בתשובה לאמנון, 14/06/05 0:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואללה צודק! הרי מובן מאליו שתפקידם של המורים הוא להתחנפן לתלמידים ולתת להם ציונים גבוהים, כי הרי אחרת הללו, בזכות מלאה, יעיפו אותם לאלף עזאזלים בהצבעה דמוקרטית הוגנת. אבל למה להפסיק פה? דמוקרטיה גם במשפחה! היום, ילדים, נערוך הצבעה בקרב כלל האזרחים (הורה אחד ושלושה ילדים, ההורה השני עסוק בהצבעות במפעל על צבע המלגזות) על אופי ארוחת הצהריים. הצעה א' כוללת שניצל וסלט ירקות. ההצעה הנגדית שהוצעה על ידי שתי חמישיות מהאלקטורט, כנדרש, קובעת כי ארוחת הצהריים תורכב מגלידות, שוקולד וסוכריות. קדימה! להצבעה! כל קול קובע! שיוויון פוליטי לכל! מהי הרי מהות הדמוקרטיה אם לא פופוליזם זול?! תראו את המהפכה הצרפתית - אלו אידיאלים! אין ספק, היעקובינים לשלטון! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתלהם על יעקובינים וכאלה, למה שלא נתחיל בבתי חולים. הצבעה של הלקוחות על אופי הטיפולים נשמע כאופציה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הם יצביעו כקולקטיב, או שכל אחד יצביע על הטיפול בו עצמו? קוראים לזה "להחליט בעצמו", לא "להצביע". אני לחלוטין בעד זה שכל אדם יחליט בעצמו איך יטפלו בו. יזרז קצת את התהליך הדרוויניסטי הארור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תפקידם" של המורים, אם בכלל, הוא ללמד את התלמידים, להנחות אותם במעגלי חיים שונים, לפתוח להם עולמות חדשים. אז, כן, יש מקום לתת לתלמידים זכות לקבוע כיצד ומה ילמדו אותם, על פי נטיות ליבם. מי שרוצה שהילדים שלו ילמדו משמעת, ובאופן כללי יסבלו קצת, שישלח אותם לדנג'ן. אשר לציונים? לעזאזל עם ציונים. קרוב לחמש שנים באקדמיה לימדו אותי שגם שם הם לא שווים הרבה, לא כל שכן בביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא ממש. תפקידם של המורים הוא להכין את התלמידים לחיים האמיתיים, ובחיים האמיתיים אתה לא יכול לפטר את הבוס כי הוא לא נחמד אליך. אם כבר למישהו צריכה להיות הזכות להשפיע על תוכנית הלימודים, הרי אלו ההורים שהיא שייכת להם. מי שלא רוצה שהילדים שלו ילמדו קצת משמעת, דן את ילדיו לחיים נטולי שליטה עצמית, חסרי כיוון וחסרי משמעות. לחשוב שכל הורה שרוצה לחנך את ילדיו לקצת דרך ארץ הוא סאדיסט זה... הממ, סלח לי: אדיוטי. אני מקווה שיעברו עוד כמה שנים עד שתחליט להביא ילדים לעולם, ושעד אז עמדותיך ישתנו. הציונים לא שווים הרבה, אבל הם יהיו שווים עוד פחות אם התלמידים יחזיקו בשוט מעל המורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דוחה את ההשוואה שלי לסאדו-מאזו, ובפסקה הבאה אתה מדמה את המצב בו מורים מתייחסים אל תלמידים כאל בני-אדם שווים להם כאילו התלמידים יחזיקו ב_שוט_ מעל המורים. מישהו הרי חייב להחזיק בשוט, אחרת לא תהיה משמעת. אגב, המשמעת שלומדים בביה"ס היא לא משמעת עצמית, היא בעיקר משמעת חיצונית של תעשה או שיצליפו בך. הדנג'ן במיטבו. בחיים האמיתיים אתה יכול פשוט להפסיק לעבוד עם מישהו שאתה לא מסתדר איתו, או שאתה יכול לנסות בכל זאת להסתדר איתו, ואיכשהו התהליך לא כולל טלפון להורים או ישיבה בפינה (אלא אם כן זו פינת קפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרוב של התלמידים רשאי להעיף מורה כי הוא לא נאה בעיניהם, כן, זה להחזיק בשוט. צר לי אם הדימוי משעשע אותך יתר על המידה. בשום שלב לא אמרתי שהמורים צריכים להתייחס אל תלמידים כאל בני אדם. אבל כן, מישהו צריך להחזיק בשוט, כי אחרת יש אנרכיה. משמעת חיצונית היא חלק ממשמעת עצמית. כשאתה בן 3, אתה לא רץ לכביש כי ההורים אומרים שאסור. רק בגיל 8 אתה מבין שאסור לרוץ לכביש כי אפשר להדרס. אם תדלג על השלב של גיל 3, אולי לא תזכה להגיע לשלב של גיל 8. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |