אפשר לסגור אותם. הרבה מים יזרמו מהמאגר, אבל לא בקצב קטסטרופלי, אלא בקצב שמי שתכנן את הסכר תכנן מראש. |
|
||||
|
||||
בשביל זה לא צריך למלכד את הסכר. |
|
||||
|
||||
הרעיון הוא להציף את הדנייפר מה שיקשה מאד על ההתקדמות של האוק' בגדה הדרומית לכיוון קרים. אאז"ן זה מה שעשו הנאצים כאשר נסוגו מדרום הולנד ב-1944. אני חושב שזה די עבד להם ורוב הולנד שוחרר רק עם כניעת גרמניה. |
|
||||
|
||||
ובכן, הרוסים פוצצו את הסכר (הם מכחישים שזה הם). זה קרה הבוקר (ה 6 ביוני) על רקע סימנים שמתקפת הנגד של אוקראינה מתחילה באיזורים אחרים. """ המושל האוקראיני של מחוז חרסון, אולכסנדר פרוקודין, הודיע הבוקר כי הפינוי מהאזור כבר החל, וציין כי "המים יגיעו לרמות קריטיות תוך חמש שעות". לפחות עשרה יישובים וגם חלקים מהעיר הגדולה חרסון, בירת המחוז, מפונים. """ |
|
||||
|
||||
גם זלנסקי, כמוני, קורא להתייחס לזה כאל התקפה בנשק לא קונבנציונלי. SMTA. |
|
||||
|
||||
במקומו, אני לא בטוח שנרמול המושג 'נשק לא קונבנציונלי' זה צעד חכם... |
|
||||
|
||||
נראה לי שזלנסקי בצרות ''טובות''. הדבר הנכון הוא לתפוס את הרוסים בחולשתם ולסגור איתם אפילו אם זה יעלה לו בויתור על קרים בתמורה לטרנספר של הרוסים ממזרח אוקראינה. אנו לא שומעים על איזה סנטימנט פרו-אוקראיני בתוך קרים. זה לא נראה שמישהו שם מוכן לשאת נשק כדי לגרש את הרוסים. אם אפשר להגיע לגבול מוסכם עם אוקראינה בנאטו, זה לגמרי שווה את קרים. הבעיה היא שקל לדבר, אני לא רואה איך הוא מעביר הסכם כזה ולא נראה לי שהרוסים כבר שם. |
|
||||
|
||||
כרגע זו פרובוקציה של זלנסקי. כאשר זה יקרה, זה יהיה עוד אסון הומניטרי שהמיטו הרוסים על אוק' (מיליוני פליטים, מאות אלפי חסרי בית, תשתיות פגועות, ...). החשיבה שלי יוצאת מהנחה שניתן לחלוק עליה: אם רוסיה תחליט שהכנעת אוק' הוא אינטרס חיוני שלה, אין לאוק' יכולת למנוע זאת. יחסי הכוחות הם כאלו שאוק' לא תוכל לעמוד מול כוחו המלא של הצבא הרוסי. בראייה כזו ההצהרות ה"היסטריות" של פוטין על נשק גרעיני, גיוס המוני, התקפות טרור על תשתיות ואוכלוסיה ומילכוד סכר הידרואלקטרי על הדנייפר, אינן בהכרח חדשות רעות. נראה שהוא בלחץ ולא בדיוק בונה על כך שהוא יוכל לגייס את מלוא הכוח הצבאי הרוסי. זה העיתוי להיכנס לתהליך של הסלמה מול מעצמה גרעינית? צריך להצביע על כך שלנאט"ו יש קו אדום מאד פשוט וברור: תקיפת אחת מחברות נאט"ו. אתה חושב שזה חכם לטשטש אותו עם כל מיני אם ואם? |
|
||||
|
||||
"פרובוקציה של זלנסקי"? כלומר לדעתך הרוסים לא מילכדו את הסכר? לדעתי נאטו וארה"ב כבר שברו את הכללים לגבי כניסתם האפשרית למלחמה בהתייחסותם לאיומים הגרעיניים של פוטין, אם כי אינני יכול להוכיח זאת כי כל מה שנאמר בגלוי היה שצפויה תגובה חזקה בלי לפרט את טיבה. פרשנים שונים בטלביזיה האמריקאית דיברו מפורשות על תגובה צבאית משמעותית ואני משער שדברים בנוסח זה הועברו לידיעת פוטין. העובדה היא שהאיום הגרעיני ירד מסדר היום ואני לא חושב שזה מקרי. בינתיים נראה שחישובי יחסי הכוחות שלך אינם מושפעים ממה שקורה בשטח, משום מה. אפילו לפוטין יש כמה מגבלות פוליטיות, ואני לא חושב שגיוס מלא של כל הפוטנציאל שלו אפשרי. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי עניין יחסי הכוחות שנוי במחלוקת. בלי לטעון לאנלוגיה אני חושב על פינלנד. למרות ההישגים הצבאיים המרשימים של הפינים (מה שלא ראינו באוקראינה) בשלב הראשון, הרוסים הביאו עוד כוחות ובסופו של דבר הכריעו את הפינים. אני מודע לגמרי להתקדמות של האוק' מאז נסיגת הרוסים מקייב. הם מקבלים הרבה נשק ותמיכה מן המערב ומצליחים להביא תוצאות. יחד עם זאת הצלחותיהם חופפות לשפל שלא היה כמותו במצבו ובמורל של הצבא הרוסי. אפאחד לא מבטיח שהמצב הזה ימשך לנצח. יש הצלחה אוקראינית אחת גדולה שאסור להתעלם ממנה והיא ההצלחה לגבות מן הרוסים מחיר כבד על פלישתם. להערכתי זה לא קרה בגלל יכולת הצבא האוקראיני אלא בזכות הגנה עיקשת ונחישות. יותר הרצון מאשר היכולת. למעשה זה בדיוק מה שהם צריכים. החורים והקרעים בעוצמה הרוסית חשופים כעת לעיני הכל. אוקראינה צריכה להגן על עצמה ולא להכות את הרוסים. בכל מקרה כדאי לאוקראינים להאיץ את התקדמותם לפני שהרוסים קובעים עובדות במחוזות המסופחים ולפני שהמערכה תתקע שוב. |
|
||||
|
||||
האמת היא שבעקבות ההצלחה הגדולה במחוז קרקוב (עלובי הנפש האלה אפילו לא יודעים שזה השם האמיתי של מה שהם מכנים ''חרקיב'') חשבתי שהאוקרייינים ינצלו אותה להשיג הרבה יותר, אבל מן הסתם היו להם סיבות טובות לא להמשיך בבליץ - אולי קשיים לוגיסטיים. |
|
||||
|
||||
בסדר, אז עובדתית אנו מתארים אותו מצב. אני קצת מושך את היריעה ומספקלץ שמדובר לא בסתם קשיים לוגיסטיים (כלומר נדרש זמן רב להעביר אספקה ומחליפים לכוחות ואז הם ימשיכו הלאה). אני מנחש שמדובר ביכולת דלה של הצבא האוקראיני שהשגיו באו בעיקר בזכות מסירות והקרבה ולא מיכולת פיקודית או טקטית. אוקראינה היא ארץ גדולה ולאוקראינים קשה כנראה להזיז כוחות תחת מטריה אוירית רוסית. לכן ההתקדמות שלהם היא איטית באופן שיטתי ולא כטקטיקה כלשהי. חשוב לציין את הצד השני. לרוסיה אין עורף לוגיסטי אינסופי. מלבד החשד הרוסי-עממי היסטורי בכוונות השלטון, רוב החיילים הם בנים יחידים למשפחותיהם והעורף הרוסי רגיש לאבידות יותר מישראל למשל. התקווה הגדולה של האוקראינים היא לנפילת פוטין. מחליפו מן הסתם לא יהיה מחוייב להבטחות של פוטין ויוכל להגיע להסכם הגיוני. מקיאוולי כבר אמר שאלת ההיסטוריה היא פורטונה אלת המזל. |
|
||||
|
||||
רק כמה הערות: 1. אין לרוסים שליטה במרחב האוירי באוקראינה. 2. העורף הרוסי אולי רגיש לאבדות, אבל כשהוא לא יודע מה מספר ההרוגים הוא לא יכול להתרגש מדי. הבנתי שרוב הרוסים מאמינים למה שהם רואים בערוצים הרשמיים ורק למעטים יש VPN, ואולי זה בכלל לא חוקי שם. בקשר למספרי הנפגעים הדיווחים הרשמיים ברוסיה הם בערך 10% מהמספרים המקובלים על מקורות פחות מוטים (אם כי קשה לדעת עד כמה הם אובייקטיביים). 3. במסגרת המלחמה הקרה המתרחשת לנגד עינינו ותמשיך כנראה ללוות אותנו עוד זמן רב, אני מציע למערב להתרכז בפיתוח טכנולוגיה שתפאשר לכל אזרח במדינות מסויימות להתחבר למשהו דמוי starlink באמצעות אנטנה קטנה שאפשר לבנות לבד ממטריה וכמה גביעי אשל עם חוט תפירה או משהו (ע"ע אי.טי.), ולהחביא בתוך הבית. סיסמת הכניסה: אל חסם בה, אל חסם בה, אל חסם בה. איך למנוע כניסה חינמית משאר העולם אני לא יודע, אבל אני סומך על בחורינו המופלאים מ- 8200 שימצאו פתרון לבעיה. אולי GPS יוכל להועיל. |
|
||||
|
||||
2. עד הכרזת הגיוס הכללי, הלוחמים מהצד הרוסי נמנו בעיקר על בני חבלי ארץ נידחים יחסית. עם הכרזת גיוס כללי, פתאום אנשים ממוסקבה ושאר הערים הגדולות גויסו. בשלב מסוים מתחילים לשים לב למקבצי גיבורי מלחמה ז״לים בסביבתך הקרובה. |
|
||||
|
||||
גם בגיוס הזה מס' המגוייסים מהערים הגדולות (מוסקבה וסט. פטרבורג) נמוך יחסית. מה שכן: מאות האלפים שברחו מרוסיה בטח מעבירים קצת מידע אמיתי לקרוביהם ברוסיה באמצעות הטלפון, אבל במדינה של 140 מליון איש זה עדיין מעט. |
|
||||
|
||||
למה למנוע כניסה חינמית משאר העולם? אם כל מה שאתה צריך זה מעבר מידע חד כיווני (מהמערב לאזרחים), אז נראה לי שיש טכנולוגיה כזאת (רדיו לוויני). |
|
||||
|
||||
למה? כי אילון מאסק צריך להתפרנס ממשהו. אני לא יודע הרבה על רדיו לוויני, אבל אם השידורים עצמם מגיעים מגופים ממשלתיים הרוסים לא יאמינו. הם הרי "יודעים" שהמערב מזייף את המידע. |
|
||||
|
||||
א. לאוק' היו לפני הפלישה כ-50 מטוסי קרב (רוסיים). בתחילת הקרבות האוק' רשמו כמה הפלות. לדעתי כיום המטוסים האלו כבר לא קיימים או שהועברו למדינות השכנות מנאט"ו (פולין). למיטב ידיעתי, המטוסים הצבאיים היחידים שטסים בשמי אוקראינה הם רוסים. זה לדעתי מה שמשתק את הצבא האוקראיני שמתקשה מאד להעביר כוחות מחזית לחזית. חלק משמעותי מן ההתנגדות האוקראינית בוצע ע"י שיכורים שגוייסו מן הרחוב וצויידו בבקבוקי מולוטוב. מתברר שהחברה האלו יכולים לגרום די הרבה נזק לצבא סדיר. אבל ככוח קרבי שצריך לעקור חיילים מבוצרים בהגנה, ערכם אינו רב. כדי לעשות זאת האוק' צריכים להעביר מחזית לחזית ובזהירות את מעט הכוחות המיומנים שיש להם. במקרה זה מלוגאנסק לחרסון. זה לוקח זמן. הכוחות האלו משמשים כראשי חץ ליחידות הפחות מיומנות הבאות בעקבותיהם ולכן גם התקדמות החזית איטית. לכן ההתקדמות בחרסון כל כך מינורית. זה מזכיר קצת את הלחימה של דאעש. האוק' מדווחים על 150K נפגעים רוסים. הרוסים על עשירית מזה. גם אם הרוסים צודקים (וזה רחוק מלהיות סביר) אי אפשר להסתיר אבידות כאלו, גם אם הם לא נכתבים בעיתון הרשמי. רוסיה אינה צפון קוריאה. רד לאילת או לסיני ותראה שרוב התיירים שם רוסים ויש קהילה רוסית בכל מקום בעולם. גם בתוך רוסיה יש אופוזיציה נרדפת אבל פעילה. כך שלדעתי, אלו שאינם יודעים על הברוך באוק' הם בעיקר אלו שלא רוצים דעת. אני מנחש שמסך התעמולה הרשמי רק מנפח את המספרים הנלחשים מפה לאוזן. הרוסים יכולים לזרוע טרור מרחוק כמו שהחמאס והחזבאללה יכולים. זה לא משנה את המצב המדיני. האוק' צריכים להמשיך להימנע מקרבות גדולים עם הצבא הרוסי ולהמשיך לפגוע ברוסים (המערב בודאי מספק להם את האמצעים הדרושים) ולהתפלל שהנחישות הרוסית תתפורר לפני שהם יצליחו לארגן את כוחותיהם. זה הולך להיות ארוך מאד. |
|
||||
|
||||
ממה שאני מבין, התיאור שלך של הצבא האוקראיני אינו מדוייק. הצבא האוקראיני נחות בהשוואה לצבא הרוסי בהרבה פרמטרים, אבל לא בכמות ואיכות כח האדם. אתה יכול לראות את הנתונים על כח האדם הרלוונטי בתחילת הפלישה בויקיפדיה. לאוקראינים יש יתרון. על זה יש להוסיף שאחוז המשרתים בחיל הים ובחיל האוויר הוא כמובן הרבה יותר גדול אצל הרוסים. לגבי המוטיבציה, הדיווחים מהצד הרוסי אינם טובים בלשון המעטה. לגבי מיומנות הכוחות. האוקראינים מפעילים בהתקפה, על פי הדיווחים, מל"טים, נ"מ, כמות גדולה של טילים נגד טנקים, ארטילריה, שריון וחי"ר ממוכן. הם אפילו ממחזרים ציוד רוסי נטוש. את כל הכלים האלו לא מפעילים שיכורים עם בקבוקי מולוטוב. לגבי שינוע כוחות, אוקראינה מתקדמת בו זמנית (אבל לאט) גם באיזור חרסון וגם בצפון (אפשר להשתמש בכלי הזה כדי לראות איך החזית מתפתחת). אז יש להם כוחות להתקדם ב2 גזרות וגם להגן ביתר החזית. נתון מעניין הוא שאורך החזית באוקראינה הוא כ 1300 קמ - חזית ארוכה למדי (להשוואה, אורך החזית במלחמת אירן עיראק היה בערך 1600 קמ) אוקראינה גייסה הרבה מאד חיילים חדשים עם פרוץ המלחמה. אפשר לחלק אותם ל 2 קטגוריות: א. כ"א לא מנוסה שיכול לפנות חיילים מנוסים למתקפה ב. חיילים עם נסיון קרבי, בוגרי המלחמה ב 2014. חלק ניכר מהם רלוונטי ליחידות התקפיות. אני חושב שגיוס המילואים הנוסף של פוטין מעיד על כך שהבעיה של אוקראינה איננה מחסור בכח אדם; אם כבר זוהי בעיה רוסית (שהגיוס נועד לפתור אותה). |
|
||||
|
||||
זה שההערכה שלי לא היתה מדוייקת זה בטוח. אני גם לא מתוכח עם כל מה שכתבת. יתר על כן, מתברר שגם באויר התמונה פחות חד צדדית ממה שתארתי. רוב חה"א של אוקראינה הושמד, אבל יש להם עדיין מספר מטוסי קרב פעילים (מיג 29 וסוחוי 27) והם אפילו הצליחו להרכיב עליהם טילי אויר-קרקע אמריקנים. לרוסים יש עליונות אוירית אך לא שליטה אוירית, כך שגם האוקראינים טסים. כל ההפלות של כלים מוטסים רוסים באחרונה הם ע"י הגנ"א. אחד מן הלקחים החשובים של העימות הוא הנפח שתוםסת ההגנ"א וזו גם הסיבה שזלנסקי לוחץ על ישראל. כנראה שמערכות הגנ"א ישראליות היו יכולות להועיל מאד באוק'. אני חושב שמספרי החיילים שהבאת (פחות או יותר שיוויון) מרמים. הצבא הרוסי כנראה עבר קיצוצים רציניים בעשורים האחרונים אבל הוא עדיין גדול מזה האוק'. מה שלגמרי שכחתי הוא שלצבא האוק' יש ניסיון קרבי מול הכוחות הרוסיים לפחות מ-2014 וקרוב לודאי גם לפני כן. כך שיש לאוק' יותר חיילים קרביים מאומנים ממה שחשבתי. אבל התמונה הגדולה שתארתי די מתאימה. האוק' נצחו את הרוסים ע"י קרב הגנה עיקש בשטחם שלהם ושילמו עבור כך מחיר כבד מאד (מספרי האבידות של התוקף והמגן די קרובים). ההפתעה הגדולה היא החולשה הרוסית, אבל הצבא האוק' עדיין לא הציג יכולת מרשימה באופנסיבה. זה לא אומר הרבה. הם לא צריכים אתזה. אם בסופו של דבר יצליחו לשחרר עוד חלקים מאדמתם, הישגם לא יפגם בגלל האיטיות, בפרט אם זה ימזער את אבידותיהם. אני חוזר שוב לתסריט הפיני. הרוסים יכולים להתארגן ולהכות חזרה באוק'. ההבדל בין התסריטים הוא שהפעם האוק' מצויידים מעל לראש בנשק הגנתי מערבי והרוסים ישלמו מחיר כבד מאד תמורת כל הישג. הסוף לא נראה באופק, אבל השלמה עם סיפוחים רוסיים תיתכן רק בתמורה להצטרפות לנאט"ו. עוד אנלוגיה היסטורית אפשרית היא התכנסות רוסית למגננה ולפאסיביות כדי לבצע רפורמות בצבא שלהם. זה מזכיר את תקופת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שלאחר המלחמה הראשונה עם פינלנד. הרוסים עשויים לשקוע בטיהורים בצבאם שרק יעמיקו את הדמורליזציה בשורותיו. לכן אני חושב שכדאי לאוק' להזדרז באופנסיבות שלהם ולשחרר לפחות את הגדה הדרומית של הדנייפר ואת חוף הים השחור. אם המצב יכנס לסטגנציה ממושכת הרוסים יקבעו עובדות בשטחים הכבושים שלהם. |
|
||||
|
||||
באשר למהימנות המידע: הרוסים המוכרים לי, בארץ וברוסיה, חשופים לכל מקורות המידע גם ללא VPN, באמצעות ווטסאפ, טלגרם ועוד. עדיין, הם מאמינים להסברים של גורמי השלטון ברוסיה ולנתונים שאלו מוסרים. באשר למספרים לעיל, נתקלתי בהערכות שונות מאוד מן הכתוב לעיל: מספר ההרוגים מקרב כוחות הביטחון האוקראיניים נע בין 10,000 ל-20,000, ומספר הפצועים כ-80,000, מתוכם 72,000 כבר חזרו ליחידות. מספר ההרוגים הרוסיים מקרב כוחות הביטחון כבר עובר את 100,000 ומספר הפצועים דומה. הסיבות ליתרון האוקראיני: תוכניות מבצעיות שמשקללות גבוה את ערך חיי החיילים, מיגון איכותי יותר ורפואה קרבית עדיפה - David Baron. אבל נצטרך כמובן לחכות לסיום המלחמה כדי להיוודע אל נתוני האמת. |
|
||||
|
||||
הנתונים שלך מתאימים בקירוב להערכות בויקי. ממה שאני פגשתי ברשת עולה שמספר ההרוגים האוקראינים גבוה יותר, ומס' הרוסים קצת נמוך יותר (90,000 and counting). |
|
||||
|
||||
למען האמת גם אני הסתמכתי על הויקי בעברית. מדובר שם על 81K הרוגים רוסים לעומת 61K אוקראינים. (יכול להיות שהוטעיתי בגלל שיש הבדלים גבוהים בין האמדנים שמסרו הצדדים השונים ונתוני הויקי מערבבים ביניהם). צטטתי זאת משום שזה התיישב עם הניחוש שלי שהאוקראינים הרבו להשתמש במיליציות ובמגוייסים טריים בעלי אימון מועט. צריך לחשוב גם על העובדה שלאוקראינים הרוגים אזרחיים רבים, דבר שאינו קיים ברוסיה עצמה. אני חושב שההתקדמות האוקראינית האיטית אבל עקבית גם היא תומכת בהשערה שלי שמדובר על הגנה המתבססת על מוטיבציה והקרבה ופחות על מיומנות צבאית. |
|
||||
|
||||
בשקט יחסי ובצל המונדיאל, האוקראינים הרחיבו את הסכסוך, כאשר תקפו באמצעות מזל"טים מטרות בתוך שטח רוסיה. אין נטילת אחריות רשמית אבל יש חצי-רשמית. אני לא מצליח לראות את האיסטרטגיה של המהלך האוק' האחרון, אבל יתכן שהוא פשוט מבטא תסכול אוק' לנוכח מערכת הטרור שמנהלים הרוסים כנגד אוק'. קשה לי להאמין שהפגיעות האלו יצליחו להשפיע באופן איסטרטגי על פוטין. אבל כנראה שצריך להסתכל עליהן בקונטקסט של המעבר ממלחמת תנועה למערכת התשה. למעשה אוק' מהווה מעין לוע הר געש ממנו מתפרצת הלבה של מלחמה קרה המתנהלת בין מעצמות המערב לרוסיה. כלקח ישיר או תת-הכרתי של וייטנאם והסתבכויות חדשות יותר, מעצמות המערב מקפידות להרחיק את הצבאות הסדירים שלהם ומנהלות בעצם מלחמה by proxy. מבחינתן המצב לא רע. אינספק שהמשאבים העדיפים שלהם ביחס לרוסים, נותנים להן סיכוי סביר לנצח במערכה הזו. אוק' משלמת את המחיר של הסכסוך דה לוקס הזה. יתכן שהפגיעות בתוך רוסיה משחררות תסכול שניתן להבין אותו. בנקודה זו כדאי אולי לציין שאזרחי רוסיה משלמים מחיר גבוה יותר בסכסוך הזה מאזרחי המערב. אלא שאזרחי רוסיה ידועי סבל ואילו אזרחי המערב הרבה יותר רגישים מהם. בהרחבה של המקודה האחרונה, יש לומר שמדינות המערב מטילות את רוב יהבן על המאבק הכלכלי והסנקציות למיניהן. וכדאי לציין שאחוזי ההצלחה במאבקים כלכליים מסוג זה אינם גדולים. אפילו איראן וצפון קוריאה הקטנות בסד"ג מצליחות להחזיק מעמד עד עתה. להערכתי הסיכוי העיקרי של הצלחה אוק' קשור להחלפת בפוטין בשלטון שפחות מחוייב לאג'נדות שלו. וזה לא נראה עדיין באופק. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שצריך לחפש סיבות נסתרות לכך שאוקראינה תקפה בעומק השטח הרוסי, במיוחד כשמדובר בשדות תעופה מהם יוצאים המפציצים שהורסים את התשתית האזרחית באוק'. אם השאלה היא למה הם לא עשו זאת עד עכשיו, התשובה כנראה מסתתרת בכך שלא היתה להם היכולת, ולקח להם זמן לפתח את הכתב"מים לטווח ארוך (או להסב מל"טים שהיו בנויים למטרות צילום למתאבדים עם ראשי נפץ). אולי היה גם איזה סוג של וטו מצד נאטו על פעולות כאלה (זאת הסיבה שחימוש ארוך טווח ל HIMAR נמנע מהאוקראינים לפחות עד לאחרונה), וטו שהוסר לאחר סידרת התקיפות הרוסיות שהותירו מליוני אוקראינים ללא חשמל ומים בעיצומו של החורף. נוסף לערך הצבאי הטקטי של פגיעה במפציצים, מן הסתם התקיפה גם מיועדת להגביר את הלחץ הפנימי, בתקווה שמתישהו זה יגרום להפלת פוטין. בפינת הקונספירציה אפשר להפריח ספקולציה לפיה מטרת התקיפה היא להטריל את פוטין עד שישתמש בנשק גרעיני, מה שיביא את המלחמה לסיום מהיר בהתערבות פיזית נאטו. איך שהצבא הרוסי על מערכות ההגנה האוירית שלו נראה, ייקח לנאטו בערך רבע שעה להשמיד את הצבא הרוסי בתחומי אוקראינה. ובהערת רגל, אני בטוח שיש בצה"ל מי שמבין את המשמעויות של המתחולל שם. במחיר של F35 אחד אפשר לבנות 12,854 כתב"מים (כן, בדקתי!), וכדאי מאד שחלק מהם יהיו ציידים של כתב"מים עוינים כי גם האיראנים מן הסתם לומדים משהו. |
|
||||
|
||||
ודייק: כטב"מ (או אפילו כטמ"מ). |
|
||||
|
||||
אופס, תודה. (אבל מה רע בכלי תעופה בלתי מאויש?) |
|
||||
|
||||
(ומה היה רע במל"ט או מזל"ט?) |
|
||||
|
||||
טיסן ומזל''ט אינם אותו דבר. בתור נערים בנינו והטסנו טיסנים, לא מזל''טים. |
|
||||
|
||||
לא היה בו שום דבר רע, והוא אפילו השתרבב לתגובה. אני משער ש"כלי טיס" הוא קצת יותר כללי מ"מטוס" (רחפן הוא מטוס?) וזאת הסיבה לשינוי השם הצה"לי. |
|
||||
|
||||
אני חוזר ומציין את הידיעה כי כל כלי הטיס הרוסיים שהופלו באחרונה, הופלו ע"י הגנ"א. אני לא מאמין שהרוסים משתמשים במפציצים כבדים מהרבה סיבות, שהראשונה מביניהן היא שהאוק' לא יתקשו להפיל אותם באמצעות מערכות הגנ"א שקבלו מנאטו. אני מניח שהרוסים משתמשים בטילים לטווח בינוני, במל"טים וברחפנים למיניהם. לגרסתך, זה לא משנה אם המקומות שהופצצו הן בסיסי מפציצים או בסיסי טילים. המכשלה היא שהכלים החדשים הרבה פחות זקוקים לבסיס קבוע. להערכתי, האוק' לא יצליחו לחבל במתקפת הטרור הרוסית באמצעות תקיפת בסיסים מסוג זה, אבל זו בהחלט לא סיבה לא לנסות. בכל מקרה, אנו חוזרים לטענה שלי, שהמתקפה החדשה אין לה הצדקה איסטרטגית או טקטית ויתכן שהיא יותר במישור הפסיכולוגי. הניחוש שלי הוא שמדובר בפרפראות בשביל ההמון (משהו כמו ההפצצות של ישראל בסוריה). המלחמה האמיתית מתרחשת כעת ליד שולחן הדיונים שם מדינות נאט"ו צריכות להחליט להכניס את היד עמוק לכיס ולממן את היכולת של אוק' לשרוד את החורף ואת הטרור וההתשה הרוסית ולהציב בפני מתקפה רוסית חדשה, הגנה שתהיה לא פחות מוצלחת וקטלנית מזו שראינו ב-2022. בראייה כזו, הפעילות האוק' יכולה לשמש כהודעת אזהרה לרוסים בדבר הנשק המערבי ההולך ונקלט בצבא אוק'. |
|
||||
|
||||
לא צריך לנחש, ידוע שחלק מהטילים שמשוגרים לאוקראינה נורים ממטוסים (שאולי אינם חוצים את הגבול). |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה. השאלה הנשאלת היא האם באמצעות התקפה על שה''ת מהם ממריאים המטוסים אפשר לפגוע בטרור האוירי של רוסיה. |
|
||||
|
||||
לפחות ההתקפה עליה מדברים כעת לא היתה בהיקף שיכול להשפיע מהותית על היכולות של רוסיה (אם כי לטענת מקורות אוקראינים אחדים, רוסיה תכננה מתקפה של כ-20 מפציצים ליום שאחרי, ולאחר הפגיעה בשדות התעופה רק 14 מפציצים התקיפו. אין לי מושג אם זה אמין). אבל הפגיעות האלה מצטברות, ובנוסף די ברור שהיתה להן גם משמעות הרבה יותר גדולה מהנזק המקומי. (ואגב, בתחילת המלחמה הרוסים שיגרו כמה טילים היפרסוניים ואלה משוגרים ממטוסים. למרבה המזל אלה טילים יקרים מאד ומספרם מועט) |
|
||||
|
||||
בניגוד לאמרה, לא הכל מותר במלחמה. יש כללי משחק של פעולה ותגובה. לדעתי זו התגובה האוקראינית לכך שרוסיה הרחיבה את הפגיעות שלה בתשתיות אוקראיניות (במטרה לעשות לאוק' חורף קר, או במלים של דיפלומט אמריקאי weaponizing the weather). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את הבדיחה על קרקוב [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
גם אני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |