|
||||
|
||||
ממה שאני מבין, התיאור שלך של הצבא האוקראיני אינו מדוייק. הצבא האוקראיני נחות בהשוואה לצבא הרוסי בהרבה פרמטרים, אבל לא בכמות ואיכות כח האדם. אתה יכול לראות את הנתונים על כח האדם הרלוונטי בתחילת הפלישה בויקיפדיה. לאוקראינים יש יתרון. על זה יש להוסיף שאחוז המשרתים בחיל הים ובחיל האוויר הוא כמובן הרבה יותר גדול אצל הרוסים. לגבי המוטיבציה, הדיווחים מהצד הרוסי אינם טובים בלשון המעטה. לגבי מיומנות הכוחות. האוקראינים מפעילים בהתקפה, על פי הדיווחים, מל"טים, נ"מ, כמות גדולה של טילים נגד טנקים, ארטילריה, שריון וחי"ר ממוכן. הם אפילו ממחזרים ציוד רוסי נטוש. את כל הכלים האלו לא מפעילים שיכורים עם בקבוקי מולוטוב. לגבי שינוע כוחות, אוקראינה מתקדמת בו זמנית (אבל לאט) גם באיזור חרסון וגם בצפון (אפשר להשתמש בכלי הזה כדי לראות איך החזית מתפתחת). אז יש להם כוחות להתקדם ב2 גזרות וגם להגן ביתר החזית. נתון מעניין הוא שאורך החזית באוקראינה הוא כ 1300 קמ - חזית ארוכה למדי (להשוואה, אורך החזית במלחמת אירן עיראק היה בערך 1600 קמ) אוקראינה גייסה הרבה מאד חיילים חדשים עם פרוץ המלחמה. אפשר לחלק אותם ל 2 קטגוריות: א. כ"א לא מנוסה שיכול לפנות חיילים מנוסים למתקפה ב. חיילים עם נסיון קרבי, בוגרי המלחמה ב 2014. חלק ניכר מהם רלוונטי ליחידות התקפיות. אני חושב שגיוס המילואים הנוסף של פוטין מעיד על כך שהבעיה של אוקראינה איננה מחסור בכח אדם; אם כבר זוהי בעיה רוסית (שהגיוס נועד לפתור אותה). |
|
||||
|
||||
זה שההערכה שלי לא היתה מדוייקת זה בטוח. אני גם לא מתוכח עם כל מה שכתבת. יתר על כן, מתברר שגם באויר התמונה פחות חד צדדית ממה שתארתי. רוב חה"א של אוקראינה הושמד, אבל יש להם עדיין מספר מטוסי קרב פעילים (מיג 29 וסוחוי 27) והם אפילו הצליחו להרכיב עליהם טילי אויר-קרקע אמריקנים. לרוסים יש עליונות אוירית אך לא שליטה אוירית, כך שגם האוקראינים טסים. כל ההפלות של כלים מוטסים רוסים באחרונה הם ע"י הגנ"א. אחד מן הלקחים החשובים של העימות הוא הנפח שתוםסת ההגנ"א וזו גם הסיבה שזלנסקי לוחץ על ישראל. כנראה שמערכות הגנ"א ישראליות היו יכולות להועיל מאד באוק'. אני חושב שמספרי החיילים שהבאת (פחות או יותר שיוויון) מרמים. הצבא הרוסי כנראה עבר קיצוצים רציניים בעשורים האחרונים אבל הוא עדיין גדול מזה האוק'. מה שלגמרי שכחתי הוא שלצבא האוק' יש ניסיון קרבי מול הכוחות הרוסיים לפחות מ-2014 וקרוב לודאי גם לפני כן. כך שיש לאוק' יותר חיילים קרביים מאומנים ממה שחשבתי. אבל התמונה הגדולה שתארתי די מתאימה. האוק' נצחו את הרוסים ע"י קרב הגנה עיקש בשטחם שלהם ושילמו עבור כך מחיר כבד מאד (מספרי האבידות של התוקף והמגן די קרובים). ההפתעה הגדולה היא החולשה הרוסית, אבל הצבא האוק' עדיין לא הציג יכולת מרשימה באופנסיבה. זה לא אומר הרבה. הם לא צריכים אתזה. אם בסופו של דבר יצליחו לשחרר עוד חלקים מאדמתם, הישגם לא יפגם בגלל האיטיות, בפרט אם זה ימזער את אבידותיהם. אני חוזר שוב לתסריט הפיני. הרוסים יכולים להתארגן ולהכות חזרה באוק'. ההבדל בין התסריטים הוא שהפעם האוק' מצויידים מעל לראש בנשק הגנתי מערבי והרוסים ישלמו מחיר כבד מאד תמורת כל הישג. הסוף לא נראה באופק, אבל השלמה עם סיפוחים רוסיים תיתכן רק בתמורה להצטרפות לנאט"ו. עוד אנלוגיה היסטורית אפשרית היא התכנסות רוסית למגננה ולפאסיביות כדי לבצע רפורמות בצבא שלהם. זה מזכיר את תקופת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שלאחר המלחמה הראשונה עם פינלנד. הרוסים עשויים לשקוע בטיהורים בצבאם שרק יעמיקו את הדמורליזציה בשורותיו. לכן אני חושב שכדאי לאוק' להזדרז באופנסיבות שלהם ולשחרר לפחות את הגדה הדרומית של הדנייפר ואת חוף הים השחור. אם המצב יכנס לסטגנציה ממושכת הרוסים יקבעו עובדות בשטחים הכבושים שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |