 |
|
 |
||
|
||||
 |
אד גורדון המציא, לפחות בגרסאתה הישראלית-ציונית את דת העבודה. האם באמת מישהו עוד מאמין בה? בעבודה כדרך להתפתחות אישת ורוחנית? בעולם שבו האידיאל הוא כסף מהיר, הצלחה בין רגע ו"כסף שעובד בשבילך", לא נראה לי שיש עוד רבים המאמינים בזאת. האם באמת ובתמים יש פה מישהו שמאמין שהעבודה היא הכרחית על מנת להיות בן אדם מוצלח? מישהו שאם כל צרכיו החומרים ומעבר לכך היו מסופקים (היה לו מספיק כסף) היה ממשיך לעבוד, ולא הכרח בעבודה שמוצאת חן בעיניו (בטח שלא כל הזמן) רק על מנת להמשיך לעבוד? אני מניח שלא רבים. יש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות בעולם הזה, עבודה היא רק אחד מהם, ולא בהכרח הטוב שבהם, אם בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין בכך,בכל ליבי. גורדון שם את יהבו על עבודת האדמה כגורם הנכון לעיצוב האדם והאומה כגוף אורגני (וכאן אני בהחלט רואה את ההשפעה הרומנטית-אירופאית). אך האם זו הדוגמה היחידה לעבודה מלבד ה"ההופכי" שלה ,לכאורה,עבודה למען "כסף מהיר" בעולם צרכני? מהי בכלל "עבודה"? בעיני עבודה היא לא רק המרה של כוח אנושי גולמי למוצרים סחורות ושירותים,עבודה בעיני היא יצירה לשם היצירה ,לא כתחביב ,לא כאמצעי התרגעות,אלא ככלי ראשון במעלה להתפתחות אישית ורוחנית ,כשאני יוצר משהו ,התוצר הגמור ערכו פחות מעיני מתהליך היצירה, שהוא תהליך של חיים, קפיאה על השמרים היא מצב של ניוון פיזי ומנטלי, ואני יודע שגם אם לא הייתי נאלץ ל"עבוד" יום בחיי ,לא הייתי משנה דבר. איזה דברים טובים אפשר לעשות בעולם הזה שלא דורשים עבודה ומאמץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך האחרונה: שייק פירות טרופיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה שלי לגבי חלוקת העושר בעולם קשורה בדיוק לזה: אלוהים1 דפק את תושבי הארצות הטרופיות. הם, כדי לאכול, היו צריכים רק להושיט את היד ולקטוף בננה. אם הם התעצלו להושיט את היד, הם יכלו פשוט להמשיך לשכב בנחת, ולחכות שאגוז הקוקוס יפול לידם (בתקוה שלא עליהם). תושבי הארצות הצפוניות המסכנים נאלצו לעבוד קשה לפרנסתם. בזעת אפיהם אכלו לחם. __ 1 בלי להכנס לשאלת קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה היה כל כך פשוט, היו מספיק מהם בכדי שהם יצטרכו להתחרות על הזכות להתרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר בזה שלתושבי החוג הטרופי הספיקה תזונה צמחונית-טבעונית, ולצפוניים לא? (באירופה אפשר ללקט יופי של פירות יער). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב תושבי הארצות הטרופיות היו, עוד לפני הקולוניאליזם, איכרים שעבדו קשה למחייתם. גם הציידים-לקטים-דייגים, שנדחקו מפני עמי האיכרים, עבדו קשה כדי לשרוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמין בזה - כן. חי לפי זה - זה כבר יותר קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מאמין בזה. ואני מדבר על עבודות פועלים מיזעות למיניהן, אבל, אני גם מאמין בכל מאודי שהבנאדם צריך לעבוד בין יום לשלושה ימים בשבוע. אה כן - ואיסור מוחלט על עבודה גופנית בקיץ. אחרי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה של א.ד. גורדון העבודה כללה, מעצם הגדרה, התחברות אל הטבע ואל המוחשי. החקלאי עובד את האדמה, רפתן חולב את הפרה אפילו הנגר לוקח עצים ויוצר מהם רהיטים. אני חושב שברמה הכי בסיסית של קיום האדם הצורך בעבודה "פיזית" והחוויה החושית שבעקבותיה טבועים עמוק עמוק בתוכינו. האם ניתן לדמיין פוסטרים מלאי פתוס של קיבוצניקים יושבים בקיובילס' עם חולצה כחולה ומתקתקים שורות קוד ? את העבודות הפיזיות שנעשו לחלוטין לא רלוונטיות במאה ה21 למדינות מפותחות, החליפו בעיקר הניהול, השירותים וטכנולוגיות המידע. הלך הרוח של ימינו הוא רומנטיקה קפיטליסטית. במהלך השבוע אתה עובד בעבודה משרדית משעממת ברמה זאת או אחרת. בסוף השבוע אתה משתמש בהון שצברת כדי לעשות סיבוב ג'יפים בגליל ולהרגיש "בחיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית שומע אריסטוקרט בריטי מהתקופה הויקטוריאנית אומר דברים דומים לשלך לגבי חוסר-הרלוונטיות של עבודות פיזיות עבור בן מעמדו, היית צוחק - חייו הרי נשענים על עבודת כפיים רבה, של אחרים. מה ההבדל עכשיו? שאת הקו הדמיוני ציירנו גיאוגרפית במקום חברתית? עבודה פיזית רלוונטית היום כמו תמיד. היא פשוט נעשית באופן יותר יעיל, ומשאירה יותר מאיתנו להוציא זמננו על מותרות ומשחקים - ואם אנחנו עובדים יותר קשה עבור המרצדס משעבד חקלאי מקראי עבור הלחם שלו, זה לא הופך את המרצדס לפחות מותרות. בטח שלא את הציורים/התמונות שבסלון, את אוסף המוסיקה ואת הספריה הפרטית. "במהלך השבוע אתה עובד בעבודה משרדית משעממת ברמה זאת או אחרת. בסוף השבוע אתה משתמש בהון שצברת כדי לעשות סיבוב ג'יפים בגליל ולהרגיש 'בחיים'." - להבדיל מאיזו עבודה של אדם ממוצע, ומאיזה לוקסוס שהוא הרשה לעצמו? להבדיל מעבודתו המרתקת של החקלאי, או מהביקור התלת-חודשי של המלח בבית הבושת? --- אני בכלל לא משוכנע שבמדינות המפותחות יש יותר שוכני משרדים מעובדי כפיים, אלא אם בגלל ששרברבים לא מייצרים את הצנרת, אתה סופר אותם יחד עם פקידי הבנק כ"נותני שירות". אבל לא ספרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון, אני מסכים איתך שלבוא ולטעון כיום שהדרך להתפתחות אישית רוחנית צריכה בהכרח לעבור בעבודה של שמונה שעות ביום בשדה, עם טוריה, בלי קשר לשאלה האם העבודה הזאת נחוצה בכלל ובלי קשר לשאלה האם אתה מתאים לסוג כזה של עבודה - טוב, זאת בלי ספק גישה שעשויה להיראות לנו קצת מוזרה. במידה רבה, אני נוטה להסכים איתך שהחלק הזה במשנה של גורדון הוא אולי כבר לא כל כך רלבנטי. אבל, מה שניסיתי לטעון במאמר זה שאעפ"כ, יש חלקים אחרים בתורה שלו שהם עדיין רלבנטיים: כמו למשל תפיסת המוסר שלו, התפיסה הלאומית האנטי-שוביניסטית שלו, תפיסת העולם הדתית שלו, היחס שלו אל האדמה וכן הלאה. כמו כן, כמו שהעיר כאן מישהו, יכול להיות אומנם שכשגורדון עצמו דיבר על 'עבודה' הוא התכוון בעיקר לעבודה פיסית בשדה, אבל עדיין, לאור הנסיבות אולי אנו יכולים להרחיב קצת את ההגדרה של המונח 'עבודה'; אפשר למשל לראות את המילה עבודה כמתייחסת לאו דווקא לעבודה חקלאית אלא לכל תהליך של יצירה מתוך מאמץ, או לכל פעילות שהמטרה שלה איננה התוצרת הסופית אלא עצם הפעילות עצמה. ובמובן הזה, אני חושב שהתורה של גורדון רק הופכת עם הזמן ליותר ויותר רלבנטית; הרי כבר היום אתה יכול לפגוש אנשים רבים שכבר לא מוכנים להסתפק בעבודה שכל התכלית שלה היא איזו תועלת כלכלית עתידית. ישנם (גם בארץ) אנשים רבים ששואפים למצוא את הסיפוק וההנאה בעצם הפעילות עצמה, ולא רק ברווח הסופי שיוכלו אולי להפיק ממנה.(זאת גם הסיבה שאנשים משקיעים זמן ומאמץ בעיסוקים בלתי רווחיים בעליל - כמו למשל כתיבה באייל הקורא - במקום רק לעסוק בצבירת כסף או בבזבוז שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרקוזה, שהוזכר כאן בתגובה אחרת, הבדיל בין עבודה מנכרת (או מנוכרת) לבין סתם עבודה, או עבודה שמבצעים בשביל עצמנו, בהתאם לרצוננו וכדומה. הוא טען שהחברה המערבית היא חברה שלטנית/כובשנית (domination?!) שעל-אף שהגיעה לשליטה וניצול מלאים של משאבי הטבע, מאלצת אנשים לעודף עבודה תוך יצירת עודף הדחקה וחלוקה מאוד לא שווינונית של התוצרים, כאשר בעצם החברה הטכנולוגית הגיעה לשלב כזה שבאופן תיאורטי היינו יכולים לעבוד 3-4 שעות ביום ועדיין לספק את כל צרכינו. או אז היו נותרים לנו זמן ואנרגיות ל: free play of human potentialities and faculties
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...בתקווה שיבינו/נבין את הרמז... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן יש אנשים ללא שום אינטרסים מעמדיים ובלי עוצמה לשמר ולפתח, שמנהלים קורסים בהם לומדים איך לקבל באהבה את הסדר בעולם. רוצה דוגמא? שרי אריסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שכשחברה מסוימת (סוצילית או עיסקית), משוחררת מעבודת ''הצמיחה הכלכחית'', עובדת רק עד כדי כל צורכה, חברה אחרת, משוחררת פחות, קמה עליה. לפיכך צריבים עצלני כל העולם להתאחד. ולנהל מהפכה תמידית כנגד כוחות השוק - באשר הם אנטי הומניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לנוח קצת ממהומת החגים, אחר כך נתאחד וזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! תנוח! בזכות שכמותך לא נוכל להפסיד! מי עוד עמנו?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אני! נחה ללא לאות! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |