בתשובה לבלבניסט, 16/04/17 21:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוא נבדיל בין מילים לבין מעשים. מול צפון קוראה יש בינתיים הרבה מילים, אבל אין מעשים. בסוריה יש תקיפה בודדת, בינתיים ללא המשך. עדיין לא ברור לי מה אמור להיות ההמשך שלה. באפגניסטן מדובר על המשך של הלחימה הקיימת. כלומר, אם נסתכל על מעשים בלבד: אני לא מתרשם במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפתגם 'המעשים מדברים יותר ממילים' אינו חל על הפולטיקאי שכן בחיים הפוליטיים - המילים הם המעשים.ובלשונו הנחרצת של ג'יימס פאר -"השפה היא זירת העשייה הפוליטית" . הציבור לא יכול להכיל 'מעשים' ללא 'מילים' והוא יכול גם יכול - להכיל 'מילים' גם אם המעשים יבואו אחר כך או בכלל לא. מילים יוצרות את האווירה שבסביבתה המעשים יבואו אם נרצה ואם לאוו. ולכן אני מציע לכולם להמתין בעניין טראמפ. הוא מגיע עם מחשבה של איש עסקים ורואה את הפוליטיקה כביזנס ומכאן 'יתרונו' שהוא לא מבין באמת את כוחם של המילים והוא חושב שהם נשארים בגדר מילים , וזאת בניגוד לפוליטיקאים העייפים שמעדיפים לשתוק או לאמר מילים שאינם ברורים ומבלבלים את הציבור. מילותיו של טראמפ יביאו למעשים בסופו של דבר. מהי משמעות המעשים לכשיבואו? נחיה (או לא) ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלבניסט טוען שגם עבור פוליטיקאי מעשים מדברים יותר ממילים. אני רק המשכתי את הניתוח לשיטתו. דרך אגב, בעניין קוראה הצפונית יש ממש הצלחה יפה: הוא טען שנשלחת לשם נושאת מטוסים. והתברר שהוא סתם דיבר ללא כיסוי. הוא ניסה להעביר החלט במועצת הביטחון (ללא שיניים, אבל גם כן משהו). כרגיל הסינים היו חוסמים החלטות נגד צפון קוראה. הפעם הם במקרה נמנעו מכך. ואז הרוסים במקרה נחלצו לטובת הצפוניים. בקיצור: לא קרה כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין לאיזה המשך אתה מצפה כל עוד אסד מורתע ולא משתמש שוב בשרידי הסארין שהותיר אצלו. אם ייעשה כך שוב, אז יהיה צריך לצפות למשהו. אני גם חושב שברור מאליו שהחלטתו להשתמש בנשק הזה בתקיפה ההיא למרות כל ההשלכות האפשריות מראה על קשיים במלחמתו למרות הצלחתו בחלב. ברור שאי השימוש בנשק הזה עכשיו בעקבות אובדן חמישית מחיל האוויר שלו, שנובעת מהרתעה, משחק לרעתו מבחינת יכולתו לגבור עם הצבא המוכה שלו, שנמנע מהתעמתויות פנים אל פנים, על המורדים. גם הידיעות על ריכוז כל המטוסים שלו במקום אחד בחיק ידידיו הרוסים, אם הן נכונות, בוודאי מבשרות על הקטנת יכולתו המבצעית של חיל האוויר שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתש את חאלב בהצלחה גם ללא סארין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אטען כפי שטען בזמנו אהוד ברק שימיו כשליט באזור ספורים, אך נראה לי שלאחר ההישג שהשיג בחאלב בעזרת הרוסים, הוא נמצא כרגע בירידה שהודגשה אחרי הפעולה האמריקאית, וניווכח בכך ביתר שאת בעתיד. אבל זו באמת השערה פרועה שלי כי המודיעין שלי הוא אך רק ומהתקשורת וייתכן שתחושתי זו שגוייה בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שגויה בעליל. גברו כאן רצונות חזקים של הרוסים האיראנים והתורכים על הרצון החלש וגם חוסר המדיניות הברורה של הצד האמריקאי עם טראמפ בראשו. את המציאות מסמלת התקיפה האחרונה בדומא בחמרים רעילים, אם כי בכלור ולא בסארין, שלפי כל הסימנים לא תייצר שום תגובה אמריקאית. זה אבוד. טראמפ במקרה זה משלים את מה שהתחיל בו אובאמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגזמה גדולה בגישה כלפי הנשק הכימי כנשק להשמדה המונית-במיוחד אם זה גז כלור. אם אובמה היה מתערב ומפציץ., למה זה היה תורם? להרבה יותר הרוגים. ונניח שהיה תורם להפלתו של אסאד, מי היה שולט בסוריה? הארגונים האסלאמיים ודע"ש? אסאד רוצח והארגונים הללו היו מביאים שלום ואחווה לסוריה? לדעתי מאד ילדותי לכנות את אובמה כאחד שהשתפן. הוא היה המבוגר האחראי והביא את התוצאה הטובה ביותר האפשרית. אם ארה"ב הייתה מתערבת, היא הייתה מסתבכת. טרמפ עושה נכון שאיננו מתערב. כמה עשרות טילים שהוא ירה, תרמו למשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שהיסוד הדו-מפלגתי היחיד במדיניות ארה''ב הוא הבדלנות המעשית במדיניות החוץ. זוהי תוצאה הגיונית ומתבקשת של כישלון המעורבות האמריקאית באיראן, עירק ואפגניסטן. נדמה לי שבישראל מתקשים להעריך נכונה את מדיניות החוץ של אובמה מסיבות מובנות. אובמה היה נשיא עויין לישראל. אני מאמין שמדיניות זו נבעה מן הצרכים והאינטרסים של ארה''ב. קשר הדוק מדי בין ישראל, התאום היהודי של איראן, היה משקולת בטון על צוארה של ארה''ב. סיועו של נתניהו, אפשר למצוא איזון חדש, קריר יותר ביחסים. מעבר לכך, אובמה היה מרוכז בעיקר בענייני הפנים של ארה''ב והניח את הטיפול ביחסי החוץ של ארה''ב לאחרים (קלינטון). בלתי אפשרי לתאר את מדיניות החוץ של ארה''ב בימיו כהצלחה גדולה. אבל כלל לא בטוח שמדיניות פעילה ואגרסיבית יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר (עובדה שבעבר הבושי היא לא). כרגע ארה''ב בחרה באלטרנטיבה למדיניות החוץ השקולה של אובמה,היא המדיניות הכאוטית והשוביניסטית של טראמפ. צריך לחכות כמה שנים ולראות מה יהיו ההשלכות של הבחירה הזו. נדמה לי שהפספוס העיקרי של ממשל אובמה, היה בהבנה עד כמה העולם המזה''תי הוא רעיל וחסר תקנה. יש לי הרגשה, שזה עניין אחד שטראמפ לא פספס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סתירה מסוימת בתשובתך.״אבל כלל לא בטוח שמדיניות פעילה ואגרסיבית יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר (עובדה שבעבר הבושי היא לא)״. קודם כל אובמה לא היה נשיא עוין לישראל; אובמה התנגד למדיניות נתניהו והמחנה הלאומני. רובנו נסחפים להגדרות הבניאריות של נתניהו. או שמישהו תומך בנו או שהוא שונא ישראל ואנטישמי. ההפצצות הן שימוש שאף פעם לא הביא לא כבוד ולא תועלת לארה״ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סתירה מסויימת - גם המדיניות היותר פרו-אקטיבית וגם הבדלנות של אובמה לא הביאו להצלחות מפליגות. אני מניח שהמדיניות של אובמה צמצמה לארה"ב בזבוז משאבים ובזיונות (בנוסח סומליה, עירק, אפגניסטן, לוב). ב. אובמה לא היה עויין - OK, אולי צריך לנסח מדוייק יותר. אובמה סבר שכדי להמנע ממעורבות יקרה ולא מועילה, צריך לשמור מרחק ממדינות מופרעות ולא להתפתות שוב למסעי צלב ומחוייבויות אידיאולוגיות כוזבות. נתניהו אני מניח היה מתנה לאובמה. הוא איפשר לו לצנן את היחסים עם ישראל מבלי לשלם מחיר משמעותי במפלגה שלו מול החברים היהודים רבי ההשפעה. אני לא מאמין שכל ההדלפות על עד כמה אובמה לא סובל את נתניהו היו מקריים. ג. אתה מדבר על נתניהו, כאילו איזושהי השגחה עליונה הביאה את נתניהו מן המאדים ובאמצעות היפנוזה הפכה אותו לשליטם של הישראלים. אני מזכיר לך שנתניהו נבחר באופן דמוקרטי ע"י רוב משמעותי של יהודי ישראל. החלפתו של נתניהו תעלים את השחיתות וטירוף המערכות האישי שלו. כל הרעות החולות האחרות והבעיות הגדולות ישארו ומן הסתם יצמיחו לו יורש "הולם". ד. " או שמישהו תומך בנו או שהוא שונא ישראל ואנטישמי" - בחירתו של טראמפ היתה צריכה ללמדך שמישהו יכול לתמוך בנו וגם להיות קצת אנטישמי. אובמה כנראה לא היה אנטישמי וגם לא תמך בנו. ה. "ההפצצות הן שימוש שאף פעם לא הביא לא כבוד ולא תועלת לארה״ב" - שוב, המציאות מסובכות מדי לקלישאות. אני חושב שההפצצה האחרונה של טראמפ יחד עם הבריטים והצרפתים בסה"כ היתה מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שאני מדבר על נתניהו כאילו איזו השגחה עליונה הביאה? נתניהו הביא את הסעיף ללא מעט מנהיחגים-זוכר את ההקלטה של אובמה וסרקוזי? אובמה היה נשיא שהיה במיעוט בקונגרס ונתניהו זלזל בו ופעל בגלוי יחד עם הרפובליקנים נגדו;. ד. למה אתה מתחיל לנתח את אמיתות טענתו של נתניהו? גישתו הבסיסית היא ״או שהוא בעדי או שהוא אויב.״ אם הוא גוי אז הוא אנטישמי. ההגיון של נתניהו הוא הגיון שיווקי עם ניחוח פארנויה. ה. אני חושב שבמה שכתבת יש את מירב הקלישאות. קיסינג׳ר אמר שלמדינת ישראל אין מדיניות חוץ רק מדיניות פנים? הוא התכוון גם למדיניות ארצו הרבה פעמים אבל בתוספת הגדרתו של ג׳ון דיואי: ״מדיניות החוץ של ארה״ב היא מדיניות תאגידיה. המשפט שהמציאות מסובכת מקלישאות, היא קלישאתית לכשעצמה. הפצצות מן האויר הן תפיסת הפתרון הקל והמהיר; ברוב המקרים היא לא עבדה כשבודקים אותה לעומק ולא על פי מה שמנסים למכור לך בתקשורת-כולל התועלת שבהפצצה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמהני: איזה רוב משמעותי בחר בנתניהו? מתי 25% מהמצביעים הפך ל"רוב משמעותי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון כנראה למחנה הלאומני והחרדי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת חשבון מלמד שהקואליציה הנוכחית מייצגת שני שליש מהאלקטורט היהודי (אני מניח שאין שם הרבה קולות ערביים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל זה חשבון פיקטיבי. כחלון, ליברמן והחרדים יכולים לשבת באותה מידה בקואליצית שמאל/מרכז. ואפילו חלק ממצביעי הבית היהודי, אם תשאל אותם, יספרו לך כמה הם לא מרוצים מביבי, מסיבותיהם שלהם. זה משאיר את "אלו שבחרו בנתניהו" על שלושים אחוז, אפילו אם אני מצרף פנימה את הבית היהודי. רחוק מאד מרוב מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי מבין את האבחנה שאתה עושה בין נתניהו לבין הימין כולו. ע"פ החישוב שלך, הייתי מפקפק באהבת ביבי אפילו ברבע האלקטורט שלו. עבור חלקם הוא סמולני מדי ובטח יש כאלו שנמאס להם מן השחיתות וההתנהגות הטייקונית. אני "קצפתי" על איציק כנציג רבים בסמול שעושים דמוניזציה לביבי. לגרסתם (לאו דוקא איציק) די בכך שנתניהו ירד מן הבימה ויופיע עם ישראל חדש ונפלא שיבחר בדוד גרוסמן. הנקודה שלי היא שביבי הוא לא גזירת שמיים אלא נבחר ע"י רוב היהודים, בין אם בחרו בו אישית ובין אם רק הצביעו עבור הגוש שלו. ואם כבר הזכרת את כחלון, ברור לגמרי שהוא שייך לגוש של ביבי, בזמן שאותו אישית הוא מתעב. מעניין מאוד מה "כולנו" תעשה בשאלת חוק ההתגברות. בין כל הדרמות, בלי משים לב, יש כאן חציית רוביקון. היכולת להעביר כל חוק ברוב של 61 קולות, מחזיר את ישראל שנים רבות אחורה, לתקופה שבטרם היות חוקה לישראל. מושג זכויות האדם מתרוקן מתוכן ללא קיום קונסטיטוציה. לו אני חלק ממערכת המשפט והיו מחוקקים לי חוק התגברות הייתי מתפטר מייד. לא נראה לי ריאלי לצפות לכך ממערכת המשפט. לכן אני סבור שמי שמצפה שזכויות הפרט ישרדו לטווח רחוק בגלל הפרשנות שתעשה המערכת לחוקים שיחוקקו, מטיל יהבו על קרן הצבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור בחר בנתניהו לראשות הממשלה באמצעות נציגיו, חברי הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים וחמישה אחוזים מציבור המצביעים בחר בנתניהו. וסליחה על ההתקטננות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. עשרים וחמישה אחוזים מהמצביעים בחרו ברשימת הליכוד. רוב הציבור, באמצעות נציגיו בכנסת, בחר בממשלה על נתניהו ושריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר לנטפק: רוב מציבור המצביעים. חלק מבעלי זכות הבחירה בחרו שלא לבחור, ויש גם מי שאינם בעלי זכות בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבחר לא לבחור בחר שמי שבחר יבחר עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הנציגים מייצגים את כלל הציבור, כולל אלו שבחרו שלא להצביע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אלו שאינם בעלי זכות בחירה, כולל ילדים ובעלי חיים, לא החשבתי במניין ה''ציבור''. אולי יהיה כך אם תמומש ההצעה הישנה לבחירה על ידי אפוטרופוס, כך שההצבעה תשמש לאיזון אינטרסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך גוטה, במקום להפציץ היה חלון זמנים קריטי בו יכול היה להטיל איזור אסור בטיסה מעל סוריה, ובכך למנוע מאסד את אחד המכשירים העיקריים ברצח העם שהוא מבצע - הפצצות אויריות עיוורות על ריכוזי אזרחים, בנשק כימי וקונבנציונלי. אף אחד לא יודע אם זה היה תורם להפלתו של אסד, אבל לבטח מרסן בשלב ראשון את כמות ההרוגים, לא מגדיל אותה. בנוסף, זה היה מאד מקשה על הרוסים להיכנס לסוריה, כשיש כבר כוח אוירי אכיפתי מעליה. גם הם כידוע חובבי הפצצות על ריכוזי אזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהתייחסתי למחדלי אובאמה לא התכוונתי כלל לאותו אירוע נקודתי שבו איים לפעול צבאית אם אסד יפעיל נשק כימי ובסופו של דבר לא פעל כך. דווקא אז, כשטונות רבות של חומרים כימיים של אסד הושמדו, התוצאה הזאת הייתה הכי טובה שאפשרית עבור המערב. אבל זה לא הגיע כתוצאה מחכמתו ותושייתו של אובאמה אלא בגלל סיבות אחרות. אם תשים לב ניסחתי בתגובתי האחרונה את התקיפה האחרונה בדומא לא כעצם העניין אלא כאירוע שמסמל את הברוך הגדול. והברוך הגדול הוא אבדן האחיזה במזרח התיכון ומסירת כל הזירה לידי איראן ורוסיה. האשם הבלעדי הוא אובאמה. לטראמפ כבר לא נותר חשק להתמודד אם זה. חשבתי שהתקיפה שתקף בחמישים טילי טרמזת על חשק רב יותר, והתבדיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנות שלי להתקפות (המעשיות) של טראמפ שונות ממה שרבים אמרו כאן. במילה "התקפות" כוונתי למתקפת טילי השיוט ולסופר פצצה באפגניסטן. להלן הפרשנות שלי: טראמפ הוא אדם מתוחכם ומתוכנן הרבה יותר ממה שפרשנים אומרים עליו. היעדים העיקריים בתקיפות צבאיות הם משטרים רדיקליים ותנועות רדיקליות שמאיימות על שלום העולם. דוגמאות למשטרים אילו הן: 1) אירן, 2) מדינת האיסלם (מדינה בהתוות שידועה בשמות ISIS או דעאש). 3) צפון קוריאה. סוריה _אינה_ אחת הדוגמאות וגם לא לוב. אילו מדינות בדעיכה שיעלמו דה פקטו תוך מספר שנים לכן לא יאיימו על שלום העולם. שתי המיתקפות של טראמפ שהוזכרו למעלה הן איתותים מאיימים על המשטרים והתנועות שמאיימים על שלום העולם. דונאלד טראמפ מאותת בהתקפותיו: אני לא רק מדבר אני גם עושה, אני אטפל בבריונים של העולם ביד קשה, באמצעים צבאיים, אם יהיה צורך בכך. לגבי צפון קוריאה דונאלד טראמפ ניפגש עם מנהיג סין וביקש ממנו כנראה שהם ירסנו את המנהיג המטורף של צפון קוריאה כדי שהוא לא יצטרך לפעול ישירות נגדו. לפי מה שקראתי (לא מאומת) סין שלחה כוחות צבא לקרבת צפון קוריאה. בנוסף - מישהו אמר כאן, אם הבנתי נכון, סין הגיבה בצורה פושרת להחלטות של האו"ם שמאיימות על צפון קוריאה במצבים שבהם בעבר הטילה ווטו). אולי לא יהיה צורך בהתערבות אמריקאית ישירה בקוריאה אם פעולות הפרוקסי יצליחו. אם דונאלד טראמפ יפגש בקרוב עם פוטין ובעקבות הפגישה פוטין ירסן את מדינת האיסלם (שמנסה להתגבש) וירסן את אירן בסוריה - אראה בזה הוכחה לפרשנות שלי. הערה: קראתי את הספר של דונאלד טראמפ "תחשוב כמו מנצח" וממנו למדתי על האישיות המרתקת של טראמפ יותר מהפרשנויות המזלזלות עליו על ידי פרשנים רבים בטלוויזיה ובעתונות. טראמפ משחק שחמט בעוד הפרשנים מפרשנים אותו בתור שחקן דמקה. טראמפ חדש בתפקידו לכן עושה פה ושם שגיאות מינוריות אבל בהמשך יש לו סיכוי טוב לתקן את השגיאות המינוריות. הספר מומלץ וקל לקריאה, הספר מדבר באופן ספציפי בעיקר על כלכלה אבל לא רק על ניהול כלכלה אלא גם ייזום וניהול פרוייקטים מסוגים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר גם כתב לך קוזמו - בפוליטיקה ההתבטאויות הינן עשיה פוליטית לכל דבר. דרך אגב - אני לא כתבתי בשום מקום שאיני מאמין במילים אלא רק במעשים. לכל היותר התכוונתי לכך שהדימוי (שנוצר במילים) של טראמפ מלפני הבחירות אינו אומר כלום למה שיגיע לאחריהן, כי הוא נועד לשרת מטרה - לגרום לטראמפ להיבחר. השיטה הבלבניסטית מאמינה בניתוח דרך התוצאה הסופית, בין אם הגיעו לשם במילים, מעשים או (מה שקורה בד''כ) - שילוב שלהם. בצפון קוריאה מוקדם מדי לומר מה יהיה - אולם די ברור שיש כאן יותר מהצהרות - יש צי אמריקאי בכיוון, יש חרם (חלקי בשלב זה) של סין על יבוא מצ' קוריאה, וזו כנראה רק התחלה של לחץ על מדינה זו. ובכל מקרה - כל הפעילויות האינטנסיביות האלו ברחבי העולם מעידות על כוונה ברורה של טראמפ להיות מעורב באופן אקטיבי בנעשה בעולם. וכמובן שמהצד השני (כצפוי) אין שום הגבלה על מעבר סחורות ואנשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |