 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשובות לטיעונים נגד משאל עם ונגד דמוקרטיה ישירה ניתן למצוא באתר כולנו-נחליט!. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד שהגעתי לקטע על ניהול משותף של בתי ספר ומקומות עבודה יכולתי להיות איתם. אני מציע שהם יוסיפו קצת הגבלת סמכויות לדמוקרטיה הישירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה ליעקב שעיין ב"פוליטיקה בלי פוליטקאים" והגיב לרעיון. יעקב מקבל את רעיון הדמוקרטיה הישירה במדינה, כלומר משטר בו הארחים עצמם מציעים , דנים ומצביעים על החלטות פוליטיות ולא בוחרים נציגים שיחליטו במקומם. אולם יעקב מתנגד לדמוקרטיה ישירה בבית הספר (מורים, תלמידים ומורים מקבלים החלטות על בית הספר) או במקום העבודה (עובדים מקבלים את ההחלטות על מקום העבודה). בבסיס רעיון הדמוקרטיה הישירה עומד עיקרון השוויון הפוליטי בין כל בני האדם. שוויון פוליטי הוא שווין בסמכות ההחלטה למרות כל ההבדלים בין בני אדם. מדוע בבית ספר בו לומדים התלמידים ומלמדים המורים נשללת זכותם להציע, לדון או להצביע על בית הספר? איך יתחנכו התלמידים לדמוקרטיה כאשר נשללת מהם בשיטתיות כל אפשרות להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות ישירות לחייהם בבית הספר? "אנשי חינוך" מטעם השלטון ממלאים הרים של מסמכים על "חינוך לדמוקרטיה ואזרחות" אך החלטה קריטית כמו הרפורמה המוצעת בחינוך ("דוח דברת") מתקבלת על ידי שרת החינוך והמנכ"לית של משרד החינוך. שום תלמיד, מורה או הורה דן ברפורמה, הציע הצעות או הצביע עליה. אפילו החלטות קטנות כמו החלפת מורה כאשר רוב התלמידים חשובים שאינו מתאים להוראה או קביעת הכללים בבית הספר לא עומדות כלל לדיון והחלטה של תלמידים, מורים או הורים. מי שמתנגד לשוויון פוליטי ב-כ-ל תחומי החברה (מדינה, מקומות עבודה, חינוך, משפחה, ארגונים חברתיים וכדומה) ימצא את עצמו בסתירות פנימיות קשות. כאשר הועלתה במהפכה הצרפתית הסיסמא "שוויון חירות, אחווה" היא התפשטה בהדרגה גם למושבות הקולוניאליות של צרפת. אך כאשר דרשו התושבים המקומיים של הרפובליקה של סאן דומינגו למשל, את שחרור העבדים בשם "שוויון חירות ואחווה" נתקלו בהתנגדות של המדכאים הצרפתים. רבים מהחיילים הצרפתים מצאו עצמם בבעיה כאשר הבינו ש"שוויון חירות ואחווה" פירושם שוויון חירות ואחווה גם לעבדים בקולוניות ולא רק לצרפתים. מי שינסה לבטל משטר נציגים במדינה מבלי לפעול לביטול את מבנה השליטה בכלל מוסדות החברה ישלם מחיר כבד. הנצחת השליטה של בעלים על נשותיהם (במשפחות רבות), השליטה של קומץ מנהלים על עובדיהם, של מנהלי בתי ספר על תלמידיהם ומוריהם תקלקל ותחמיץ את מטרת הדמוקרטיה הישירה. אמנון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק להעיף מבט קצר באחד הטוקבק'ס הפופולאריים, או להאזין למי מתכניות הקשקשת בהן הציבור מביע את דעתו בענייני השעה כדי לפסול את רעיון הדמוקרטיה הישירה באיבו. כמו שמר קננגיסר אמר, ''דמוקרטיה ישירה'' היא העברת זכות ההכרעה לקומץ הפסיכים שבאמת יטרחו להיות מעורבים. לא, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה צודק! הרי מובן מאליו שתפקידם של המורים הוא להתחנפן לתלמידים ולתת להם ציונים גבוהים, כי הרי אחרת הללו, בזכות מלאה, יעיפו אותם לאלף עזאזלים בהצבעה דמוקרטית הוגנת. אבל למה להפסיק פה? דמוקרטיה גם במשפחה! היום, ילדים, נערוך הצבעה בקרב כלל האזרחים (הורה אחד ושלושה ילדים, ההורה השני עסוק בהצבעות במפעל על צבע המלגזות) על אופי ארוחת הצהריים. הצעה א' כוללת שניצל וסלט ירקות. ההצעה הנגדית שהוצעה על ידי שתי חמישיות מהאלקטורט, כנדרש, קובעת כי ארוחת הצהריים תורכב מגלידות, שוקולד וסוכריות. קדימה! להצבעה! כל קול קובע! שיוויון פוליטי לכל! מהי הרי מהות הדמוקרטיה אם לא פופוליזם זול?! תראו את המהפכה הצרפתית - אלו אידיאלים! אין ספק, היעקובינים לשלטון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתלהם על יעקובינים וכאלה, למה שלא נתחיל בבתי חולים. הצבעה של הלקוחות על אופי הטיפולים נשמע כאופציה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הם יצביעו כקולקטיב, או שכל אחד יצביע על הטיפול בו עצמו? קוראים לזה "להחליט בעצמו", לא "להצביע". אני לחלוטין בעד זה שכל אדם יחליט בעצמו איך יטפלו בו. יזרז קצת את התהליך הדרוויניסטי הארור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תפקידם" של המורים, אם בכלל, הוא ללמד את התלמידים, להנחות אותם במעגלי חיים שונים, לפתוח להם עולמות חדשים. אז, כן, יש מקום לתת לתלמידים זכות לקבוע כיצד ומה ילמדו אותם, על פי נטיות ליבם. מי שרוצה שהילדים שלו ילמדו משמעת, ובאופן כללי יסבלו קצת, שישלח אותם לדנג'ן. אשר לציונים? לעזאזל עם ציונים. קרוב לחמש שנים באקדמיה לימדו אותי שגם שם הם לא שווים הרבה, לא כל שכן בביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא ממש. תפקידם של המורים הוא להכין את התלמידים לחיים האמיתיים, ובחיים האמיתיים אתה לא יכול לפטר את הבוס כי הוא לא נחמד אליך. אם כבר למישהו צריכה להיות הזכות להשפיע על תוכנית הלימודים, הרי אלו ההורים שהיא שייכת להם. מי שלא רוצה שהילדים שלו ילמדו קצת משמעת, דן את ילדיו לחיים נטולי שליטה עצמית, חסרי כיוון וחסרי משמעות. לחשוב שכל הורה שרוצה לחנך את ילדיו לקצת דרך ארץ הוא סאדיסט זה... הממ, סלח לי: אדיוטי. אני מקווה שיעברו עוד כמה שנים עד שתחליט להביא ילדים לעולם, ושעד אז עמדותיך ישתנו. הציונים לא שווים הרבה, אבל הם יהיו שווים עוד פחות אם התלמידים יחזיקו בשוט מעל המורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דוחה את ההשוואה שלי לסאדו-מאזו, ובפסקה הבאה אתה מדמה את המצב בו מורים מתייחסים אל תלמידים כאל בני-אדם שווים להם כאילו התלמידים יחזיקו ב_שוט_ מעל המורים. מישהו הרי חייב להחזיק בשוט, אחרת לא תהיה משמעת. אגב, המשמעת שלומדים בביה"ס היא לא משמעת עצמית, היא בעיקר משמעת חיצונית של תעשה או שיצליפו בך. הדנג'ן במיטבו. בחיים האמיתיים אתה יכול פשוט להפסיק לעבוד עם מישהו שאתה לא מסתדר איתו, או שאתה יכול לנסות בכל זאת להסתדר איתו, ואיכשהו התהליך לא כולל טלפון להורים או ישיבה בפינה (אלא אם כן זו פינת קפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרוב של התלמידים רשאי להעיף מורה כי הוא לא נאה בעיניהם, כן, זה להחזיק בשוט. צר לי אם הדימוי משעשע אותך יתר על המידה. בשום שלב לא אמרתי שהמורים צריכים להתייחס אל תלמידים כאל בני אדם. אבל כן, מישהו צריך להחזיק בשוט, כי אחרת יש אנרכיה. משמעת חיצונית היא חלק ממשמעת עצמית. כשאתה בן 3, אתה לא רץ לכביש כי ההורים אומרים שאסור. רק בגיל 8 אתה מבין שאסור לרוץ לכביש כי אפשר להדרס. אם תדלג על השלב של גיל 3, אולי לא תזכה להגיע לשלב של גיל 8. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמוקרטיה ישירה היא שיטה להחליט. עם זה, אני מאוד בעד. השאלה רק על מה להחליט, וכאן אני בעד לצמצם את יכולת הציבור להחליט למינימום הנדרש ולתת לכל בן אדם להחליט עבור עצמו. על כן, בעבודה ובבית ספר, כל בן אדם מחליט האם הוא מעוניין לעבוד במקום זה או האם הוא מעוניין ללמוד במקום זה. אם הוא מעוניין, ברוך הבא, אם לא שילך. אם הבעלים של מקום העבודה רוצה שתהיה שם דמוקרטיה ישירה, יופי לו. זה לא יעיל, אבל שיהנה. הסיבה היחידה שבמדינה אנו בכלל מחליטים בהצבעה, היא בגלל שאנו שותפים במדינה ואין לנו ברירה אלא להחליט ביחד. במצב זה, עדיף שנחליט ברוב ישיר ולא דרך קבוצה של נבחרים חנפנים ורמאים כשהדבר אפשרי (זה לא אפשרי בענייני מלחמה). אבל בבית ספר איננו צריכים להיות שותפים. מי שרוצה שיקים לו בית ספר אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |