|
שלא לדבר על זה שאם היו מפסיקים להתייחס למים בצורה כל כך רגשנית, אלא כאל מוצר כלכלי רגיל, וגובים מכל הצרכנים את מחירם הריאלי, גם אז לא היה שום מחסור: לצרכן הביתי אין שום בעיה לעמוד במחיר הזה (אספקת מים זולה בהרבה מאספקת שאר מוצרי הצריכה הבסיסיים, כמו מזון, חשמל, דלק, דיור וביגוד), ולאותם חקלאים שאינם מסוגלים לעמוד בו, גם כיום אין יכולת לעשות זאת, ומשמעות תלותם התמידית בסבסוד המים היא שעבודתם אינה מייצרת ערך אמיתי ומונעת ניצול של המשאבים במקום אחר שהיה יכול להיווצר בו ערך אמיתי. הבעיה היא שבמקום לראות את הדברים כמו שהם, מבלבלים לנו את המוח בבליל של דימויים כמו ציונות, הגשמה, הפרחת המדבר וכו' - עד שאנחנו שוכחים שמדובר בלא פחות ולא יותר מאשר בזבוז משאבים, שאינו שונה בהרבה מלשאוב מים מהכנרת ולשפוך אותם לים התיכון...
|
|