 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין בישראל שום בעיה של מים: אפשר לייצר מים בכמות בלתי מוגבלת מכל בחינה מעשית בעלות ידועה ונמוכה שהיא לחלוטין בהישג ידו של כל אדם כמעט. כל הדיבורים על התייבשות (שמגיעים עד כדי הפחדות במלחמה על מקורות המים, לא פחות ולא יותר!), שחוזרים על עצמם קיץ אחרי קיץ מאז שאני זוכר את עצמי, הם פשוט שטות אחת גדולה. אם באופן חד פעמי היו חסרים מים, היה אפשר לדבר על אזלת יד ולדרוש שהפקידים הרלבנטיים יתפטרו, אבל ה"בעיה" הזאת ממושכת כל כך, שחייב להיות כאן משהו יותר עמוק מחוסר יכולת סתם. מי ירים את הכפפה וינסה להסביר את האינטרסים של אילו גורמים שלטוניים המצב הזה משרת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגוף הזה קוראים "מקורות". כמונופול, ברור שהיא מפחדת מתחרות בשוק המים, אבל מהי בדיוק האלטרנטיבה הפשוטה והזולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה: התפלת מים. אם את הכסף שמשקיעים בקמפיין שנועד לשכנע אותנו להפסיק להתקלח ובשכר של אותם פקידים שאמונים על הגיית תוכניות כמו האיסור על השקיית גינות ובמטוס הקרב שאמור להגן עלינו במלחמה על מקורות המים שעתידה להתרחש... - אם את כל הכסף הזה היו משקיעים במתקנים להתפלת מים, כבר מזמן לא הייתה שום בעיה של מים (ועוד היה נשאר לנו עודף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אמורים לעלות המתקנים? מה תהיה עלות התפעול שלהם? ושאלה טכנית: האם עלות ההתפלה תלויה בשיעור המלחים ההתחלתי של המים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח לשלוף מספרים מהזיכרון, ולחפש נתונים ברשת אתה יכול ממש כמוני, אבל אני זוכר שבזמנו התפרסמו בעיתונות אומדנים גסים שלפיהם עלותם של מים מותפלים (עלות ריאלית, לא מסובסדת) היא לחלוטין בהיגש ידו של הצרכן הביתי, וההוצאה על מים תישאר נמוכה ביחס לסך כל ההוצאה על מוצרי צריכה בסיסיים. לצערי לא אוכל להשיב על השאלה הטכנית שלך, אבל בכל מקרה אותם אומדנים שאני זוכר דיברו על המצב שלנו כאן ועכשיו - כלומר על שימוש בטכנולוגיה הקיימת כדי להתפיל את מי הים התיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהעלות הראלית הנקובה בעיתונים אינה כוללת את הגילום של ההוצאה הראשונית של הקמת מתקני ההתפלה שהיא כמה מאות מליוני דולרים ( כמה וכמה סידרי גודל יותר מעלות מסעות הפרסום לחיסכון, דלוחים1 ככל שיהיו). המכרזים להקמה כבר יצאו לדרך (בשיטת BOT), אבל זה יקח עוד כמה שנים, בינתיים יש משבר. אבל צודקת נועה ו באומרה שיש משהו עקום בלשרוף מזוט כדי לייצר מים. 1 הצחקתי את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, גם הוצאה חד פעמית של כמה מאות מיליוני דולרים, פרושׂה על פני שנים אחדות, היא דבר שהציבור בישראל יכול לספוג בלי להרגיש בכלל. "בינתיים יש משבר" - את התירוץ הזה הממשלה כבר מזמן ניצלה עד תום. הוא נשחק ונשחק עד שלא נשאר ממנו דבר. אם באמת מקימים מפעלי התפלה, אז אין בעיה לנצל עכשיו את המאגרים הנוכחיים יותר מכרגיל, כי בתוך זמן קצר לא נזדקק להם שוב והם יוכלו להתמלא להם בנחת ובאין מפריע, ואם לא באמת מקימים מפעלי התפלה, אז אנחנו באותו מצב של איוולת מתמשכת. כך או כך הקמפיין והגזרות של הממשלה הם פשוט חוצפה שאין כדוגמתה. ואיך בדיוק יוצא שנועה ו צודקת? האם יש מוצר חשוב ובסיסי יותר לאדם מאשר מים? האם יש לה הצעה אחרת איך לספק מים בשפע? למזלנו הטוב אנחנו חיים בעידן טכנולוגי שמאפשר לנו לספק מים בכל כמות שתידרש בלי שום בעיה; מה שעקום הוא שאנחנו שוטפים לעצמנו את המוח עד שאנחנו משתכנעים שלא כדאי לנו לעשות את הדבר הכל כך מתבקש הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש שאלה אחרת: מה טעמם של אותם מים מותפלים? תפלים? איפה הימים שבהם די היה להשליך עץ אל המים - וימתקו המים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למים המותפלים מוסיפים מעט מי ים כדי להגיעה לרמת המליחות הנחוצה לנו פיסית (0.3% ?) מי הברז באילת טעימים ונחשבים לשניים באיכותם בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הראשונים באיכות המים, נדמה לי שבגליל . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוצאות הראשוניות לא נוגעות למדינה, הזוכה במכרז משלם אותן. שישים הסנטים לקוב שמשלמת המדינה מגלמים בתוכם את כל ההוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שחברות שונות היציעו התפלה ב60 סנט לקוב, אח"כ צריך להוסיף את מחירי מקורות להובלה. במתקן באילת מתפילים מים מליחים מהערבה ולא מי ים "קרובים יותר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הובלת המים אנחנו משלמים כבר כיום, ולמען האמת יש להניח שהובלת מים מותפלים ממתקן באזור המרכז תהיה זולה יותר מהובלת מים כל הדרך מהכנרת. לא הבנתי אם אני אמור להסיק משהו מהדוגמה של התפלת מים באילת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לך בטעות, התכוונתי לשאלת האייל בקשר לרמות המליחות הרצויות להתפלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, מים במרכז לא בהכרח מגיעים מהכנרת אלא מבארות שאיבה מאקוויפר החוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, אבל אלה כבר דקדוקי עניות. נדמה לי שלהגיע לעלות המדויקת לא נוכל, אבל קיבלנו תמונה די טובה של סדר הגודל המדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי, שעלויות שינוע גדולות אין כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי. התכוונתי להגיד רק שאיך שלא יהיה, זה לא כל כך משנה את התמונה הכללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון להמיר את חיל האוויר במתקני התפלה קצת בעייתי. אבל אני בטוח שכבר שכנעת את עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שזאת לא הפעם הראשונה שנתקלת בהגזמה מטעמים רטוריים, אבל במקרה דווקא לא מדובר ברעיון מופרך לחלוטין: "בעיית" מקורות המים במזרח התיכון נחשבת לבעיה אסטרטגית ומקור אפשרי לעימותים צבאיים בעתיד. כך למשל טורחת ישראל מדי פעם להזכיר שהטיית מקורות הירדן היא מבחינתה עילה למלחמה, והיערכותה הצבאית נועדה לגבות בין היתר את האיומים האלה. נכון שיש בעייתיות מסוימת בלהעמיד את עוגת האיומים ועוגת ההיערכות הצבאית זו מול זו ולהגיד שהאיום הזה והזה שווה כך וכך מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון, אבל באיזשהו מקום אין מנוס מלעשות את זה, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט כמה להשקיע בביטחון בהתאם למידת האיום הכללי עלינו, ומהי אם לא סכום כל הסכנות שאורבות לנו? במובן הזה, להגיד שאם לא תהיה בעיה של מים יהיה אפשר לקצץ מטוס קרב אחד זה לא הרבה יותר מופרך מלהגיד שאם נחתום על הסכמי שלום נוכל להפנות לחינוך כסף שהולך עכשיו לביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהתלות במתקני ההתפלה תהפוך אותן למטרות אסטרטגיות. קרבתן לחוף גם מקלה על התקפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זאת נקודה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתקן באשדוד, אגב, נמצא לפעמים בסיכון בגלל שפכים מעזה. תקלות כאלה יכולות לקרות גם עם השפד''ן ודומיו, רק שבעזה זו גם לא תקלה וגם לא בשליטתנו. מה שיוצר עוד בלגן גיאופוליטי קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שתצליח להתפיל מים בחצי דולר למ"ק (שזה מחיר מאד זול1), ישראל צורכת 1,930 מיליון מ"ק מים לשנה2, מה שאם תרצה להטפיל את כל המים ושעוד "ישאר עודף" תצרך להשקיע קצת פחות מ- 1,000,000,000 דולר בשנה שיוצא 4,000,000 אלפי שקלים בשנה שזה, בערך, תקציב משרד הרווחה ל-20093. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אין צורך להתפיל את כל המים, כי אם יותר זול לשאוב מהכנרת ושאר המקורות הנוכחיים, עדיף למצות תחילה את האפשרות הזאת ורק את הביקוש שיוותר לספק באצמעות מים מותפלים ויקרים יותר. שנית לא ציינת לשם השוואה מה עלות הפקת המים כיום, כי הרי ההפרש הוא הדבר החשוב ולא העלות של מים מותפלים כשלעצמה. אבל גם אם נניח, לצורך הדיון, שביום שבו יתחילו להתפיל כאן מים יידרש כל צרכן לשלם עוד חצי דולר, או אפילו דולר שלם, לקוב, הרי שהיות שצריכת המים של אדם ממוצע נאמדת ב-110 קוב לשנה1, פירוש הדבר הוא שאדם ממוצע יצטרך לשלם עוד כ-110 דולר בשנה - כ-40 שקל בחודש. (בפועל, כאמור, נצפה לתוספת מחיר קטנה יותר, כי רק חלק מהמים יהיו מותפלים, וקוב מים מותפלים לא באמת עולה דולר שלם.) עכשיו שכל אחד יחליט בעצמו אם 40 ש"ח בחודש לאדם זה סכום כל כך משמעותי שאי אפשר לעמוד בו ואין ברירה אלא להיתלות בחסדי שמים ולהתכונן למלחמה על מקורות המים ולצאת בקמפיין הפחדה עמוס בדימויים של מוות ולאסור עלינו לגדל קצת דשא בחצר... 1 למשל: http://www.mei-netanya.co.il/?CategoryID=293#ans100 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ל"אדם הממוצע" שלא אוכל ירקות ופירות, בשר ביצים וחלב? שלא שותה שום דבר מלבד מי ברז? שלא רוכש מוצרים תעשייתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה למכור לי אשליה. הרי את המים שמשמשים לייצור כל המוצרים האלה כיום לא יוצרים יש מאין והתפלת מי ים לא תגרום להם להיעלם. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שמשטר חלוקת המים, על עיוותיו השונים, ימשיך להתקיים גם אחרי שיתחילו להתפיל, והמים המותפלים יהיו כעין אופציה למים יקרים מעט יותר עבור מי שלא רוצה להסתפק בחלקו היחסי במי המאגרים הטבעיים שיש בישראל, ואז שום מוצר שמיוצר כבר היום לא אמור להתייקר, או שכולם יידרשו לשלם עבור כל המים את מחיר עלותם הריאלית הממוצעת, ואז ייתכן אמנם שחלק מהמוצרים יתייקרו, אבל נפסיק לסבסד אותם בדרכים עקיפות: הרי מהי בעצם מדשאה נבולה מחוסר השקייה אם לא מחיר נוסף שאנחנו משלמים על כל קנייה בסופר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החקלאים, כמו העיריות, מקבלים מים הרבה יותר זולים ממה שאתה מקבל. החקלאים, כמו העיריות, צריכים לתחזק צנרת שלמה בנוסף לעלות המים. החקלאים מקבלים בד''כ גם מים באיכות נמוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז? גילו חוק פיזיקלי שמונע מהמצב הזה להימשך ברגע שמתחילים להתפיל מים ולא סיפרו לי? לדעתי האישית המצב הזה מעוות, וסבסוד של מים לחקלאות ולתעשייה גורם לבזבוז משאבים שהיו יכולים להניב תועלת רבה יותר אילו הוקצו בצורה אחרת, אבל כל זה לא משנה בכלל, כי התפלת מים אינה מחייבת שהאבסורד הזה ייפסק. אפשר גם להתפיל מים כדי וגם לתת לו להימשך במקביל. כל קוב מים שאנחנו מסבסדים כיום לחקלאי ולתעשיין, נוכל להמשיך לסבסד, ומאותם מקורות בדיוק, גם אחרי שיתחילו להתפיל מים. ההבדל היחיד הוא שאחרי שיתחילו להתפיל מים שוב לא יוכלו לומר "אין מספיק מים בשביל להשקות גינות ולכן נייבש אותן", ובמקום זה יאמרו "מים עולים כך וכך, ומי שמוכן לשלם את המחיר בשביל שתהיה לו גינה, מוזמן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה מספקת לך את חלקך היחסי במי המאגרים הטבעיים שיש בישראל במחיר סביר. אתה רוצה יותר מים, אתה יותר ממוזמן להקים מתקן התפלה פרטי ולנסות למכור מים לאזרחי ישראל. אין שום חוק שמונע ממך לעשות את זה. כשתתחיל להשקיע מכספך תבין כמה זה לא כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די דמגוגי, מה שאתה אומר, ומכמה בחינות. קודם כל אם נדייק ניאלץ להודות שהממשלה לא מספקת לי את חלקי היחסי, אלא מקיימת משטר חלוקה לא שיוויוני שגורם לזה שבסופו של דבר לא אוכל להשקות את הגינה שלי. אם זה צודק או לא, שכל אחד יחליט בעצמו. שנית מכיוון שהמדינה מסבסדת מים, ליזם פרטי אין אפשרות להתחרות בה, ולא משום שהמוצר אינו כלכלי (להפך, מים הם המוצר הראשון שאדם נורמלי יקנה, ובהיעדר אלטרנטיבות - בכל מחיר), אלא משום שהשוק אינו מתנהל לפי חוקי הכלכלה. לבסוף ממשלת ישראל מתיימרת לדאוג לרווחתנו בין היתר על ידי אספקת מים במחיר אפסי. זה מה שנותן לה, בעיני תומכיה, צידוק מוסרי לדרוש מאתנו לצמצם בצריכת המים ולהכתיב לנו איך בדיוק להשתמש בהם, כפי שקורה עכשיו עם האיסור על השקיית גינות. היומרה הזאת לא הולכת יד ביד עם הטלת האחריות על האזרח הפרטי והשוק החופשי כפי שאתה מנסה לעשות. הרי אם מלכתחילה הממשלה הייתה משאירה לכל אזרח לדאוג לעצמו למים, מזמן כבר לא הייתה כאן שום בעיה של מים (בלי להיכנס לשאלת המחיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמגוגיה היא דרך דו סטרית... ראשית, הממשלה נותנת לך את חלקך היחסי לפי מיטב הבנתה, הבנה שמוסכמת על האזרחים שבחרו בה (לא מוצא חן בעינך, אתה מוזמן להקים מפלגה חדשה...) שנית, אתה אומר שאם האזרח יעמוד מול האפשרות לקבל 20 ליטר מסובסדים מהממשלה ולייבש את הגינה שלו או לקבל בנוסף 50 ליטר לא מסובסדים ממך ולא לייבש את הגינה שלו הוא יבחר באפשרות הראשונה.... נו... מסקנה, יש בעיה אמיתית. שלישית, בוודאי שיש בעיה, עיין בשנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. במחילה מכבודך, הטיעון "זאת מדינה דמוקרטית ואם לא מוצא חן בעיניך לך תקים מפלגה" הוא לא אחד מהמועילים ביותר שנתקלתי בהם. אפשר להשתמש בו כדי להגן על כל פעולה של כל ממשלה בכל מדינה שקיימת בה איזו דמוקרטיה מינימלית. אני מתאר לעצמי שיש כמה דוגמאות היסטוריות שגם דעתך אינה נוחה מהן... ב. מה שניסיתי לטעון הוא שסבסוד המים בידי המדינה גורם לכך שמי שרוצה לייצר מים ולמכור אותם ברווח צריך לגבות מחיר גבוה יותר משהיה יכול להספיק לו לרווח אלמלא המדינה סבסדה מים. זה די ברור, לא? למשל, כיוון שיש מים מסובסדים, השוק עבור מים לא מסובסדים קטן יותר, או למשל, לאנשים עשויה להיות בעיה נפשית להוציא על מים יותר משהם רגילים, וכן הלאה. ג. אתה מתכוון שאם הממשלה לא הייתה דואגת לנו למים היינו מתייבשים? זה די מופרך בעיניי, הרי מים הם המוצר הראשון שדרוש לנו, לכן קודם כל היינו טורחים להשיגו. אם אנחנו מסוגלים לספק לעצמנו את כל מוצרי השפע הלא ממש הכרחיים שיש לנו כיום, קשה להאמין שווקא מים - מוצר שקל כל כך לייצר - היינו מתקשים להשיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. סעיף 22א לחוק המים "לא יקים אדם מתקן ... או להתפלת מי ים ... אלא ע"פ רשיון-הקמה". גם אם היית יכול להתפיל מי ים, לא היית מקבל גישה לתשתית, שגם עליה יש למדינה מונופול (דרך מקורות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק גם אוסר על בניית בתים ללא רשיון... השאלה היא כמה יזמים פרטיים *לא* קיבלו רשיון להקמת מתקן להתפלת מי ים. הניחוש שלי, אפס (מתוך אפס שביקשו). אם האלמוני ביקש רשיון ולא קיבל, יש לו קייס אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נהיה כנים לרגע ונודה שבישראל אין אפשרות ממשית ליוזמה פרטית בתחום אספקת המים. מספיק רק לדמיין את הררי הבירוקרטיה שהיזם יצטרך להתגבר עליהם כדי להבין שזה אבוד... אבל אם אתה מתעקש, אז לא, לא ביקשתי רישיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם חשבתי כמוך. עד שחבר סטודנט לתואר שני במדעי האפוקליפסה1 הסביר לי שלא משנה מה נעשה, המצב הולך להיות זוועה, ובמקרה של התפלת מים, היא תבוא במחיר יקר של המלחת קרקעות. ועד שקראתי מאמר, שאיני מוצאת כרגע, של מומחה לאקולוגיה שהסביר שלהקריב משאב מתכלה (דלק מאובנים) בשביל משאב מתחדש (מים). גם אם לנו חסרים כרגע מים, ביתר העולם אין בעיית מים. ומים יהיו בעולם הרבה אחרי שדלק המאובנים יתכלה. ועד שנתתי את דעתי על כך שהליך ההתפלה כרוך בזיהום אויר, אבל חינוך לחיסכון במים, ופתרונות של שימוש חוזר במים, בוודאי מזהמים פחות. 1 לימודי סביבה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועד שקראתי שמים מותפלים מזיקים לחקלאות (בניגוד למי קולחין) משום שהם חסרים חומרים אורגניים1. 1 אבל זו הקטנה בצרותנו: כלומר, אם זו היתה הבעיה היחידה, היה ניתן להפנות מים רגילים לחקלאות, ומים מותפלים לתעשיה, בריכות, וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בדיוק התפלת מים גורמת להמלחת קרקעות ? לגבי משאבים מתכלים, המקור העיקרי לייצור חשמל בארץ הוא פחם, ממנו יש מספיק לפחות למאה שנה (כנראה יותר), אחר-כך גז טבעי (גם כן לא בסכנה להיגמר) ולבסוף תמיד נשארת האופציה הגרעינית (הצורה הבטוחה והנקיה ביותר להפיק אנרגיה כיום במערב, בלי לזהם מרחבים בטורבינות וקולטים) עם מאות שנים של אנרגיה במחיר שלה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך רוצה להיכנס לזה, כי לדעתי הדיון הציבורי על איכות הסביבה כבר מזמן אינו מתנהל בצורה רציונלית. למשל, אל גור עושה סרט וזוכה בפרס נובל לשלום, בעוד שמדענים אמיתיים עושים סרט שמראה עד כמה הטענות בסרט הראשון אינן מבוססות ואיש כמעט לא שומע עליו. או דוגמה אחרת, מכריחים אותנו לשלם פיקדון על בקבוקי פלסטיק כדי לעודד אותנו למחזר אותם, בשעה שלא ברור אם הזיהום שגורמות הובלת הפסולת ומחזורה אינו מזיק יותר. אבל בכל זאת, על דבר אחד אני רוצה להגיב. בנוגע לטענה בדבר חוסר ההיגיון כביכול שבשימוש במשאב מתכלה כדי לייצר משאב מתחדש - איך הטיעון הזה מועיל לי אם בסופו של דבר הגינה שלי מתייבשת? את בעצם אומרת לי שאני צריך לזנוח את האינטרסים הצרים שלי ולאמץ ראייה רחבה הרבה יותר - לוותר על הגינה שלי כדי שגם נכדיי ונכדי נכדיי וכך הלאה דורות רבים יוכלו ליהנות מדלק וגז ופחם. את לא חושבת שיש משהו קצת מופרע בדרישה הזאת? קודם כל לא ברור למה אני צריך לוותר על האינטרסים שלי לטובת אינטרסים של אנשים עתידיים שאני בכלל לא מכיר ואינם מועילים לי בשום צורה. שנית בכלל לא ברור שאותם דורות עתידיים אכן יזדקקו לדלק - אולי הם ימצאו דרכים חדשות ויעילות יותר להפיק אנרגיה, כפי שקרה לא אחת מאז המהפכה התעשייתית? - אבל אני את ההנאה מהגינה שלי כבר לא אוכל לקבל בחזרה אז. בנוסף קל להביא את הדרישה הזאת לכדי אבסורד: את אותו טיעון אפשר להחיל על רוב האנרגיה שאנחנו מוציאים כיום, והרי בינינו - האם לא רוב האנרגיה שאנחנו מוציאים משמשת אותנו למותרות כמו גינה פורחת? איך נוכל בכלל להחליט איפה עובר הגבול בין מותרות ששווה להוציא עליהם אנרגיה ומותרות שלא? ואם כבר, אז מי בכלל קובע מה נחשב למותרות ומה לא? הרי אם אספקה חופשית של מים נחשבת למותרות, כפי שעולה מדברייך, ולכן צריך לוותר עליה למען הדורות הבאים, למה שלא נוותר גם על חופשה בחו"ל ועל הצגה בהבימה ועל ערוץ הספורט ועל קורנפלקס מיובאים ועל כל שאר הדברים שנמשיך לחיות גם בלעדיהם?.. למה גינה פורחת פחות חשובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים מזניחים גם את התועלת הסביבתית שבהתפלת מים, אם יותפלו מים בכמות משמעותית, הכנרת תוכל להתמלא, נהר הירדן יוכל לזרום, ים המלח אולי יפסיק להתייבש, הירקון יחדש מימיו כקדם (נדמה לי שאנו שותים 80% ממימיו) וכו'. לגביי המלחת קרקעות, אם הבעיה אכן קיימת, אפשר אולי, לדאוג שהחקלאים יקבלו מים שפירים בעוד שהתעשייה והבתים יקבלו מים מותפלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאולי נועה טועה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בהליך ההתפלה גורם לזיהום אויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליך ההתפלה, כמו יצור חשמל, כמו הליכים תעשייתיים אחרים - שורף דלקים ומייצר זיהום אוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייצור חשמל מפחם (להפעלת המתקן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על זה שאם היו מפסיקים להתייחס למים בצורה כל כך רגשנית, אלא כאל מוצר כלכלי רגיל, וגובים מכל הצרכנים את מחירם הריאלי, גם אז לא היה שום מחסור: לצרכן הביתי אין שום בעיה לעמוד במחיר הזה (אספקת מים זולה בהרבה מאספקת שאר מוצרי הצריכה הבסיסיים, כמו מזון, חשמל, דלק, דיור וביגוד), ולאותם חקלאים שאינם מסוגלים לעמוד בו, גם כיום אין יכולת לעשות זאת, ומשמעות תלותם התמידית בסבסוד המים היא שעבודתם אינה מייצרת ערך אמיתי ומונעת ניצול של המשאבים במקום אחר שהיה יכול להיווצר בו ערך אמיתי. הבעיה היא שבמקום לראות את הדברים כמו שהם, מבלבלים לנו את המוח בבליל של דימויים כמו ציונות, הגשמה, הפרחת המדבר וכו' - עד שאנחנו שוכחים שמדובר בלא פחות ולא יותר מאשר בזבוז משאבים, שאינו שונה בהרבה מלשאוב מים מהכנרת ולשפוך אותם לים התיכון... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |