מעולם לא התחיל 29560
אמנם התרגלנו כבר לשמוע את האידיאליזציה המגוחכת הזאת לתקופת נתניהו מהאיש עצמו, ומחבורת מעריציו, אבל בכל זאת קצת מפתיע, לקרוא מאמר שחוזר אחת לאחת כמעט על כל אותן טענות מופרכות.
נתניהו לא שינה דבר במדיניותו הביטחונית, לעומת ממשלת רבין ופרס שקדמה לו. רק כמה שבועות לפני כן, באותו עימות מפורסם, הוא עוד הספיק להלום בפרס על כך שהוא הפקיד את בטחון ישראל בידי כל מיני אנשים כמו רג'וב ודחלאן, אבל עד לאותו יום שבו "הוא מסר" כדבריו - כאילו לא נחל את התבוסה הפוליטית הגדולה ביתר עד אז - את המדינה חזרה, הוא עדין המשיך להסתמך על שני אישים אלה.
כמות הפיגועים בתקופתו של נתניהו גם לא פחתה. בוודאי שלא בצורה משמעותית. (באופן אישי אני זוכר שראיתי ידיעה שדיברה על כך שבתקופת נתניהו סך כל כמות הפיגועים הייתה גדולה קצת יותר מאשר בימי רבין-פרס) מה שפחת הוא כמות ההרוגים מאותם פיגועים. כלומר גאונותו הגדולה של נתניהו מתבטאת בכך שהמחבלים המתאבדים בתקופתו בחרו לפוצץ את עצמם בבתי קפה, או בשווקים פתוחים, ולא באוטובוסים.
מוזרה היא גם ההסתמכות על מנטרת ה"יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו". (בכלל, לטעמי, כל הסתמכות על מנטרה של נתניהו, דמגוג שקוף וקוסם בגרוש, היא מגוחכת) נתניהו השתמש במנטרה הזאת בעיקר כדי שיוכל לא לתת. הרי ברור שתמיד יוכל למצוא כמה סעיפים שהפלסטינאים (כמו גם ישראל) לא מקיימים. בנוגע לדבר היחידי אותו כן נתן נתניהו, חברון, הוא הרי טוען כיום מעל כל במה אפשרית כי הוא מתחרט על אותו מהלך, כלומר אם לטענתך מהלך זה הוא חלק (משמעותי ביותר) מהאסטרטגיה שהביאה את "השקט", הוא גם צריך להצטער כיום מעל אותן במות על כך ש"הפחית" את הטרור.
הטרור אינו איום קיומי על מדינת ישראל. כידוע, כמות גדולה פי כמה של חיי אדם, אובדת מידי שנה על הכבישים. מטרתו העיקרית של הטרור, של כל טרור, היא לזרוע פאניקה ובהלה בציבור. פאניקה אותה מנצל הימין עד תום בכל פעם, שפיגועי הטרור הם בתקופה של ממשלת שמאל. (בין אם זה באופן בולט יותר, ע"ע ביבי בפיגוע קו 5, ובין אם זה באופן מופגן פחות, ע"ע ביבי אחרי שהוא למד שזה לא מצטלם טוב). זה לא אומר כמובן שצריך להשלים איתו, אבל זה אומר שצריך להתייחס אליו בפרופורציה הראויה, ולא לבסס תלי תלים של אסטרטגיות גאוניות, או להכתיר ולהוריד מלכים על פיו. הטרור הוא הסימפטום הוא אינו המחלה.
התנהלותו של אריק שרון היא המחשה די מדויקת למה מסוגל לעשות מנהיג מחנה הימין מול הטרור. (והיא גם המחשה מושלמת, לדרך בה, פתאום, כרעם ביום בהיר, נהיים הדברים "קשים ומורכבים") גם אם בסופו של דבר הוא ינקוט בכמה צעדים חריפים יותר, אפילו כאלה שלא ננקטו בעבר ע"י ממשלות שמאל, הוא לא יעלים את הטרור, ובוודאי שלא לטווח הארוך, כי הטרור כאמור, הוא רק הסימפטום, והוא לא יעלם מבלי שתעלם הבעיה. אין לי שום ספק שלו נתניהו היה ראש ממשלה כיום, הוא היה נוהג בדיוק באותו אופן. כל שאר הפקה פקה שנשמע מכיוונו נע בין פוליטיקה יומיומית ואפילו מתבקשת (מבחינתו), לבין אותה דמגוגיה רדודה, שקשה להאמין שיש מי שבאמת קונה אותה.
לגיטימי להבטיח לעם רק "דם, יזע ודמעות", יש עם זה רק בעיה אחת קטנה. זה נורא לא אלקטוראלי. ואם שרון, פוליטיקאי מהסוג הישן, הבין את זה, לביבי, שפופולאריות היא מהות קיומו, לא צריך אפילו להתחיל להסביר את זה. באופן אישי, עצוב לי, שזהו כיום המאבק על השלטון בישראל. מאבק בין שני אנשים שההבדלים ביניהם, הם לכל היותר סמנטיים, ושכל מה שהם יכולים להציע הוא "דם יזע ודמעות". אבל מה שיותר מקומם הוא שלא רק שזה כל מה שהם מסוגלים להציע (בפועל), הם אפילו לא מסוגלים להציע את זה. (כלומר לומר זאת בגלוי וביושר לעם). הרי בעוד השמאל מאמין בכך שישנו סוג של הסדר נסבל שאפשר להשיג, וזה גם פחות או יותר, מה שהוא אומר, ובמיוחד מאז תקופת ברק, שבאומץ רב, וכמאמר הקלישאה, "ניתץ את כל הפרות הקדושות", לימין למעשה (או לפחות לכל אותו ימין שנמצא שמאלה לגנדי) אין אלטרנטיבה או פתרון של ממש למצב (במאמר מוסגר אפשר לומר שבמקרים רבים הימין הוא בעצם תלוי קיום של השמאל. כלומר "אין לנו את הפתרון, אנחנו רק יודעים שהפתרון של השמאל לא טוב"), ולכן כל שהוא יכול להציע הוא סיסמאות נבובות, קופיריטיניג בגרוש, וזריית חול בעיניים.
עשה טובה...... 29582
בדיוק התגובה שציפיתי פה לשמוע ישר כשקראתי את המאמר...
בוזך הגלוי לביבי גולש מהטקסט וכנראה משפיע טיפ-טיפ-טיפה על שיקולך... הכי הצחיק אותי החלק האחרון, על קיומו המודחק והתלוי של הימין. אם תחשוב על זה, לאף אחד כיום אין פתרון ממשי... במיוחד לא לשמאל... השמאל אומר: "ניתן להם שטחים... כמעט בטוח שמתוך רוח טובה כתמורה הם יפסיקו עם הפיגועים.... נכון ? ומקסימום אם לא... נמשיך לתת להם שטחים עד שיפסיקו..." גם הם רואים עד כמה אידיוטי הצהרה זו, אבל לדעתם זה עדיף על כוונות הימין, אז "למה לא ?"...
עכשיו לנימה אישית, לא באתי להתווכח על ימין או שמאל, אבל פשוט הייתי חייב להגיב על התגובה שלך... בבקשה אל תמשיך עם זה, כי זה פשוט ימשך לעד... ובכלל, אני לא אהיה בארץ בשבוע הקרוב... תודה.
היי, גם אתה ברוטוס? 29610
חשבתי שנאמת *נגד* עזיבת הארץ, אפילו לשניה בודדת אחת... אז לשבוע תמים??
ויותר ברצינות - לימין הלא-טרנספריסטי באמת אין פתרון. הם סתם מפיצים שנאה, ארס ורעל על כל סביבותיהם - מעולם לא למדו לעשות דבר-מה מועיל יותר. מקרים אבודים, של טיפוסים חסרי-חיים.
וביבי הוא, באמת, קוסם קטן בפנסיה. בתקופתו, הרי, החלו המיתון והדכאון לפרוח... אבל אתה, הרי, מחסידיו השוטים.
אני לא ברוטוס, אני הולדן.(הבנת?) 29664
ולא אמרתי שאני נגד יציאה מהארץ לחופשה, רק נגד לעזוב את הארץ... אבל נעזוב את הדקויות...

עכשיו, אני ימני, ואני עושה בדיוק ההיפך (לדעתי) מלהפיץ שינאה ארס ורעל וכל דימוי דימוני אחר שתחפוץ להשתמש בו. אני דווקא בעד איחוד העם, אני אתאיסט ודווקא מאד מעריך את החרדים, ואני ימני, אך עם זאת מעריץ את השמאלנים (ביחוד על תמימותם).
עכשיו... לדעתך אני אדם רשע אשר מפיץ רשע מסביבי ? או אולי אני נהנה להתעלל בנשים זקנות ומכשיל עיוורים ברחוב ?
כי לפי הגדרתך הימנים הם השטן הכבודו ובעצמו...
לדעתי, הימנים לא "רעים", אנחנו פשוט מציאותיים יותר מהשמלאנים, ומחוברים יותר לקרקע.

נתראה עוד שבוע...
אני לא ברוטוס, אני הולדן.(הבנת?) 29701
מי זה הולדן?
תשמע, אני יודע מה אני רואה מסביבי - אנשים מלאי שנאה, עם רצח בעיניים, מסתובבים ברחוב ומתנהגים, כאילו כל נמלה קטנה היא סוכן של חמינאי, לפחות, וכל ציפור-שיר היא שד, הבא עליהם להכחידם. האנרגיות השליליות זורמות כמטורפות ברחובות ערינו. ואם רק שואלים אותם, מה עובר עליהם, מיד יצווחו לך, שיכורים כתרנגולות ערב הקטיף, "ערפאת! ערפאת!" רואים מישהו עם שלט בעד אהבה - "ערפאת!" "ערפאת!" תמהני - האם האהבה בעולם הינה סוכנת של ערפאת??
במקצועי, אני מוכר את סיפורי - רומנטיים כהומוריסטיים כרציניים - ואת שירי - רומנטיים כרומנטיים מאד... - לאנשים ברחובותיה של רחובות עירי ושל תל-אביב. והנה דבר מעשה שקרה לי...
עומד הייתי בפתח ספריית "בית אריאלה" בת"א, והצעתי את שירי לאיזו גברת אחת, והיא שאלה, "על מה הם?"
עניתי לה, בחיוך סימפטי, "על אהבה ועל תקוה לעתיד". (שימו-לב בבקשה, שלא הזכרתי את המילה "שלום" - שהיא, כידוע, מעוררת חלחלה בישראלי המצוי עוד יותר מן המלה "רצח" או "נאצי". למלה? לפסיכיאטריה פתרונים.) אוה, ואגב - עוד פרט אחד: למותר לציין, שבעבודתי אינני מזוהה פוליטית עם שום-דבר, ואני לבוש בצורה "אובייקטיבית" לחלוטין...
שמעה זו "אהבה" ו"עתיד" - מיד זינקה כנשוכת-עכביש והחלה לצווח כברווזה היסטרית, "מה? שמאלני?!? אתה שונא יהודים!!" - וכך, בלא שניתנה לי האפשרות להשחיל ציוצון, הפכה אצלה המילה "אהבה" למילה "שנאה". מדהים לא? אורוול היה מרגיש חת'כת דה-ז'ה-וו פה, אין מה לומר. אם-כי זה אינו חדש.

נו, מה תאמרו לזה?

דני.
אינדוקציה לא-מתמטית בעליל 29702
וגם לא נכונה.

בגלל מקרה פרטי אחד של גברת היסטרית, אתה מכליל על כל הימנים? בלי שביררת האם היא בכלל ימנית מלכתחילה? נו, באמת.
אינדוקציה לא-מתמטית בעליל 29706
לא אמרתי שהיא מתימטית.
נכון, אותה פסיכית היתה מקרה יחיד. אבל, גם אם ברמה פחותה יותר, נתקלתי בדברים דומים כבר עשרות רבות של פעמים - אין, האנרגיות השליליות שזורמות מאנשים זה זוועה. אתה פונה לאנשים בחביבות, ובדברים שאין להם שום קשר לענייני דיומא, והם מביטים בך כאילו ניסית לרצוח אותם. ובהזדמנויות בהן אני עומד עם שלט "אהבה", "שלום" וכו' כזה או אחר - אחת לחמש דקות בממוצע אני חוטף איזו קללה רוויית-שנאה. אחת לשעה - מישהו אחר מאחל לי ולחברי "עוד עשרה יגאל עמיר". ולמעלה מתשעים אחוז מהיתר סתם מביטים בנו, בשנאה חולנית.
אוה, ואגב: אם אני רואה הפגנה של מועצת יש"ע, או "בני עקיבא" - להגיד לך משהו? אינני שונא אותם. על-פי הרציונל הפוליטי המעוות שלנו פה, אמור הייתי, אבל - לא. בעיני אדם הוא אדם - גם אם הם טועים, לדעתי, ובגדול. בכל "מפגשי ההידברות", יעני, שבהם נכחתי בשנים האחרונות, השמאלנים החילוניים "קיבלו" את הדתיים-הלאומניים והחרדים - מעולם לא להיפך! מעולם לא. ונשבר לי מזה.
אינדוקציה לא-מתמטית בעליל 29708
תן לי להבין את הטיעון שלך. אתה טוען, שבגלל שאנשים צועקים אליך ברחוב ומתייחסים אליך בזלזול בגלל שלט של "שלום" ו"אהבה," המסקנה היא שהימין הוא נוטף ארס ובעל ויבראציות שליליות. נכון?
אינדוקציה לא-מתמטית בעליל 29848
לא רוצה להציק, אבל אם אני הייתי רואה מישהו עומד ברחוב עם שלט שכתוב עליו רק "אהבה" או "שלום", הייתי חושב שהוא די דביל. מה, בדיוק, אתה חושב להשיג בפעולה זו? מילא, השירים שאתה מוכר, אפשר להגיד שזה למטרות פרנסה (מישהו קונה?) - אבל השלט? בשביל מה זה טוב?
You may say, I'm a Dreamer... 29895
But I'm not the only one...
I Hope someday, You'll join us...
And the World shall be <and Love> as One
You may say, I'm a Dreamer... 29907
טוב. אני אמנע מלאחל לך את גורלו של אותו חולם ראשון, ברשותך.

וההיפים לא היו האנשים המבריקים ביותר בעולם, מבחינת ההגות שלהם...
You may say, I'm a Dreamer... 283894
תגובה אינטליגנטית ומאד לא אלימה.

''זה שאמר את זה לפניך נרצח''.

עורכי אתרים לא היו האנשים הרגישים ביותר בעולם, וגם לא תמיד החכמים ביותר...

גסי, דווקא בעד ההיפים.
נתחיל ממחמאה.... 29713
סגנון הכתיבה שלך הזכיר לי את גוגל וגם קצת את דוסטוייבסקי... סחטיין...

עכשיו, זה שהזקנה ה(לא כל כך)חביבה התחילה לצעוק לשמע המילה "אהבה" נשגב מבינתי... אבל זה לא אומר ולו דבר אחד על הימנים... בדיוק כפי שזה לא אומר כלום על זקנות ועל נשים ועל ישראלים ועל בני-אדם ועל כל קבוצה אחרת אליה היא משתייכת...
(ושוב נחזור אלי לשם הפרכת הטענה בלבד) אני לא חדור שנאה אני דווקא מאמין באהבה, ואני אופטימי לחלוטין... אפילו קצת יותר מדי (עד לגבול האפתיות אפילו).
וכעת אעזור לסכם את שתי הטענות שלנו, בשביל כך אני נסוג קצת מדיעותיו וקרב מעט אל דעותיך כשם שמשא ומתן אמיתי אמור להיות... אני מקווה שתסכים איתי.
הימנים כולם עצבניים וחדורי-קרב והשמאלנים כולם פרנואידים ומעופפים.... ובכך לדעתי סיכמנו את כל עם ישראל... נו, מה אתה אומר ?
נתחיל ממחמאה.... 29718
לא אמרתי ש"כל" זה או "כל" הוא... פשוט תארתי את תסכולי המחריד מן הרחוב הישראלי - עלק, אני עומד ומציע לאנשים שירים על אהבה וסיפורים רומנטיים, קומיים ועוד על-מנת לשמח את לבם, אני עומד עם שלטי אהבה ושלום בגלל שזה קורע לי את הלב לראות שאנשים - וילדים ביחוד - נפגעים (ולא משנה כרגע מאיזה מוצא-לאומי... ילד הוא ילד), ומה התגובה שאני מקבל? קריאות-שטנה ומבטי-שנאה... טבעי שארגיש זיפת?
ואגב - תודה על ההשוואה לגוגול... :-)) האהוב עלי ביותר באמת.
אני תמיד אוהב ושמח לדיאלוג. עם כל אדם.

שלך, דני.
....ונסיים בגערה 29720
אתה מציע מרכולתך על מנת להרוויח כסף ואולי הכרה.

אגואיסטי. לגיטימי. קפיטליסטי .

אל תתעטף ברעש לבן שכביכול אתה עושה טובה ורוצה לשמח [בעיקר] מישהו. אין בינך, בנקודה זו, ובין שתדלני הטפילין ולו כלום.
להגנתו אפשר לומר 29723
שכל אחד צריך להתפרנס ממשהו, לא ? ואם בדרך זה יכול לגרום למישהו אושר או הנאה, מה טוב מכך ?
אבל בלי קשר... העקצנות שלך ממש מתאימה לישראלי הממוצע, ואני גם כישראלי מצוי, ממש אהבתי אותה דווקא... תמשיך עם העבודה הטובה !
צודק. מתנצל על הבוטות. 29727
ומה אתה חושב על הסיכום שלי ? 29721
דרך אגב... 29714
הולדן קולפילד הוא השם של הדמות הראשית בספר ''התפסן בשדה השיפון''... ממליץ בחום.
doval 29588
הויכוח שאני נגרר לתוכו עכשיו, בעצם אינו חשוב כהפקת לקחים לעתיד, כפי שהסברתי, והוא כולו ניתוח טהור של פרק בעבר, שהיה טוב לזמנו.
תקופת נתניהו הייתה מורכבת מכמה חלקים. היא התחילה בסערת המנהרה החזרת חברון וכמות מסויימת של פיגועים שמבחינת מספר הנפגעים (וזה החשוב והמשמעותי) נפלה בהרבה ממה שהתרגלנו לו קודם.
החלק שבו הוחזר בצורה דרמטית הביטחון האישי היה חלקה האחרון של התקופה, אחרי הסכמי וואי כשנתניהו החזיק בידו האחת את ''האחוזים'' שחילק בוואי, אבל גם הכריז פעם ראשונה ''יתנו יקבלו. לא יתנו. לא יקבלו.'' הוא לא השתמש במילים אלה קודם לכן, וגם לא העמיד כך את הדברים.
במאמרי דברתי בפרוש על ''שלהי'' תקופת נתניהו.
''שלהי'', אם אינך מכיר את המילה זה סוף.
דברתי על מנגנון שהוצא לפועל בצורה מוצלחת רק בסופה של תקופת נתניהו.
זאת עובדה שבבחירות שבהם הובס, עניין הביטחון האישי לא היה כלל על הפרק, ובכלל העניין המדיני לא היה על הפרק, בניגוד לבחירות הקודמות ובניגוד למאמציו של נתניהו לשים דווקא את העניין המדיני על השולחן.
הסיבה הייתה השקט ששרר באותה תקופה. זו עובדה שלא תוכל לסתור.
אבל כאמור, זה דיון בעבר. התנאים השתנו.
doval 29616
תודה על פירושך למילה "שלהי". כעת האם תוכל לתחום לפרק זמן של חודשים את אותה תקופה שלה אתה קורא "שלהי תקופת נתניהו"? נתניהו היה ראש ממשלת ישראל במשך כשלוש שנים בסך הכל, האם יש בכלל טעם להכביר במילים ובניתוחים על כמה חודשים (אולי שנה?), שבהם לכאורה, או לא, היה שקט יותר? האם לא היו תקופות אחרות, גם לאחר שנחתמו הסכמי אוסלו, שגם בהן היו מספר חודשים שקטים יחסית?
התייחסתי גם לעבר, מכיוון שמאמרך בעצם אומר: פעם נתניהו, הקוסם, כבר בלם את הטרור, האם הוא יוכל לעשות זאת שוב? (ותשובתך היא לא). לשיטתי, לא רק שהתשובה אותה נתת היא ברורה, אלא גם נקודת המוצא שלך היא שגויה. נתניהו מעולם לא בלם את הטרור. כלומר, בהחלט יתכן שמה שאתה אומר הוא נכון, ובאותה "תקופת השלהי" פחתו הפיגועים בצורה משמעותית, אבל לנתניהו מעולם לא היה, וגם היום אין לו נוסחה, או מתכון או קסם, לבלימת הטרור, ובוודאי שלא לטווח ארוך ומשמעותי.
כמו כן, לא ברור לי מדוע החשוב והמשמעותי הוא מספר הנפגעים? כלומר ברור שבשורה התחתונה זוהי התוצאה הישירה של הפיגוע, אבל לכמות הנפגעים בפיגוע מסוים, אין דבר וחצי דבר עם מדיניותו של נתניהו. הרי טענתך היא שבזכות אסטרטגיה מסויימת, הצליח נתניהו לגרום לפלסטינאים לא לרצות לבצע פיגועים. או שאולי טענתך היא שהאסטרטגיה שלו שיכנעה אותם לעשות פיגועים, אבל כאלה שלא יהיו מאוד "מוצלחים"?
מעשים ואנשים 29631
אופן ההיתייחסות שלך מוכר לי מאד, מזכיר לי נשכחות, ומעלה חיוך על שפתותיי. בזמנו הרבתי להתווכח ''ויכוחי נתניהו'', כשכתבתי בפורום האקטואליה בוואללה.
האופן שבו אתה מתייחס לנושא הוא מאד אישי. אתה שומע ''נתניהו'', הדם עולה לך לראש, ומפריע לו (לראש) לחשוב על מעשיו של נתניהו אלא רק עליו עצמו.
אני התייחסתי למנגנון מסויים שבמקרה נבנה על ידי נתניהו ולשם ''נתניהו'' אין כלל משמעות לפחות במה שאני רציתי לומר. היה יכול לפעול כך גם מישהו אחר.
אמרתי שבסוף תקופת כהונתו של נתניהו הוא חזר מוואי אחרי שהובטחו לפלשתינים שלושה עשר אחוזים משטחי יו''ש. אבל הוא לא מיהר לתיתם, אלא התנה זאת בשקט. וזה עבד. אבל ברור שדבר כזה לא היה יכול לעבוד כל הזמן. כי את השטחים האלה היה צריך בסופו של דבר להעביר, וזה היה מוציא את המרכבי הראשי מהמנגנון הזה. ואכן אחרי שרובו של השטח הזה נמסר (בתקופתו של ברק) והפלשתינים העריכו שללא שלום לא יקבלו יותר, האלימות שבה ופרצה בממדים גדולים בהרבה ממה שהכרנו קודם.
מעשים ואנשים 29650
יש צדק מסויים בדבריך. לא שהתייחסתי לנושא באופן אישי במיוחד, או שהדם עלה לי לראש, והפריע לי לחשוב, אבל ייתכן שכיוונתי חלק מטענותיי (בתגובתי הראשונה), כנגד אמירות של נתניהו, ולא כנגד אמירות שלך. מבחינתי אתה יכול לראות באותן טענות, שכוונו כנגד משפטים כגון ''הבאנו שלוש שנים של שקט'', שכל-כך אהובים על נתניהו (ואיזו הפתעה, שטייניץ הפילוסוף הדגול, חוזר עליהם כמו תוכי), כמופנות באופן רטרואקטיבי כלפי נתניהו ואנשיו (אני משוכנע שהם קוראים את האתר), ולא כ''נגדך'', או נגד מה שכתבת.
אם כל מה שמאמרך מתיימר להגיד הוא שפעם נתניהו הצליח להקטין את הטרור באופן מאוד נקודתי וספציפי, שבהכרח בלתי ניתן לחזור עליו, ולכן הוא גם לא יצליח לעשות זאת ''שוב'', מבחינתי הדיון שניתן לפתח כאן הוא (כמו הטענה עצמה) כמעט חסר חשיבות. ברמה העקרונית, אין כמעט ערך, לדיון שעוסק בטרור בין החודשים האלה והאלה, או בכלל לכל דיון, אולי למעט דיונים ברמה הצבאית והטקטית, שמעמיד את הטרור בפני עצמו, ומוציא אותו מהקשרו הרחב.
מעשים ואנשים 29672
אם תחזור שוב לתשובתי הראשונה לך, תראה שמראש אמרתי שאנו נכנסים לויכוח לא חשוב.
לימין תמיד היה פתרון 29652
או לפחות משהו שיכול היה להיקרא כפתרון - "הסטטוס קוו". לפי מה שהבנתי דאז התפיסה אמרה שהישארות במצב הקיים היא הפתרון הטוב ביותר משום שכל מצב אחר בהכרח יהיה גרוע יותר. לכן עדיף לחכות למצב קיים שבו כל מצב אחר בהכרח יהיה טוב יותר (במילים אחרות אף פעם). נשמע מסובך אני יודע.

מדינת ישראל נתונה במצב שבו הפתרונות לסיכסוך - מהקצה הימני של החבל השמדת העם הפלסטיני, ומהקצה השמאלי שלו החזרת המדינה ל48 - שניהם יגררו אסון על המדינה באותה מידה פחות או יותר. ולכן למרות שפתרון כמו לא לנסות למצוא פתרון לא נשמע באמת כמו פתרון, במילכוד כמו שלנו פתרון כמו אי פתרון יכול להוות פתרון מצוין.

בכל אופן התפיסה הימנית הזו, שכיום אין לי מושג אם היא קיימת עדיין, היתה די הגיונית. אם יש לך פתרון שאומר אסון, לעומת חוסר פתרון שאומר המשך חיים (גם אם מחורבנים משהו)....לך על החיים
מוזר מאד.... 29666
אתה התייחסת רק לקיצוניות המוחלטת ביותר משני הצדדים... מה קרה ללא קיצוניים ? אלה שלא אומרים להחזיר את הארץ ולא אומרים להשמיד עם ? הם כבר לא קיימים ???
לימין תמיד היה פתרון 29703
ציטוט, "פתרון כמו אי-פתרון יכול להיות פתרון מצוין".
ווס סה דוס??
אתה יודע חבר, הסגנון הזה כבר מזכיר לי את סגנונות קרקשת הדיאלקטיקה המרקסיסטית, בה אומרים דבר והיפוכו (כמו בדיונים שנכחתי - וחרפתי - בהם בגדה השמאלית של גוז'נסקי, בטרם הבנתי שכל הקומוניזם הוא קרקוש אחד גדול ומנופח). בערך כמו, "אנחנו נגד הדת, לכן חשוב לכרות ברית עם ש"ס", או, "אנחנו בעד זכויות-המקופחים ובעד קיצוצים בשכבות הגבוהות, לכן בואו נעלה לגוז'נסקי את השכר". ולעניין: אי-פתרון הוא אי-פתרון. פשוט מאד. ואם אינך פותר בעיה, אם אתה נמנע מלפתור אותה, היא לא תתאדה לה ותיעלם! באמת, ממישהו מבוגר כבר מצפים שיבין בעצמו דבר כה בסיסי.
לכן - תציע מה שתציע ונדון בזה, אבל תציע כבר!
לימין תמיד היה פתרון 29704
כוונתו הייתה לפתרון ברמה אחת על ידי אי-פתירת בעיה ברמה אחרת. כלומר, המשך החיים כאשר בעיית הפליטים, למשל, אינה פתורה, הוא פתרון לבעיית ה"מה נעשה עכשיו?"
לימין תמיד היה פתרון 29707
נשב עם ההנהגה הםפלשתינאית, תוך שההתנחלויות מוקפאות והפיגועים משני הצדדים מופסקים, ונדון על פתרון מדיני בהתבסס על קווי 67.
אין פתרון אחר, ומעולם גם לא היה.
לימין תמיד היה פתרון 29710
נשאר במצב של עימות חמוש עם הפלסטינים, תוך שההתנחלויות משגשגות, ויש אבדות לשני הצדדים. הנה לך, פתרון. מאד דומה לחיים שהיו בעשור או שניים שלאחר קום המדינה.

אגב, בסופו של דבר, כיון שבממוצע האבידות של הפלסטינים גדולות יותר, והם מעטים מאיתנו, לא ישארו פלסטינים בשטחים, והאבידות לצד שלנו יפסקו.
לימין תמיד היה פתרון 29712
אגב, בסופו של דבר, כיוון שהילודה במגזר הפלסטינאי במדינת ישראל גבוהה מזו שבמגזר היהודי, יהיו בעיקר פלסטינאים בעבר-הירדן המערבי, והרעיון הציוני ייפסק.
לא ולא... 29717
לדעתי דווקא לא יהיה מצב קבוע... אלא יתרחש התרחיש הבא: אנחנו ננסה לפתור את המצב עם הסכמים ומשא-ומתן (בטיפשותנו הרבה) העסק יתפוצץ מצד אטימות גמורה מהצד הערבי, אנחנו נתעצבן, הם אפילו עוד יותר... נכנס למלחמה וננצח, ואז במקום לדרוש את המגיע לנו לאחר נצחוננו נעשה מה שעם ישראל תמיד עושה, נשבח את עצמנו על הנצחון וניתן לפלסתינים קצת שטח... הם כעת יסכימו, כי אין להם הרבה ברירה, וישרור שקט חלקי לפחות... ואם לא... אז עוד מלחמה...
אל תיפגע... 29719
אבל העובדה, שאינני רואה את הדברים בצורה כה קודרת, העובדה, שאני מתעקש, לנצח ולעד, להאמין שיש, תמיד, סיכוי לשלום ולאהבה - היא הדבר היחיד, המונע ממני מלזנק כבר מתחת לאיזו משאית דוהרת, או סתם לחתוך את - - - -
פאק. אני יודע שאסור אפילו לחשוב על זה. לכן אני אמשיך, תמיד, לפעול למען השלום...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים