|
||||
|
||||
רק לי מפריע "רושמות צבעים בסטטוס" ו "תרשמי את תשובתך בסטטוס"? האם זה נכון תחבירית? |
|
||||
|
||||
יש שם עוד טעויות, כמו ''שנה שעברה'' במקום ''בשנה שעברה''. קודם חשבתי שזה כתוב בכוונה בעילגית כדי להישמע אותנטי, אבל עכשיו נראה לי שזה אותנטי מדי, ממש מלאכת מחשבת, וכנראה פשוט כתבה עילגת. |
|
||||
|
||||
אולי במקום הקמפיין הזה נגד סרטן השד, כדאי לעשות קמפיין נגד "עלגית". כולם יכתבו בסטטוס שלהם בפייסבוק איזה ביטוי הם הכי שונאים בעלגית, למשל "לרשום סטטוס" או "אני ישאל" או כל דבר אחר כיד הדמיון. כל העלגים יתהו למה הלא-עלגים כותבים סטטוסים עלגים פתאום. חוץ מזה, אולי כדאי גם לארגן כנס להחזרת העברית, משהו בכיכר רבין, עם אמנים וכל מיני בדרנים. נקרא לזה "העצרת להחזרת העברית ו/או העלגית" והיא תהיה ענקית. למשל, נוכל להביא את אריאל זילבר (פעם הכרתם אותו בתור אריאל זילבר, היום אתם מכירים אותו בתור רבי אריה) ואת צביקה פיק לעשות דו קרב שירה. יכול להיות מגניב. |
|
||||
|
||||
אני שונאת את ''לרשום'' כי הוא הכי חדש ולדברים אחרים פשוט התרגלתי. מאיפה הטרנדים האלה צצים ומה בהם כל כך מושך את לב הנוער שכולם כאיש אחד פתאום לא כותבים אלא רק רושמים. ''אמא שלי הביאה לי כסף'' זו אותה תופעה. |
|
||||
|
||||
''בא לי'' ''דוחה'' ''מטורף'' ''הזוי'' להלן הלכי שפה מקוממים. איבדתי עניין במאמר כבר למקרא הכותרת הצעקנית, השחצנית, הנפוחה. ''מחליא'' ''מטומטם'' ''סוג ז''' אלו תיאורים מתוך עולם דימויים פורנוגרפי אשר הולך ומשתלט, כמו שריפה בשדה קוצים, על השפה, על המחשבה, ועל התרבות העממית -עממית מדי. |
|
||||
|
||||
סטיבן פריי על איך הוא למד להרגע ולהנות מהעלגית |
|
||||
|
||||
טיפה החמרת עם הכותבת, בנאדם לפעמים הוא מתעצבן, לא? אבל זה לא כל כך אפקטיבי, אני מסכימה איתך. יש בדיבור החדש דברים שאני אוהבת, במיוחד בכתיבה האינטרנטית. ת"ו המושא, למשל, הוא המצאה נהדרת. דוגמה: ראיתי תסרט הזה שלוש פעמים. |
|
||||
|
||||
שפה - דבר מופלא. אני לא ''סופר'' את הכותבת. היא אחת מיני רבים שמרגישים צורך להחצין את הוולגריות שלהם, מתוך מחשבה שבכך הם מרשימים מי מהקוראים. לאחרונה שמעתי את מאיר שלו מעריך שכעבור שני דורות מהיום, רוב האנשים יתקשו להבין את התנ''ך. חבל. מה יש בו בדיבור החדש שנדבק ללשונות של האנשים. אני מרגיש כאילו הייתי מנהל קרב בלימה שלא לספוג את הסלנג ולשמור על העברית שידעתי. אחיין שלי בן ארבע אומר לי אתמול בארוחת הערב ש''היה טוסט תותח''. שנה עמלנו לגמול אותו מהביטוי ''בא לי''. אבל הקרב הוא אבוד. זה חוזר מהגן, מההורים, מהטלוויזיה. בכל פעם מחדש אני חורק שיניים כשאני שומע קריין או נכבד ציבור אומר ש''זו הייתה חוויה מטורפת''. אתמול כשצפיתי בטלוויזיה בתכנית הטבע שערך מוטי קירשנבאום, כבדה אזני משמוע את השפה שבה הוא השתמש, כלעומת כתבות שלו מן העבר המובאות בשפה נקייה ונעימה. הנה אנשים אשר בדורם קראו את ש''י עגנון, ומכרו את הונם בעבור נזיד עדשים. זו לא גבורה גדולה לדבר ב''עילגית''. הדרך מובילה חזרה אל הקוף. |
|
||||
|
||||
אני מניך שהתנ"ך היה אנכרוניסטי ולא ממש מובן כבר בתקופה שנחתם (תקופת המשנה). כמוכן שים לב שמרוב חפזונך כתבת עם כמה שגיאות מלשון הדיבור. האם תאמר לאחיינך "השפה שבפיך מופלאה"? |
|
||||
|
||||
במקום לנסות לגמול את האחיין שלך מסלנג מוטב להשקיע בהעשרת השפה שלו, כי "התערובת של רש"י וסלנג היא הקוקטייל המשכר ביותר בעולם". < קישור http://www.youtube.com/watch?v=Ebh0gR8lmsg&featu... נעמי שמר בראיון> |
|
||||
|
||||
ולמה להשתמש באנגלית כשיש ביטויים זמינים בעברית, למשל בביקורת טלוויזיה, "...שהפכה כבר אייקונית...חרמנותו הטינאייג'רית...הוא בוחר שני ספסימנים...בלוקיישן כל כך קיצוני"? |
|
||||
|
||||
זה עתה ביקר טכנאי מקררים בביתי. "בא לך לעזור לי?" הוא שואל אותי ומגיש לי ארגז כלים לסחוב. "בשמחה" עניתי. "רק אל תגיד בא לך". אינני יודע מספיק על הפילוסופיה של השפה, ואולם נדמה לי כי המבע הלשוני נתפש בחוש אסתטי, כשם שנתפש כל מיצג אחר שהוא. דומני כי אני מבחין בין "יפה" לבין "מכוער" בין "נאות" לבין "מגונה". התסכול נובע ממקום שבו אני נאלץ לשמוע שוב ושוב ואף להשתתף בתרבות דיבור שאינני רוצה להיות שותף לה. זו אינה השפה שלי. המילים עבריות, הדקדוק עדיין בקושי עברי, אך זו אינה עברית. שגיאות בשפה הכתובה והמדוברת הן דבר לגמרי מובן. אך לא כך הוא המקרה דנן, אלא שהתפתחה כאן תרבות שהופכת במודע את השפה -לסמרטוט. צירופי מילים שגעוניים, מטופשים, ליצניים. זה מחניק. זה לא נעים. אלו מי מדמנה. בשלב מסויים לא ניתן עוד יהיה לחזור לאחור ותישאר העילגית המקרטעת בתור הבסיס התרבותי. |
|
||||
|
||||
צרוף הת"ו למושא הוא לא המצאה חדשה, אלא מופיע כבר באגרות בר כוכבא: "משמעון בן כוסבה ליהושע בן גלגולה שלום. מעיד אני עלי את השמים - - -שאני נותן ת'כבלים ברגליכם כמו שעסיתי לבן עפלול." |
|
||||
|
||||
:-) נשבע לך באימשלי שאני מפרק לך תצורה כמו שעשיתי לאפללו. הוא היה בריון לא קטן. נדמה לי גם שהעברית היתה אז בירידה והארמית הלכה והשתלטה. אגב, תופעה דומה קרתה עם המילה 'אשר'. במקרא משתמשים ב'אשר': וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ. שין השימוש מופיעה בתנ"ך מעט מאד ורק בספרים המאוחרים, שזה כבר סמוך לתקופת בר כוכבא. בתלמוד 'אשר' התקצרה לשין צמודה למילה כמו שאנו נוהגים בימינו, והצירוף 'אשר ל' הפך ל'של' שאינה מופיעה בתנ"ך כלל. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה את עשית לאפללו, אבל בר כוכבא עסה לבן עפלול משהו בסמ"ך :) רואים שהעברית היתה אז בירידה. |
|
||||
|
||||
בהחלט בירידה. הקטע הראשון שמצאתי ממגילות ים המלח, פשר חבקוק מכיל, לדוגמה, "אשר לוא יאמינוא". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני רוצה להוסיף למאמר שגם חילופי עי"ן ואל"ף היו נפוצים במשנה ובתלמוד, והסיבה גם כאן היא שההבדל בהגייתן נשחק. הטהרנים דאז התחלחלו מהתופעה, וכך כתוב בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טבעונין מפני שהן עושין חיתין היתין ועיינין איינין. אנחנו יצאנו נשכרים כי קיבלנו צמדי שורשים - דומים אבל שונים: גמא-גמע, אכל-עכל, פרא-פרע, וכולי. |
|
||||
|
||||
חוכמה גדולה. בר כוכבא היה איש הכח, לא איש המוח. העובדה שחי בתקופה קדומה לא אומרת שהוא היה איזה בר אוריין דגול. |
|
||||
|
||||
לא אני, וממחשב אחר: תגובה 554879 |
|
||||
|
||||
1. חרמפפפפפ 2. הצדקתי את הניק שלי |
|
||||
|
||||
מה רע ב"הזוי" או "דוחה"? מלים לגיטימיות בהחלט, לפחות כל עוד משתמשים בהן במשמעותן הנכונה. |
|
||||
|
||||
גם אני שונאת בד"כ את "לרשום", אבל בהקשרים של הכתבה זה נראה לי מתאים למדי. הרי *יש* דברים שאנחנו רושמים: כתובות, מספרי טלפון, מספרי תעודות זהות. וודאי גם טקסטים שמוכתבים לנו. הטקסטים שליהי מדברת עליהם הם בדיוק מהסוג האחרון הזה. לא כותבים אותם, רושמים אותם. |
|
||||
|
||||
אמא של האחינית והאחיין שלי אומרת רק לסיים ולא לגמור, כאילו המילה "לגמור" היא משהו מיני גס ומלוכלך. אבל הטרנדים כבר שולטים, יש מי שמפקח על הפירסומות לכן בפירסומת לבמבה שומעים "מהרו" ולא "תמהרו", ובפירסומת של פיקוד העורף אומרים "שמעתם?" עם הדגש במקום הנכון, אבל "היצור הלשוני הוולגרי", (כמו שנאמר ב"הכה את המומחה"...), זה מרגיש... כבר חדר לכמה פירסומות בלי שמישהו יתעקש להיתייחס אליו כטעות, אינגרית. |
|
||||
|
||||
יציר לשוני וולגרי, לא? המון הורי-פעוטות שאני מכיר, וגם אי-אלו סבים, אומרים רק "לסיים". זה כנראה פשה בגַנים. חבל. |
|
||||
|
||||
אם לא יהיו כל מיני טהרנים שילחמו במגמות הללו, המצב יהיה יותר גרוע. ר' גם: |
|
||||
|
||||
מאז שהבן שלי הגיע לכיתה אל''ף, השנה, הוא לא לומד לכתוב בכלל, רק לרשום. לפני כמה שעות שמעתי אותו אומר לבת דודה שלו על סופרת שרשמה את הספר. חשבתי שיש כאן עליית שלב, אבל תוך כדי שאני כותב אני מבין מאיפה זה בא. אני אמרתי לו, כמה רגעים קודם, שהיא כתבה את הספר, והוא כבר אוטומטית מתרגם את ה''כתב'' הארכאי שלי ל''רשם''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |