|
||||
|
||||
מרקוזה, שהוזכר כאן בתגובה אחרת, הבדיל בין עבודה מנכרת (או מנוכרת) לבין סתם עבודה, או עבודה שמבצעים בשביל עצמנו, בהתאם לרצוננו וכדומה. הוא טען שהחברה המערבית היא חברה שלטנית/כובשנית (domination?!) שעל-אף שהגיעה לשליטה וניצול מלאים של משאבי הטבע, מאלצת אנשים לעודף עבודה תוך יצירת עודף הדחקה וחלוקה מאוד לא שווינונית של התוצרים, כאשר בעצם החברה הטכנולוגית הגיעה לשלב כזה שבאופן תיאורטי היינו יכולים לעבוד 3-4 שעות ביום ועדיין לספק את כל צרכינו. או אז היו נותרים לנו זמן ואנרגיות ל: free play of human potentialities and faculties
|
|
||||
|
||||
...בתקווה שיבינו/נבין את הרמז... :-) |
|
||||
|
||||
לכן יש אנשים ללא שום אינטרסים מעמדיים ובלי עוצמה לשמר ולפתח, שמנהלים קורסים בהם לומדים איך לקבל באהבה את הסדר בעולם. רוצה דוגמא? שרי אריסון. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שכשחברה מסוימת (סוצילית או עיסקית), משוחררת מעבודת ''הצמיחה הכלכחית'', עובדת רק עד כדי כל צורכה, חברה אחרת, משוחררת פחות, קמה עליה. לפיכך צריבים עצלני כל העולם להתאחד. ולנהל מהפכה תמידית כנגד כוחות השוק - באשר הם אנטי הומניים. |
|
||||
|
||||
תן לנוח קצת ממהומת החגים, אחר כך נתאחד וזה. |
|
||||
|
||||
כן! תנוח! בזכות שכמותך לא נוכל להפסיד! מי עוד עמנו?? |
|
||||
|
||||
אני, אני! נחה ללא לאות! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |