 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאז ומתמיד, מי שעיכב את המיחשוב בבתי-הספר, היו המורים. זה לא סוד שאיכות המורים במדעי המחשב אינה מדביקה את הצורך במורים טובים ומוכשרים שיוכלו להתמודד עם הידע והכשרון של תלמידי-היום אשר נולדו עם מחשבים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רוצה להכריח את כל התלמידים לבוא עם מחשבים לבית הספר? ואם כן, מהן הדרישות שלך מאותם המחשבים? אם לא: האם משרד החינוך צריך לספק מחשבים לבית הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיביאו מהבית. לחמישון התחתון אפשר לסבסד קנית מחשב וכל השאר שיסתדרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיביאו מה בדיוק? מחשב? מחשב לוח? מה צריך לרוץ עליו? האם אפשר להניח משהו מלבד דפדפן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיחליטו אנשי ה IT קובעי המדיניות לא צריכים להחליט על הפרטים הטכניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשבע לכם שזה לא גודווין אחת הסיבות שגרמניה הפסידה במלחמת העולם השנייה הייתה שהמהנדסים שלהם היו אלו שקבעו את הפרטים הטכניים למה אתה חושב שהטכנולוגיסטים של משרד החינוך הישראלי יהיו יותר טובים ממהנדסי הנשק הגרמנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מי צריך לקבוע את הפרטים הטכניים, הפילוסופים? המשוררים? מועצת חכמי האייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נקבעו הפרטים הטכניים של המחשב שבו השתמשת כדי לכתוב את התגובה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נקבעו בהסכם הקואליציוני בין טיורינג לסטיב ג'ובס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בטח חדר הישיבות לגיבוש ההסכם היה בירושלים של מעלה, כי על גבי הכדור סטיב התינוק החמיץ את טיורינג בשבעה וחצי חודשים תמימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך דוגמא (למקום בו מהנדסים קבעו את הפרטים הטכניים בגרמניה הנאצית ובדיאבד אנחנו יודעים שזה היה מהגורמים להפסד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוסי סילון טנקים (פנתר וטיגר לעומת T34 ושרמן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לברית המועצות היו הרבה יותר טנקים. זה היה ההבדל. לקראת אמצע וסוף המלחמה התעשייה הגרמנית הייתה מוגבלת הרבה יותר מהרוסית והאמריקאית. ויקיפדיה לא מסכימה איתך לגבי פנתר (טנק) [ויקיפדיה]. גם במקרה של טנק הטיגר [ויקיפדיה] היה פיקוח די צמוד של הממסד על הפיתוח. לגבי טיגר [ויקיפדיה] יש לציין גם שהוא גבר על הדמות מפו הדוב והוא הערך העיקרי בשם הזה בוויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר פירוט (מה קבעו המהנדסים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הכי קרוב לזה ששמעתי הוא שבתכנון של Mercedes-Benz W126 [Wikipedia] הדור השני של ה S קלאס, קיבלו המהנדסים של מרצדס תקציב פיתוח פתוח לחלוטין, לאחרונה בהיסטוריה של תעשיית הרכב ואולי בעולם התעשייתי בכלל. יצא להם לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברצינות, זה נחמד שהמורה הוא רק מדריך והאחריות עוברת ללומד, אבל מישהו טרח לשאול את הלומד אם הוא בכלל *מעוניין* באחריות הזאת? יש כמובן תלמידים שאוהבים ללמוד ומסתרים נפלא עם למידה עצמית (ולכן גם לא זקוקים למורה ש"ילעס" להם את החומר) אבל יש לא מעט תלמידים שלא אוהבים ללמוד לבד, ולא משנה אם זה מול הספר או מול המחשב. הם רוצים גורם אנושי מתווך שילמד אותם אקטיבית. זה לא נאמר בהאשמה אלא כציון עובדה. גם אני לא תמיד נהנית מקריאת מאמרים מייגעים והרבה יותר נחמד לי לשבת מול מרצה שמציג לי את החומר (אותו חומר). כמו כן גם בשיטות לימוד כמו "האוניברסיטה הפתוחה" יש לא מעט דרכים לשלב לימודים פרונטליים (ולא רק הנחיה) כי מתברר שבני אדם רבים זקוקים לכך. אפשר להחליף את הדפים בצגים, את הטלוויזיה החינוכית ביוטיוב, את המספריים בעכבר, את הבדידים במשחקי מחשב... אבל אי אפשר להחליף את הגורם האנושי, וזה נכון לא רק למורים אלא גם לתלמידים. בסופו של דבר טקסט הוא טקסט, דיבור הוא דיבור, וכדי שידע ייכנס למוח (ולא משנה אם הוא מגיע מספר, חוברת, מחשב וכיו"ב) הוא צריך לעבור דרך אחד חוש הראייה ו/או השמיעה (ניסיתי מנהור, לא עבד). לפני שממהרים להפוך את הכיתה, אולי צריך לבדוק אם אפשר להפוך את התלמידים. נ.ב. אין ספק שיש מורים שמתקשים בשימוש במחשבים, אבל תופתעו לדעת כמה תלמידים כאלה יש (ויש להם מחשב וסמרטפון). בפרט, תלמידים רבים אלופים בסמרטפון, במשחקים, בווטסאפ וכו', אבל לא יודעים לגשת לאתר בלי גוגל, לא יודעים לבנות מסמך פשוט ב"וורד" או מסוגלים להתמודד עם האינטרנט רק כל עוד הוא בעברית. נתקלתי בתלמידים שיושבים ומשחקים במחשב כל היום אבל שם זה נגמר; אם הם צריכים להתקין תכנה פשוטה או להפעיל מיקרופון, שם הם נתקעים וזקוקים לעזרה. בקיצור, כשמכירים בעיקר גיקים נמצאים קצת ב"בועה", אבל כשנחשפים לתלמידים מכל רחבי הארץ ומקשת של גילים ושכבות, התמונה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהקושי הוא לא איכות המורים אלא התלות של המערכת באיכות המורים. לפי הלמ"ס ב 2010 היו בישראל 120 אלף מורים. מקצתם מורים מצויינים. אני חושש שהנסיון להפוך חלק ניכר מהם למצויינים הוא עקר. הבעיה של מערת החינוך במתכונת של מורה מול כיתה היא שההפעה של המורים המצויינים מאד נמוכה. אני מניח שלרוב מורה ילמד עד כמאה תלמידים בשנה. מספר התלמידים בישראל הוא כמליון וחצי. חשיפה (לימוד של מקצוע, לא כל המקצועות) של מליון וחצי תלמידים למורים מצויינים שמלמדים 100 תלמידים דורשת 15 אלף מורים, כעשירית מהמורים צריכים להיות מצויינים. לצען האמת, אני כבר שנים הייתי בטוח שהפתרון ברור וזו שאלה של פרק זמן זעיר את שמערכת הלימוד משתנה לחלוטין. יש אינטנרנט, ויקיפדיה, MIT כבר שנים מפרשסמת את חומרי הלימוד שלה. יש את stackoverflow ודומיו, קורסרה, אפשר ללמוד שפות עם duolingo. רסברי פאי מציעים מחשב ב 5$ (אומנם צריך להיות גיק כדי להשתמש בו אבל לא מזמן השאיפה הייתה ליצר מחשב זול ב 100$). כל כלי כזה דורש השקעה שלא תלויה במספר התלמידים, לא גדולה במיוחד וכבר עכשיו המאמץ להרחבת חומרי הלימוד קטן דרמטית מבעבר. ברור שערך בויקיפדיה לא יהיה תחליף למורה עבור כל תלמיד. מצד שני, ברור שהתועלת תהיה עצומה והיא תאפשר למורים להשקיע את הזמן בצורה ממוקדת ולתת לתלמידים הרבה יותר. אני עדיין מקווה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הפאי: מדובר על לוח. ללא מארז, מסך, מקלדת וכדומה. יצרני הטאבלטים השונים משלמים כבר היום מחירים דומים על המעבדים ושאר הרכיבים, וזה מה שמאפשר להם למכור טאבלטים במחירים זולים ממאה דולר. הנה דוגמה למחיר שתשלם אם תרצה להצמיד לו מסך קטן בעצמך. עוד דוגמה הוא מחשבון במחיר 49$ שמבוסס על לוח במחיר 9$. ומעבר לכך, האם יש לך כלים שיכולים לעזור גם למורה הממוצע ללמד ולחנך? רוב המורים אינם מצויינים. לא הבנתי את החישוב של 100 תלמידים למורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שפאי הוא לא פתרון שמתאים (כיום לפחות) למערכת החינוך. חסרים הרכיבים הפריפראילים והוא מריץ unix. מצד שני, הוא הופך את הרעיון של מחשב לכל ילד להרבה פחות יקר. הבנתי מהמאמר שמערכת החינוך עברה ל BYOD אבל יתכן שאם ינסו את מחשב לכל ילד עוד 5 שנים אז הוא יצליח. החישוב של 100 תלמידים למורה הוא קצת בניפנופי ידיים. אני מניח שרוב המורים מלמדים עד שלוש כיתה ושבכיתה יש בערך 30 תלמידים. הנקודה העקרונית של ההשפעה המאד נקודתית של מורה (גם מצויין אבל גם גרוע) נשארת תקפה גם עם מורה ילמד 200 תלמידים. אני אישית עדיין מנסה לכתוב את ספר ההסתברות שלי. אין לי כלים רחבים יותר. מצד שני, אני חושב שכלים כאלו מועילים לכלל המורים (ולכלל התלמידים שלהם). אם יש לך מורה מצויין, אתה כנראה לא תצטרך למצוא חומרי לימוד משלימים. אם יש לך מורה אחר, אז הסבר נוסף, עוד דוגמאות וכדומה רק יעזרו. אני מאד אשמח אם המורים עצמם גם יעזרו בספר שאני כותב. נדמה לי שכל נושאי ההערשה ומעוררי העניין לא מגיעים לכיתה טיפוסית. הלוואי שיהיו מורים שיקחו משם מקרים וככה יצליחו להלהיב את התלמידים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין המורה שבשיעור (שבו יש כשלושים תלמידים) לבין כמה תלמידים המורה מלמד בסך הכל (אבל יש מורים אחרים שמלמדים אותם). מעבר לכך, הזלזול שלך ב־unix צורם. הנה לדוגמה tutorial1 בסיסי להכרות עם תכנות בסביבה שלו. 1 איך קוראים לזה בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הדרכה, מדריך (מדריך בסיסי להכרות וגו' - נשמע לי סביר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מזלזל ב unix, היא אפילו מערכת הפעלה מועדפת מבחינתי. מצד שני, לא הרבה תלמידים מכירים אותה ואני מניח שזה שיקול מרכזי בפרוייקטים כאלו. אני התייחסתי למספר התלמידים הנחשפים למורה המצויין. מבחינתי אם יש לתלמידים מורה מצויין לגאוגרפיה, אני סופר אותם. אני מודע לפער המצער בין הסיכוי למורה אחד מצויין לרק המורים מצויינים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |