כמה לא מעודכן 378062
ניצה יום ג', 11/4/2006, 0:37
אני קוראת, רואה את תאריך כתיבת השיר-שבט תשסה- לפני הגירוש הממשי, שהתרחש באב תשסה, ואומרת לעצמי אוה, איזו תמימות מטופשת.
כמו נערה שחושפת, נרגשת, את סודות נפשה הענוגים ביותר לפני בחור שלא רואה בה יותר מחתיכת בשר.
המשורר מצוי עדיין בשלב שהוא מאמין שכאבו, בכיו ומחשבותיו באמת מעניינים מישהו. והכי מופרך- הוא מדמיין את החייל בוכה, בבכי אמיתי, משחרר ועמוק. מה שהיה שם, זה מכסימום בכי של סוף עצוב בסרט תורכי. שוכחים מיד כשיוצאים מהקולנוע.
כמה לא מעודכן 378068
חשמנית על מונית • בתשובה לניצה יום ג', 11/4/2006, 0:55
ברוכה השבה, וגם אם זו לא שיבה של ממש אלא קפיצה לרגע - ברוכה :-] , ודיינו.

אני בטוחה שהבכי אצל רבים-רבים מן החיילים היה אמיתי מאוד ובלתי נשכח. גם אני, שהנני מן הצד השני של המפה ורואה בהחזרה הביתה צעד-פתיח חשוב לעתיד שהוא עוד רחוק - ישבתי מול המרקע ובכיתי (למען האמת, פיזיולוגית, זה שנים ארוכות שאין לי דמעות, אבל בדרכי שלי - בכיתי). ואם אני כך - על אחת כמה וכמה שהם.

ולכותב - תודה, הרבה תודות, על השיר.
כמה לא מעודכן 378263
ניצה • בתשובה לחשמנית על מונית יום ג', 11/4/2006, 16:51
תודה על הברכות.

מהשיר עולה אינטראקציה מאוד אנושית. שני בני אדם שנפגשים בסיטואציה עמוסת רגשות, וטעונה משני הצדדים. לדעתי זו היתה תמימות לחשוב כך.
מה שקרה (ועדיין קורה), זה דה הומניזציה של שני הצדדים. המתנחלים הותכו למין גוש אמורפי, שהיחס אליו (כאל ''בעיה'', ''רוע'', ''כיבוש'' ועוד שאר הכללות), טרף את היכולת של החיילים ושאר העם, לראות באופן אמיתי את האנושיות שלהם, מעבר לסצנות רגשניות וחולפות על המרקע. נראה לי שרוב העם וגם החיילים, בגדול, יצאו מכל העניין בלי טראומה.
גם מהצד השני- כאשר ראיתי את נחילי החיילים מגיעים לכפר דרום, שם הייתי, הם לא נראו לי בני אדם, אלא ברגים בבולדוזר ענק. גם הנחישות וגם הרגישות שלהם היתה מכנית (כולם הציעו מים ו''האם את צריכה משהו''- באותה נעימת קול...) התגובות והדיבורים שלהם היו פרי של ''הכנה מנטלית'', ולא של אינדיוידואלים. בקיצור, לא היה שום סיכוי לאינטראקציה אנושית, כמו שהמשורר מדמיין לעצמו בשיר.
כמה לא מעודכן 378292
האייל האלמוני • בתשובה לניצה יום ג', 11/4/2006, 17:44
מקרוב משפחה צעיר המשרת היום בצה''ל שמעתי את הערכתו הרבה לחיילים ביחידתו, שרובם המוחלט ימניים ביותר, אשר השתתפו בפינוי על אף הקושי הנפשי העצום שגרם להם. קיבלתי את הרושם שאותם חברים מיחידתו בהחלט ראו במתנחלים בני אדם - אולי אפילו בני אדם יחידי סגולה.
כמה לא מעודכן 378251
מאיר • בתשובה לניצה יום ג', 11/4/2006, 15:36
מפתיע אותי. הציניות בהשקפה על החייל היהודי לא מתיישבת עם הסברה הגזענית הכהניסטית שלפיה ביהודי יש איזשהו ניצוץ אלוהי מולד.
כמה לא מעודכן 378252
האייל האלמוני • בתשובה למאיר יום ג', 11/4/2006, 15:49
ביהודי יש איזשהו ניצוץ אלוהי מולד, בעמלק אין. השמאל הוא ערב רב, עמלק. http://he.manhigut.org/content/view/1965/169/
חולה נפש 378614
מספר 666 • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/4/2006, 1:32
למחבר הרשימה ולנאצים היה הרבה מה לאמר זה לזה .אני מתפלא על אנשי מנהיגות יהודית שהם הסכימו לפרסם את בליל השינאה הזה באתר שלהם. בסופו של דבר זה רק פוגע בהם.
חולה נפש 378615
א.ד • בתשובה למספר 666 יום ו', 14/4/2006, 1:35
אני דווקא לא מתפלא.
לא.ד. 438993
בנימין יוחנן נקר • בתשובה לא.ד יום א', 15/4/2007, 4:19
כדאי שתקרא את התגובה לשני המגיבים הקודמים
הדיון המבעית שמתנהל שם 378617
מספר 666 • בתשובה למספר 666 יום ו', 14/4/2006, 1:45
על נושא ה''ערב רב '' שמותר מן ההלכה לפגוע בו ולהשמידו הוא בהחלט עליית מדרגה מסוכנת של כל המקובלים החוזרים בתשובה האלה ,אם כי בהחלט יש דברים דומים גם בפורומים אחרים מזה זמן ,אבל זאת לא נחמה.
חזיתי משהו מעין זה בתגובות למאמר קודם לפני כמה שנים על הפצצה הגרעינית הישראלית כמדומני שבהם דיברתי על הטירוף הנוגע לנושא ''הערב הרב '' שעלול לפרוץ אצל המיסטיקנים האלה ולהדביק רבים וטובים.מצער אותי לראות כמה צדקתי.
האובססיה עם ''הערב הרב '' היא נאצית ממש ,מצער אותי לראות אותה אצל יהודים ,כולם מטורפי קבלה.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378619
א.ד • בתשובה למספר 666 יום ו', 14/4/2006, 2:20
אין שום רע בעיסוק בקבלה כשלעצמו.
פוסקים כמו החיד''א, כף החיים, ר' חיים פלאג'י והרב עובדיה יוסף, הראו כיצד ניתן לשלב בין הקבלה לבין הפסיקה ההלכתית לרווחתם של החיים האמוניים.
דא עקא שאין פוסקים ברמה הזו בקרב הציונות הדתית ולדעתי מעולם לא היו, וחבל.
הבעיה עם העיסוק בקבלה 378628
מספר 666 • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 7:34
ובמיסטיקה היא שהיא גורמת לאובססיה אידיאולוגית מטורפת מהסוג שאנחנו רואים ב"מאמר " הזה ואני חוזה שהיא תגרום לרצחנות מטורפת אצל כל אותם אנשים שמקבלים את זה.
ואני משוכנע בוודאות של 99.99% שלא אתבדה.
אלו הם אנשים מסוגם של היטלר והימלר או פול פוט רוצח ההמונים הקמבודי אנשים שכל מי שהיכיר אותם סיפר עד כמה היו הגונים בחיהם הפרטיים אוהבי בעלי חיים וישרים וכו'. רק במסגרת מערכת החייהם הגונה היגיעו למסקנה שה"עובדות "( ובמקרה שלנו ספר הזוהר וכו') קובעות שעל מנת להציל את העולם יש להשמיד כך וכך מיליונים של אנשים "נחותים " או "שטניים " ,אנשים שאותם לא היכירו כלל ולא הייתה להם שנאה אישית אליהם .אבל האידיאולוגיה או האמונה קבעה שאין מה לעשות חובה להשמידם את כל הגברים והנשים והילדים את כל "הערב הרב" והם עשו זאת בתור מי שעושים את חובתם הנעלה למען האנושות בשם האמונה.
הבעיה עם העיסוק בקבלה 378678
א.ד • בתשובה למספר 666 יום ו', 14/4/2006, 13:19
לא הייתי ממהר ליצור סימטריה בין המיסטיקה הטבטונית לקבלה.
אני סבור שכשהאמונה היא ברמה של פולקלור, ללא מערכת הלכתית ממתנת, אז קיימת סכנה.
אני מסכים אתך שישנם יהודים שהאמונה שלהם מתבטאת בעוצמות רגשיות אדירות ובתמונות של שחור ולבן. בהחלט יש סכנה שאותם יהודים ינסו לפוצץ את המסגדים על הר הבית ובכך להצית את המזרח התיכון, או לחלופין להתנקש שוב בחייו של ראש ממשלה.
אני מקווה שהפעם השב''כ לא יפשל וישכיל לטפל בקיצונים הללו בעוד מועד.
הבעיה עם העיסוק בקבלה 378704
מספר 666 • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 15:36
אני הייתי מתחיל עם מעקב מדוקדק אחרי כל מי שמקבל את האמונה הפסיכוטית בערב רב. האנשים האלה הם מראש מועדים לבצע כל פשע אפשרי.
הייתי מציע גם לכל קהילה שהם שייכים אליה להוקיע אותם מתוכה ,הם במילא הרי רואים את כל מי שמסביבם כערב רב שטני כך שהאסון לא יהיה גדול מבחינתו של אף אחד.
הבעיה עם העיסוק בקבלה 378707
א.ד • בתשובה למספר 666 יום ו', 14/4/2006, 15:52
המונח 'ערב רב' כמו גם המונח עמלק מעוגנים בתפיסת העולם היהודית.
בציונות הדתית ישנו דגש על המקרא כמרכיב תאולוגי חשוב, החל אולי מימי הנצי''ב מואלוז'ין, עבור ברב צבי יהודה הכהן קוק וכלה ברב מאיר כהנא. הרי כל החשיבות של מצוות ישוב הארץ (אליבא דהרמב''ן) בבחינת ''יהרג ואל יעבור'', מקורה ביחוס משקל עצום לתפקיד של המקרא בתפיסה הדתית לאומית.
זה פשוט בלתי אפשרי להילחם באמונה פונדמנטליסטית באמצעים תיאולוגים.
אני מסכים אתך שצריך לבודד את הקיצונים ולהתחיל להעמיד רבנים לדין.
עברת לגמרי את הגבול 438996
בנימין יוחנן נקר • בתשובה למספר 666 יום א', 15/4/2007, 4:37
המאמר לא גרם לשום רצחנות. חלק גדול מהציבור התורני מקבל את הכתוב במאמר. כתוב במפורש מספר פעמים שאין להשתמש באלימות פיסית כנגד יהודים שמתנהגים כפי שהתורה מתארת את אנשי הערב-רב. ההשוואה להיטלר מראה על חוסר הבנה מוחלט במילים עדינות.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378758
קהלת • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 21:45
נדמה לי שהראיה שמפריכה את טענתך הוא הראי''ה.
הוא תמך בציונות ממש (הרבה מעבר לנסבל עבור רבים בתקופתו) וגם עסק בקבלה, בנוסף לפסיקות רבות שעד היום מהוות עמוד מעמודי התווך של הציונות הדתית.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378761
א.ד • בתשובה לקהלת יום ו', 14/4/2006, 22:00
הראי"ה לא היה פוסק בשיעור קומתו של ר' יעקב סופר בעל 'כף החיים', ובוודאי שלא הגיע לקרסוליהם של החזון איש ושל הרב יוסף חיים זוננפלד - שלושתם בני תקופתו.
בסך הכל מדובר באיש שנוי במחלוקת בעולם התורה, שתרם שירים, הגיגים, כתבים קבליים שצריכים ביעור, וחידושים ברמה בינונית על התלמוד.
לא היה לו האומץ אפילו לחבור לתנועת 'המזרחי' שאנשיה נכנסו לכנסת (ובכך קיימו נאה את שדרשו), או לכל הפחות להעניק לה גיבוי מבחוץ.
הדבר יחידי שניתן לזקוף לזכותו הוא הקמת הרבנות הראשית לישראל.
היום הרבנים הראשיים מצגר ועמאר, הם שלוחי מצווה של הרבנים החרדים אלישיב ויוסף בהתאמה. המוסד הזה מרוקן מתוכנו: את החרדים הוא לא משרת; אנשי הציונות הדתית פונים לרבותיהם מרדכי אליהו ואברהם שפירא; והחילונים מתייחסים אליו בתיעוב.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378764
קהלת • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 22:30
נדמה לי שישנו ציבור גדול שחולק על דעתך, בינהם רבנים רבים וגדולים שהולכים בדרכו.
כמובן שישנם זרמים שונים וכל אחד מוקיר את מנהיגיו, אבל אפשר רק להזכיר מתי מעט משנאמר עליו "לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא"י הכהן קוק, ז"ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו.. ולאו דוקא בהלכה. עולם האגדה הי לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו" הרב שלמה יוסף זוין.
או הלל צייטן ששם אותו בשורה אחת עם האר"י, הבעש"ט ובעל התניא בתחום הקבלי.

המידע נלקח מכאן :
הדיון המבעית שמתנהל שם 378766
א.ד • בתשובה לקהלת יום ו', 14/4/2006, 22:42
''יחד עם האר''י, הבעש''ט והגאון מלאדי''. לא פחות.
שיהיה.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378770
קהלת • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 23:06
מה קל להשוות בין שאינם ברי השוואה וללעוג לאילו שאינם יכולים להשיב, אם כי גם היה כאן, לא היה משיב.
עליו נכתב ''ואוהביו כצאת השמש בגבורתו''.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378774
א.ד • בתשובה לקהלת יום ו', 14/4/2006, 23:16
אינני לועג לו, להפך: אני שואל מדוע להסתפק באר"י ובבעש"ט? מדוע לא להשוות אותו לרבי שמעון בן יוחאי בכבודו ובעצמו?
ועל כך נאמר: "והמשכיל בעת ההיא ידום".
הדיון המבעית שמתנהל שם 378776
קהלת • בתשובה לא.ד יום ו', 14/4/2006, 23:20
הדיון המבעית שמתנהל שם 379079
שוקי שמאל • בתשובה לא.ד יום א', 16/4/2006, 14:18
במורשת הרב קוק יש תופעה מיוחדת שלדעתי רלאבנטית לדיון כאן והיא ''הגירתו'' של הרב קוק מן המחנה החרדי אל המחנה הדתי-לאומי. איני חושב שהרב קוק נחשב יותר מדי במחנה החרדי. לעומת זאת צריך להכנס לבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולראות את הציטטות מדבריו על הקירות (משל לכך שקירותיה של מצודת זאב יכוסו באמרותיו של בן-גוריון).
למעשה יותר מדוייק להגיד שהמחנה הדתי-לאומי ''היגר'' אל הרב קו''ק מאשר להיפך. אפשר לפרש עובדה זו כחלק מן התנועה העולמית של נסיגת הלאומיות-החילונית והחזרה לקלריקליזם ופונדמנטליזם, ואפשר לפרש זאת כאות לגדולתו של הרב קו''ק.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379108
א.ד • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 16/4/2006, 15:34
אני לא מסכים.
נכון שהראי''ה קוק למד בישיבת ואלוז'ין המפוארת שבליטא. כפי שהמשכילים היו צאצאים ליהודים חרדים, גם הציונים היו. כל תנועות השיחרור ביהדות מקורן במרד בחברת האם. הציונות הדתית לא היגרה אל הרב קוק. הוא ללא ספק היה ציוני נלהב מכח עצמו וזה מתבטא בכתביו, אבל הוא בפירוש לא היה רב חרדי ציוני. התיאור שלך מתאים לרב שלמה טייכטאהל, תלמידו של האדמו''ר ממונקאטש, ששינה את דעותיו האנטי-ציונות בעקבות השואה והפך לדגם קלאסי של רב חרדי ציוני.
המשפט האחרון שלך מעניין ואני צריך לחשוב עליו.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379123
שוקי שמאל • בתשובה לא.ד יום א', 16/4/2006, 16:22
אני חושב שאתה טועה. הרב קו''ק היה בשר מבשרו של המחנה החרדי, התגורר בבני ברק ומבחינה הלכתית היה מחמיר יותר מרבנים חרדיים אחרים. דוקא ציוני הוא היה פחות ממה שמתארים היום תלמידיו של בנו, הרב צבי יהודה שכבר היה חלק מן הממסד הדתי לאומי ויכול להיות שזה יוצר קצת בלבול.
הרב קו''ק ראה צורך בהתקרבות בין המחנה החרדי לבין המתישבים הציונים-חילוניים וקרא לזרימה דו צדדית של רעיונות (הלכה ודת יהודית למחנה החילוני וציונות התישבות ולאומיות למחנה החרדי), אבל הרב בודאי לא ראה עצמו עובר מן המחנה החרדי אל המחנה הדתי-ציוני ובודאי לא למחנה הציוני-כללי. החלוקה בין המחנות לא הטשטשה לרגע, מה גם שהיה מחנה גדול של יהודים דתיים מסורתיים ציונים ולא חרדים שחצץ בין המחנות הללו.
יש באתר של הרבנות הראשית (אני חושב) מסמך מעניין מאוד המתאר את ביקורה של משלחת הרבנים החרדיים (קו''ק וזוננפלד) ביישובים החדשים, המתאר יפה מאוד את הטיפוסים השונים של יושבי א''י באותה תקופה.
בדבר אחד אתה צודק. מאחר ובאותה תקופה לא היה לדתיים צורך חיוני להשתתף במוסדות הלאומיים ולהתארגן בגופים פוליטיים ממוסדים, החלוקות בין הקבוצות השונות אז היו מרובות יותר ופחות מוגדרות, כך שהקו המפריד בין חרדים לדתיים לאומיים שנקבע ע''י פרישת אגודת ישראל מן ההסתדרות הציונית היטשטש מאוד באותה תקופה.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379587
א.ד • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 18/4/2006, 14:32
שוקי, צר לי לחלוק עליך שוב, ובגדול.
מגורים בעיר התורה והחסידות לא עושים אדם לחרדי. עד היום ישנם דתיים-לאומיים שמתגוררים בבני ברק וזה לא עושה אותם לחרדים בשום מובן (ישנם גם כמה חילונים שעוד גרים שם). גם לימודים בישיבה חרדית לא עושים אוטומטית אדם לחרדי. גם ביאליק למד בואלוז'ין - ושנה ופירש.
צריך להגדיר מהו פוסק חרדי, ואולי זה לא המקום המתאים.
אני רק אציין כי החמרה בפסיקה אינה משייכת פוסק למחנה החרדי; ישנם פוסקים חרדים שנוהגים להקל לפנים משורת הדין.
בדור האחרון, אפשר להזכיר את הרב שמואל זלמן אויערבאך זצ"ל, שנמנה על צמרת הפוסקים הליטאית והפגין הזדהות מסויימת עם הציונות הדתית, או לכל הפחות הבנה לדרכה. זה לא עשה אותו לפוסק ציוני. הוא נשאר פוסק חרדי (ולדעתי מהגדולים שבהם).
תיקון טעות 379588
א.ד • בתשובה לא.ד יום ג', 18/4/2006, 14:36
צ"ל הרב *שלמה* זלמן אויערבאך זצ"ל.
למספר 666 438994
בנימין יוחנן נקר • בתשובה למספר 666 יום א', 15/4/2007, 4:28
כדאי שתקרא את התגובות לקוראים הקודמים. אף אחד לא אמר שמותר מן ההלכה לפגוע או להשמיד מי שהוא ערב-רב. זה עיוות של מה שכתוב במאמר. כתבתי במאמר מספר פעמים שאסור להפעיל כנגדם אלימות פיסית בדיוק מהחשש שיהיה מי שיבין כמוך את הדברים בצורה לא נכונה. כל מי שלומד את הנושא לעומק ומתבונן במה שקורה במדינה יודע שיש בתוכנו יהודים שהם ערב-רב. כמה שתצעק זה לא ישנה את האמת. לא מדובר על מטורפי קבלה.מדובר על חלק גדול מאד של הציבור התורני כולל רבנים גדולים מאד. זה לא חכמה גדולה להתעלם מהמציאות.
למגיב מס' 666 438992
בנימין יוחנן נקר • בתשובה למספר 666 יום א', 15/4/2007, 4:12
כדאי שתקרא את התגובה שכתבתי למגיב הקודם. מהמשפט: "למחבר הרשימה ולנאצים היה הרבה מה לאמר זה לזה" אני מבין שלא הבנת כלום מהמאמר. מה שכתבתי הוא לא בליל שנאה. כאשר מתעללים בך באכזריות וברשעות השנאה קיימת וחשוב לכוון אותה נכון. אם מישהו היה מתעלל בך ובמשפחתך ברוע לב האם לא היית מרגיש שנאה, בודאי שהיית מרגיש. ההתנהגות של השמאל הקיצוני בודאי שיש בה סממנים עמלקיים. תקרא את המאמר של צפריר רונן "חיידקים של שנא עצמית" בכתובת:
ואם לא תהיה משוחד תבין שהוא צודק.
מה שכתבתי לא פוגע במנהיגות יהודית. העם מתחיל להבין לאן השמאל מדרדר את המדינה ובאיזו רשעות הוא עושה זאת (ושוב הכוונה רק לקבוצה מסויימת בשמאל, רוב אנשי השמאל עושים את מעשייהם מתוך תמימות ולא מתוך רוע לב). לא לראות ולהבין זאת זה להיות לגמרי מנותק ממה שקורה באמת במדינת ישראל. דרך אגב ,רבים מאד שקראו את המאמר הסכימו לגמרי עם מה שכתבתי.
לאייל האלמוני 438990
בנימין יוחנן נקר • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 15/4/2007, 3:51
יש סכנה גדולה לקרוא דברים בשטחיות. בכל יצור יש ניצוץ אלוקי גם בעמלק. מדובר על הסגולה הישראלית ולא רק על ניצוץ אלוקי. כמו כן לא מדובר על כל השמאל אלא רק על אותו חלק שיש בו שנאה תהומית ושמח מאד להתעלל בציבור האמוני ולשתף פעולה עם האויב. זהו חלק קטן מהשמאל אבל חלק דומיננטי. מלבד זאת הערב-רב אינם עמלק אלא יש בהם ''כוחות עמלקיים'' וזה לא אותו הדבר. בנוסף לכך כתבתי במפורש שאסור לפעול כנגדם באלימות הבירור יעשה בדרך שהקב''ה יבחר, כנראה שהם יפלטו מהעם היהודי עי''כ שירדו מן הארץ, ממילא הם אוהבים את הערבים יותר מאשר הם אוהבים את העם היהודי. לגבי שנאה, בודאי שמי ששונא אותך ונהנה להתעלל בך ולרוצץ את ראשך לא תרגיש אליו אהבה. זה פשוט לחלוטין שמתעוררת שנאה ויש לה מקום על פי התורה. ראית פעם נאנסת שהאנס מתעלל בה באכזריות והיא לא מרגישה כלפיו שנאה. זה בדיוק מה שעושה השמאל הקיצוני לאנשי ההתיישבות ובודאי שמתעוררת שנאה זה דבר פשוט. רק שצריך לכוון את השנאה לאותה קבוצה אכזרית שעושה זאת בזדון וברוע לב. רוב הציבור של השמאל איננו כזה.
לא אני חושב שזה שיר מהימן, אי אפשר לקחת לו את המבע האמין 380404
תודה • בתשובה לניצה יום א', 23/4/2006, 22:51
ואגב, את רחבות השורות המענינת, שמזכיר קצת פרוזה, אולי זה קרוב לצורת האידיליה? אני לא מוצא בתוכן שום פגם שכאילו לא זיהה את המציאות. אבל עלי להודות שהשורה האחרונה קצת בנאלית והייתי שמח אם תוחלף. אולי לה התכוונו פה מגיבים בביקורתם? אך איני יכול להעמיס עליה את הטעון של אי תפיסת העתיד הקרוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות