|
||||
|
||||
בתור חרש החי בחברה השומעת יש כמה נקודות במאמרך שמעניינות אותי במיוחד - שירות צבאי - איך הסתדרת? איזה תפקיד נתנו לך שם? אני הייתי במודיעין כמתנדב תחילה במפקדה עורפית ואח"כ בבסיס של יחידה קרבית, שם אני גם עושה מילואים עד היום כמתנדב. לא הצלחתי להתקבל לקורס קצינים, ונרמז לי שמספר חרשים שכן התקבלו קיבלו פרוטקציה. בקרב ציבור החרשים, לא מוכר לי אף אחד שלא עשה קורס קצינים אבל בכ"ז מתנדב למילואים - חוץ ממני. - תעסוקה: האם אתה שכיר או עצמאי ועד כמה אתה מתקדם בעבודה? אחרי שנה וחצי כעובד היי-טק, אני מתרשם שהחרשות מהווה מכשול ממשי בקידום בעבודה. אני לא רואה את עצמי מתקדם במהרה לתפקיד של ראש צוות, שכן זה כרוך בהרבה טלפונים וישיבות אחריהן לא ניתן לעקוב. זאת בתחום שנחשב אחד הידידותיים ביותר לחרשים (ומן הסתם מהפחות ידידותיים לעיוורים). אם אתה שכיר מעניין אותי לשמוע על הקטע הזה של העבודה. - בעוד שנראה לי שמצב החינוך של החרשים ולקויי השמיעה טוב יותר מחינוך העיוורים שאתה מתאר, יש בעיה עם קבוצת חרשים בעלי חרשות קשה במיוחד, המשתמשים בעיקר בשפת הסימנים ולא מצליחים/לא מעוניינים להשתלב בחברה השומעת. רמזת למשהו דומה במאמר כאשר כתבת שבית הספר לעיוורים מכין אותך להיות עיוור ולא להשתלב בחברה הכללית. מה קורה עם אותם אנשים בדרך כלל? |
|
||||
|
||||
היי בגלץ היתי עורך מוסיקאלי ולא ממש נההנתי כי לא ממש היסתדרתי אם הפרוטקציונרים שהיו שם הבעיה השניה שם היתה שהיה שם עוד עיוור אחד שהיו לו בעיות מי פה ועד מחר הוא היה מאומץ והוא גדל בפנימיה וליפני זה הוא היה זרוק ברחובות והוא דיבר כמו ארס כילל המון אבל למזלו היה לו כישרון אדיר ל דאונד והוא היה תכנאי שם הבעיה היתה שהוא היה נוגעה בבנות באופן מאוד מאוד לא עדין כלומאר הוא היה מבקש מהם עזרה מלהגיעה ממכום למכום ובדרך בודק את כותר קידמת החולצה של אותה בת ואני היתגיסתי כ חודשים אחריב וממש ממש סבלתי מיזה שבנות לא דיברו אאיתי כי הם חשבו שאני אגע בהם גם בחזה ובאיזו מישמרת לילה כשהיסתבר להם שאני לא בדיוק כזה הם שאלו אותי למה אותו עיוור כן והאם זה קשור בעיוורון שלו הם אמרו לי שזה חבל כול כך שאני סובל מהסטיגמות שהוא יצר אז הסברתי להם שאני לא חושב שהבעיה שלו זה עיוורון אלה חרמנות יתר אני המון שנים עובד בתכום ההוראה במועדוני מטנסים גימלאים ועוד ליפני שנה אוטרתי שוב על ידי הצבא עברתי קורס מסוים ואני אמור לשרת גם כן מאותה יחידה שאתה שרטתה בה אני אמור לההיות בקבעה אני מחכה לתשובה הסופית ומין הסתאם אני לא יכול להוסיף בנושא אני יודעה שיש קורס קצינים מיוחד בצבא למוגבלים ולשאר מיקצועות כמו פסיכולגים צבאים סוציולוגים ועוד קורס קל של חודש שאכריו אני נההיה קצין אני לא ניסיתי להגיעה לקורס הזה כי לא ממש רציתי להמשיך בגלי צהל את חיי באופן מסוים אני ממש מוכסם מיזה שאני יכול לדבר אם אדם חרש בנט התכנולוגיה פשוט מדהימה כשהיתגיסתי היה איתי עוד מיתנדב חרש ביום הראשון בבאקום אולי זה אתה? גידי |
|
||||
|
||||
קורס למוגבלים - מדובר על מעין "ועדת הסמכה" קורס שעושים בצריפין ולא בבה"ד 1. זה באמת חודש כללי ואחרי זה יש השלמה חילית. סביר להניח שלא ראית אותי - התגייסתי עם עוד איזה 15 מתנדבים עם שלל נכויות ומחלות. לא היה ביניהם אף עיוור. |
|
||||
|
||||
אני היתגיסתי אם איזה 30 נערי רפול גכול מיקרה שאלת מה יצא מהעיוורים של בית כ חינוך בכיתה שלי למדו 3 עיוורים מכיתה א עד ד שלושתם הלכו לבית חינוך עיוורים אחת היתחתנה עם עיוור וחזרה בתשובה השני יצא מהארון ולא עושה כלום הוא למד סאונד ואיסוי רפואי אבל הוא לא ממש מוצא עבודה ואני לא ממש יודעה מה עם השלילי אני מכיר באופן אישי עיוור שלמד שם והישתכם ממש יפה הוא סים תואר שני היתחתן עם אישה רואה ושיש לו שני ילדים והוא מאוד מאושר גידי |
|
||||
|
||||
This is one of the best articles i have read in haayal. My daughter is hearing impaired and speaking with professionals i realized how difficult it is for anyone with any impairment to get ahead at work. Even in the U.S. despite existing laws against discrimination, profundly deaf persons cannot get decent jobs unless they have parents who are very supportive and have money to get the best education and devices. Israel is no better than third world countries when it comes to inlcusion of handicapped. A good example would be the sidewalks in Israel: uneven, hard to manuever and full of obstacles and good luck to any person who uses a wheelchair and needs to decent to cross the street.
To the person who was not sure about books on tape: Amazon has a very large variety of books on tape. In fact in the U.S. and Canada any store that sells books including some of the large supermarket chains offers books on tape. Amit may I ask a personal question about your thoughts on the implant for deaf persons? Would appreciate your comments on the subject. |
|
||||
|
||||
לגבי השתל הקוכליארי זו שיטה שנמצאת בשימוש כבר כמה שנים. בעוד שאני אישית לא ניסיתי אותה אני מכיר כמה אנשים שמשתמשים בה. ראשית השיטה לא פותרת את כל הבעיות מבחינה זו שגם לאחר ההשתלה צריך להרכיב מכשיר שמיעה מתאים. שנית, בעבר השימוש בשיטה היה בעיקר לילדים קטנים או מישהו שהתחרש ושמע בעבר. בחורה שאני יוצא עימה עכשיו התחרשה בהדרגה בגילי 21-15 ועברה את הניתוח בגיל 21 שזה הרבה יותר מאוחר ממה שידעתי בעבר (והניתוח היה לפני כמה שנים). היא טוענת שהשתל מצויין אלא שהיא לא שומעת אותו דבר כמו ששמעה לפני ההתחרשות. מישהי אחרת ששמעתי עליה עשתה את הניתוח לא מזמן, והבנתי ממנה שכעת השתל מתקדם יותר ונותן איכות שמיעה טובה יותר. אפשר להגיע קרוב ל- 100% מהשמיעה הנורמלית, הרוב עד כמה שידוע לי מסתפקים ב- 80%. עם אולי 30% שמיעה שיש לי עם מכשירי שמיעה, אינני בטוח שאני רוצה לעשות ניתוח כזה כיום, כאשר אני בסך הכל מסתדר. לאחר יותר מ- 25 שנים של שמיעה חלקית האפשרות לעבור לשמיעה כמעט מלאה היא קצת מפחידה. אינני פוסל על הסף את האפשרות לשנות את דעתי יותר מאוחר. השאלה המעניינת יותר היא לגבי ילדים שנולדים כעת לקויי שמיעה. דעתי העקרונית במקרה כזה היא בעד השתל כאשר יש חיים שלמים שיכולים להיות פשוטים בהרבה. בקרב קבוצות חרשים סגורות (שמשתמשות בעיקר בשפת סימנים) יש התנגדות לעצם הרעיון בטענות מסוג "חרשות היא זהות תרבותית". אני מתנגד לגישה זו, וכמו שגידי ציין לגבי העיוורים, גם לי רוב חבריי שייכים לאוכלוסייה הרגילה, אני חי בה ומנסה להשתלב בה. התנגדות להשתלה אצל ילדים מסיבות "תרבותיות" דנה אותם לחיים רצופי מכשולים ומאבקים. בעבר לא היתה ברירה ואילו כעת יש - מדוע לא להשתמש בה? |
|
||||
|
||||
ואו זה היה ממש מרטק עמית אני חיב לציין שלמדתי משהוא חדש גידי |
|
||||
|
||||
שלום עמית, ראשית, אני מעריך את היכולת שלך לדבר בפומבי על נושאים כאלו. אני מודע לגישות רבות של חרשים, שלי, כשומע מהצד, נראות בלתי מובנות בעליל. הדוגמא ששנינו מסכימים עליה היא ה "זהות התרבותית" של החרשות (האם גם חולי אסטמה כרונית הם בעלי "זהות תרבותית", וחשוב להחרים את הונטולין??). אבל גם אותך אני לא מצליח להבין. שמיעה היא הרבה יותר מ "הסתדרות". יש הרי עושר אדיר במוזיקה. אז למה להסתפק ב 30%? מדוע בכלל האפשרות לעבור לשמיעה כמעט מלאה היא קצת מפחידה? אם אני לדוגמא הייתי מתחרש, הייתי משקיע את רוב כספי להחזיר ולו חלק מיכולת השמיעה שלי. אם אתה רואה בשאלות אלו משום חדירה לפרטיות, אבין אם לא תענה. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה לענות. אם הייתי מתחרש בגיל מאוחר בוודאי שהייתי מנסה להחזיר לעצמי את השמיעה. אבל נולדתי חרש, ואינני מכיר מציאות אחרת. חשוב להבהיר שהשתל אינו תחליף מלא למכשיר שמיעה, ועדיין אני אצטרך ללכת עם מכשיר. גם עם שתל, כאשר נגמרת הסוללה במכשיר השמיעה החיצוני, אשמע כמו שאני שומע בלי מכשיר (רק רעשים כמו המראה ונחיתה של מטוס - שם אני תמיד מוריד את המכשירים בגלל הלחצים באוזניים). בנוסף הבעיה מבחינתי היא פחות בשמיעה ויותר בהבנה. עם מכשיר אני שומע בסביבות 30%, אך מבין פחות מכך שמדברים ברדיו למשל, כמעט אף פעם אני לא מבין ולו מילה אחת. בטלוויזיה רוב האנשים אני לא מבין (יש דווקא כאלה שאני יכול לקרוא את שפתיהם מהטלוויזיה כמו אמנון אברמוביץ'). אני שומע שהאנשים מדברים, אך בד"כ לא מצליח להבין. ולכן אני לא בטוח שהשתל באמת יעזור לי - מקרה של אדם שנולד חרש ויותר מ-25 שנים במצב זה, ללא הבדלים משמעותיים בשמיעה לאורך השנים. לעומת זאת, אדם שהתחרש או שנולד לאחרונה לדעתי יצליח טוב יותר להסתדר עם שתל כזה. ואגב מוסיקה אני לא ממש נהנה ממוסיקה. מה שיש בפאבים זה בעיני בכלל לא מוסיקה ואני לא מסוגל ליהנות מהרעש הנוראי שם. מוסיקה קלאסית אני יותר "אוהב" אבל אינני מקשיב ביוזמתי למוסיקה אלא רק באקראי אם הרדיו ברכב פתוח (לטובת מישהו אחר באוטו) או בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
כנראה שכשומע, עצם הרעיון שתהיה לי דרך לשפר בעיה שלי *ואני לא אשתמש בה*, הוא כמעט בלתי נתפס. נניח, לדוגמא, אתה היית רואה 30%. והייתה לך דרך (מסובכת ויקרה) לשפר את ראייתך לכדי 80% - 100%, האם לא היית משפר אותה (אני הייתי עושה זאת), גם אם באיזושהי דרך זה לא היה מסייע להבנה של הנראה (כי העדר הראיה היה מלידה)? ככה לפחות זה נתפס אצלי... "בנוסף הבעיה מבחינתי היא פחות בשמיעה ויותר בהבנה" - אני מבין. וייתכן שהשתל באמת לא יעזור לך להבין יותר טוב מה אנשים אומרים. אבל אולי ייתן יתרון - בכל-זאת יסתלק קושי אחד... אבל שמיעה היא יותר מ "להבין מה אומרים". היא לתפוס את טון הדיבור וכו'. ואולי אפילו יקל השתל על אהבת המוזיקה... תבין, קשה לי כמעט לתפוס כיצד אדם שיש לו האפשרות לשמוע יותר טוב אינו מנצל אותה. מכיוון שהתפיסה הזו נפוצה ומעולם לא הבנתי אותה (למרות שהבנתי את הקשיים האובייקטיביים, זה עדיין לא שכנע אותי שהיתרון לא גדול יותר), אני מנצל את הפתיל איתך כדי להבין ("מה אתה מנסה לשכנע אותי להשתיל?!"), לא כדי להרגיז חלילה. לסיכום, גם אם השתל לא יסייע בידך להבין ולו מילה נוספת, עדיין הוא אולי יסייע לתפוס עוד עושר צלילי אדיר, שנראה לי שחבל לפספס. |
|
||||
|
||||
לגבי הראייה - אני מרכיב משקפיים די הרבה שנים. יש אנשים שעשו ניתוח לייזר לשיפור הראייה. אני מסתדר מצויין עם המשקפיים וקצת חושש מניתוח כזה. ושוב, אני מדבר בשם עצמי. ללקויי שמיעה אחרים יכולות להיות סיבות משלהם למה לא לעבור ניתוח שתל. אותו דבר לכל נכות/פגם שיש אמצעים רפואיים וטכנולוגיים לטיפול בו. |
|
||||
|
||||
אבל ההשוואה למשקפיים לא ממש תקינה. עם משקפיים אתה רואה פחות או יותר (אני מניח) 100%. להיפך, *בלי* משקפיים אתה רואה, נניח 30%. ובכל-זאת החלטת להשתמש באביזר הטכנולוגי הזה כדי לתקן את הנכות הראייתית (במרכאות?) הזו. ברור, שהשתל מפחיד יותר, ואולי עוזר פחות. אבל ההשוואה היא דווקא: בלי משקפיים (ראיה 30%) = בלי שתל (שמיעה 30%). כי *עם* מכשיר אתה שומע 30% (כמו בלי משקפיים) ועם שתל תשמע 80% - 100% (כמו עם ניתוח ליזר). לכן, אם לא היו משקפיים בעולם, *אני הייתי רץ* לעשות ניתוח ליזר. |
|
||||
|
||||
האם ניתן להשוות בין ראייה לקויה לשמיעה לקויה לדעתך? |
|
||||
|
||||
במידה מסוימת, כן. אולי זה דבר אישי מאוד, אבל השמיעה חשובה לי הרבה יותר מכפי שהיא נחשבת בד"כ. הזכרתי את זה מעט בדיון המוזיקאלי. אמנם, אם היו מכריחים אותי לוותר על אחד משני החושים הללו, הייתי מוותר על השמיעה, אבל ההבדל די כמותי, לא איכותי. שמיעה לקויה, מהבנת טון הדיבור של אנשים ועד עולם המוזיקה, היא פגיעה אדירה בעושר החוויתי של העולם, במידה המאפשרת השוואה מהותית לראיה לקויה. ואם להזכיר את גולדווין, ממש כפי *שניתן* להשוות את שואת הארמנים לשואת היהודים. יש הבדל, אבל גם מקום להשוואה. |
|
||||
|
||||
בתור מי ששומעת ורואה (מלידה) אני דווקא מצליחה להבין את העמדה של עמית. לדעתי אפשר להסביר את הדברים בניסוי די פשוט של הדמיה. הדמיית עיוורון לפרק זמן כלשהו לעומת הדמיית חרשות לפרק זמן כלשהו (הכוונה היא לפרק זמן ממושך יחסית, נאמר של שבוע). לדעתי, רגע השבת יכולת הראייה ורגע השבת יכולת השמיעה הם שונים. את המראות ניתן לסנן ולמקד לנקודות רצויות בעוד שהרבה מהקולות לא ניתן ומדובר בעומס של גירוי תחושתי (הרי כמעט כל האנשים השומעים מסוגלים להתלונן על רעש והמולה) בעוד שגירוי ויזואלי ניתן לסינון ביתר קלות. |
|
||||
|
||||
לא מקבל. אנא נסי לנמק שוב. מה עניין רגע השבת יכולת הראייה ורגע השבת יכולת השמיעה לענייננו? ומה עניין עומס הגירוי התחושתי לענייננו? |
|
||||
|
||||
א. אתה לא חייב לקבל. ב. זו לדעתי הסיבה שממנה חושש עמית מהשבה של יכולת השמיעה שלו. חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים* (במקומות סואנים למשל) יכול להציק עד כדי להפחיד הרבה יותר מאשר חוסר היכולת לעצום עיניים כשלפנינו מראה שאינו מלבב. אני יודעת שזה מה שהיה מפחיד אותי לו הייתי במצבו. *ואגב, לפני זמן מה ראיתי פרסום בנוגע למכשיר שמיעה לשומעים שמיועד להפחית רעשי רקע ושיחות לא רצויות עד כדי ריכוז בשיחה אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
באמת? *זה* הפחד? לא יודע. לי זה נראה נושא כל-כך שולי יחסית... אני יודע שאני ככל-הנראה *אפילו לא הייתי חושב* על נושא חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים... וכאמור, הייתי רץ לעשות ניתוח ליזר (אם לא היו משקפיים), ממש כשם שהייתי רץ לעשות שתל (אם לא היו מכשירי שמיעה שיכולים להביא את שמיעתי לכדי 80% - 100%, ונראה שאין). |
|
||||
|
||||
אני חושבת שכל עוד אדם לא מתמודד עם המצב המסוים ולא צריך להתמודד עם השיקולים בעד ונגד אותו מצב, על בסיס יומיומי, לעולם לא יוכל לקבל החלטה שאינה מוטה. |
|
||||
|
||||
נכון, וזה כולל אותי וגם אותך. אבל בכל-זאת נושא חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים נראה לי כל-כך זניח יחסית לגודל השאלה... כאמור, זה סובייקטיבי למדי. |
|
||||
|
||||
האמנם שולי? המוח האנושי מעבד ומסנן בקלות קול ספציפי מתוך המון רעשי רקע (לא רעשים סטטיים, אלא שיחות אחרות, מוזיקה ושירה ברקע, וכיוצ"ב). האם יכולת זו היא מולדת, או נרכשת? אם היא נרכשת, לאחר מספר חודשים (או שנים?) של שמיעה, כיצד יסתדר אדם חרש שפתאום יכול לשמוע, אך אין לו את המנגנונים הנדרשים לשם סינון קולות רצויים מתוך כל הקולות שסביבו? |
|
||||
|
||||
זה בהחלט העניין. היום אם לא נוח לי מהרעש אני יכול פשוט לכבות את המכשיר (לא תמיד זה עוזר למשל בפאבים רועשים במיוחד). עם זאת אני מציין שגם המצב הנגדי בו מכשיר השמיעה מכובה גורם לי לאי-נוחות. |
|
||||
|
||||
נסה לתאר מצב שבו ניתן יהיה להשתיל לך חוש חדש, למשל היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות ריח גוף, או קריאת מחשבות, האם היית קופץ על המציאה? |
|
||||
|
||||
להלן דוגמא מסרט הוליוודי ודבילי למדי אמנם. בתחילת הסרט, כשגיבסון (להלן: הגיבור) מבין מה קרה לו (הוא יכול לשמוע מה נשים חושבות), הוא לא מפנים את הפוטנציאל מיד אלא עוברים עליו יומיים היסטריים שבהם הוא לא מסוגל לווסת את כל מה שהוא שומע ובוודאי שלא לנצל את הדברים לטובה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה היית קופץ עליה, היא הייתה חוסכת לך הרבה סטירות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח, המצב כיום הוא שכשאני ניגש לבחורה אחת והיא דוחה אותי עדיין יש לי את האשליה שאם הייתי ניגש לבחורה שלידה יתכן שהייתי נענה בחיוב. אני לא בטוח שהייתי מוכן לוותר על האשליה הזו. חוץ מזה אני לא בטוח שהייתי יכול להתמודד עם עומס התחושות השליליות שאני מעורר אצל אנשים אם הייתי מרגיש אותו באמת במקום רק לנחש אותו כמו היום. |
|
||||
|
||||
קצת מזכיר סיפור של סטנסילב לם, שבו מומצא חומר הגורם לאנשים לחוש את תחושות הזולת. מתוך תקווה שחומר זה יגרום להפסקת הרוע (שכן אם מי שלידך סובל, גם אתה סובל), פוזר החומר בנהרות. התוצאה היתה איומה - רופאים שלא יכלו לעזור ליולדות (בגלל הכאב), קהל סביב ביתם של זוג בירח דבש, מזוכיסטים שהפכו אלימים, ועוד ועוד. (אם אני לא טועה, הסיפור הופיע ב"קיבריאדה" - http://www.forum2.org/tal/books/cyberiad.html - מצד שני, אני כל-כך עייף שיתכן שאפילו לא מדובר בסיפור של לם). |
|
||||
|
||||
אחרי שנים בהם התרגלת לשמוע בצורה מסוימת, שינוי יכול להיות נוראי. אפילו בלי לדבר על הבנה, רק הגברת הווליום הזו יכולה להיות בלתי נסבלת. זה נכון במיוחד לשתל - אפילו אי אפשר לכבות אותו לגמרי כמו מכשיר שמיעה. אתה שומע עושר צלילי אדיר, אבל למישהו ששמע פחות במשך כל חייו זה עלול להשמע פשוט כרעש נוראי. |
|
||||
|
||||
ממה שהבנתי מידידה שלי בלי המכשיר היא לא שומעת כלום - השתל בלי מכשיר שמיעה הוא חסר ערך. בהזדמנות אלבן איתה את הסוגייה הזו יותר לעומק. |
|
||||
|
||||
זה מענין - אז מה בדיוק השתל נותן? הוא פשוט משפר את יכולת המכשיר? אני אשמח לשמוע את התשובה, כשתהיה לך. |
|
||||
|
||||
בגדןך, כיוון שהשתל מותקן באוזן הפנימית (בניגוד למכשיר שמיעה שמותקן באוזן החיצונית), האלקטרודות שיש בו נותנות גירוי עצבי יותר מדוייק ויותר יעיל ממכשיר השמיעה בלבד. לפי כל מה שהבנתי, איכות השמיעה - יכולת הבחנה בצלילים, תדרי שמיעה שונים - טובה יותר עם השתל מאשר בכל מכשיר חיצוני. קיימת גם האבחנה בין מכשירי שמיעה אנלוגיים ודיגיטליים. אומרים שדיגיטלי נותן איכות טובה יותר מאנלוגי. אצלי אישית לא שמעתי שום הבדל בין הסוגים. |
|
||||
|
||||
את מה שכתבת בהתחלה די ידעתי. פשוט לא ידעתי שהשתל לא עוזר ללא מכשיר. מכשיר דיגיטלי יכול לתקן דברים שמכשיר אנלוגי לא. במכשיר דיגיטלי יש יותר אפשרויות התאמה. |
|
||||
|
||||
האם השתל הזה יוצר גרוי ישיר לעצבי השמיעה או שמדובר במערכת מכאנית שמגבירה גלים אקוסטיים בקוכליה? |
|
||||
|
||||
אני לא ממש יודע. הבנתי שהשתל מכיל בסביבות 15 אלקטרודות הנמצאות בשבלול. |
|
||||
|
||||
מה פתאום 30 אחוז שמיעה יש לך עם מכשירים!? הייתי אומר 50-60 מניסיון.. בכל אופן זהו מאמר מעניין ביותר!! |
|
||||
|
||||
(זה מה העלה החיפוש, סליחה על הגלישה) היום או מחר יאושר בכנסת חוק המחייב את הגופים המשדרים בטלוויזיה לצרף כתוביות עבור חרשים וכבדי שמיעה. התוספת תהיה בהדרגה ובתחילה תחול רק על שידורים מוקלטים אך בהמשך גם על התוכניות בשידור חי. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... איך עושים כתוביות בשידור חי? אני יכול להבין בועה עם מישהו/מישהי שמדובב בשפת הסימנים, אבל כתוביות בשידור חי? |
|
||||
|
||||
כתוביות בשידור חי יש בטלוויזיה בארה''ב. מישהו באולפן פשוט מקליד את מה ששומעים, והכיתוב מופיע על המסך. כמובן שיש מדי פעם טעויות והחמצות, ותמיד יש גם השהייה של כמה שניות בין הקול לכיתוב. בלחיצת כפתור אפשר לבחור האם הכתוביות תופענה על המסך או לא. |
|
||||
|
||||
הנה עוד דבר שהייתי רוצה לעשות פעם (להקליד כתוביות בשידור חי). |
|
||||
|
||||
כמו שאני מכירה אותך, את בטח גם תעשי את זה. גם את הרי מהסוג שאם חסר לך זמן, את פשוט מאריכה את היממה כעוד איזה כמה שעות... |
|
||||
|
||||
מצחיק, בדיוק חשבתי לעצמי שזה בוודאי מקצוע נוראי. |
|
||||
|
||||
(כמה זה יוצא בכלל? 60 מילים לדקה? 70 אם מתמללים את אקזיט?*) *עפ"ז. לא יצא לי לראות אפילו שלוש דקות מהתוכנית הנ"ל. |
|
||||
|
||||
נוראי כי צריכים להיות בריכוז גבוה ,צריך זמני תגובה מהירים ואם טועים , קשה מאוד לחזור אחורה וכמה מליונים של אנשים רואים את השגיאות שלך. מזכיר קצת את הכתיבה באייל, רק שבאייל החשיפה גדולה יותר. אני מתאר לעצמי שתמלילנים כאילו צריכים לפתח טכניקה שמנתקת את המשמעות מהמשפטים, אחרת גם זמן העיבוד יפגע להם ביכולת התימלול. לפעמים כשאני מקריא סיפור לילד צעיר בשעת לילה מאוחרת ואישתי שואלת אותי למה אני לא מקצר בקטעים מסויימים (תאורי נוף או קטעים פורנוגרפיים1), אני מסביר לה שאני כל כך עייף שהמאמץ להחליט על מה אפשר לדלג מבלי לפגום בקצב הוא קשה מידי, ועדיף להקריא הכל באופן מכני. 1 ידעתי שתשאלי תגובה 183860 |
|
||||
|
||||
מאידך גיסא, אם מנתקים את המשמעות, אפשר ליפול ביותר מדי שגיאות כתיב מביכות. למשל: "הוא רעה טמונה של עלמה מהלר, ונעלם דום"... |
|
||||
|
||||
למקרה שזה לא היה ברור למישהו מתגובתך - הכתוביות מקודדות בערוץ נפרד ומפענח (שנמצא בכל טלויזיה שיוצרה בעשור האחרון בארה"ב) מציג אותן על המסך. גם בסרטי DVD מארה"ב (zone 1) יש בדר"כ כתוביות כאלה (מופיע סימון CC - closed captioning על העטיפה) ואפשר לראות אותן דרך רוב תוכנות ה-DVD למחשב. לפעמים זה בא על חשבון הכתוביות (subtitles) של ה-DVD אבל בשנים האחרונות זה בדר"כ להיפך. עוד (הרבה יותר מדי) פרטים: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |