מאמר שהגיע זמנו 414680
אני שותף לדעתו של הכותב בנושא, וכבר טוען הרבה זמן שאין טעם להילחם בטכנולוגיה. כל עוד ניתן לצפות בסרט, ניתן גם להעתיק אותו. זו פשוט עובדה טריביאלית שמשום מה התעשיה לא מסוגלת לעבד.

ההסבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו להתנהגות הלא רציונלית של התעשיה הוא שמדובר בגוף כלכלי עצום שמוצא עצמו בפרפורי גסיסה כואבים ועושה כל מה שביכולתו באופן הנואש ביותר כדי להרויח עוד כמה שקלים עוד כמה ימים.
הסיפור האחרון עם הסכמי ה WTO ורוסיה הוא דוגמא להשפעה והכוח הפוליטי העצום שיש לתעשיה האמורה. חבל לראות כל כך הרבה כוח ומשאבים מבוזבזים בצורה אווילית שכזו.
מאמר שהגיע זמנו 415210
יש הסבר מאוד פשוט לכדאיות של DRM לתעשייה, והוא אינו קשור כלל וכלל למניעת פירטיות או העתקות.
אם ה-iPod שלך מסוגל לנגן רק מוזיקה שנתקנתה ב-iTune, וה-Zune יכול לנגן רק מוזיקה שנקנתה ב-MSN, אתה כבול לחברה אחת. כלומר אין לך את האפשרות לעבור לייצרן אחר, כי אז כל המוזיקה שלך הלכה פייפן. לכן ה-DRM מבטיח מניעת תחרות ושימור מונופולים.

אד פולטון כתב על כך כאן - http://www.freedom-to-tinker.com/?p=1051 .
מאמר שהגיע זמנו 415300
אז מה הבעיה לקנות נגנים נטולי DRM?
איפה פה בדיוק המונופול?
מאמר שהגיע זמנו 415313
זה קצת מטעה להגיד שהאייפוד מסוגל לנגן רק מוזיקה שנקנתה באייטיונז. ההגדרה הנכונה היא ש*מוסיקה* שקנית באייטיונז אפשר לנגן רק על אייטיונז והאייפוד. אתה יכול לנגן על האייפוד קבצי מפ3 "רגילים" בלי שום בעיה.
אם הדיאראם מבטיח מניעת תחרות הרי שהוא עושה זאת רע מאוד. יש דיאראם ויש תחרות. כנראה שזה לא עובד.
מאמר שהגיע זמנו 415317
DRM לא מונע להעביר את המוזיקה אם הצרכן יודע איך. זה אומר שרק 90% מהצרכנים כבולים לנגן.
מאמר שהגיע זמנו 415368
מה זה קשור ל"יודע איך" הדיאראם מגן רק על מוסיקה שנקנתה בחנות המוסיקה של אייטיונז. מפ3 רגילים יכולים לעבור בקלות.
מאמר שהגיע זמנו 415377
על מה בדיוק אנחנו מתווכחים?
קנית 130 שירים ב-iTune בשביל ה-iPod שלך. אם תקנה Zune, אתה לא יכול לנגן את השירים שקנית. ה-DRM מונע המרה (חוקית) של השירים ל-MP3, ולכן אתה לא יכול לנגן אותם ב-Zune או נגן MP3.
אותו כנ"ל ל-MSN ו-Zune.
מאמר שהגיע זמנו 415422
תגובה 415313
מאמר שהגיע זמנו 415583
נכון.
אבל למה ה-DRM מונע תחרות באופן רע מאוד?

דוגמא שונה לגמרי – חברת Lexmark מתשמשת במנגנוני DRM כדי לבצע אותנטיקציה של מחסניות הדיו במדפסת הזרקת דיו מתוצרתה. כך הם מונעים מחברות המייצרות מחסניות דיו תחליפיות למכור מחסניות דיו תחליפיות למדפסות הזרקת דיו מתוצרת Lexmark. זה לא מונע תחרות בתחום מחסניות הדיו? אבל הסיפור לא נגמר כאן. חברה בשם Static Control Components מצאה דרך לעקוף את ההגנה של Lexmark, ולייצר מחסניות דיו תחליפיות שניתן להשתמש בהם במדפסות אלו. חברת Lexmark תבעה את הנ"ל עפ"י חוק ה-DMCA, האוסר פריצה של מערכות הגנה כגון אלו. הם זכו בתביעה, וכך Lexmark יצרה מונופול מלאכותי על מחסניות הדיו למדפסותיה.

מאמר שהגיע זמנו 415598
אני חושב שכדאי להבחין בין DRM כאמצעי טכנולוגי - שהוא לגיטימי לחלוטין ובין חוקי זכויות היוצרים שהם התערבות ממשלתית מיותרת.

הבעיה כאן איננה DRM אלא ה DMCA
מאמר שהגיע זמנו 415602
חוקי זכויות היוצרים הם התערבות ממשלתית מיותרת? זה לא הגנה על קניין?
מאמר שהגיע זמנו 415632
כל התערבות ממשלתית היא מיותרת.
אין קניין על רעיון.
מאמר שהגיע זמנו 415636
נכון, גם אין זכויות יוצרים על "רעיון" רק על המצאה או טקסט. מי מגן על הקניין אם אין ממשלה?
מאמר שהגיע זמנו 415649
"מי מגן על הקניין אם אין ממשלה?"

מי אופה לחם אם אין ממשלה?
הגנה על הקניין היא שירות כמו כל שירות אחר ויכולה להיות מסופקת כמו כל שירות אחר באמצעות פעולה וולנטרית של אנשים.
מאמר שהגיע זמנו 415651
איך? אתה משלם להם והם הולכים ומרביצים למי שמעתיק את הרעיון שלך, או גונב את האוטו שלך?
מאמר שהגיע זמנו 415692
"אתה משלם להם והם הולכים ומרביצים למי שמעתיק את הרעיון שלך, או גונב את האוטו שלך?"

בעקרון כן, אם כי צריך להשמיט את עניין הרעיון - שהרי רעיונות אינם קניין. מעשית הדבר נפתר, מן הסתם, באמצעות פעולה משטרתית או משפטית.
מאמר שהגיע זמנו 415652
חשבתי שאינך אנרכיסט. מי יקבע מתי זכות הקניין של אדם מסויים נפגעת בשל פעילות שכנו? האופה?
מאמר שהגיע זמנו 415663
ומי יקבע לגבי זכות הקניין של האופה עצמו? הרי אין הנחתום מעיד וגו'.
מא בייקר 415664
אמא של האופה
מא בייקר 415666
בלי הורים!
מאמר שהגיע זמנו 415665
מקסימום אנחנו נחתום לו עליה.
מאמר שהגיע זמנו 415690
"חשבתי שאינך אנרכיסט"

מסתבר שטעית. (אם כי כליל סבור שאל לי להתהדר בתואר הזה אם אני לא משקיף על העולם מנקודת מבט מרקסיסטית)

"מי יקבע מתי זכות הקניין של אדם מסויים נפגעת בשל פעילות שכנו?"

יש להניח שבחברה חופשית הדבר יעשה על ידי בית משפט.
מאמר שהגיע זמנו 415691
ומה זה בית משפט? לא הממשלה?
מאמר שהגיע זמנו 415694
"ומה זה בית משפט? לא הממשלה?"

לא. בית משפט הוא מקום מוסכם בו אפשר ליישב סכסוכים.
מאמר שהגיע זמנו 415696
בית משפט הוא חלק ממערכת שכוללת מישהו שקובע את החוקים, מישהו שפוסק האם המתדיינים עברו על החוקים ומישהו שדואג לאכוף את המסקנות. שום "מקום מוסכם" לא יעזור בלי המישהו השלישי הזה שמחזיק את כוח האכיפה, כלומר את הזכות (בסופו של דבר) להפעיל אלימות כדי לאלץ את המפסיד בדיון לתת לזה שזכה בדיון את המגיע לו. המערכת הזו היא המדינה; האלטרנטיבה היא שזה שיהיו לו יותר בריונים יקח הכל. בית המשפט הוא החלק השני בסכימה הזו; הוא יכול עקרונית להיות גם החלק הראשון, אבל אין לו ערך בלי השלישי.
מאמר שהגיע זמנו 415697
מאחר אתה לא מסוגל לדמיין לעצמך מערכות יחסים שאינם מבוססות על כפיה אתה קצת מתקשה לעכל את הרעיון.

האם לשפה יש כללים? האם נחוץ גוף אחד ויחיד שיאכוף אותם? איך אנחנו מסתדרים בכלל ומתקשרים בלי איזו ממשלה של הדיבור?

"האלטרנטיבה היא שזה שיהיו לו יותר בריונים יקח הכל"

למעשה, זה מה שעושה המדינה.
מאמר שהגיע זמנו 415700
אל תנסה לעשות מכל מי שלא מסכים איתך אידיוט. אני יכול לדמיין מערכות יחסים שאינן מבוססות על כפיה, ואני יכול לדמיין חברה אנושית מתפקדת בקנה מידה גדול שאינה מבוססת עליה; אבל אני יודע היטב שהדבר השני נידון להישאר רק דמיון. מדוע? בגלל טבע האדם.

בתוך כל קבוצה גדולה מספיק של בני אדם יהיו אנשים שיהיו מוכנים לפגוע באנשים אחרים כדי להשיג משהו שהם רוצים. מעולם לא התקיימה בעולם חברה בקנה מידה גדול (נאמר, יותר מאלף איש) שלא היו בה כאלה. הדרך היחידה למנוע פגיעה כזו היא כפיה. השפה אינה דוגמה רלבנטית כיוון שאין הרבה מה להרוויח משימוש בכללי שפה שונים. לעומת זאת, יש מה להרוויח מלקחת את האוטו שלך, נניח. אם אתה מכיר דרך למנוע ממי שרוצה לקחת את האוטו שלך לעשות זאת בלי כפיה, ספר לי.

המדינה (בהקשר המשפטי) אינה לוקחת דבר מאף אחד אלא רק מתפעלת את הגוף לישוב סכסוכים.
מאמר שהגיע זמנו 415724
"אל תנסה לעשות מכל מי שלא מסכים איתך אידיוט"

לא התכוונתי, עמך הסליחה.

אני כלל לא מתווכח איתך על הצורך בפתרון סכסוכים או על העובדה שעשוי להיות צורך (אם כי פחות ממה שאתה סבור) בהפעלת כוח הזרוע כדי להביא לידי מימוש דברים מסויימים (כמו מניעת גניבת המכונית או כליאת רוצח). הוויכוח שלי איתך הוא על השאלה האם הדרך הטובה/יחידה לעשות כן היא באמצעות סוכנות מונופוליסטית שהיא השופט העליון בכל סכסוך, כולל סכסוכים שלה עצמה עם אחרים. אני סבור שלא.
מאמר שהגיע זמנו 416871
מה ההבדל, שגורם לך לרצות באנארכיה, בין חברה שבה קבוצה מסויימת, נגיד ליכודניקים שמכירים את צחי הנגבי, משיגה כוח רב דרך בחירות כלליות, לבין חברה שבה הם צריכים לממש באופן אלים את הכוח שיתרונם המספרי מקנה להם כדי להשיג את אותה השתעבדות משאר האנשים? כך או כך אתה מקבל חברה שבה יש מונופול על אלימות לקבוצה השלטת, ובשני המקרים זו אותה הקבוצה.
מאמר שהגיע זמנו 415693
בית משפט מבחינתי זה צעד אחד מממשלה. מי ממנה את השופטים, מי משלם ומנהל את המשטרה? אני מקווה שהתשובה לשאלות האילו היא: "הציבור".
אבל בוא נעשוב את זה רגע בצד, יותר מעניין אותי הטענה המובלעת שלך שמוסיקה ויצירות ספרותיות אינם "קניין". זה מדוייק?
מאמר שהגיע זמנו 415698
"בית משפט מבחינתי זה צעד אחד מממשלה."

אלו מגבלות הדמיון שלך, לא הכרח המציאות.

"מי ממנה את השופטים, מי משלם ומנהל את המשטרה?"

בעקרון אתה משלם עבור ההגנה שמספקת לך משטרה פרטית. הליך המינוי של שופטים הוא לא כל כך עקרוני (ובכל מקרה אינני יודע בדיוק משום שזאת ספקולציה). הרעיון הוא שלכל אדם יש את החברה שמגינה עליו והחברות מגיעות ביניהן להסכמה על איך בדיוק מיישבים את הסכסוכים. פחות או יותר כמו ההסדרים בין מדינות ריבוניות היום או כמו "חוק הסוחרים" של ימי הבינייים"

"יותר מעניין אותי הטענה המובלעת שלך שמוסיקה ויצירות ספרותיות אינם "קניין". זה מדוייק?"

למה מובלעת? מפורשת. ההגדרה של קניין איננה כוללת בתוכה את מה שמוגן היום בחוקי זכויות היוצרים או הפטנטים. זה לא סותר את העובדה שאפקטיבית אני מעריך שבחברה חופשית זכויות היוצרים יכובדו.
מאמר שהגיע זמנו 415699
"אפקטיבית אני מעריך"? אתה נשמע בדיוק כמו כליל. אני ממליץ לך להכנס לכוננות ספיגה מול דורפל וגדי. אגב, הייתי מוכן להשבע שבדיון על חברות הפרמה אתה היית *בעד* הזכות של חברות תרופות לקבל בלעדיות על שיווק תרופותיהם לזמן מה. מה שמראה כמה מסוכן להשתמש בסטריאוטיפים. למדתי משהו.
מאמר שהגיע זמנו 415725
"אתה נשמע בדיוק כמו כליל. אני ממליץ לך להכנס לכוננות ספיגה מול דורפל וגדי"

אם אני נשמע לך כמו כליל הרי שהמצב באמת חמור...

"אגב, הייתי מוכן להשבע שבדיון על חברות הפרמה אתה היית *בעד* הזכות של חברות תרופות לקבל בלעדיות על שיווק תרופותיהם לזמן מה."

לא זכור לי שהשתתפתי בדיון הזה. אני בהחלט נגד...
מאמר שהגיע זמנו 415701
אתה משלם עבור ההגנה של משטרה פרטית, ומישהו משלם עבור ההגנה של משטרה פרטית אחרת. במוקדם או במאוחר אותו מישהו עלול להחליט שההגנה שלו מחייבת לפגוע בך. מה שיקרה אז הוא שמי שיש לו יותר בריונים מנצח (אלא אם כן שני גופי הבריונים תופשים שכל ומחליטים לקחת את הכסף של שניכם ולא להגן עליכם יותר). לחילופין, האיש הנחמד המסוכסך איתךיכול להחליט להציע לחברה ששומרת עליך כמה אגורות נוספות כדי שהיא תגיע לפתרון המוסכם של הסכסוך בצורה שתיטה קצת יותר לטובתו - למה לא?

ועל סמך מה אתה מעריך שמישהו יכבד משהו שמונע ממנו להרוויח מה שהוא רוצה להרוויח?
מאמר שהגיע זמנו 415705
וגם איך בכלל יסכימו ללכת לאותו שופט?
מאמר שהגיע זמנו 415729
"במוקדם או במאוחר אותו מישהו עלול להחליט שההגנה שלו מחייבת לפגוע בך"

שתי הערות כלליות בנוגע לכל "תסריטי הזוועה" מהסוג שהעלית:
א. זה אמנם נכון שאין מניעה *טכנית* שאלו יקרו אבל הם מאוד לא סבירים מנקודת המבט של האינטרסים של המשתתפים (כפי שנראה תיכף)
ב. אין בשיטה של מדינה ערובה כנגדם ממילא - שהרי התקיימו ומתקיימים מקרים רבים של מדינות הטובחות באזרחיהם. אם תרצה לטעון ששיטה של משטרה ובתי משפט פרטיים היא שיטה גרועה לעומת השיטה הקיימת הרי שתצטרך למצוא טיעונים אחרים.

"האיש הנחמד המסוכסך איתךיכול להחליט להציע לחברה ששומרת עליך כמה אגורות נוספות כדי שהיא תגיע לפתרון המוסכם של הסכסוך בצורה שתיטה קצת יותר לטובתו - למה לא?"

ננתח זאת על פי שתי ההערות למעלה:
א. טכנית, אפשרי. מעשית, לא סביר.
על פניו אנחנו מניחים שהדבר היחידי שמעניין את החברה שמגינה עליך הוא הכסף. ואם מישהו מציע יותר כסף כדי שתבגוד בך הרי שהיא מחוייבת לקפוץ על ההזדמנות. אבל יש כאן בעיה קטנה משום שאם היא בוגדת בך הרי שכל שאר לקוחותיה יברחו ממנה מהר מאוד - המוצר שהיא מוכרת אמור להיות אמון. מנקודת מבט כלכלית, עדיף לשמור על כל לקוחותיך הקיימים מאשר לקבל שוחד מאדם אחד.

ב. אין במדינה ערובה כדי למנוע אותו. כזכור יש מושג כזה שקוראים לו "שוחד". עכשיו, בוא נניח שמערכת המשפט במדינה מסויימת מוכת שוחד. איך בדיוק יכולים האזרחים להעניש את אותה מערכת? הרי הם נכפים להשתמש בה והתשלום שלהם עבורה נלקח בכפיה (מה שלא קורה במערכת הפרטית).

לסיכום. מנקודת מבט של האינטרסים של המשתתפים התסריט שלך סביר הרבה יותר תחת מערכת מדינתית מאשר תחת מערכת פרטית ובכל מקרה, אין במדינה ערובה כדי למנוע את התסריט הזה.
קניין ניו-אייג'י 415745
ראובן, יכול להיות שהמושג "קניין רוחני" מטעה אותך. מקובל, לצערי, להשתמש בו כיום כדי לכלול אוסף של מושגים שונים למדי:

* זכויות יוצרים: מונופול זמני‏1 שהמדינה נותנת ליוצר על הפצת ("העתקת") יצירתו. ציור, ספר, הטקסט של סיפור, יצירה מוזיקלית, תווי יצירה מוזיקלית ואפילו תוכנת מחשב מוגנים אוטומטית ע"י זכויות יוצרים מרגע הווצרם.

הרעיון הוא שהמדינה מעניקה ליוצר בלעדיות על השימוש ביצירה לפרק זמן מוגבל כדי לעודד את היצירה.

* פטנטים: זכות בלעדית על מימוש של רעיון לפרק זמן מוגבל (כיום: 20 שנים). נועד לעודד ממציאים לפרסם את המצאותיהם ע"י כך שבכך הם מקבלים בלעדיות זמנית על הניצול המסחרי שלה.

* סודות מסחריים

* סמלים מסחריים (trademarks)‏

* ועוד.

מוזיקה קשורה בעיקר לזכויות יוצרים. זכויות יוצרים אינן "קניין" במובן של זכות טבעית של היוצר. הם מונופול זמני שהיוצר קיבל מהמדינה למען עידוד היצירה.

1 בעיקרון זמני. הזמן היום ארוך מדי, כך שלהרבה צרכים מעשיים מדובר על "לנצח".
קניין ניו-אייג'י 415775
אני מסכים איתך שזכויות יוצרים הם מונופול זמני. אני לא רואה את ההבדל בין זה לבין קניין (פרט לעניין הזמניות). היצירה ''שייכת'' ליוצר לפחות כל עוד שהמונופול קיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים