|
||||
|
||||
שמעו סיפור. פעם, בערך לפני 3 חודשים, נתניהו התלבט האם להגיש בקשת חסינות בפני העמדה לדין. התלבט התלבט התלבט כמעט עד המועד האחרון להגשה. ואז פתאום הגיש את בקשת החסינות. ואז, הסתבר שיש רוב בכנסת נגד בקשת החסינות. בלוק הימין הודיע שהוא יחרים את הדיונים על החסינות. חלפו רק יומיים מההודעה הזו, ונתניהו משך את בקשת החסינות בטענה שהוא "לא זוכה לתהליך הוגן וזכויותיו נרמסות". את הפעולה הזו נתניהו תזמן ליום שהוא טס (אז, בינואר עוד היה מותר לטוס) לאירוע של "עיסקת המאה". ואז, באותו היום, מנדלביט הגיש כתב אישום. מה עשה נתניהו? חגג בתקשורת: "כמה לא מפתיע שמי שנאבקו בכל כוחם להכניס את תומכת המחבלים היבא יזבק לכנסת ונתנו חוות דעת מזעזעת לטובתה, רצו בריצת אמוק להגיש כתבי אישום מופרכים נגד ראש ממשלת ישראל דווקא ביום היסטורי זה". האם רק לי זה מזכיר את הסיפור של אדלשטיין? משיכת זמן בטיעונים טכניים. החרמות של דיונים בכנסת . שוברים את הכלים. מאשימים את מערכת המשפט. רגע, בל נשכח את המחבלים ואת הרגע ההיסטורי: "יו"ר הכנסת מתפטר בשעת חירום שהאנושות לא ידעה כמוה. הנה, קיבלתם מה שרציתם, קחו את זה מכאן, נהלו זאת לבד, מיעוט יהודי יחד עם רשימת תומכי הטרור" (מירי רגב). |
|
||||
|
||||
והרי זה ברור, אדלשטיין זה הבובה ונתניהו הוא המפעיל, מה השאלה. אבל לי יש שאלה אחרת, שקצת עוקפת את ההפיכה הדיקטטורית של נתניהו ועוסקת בעניינים יותר פרקטיים ופרגמטיים: מה זה הקטע הזה שהכנסת עובדת שלושה ימים בשבוע? מה זאת החוצפה הזו? מיליון מובטלים נאנקים כל יום להתפרנס, שמונה מיליון מג'נגלים בין בידוד לילדים ללשמור על העבודה ללשמור על הבריאות והשפיות. הרופאים עובדים 24/7, ואפילו הממשלה1 עובדת סביב השעון, בלילה ובשבת. אבל הכנסת - יוק. ביום שני, התחיילו בארבע אחה"צ. ביום רביעי סגרו באחת עשרה, ומתי יפתחו שוב? ביום שני הבא, בעוד 4 ימים! זה פשוט בלתי נתפס. אחד המוסדות הכי חיוניים במדינה, שמיליונים מחכים לתמיכה הכלכלית, החברתית והחוקתית שלו עבור האזרחים, לוקח 4 ימי חופשה. זה אנלוגי לזה שבזמן מלחמה, המטכ"ל ייקח חופשה ל-4 ימים, ויחזור לנהל את המלחמה ביום שני. זה בכלל לא ענין פוליטי, אני מקווה שאפשר להסכים על זה. אולי צריך פשוט לנכות כל יום חופש כזה מהמשכורת שלהם - באמצע מלחמה הם יוצאים לחל"ת של כמה ימים בשבוע, לפחות שירגישו מה מרגישים מיליון האזררחים שהם כופים עליהם חל"ת ופיטורים. בטלנים - שישלמו. איך אף אחד, לא בתקשורת ולא בכנסת עצמה, לא מעלה את הענין ההזוי הזה לסדר היום. (בקטע הפוליטי המעורב - מה לעזאזל מונע מעמיר פרץ, היו"ר הזמני משעה 11:00 ביום שישי, לכנס את המליאה ביום שישי ב-11:01, ולהמשיך בעבודה ובחקיקה שהכנסת רוצה לקדם?) 1 שימו לב, אני אומר משהו בשבח הממשלה! שלא תגידו שפספסתם. |
|
||||
|
||||
אתה לא מביא בחשבון שדיונים והצבעות במליאה זה רק חלק מפעילות חברי הכנסת. רוב חברי הכנסת פעילים בוועדות הכנסת השונות, חלקם הם גם שרים או סגני שרים, ולרובם יש לשכות שבהן הם מקבלים פניות של הציבור. מסיבה זו נקבע לפני שנים רבות שמליאת הכנסת מתכנסת רק שלושה ימים בשבוע. למה דווקא שני עד רביעי, אין לי מושג, אבל ההחלטה הזאת מגובה בתקנון הכנסת ויהיה קשה למדי לעקוף אותה. |
|
||||
|
||||
מביא, מביא בחשבון. וכן, אני מבין את התקנון בשעת שגרה, גם חוקי העבודה של מדינת ישראל נקבעו מזמן ואומרים לא לעבוד בשבת ובשישי. שמת לב אולי, במקרה, שאנחנו לא בשגרה? נראה לך שזה תקף לעובדים החיוניים במשק? איך העבודה שלך בשבועיים האחרונים, כרגיל? תמהני. ואגב, לפחות את השעות הרבות שהם מקדישים לפניות הציבור כרגע פתרנו, לא? |
|
||||
|
||||
העבודה שלי? טוב תודה, אותן שעות, אותה עבודה, רק מהבית וכל הפגישות והדיונים עברו ל-skype/teams או סתם לטלפון. |
|
||||
|
||||
אשריך. לכאורה גם שלי, אבל זה בהחלט שינוי פאזה, מצריך נהלים אחרים0, ומקשה מאד בצדדים מסוימים (אלה שמתחת לגיל 10). הייתי אומר שלמרות שגם אני וגם זוגתי יכולים חלק מהעבודה לעשות מהבית1, דה פקטו עם שני ילדים שתי משרות הופכות במצטבר למשרה ושליש גג. 0 העבודה שלי, התירה מהר מאד עבודה מרחוק, שלא כמו בית הנבחרים שכמעט נסגר בתואנה שאי אפשר לעבוד בו בגלל המגבלה של 10 אנשים בחדר. 1 אני גם מתעסק בסוף במערכת פיזית עובדת, אז למשל לעבוד איתה מהבית אי אפשר. |
|
||||
|
||||
למזלי הילדים שלי הם כבר בחטיבת הביניים ולא מצריכים יותר מדי תפעול יום יומי. גם אני עובד עם מערכות חומרה, אבל אצלנו ראו את הנולד וארגנו שליטה מלאה מרחוק על כל המערכות, כולל אפשרות לנתק ולחבר את החשמל, אם ממש הצלחנו לתקוע את העסק. |
|
||||
|
||||
גם אני עובד מרחוק חלקית. בהחלט. |
|
||||
|
||||
אם שלושה ימים אז שני עד רביעי זה מאד הגיוני. חלק מהח''כים גרים רחוק ונוח להם יותר להשאר בירושלים מאשר לחזור הביתה מדי יום לשדרות או לדימונה או לגליל. ימים רצופים חוסכים להם את הטיולים המיותרים הלוך ושוב. |
|
||||
|
||||
רגע, לא אמרנו שבשאר הימים הם נורא עסוקים בוועדות ובפניות הציבור ולא סתם הולכים לנפוש בבית? עולה לנו ביוקר החצי משרה שלהם. |
|
||||
|
||||
עסוקים זה לאו דווקא במשכן. ח''כ מהגליל כנראה מקבל הרבה מהפניות שלו בגליל. אני מכיר אישית כרגע רק ח''כית אחת, אבל מהכרותי איתה ועם ח''כים אחרים בכנסות קודמות התרשמתי שרובם הגדול עובדים קשה ומנסים לקדם כל מיני דברים - לאו דווקא את מה שאני חושב שצריך לקדם, אבל כן את מה שקהל היעד שלהם תופס ככזה. לדעתי נהוג להתיחס אליהם בציניות שהיא הרבה מעבר למה שמגיע לרובם. |
|
||||
|
||||
כדי להתמקד - עיקר הביקורת שלי הופנתה להתנהגותם במצב החירום הנוכחי. הוא זה שלגמרי לא מובן לי. הרחבת הטיעון ליום יום הרגיל רק מחלישה אותו. אגב, גם לגבי מצב החירום - אין כאן באמת תלונה ברמה האישית לכל חבר כנסת. הכנסת, כמו גם העבודה שלי בימים אלה, עובדת לפי פרוטוקול ולא לפי החשק האישי של כל חבר. הייתי מצפה שאו שהפרוטוקול שלה יגדיר נתנהגות אחרת מהרגיל בחירום, או שיקום איזה מבוגר אחראי (היו"ר כידוע כשל בגדול בקטע הזה) ויתקן/יציע1/יודיע שלאור מצב החירום הלאומי, הכנסת וועדותיה יעבדו 24/7, או ככל שיהיה צורך, כדי לבצע בהקדם ובמהירות האפשרית את כל המשימות כבדות המשקל שמוטלות עליה. אני בטוח שרק בתחום הכלכלה, הבריאות והרווחה יש לה כרגע משימות דחופות וקריטיות עבור האזרחים שיספיקו לשבועות רצופים של עבודה. 1 הכנסת כמובן מעצם מעמדה יכולה אפילו להעלות הצעה כזו כחוק ולהצביע עליו בנוהל מזורז, אם צריך. זה יותר מסודר מאשר 'סתם מישהו שמפריח הצעות באויר'. |
|
||||
|
||||
מה החשיבות הגדולה שאתה מייחס עכשיו לרשות המחוקקת? זו הרשות המבצעת שצריכה לצאת מגדרה ולאבד שעות שינה במצבי חירום. זאת בזמן שהרשות המחוקקת עוברת למוד פאסיבי ותפקידה הוא בעיקר פיקוח (אישור ובקרה על החלטות הממשלה, ועל עצם קיומו של מצב חירום). דווקא בזמנים כאלה, יותר מאשר בשגרה, הכנסת יכולה להרשות לעצמה להתנהל יחסית בעצלתיים. |
|
||||
|
||||
מי שמפקח הן בעיקר הוועדות ולא המליאה. אני מניח שכשהמליאה פעילה, כל הח״כים צריכים להתנהל כאילו יש עוד מעט הצבעה ולכן זה פוגע בפעילויות אחרות שנקבעות לאותו הזמן. |
|
||||
|
||||
גם את הוועדות כזכור עיכבו בשבוע. |
|
||||
|
||||
לטעמי, נחוץ ביותר בעת הזו פיקוח של הרשות המחוקקת על הממשלה, כדי שהתקנות לשעת חירום לא יהפכו ל"אני אעשה מה שבא לי, טוב או לא טוב". גם לגבי חוקים לשעה שחודרים לפרטיות האזרחים, גם לגבי החלטות על מיליארדים של כספים שעוברים מפה לשם (שכמו שראית בקישור לדבריו של יושב ראש וועדת כספים - יש מרחק גדול בין הכרזה במסיבת עיתונאים לביצוע אמיתי של תמיכה, סיוע כספי, מציאת מקורות לסיוע הזה (על זה אף פעם לא תשמע במסיבת עיתונאים), שירותי רווחה וביטוח לאומי, ועוד לא דיברנו על ריסון השאיפות הדיקטטוריות ועל ניצול ציני של המשבר לטובת הנאה פוליטית ואישית. קח דוגמה מארה"ב: בעיצומו של מצב החירום, הסנאט דחה את הצעת הסיוע של טריליוני דולרים שהעלה הנשיא, בעיצומו של משבר לאומי. ואכן, כתוצאה מכך היא תוקנה ושופרה ועברה בפעם השלישית בצורה טובה הרבה יותר. דמוקרטיה במיטבה - בלמים ואיזונים. ומי שרצה הדגמה קיצונית לחיוניותם של הבלמים והאיזונים, הימים האחרונים הינם דוגמת הדגל ללמה צריכים כאלה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגמרי עם כל מה שכתבת (פרט אולי להצעה שלך לקחת דוגמא מארצות הברית...). הנקודה היא, שעם כל סלידתי מביבי והפוליטיקה המסוכנת שהוא מוביל כרגע, אני לא חושב שהוא עושה את זה עכשיו על חשבון מצוקת אזרחי ישראל. הוא יכול להיות ציני ולהשחית את הדמוקרטיה הישראלית, ובמקביל לתפקד כראש ממשלה במצב חירום ולהתמודד לא רע עם הסיטואציה. ואני חושב שזה תיאור די סביר של המצב האמיתי. |
|
||||
|
||||
נאמר זאת כך - הראשון הוא מספיק ויותר בשביל להגדיר אותו כ''ראש ממשלה מזיק שלא ממלא היטב את תפקידו''. לגבי השני - אתה יכול לקרוא הרבה מאד ביקורת שמתחילה רק לעלות לפני השטח, לא רק בדה מרקר. וכמובן שגם יש לו אחריות מלאה למצב מערכת הבריאות והמוכנות למשבר, אחרי עשור בשלטן. |
|
||||
|
||||
דוגמה טריה: כמות מכונות ההנשמה: ״לפי נתונים שהועברו לכנסת על ידי משרד הבריאות, נכון להיום יש בישראל 2,173 מכשירי הנשמה, מתוכם 708 בשימוש ו-28 לא תקינים. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר הבוקר בוועדה כי הוזמנו עוד 70 מכונות ממערכת הרפואה הפרטית ו-900-800 מכונות מצה"ל. הוא הוסיף כי בסופו של דבר אמורות להיות 2,864 מכונות פנויות, אך לא הסביר מהיכן כולן יגיעו.״ סוף סוף נחשף הסוד הצבאי הזה. אני מרגיש קצת יותר טוב כי יש לי מידע ממשי ואמין. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד לצה"ל. הבה נקווה שכולן שמישות. 708 נשמע לי לא הרבה, תוהה אם 2000 מספיק. מקווה, בגרמניה יש 25,000 אז ביחס האוכלוסיה זה מתחיל להתקרב. |
|
||||
|
||||
היית מצפה שאו שהפרוטוקול שלה יגדיר נתנהגות אחרת מהרגיל בחירום, או שיקום איזה מבוגר אחראי (היו"ר כידוע כשל בגדול בקטע הזה) ויתקן/יציע1/יודיע שלאור מצב החירום הלאומי, הכנסת וועדותיה יעבדו 24/7, או ככל שיהיה צורך, כדי לבצע בהקדם ובמהירות האפשרית את כל המשימות כבדות המשקל שמוטלות עליה. אבל זאת בדיוק הבעיה - נדרש שינוי בתקנון הכנסת (שמן הסתם לא עוסק במצבי חירום לא צפויים) וזה דורש או רצון טוב מכל הנוגעים בדבר (ואין) או זמן לעבור את כל הפרוצדורה הנדרשת (וגם זה אין כל כך). |
|
||||
|
||||
אכן, מלבד שההגדרה של 'לצפות מאדם לעשות את העבודה שלו, על אחת כמה וכמה כשהוא נבחר ומתוגמל על ידי הציבור' כ'רצון טוב'. היא קצת רכה. קצת כמו לומר "כדי לתכנן את הלוחמה של האוגדה בשבוע הקרוב נדרש תכנון מחדש של המתארים הישנים - הבה נקווה שיש מספיק רצון טוב בין מפקדי החי"ר, השריון והמודיעין של האוגדה כדי שזה אכן יתבצע". נשמע לך ראוי? |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה הציפיות שלך מאותו אדם. אני חושד שהציפיות שלך מחברי הכנסת של (למשל) הליכוד (ובפרט מאדלשטיין) שונות מהציפיות של (לפחות חלק ניכר מ) מצביעי הליכוד. נראה שיש לא מעט אנשים שמצפים מאדלשטיין לעכב, למנוע, לסכל ולהפריע לכל פעילות פרלמנטרית שעשויה לפגוע בסיכוייו של נתניהו להקים ממשלה בעתיד. ראית את זה לא מאוד מזמן, בוויכוח שקדם להקמת ועדת הכנסת בכנסת ה-22 על מנת לדון בחסינותו של נתניהו. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק ש"לעכב, למנוע, לסכל ולהפריע לכל פעילות פרלמנטרית שעשויה לפגוע בסיכוייו של נתניהו להקים ממשלה בעתיד" איננו מהגדרת תפקידו של יו"ר הכנסת, אולי להיפך. אם נמשיך באנלוגיה הקודמת - "אשתו של מפקד הח"יר באוגדה מעוניינת שיעכב את קידומו של מפקד השריון, גם אם זה אומר להשבית את האוגדה לשבועיים בזמן מחלמה1". 1 הבחנתי, אבל נראה לי דוקא מתאים בדיעבד. |
|
||||
|
||||
נכון כל מה שכתבת, אבל במלים "קיבלתם מה שרציתם, קחו את זה מכאן, נהלו זאת לבד"1 אני קוראת מרירות של חוסר אונים. תיכף נגמרים לו הכלים. אלא אם שוב תקום מפלצת האחדות הגוועת (הבנתי שהם שבו לדבר על ממשלת חירום) ותתן לו עוד חצי שנה שקטה. 1 קל לנחש שאלה לא מלים עצמוניות של ח"כ רגב אלא דף מסרים מוכתב. |
|
||||
|
||||
לגבי מפלצת האחדות - אחד הדברים המעצבנים לאחרונה היא דחיפת האף הבלתי פוסקת של נשיא המדינה לפוליטיקה, עם כל הצעות ה"אחדות שהעם רוצה" ונסיונות לתת חבל הצלה לנתניהו. לא ממלכתי ולא לענין. במקום שהנשיא היה צריך כבר שלשום או לפני לעשות משדר מיוחד לאומה, שבו הוא מתריע ומזהיר בבוטות משרים שממליצים לא לציית למערכת המשפט, לראשונה מאז קום המדינה, הוא חיכה עד אתמול עם גינוי רפה, מכיל וחלשלוש, ואחר כך עוד הוסיף "אחדות אחדות". אחדות עם מי - אם אותם אלה שכרגע גינית על פגיעה חמורה במשטר ובשלטון החוק? למה? הם "יתקנו" את הנזקים שהם עשו ועושים? ממתי הכבאים הם אלה שהבעירו את האש?. מי שהצביע ימין לא רוצה אחדות, ולדעתי, גם מי שהצביע כחול לבן לא רוצה אחדות1. אז מה הנשיא מבלבל לנו את המוח. 1 אני לא מחשיב כרגע את האוטופיה של כחול-לבן + ליברמן + ליכוד ללא נתניהו. |
|
||||
|
||||
hear, hear.
|
|
||||
|
||||
אני מזדהה לגמרי עם הסנטימנט שבדבריך אבל חולק על המסקנה. יש הבדל דק וקשה להגדרה בין מה שרצו כוונותיהם של הבוחרים לבין מה שרצו מעשיהם. אני חושב שאתה צודק בתיאור כוונותיהם, אבל תוצאת מעשיהם רוצה משהו אחר. זה אמנם משחק במילים אבל במקרה זה גם נכון. הבוחר במעשיו הותיר לנבחרים ברירה כמעט יחידה והיא ממשלה של 2 המפלגות הגדולות. נראה לי כמעט חסר טעם להסביר את אי האפשרות של ממשלת ה-62 (לשעבר). אני חוזר ואומר שהרשימה המשותפת אינה חלק מן האופוזיציה, אלא אופוזיציה שנייה ונפרדת. אם להסביר זאת בקליפת אגוז, אומר שהם שונאים את גנץ ומצביעיו, לא פחות וכנראה יותר מאשר את נתניהו ומצביעיו. מה שלא תפסתי במלוא עומקו זה את השנאה האירציונלית ואת הגזענות של אלו החושבים שליצמן כשר הבריאות זה משהו שצריך לחיות איתו ואילו אחמד טיבי כשר הבריאות זה סוף המדינה והציונות. בתור אחד שהצביע רל"ב, אני חושב שהרעיון לתת לממשלה הנכחית הארכה של חצי שנה הוא סביר בנסיבות הנתונות. כל עוד אפשר להבטיח שנתניהו לא ישתמש בחצי השנה כדי להנציח את שלטונו, כל העסק של מסיבות פרידה, הצדעות, חפיפה, חילופי ישבנים על כיסאות שרד וניירות עבודה ותכניות שיאבדו בתהליך, נראה לי לא בעדיפות כרגע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |