 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי עוד מוקדם מדי לומר, אבל מניתוח שלי על פי שיטת החלוקה המיוחסת באתר לפרופ' בלבן, נראה שבהיפוך לאובמה (עליו אפשר לומר כעת בוודאות שהיה בדלן), נראה שטראמפ הינו דווקא "משתלב" (למרות ההצהרות שהביאו אותו לנשיאות). לפיכך אני צופה שדווקא אצלו לא יוקמו חסמים של מעבר סחורות ואנשים, ומעורבות ארה"ב כ"שוטר העולמי" תעלה מחדש, אחרי שצמצומה בשמונה השנים האחרונות יצר באזורנו את ה"אביב הערבי", פריחת דאעש, ועליית השיעה בעירק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. המעורבות של ארצות הברית בעולם היא חלק מהתוכנית של הגלובליסטים מאז שלטון ביל קלינטון. למשל ביל קלינטון תקף את סרביה במגמה למנוע ממנה להקים ציר עם רוסיה שישלוט בבלקן. דעאש הוקמה בגלל המעורבות האמריקאית שהזרימה נשק וכסף למורדים נגד אסאד. התערבה במצריים וניסתה לתמוך שם בממשלה של המוסלמים השחורים. גם הייתה מעורבת במהומות לוב עד שחטפה שם מכות בבנגזי. דונאלד טראמפ בדלן מתון. הוא רוצה כרגע לחזק את ארצות הברית מבפנים לאחר הידרדרות ממושכת מבחינה כלכלית וחברתית. (הדמוקרטים ניסו לשלוט בארצות הברית על ידי עידוד שסעים פנימיים למרות שלכאורה ניסו לפתור בעיות, הם ניסו להפוך את אזרחי ארצות הברית תלויים בחסדים של המימשל ובעזרת תלות זו להבטיח תמיכה פוליטית להמשך שלטונם). האיסטרטגיה של ממשל טראמפ היא על פי משנה מדינית-חברתית של סטיב בנון STEVE BANNON, תפקידו כרדע במימשל מוגדר כ"יועץ איסטרטגי של הנשיא". המשנה הכלכלית של של בנון מפורטת בסרט שלו GENERATION ZERO. דונאלד טראמפ מנסה להימנע מתיקצוב נאטו ולגלגל את האחריות לבטחון אירופה על האירופים. הוא לא בדלן קיצוני ועשוי להתערב בסיכסוכים במקרה הצורך אבל לא לחרחר מלחמות כפי שעשו הגלובליסטים מאז ימי ביל קלינטון עד ימי אובמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרמינולוגיה שלנו שונה. גלובליסט (או מה שאני מכנה "משתלב"), אינו "מחרחר מלחמה", אלא תומך במעורבות אמריקנית בעולם. בדרך כלל במשימות PEACE KEEPING (קלינטון בסרביה, בוש האב בכוויית). אובמה ממש לא היה גלובליסט בהיבט זה. הוא משך כוחות אמריקאיים מייצבים מהמזרח התיכון, ובכך נתן לכאוס לעלות (ואפילו תרם ליצירתו בכסף ופעילות חתרנית, כפי שציינת). והניתוח שלי גורס שלמרות ה"משנה" של טראמפ (וגם של סטיב באנון אליה הפנית), מדיניות הממשל הנוכחי לא תהיה בדלנית, אלא תחזור להיות ה"שוטר" כמו בימי קלינטון ובוש היכן שנדרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאי אפשר להגדיר את טראמפ,הוא יעשה מה שהוא יחשוב לנכון באותו הרגע,גם אם 2ד קודם הוא חשב אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י שיטת הניתוח אותה למדתי לכבד, רצוי מאוד לבצע הפרדה בין הדימוי של פוליטיקאים (משוגע/קפריזי וכו') לבין מה שהם עושים בפועל, כשהמבחן היחיד הקובע הינו "מבחן התוצאה". בהיבט זה, לפחות במבחנו החשוב ביותר עד כה, הוכיח טראמפ שיש עקביות בדרך התנהלותו הלא שגרתית, שמביאה לתוצאות מעשיות- כנגד כל התחזיות והמנגנון של התקשורת המוסדית - הוא נבחר להיות נשיא ארה"ב. מתוך ההנחה שהעקביות המעשית תמשיך, הרשיתי לעצמי לצפות למהלכים עליהן כתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהוא קפריזי ולא שהוא משוגע,להפך,אני חושב שהוא מנהיג משכמו ומעלה ושחסר כמותו בכל העולם המערבי המנוון. רק טענתי (וזאת אחת הסיבות שאני חושב שהוא מנהיג מעולה) שהוא יעשה מה שהוא חושב שנכון לעשות,בלי מחוייבות לעבר,לאידאולוגיה או רומנטיזציה מזוייפת של מערכת יחסים בין לאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה: העברת השגרירות לירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שהוא לא מעביר? ב3 ימים כנשיא הוא קידם את כל מה שאמר,מה אתה חושב שקרה עם ירושלים? אחדד,מה לדעתך ההבדל בין ההחלטה על מעבר השגרירות להחלטה (לדוגמה) לסרס את האובמהקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת השגרירות הרבה יותר פשוטה. והיא אפילו בסמכותו ללא מחלוקת. הוא לא צריך לשנות שום חוק (החוק עבר כבר מזמן). אם הוא היה רוצה, הוא כבר היה יכול להראות כוונות כבר מזמן. זה לא שהוא לא יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד,שוב,אני שואל,למה לדעתך הוא לא עושה את זה ,מה ההבדל בין זה לבין דברים אחרים הרבה יותר מסובכים שהוא כן עשה? (אם לא תצליח אני אתן לך רמז למטה) - - - - - - - - - - - - - - זה קשור גם לממשלה בישראל,והליכוד בשלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעקב אחר התחזית: כאקט משלים להטלת צווים של חרם מהגרים שמנוסחים כך שיידחו בקביעות על ידי בתי המשפט (עליהם הוא מקפיד "לכעוס"), השתנתה הרטוריקה של טראמפ גם לגבי החומה בגבול מקסיקו: טראמפ מתחיל להתנער מהחומה. המעקב ממשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה לעניין מכסי המגן? החומה בגבול מקסיקו הייתה מראש לא ריאלית (השווה לגדר הגבול שלנו עם מצריים, למה שהיא מצליחה לבלום ולמה שהיא לא מצליחה לבלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מכסי מגן? אין שום דבר שהוטל (או על פי התחזית שלי - שיוטל). האיומים או השמועות השונות בנושא באות לשרת מטרות שונות (מס שפתיים, מו"מ נוקשה יותר מול מעצמות אחרות וכיו"ב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מזה שהוא ביטל הסכמי סחר שהיו בשלבי משא ומתן מתקדמים. הוא טוען שהתחליף לזה הם הסכמי סחר דו־צדדיים בין ארצות הברית לבין מדינות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטול הסכמי סחר זה לא הטלת מכסי מגן. מדינות יכולות לסחור אחת עם השניה גם ללא הסכם, כמו כל עסק פרטי, כי זה פשוט משתלם. כמו כן - הסכמים, בטח כאלה שנראים לא טוב, ורק בדרכם למימוש (או בעצמם מהווים חסם למעבר חופשי של סחורות ואדם) רצוי לבטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסבר את השורה האחרונה. איך הסכם הסחר האמור מהווה חסם למעבר חופשי של סחורות? דרך אגב: יש כבר הצעות רציניות מצד ממשל טראמפ (רציניות: התחילו שלבי חקיקה, למיטב הבנתי) להטיל מסים כבדים יותר על תוצרת מיובאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם הסכם הסחר בהתהוות שבוטל היה טוב או רע מבחינת חסמים (יכול להיות שבתוך ההסכם היתה העדפה לסוג מסויים של סחורות על חשבון אחרות, או סוג אחר של רגולציה מובנית - זה אפשרי). הטיעון שלי הוא, שביטול הסכם אינו בהכרח רע למעבר חופשי של סחורות ואנשים כי יכולים להיות הסכמים שמגבילים זאת. ההנחה שלי היא שבגלל שטראמפ קפיטליסט, הוא טרח לבטל את ההסכמים הנ''ל כי היו בהם אלמנטים כאלו, אבל בכל מקרה זו לא נקודה מהותית לשיח. הנקודה היא שטראמפ לא הרים ולא ירים מחסומים (ולגבי שלבי החקיקה - נחיה ונראה...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני טראמפ לא סובל מעודף אידאולוגיה. אם משהו שנראה כמו ‚קפיטליזם’ (מה זה בדיוק? ברור שהוא קפיטליסט במובן של בעל הון. מעבר לזה: יש למילה הזו משמעווית רבות מדי, כמו שהצלחת להדגים כבר בדיון הקצר הזה) נראה לו מועיל (למעמדו הציבורי), הוא ילך על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל ממך, אני די בטוח שכל מי שנבחר למשרות פוליטיות רמות חייב לרצות לקדם אידיאולוגיה מסויימת, ומונע בסופו של יום, ועם כל הציניות, מאידיאולוגיה. הסיבות העיקריות: 1. בוודאי לאחד כמו טראמפ, שניחן בכישרון לעשות מליארדים מחוץ למערכת הפוליטית, ולהיות משפיע, למה לו כל כאב הראש הזה אם לא כדי לקדם אג'נדה מסויימת? 2. יש לא מעט אנשים רמי דרג (אני לא מדבר על "ההמונים הנבערים" שבחרו בקלפי) שתמכו ותומכים בו כספית, ציבורית ומשתפים פעולה איתו. למה להם לעשות את זה? ו"קפיטליסט" באופן שאני משתמש במילה הוא תיאור של אדם התומך במעבר חופשי של סחורות ואנשים, שוק חופשי, ועוד כמה "חיות" שנמצאות בצד של מי שבעד הקטנת מעורבות המדינה במסחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כדי להצליח להשפיע יותר? בכל מקרה, כיום לא ברורה לי כלל האידאולוגיה שלו. מה שאתה מביע בהודעתך האחרונה היא השערה שלא נתמכת בעובדות (אם נתייחס למתודה הבלבניסטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק - 1. להשפיע ביותר על מה? ולא הבנתי איזו השערה לא נתמכת בעובדות. שתי הנקודות שהעליתי הן מאבני היסוד של המתודה, שגורסת קיום אידיאולוגית מעשית לשותפים במערכת הפוליטית (לפחות הבכירים שבהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 690811 כתבת „ההנחה שני היא שבגלל שטראמפ קפיטליסט [...]״. לאנשם עם כסף יש כל מיני אידאולוגיות. לדוגמה: הם יכולים להיות פלוטוקראטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלוטוקרטיה אינה מטרה (אידיאולוגיה) אלא אמצעי לצבירת כח (כמו דמוקרטיה/מונרכיה וכו'). מהי המטרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגרום למי שיש לו כסף להרוויח יותר כסף? זה כבר די קרוב למטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חשיבה פוליטית מעשית. היעד שאתה מתאר בלתי אפשרי בפני עצמו (אלא רק כיעד משנה למשהו הרבה יותר חזק אידיאולוגית), ולא יוכל להיתמך על ידי רבים (בשיטה הדמוקרטית וגם באחרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לפי התחזית שלך, טראמפ נמצא במשא ומתן עם סין ואולי גם עם יפן וקנדה. אנחנו אמורים לדעת תוך שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי משא ומתן - וקשוח כהרגלו (הוא הגיע עם נשיא צפון קוריאה לתחרות "למי יש טיל יותר גדול" לפני שהתיישבו לשולחן המו"מ בחסות אולמיפיאדת החורף). לפי זה נדע בעוד כחודש איך המו"מ הסתיים. דרך אגב - מו"מ נוסף שמתבצע ב"שיטת טראמפ הרגילה" הוא לגבי הסכם הגרעין האירני - שכרגיל נפתח אצלו בהצהרה בומבסטית ("נפרוש מההסכם") ולהערכתי ייגמר בהסכמת אירופה למתווה של שינוי מהותי בהסכם במאי (על חלק ממנו שקד לאחרונה מקרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. "מלחמת הסחר" היא אמצעי לחץ במשא ומתן ולא תכלית בפני עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהסכמה איראנית מלאה? על אילו סעיפים ידונו ויסכימו מדינות אירופה וארה"ב? יש הצעה מהותית אחת שיכולה איראן להעלות: פירוז המזה"ת מנשק גרעיני. מה נאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשגם ארה''ב וגם אירופה מנסחות משהו שמקובל על כולן, אין לאירנים כח מיקוח מספיק חזק לעמוד מולן, בוודאי אל מול האלטרנטיבה שמציע טראמפ - פרישת ארה''ב מההסכם - שתכאב לאירנים מאוד. אני מניח שכדי לשמור על כבוד הצדדים, הוויתורים והפרטים יישארו עמומים, כך שגם האירנים יוכלו לומר שהשיגו הישג, אבל כנראה שההבדל המהותי בין ההסכם החדש לנוכחי יהיה בגזרה עליה מתלוננים מתנגדי ההסכם היום - מנגנוני הבקרה והשקיפות, ואולי גם לוח זמנים מואץ יותר לתהליך הפירוק. אני לא חושב שאירן תעלה את נושא פירוז המזה''ת מגרעין, כי זה לא משרת את תומכי הגרעין באירן בתהליך (זה בסך הכל מבטל להם את התירוץ להצטייד בו בעצמם) וגם לא משרת את מתנגדי הגרעין באירן (כי הם לא רוצים להציב יותר מדי תנאים בדרך להתפרקותם מהתוכנית). למרות שבנימה אישית, הלוואי וזה היה מצב העניינים, שהיה גורם לאיזו מדינה קטנה באזורנו לוותר גם על התוכנית שלה, או לפחות לצמצם אותה (אבל כאמור - זה לא יקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק המשמעות של פרישת ארצות הברית (לבדה) מההסכם, שלא על דעת שאר הצדדים? לא ברור לי בדיוק מיהם מתנגדי הגרעין באירן. בגל המחאה האחרון בתחילת השנה נשמעו הססמאות הקבועות נגד מעורבות הממשלה בפלסטין ובלבנון וכדומה, אבל לא היו סיסמאות פופולריות נגד הגרעין. לעניות דעתי הפרויקט הגרעיני נמצא שם בקונצנזוס רחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר המשמעות בשלב זה הוא פשוט כאיום של פרישת שותפה עיקרית בחרם ודה לגיטימציה להסכם מצידה, ולכן דרבון של אירופה לשנותו (וכראיה - העבודה של מקרון ושותפיו בנושא). לכל תוכנית גרעין יש גם מתנגדים. בוודאי ולא תשמע אותם אומרים את זה מחוץ לאירן (אם הם חפצי חיים ומעמד בעמדת השפעה), אבל הם באים לידי ביטוי כשהם מקבלים תמיכה חיצונית מהמעצמות, כי הם יכולים לצייר את המשוואה פרוייקט גרעין=פגיעה קשה בכלכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאירן כל מיני פעולות גם מחוץ להסכם הגרעין. מה שאני קורא בינתיים מצד אירופה אינו על פתיחה של הסכם הגרעין אלא על פעולותיה של אירן בזירות אחרות (לדוגמה: סוריה ולבנון). בזמן חתימת הסכם הגרעין במפורש לא היה דיון בסוגיות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני-אני מניח שגם אתה-רואים, אלו טענות שצריך לדרוש מאיראן לצמצם את החתרנות שלה וגם את תכנית הטילים. בקיצור ובלשון אחרת כאילו אומרים לה: את גדולה מדי, צמצמי את פעילותך. אני בטוח שאינך נלכד בתעמולה שלנו שמטרת הפיתוח הגרעיני האיראני היא השמדת מדינת ישראל. הבסיס של התעמולה הזאת הוא שיפוט של כל דבר על פי מה שקורה כאן ועכשיו. למרבית המזל של התועמלנים שלנו ובראשם נתניהו, היה באיראן נשיא קשקשן בשם אחמדינג'ד. האשם העיקרי להתפשטות ההשפעה האיראנית הוא לא אחר מאשר הידיד הגדול של מדינת ישראל-ג'ורג' דבליו בוש. חיסול המדינה העיראקית של סדאם ופירוק הצבא העיראקי יצרו ואקום כזה שערער את כל המזרח התיכון. אשמים אחרים הם אלו שעודדו את סדאם חוסיין-המסמכים שהדליף וויקיליקס הוכיחו את זה-לתקוף את איראן של האייטולות. האיראנים הגיעו למסקנה שהם זקוקים לנשק גרעיני להגן על עצמם כנגד תוקפנות מבחוץ. ומיהו התקפן הפוטנציאלי? ארה"ב, במיוחד אחרי הפלישה לעיראק; לא היו חסרים אנשים ברמות השונות של הממשל האמריקאי שדחפו לתקוף את איראן עוד לפני פיתוח הגרעין שלה. בדיוק מסיבה דומה החלה גם מדינת ישראל לפתח בשנות ה-50 נשק גרעיני. הקונצנזוס הרחב באיראן בעניין פיתוח הנשק הגרעיני נובע מכל זה ולא מהשאיפה העמוקה של העם האיראני להחריב את מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה מפרט מהם הטיעונים של מצדדי הגרעין האירני (עם או בלי השמדת מדינת ישראל. זה באמת פרט שולי ולא מעניין. גרעין זה סוג של זיקפה לאומית שלצערי לא צריך טיעונים עמוקים מדי). לא אפרט כאן מדוע גרעין כלל אינו מהווה מענה לאיום של מלחמות קונבנציונליות (מניח שערן וירדן לפני הגדילו לעשות בשם בלבן), אלא דווקא אחראי למצב עניינים אחר, שאף מעצים את האיום הקונבנציונלי, אולם די לשוללי הגרעין בתוך אירן להצביע על הצימוד בין הסנקציות הבינלאומיות לתוכנית כדי לנסות לקדם את האג'נדה שלהם בעד עצירת התוכנית ואף ביטולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיראנים הניחו שאם היה להם נשק גרעיני, סדאם חוסיין לא היה תוקף אותם. אני מסכים אתך שנשק גרעיני-עד עכשיו חוץ משתי הפצצות שארה''ב הטילה-הוא נשק להרתעה ולא לשימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא חושב שאירן תעלה את נושא פירוז המזה"ת מגרעין..." מה תגיד אם וכשמישהו ימצא קישור שאירן קראה לפירוז גרעיני של המזרח התיכון והעולם כולו? (זאת הבעיה בנבואות ברות הפרכה - אפשר להפריך אותן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שפוליטיקאי אמר משהו לפני שלוש שנים, כשזה התאים לסיטואציה, לא אומר שהוא גם יחזור על כך בהמשך. תעדכן אותי כשמר זריף יחזור על ההתבטאות זו בסבב הנוכחי. וכדרך אגב - נעים לי לראות שאתה מתייחס לכל ניואנס באמירתי. לא כל ניואנס הוא תחזית מדוייקת, בוודאי לא כשיורדים לתיאור ספציפי של התשלשלות העניינים ומה כל אחד יגיד (ולכן כפתיח לנושא ספיציפי זה רשמתי "אני לא חושב ש.." ולא "זה מה שיהיה"). ואם אתה כבר נאחז בדברי, אנא הבא אותם במלואם - כפי שנמסרו גם בהמשך התגובה: "למרות שבנימה אישית, הלוואי וזה היה מצב העניינים, שהיה גורם לאיזו מדינה קטנה באזורנו לוותר גם על התוכנית שלה, או לפחות לצמצם אותה (אבל כאמור - זה לא יקרה)." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא חושב שאירן תעלה את נושא פירוז המזה"ת מגרעין, כי זה לא משרת את תומכי הגרעין באירן בתהליך (זה בסך הכל מבטל להם את התירוץ להצטייד בו בעצמם) וגם לא משרת את מתנגדי הגרעין באירן (כי הם לא רוצים להציב יותר מדי תנאים בדרך להתפרקותם מהתוכנית)." האם זאת לא הייתה בדיוק הסיטואציה לפני שלוש שנים? טוב, אבל אם זה "ניואנס" שלא ראוי להתייחסות אז שיהיה "ניואנס". אולי כדאי בעתיד להבהיר לאיזה פסקאות יש להתייחס ברצינות ואיזה הן סתם "ניואנסים"? (ואם אין להתייחס אליהן ברצינות, אולי עדיף שלא לכתוב אותן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה נאמרה לאחר הסכם וינה, ולא בתהליך לגיבושו. לגבי כל היתר - אני מרשה לך לבחור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיראן הרשמית יש עמדה די עקבית1 לגבי נשק גרעיני כבר כמה עשורים, אתה יכול למצוא אותם אומרים את אותו הדבר בכמעט כל ראיון רשמי בנושא בכל חודש נתון מאז שנות השמונים. זאת הייתה העמדה במהלך גיבוש הסכם וינה, זאת הייתה העמדה אחרי ההסכם, וזאת העמדה עכשיו. 1 כביכול בעקבות פתוואה שהטיל חומייני על נשק להשמדה המונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראמפ טיל מכסי מגן על עץ מקנדה. (מתוך הכתבה המקושרת: בעבר בוש הבן הטיל מכסים דומים, אולם הסיר אותם לאחר שארגון הסחר העולמי פסק שממשלת קנדה לא סבסדה את העץ המיוצא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש מקום ראוי לומר את הביטוי הבא, זה כאן: "נו באמת..." REALY? לזה חיכית וישר אתה מנפנף? אתה לא מזהה מו"מ כשאתה רואה אחד? זה קשור ישירות לפתיחה של הסכמי NAFTA ולדיון על החוזה העתידי. זו הקשחה (זמנית) של עמדות כחלק ממו"מ. היא גם באה כדי להתמודד עם סובסידיות ומכסי מגן מהצד הקנדי, שלא מאפשרים מעבר חופשי של סחורות ואנשים, ולא בפני עצמה. מציע להמתין לסוף המו"מ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: אתה כותב בערך את מה שכתוב בידיעה של רשת פוקס ומתעלם ממה שכתוב בפסקה השניה בתגובתי (מבוססת על ידיעה ב־CNN). ובסדר, נחכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה נוספת לשבירת הדימוי הבדלני של טראמפ היא כמובן התקיפה בסוריה, המאותתת בצורה חד משמעית על אי הזנחת מדיניות החוץ, ואפילו הגברה משמעותית של המעורבות האמריקאית בעולם לעומת קודמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שגם שני האירועים האחרונים (התקיפה באפגניסטן, האסקלציה מול צ' קוריאה) מעידים על מדיניות גלובליסטית (משתלבת) לעילא ולעילא, כולל שותפות עם סין בנושאים איסטרטגיים. שונה מאוד מקודמו (הבדלן האמיתי), ובוודאי מהדימוי שיצר לעצמו לפני הבחירות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבדיל בין מילים לבין מעשים. מול צפון קוראה יש בינתיים הרבה מילים, אבל אין מעשים. בסוריה יש תקיפה בודדת, בינתיים ללא המשך. עדיין לא ברור לי מה אמור להיות ההמשך שלה. באפגניסטן מדובר על המשך של הלחימה הקיימת. כלומר, אם נסתכל על מעשים בלבד: אני לא מתרשם במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתגם 'המעשים מדברים יותר ממילים' אינו חל על הפולטיקאי שכן בחיים הפוליטיים - המילים הם המעשים.ובלשונו הנחרצת של ג'יימס פאר -"השפה היא זירת העשייה הפוליטית" . הציבור לא יכול להכיל 'מעשים' ללא 'מילים' והוא יכול גם יכול - להכיל 'מילים' גם אם המעשים יבואו אחר כך או בכלל לא. מילים יוצרות את האווירה שבסביבתה המעשים יבואו אם נרצה ואם לאוו. ולכן אני מציע לכולם להמתין בעניין טראמפ. הוא מגיע עם מחשבה של איש עסקים ורואה את הפוליטיקה כביזנס ומכאן 'יתרונו' שהוא לא מבין באמת את כוחם של המילים והוא חושב שהם נשארים בגדר מילים , וזאת בניגוד לפוליטיקאים העייפים שמעדיפים לשתוק או לאמר מילים שאינם ברורים ומבלבלים את הציבור. מילותיו של טראמפ יביאו למעשים בסופו של דבר. מהי משמעות המעשים לכשיבואו? נחיה (או לא) ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלבניסט טוען שגם עבור פוליטיקאי מעשים מדברים יותר ממילים. אני רק המשכתי את הניתוח לשיטתו. דרך אגב, בעניין קוראה הצפונית יש ממש הצלחה יפה: הוא טען שנשלחת לשם נושאת מטוסים. והתברר שהוא סתם דיבר ללא כיסוי. הוא ניסה להעביר החלט במועצת הביטחון (ללא שיניים, אבל גם כן משהו). כרגיל הסינים היו חוסמים החלטות נגד צפון קוראה. הפעם הם במקרה נמנעו מכך. ואז הרוסים במקרה נחלצו לטובת הצפוניים. בקיצור: לא קרה כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין לאיזה המשך אתה מצפה כל עוד אסד מורתע ולא משתמש שוב בשרידי הסארין שהותיר אצלו. אם ייעשה כך שוב, אז יהיה צריך לצפות למשהו. אני גם חושב שברור מאליו שהחלטתו להשתמש בנשק הזה בתקיפה ההיא למרות כל ההשלכות האפשריות מראה על קשיים במלחמתו למרות הצלחתו בחלב. ברור שאי השימוש בנשק הזה עכשיו בעקבות אובדן חמישית מחיל האוויר שלו, שנובעת מהרתעה, משחק לרעתו מבחינת יכולתו לגבור עם הצבא המוכה שלו, שנמנע מהתעמתויות פנים אל פנים, על המורדים. גם הידיעות על ריכוז כל המטוסים שלו במקום אחד בחיק ידידיו הרוסים, אם הן נכונות, בוודאי מבשרות על הקטנת יכולתו המבצעית של חיל האוויר שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתש את חאלב בהצלחה גם ללא סארין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אטען כפי שטען בזמנו אהוד ברק שימיו כשליט באזור ספורים, אך נראה לי שלאחר ההישג שהשיג בחאלב בעזרת הרוסים, הוא נמצא כרגע בירידה שהודגשה אחרי הפעולה האמריקאית, וניווכח בכך ביתר שאת בעתיד. אבל זו באמת השערה פרועה שלי כי המודיעין שלי הוא אך רק ומהתקשורת וייתכן שתחושתי זו שגוייה בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שגויה בעליל. גברו כאן רצונות חזקים של הרוסים האיראנים והתורכים על הרצון החלש וגם חוסר המדיניות הברורה של הצד האמריקאי עם טראמפ בראשו. את המציאות מסמלת התקיפה האחרונה בדומא בחמרים רעילים, אם כי בכלור ולא בסארין, שלפי כל הסימנים לא תייצר שום תגובה אמריקאית. זה אבוד. טראמפ במקרה זה משלים את מה שהתחיל בו אובאמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגזמה גדולה בגישה כלפי הנשק הכימי כנשק להשמדה המונית-במיוחד אם זה גז כלור. אם אובמה היה מתערב ומפציץ., למה זה היה תורם? להרבה יותר הרוגים. ונניח שהיה תורם להפלתו של אסאד, מי היה שולט בסוריה? הארגונים האסלאמיים ודע"ש? אסאד רוצח והארגונים הללו היו מביאים שלום ואחווה לסוריה? לדעתי מאד ילדותי לכנות את אובמה כאחד שהשתפן. הוא היה המבוגר האחראי והביא את התוצאה הטובה ביותר האפשרית. אם ארה"ב הייתה מתערבת, היא הייתה מסתבכת. טרמפ עושה נכון שאיננו מתערב. כמה עשרות טילים שהוא ירה, תרמו למשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שהיסוד הדו-מפלגתי היחיד במדיניות ארה''ב הוא הבדלנות המעשית במדיניות החוץ. זוהי תוצאה הגיונית ומתבקשת של כישלון המעורבות האמריקאית באיראן, עירק ואפגניסטן. נדמה לי שבישראל מתקשים להעריך נכונה את מדיניות החוץ של אובמה מסיבות מובנות. אובמה היה נשיא עויין לישראל. אני מאמין שמדיניות זו נבעה מן הצרכים והאינטרסים של ארה''ב. קשר הדוק מדי בין ישראל, התאום היהודי של איראן, היה משקולת בטון על צוארה של ארה''ב. סיועו של נתניהו, אפשר למצוא איזון חדש, קריר יותר ביחסים. מעבר לכך, אובמה היה מרוכז בעיקר בענייני הפנים של ארה''ב והניח את הטיפול ביחסי החוץ של ארה''ב לאחרים (קלינטון). בלתי אפשרי לתאר את מדיניות החוץ של ארה''ב בימיו כהצלחה גדולה. אבל כלל לא בטוח שמדיניות פעילה ואגרסיבית יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר (עובדה שבעבר הבושי היא לא). כרגע ארה''ב בחרה באלטרנטיבה למדיניות החוץ השקולה של אובמה,היא המדיניות הכאוטית והשוביניסטית של טראמפ. צריך לחכות כמה שנים ולראות מה יהיו ההשלכות של הבחירה הזו. נדמה לי שהפספוס העיקרי של ממשל אובמה, היה בהבנה עד כמה העולם המזה''תי הוא רעיל וחסר תקנה. יש לי הרגשה, שזה עניין אחד שטראמפ לא פספס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סתירה מסוימת בתשובתך.״אבל כלל לא בטוח שמדיניות פעילה ואגרסיבית יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר (עובדה שבעבר הבושי היא לא)״. קודם כל אובמה לא היה נשיא עוין לישראל; אובמה התנגד למדיניות נתניהו והמחנה הלאומני. רובנו נסחפים להגדרות הבניאריות של נתניהו. או שמישהו תומך בנו או שהוא שונא ישראל ואנטישמי. ההפצצות הן שימוש שאף פעם לא הביא לא כבוד ולא תועלת לארה״ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סתירה מסויימת - גם המדיניות היותר פרו-אקטיבית וגם הבדלנות של אובמה לא הביאו להצלחות מפליגות. אני מניח שהמדיניות של אובמה צמצמה לארה"ב בזבוז משאבים ובזיונות (בנוסח סומליה, עירק, אפגניסטן, לוב). ב. אובמה לא היה עויין - OK, אולי צריך לנסח מדוייק יותר. אובמה סבר שכדי להמנע ממעורבות יקרה ולא מועילה, צריך לשמור מרחק ממדינות מופרעות ולא להתפתות שוב למסעי צלב ומחוייבויות אידיאולוגיות כוזבות. נתניהו אני מניח היה מתנה לאובמה. הוא איפשר לו לצנן את היחסים עם ישראל מבלי לשלם מחיר משמעותי במפלגה שלו מול החברים היהודים רבי ההשפעה. אני לא מאמין שכל ההדלפות על עד כמה אובמה לא סובל את נתניהו היו מקריים. ג. אתה מדבר על נתניהו, כאילו איזושהי השגחה עליונה הביאה את נתניהו מן המאדים ובאמצעות היפנוזה הפכה אותו לשליטם של הישראלים. אני מזכיר לך שנתניהו נבחר באופן דמוקרטי ע"י רוב משמעותי של יהודי ישראל. החלפתו של נתניהו תעלים את השחיתות וטירוף המערכות האישי שלו. כל הרעות החולות האחרות והבעיות הגדולות ישארו ומן הסתם יצמיחו לו יורש "הולם". ד. " או שמישהו תומך בנו או שהוא שונא ישראל ואנטישמי" - בחירתו של טראמפ היתה צריכה ללמדך שמישהו יכול לתמוך בנו וגם להיות קצת אנטישמי. אובמה כנראה לא היה אנטישמי וגם לא תמך בנו. ה. "ההפצצות הן שימוש שאף פעם לא הביא לא כבוד ולא תועלת לארה״ב" - שוב, המציאות מסובכות מדי לקלישאות. אני חושב שההפצצה האחרונה של טראמפ יחד עם הבריטים והצרפתים בסה"כ היתה מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שאני מדבר על נתניהו כאילו איזו השגחה עליונה הביאה? נתניהו הביא את הסעיף ללא מעט מנהיחגים-זוכר את ההקלטה של אובמה וסרקוזי? אובמה היה נשיא שהיה במיעוט בקונגרס ונתניהו זלזל בו ופעל בגלוי יחד עם הרפובליקנים נגדו;. ד. למה אתה מתחיל לנתח את אמיתות טענתו של נתניהו? גישתו הבסיסית היא ״או שהוא בעדי או שהוא אויב.״ אם הוא גוי אז הוא אנטישמי. ההגיון של נתניהו הוא הגיון שיווקי עם ניחוח פארנויה. ה. אני חושב שבמה שכתבת יש את מירב הקלישאות. קיסינג׳ר אמר שלמדינת ישראל אין מדיניות חוץ רק מדיניות פנים? הוא התכוון גם למדיניות ארצו הרבה פעמים אבל בתוספת הגדרתו של ג׳ון דיואי: ״מדיניות החוץ של ארה״ב היא מדיניות תאגידיה. המשפט שהמציאות מסובכת מקלישאות, היא קלישאתית לכשעצמה. הפצצות מן האויר הן תפיסת הפתרון הקל והמהיר; ברוב המקרים היא לא עבדה כשבודקים אותה לעומק ולא על פי מה שמנסים למכור לך בתקשורת-כולל התועלת שבהפצצה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמהני: איזה רוב משמעותי בחר בנתניהו? מתי 25% מהמצביעים הפך ל"רוב משמעותי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון כנראה למחנה הלאומני והחרדי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת חשבון מלמד שהקואליציה הנוכחית מייצגת שני שליש מהאלקטורט היהודי (אני מניח שאין שם הרבה קולות ערביים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל זה חשבון פיקטיבי. כחלון, ליברמן והחרדים יכולים לשבת באותה מידה בקואליצית שמאל/מרכז. ואפילו חלק ממצביעי הבית היהודי, אם תשאל אותם, יספרו לך כמה הם לא מרוצים מביבי, מסיבותיהם שלהם. זה משאיר את "אלו שבחרו בנתניהו" על שלושים אחוז, אפילו אם אני מצרף פנימה את הבית היהודי. רחוק מאד מרוב מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי מבין את האבחנה שאתה עושה בין נתניהו לבין הימין כולו. ע"פ החישוב שלך, הייתי מפקפק באהבת ביבי אפילו ברבע האלקטורט שלו. עבור חלקם הוא סמולני מדי ובטח יש כאלו שנמאס להם מן השחיתות וההתנהגות הטייקונית. אני "קצפתי" על איציק כנציג רבים בסמול שעושים דמוניזציה לביבי. לגרסתם (לאו דוקא איציק) די בכך שנתניהו ירד מן הבימה ויופיע עם ישראל חדש ונפלא שיבחר בדוד גרוסמן. הנקודה שלי היא שביבי הוא לא גזירת שמיים אלא נבחר ע"י רוב היהודים, בין אם בחרו בו אישית ובין אם רק הצביעו עבור הגוש שלו. ואם כבר הזכרת את כחלון, ברור לגמרי שהוא שייך לגוש של ביבי, בזמן שאותו אישית הוא מתעב. מעניין מאוד מה "כולנו" תעשה בשאלת חוק ההתגברות. בין כל הדרמות, בלי משים לב, יש כאן חציית רוביקון. היכולת להעביר כל חוק ברוב של 61 קולות, מחזיר את ישראל שנים רבות אחורה, לתקופה שבטרם היות חוקה לישראל. מושג זכויות האדם מתרוקן מתוכן ללא קיום קונסטיטוציה. לו אני חלק ממערכת המשפט והיו מחוקקים לי חוק התגברות הייתי מתפטר מייד. לא נראה לי ריאלי לצפות לכך ממערכת המשפט. לכן אני סבור שמי שמצפה שזכויות הפרט ישרדו לטווח רחוק בגלל הפרשנות שתעשה המערכת לחוקים שיחוקקו, מטיל יהבו על קרן הצבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור בחר בנתניהו לראשות הממשלה באמצעות נציגיו, חברי הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים וחמישה אחוזים מציבור המצביעים בחר בנתניהו. וסליחה על ההתקטננות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. עשרים וחמישה אחוזים מהמצביעים בחרו ברשימת הליכוד. רוב הציבור, באמצעות נציגיו בכנסת, בחר בממשלה על נתניהו ושריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר לנטפק: רוב מציבור המצביעים. חלק מבעלי זכות הבחירה בחרו שלא לבחור, ויש גם מי שאינם בעלי זכות בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבחר לא לבחור בחר שמי שבחר יבחר עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הנציגים מייצגים את כלל הציבור, כולל אלו שבחרו שלא להצביע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אלו שאינם בעלי זכות בחירה, כולל ילדים ובעלי חיים, לא החשבתי במניין ה''ציבור''. אולי יהיה כך אם תמומש ההצעה הישנה לבחירה על ידי אפוטרופוס, כך שההצבעה תשמש לאיזון אינטרסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך גוטה, במקום להפציץ היה חלון זמנים קריטי בו יכול היה להטיל איזור אסור בטיסה מעל סוריה, ובכך למנוע מאסד את אחד המכשירים העיקריים ברצח העם שהוא מבצע - הפצצות אויריות עיוורות על ריכוזי אזרחים, בנשק כימי וקונבנציונלי. אף אחד לא יודע אם זה היה תורם להפלתו של אסד, אבל לבטח מרסן בשלב ראשון את כמות ההרוגים, לא מגדיל אותה. בנוסף, זה היה מאד מקשה על הרוסים להיכנס לסוריה, כשיש כבר כוח אוירי אכיפתי מעליה. גם הם כידוע חובבי הפצצות על ריכוזי אזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהתייחסתי למחדלי אובאמה לא התכוונתי כלל לאותו אירוע נקודתי שבו איים לפעול צבאית אם אסד יפעיל נשק כימי ובסופו של דבר לא פעל כך. דווקא אז, כשטונות רבות של חומרים כימיים של אסד הושמדו, התוצאה הזאת הייתה הכי טובה שאפשרית עבור המערב. אבל זה לא הגיע כתוצאה מחכמתו ותושייתו של אובאמה אלא בגלל סיבות אחרות. אם תשים לב ניסחתי בתגובתי האחרונה את התקיפה האחרונה בדומא לא כעצם העניין אלא כאירוע שמסמל את הברוך הגדול. והברוך הגדול הוא אבדן האחיזה במזרח התיכון ומסירת כל הזירה לידי איראן ורוסיה. האשם הבלעדי הוא אובאמה. לטראמפ כבר לא נותר חשק להתמודד אם זה. חשבתי שהתקיפה שתקף בחמישים טילי טרמזת על חשק רב יותר, והתבדיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנות שלי להתקפות (המעשיות) של טראמפ שונות ממה שרבים אמרו כאן. במילה "התקפות" כוונתי למתקפת טילי השיוט ולסופר פצצה באפגניסטן. להלן הפרשנות שלי: טראמפ הוא אדם מתוחכם ומתוכנן הרבה יותר ממה שפרשנים אומרים עליו. היעדים העיקריים בתקיפות צבאיות הם משטרים רדיקליים ותנועות רדיקליות שמאיימות על שלום העולם. דוגמאות למשטרים אילו הן: 1) אירן, 2) מדינת האיסלם (מדינה בהתוות שידועה בשמות ISIS או דעאש). 3) צפון קוריאה. סוריה _אינה_ אחת הדוגמאות וגם לא לוב. אילו מדינות בדעיכה שיעלמו דה פקטו תוך מספר שנים לכן לא יאיימו על שלום העולם. שתי המיתקפות של טראמפ שהוזכרו למעלה הן איתותים מאיימים על המשטרים והתנועות שמאיימים על שלום העולם. דונאלד טראמפ מאותת בהתקפותיו: אני לא רק מדבר אני גם עושה, אני אטפל בבריונים של העולם ביד קשה, באמצעים צבאיים, אם יהיה צורך בכך. לגבי צפון קוריאה דונאלד טראמפ ניפגש עם מנהיג סין וביקש ממנו כנראה שהם ירסנו את המנהיג המטורף של צפון קוריאה כדי שהוא לא יצטרך לפעול ישירות נגדו. לפי מה שקראתי (לא מאומת) סין שלחה כוחות צבא לקרבת צפון קוריאה. בנוסף - מישהו אמר כאן, אם הבנתי נכון, סין הגיבה בצורה פושרת להחלטות של האו"ם שמאיימות על צפון קוריאה במצבים שבהם בעבר הטילה ווטו). אולי לא יהיה צורך בהתערבות אמריקאית ישירה בקוריאה אם פעולות הפרוקסי יצליחו. אם דונאלד טראמפ יפגש בקרוב עם פוטין ובעקבות הפגישה פוטין ירסן את מדינת האיסלם (שמנסה להתגבש) וירסן את אירן בסוריה - אראה בזה הוכחה לפרשנות שלי. הערה: קראתי את הספר של דונאלד טראמפ "תחשוב כמו מנצח" וממנו למדתי על האישיות המרתקת של טראמפ יותר מהפרשנויות המזלזלות עליו על ידי פרשנים רבים בטלוויזיה ובעתונות. טראמפ משחק שחמט בעוד הפרשנים מפרשנים אותו בתור שחקן דמקה. טראמפ חדש בתפקידו לכן עושה פה ושם שגיאות מינוריות אבל בהמשך יש לו סיכוי טוב לתקן את השגיאות המינוריות. הספר מומלץ וקל לקריאה, הספר מדבר באופן ספציפי בעיקר על כלכלה אבל לא רק על ניהול כלכלה אלא גם ייזום וניהול פרוייקטים מסוגים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר גם כתב לך קוזמו - בפוליטיקה ההתבטאויות הינן עשיה פוליטית לכל דבר. דרך אגב - אני לא כתבתי בשום מקום שאיני מאמין במילים אלא רק במעשים. לכל היותר התכוונתי לכך שהדימוי (שנוצר במילים) של טראמפ מלפני הבחירות אינו אומר כלום למה שיגיע לאחריהן, כי הוא נועד לשרת מטרה - לגרום לטראמפ להיבחר. השיטה הבלבניסטית מאמינה בניתוח דרך התוצאה הסופית, בין אם הגיעו לשם במילים, מעשים או (מה שקורה בד''כ) - שילוב שלהם. בצפון קוריאה מוקדם מדי לומר מה יהיה - אולם די ברור שיש כאן יותר מהצהרות - יש צי אמריקאי בכיוון, יש חרם (חלקי בשלב זה) של סין על יבוא מצ' קוריאה, וזו כנראה רק התחלה של לחץ על מדינה זו. ובכל מקרה - כל הפעילויות האינטנסיביות האלו ברחבי העולם מעידות על כוונה ברורה של טראמפ להיות מעורב באופן אקטיבי בנעשה בעולם. וכמובן שמהצד השני (כצפוי) אין שום הגבלה על מעבר סחורות ואנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראמפ בדלן רק מבחינה כלכלית וחסימת גבולות ארצות הברית למהגרים. בתחום של ניהול פוליטי הוא מעולם לא הציג את עצמו כבדלן, טראמפ אינו אימפריאליסט אבל רוצה שישמר סדר ושלום בעולם כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתי, בדלן הוא בדלן בכל התחומים. אי אפשר ממש להפריד - אחד תלוי באחר, ומשפיע עליו. וטענתי גם כאן, בפתיל עם צפריר, שטראמפ אינו בדלן כלכלי ואינו בדלן פוליטי, ולכן אני עוקב בשני הנושאים - ומצדיק את אי הבדלנות ע"י דברים שקורים (או לא קורים) בשניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי על הגישה של טראמפ לא השתנתה ואין טעם לחזור עליה בפירוט רב לאחר שאמרתי אותה במספר מקומות בפתיל זה. נראה לי שאתה מפרש את ההתנהגות שלו בכאילו היא דיכוטומית ("הכל או לא כלום"). מה שאמרתי הוא שטראמפ אינו בדלן אבל גם אינו אימפריאליסט: טראמפ רוצה שארצות הברית תהיה השוטר של העולם (תמנע משטרים ותנועות בריונית שמאיימות על שלום העולם), טראמפ אינו אימפריאליסט כלומר אינו מנסה להפיל משטר קיים שאינו מהווה סכנה לעולם ולהחליף אותו במשטר אחר. אובמה וקלינטון היו אימפריאליסטים במובן זה (למשל אובמה עודד את המרי של המוסלמים השחורים במצריים ועודד חלק מהמורדים בסוריה על ידי סיוע באמצעי לחימה, הילארי קלינטון הלכה באותו קוו כאשר הייתה במעמד משפיע). טראמפ תומך בישראל במידה רבה לא מטעמי סנטימנטים אלא מתוך ההערכה שישראל חזקה היא גורם מייצב במזרח התיכון. קלינטון ואולי אובמה התערבו בישראל כדי להכתיב לישראל מדיניות שונה ממה שיש לה או על מנת להשליט את על ישראל את "מחנה השלום". אני מעריך שטראמפ יעודד את ישראל ואת הרשות הפלשתינית להגיע לסוג של הסדר, זמני לפחות, כדי שהייציבות באיזור תגבר אבל הוא לא יכפה על ישראל או על הרשות הפלשתינית הסדרי שלום שאחד הצדדים לא יוכל לקיימו לאורך זמן בגלל לחצים פנימיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין את האבחנה שלך ("שוטר" אך לא "אימפריאליסט"). אם מטרתו הוא להיות מעורב בפוליטיקה העולמית וייצובה, הרי מן הסתם הוא לא תמיד יסתפק רק במניעת משטרים או הצרת צעדיהם של משטרים , תיאורטית הוא גם יכול להפיל משטרים (כמו בוש וסדאם). למה שייעצר בקו השרירותי שאתה מציב לו? או שאתה "שוטר", או שאתה לא.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון שכל מי שמסתפק בשיטור (=עצירת בריונים מדיניים שמסכנים מדינות אחרות) יגלוש בדרך כלל לאימפריאליזם (= השלטת משטר חדש לפי טעמו של האימפריאליסט). בוש הבן בעירק ואובמה במצריים ובסוריה ולוב גלשו לאימפריאליזם וביקרו אותם על זה גם בתוך ארצות הברית. טראמפ מאותת שהוא מסתפק בתפקיד השוטר (כלומר ברגע שמסלקים בריונות הארצות הנידונות אמורות מצידו להסתדר בעצמן). בעניין עקיף, אבל בהמשך למה שאמרתי במקום אחר: התפרסמו ידיעות שמהן משתמע שסין עצרה בימים האחרונים הספקת דלק לקוריאה הצפונית כאמצעי לחץ למנוע ממנהיג צפון קוריאה לאיים על העולם. סביר שזה המשך לפגישה בין טראמפ לבין מנהיג סין שבה כנראה טראמפ ביקש ממנהיג סין למנוע את הצורך בהתערבות צבאית ישירה של ארצות הברית בקוריאה (כי לסין יש אמצעים עדיפים ללחץ על צפון קוריאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אציין שלא ממש ענית לתהיה שלי לגבי האבחנה שלך, אלא שמת בשמי טיעון שלא כתבתי ("כל מי שמסתפק בשיטור יגלוש בד"כ לאימפריאליזם"). הייתי מעוניין לדעת מה לדעתך יכול לעצור מישהו כמו טראמפ, שנראה שרואה עצמו כ PEACE MAKER גלובלי, ממעשים דמויי קלינטון ובוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך כפי שניסחתי אותו מחדש במילים שלי (לצורך בהירות) הוא שתי השורות האחרונות של דבריך (בהודעתך שמתחילה במילים "רק אציין שלא ...") לשאלתך ("הייתי מעונין לדעת ..."). תשובתי היא: 1) שום דבר לא יכול לעצור את טראמפ מלהפוך לאימפריאליסט (= כופה משטרים על ארצות אחרות באופן שהמשטרים הכפויים משרתים את האינטרסים של ארצות הברית). יש לו כוח לכך אבל לא בהכרח רצון. 2) על פי האידאולוגיה של טראמפ וגם על פי מעשיו (=הטיעון הבלבניסטי, כמדומני) - הוא מסתפק בשמירה על שלום העולם ואינו כופה שינוי משטרים. רק לאחר שהוא יכפה שינוי משטר באיזשהו מקום מעבר למטרת קיום יציבות אזורית - אפשר לאמר שהוא אימפריאליסט. בכוונה אמרתי "יציבות" ולא "שלום" שכן קל יותר להשיג יציבות מאשר שלום. 3) אמרתי (כמדומני) באיזשהוא מקום שעמדותיו של טראמפ במשמעות של סעיף 2 יקבלו אישור אם הוא יפגש עם פוטין והם יבואו להבנות שמקיימות את סעיף 2. שני המקומות החשובים להבנות אילו הם הסכסוך באוקראינה והסכסוך בסוריה. כאן המקום לציין שאוקראינה נחשבת ברוסיה כחציצה (לפחות) בינה לבין האיחוד האירופי ונאטו, פוטין כבש חלקים באוקראינה לאחר שהממשל החדש באוקראינה אותת על כוונה להצטרף לאיחוד האירופי ו/או נאטו. אני מניח שהסדר בין פוטין לבין טראמפ על כך ששני הצדדים מסכימים על נייטרליות של אוקראינה וכן על מעבר סחורות חופשי בין רוסיה ואירופה דרך אוקראינה - הוא הסדר שתואם את סעיף 2. לגבי סוריה אני מעריך שהסכם בין ארצות הברית (טראמפ) ש: 3א) מותיר את משטר אסד או יורשיו בחסות רוסית, 3ב) מאפשר בסיסים צבאיים של רוסיה בסוריה, 3ג) בולם את האיסלם הרדיקלי בתוך סוריה (בולם גם את _ניצני מדינת האיסלם_ בתוך סוריה וגם את _מעורבות_ אירן בתוך סוריה). הוא הסכם שתואם את סעיף 2 למעלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |