|
||||
|
||||
לדעתי, המאמר שפורסם הוא צודק, גם אם לא נפתח את הספר של מילטון פרידמן, וננסה לגלות מה הגרפים שלו אומרים, ואחרי זה ננסה לנהל דיון מטא-אינטלקטואלי על סעיפים קטנים שבקטנים שבקטנים, ואחר כך נגיב, ושוב נתווכח, ואז נגיב עוד יותר בבחינת "אשכיי האירופאיים-אינטלקטואליים גדולים יותר משלך". למרות שדיון אינטלקטואלי בריא הוא מצרך נדיר בארצנו הדרוסה והמרוטה, כאן כל מטרת הדיון מצד המגיבים המתנגדים למסקנות העולות מהמאמר היה להסיט את הנאמר בו תחת ערפל של קטנוניות במסווה של אינטלקט. מה שנאמר בו הוא פשוט. הקפיטליזם הקרטליסטי דורסני שהתפתח בישראל (בין השאר עפ"י העקרונות הכוחניים של פרידמן) הוא שיטה חולה, שמחלה ומשמידה את כולנו, בין אם אנו חלק מהאוליגרכיה, ובין אם אנו אזרחים פשוטים שנושאים בעול הקיום תחתיה. אל תרוצו לחפש את הגרף בספרו של מילטון, ואל תחפזו להתפלפל על המשתנים שבו. כאילו שלא ברור כמו שמש ביום בהיר, לכל מי שחי במדינה, שמשהו לא בסדר. שהשחיתות הפכה לחוק-ברזל ולחלק אינטגרלי מההתנהלות של כל מוסד, אבל כל מוסד, פרטי או ציבורי או ממשלתי. כאילו שהאלימות והרמאות כבר מזמן לא זוחלות לפינות חשוכות אלא מתקיימות בגאון ולאור היום, והאזרחים שטופי המוח מגיבים ב"נו, טוב..." וממשיכים לעבוד כמו חמורים עבור שכר נמוך במיוחד. ומה, מישהו יכול לומר לי שאין אוליגרכיה בישראל? שהממשלה האומללה שלנו אינה מורכבת בסך הכל מחבורה של עסקנים קולניים, מתחפשים לפוליטיקאיים ואידאליסטים, רבים ביניהם על מינויים ועל כיסאות ועל חברות במועצת המנהלים ובסיעה,תמורת בצע-כסף, דיבידנדים ממניות, והטבות מפליגות? שהכוכב העולה, שר האוצר, קפיטליסט מובהק, הוא לא נגזרת של איש עסקים רפובליקני מהוקצע מדרום ארצות הברית, שינסה להפריט לנו גם את הנשמה אם הוא יכול? שמדבר על הפרטה והפרטה והפרטה ומוכר לנו מתחת לאף את המדינה לאותם אנשים כל פעם מחדש, שרק מחזקים את האחיזה שלהם בנכסים הציבוריים? זה תהליך שיביא ל"הבראה של המערכת?" ל"שוק חופשי"? הרי המונח "שוק חופשי" הוא אוקסימורון, שרק בא לכסות על העובדה הפשוטה, שבמצב בו מספר קטן ביותר של בעלי הון מחזיק במירב המשאבים - שאר השוק לעולם לא יוכל להיות חופשי. כן, יש איכות חיים בישראל - אבל ממש לא לרוב הציבור, וכל מי שיקום לי עכשיו - מדינת ישראל זה לא גוש דן, מתחם באזל, או רשפון-שפיים-געש-הר-סוף-קיסריה. (מהחופים המדהימים במדינת ישראל שהפכו לפצצת נדל"ן ושופינג שאף אחד לא צריך לעשות). גם לא צריך להוכיח שום דבר או להביא מובאות וציטטות ממנועי חיפוש. מספיק פשוט לשבת, ולהתעדכן על מה שקורה במדינה. רמת האלימות שהולכת ועולה, כל שני וחמישי פוליטיקאי חדש בחקירות, אלוף אונס פקידה, נדקרים בקניונים, מחפשים אוכל באשפה, הילדים והנוער במדינה נראים ונשמעים כמו המחשוף של שירי מיימון והתחת של עופר שכטר, וכל הבורגניסטים לוקחים את הזמן שלהם מתחילים לזמר על "שוק חופשי" ו"יזמות". התקשורת, רשויות השיפוט, רשויות השיטור - כולן עומדות לצידם, אל דאגה. תמיד ידאגו לטייח, לשפוט שלא בצדק, לא להגיב, לדחות מועדי גזר הדין וכיו"ב. מהדורות החדשות שכה אהובות על העם לא בדיוק מתאמצות לספק ידיעות אמיתיות על מה שקורה במדינה, אלא מתרכזות בהזנת ההיסטריה ותחושת הסכנה מהצד הערבי-פלסטיני, דעת-יחיד על נושאים לא רלוונטיים, ולסיום המחשוף של שירי מיימון ו/או התחת של שכטר. הצרה היא שהמדינה מתחילה להיאכל מבפנים, מי שרוצה להתבונן - יודע מה קורה. מי שמרוויח מכל המצב, תמיד ינסה לייפות ולהסיט ממה שנאמר - שהקפיטליזם הוא רוח הקידמה, שהשוק החופשי וה"יד הנעלמה" (אלוהים, קיים מונח טפשי ופונדמנטליסטי יותר מזה) יובילו את כולנו לגן-עדן עלי אדמות. אלא שלא כל העם יכול להיות אוליגרכיה קפיטליסטית. ממש לא. מקסימום חמש-שש משפחות ששולטות לכולנו על המדינה. וזה המצב לא מהיום. נו יאללה תוסיפו עוד איזה כמה תגובות, כמה אני לא מדעי, ואיך אין פה קישורים לגוגל, ואיך לא למדתי באקדמיה הישראלית ואני מעז בכלל להגיב. (אגב האקדמיה הישראלית היא מהמסואבות והמושחתות בעולם - כל סטודנט ישראלי יגגל לכם את זה בארבע עיניים). בקיצור רוצים גוגל - סעו ברחבי 700 הקילומטרים שנקראים מדינת ישראל - לא רק ברכבת החדשה לנתב"ג והחוצה. לא רק לצימר מתברגן באיזה מושב צמחונים-אמנים. בואו תראו איך מדינה שלמה נאנסת ע"י קבלנים לא חוקיים, איך הטבע שלנו הולך ומתמעט, איך "איכות חיים" מתחילה לקבל משמעות מפוקפקת ביותר ל-90% מהאוכלוסייה שלא זכתה לקבל פוש מהיד הנעלמה. יותר בכיוון של כאפה לפרצוף. |
|
||||
|
||||
שר האוצר הוא לא נגזרת של איש עסקים רפובליקני מהוקצע מדרום ארצות הברית אלא אינטגרציה של איש עסקים רפובליקני מהוקצע מדרום ארצות הברית. בחלקים. |
|
||||
|
||||
אני מתחיל להתרגל לז'אנר האינטלקטואלי הזה. גם אמא שלי פולניה: "הכל חרא. ואין לי מה להציע לשיפור המצב. נו, אז אני אסבול בשקט ורק אקטר קצת. זה כל מה שנותנים לי לעשות. צה צה צה" |
|
||||
|
||||
מי שתולה את אשכיו האינטלקטואלים על משמעותם של נתונים וגרפים ומי שהעמיד את ההשכלה האקדמית כתנאי להשתתפות בדיון הם כותבי המאמר. כל מה שאתה טוען שהמאמר "באמת אומר" איננו כתוב ולא אפילו ברמז במאמר. כל כולו של המאמר מתמקד בנסיון "להוכיח" באמצעות נתונים וגרפים את תיאוריות הקונספירציה המעורפלות של הכותבים. דומה שקצת התבלבלת בין הצדדים. אבל אתה צודק. מצבה של מדינת ישראל איננו מן המשופרים וישנם אנשים רבים החיים במצוקה גדולה. אמנם ברור שהנסיון לברר למה זה קורה הוא מיותר מבחינתך (שהרי אתה כבר יודע את התשובה) אבל עליך להבין שלחסידיו השוטים של מילטון פרידמן יש בעיה קלה עם התשובה הזאת לאור מה שהם יודעים ומבינים אודות העולם. החשיבה הדתית והפנאטית שלהם עשויה להוביל אותם לחשוב שאולי המצב הנוכחי הוא, נגיד, תולדה של עשרות שנים של תשלומי העברה, מונופולים ממשלתיים ומיסים גבוהים ולא של 3-4 שנים של נסיונות רפורמה סמי-קפיטליסטית מקרטעים. אילו הבלים! הרי ברור שביבי אשם בכל. אם היה יכול, היה מפריט את האמא שלו. מדובר כאן ברשע, בועל נידות ואוכל שפנים מהזן השפל ביותר. להפריט? לתת את כל השליטה בידי בעלי ההון? הרי זה יצור כאן כאוס מוחלט! יש להשאיר את כל השליטה בידי הפוליטיקאים, בני משפחותיהם והמקורבים להם. רק הם דואגים לאינטרסים האמיתיים של הציבור. כל הדיבורים היפים על שוק חופשי ו"חירות" באמת מעניינים את התחת של עופר שכטר. אנחנו רוצים שידור ציבורי עם מורשה, פסוקו של יום ותוכניות התחקירים המצויינות של חנן עזרן. רק שליטה פוליטית בכל תחומי החיים וריכוז הכוח בידי הפוליטיקאים ימנעו את ריכוז הכוח בידי בעלי ההון ויבטיחו לנו חירות במיטב המסורת שהכרנו: הנ"ל מאנ"ש בב"ח. אבל יש אנשים שלא נותנים לשום דבר לבלבל אותם. |
|
||||
|
||||
אתה נורא אופטימי. הבעיה נוצרת משום שהפוליטיקה והממשלה וכל חברי הכנסת והרשות השופטת והמשטרה - כולם נותנים בידיהם חברי האוליגרכיה. אז מה אתה חושב שאמרתי, לתת את הכל בידיהם של הפוליטיקאים? על מה אתה מדבר הרי בימנו פוליטיקאים=חברי אוליגרכיה (כיום אין הבדל. אלה שליחים של אלה). לא תמצא היום פוליטיקאי שאינו עסקן. המצב הזה הוא קטלני. הוא מתכון לאסון. בגלל שהמששלה הופכת לכלי משחק של האוליגרכיה, ולא ממשלה דמוקרטית שעוסקת (ח"ח) בניהול המדינה לטובת אזרחיה. מה צריך לעשות? צריך ליצור מאזן שווה בין מדינת רווחה לבין מדינה קפיטליסטית. צריך לחוקק תקרות חוקיות לרווחים, צריך להפסיק את המערב הפרוע הזה. זה הכל. ובאמת שאין כאן הרבה מאמץ, מה שצריך הוא שהמחוקקים יחקקו חוקים מתאימים, שהשופטים יתחילו לשפוט בהיגיון, ושהרשות האוכפת תאכוף את החוקים ללא כחל ושרק. אחר כך להתחיל לתקן את כל הפצעים בחברה הישראלית, להתחיל להשקיע בחינוך, בתשתיות (לא רק של מגרשי קבלנים), בחברה. זהו. אשכרה מסובך הא? התנהלות של מדינה נורמלית, ולא "מדינת כל רווחיה". |
|
||||
|
||||
"מה שצריך הוא שהמחוקקים יחקקו חוקים מתאימים, שהשופטים יתחילו לשפוט בהיגיון, ושהרשות האוכפת תאכוף את החוקים ללא כחל ושרק." תוכנית מצויינת! איך לא חשבנו על זה קודם?! אמנם חסרים כמה פרטים שוליים כמו מהם החוקים המתאימים או מזה בדיוק "לשפוט בהגיון" אבל באמת, איך אפשר לעמוד מנגד כאשר תוכנית כל כך מעשית וברורה עומדת על הפרק. את הפרטים הקטנים נשלים בהמשך, כשנגיע לגשר, נחצה אותו. אני מציע להוסיף לתוכנית עוד שני סעיפים: א. לבחור לתפקידים ציבוריים רק את האנשים הטובים ביותר ב. לוודא שתמיד ינהגו בהגיון ובשיקול דעת למרות האופטימיות השופעת, יש כאן עוד פרט קטן שקצת מפריע לי. לאור העובדה שהמחוקקים הם פוליטיקאים (קרי - חברי האוליגרכיה) איך בדיוק נוכל לגרום להם לעשות את כל הדברים כמו החקיקה של החוקים המתאימים? אין הרי ספק שחוקים מתאימים, חקיקה קפדנית ושיפוט הגיוני מנוגדים לאינטרסים שלהם והם השולטים. אבל לא! זה לא משנה! אנחנו לא ניתן לספקות קטנים וחסרי משמעות (שהם, ללא צל של ספק, שרידים משטיפת המוח הקפיטליסטית שעברתי) להפריע לנו. אל הבריקדות! אני מאחוריך! |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על כך שלא פירטתי את כל המצע המדיני שלי כאן... אבל על מה אתה כן יכול להסכים איתי? הנה, כתבת בעצמך שהפוליטיקאים הם או חברי האוליגרכיה או עובדים בשירותה. מסכים איתי שהדרישות שהעליתי הם לגיטימיות? שהרשות המחוקקת תחוקק חוקים לא רק לטובת האחים עופר, רקנאטי ונמרודי אלא עבור כל אזרחי המדינה? ועוד לא ענית - מה הקשר למדיניות הכלכלית של ביבי? איך המדיניות הזו קשורה לשיפור המצב החברתי? חוץ מלנסות להוכיח שאני מתנסח בדמגוגיה אתה לא אומר כלום. |
|
||||
|
||||
"הנה, כתבת בעצמך שהפוליטיקאים הם או חברי האוליגרכיה או עובדים בשירותה." והמסקנה המתבקשת? לתת להם עוד כוח? הרי זה מה שאתה רוצה. אם אתה מתנגד לשוק חופשי, אתה בעד מעורבות ממשלתית. אם כך, אתה בעד *יותר* כוח לפוליטיקאים, אם הם כאלו מושחתים ואוליגרכים יש כאן סתירה מסויימת. דומה שבחפזונך לעצב את העתיד הישראלי, התעלמת מהפרט השולי הזה. "מסכים איתי שהדרישות שהעליתי הם לגיטימיות? שהרשות המחוקקת תחוקק חוקים לא רק לטובת האחים עופר, רקנאטי ונמרודי אלא עבור כל אזרחי המדינה?" בהחלט. השאלה היא מדוע אתה סבור שהגבלת הרווחים היא לטובת כל אזרחי המדינה. האם זה שאחד מרוויח משמעותו שהאחר מפסיד? עוד בעיה קטנה שעולה מדבריך היא העובדה המעניינת שחוקים נגד "רווחים מוגזמים" כבר קיימים בישראל. מס הכנסה פרוגרסיבי יש? יש! ביטוח לאומי יש? יש! מס חברות גבוה יש? יש! היו אפילו זמנים שאחוז המס השולי היה תשעים אחוז. האם זה עזר במשהו? לא ממש. אז למה לי לחשוב שזה יעזור בעתיד? אם ניתן היה לסמוך על דבריך הייתי יכול לחשוב שישראל היא איזה הונג קונג של המזרח הקרוב אבל זאת מצגת שווא. אנחנו חיים, כזכור, במדינה בה מתקיימים כמעט כל המוסדות של מה שקרוי "מדינת רווחה". העובדה שהפערים מתרחבים למרות שיש ביטוח לאומי ושאנשים מחטטים בזבל למרות שיש "רשת בטחון סוציאלית" ושאנשים שוכבים במסדרון למרות שיש "חוק בריאות ממלכתי" כנראה לא ממש מטרידה אותך בבואך להציע את חיזוק המוסדות האלו או תוספות עליהם. זה אמנם מאוד נוח לחשוב שהכשלון של כל המוסדות הללו בהשגת מטרותיהם הוא פרי מזימה מסועפת של יהדות הממון הבין לאומית אבל דומה שבכל זאת אולי, בטעות, יש טעם מסויים בטענה המהפכנית שהמוסדות הללו, למרות הכוונות הטובות, אינם מסוגלים להשיג את המטרות. לפעמים קורה שלמרות הרצון הטוב, אתה משיג את ההיפך המוחלט של מה שרצית לעשות. בכל מקרה, אני סבור שהגדלת המעורבות הממשלתית (קרי - פחות שוק חופשי) תתן יותר כוח בידי בעלי ההון ולכן אני חושב שהגבלת הרווחים היא טעות. "איך המדיניות הזו קשורה לשיפור המצב החברתי?" זה מאוד פשוט. ניקח למשל את קיצוצי הקצבאות: ישנם אנשים שטוענים שאם תאפשר לאנשים להתפרנס ללא עבודה, רבים אכן ימנעו מעבודה. אתה יכול לסבור, למשל, שחלוקת דמי אבטלה בנדיבות ולאורך זמן היא אכן חיונית ומועילה למובטלים אבל די ברור שהיא איננה מספקת תמריץ למצוא עבודה. אתה יכול לסבור שחלוקת קצבאות ילדים למשפחות ברוכות ילדים היא חיונית ומועילה לראשי המשפחות קשי היום אבל די ברור שהקצבאות הללו אינם מגדילות את התמריץ למצוא פרנסה טובה יותר (אם בכלל) או להתאים את מספר הילדים שאתה עושה לאפשרויותיך הכלכליות. אנשים אכזריים כמו ביבי לא רק חושבים כאלו מחשבות אלא גם שמים לב לעובדות מעניינות כמו זה שחצי מהאנשים בישראל עובדים קשה ומשלמים מיסים וחצי אינם עובדים וחיים מקצבאות. אמנם לא חיים ברווחה גדולה, אבל בהחלט מתקיימים. אמנם ברור לכולנו שהפתרון לבעיה הוא הגדלת הקצבאות אבל ביבי, משום מה, סבור אחרת. יש לו את הרעיון המצחיק הזה שאם הקצבאות מספקות תמריץ שלילי לעבודה ומגדילות את האבטלה, קיצוץ בהם עשוי להקטין את התמריץ ולגרום לעוד אנשים ללכת לעבוד ולהצטרף לחצי העובד של מדינת ישראל. אבל אתה צודק, אין מאחורי הרעיונות של ביבי שום דבר חוץ מרשע טהור ורצון כנה לשרת את בעלי ההון. זה הסבר הרבה יותר פשוט, אלגנטי והגיוני.... "חוץ מלנסות להוכיח שאני מתנסח בדמגוגיה אתה לא אומר כלום." אני לא מנסה להוכיח שאתה דמגוג. אתה עושה את זה לא רע לבד. מה שאני מנסה להראות לך זה שאין שום פן מעשי למה שאתה אומר. אילו הם דיבורים ריקים שאינם יכולים להוביל לתוכנית מעשית ובוודאי ובוודאי שאינם יכולים להוביל לשיפור במצבו של מישהו - מבעלי ההון ועד מסעודה משדרות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא איני מתנגד לשוק חופשי. אני פשוט גורס שהוא בלתי אפשרי. כפי שאתה מניח "ישנם אנשים שטוענים שאם תאפשר לאנשים להתפרנס ללא עבודה, רבים אכן ימנעו מעבודה." (כלומר, אני מניח שאתה מהאנשים הטוענים כך), אני מניח, בדומה לעמית, שהחינוך הנוכחי הוא לקוי, ואני אסביר. החינוך אינו חינוך למצויינות. זהו חינוך לתחרותיות וניצחון. ייתכן שאלה הדברים המדידים המגדירים מצויינות, ואם כך יש לנו בעיה. אם כדי להוכיח שהוא מצויין, אדם צריך להתחרות, וביטוי הניצחון הוא צבירת עוד ועוד כוח, הרי שבהינתן תחרות חופשית, המצויין יביס את השאר, ורווח שלו יהיה הפסד של אחרים. הוא יעשוק אותם, יעביד אותם בתנאים לא אנושיים, ייתן להם שכר מינימלי, ישעבד אותם כמיטב יכולתו. את כל זה הוא יעשה בשם האתיקה הפרוטסטנטית, שהיא בנפשו של הקפיטליזם. נכון, אין שלמות, אף אחד לא יכול להשיג ניצחון מוחץ בחברה הקיימת, בעל עסקים (אוליגרך) הוא לא דיקטטור, והוא לא לבד בעולם. יש עוד כמוהו, ולכן יש תחרות שכר שולית עם בעלי עסקים אחרים. אתה מניח שקפיטליזם הוא ביטוי של ליברליזם, שכל התחלואים האלה יעברו מהעולם, שרובם ככולם הם תולדה של פיקוח דווקא. אותו פיקוח הוא שמאפשר לבעלי עסקים גדולים להפוך לאוליגרכים. אם נסיר את הפיקוח, נגביר את התחרות, נגביר את הפתיחות, נקבל שוק חופשי אמיתי וחיינו יהיו מושלמים. אני גורס שאין זה כך. הבעיה היא בתחרות עצמה. באופן בו היא נעשית. בצורה בה היא מגדירה עצמה כמוצלחת (מנצחת). מה עושים אם כך? (שאלתו של גדי בעיקר) כבר הגבתי בעניין זה בפתיל או שניים, אחד מהם לאחר הבנת הדעות העומדות מאחורי התבטאויותיך (בעזרתך האדיבה כמובן), התיקון צריך להיות בחינוך. התחלה צנועה תהיה למידת תכנים חברתיים בביה"ס, למשל, מקצועות חובה כפילוסופיה, כלכלה וסוציולוגיה שיאפשרו לאנשים לגשת לטפל בשאלות כמו מהי חברה, מה עושים בה, איך היא פועלת, איך מצליחים בה. איני יודע איזו שיטה הם יבחרו ליישם אחרי למידת תכנים כאלה. אולי הם יחליטו שכלכלה ליברלית היא מושלמת וברת ביצוע (יצאה רפרנציה משעשעת:)). לפחות הם יידעו כיצד לבצע אותה, ואז יהיה שוק חופשי אמיתי. מי יודע. |
|
||||
|
||||
לפני שאתה מכריח את כולם ללמוד פילוסופיה, סוציולוגיה וכלכלה, אולי תלמד אותם לבד? ייתכן שאז אתה תתחיל להביע דעות על סמך עובדות ולא על סמך איני יודע מה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההארה. איך לא חשבתי על זה קודם. רוצה להיות המורה שלי? |
|
||||
|
||||
לא אוכל לעזור לך, שכן לא הצלחתי להבין את התגובה שלך. אתה כנראה מומחה גדול ממני בפילוסופיה וסוציולוגיה. ומבחינתי, חינוך יהודי למחוייבות לתורה ולמצוות ידאג לשילוב טוב בין שמירה על רכוש הזולת לבין הדאגה לחלשים בחברה. אין לי צורך לרעות בשדות זרים כשלתורה יש פתרון הרבה יותר טוב. |
|
||||
|
||||
חינוך זו הצעה שאני תומך בה. אם רק תועיל להסביר: א. האם בחינוך המוצע נדגיש ערכים ליברליים ("פרוטסטנטיים"), מרקסיסטיים או תערובת חסרת פניות והעדפות של כל הזרמים? ב. האם לדעתך יתכן שממערכת החינוך שנבנה יצאו כמה "מבריקים" שינצלו את הידע שקיבלו, יקימו סטארט-אפ, ירוויחו מיליונים ויהפכו (אולי אחרי דור או שניים) לאוליגרכיה של בעלי ממון? ג. האם אחרי שנקים את מערכת החינוך הנ"ל, נרשה להורים להוסיף מכספם ולחנך ולהכשיר את ילדיהם כדי להעניק להם יתרון וגם ערכים של תחרותיוית (פולנית = "הבן שלי רופא בכיר"). ד. לפני איזה 2300 שנה היה אחד שהציע לחנך את העם ("הנדסה חברתית") ובמיוחד את רובד המנהיגים כך שיוותרו על תאוות החיים ויתרכזו בטובת המדינה. למה לדעתך זה לא הצליח אחרי כל כך הרבה זמן ובמה הטריק שלך יותר טוב משלו? |
|
||||
|
||||
ייתכן והרעיון שהעליתי אוטופי אבל אנסה להתמודד עם שאלותיך. הצעתי בכוונה את התחומים שהצעתי משום שאני סבור שיש בהם תכנים רלוונטיים. פילוסופיה - העולם מורכב משאלות גדולות, שאף אם כולנו הרהרנו בהן, איני בטוח שהיה זה יותר מהרהור חולף שלא הותיר הרבה אחריו. אין צורך בתשובות מקודשות, מחלוקת היא לא דבר רע, אבל ראוי לחשוב היטב על שאלות כרצון חופשי, קיום ואחרות. נצא נשכרים אם אנשים ילמדו לבחון עניינים מזוויות שונות, ולדון בהם. סוציולוגיה - מתייחסת (לפחות חלק מענפיה) לחברה כגוף עם מוסדות ומנסה להבין את האינטראקציה בבסיסם של מוסדות אלה. ניסיון הבנת הקשר הכללי בין פרט לחברה. כלכלה- כלכלה היא פעילות חברתית. אין זה משנה מבחינתי אם תלמד אך ורק את משנתו של מילטון פרידמן. כל עוד אתה מלמד את המקצועות האחרים, אנשים יוכלו לחשוב עבור עצמם, לשאול שאלות ולנסות לענות עליהם בדרך מושכלת. לגבי תחרותיות. רוב או כל בני האדם רוצים באופן טבעי יותר. לפחות בשלבים הבסיסיים של חייהם. החברה שלנו מקדשת את הרצון הזה ביותר. אני בספק אם תמצא דיוגנס בעולם המערבי. משפטים כמו "כל עבודה מכבדת את בעליה", "איזהו מאושר, השמח בחלקו" הם ממרות ריקות. תקוותי היא שאם בני אדם יגעו באופן רציני במקצועות "חברתיים" הם ישקלו יותר את מקומם, מצב החברה, לאן רצונותיהם הטבעיים מובילים, מה טוב לעשות, איך טוב לחיות. תוכל לומר שגם במצב זה אין שום ערובה למניעה/הפחתה של התנגשויות. במצב הנוכחי אני די וודאי שאין מניעה. אפשר לנסות. לא הצעתי שילמדו רק את זה, ויזנחו את המדעים וכו'. זה אפילו מטופש. הרי כדי להבין כלכלה צריך לדעת חשבון וגם מתמטיקה לא תזיק. לוגיקה שהיא נדבך במדעים מהווה חלק גם מפילוסופיה. בחזרה ליעקב (תגובה קודם) הסרקזם הראשוני שלך שלף ממני כזה, שלא בטובתי (אשמתי). בכל מקרה, אין לי התנגדות לדת, ואני אף רואה אותה כנדבך חשוב בחיי חברה. עם זאת, זו צריכה להיות דת סובלנית. היהדות כדת מונותאיסטית עם אלוהים אחד ואמת אחת שאין בלתה היא כר פורה לכפיה וחוסר סובלנות. למרות זאת, גם ליהדות יש פנים אחרות (לא אלה שמיישמים בחברון). מעבר לביקורת שבוודאי אינה מעניינת אותך על היהדות, כלכלה ליברלית וקפיטליזם הם לא מאושיות התורה, והיד הנעלמה לא הוזכרה בתנ"ך. לאור תמיכתך הנלהבת בעקרונות אלה, נראה לי שאתה רועה בכמה שדות זרים. אני בטוח שתוכל לתת לסוציולוגיה ולפילוסופיה פרשנות יהודית חמה ויישום ציוני הולם. |
|
||||
|
||||
מה שאני רוצה לאמר, זה שכפייה כדי למנוע כפייה אינה עוזרת ואינה פותרת דבר. הרעיון שאנו ניתן את הכפייה האחרונה שאחריה לא תדרש יותר כפייה לא מוצאת חן בעיני כלל. הנסיון האנושי מראה שכפייה כזאת אינה משיגה את מטרתה ואיננה הכפייה האחרונה. אם תפריט את מערכת החינוך, אין לי ספק שבתי הספר ילמדו הרבה יותר כלכלה, סוציולוגיה ופילוסופיה, כי ההורים ידרשו זאת, כמו שהם ידרשו הרבה יותר לימוד תורה. כלכלה ליברלית היא חלק מהתורה. יישום התורה היה חוסך למדינה שלנו הרבה מאוד צרות. |
|
||||
|
||||
למרות שהעניין הזוי בעיניי, תסביר לי איפה בתורה כתוב על כלכלה ליברלית, ותאמר לי האם בתנ"ך אין דוגמאות הסותרות "חוקים ליברליים" שתציג (אני מודה שאיני מתמצא בחומש שהוא החלק הקדוש למיטב ידיעתי). קח בחשבון את תקופת המלכים, מסי מעשר למיניהם, וכו'. אם בתקופת השופטים הייתה כלכלה ליברלית, תסביר מדוע הם הדרדרו לדרישת המלוכה (לה שמואל התנגד). כלכלה ליברלית היא המצאה חדשה של המאה ה-18. שבטים, חמולות, וכל צורות החיים הקדם מדינתיות היו הרבה יותר קהילתיים ושיתופיים. בתהילים כמדומני יש רפרנס לרשע וטוב לו, צדיק ורע לו. איוב בפרשנות טרום קלוויניסטית מדגים את דרכו של מאמין. העובדה שהוא מסתיים ב-"סוף טוב" (היה עדיף שהסוף הזה יהיה בפגישה עם אלוהים בגן עדן) נתנה בסיס לאתיקה הפרוטסטנטית ולעולם חסר חמלה בו היא דוגלת. בשיר השירים, "אל תראוני שאני שחרחורת" הדוברת היא עובדת קשת יום (שזפה אותה השמש) והאוליגרכים החיוורים העובדים בעבודת פקידות ומרוויחים הרבה יותר, לועגים לה (לכן היא מצטדקת). תראה לי באיזו פרשנות אתה קובע קביעה נחרצת של כלכלה ליברלית תנ"כית, ולו רק לשם העניין. לגבי הנחרצות, זכור, "התורה 70 פנים לה", וייתכן שאתה פשוט רואה דברים הנוחים לטבעך ודעתך. |
|
||||
|
||||
אני איני יודע מי המציא את הכלכלה הליברלית ומה היה קודם. גם איני יודע מה היא השיטה הכלכלית המועדפת על התורה 1. אולם אם נשאל שאלות ספציפיות על המותר והמועדף נגלה התאמה טובה מאוד בין התורה לבין שוק חופשי. למשל: ש: האם מותר להוריד מחירים כדי להתחרות? ת: כן. ד,יב התגר נוטל מחמישה גרנות, ונותן לתוך מגורה אחת; מחמש גיתות, ונותן לתוך פיטס אחד, ובלבד שלא יתכוון לערב. רבי יהודה אומר, לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו; וחכמים מתירין. לא יפחות את השער; וחכמים אומרין, זכור לטוב. ש: האם צריך להיות תחרות בחינוך? ת: בוודאי. ז אחד מבני מבוי שביקש להיעשות מלמד, אפילו אחד מבני החצר--אין יכולין שכניו למחות בידו. וכן מלמד תינוקות שבא חברו ופתח בית ללמד תינוקות בצידו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו, או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה--אינו יכול למחות בידו, שנאמר "ה' חפץ, למען צדקו; יגדיל תורה, ויאדיר" (ישעיהו מב,כא). ש: מי קובע כיצד יש לחנך את הילדים? ההורים או המדינה? ת: ההורים. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ש: האם מותר לגבות מיסים כדי לצמצם פערים? ת: לא. (כאן אין לי לינק, אבל הדבר מופיע בתשובות המהרי"ק ומצוטט ללא חולק, למשל בנושאי כלים על חושן משפט סימן ב'. ש: האם מותר למלך (לשלטון המרכזי) להטיל מיסים שלא לצורכי מוסדות השלטון או צורכי ביטחון? ת: לא. א רשות יש למלך ליתן מס על העם לצרכיו, או לצורך המלחמות; ש: האם המלך צריך הטיל על העם מיסים כבדים כדי להיטיב עם העם. ת: לא. זה היה חטאו של שלמה המלך ובגללו התפלגה ממלכתו. כז וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת-הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם, כָּאֲבָנִים; וְאֵת הָאֲרָזִים, נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר-בַּשְּׁפֵלָה--לָרֹב. והתוצאה: לגבי בקשת מלך: הם דרשו מלוכה כי היו להם אויבים מבחוץ ושלטון זר ששלט בהם (פלישתים) והדרך השבטית של התאגדות כשמתחשק נמאסה עליהם. השאלה שלך נובעת מההנחה המוטעית שמלך בישראל היה מלך אבסולוטי. כפי שהראיתי למעלה, דבר כזה לא היה מזכויות המלך, ואם מלך התערב בעניינים לא לו היה זה נגד החוק המקובל והוא והעם ידעו זאת היטב. ראה למשל משפט המלוכה: יא וַיֹּאמֶר--זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. יב וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת. יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו. טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו. טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ. יז צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים. דברים אלו נאמרו כדי להפחיד את העם, אך בסה"כ כוללים הרבה פחות ממה שיש לנו היום. מדובר בסה"כ על גיוס חובה והטלת מיסים. 1 כאילו שיש מספר שיטות כלכליות וצריך רק לבחור מהן אחת מועדפת. |
|
||||
|
||||
בקשר לשאלה האחרונה, ממש לא הראת שכתוב שאסור להטיל מיסים כבדים, או שהממלכה התפצלה בגלל ש*זה* היה *חטאו* של שלמה. הראת שכתוב: א. שלמה המלך הטיל מיסים כבדים. ב. הממלכה המאוחדת התפצלה. ג. שמואל אמר שמלך יעשה כל מיני דברים לא נחמדים. _____________ אגב, אם כבר מדברים על זה, אתה מכיר את "כל המבזה את המלך, או המחרף אותו--יש למלך רשות להורגו". |
|
||||
|
||||
התורה אומרת לגבי המלך: טז רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; יז וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד. במלכים א' מסוף פרק י' - תחילת פרק א' מצוין בסדרה כיצד שלמה הרבה כסף וזהב, הרבה נשים והרבה סוסים. צויין גם ששלמה חטא. הממלכה התפצלה בגלל שרחבעם לא הסכים להוריד את עול המיסים. אגב, גם בחוק הישראלי ניתן להוציא אנשים להורג על בגידה אל מול פני האויב. הייתה גם אוניה (ששכחתי את שמה) שאנשיה ביזו את מלך ישראל והוא הורה לירות באונייה בעזרת תותח קדוש. מי שמשתמש בסעיף זה כדי לחסל יריבים פוליטיים אינו נבל ברשות התורה אלא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. |
|
||||
|
||||
ד. אסור למלך להרבות סוסים. ה. אסור למלך להרבות נשים. ן. אסור למלך להרבות כסף וזהב. אני עדיין מחפש את המקום בו כתוב שאסור למלך להטיל מיסים כבדים. אחרי שברור שחטאו של שלמה היה חטאים ד'-ו', לא ברור איפה אתה מוצא את האיסור להטיל מיסים כבדים, ברור שזה לא באחד המקורות שנתת לנו. ____________ * בגידה אל מול פני האוייב וחירוף המלך זה שני דברים שונים. * לא היתה שום ספינה כזו (היתה ספינה שניסתה להבריח נשק למליציה פוליטית, אבל זה סיפור אחר לגמרי). * יהודי מאמין שמבזה ומחרף את המלך (למשל, אחד, יעקב), מאבד את הזכות להתלונן על עונשים שהמלך מטיל עליו, כולל מוות. |
|
||||
|
||||
תסתכל באבן עזרא על האיסור וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד. _ * יש לנו שתי עדויות על מלכים שניצלו את הסעיף הזה בחוק. אחד הרג את אוריה החיתי וגונה על כך בחריפות על ידי הנביא. השני חיסל את נבות היזרעאלי כדי לקחת את כרמו וגונה על כך בחריפות על ידי הנביא. להציג את הסעיף הזה כנורמה שניתן להשתמש בה כלפי כל מי שמביא אוניית נשק לחופי הארץ בניגוד לדעתו של המלך, זה אפילו לא מנוולות ברשות התורה. זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה. * תחפש תחת אונייה, לא ספינה. * גם אדם אשר אינו בסדר, יכול לתבוע אחרים על הפשעים שלהם. לא כתוב שמי שצריך ליטול קורה מבין עיניו אין לו זכות עמידה. כתוב: אוי לו לדור ששופט את שופטיו כי לשופטיו יש קורות בין העיניים. אוי לו לדורינו היתום. |
|
||||
|
||||
אין לי את אבן עזרא. מה שיש לי זה מה שאתה נתת. אם אתה מסתמך על מקור שלא נתת, למה נתת את המקורות שכן נתת? ___________ * אוריה החיטי לא נהרג בגלל שהוא חירף את המלך. * נבות לא נגזל בגלל שהוא חירף את המלך. * אין אף עדות של מלך שניצל את הסעיף הזה. * אף אחד לא משתמש בסעיף הזה ככנורמה שניתן להשתמש בה כלפי כל מי שמביא אוניית נשק לחופי הארץ בניגוד לדעתו של המלך, זה אפילו לא מנוולות ברשות התורה. זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה. * בכלל, על מה אתה מדבר? * חיפשתי אניה, חיפשתי ספינה, חיפשתי סירה, לא היו דברים מעולם. * נכון. אף אחד לא אמר אחרת. בכלל, אף אחד לא אמר שאתה לא בסדר, רק ציינתי שלפי התורה, מותר לשרון להרוג אותך. בסדר, לא בסדר, זה בעיני המתבונן, ההערה שלי היתה על התורה, ולא עליך. |
|
||||
|
||||
השקעתם. יפה. סיפקתם לי חומר קריאה למחר. תודה. |
|
||||
|
||||
ממה שניתן להבין, הקמת בין רבן לתינוקות והקמת עוד אחד, ואפילו שיבואו מתינוקות של זה אצל זה - לא צריך להיעשות כתחרות אלא למען צדקת ה', להגדיל ולהאדיר שמו - ולי, לפחות, זה נשמע שונה מאוד ממטרת תחרות, אם לא אפילו עד כדי היפוך גמור. הרי ה' אחד ושמו אחד, ומה כאן עניין תחרות. האם אתה יכול לתאר לך מצב שבו מישהו יקים בית מקדש שני, אחרי שכבר יהיה אחד, ושהשני יהיה יותר יפה ומפואר, כדי "לגנוב קליינטים"? (זה שהמלמד מרויח כסף, בעיני זה לא צריך לשנות, עקרונית, לגבי ההשוואה לביהמ"ק - כי מה שמשנה זו התכלית העליונה) |
|
||||
|
||||
כבר בתחילת דבריך, יעקב, מודה אתה שאינך יודע מה התורה רוצה. רוב המקורות שנתת הם רבניים, כלומר פרשנות של הטקסט ולא הטקסט המקורי. אם תפנה לנביאים שחלקם מלינים על כך שנושכים נשך, גוזלים משכון מהיתום והאלמנה, נושאים את שם ה' ולא מכבדים מצוות שבין אדם לאדם... ''רב לי בעולות ובזבחים''. לפי הנביא הסוציאליסטי הזה שממש דיבר עם אלוהים ולא רק פרשן אותו, קפיטליזם לא שוס גדול. רות המואביה ניצלה חוק רווחה סוציאליסטי מחפיר האוסר על עשיר (בעל שדות חיטה למשל, נניח בועז) לקצור את יבולם עד תום וכופה עליהם להשאיר משהו לחסרי המזל בשדה, למען ילקטו אותו הבטלנים אוהבי הקצבאות. |
|
||||
|
||||
אני מוחה בתוקף נגד שימוש בגידוף המכוער "סוציאליסט" כנגד נביא ה'. לא היתה כזאת בישראל. הייתי זהיר בתגובתי הקודמת בגלל שציפיתי את תגובתך. התורה מתנגדת לעושק וגזל, מצווה על צדקה ואוסרת ריבית. אבל מה זה קשור לעניין? אולי תציג למה אתה מתכוון בסוציאליזים ואז נדבר האם זה נתמך על ידי הנביאים או לא? נראה לי שאתה נופל בכשל שמכיון שהתורה מצווה להשאיר את הלקט, השכחה והפאה 1 או מצווה אחרת הדואגת לעניים, היא גם תומכת בגזל סדרתי כדי לצמצם פערים. 1 שאגב דורשות מהעני להתאמץ כדי להשיג את לחמו והם ויתור קל על בעל השדה אשר המאמץ לאוספם הוא על גבול הכדאיות אם בכלל. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאפשר להסתפק בכמה ציטטות מהתגובות הקודמות: אזהרה שנכתבה : "לגבי הנחרצות, זכור, "התורה 70 פנים לה", וייתכן שאתה פשוט רואה דברים הנוחים לטבעך ודעתך." תגובתך: "אני איני יודע מי המציא את הכלכלה הליברלית ומה היה קודם. גם איני יודע מה היא השיטה הכלכלית המועדפת על התורה 1." כדי שלא תאשים אותי בציטוט חסר, ביאור שקצת לוטה בערפל עבורי : "1 כאילו שיש מספר שיטות כלכליות וצריך רק לבחור מהן אחת מועדפת." כלומר? יש רק שיטה אחת? וכך נמחתה לה בהנף קולמוס (או מקלדת) כל ההיסטוריה האנושית? עוד בדל תגובה שלי: "כבר בתחילת דבריך, יעקב, מודה אתה שאינך יודע מה התורה רוצה. רוב המקורות שנתת הם רבניים, כלומר פרשנות של הטקסט ולא הטקסט המקורי." וסתם ציטוט של נועם הליכות וכבוד לזולת מצדך: "אני מוחה בתוקף נגד שימוש בגידוף המכוער "סוציאליסט" כנגד נביא ה'. לא היתה כזאת בישראל." ירידה לפרטים כלכליים מקראיים אפשרית, אני בטוח בכך. איני יודע אם יש פה מישהו עם ידע מקראי נרחב + סבלנות חיפוש, ספקנות כלכלית (לא חייב להיות סוציאליסט) לגבי ליברליזם וכו' ואני בטוח שזה מעניין, נראה לי שלגבי הנחרצות והודאות הכרענו, ודיינו בציטוט הראשון מתגובותיך. במקרא כתובים הרבה דברים. לא הייתי מתייחס אליו כטקסט הומוגני שמצדיק תפיסה פוליטית/כלכלית כזו או אחרת. לגבי התורה, לא סיפקת לנו חוקים, ניצן ביכלר בספרם התאמצו יותר ממך בעניין הזה (יש אזכור בפתיח) אבל אני בספק אם הם מקבלים את מקור הסמכות האלוהי. אם תשתדל לברור לנו חוקים, אני מקווה שתהיה ישר ותחפש גם חוקים מרסנים "שאינם לרוחך". למרות שביכולתך להיתלות באילנות גבוהים (שאגב חלוקים ביניהם בפרטים לגבי מניעי ודעות אלוהים לא פעם ולא פעמיים) נסה לסקור את הנושא מכל הכיוונים, גם מכיוונים של הסוציאליסטים, הס מלהזכיר שמם באותה תגובה המתייחסת לקדוש מכל. |
|
||||
|
||||
כשיהיה לי זמן אכתוב מאמר בנושא. |
|
||||
|
||||
ההוכחה הטובה ביותר לכך שהתורה תומכת בעקרונות השוק החופשי נמצאת בספר דברים פרק ט"ו פסוק י"א: כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". |
|
||||
|
||||
מקצועות הלימוד שאתה מציע נראים לי מאוד. אני לא מכיר את מקצוע החינוך ולא יכול לומר מה צריכות להיות דרישות הקדם למקצועות אלו ובאיזה כיתה ראוי להתחיל ללמד אותם. אבל באופן כללי, אני מסכים שיהיה לנו כחברה (קצת) יותר טוב אם נושאים אלו ילמדו בבתי הספר. הנקודה שבה אני חולק עליך היא בתיקווה שלימוד כזה (שבאופן טיבעי יהיה מוגבל לאיזשהו תקציב) יגרום לשינוי המהפכני שלו אתה מיחל. זה לא עניין של סיכויים מהסוג שכדאי לנסות - אולי נצליח. לדעתי זה בלתי אפשרי בעליל. והסיבה שזה בלתי אפשרי היא שיש ותמיד יהיו אנשים עם א. כישורים שונים ו-ב. עדיפויות שונות. וכל זמן שיש אנשים שמעדיפים לכתוב שירים (אשריהם) ואחרים שמעדיפים לבנות בנינים או להקים סטראט-אפים (אשריהם גם), יהיו אנשים שיש להם יותר כסף ואחרים שיש להם פחות. שני הענינים הללו הולכים ביחד ושום תוכנית חינוך לא תפריד אותם. לכן, אם אתה רוצה לצמצם את הפערים הכלכליים אתה חייב לצמצם את ההבדלים ברצונות (עדיפויות) ואת זה אתה יכול לעשות *רק* באמצעות פגיעה בחירות - כך שמישהו אחר יחליט מה אנחנו מעדיפים. תוכנית החינוך שאתה מציע (ואני תומך בה) תיטיב, במקרה המוצלח עם כלל החברה, אבל לא תקטין את הפערים (באופן משמעותי) ולא תמחוק את בעלי ההון וממילא לא תבטל את הקשר הון-שילטון. המסקנה שלי היא, שכדי להלחם בהון-שילטון, אתה יכול לבחור רק אחת משתיים: א. לצמצם את בעלי ההון עלידי פגיעה אנושה בחירות של אנשים לעשות כרצונם (או הסרת השאפתנות עלידי ניתוח גנטי). ב. לצמצם את השילטון ואת יכולתו להשען על הון. ואת זה עושים עלידי הפרטה מסיבית וחוקים דרקוניים! שיפחידו פוליטיקאים כך שאפילו לא יתקרבו לטובות הנאה (כמו שעורך דין מפחד אפילו ממראית עין של ניגוד אינטרסים). אתה רק צריך לבחור. ואחר כך לזכור שבכל מקרה אלו דברים שלוקחים זמן רב, אז כל מה שאפשר לחשוב עליו זה לאיזה משני הכיוונים אנו רוצים ללכת. תשכח מלהגיע לשם. |
|
||||
|
||||
טוב, ראשית, כדאי לנסות. להזיק זה יזיק? לא. הכי הרבה החלפנו מערכת חינוך לא מועילה אחת באחרת. לגבי המיליונים/מיליארדים שיבוזבזו בדרך, ממילא הם תמיד מבוזבזים. לקרות זה יקרה? לא. אבל כמה משפטים בתגובה זה סיפק. תקוותי היא כמובן שהחינוך הזה יביא אנשים לשנות את המסגרת בה הם חיים. אני לא חושב שהאגרגציות האדירות האלה של בני אדם מהוות דרך חיים "אנושית" (שוס, אני הופך לליצן של השוקחופשיסטים ולא משלמים לי:)). הייתי רוצה קהילות קטנות שמודעות זו לזו, עוזרות זו לזו (הקצאת משאבים - בצורת אצלך, עודף מים אצלי...). סובלניות זו כלפי זו (חילופי "סטודנטים" וכו'). טכנולוגיית תנועה מיידית תהיה כמובן דבר מועיל אם וכאשר (בים מי אפ סקוטי). בתגובה שהתחילה את הדיונון הזה, השארתי בדל תגובה ליעקב לגבי דת. פולחנים חברתיים שכולם יודעים שמטרתם לחזק את הקהילה, את קשרי חבריה, את קשריהם למקום בו הם חיים יבורכו. בין אם זו אכילה משותפת, טאי צ'י על הבוקר (כנראה בלעתי סם חזק). יש יצירות ספרותיות לא מעטות שמתארות דברים כאלה (אוטופיה אמרנו). לגבי הבדלי כישורים טבעיים... מכיר אתה בוודאי את ססמת המהפכה הצרפתית : "חירות, שוויון ואחווה". אם לסדר את הערכים בסדר הלקסיקוגרפי הנראה לי "אחווה, שוויון וחירות". החברה לא חייבת להיות סוציאליסטית, אבל היא חייבת לדאוג לבני אדם (שהם חיות חברתיות לפני הכל) כך שלכל אחד מהם תהיה פיסה ראויה של אושר. טוב, משתי התגובות שהשארתי כאן בתשובה, אני מניח שאי שם בתחילתן הפסקתם לקחת אותי ברצינות. היה משעשע. |
|
||||
|
||||
האמת, לא חייבים להיות רק רציניים בשביל ללמוד משהו. יש אומרים שעדיף לימוד תוך שעשוע. מאז שאני באייל אני לומד - די בדאגה - על מימדים של קבוצה ענקית באוכלוסיה -אנשים (כמו נ&ב) ששותפים לחלומותיך אבל לא מסתפקים בהגשמתם בעצמם אלא חושבים שתפקידם הוא לכפות את החלום "הטוב והיפה" שלהם על כל האחרים. בגלל זה אתה מוצא כאן תגובות חריפות של חופשיסטים. זו התגוננות. כי אם אתה (והאוטופיסטים האחרים) באמת רוצה לחיות בקהילות קטנות ומגובשות כמו שתארת, אין צורך לחנך את כל העולם. החיים קצרים חבל על הזמן. מה שאתה רוצה קיים במידות שונות במקומות רבים ושווים לכל נפש: בבני ברק, בכפר חבד, במאה שערים, בקיבוצים, במיצפים, בכפרים בדואים, בגואה/הודו, בפוקט. אישתי שלחה אותי פעם לסוף שבוע במנזר זן בודהיסטי בהרי ניו-יורק (חשבה שינקו לי את הראש). אם אתה אוהב לשבת הרבה, לשתוק הרבה, לחלוק את כל אשר לך ולהתחבר עם הטבע - זה המקום. אנשים מערביים רגילים מצטרפים למנזר וחיים כך חיים שלמים - אשריהם! אתה וכל אחד אחר יכול להתחיל בחיים המאושרים הללו, באחד מהגוונים הנוחים לך, ממש מחר בבוקר. זה זמין. זה זול. ואין בזה כל פסול. אלא מה, מתי זה מפסיק לשעשע ומתחיל לקומם. כשאנשים באים ואומרים לאחרים איך *הם* צריכים לחיות. ולמי *הם* צריכים לדאוג. ומתעסקים יותר בחיי הזולת מאשר בחייהם שלהם. אתה מבין את הבעיה שלי? למה מי שלא מעריך כסף וחומרנות (שזה בסדר) עסוק כלכך בשינאה של בעלי הון או סתם אנשים שכן מעריכים כסף וחומרנות. מה איכפת לו מדנקנר, עופר, שטראוס, רקנטי, ארונסון? למה כדי להיות מאושר במנזר זן או במצפה בגליל, אתה צריך להתעסק בכסף של אחרים? כשאני נתקל באנשים שבשביל להיות מאושרים הם צריכים לשנות אנשים אחרים, אני מפסיק להשתעשע. אז אני מתחיל לדאוג. ואתה? |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שאתם השוק חופשיסטים מתגוננים. איני חושב שאתם זוללי תינוקות כמו שאתם מרגישים שאנחנו אומרים עליכם. אתם ליברלים, וליברליזם זה טוב ויפה, אבל לא מציאותי מהסיבות שעלו בתגובה הראשונה. דווקא איני חושב שההזיה מהתגובה האחרונה שלי קיימת. ואהיה מופתע מאוד לגלות שכן. מאז מלחה"ע I תהליך העיור הפך למואץ מאוד, הכמיהה לקהילה היא דבר שנוצל בידי גורמים בעלי אידאולוגיות מרושעות, כמו הנאצים, וזאת משום שרבים מרגישים תלושים (ככל הנראה) בלעדיו. לא אמרתי לך איך לחיות. נכון, לאחר שהצגת לי תוכניות "ריאליסטיות", לאור התוכנית "הריאליסטית" שלי, שלא תעבוד, לדבריך, אז פירקתי לך את המסגרת לחלוטין. לפי התוכנית "הריאליסטית" שלי הם עשויים לבחור בסופו של דבר בדיוק בדבר בו אתה רוצה, קרי, שוק חופשי. לא הצעתי לסמם אותם באידאולוגיות מרקסיסטיות, אנרכיסטיות, סוציאליסטיות וכו'. אנשים תמיד אומרים לאנשים אחרים כיצד לחיות. המערכת שאתם השוקחופשיסטים מציעים, הופכת ליותר ויותר גלובלית. אנשי הון כמו שאתה מזכיר, אינם אנשים רעים (בכלל, קשה למצוא אנשים רעים). הם פשוט יודעים לנצל את המערכת טוב מכולם. והמערכת הזו אינה ליברלית עם תחרות חופשית. תחרות חופשית היא גם לא הגיונית לאור העובדה שיש עסקים שמבחינה תשתיתית דרוש בהם המון כסף. לא נחזור לכך שאם יש לך כסף חלק מהשקעתו היא בחסימת יריבים חדשים/חלשים (ישנים). כסף הוא הגלגול המודרני ביותר של כוח. וכוח הוא דבר שגורם לאדם להרגיש טוב (זה מבסס את סולם הצרכים של מאסלו כנראה). הכסף של אחרים משפיע עליי. הוא אומר לי איך לחשוב, על מה, מתי, ולמה. זה נכון, חברה תמיד תעשה את זה. רק אם אתה חי לבד לחלוטין מרגע לידתך, לא תושפע ממשהו "לא טבעי" אבל אז ספק אם תחשוב, ספק אם אתה אנושי. עם זאת, איני חושב שהקפיטליזם (פעם אחרונה שאדגיש - הוא לא ליברליזם) מאפשר לי ולך לחשוב על הדברים הנכונים שהם בטובתנו. איני מצפה לשכנע אותך, ואופתע אם מישהו מכם ישכנע מישהו שדעותיו מעוצבות. ככה זה עם אידאולוגיות. יש להן בסיס צר של אמונה בלתי ניתנת להוכחה (אנשים הם כמו שאני אומר שהם או כמו שאתם מניחים שהם - יזמים חופשיים ברוחם ומלאי רעיונות כרימון?). אני אף מודה שיש בשיטות אחרות מליברליזם, גרעין רחב של אוטופיזם (כמו בליברליזם) ושהנחותיהן על האדם ומציאותו פשטניות מדי. למרות כשלי השוק והתערובת הלא מוצלחת שהקפיטליזם מציג, קשה לי לדלות מהתגובות שלכם, בשוק חופשיסטים, בדל של הכרה באוטופיזם של הליברליזם. אם יש בעיה ביישום, היא כנראה תולדה של שיטה אחרת/ תולדה היסטורית. אין ספק שאנשים הם כמו שאתם חושבים שהם והם רוצים (לפחות בסתר לבם) את מה שאתם מציעים להם. |
|
||||
|
||||
הדיון הזה מתבדר אז אני לא בטוח שאני עונה לעניין (או לכל הענינים): - לא הבנתי אם אתה סבור שמי שרוצה לקיים חיים קהילתיים הדוקים של עזרה הדדית ורוחניות, לא יכול לעשות זאת. אני חושב שהחרדים חיים בדיוק כך. וגם האמיש בארה"ב ועוד 1000 צורות דומות בעולם. אז לא מצאתי בתגובתך תשובה לשאלה למה מי שרוצה את זה לא מצטרף לאחת הקהילות הללו או לא מקים או מתארגן בקומונה עם אנשים אחרים שרוצים כמוהו? האם אתה אומר שתהליך האורבניזציה הוא גם איזה קונספירציה של בעלי ההון? - חזור שנית, למה אינך חושב ש"הקפיטליזם ... מאפשר לי ולך לחשוב על הדברים הנכונים שהם בטובתנו"? מה הקפיטליזם מכריח אותך לחשוב או לעשות? - אם תוכל להסביר קצת יותר למה אתה מתכוון באוטופיזם ליברלי? להבנתי, לליברליזם/חופשיזם אין תוכנית של איך הדברים צריכים להראות (שאפשר לקרוא לה אוטופית או ראלית). בסך הכל החופשיזם זה בקשה/דרישה שבקיצור אומרת "אל תהיה גיסי ואל תדפוק את אחותי". אתה חושב שזה אוטופיה? אנחנו חייבים להתערב איש בעיניני רעהו? ואם כבר בכסף, אז למה לא באחות או באישה - כמו שעושים בקהילות שהזכרתי? - |
|
||||
|
||||
הדיון הזה מתבדר, אתה צודק. החרדים אינם מנותקים מהחברה שלנו גם אם היו רוצים בכך. לכן הם מוציאים פסקי הלכה משעשעים נגד טלוויזיה, מחשבים וכל דבר אחר. קשה לי להגיב נקודתית באופן מגובה בנתונים (ואני מקווה שיש מי שיכול לעשות זאת), אבל באופן כללי זו לא הגישה שאני נוקט בדיון על ליברליזם. 1 הבעיה ב-"אל תהיה גיסי ואל תדפוק את אחותי" היא שכשאתה חי בחברה אתה מצוי במגע עם אנשים ודעות שונות אם אתה רוצה בכך ואם לאו. אין זה מחייב שאנשים יהיו בעמדות מפתח/דיקטטורים כדי שישפעו על חייך. אם אנשים היו חתולים, כל אחד היה שומר את עצמו לעצמו ונפגשים לענייני זיווג בלבד. אנשים אינם חתולים. כאידאולוגיה, הליברליזם אולי לא יומרני כמו סוציאליזם, אנרכיזם וכו'. הוא מניח שישארו אביונים (ותודה לשכ"ג על ההוכחה הניצחת :)) ועם זאת הוא מניח שבהעלמת כל המוסדות המתערבים, ועם קצת זמן, נגיע למצב מיטבי, ומי שלא הצליח, הוא מיעוט זניח (אם אינך חושב שזה מיעוט זניח, אז אין גרם של אוטופיזם בליברליזם, הוא אף לא חותר למינימום רוע אפשרי ואז בכלל אין סיבה לתמוך בו). אני טוען כנגדו שלא ניתן להסיר את המוסדות המתערבים מאותה סיבה שבני אדם אינם חתולים. בני אדם הם חיות חברתיות. מעולם לא גרסתי קונספירציה של בעלי ההון. אני חושב שבעלי ההון עושים את המקסימום כדי למקסם את השרידות שלהם. אם יש להם כוח, הם ישתמשו בו. הון=כוח. מין הסתם זו הסיבה שאין טעם לחוקק חוקים דרקוניים כמו אלה שהצעת כדי לפטור את עצמנו מבעיות כאלה. לו זה היה כל כך פשוט (ואתה מוזמן להסביר את פשטות העניין) זה בוודאי היה נעשה מזמן. אני סבור שליברליזם (אם אנחנו מניחים שהוא אמור להביא לחברה טובה יותר) טועה בתכונות שהוא מייחס לאנשים. מצער, אבל אנשים אינם יזמים בטבעם (לא כולם ואף לא רובם). יש אנשים שרואים חוות נחשים תיירותי רווחית בשדה נחשים, רוב האנשים רואים שם שדה נחשים. רוב האנשים נאלצים להתאים את עצמם למסגרת שאינה מתאימה להם, הם אינם יודעים מאיפה היא נחתה עליהם וחלקם לא אוהבים אותה. המסגרת הזו אינה ניתנת להכחדה על ידי ביטול מוסדות שכן תמיד יהיה מי שישתמש בכוחו כדי ליצור מוסד/להגביל בדרך כזו או אחרת אנשים אחרים. אין אף צורך לעבור לטיעון שאנשים אינם רציונליים מספיק כדי ליהנות מהשפע שיצרו אלה שהם יזמים מוצלחים (בעזרת המכפיל, השקעות ושאר אושיות כלכליות), כבר מעצם העובדה שטענתי שהיזמים המוצלחים (אוליגרכים) ינצלו את כוחם כדי לצבור עוד כוח על חשבון האנשים הפחות מתאימים. אם למושג הכוח אתה מתנגד, הרי שזה ויכוח עתיק ממש, תגובה של סוקרטס לפרוטגורס והסופיסטים (האדם הוא מידת הכל - נובע שמוסר הוא יחסי ושימוש בכוח הוא אפשרי/טבעי), החיפוש אחר המידה הטובה והדיאלוג הספקני של אפלטון - "מנון", הספקנים בפילוסופיה המודרנית עד לפוסט מודרניזם של היום, שחוזר לנקודת ההתחלה. ההיסטוריה לא חסרה בדוגמאות לשימוש בכוח, ולדעתי, בניגוד להערכת הליברליזם, שום דבר שאינו מביא את הנושא למודעות החברה, לא יפטור אותנו או יצמצם בצורה מספקת את הבעיה הזו. סבורני שמובן מכאן שלדעתי גם אם ליברליזם הוא פחות יומרני, הוא עדיין מניח הנחות שגויות ולכן הוא נשאר בגדר אוטופית הרע במיעוטו. 1 בדרך כלל דורשים פה הוכחות כלכליות, כמו למשל, תן דוגמה לקרטל/מונופול וכו'. כשנותנים דוגמה, נטען כנגדה שאין זה עונה להגדרה או שזוהי התוצאה של מה שקורה כשאין שוק חופשי (זה בערך מה שעשיתי עם הקהילות שהצעת בעזרת נימוק כללי) הוכחה כפי שאתה מבקש היא הוכחה פוסט-פריורי לכשלון הליברליזם, אני מנסה להתמקד בהדגמה א-פריורי שההנחות שלו שגויות. למרות הדוגמה מרובת המופעים שההיסטוריה מספקת, ברור לי שאפשר שלא להשתכנע, ואז אנו נותרים עם הנחה כנגד הנחה. אני חושב שזה מספיק לצורך ספק, גם אם לא לצורך הוכחה. להצעה הראשונית שהצעתי (חינוך) מספיק ספק. לא הייתה שום דרישה לעצור את המערכת. מי שסבור שאני מערבב עניינים חברתיים/תרבותיים שאין להם שום קשר לכלכלה... לא נותר לי אלא למשוך כתפיים ולהניח שכלכלה היא תוצר פעילותם של חייזרים שאין להם שום קשר לתרבות וחברה אנושית. |
|
||||
|
||||
ידידי, הדיון הזה לא רק מתבדר, הוא גם מתבדח. עכשיו אני בכלל לא מצליח לעכוב אחריך. מה הטעם במסך עשן בעומק 2300 שנה? נסה נא לקרוא את התגובה האחרונה שלך ולענות על השאלה "מה אייל בדוי רוצה?". גם אני לא יכול להשיב עליה. אני יודע לומר נגד מה אתה - ליברליזם - אבל לא בעד מה אתה. עד שלא אבין מה אתה רוצה, לא אוכל לעמת את זה עם מה שאני רוצה. אם האידאולוגיה שלך מסתכמת ב"בוא ננסה חינוך" אז אני איתך. יאללה בוא. ==== בצד, זה דיון אחר, אני לומד לגלות באייל דבר שלא הייתי מודע לו קודם - כנראה בגלל שעסקתי בעבודה ולא בפילוסופיה. כאן אני מוצא יותר ויותר אנשים שמשתמשים בשפה רהוטה ובמילים לרוב כדי *לא* לומר מה דעתם. אני תמיד חשבתי שאם אני לא רוצה לגלות מה דעתי (או שאין לי דעה) אני צריך להשתמש בדיוק באפס (0) מילים. מסתבר שאפשר גם *לא* לומר את דעתי באלפי מילים. לפעמים נדמה לי שאנשים חושבים שהם נחשבים לחכמים יותר אם הם אומרים יותר מילים. אבל הם חוששים שאם במילים שהם אומרים תחשף דעתם, שאולי אינה חכמה, הדבר יאפס את האשראי שהם קיבלו עבור ריבוי המילים. לכן הם (כמו נ&ב) מקפידים להכביר מילים במה שהם מתנגדים לו ובלבד שלא ישתמע מהן מה שהם מצדדים בו. בצורה כזו אפשר לזכות בנקודות עבור המילים אבל אי אפשר להפסיד נקודות בגלל הדעות. אני סתם סקרן לדעת אם זה ז'אנר חזק באייל דווקא, או שזו התפתחות באוניברסיטאות שהתפתחה ב20 השנה מאז ביקרתי בהן לאחרונה. |
|
||||
|
||||
את דעתי סבורני שהצגתי, אם כי לא בפירוט, אתה סבור שהיא קיימת בשטח ואני חופשי להוציאה לפועל, אני סבור שלא, נסתפק בהסכמה שלך ליאללה חינוך, בין אם זה רלוונטי ליישום דעתי, בין אם לאו, כנראה שלא נפגע מכך. באשר להערתך למסכי עשן של מילים על גבי מילים, שאיני נעלב ממנה למרות שאני כנראה אמור, זה לא טרנד חדש, אינך חייב להשקיע בפילוסופיה אבל אתה יכול לעלעל ב-essays about human understanding של ג'ון לוק כדי לראות שהטרנד הזה היה בשטח די מזמן. |
|
||||
|
||||
חס וחלילה. אתה בכלל לא אמור להעלב. באייל אני לומד ומשתעשע (לפעמים בבוטות). הפועל "עלב", על כל הטיותיו, לא מתאים למדיום הזה. אם הצגת את דעתך, כנראה שאחרי כל הפתיל הזה, היא לא ברורה לי. אבל זה לא קריטי ובהחלט יכול להעיד על מגבלותי שלי. באשר לריבוי המילים, הערותי אומנם הועלו בעקבות תגובתך האחרונה אבל לא מתיחסות דווקא אליך אלא לתופעה שאני נתקל בה כאן, באייל, יותר nשאני מורגל להתקל בה בחיי האחרים. אז אני משתומם - זו תגובה טיבעית. קראתי פעם שיש גישה במדעי החברה (נקראת "פרשנית" כמדומני) הגורסת ששום דבר לא ממש אוביקטיבי והכל ניתן רק לפרשנות סוביקטיבית. לא בטוח שהבנתי בדיוק את טיבעה (כי אם הכל סוביקטיבי למה זה מדע?) אבל כשקראתי כמה דברים המזוהים עם הגישה הזו ראיתי שקשה במיוחד להבין אפילו מה הכותב בעצם טוען. מה הוא רוצה להגיד. אתה קוראה דפים שלמים ולא מצליח לתפוס רעיון עקבי ואחיד. אז אתה מתחיל לחשוד בעצמך שאולי אתה לא מספיק משכיל, לא אינטילגנטי כמו שאמא שלך חושבת, שהרקע שלך לא מתאים וכו'. רק כשאתה קורא דברים של אחרים, חוזר לך הביטחון העצמי כי אתה רואה שאותם אתה כן מבין. אז אתה מתחיל לחשוב שאולי הכותבים הסתומים עושים זאת הכוונה - או לפחות בחוסר זהירות כי נדמה לך (לפחות לי) שאם מישהו כתב משהו הוא רוצה שיבינו אותו. אתה מכיר את ההרגשה הזו? זה מה שאני מרגיש כשאני קורא את דברי נ&ב וכמה מגיבים כאן. זה מה שהרגשתי למקרא התגובה האחרונה שלך (כי עכשיו אני לא יודע איזה שיטה אתה רוצה ליישם). מכל מקום, על פי עצתך עלעלתי בספר של לוק. תראה מה מצאתי שם (ספר III פרק-10 Of the Abuse of Words): Seventhly, language is often abused by figurative speech. Since wit and fancy find easier entertainment in the world than dry truth and real knowledge, figurative speeches and allusion in language will hardly be admitted as an imperfection or abuse of it. I confess, in discourses where we seek rather pleasure and delight than information and mprovement, such ornaments as are borrowed from them can scarce pass for faults. But yet if we would speak of things as they are, we must allow that all the art of rhetoric, besides order and clearness; all the artificial and figurative application of words eloquence hath invented, are for nothing else but to איך לא חשבתי על זה קודם?
insinuate wrong ideas, move the passions, and thereby mislead the judgment; and so indeed are perfect cheats: and therefore, however laudable or allowable oratory may render them in harangues and popular addresses, they are certainly, in all discourses that pretend to inform or instruct, wholly to be avoided; and where truth and knowledge are concerned, cannot but be thought a great fault, either of the language or person that makes use of them. What and how various they are, will be superfluous here to take notice; the books of rhetoric which abound in the world, will instruct those who want to be informed: only I cannot but observe how little the preservation and improvement of truth and knowledge is the care and concern of mankind; since the arts of fallacy are endowed and preferred. It is evident how much men love to deceive and be deceived, since rhetoric, that powerful instrument of error and deceit, has its established professors, is publicly taught, and has always been had in great reputation: and I doubt not but it will be thought great boldness, if not brutality, in me to have said thus much against it. Eloquence, like the fair sex, has too prevailing beauties in it to suffer itself ever to be spoken against. And it is in vain to find fault with those arts of deceiving, wherein men find pleasure to be deceived. |
|
||||
|
||||
טוב, זה היה קצת טרחני להפנות אותך ללוק, אם כי יכולתי לשלוח אותך לתלונותיו של דמוסתנס על אורטורים השולטים בציבור בזכות צחות לשונם ולא מוצלחות רעיונותיהם. בכל מקרה, הפתיל שלנו נגע בעיקר לחינוך, וסבורני שלמרות שאין וודאות ותמימות דעים בענין השפעתו, על חינוך הסכמנו. אני אנסה בקצרה ובמילים יותר ידידותיות לומר מה מוזר לי כל כך בליברליזם ומדוע לדעתי אן צורך להתאמץ ולמצוא דוגמאות מעשיות להפרכתו. גם מהתגובות פה באייל עולה שאיננו חיים בשוק "ממש חופשי". לאור זה מוזר שקפיטליסטים (ליברלים לדעתם) מבקשים דוגמאות לכשל שוק חופשי. איך ניתן למצוא כשל כזה אם השוק לא באמת חופשי? אולי רצוי שנתחיל מהנקודה בה אנו שואלים את הליברלים, תנו דוגמה לענף שוק חופשי, ושם ננסה למצוא כשלי שוק? סבורני שיהיה קשה למצוא ענף שאינו מושפע ממדינות (שמידת שליטתן כנראה מנוגדת לשוק חופשי) או מענפים אחרים. תוכל להתנגד אולי ולומר, אבל רגע, יש שווקים שהם כמעט חופשיים. ייתכן שלדעתך אני אשווה כעת בצורה מטעה, אבל תלמיד שכמעט עבר את המבחן בעצם נכשל בו, וזה מה שחשוב. (למרות שאולי הוא יוכל לקחת עמו אופטימיות שבעתיד יעבור, כרגע הוא נכשל.) כמעט... אבל לא. סבורני שאין דרך לעקוף את הבעיה (מעבר משוק לא חופשי לחופשי), בגלל תכונות אנושיות כמו הרצון להשיג יותר (אתיקה פרוטסטנטית), והרצון "לנצח" בתחרות. כמו כן העובדה שבני אדם אינם רציונליים, ולא כולם יזמים שופעי רעיונות - חלקם (ההמונים שלא כתבו את ההיסטוריה) פשוט רוצים/מנסים להשתלב. אני סבור שלאור זה, חינוך טוב ילמד אנשים (טענת נגד בשל הבדלי כישורים - בוודאי שהמוכשרים בהם יבינו זאת) שהם מקבלים יותר כשהחברה שלהם טובה יותר. בין אם הם יקבלו יותר בצורת חיים שאני מעדיף (היא די מד"בית ולדון בה זה לא ממש לענייננו למרות שאולי מעניין) או כזאת שאתה מעדיף, איני יודע. איני מתיימר לשים את עצמי במקומם, כאשר הם אמורים להיות בחברה "טובה יותר/מודעת יותר" מזו הנוכחית. אם אנסה לשים עצמם בנעליהם, יהיה זה יומרני לדעתי כמו לחשוב שאני מבין את כל מניעיך (ואתה יצור אנושי וככזה די קרוב אליי) או את הרגשותיו של חזיר הבר (שיהיה). אם כך, לטעמי אפשר לסכם את הפתיל הזה כמו שהתחלת אותו. חינוך. המלצה הרבה יותר צנועה מיישום מיידי של ליברליזם, סוציאליזם, אנרכיזם ושאר ירקות, אם כי קשה לביצוע בפני עצמה. אחרי החינוך, יעשה העתיד אשר יעשה, מי ישורנו? |
|
||||
|
||||
- חיפשתם בכל הדירה? - בכל הדירה. - גם בבוידם? - אין בוידם. - אז לא חיפשתם בבוידם! לא רק שלא הבאת דוגמאות לכשל שוק חופשי, אלא אף הוכחת באותות ובמופתים שכשל כזה לא ייתכן! |
|
||||
|
||||
זה הולך קצת להיפך: התש"חים טוענים שבתנאי שוק חופשי יקרו כל מיני דברים טובים, והספקנים מנסים להצביע על כשלים אפשריים של המנגנון המוצע. אין שום חובה ששוק חופשי לגמרי יהיה קיים באיזשהו מקום כדי שניתן יהיה לדבר עליו, למרות שצריך לזכור את העובדה שכל הדוגמאות שמובאות משני הצדדים מבוססות על קירובים. גם אם אין שוק חופשי ממש, וגם אם קשה לדרג שווקים שונים מבחינת רמת החופש שלהם, בכל זאת אפשר להשוות, למשל, בין משק בנוסח קובני לבין הכלכלה בהונג-קונג מבחינת הקירבה היחסית שלהם לאותו שוק חופשי אידיאלי. |
|
||||
|
||||
מוזר שאתה נתלה דווקא בזה. הופיעו כאן מספר פעמים הזמנות להביא דוגמאות לזוועות הקפיטליזם אבל המגוון הדי מצומצם של דוגמאות שהובאו פשוט לא התאימו לקריטריון אפילו ברמה המינימלית והליברלית ביותר. לא הייתה מעולם דרישה שהדוגמא תבוא מתוך שוק נקי לחלוטין מהתערבות ממשלתית. אז זה באמת דפוס מרושע של השוקחופשיסטים - מביאים להם את "צ'יקיטה בננה" והם לא מרוצים, "בזק" גם לא טוב, הבנקים בישראל, גם לא טוב. מערכת הבריאות? מה גם זה לא טוב? ומה עם החוזים של תעשיית הנשק האמריקאית? גם לא טוב?! והנאצים? הם לא היו קפיטליסטים? הם פשוט נבלות חמקניות שלא מוכנות לפתוח את העינים ולהכיר במציאות. משעשע זה שזה אפילו לא איזה נדבך מרכזי באיזו טענה של מי מן השוקחופשיסטים ובמה שאנחנו מתווכחים עליו - הקריאה לדוגמאות הרי תמיד באה אחרי טענות גורפות נוסח "בעולם הקפיטליסטי המחירים כל הזמן עולים, האיכות יורדת ואנשים מתים צעירים" - בבחינת הזמנה לצעצועיסטים לבסס את הטענות הגורפות בקצת עובדות מן השטח. זה ממש לא אשמתנו שיש כאן אנשים שסבורים בטעות שכל מעשה שנעשה לשם אינטרס כלכלי, על ידי חברה מסחרית, או סתם בארה"ב מייצג בהכרח את הקפיטליזם. ומה שהכי מצחיק הוא שזה נראה לך כמו טענה סבירה נגד משהו בכלל. בוא נניח לרגע שכל הקפיטליסטים כאן הם שפנפנים אוכלי נידות שלא מסוגלים להתמודד עם שום דוגמה. זה מה שמוזר בליברליזם? זה מה שהופך אותו ללא נכון בעיניך? זאת רמת העיון שלך בנושא? אולי אתה סבור שב"הדרך לשעבוד" עוסק היאק במציאת דוגמאות לכשלי שוק והפרכתם בטיעון ש"זה לא באמת קפיטליזם"? נו באמת... |
|
||||
|
||||
אתה בטח מתכוון ל"בועלי שפנים ואוכלי נידות", לא? |
|
||||
|
||||
אתה יודע שהשפנפנים מסוגינו תמיד בועלים את בני מינם |
|
||||
|
||||
בוא נוותר על דמוסתנס, בפרט שאני לא מדבר על אלו ששולטים באמצעות רטוריקה אלא על אלו שמערפלים את דבריהם ועמדתם כך שלא יהיה אפשר להתמודד איתה (זה לא אישי נגדך). שמע, מאחר שחזרת וטרחת אני מבקש לנסות ולהסביר מה לא ברור לי בדברך: 1. מה הקטע עם זיהוי הקפיטליזם עם ה"אתיקה הפרוטסטנטית". לי זה נשמע כמו לומר שקפיטליזם הוא כחול. גם אם זה נכון, מה זה אומר? מה אפשר ללמוד מזה? האם אתיקה קתולית או מוסלמית עדיפה לעניין זה? 2 למה אתה אומר שקפיטליזם זה לא ליברליזם? להבנתי הקפיטליזם היא השיטה הכלכלית המתאימה ביותר לשאיפה לחירות וממילא קרובה ביותר לליברליזם. איזה שיטה כלכלית אתה מכיר שיותר קרובה/מתאימה לליברליזם? 3. מה נראה לך מוזר בליברליזם כשיטה לארגון/ניהול החברה? אולי הייתי מבין יותר בקלות אילו אמרת מה אתה מעדיף. שים לב: אני לא שואל איך אתה רוצה שאנשים יהיו. אני שואל מה אתה מציע לעשות במצב שהאנשים הם כמו שהם (לדעתך). 4. ולגבי החינוך. אני מתחיל לחשוש שעלי לחזור בי מתמיכתי בתוכנית החינוך שלך. אני תומך בתוכנית רק אם היא מכילה את כל הערכים (גם פרוטסטנטיים) וממעניקה לתלמיד כלים יותר טובים להתמודד עם העולם וגם לבחור את עמדתו. אני לא תומך בהנדסה חברתית. אז אנא הבהר: --א. האם אתה מעוניין לחנך רק כדי להגביר את הנטיה לצד שלך? --ב. מה לדעתך יקרה לאנשים כמוני בסרט הנע החינוכי שלנו? יעשו לי Format והתקנה מחדש? --ג. אם ימשיכו לצאת יצורים כמוני ממערכת החינוך האחיד שנקים, האם לא נשאר עם בעיה דומה לזו שהתחלנו בה? 5. לגבי דוגמאות אמפיריות. אני מסכים אתך שאין בהן הרבה טעם. בעניין שאנו עוסקים בו, דוגמאות אמפיריות זה לא כמו הברבורים השחורים והלבנים של פופר. רוב הברבורים שלנו אפרפרים וקשה להשתמש בהם כהוכחה או הפרכה חותכת. לפי דעתי, השאלה שעליה עליך לענות היא פשוטה בהרבה: במצב הנתון (נגיד בישראל), האם יותר חופש כלכלי יטיב עם העם או ירע איתו? האם יותר בעלי הון יוסיפו מקומות עבודה או לא. האם עדוד המגזר הפרטי ימריץ את הכלכלה או לא? האם הלאמת חברות הטלפונים והחזרת בזק למשרד התקשורת טיטיב עם העם או שמא הפרטת חברת החשמל והנמלים עדיפה? האם זה טוב שאינטל או מיקרוסופט מקימות כאן מפעלים ומרכזי מחקר או שעלינו לגרש אותם כי בעליהן מנצלים את עובדינו כדי להתעשר יותר? בשביל לענות על שאלות כאלו לא צריך "ברבורים אמפיריים". וגם רצוי לא להתלות באחד שאיבד את עבודתו או אחד (או 100) שנאלץ לעמוד יום שלם או אחד שחתך קופון ועשה מיליונים. מה שחשוב זה האם מצבם של מאות אלפי אנשים משתפר או מורע. - שים לב: לא אם הפער מצטמצם אלא האם מצבם של רוב האנשים, כולל בתחתית, משתפר. ולסיום, בגלל ששמתי לב שאתה אוהב להשען על ותיקים וכפיצוי על דמוסתנוס וגם כי אתה מתעניין בזיהוי של אידאולוגיות עם דת, מצאתי קטע בשבילך אצל ברטרד ראסל (הפילוסופיה והתאולוגיה של אוגוסטינס הקדוש): התבנית היהודית של ההסטוריה, בעבר ובעתיד, היא כזאת שהיא מדברת במיוחד ללבם של המדוכאים והאומללים בכל הזמנים. אוגוסטינוס הקדוש התאים את התבנית הזאת לנצרות, ומרקס התאימה לסוציאליזם. כדי להבין את מרקס מן הבחינה הפסיכולוגית יש להשתמש במילון הזה: יהווה = מטריאליזם דיאלקטי המשיח = מרקס הנבחרים = הפרולטריון הכנסייה = המפלגה הקומוניסטית הופעתו השנייה של ישו = המהפכה גיהנום = עונשם של הקפיטליסטים אחרית הימים = הקהילייה הקומוניסטית המונחים בצד ימין מבטאים את התוכן הריגשי של המונחים בצד שמאל. והתוכן הריגשי הזה , המוכר למי שגדל על ברכי היהדות והנצרות, הוא העושה את אמונתו של מרקס באחרית הימים לאמינה. |
|
||||
|
||||
ראשית, משעשע לראות את ההסתערות על התגובה הזו, פעם ראשונה שאני מצליח לייצר תגובה שאינה עילגת למדי (כנראה) ויש בה עניין. שנית, התנצלות קטנה בפני השוק חופשיסטים, זה נכון, אתם מגיבים להתקפות בנוסח "הקפיטליזם דרדר את מצב האדם", וברור שתבקשו דוגמאות. עדיין אני סבור שראוי שתאמרו לנו (לאור העובדה שזה חוזר ועולה) מהו שוק חופשי דיו כך שלדוגמאות ממנו יהיה טעם. אם אין שוק חופשי דיו, אז קשה להתווכח עם אגדות. השינויים ברמת החיים של בני אדם הם עניין מורכב, כלכלה שייכת למדעי החברה עד כמה שאני יודע, תרבות ואנשים הם דברים שמשפיעים רבות על החברה ולא ברור לי איך אתם מבודדים אותם מהמשוואה, הסתמכות על מודלים של חוקים בטבע כמו חוקי הגזים שמבטלים הפרעות הדדיות פרטניות נראית לי מוטעה. די אם נזכיר מאמר על חינוך (השפעת משחקי מחשב על ילדים) שנכתב פה, בו דרשו המשתתפים ב-200 התגובות הראשונות דיוק מדעי בסגנון ספרות הערך פאי והביעו תרעומת על האמור וספק בנכונותו עקב חוסר היכולת לספק את רצונם (זה מזכיר לי בדיחת טכניון על בית שנשרף מהנדס, פיזיקאי ומתמטיקאי, אבל לא חשוב). הקטע מברטרנד ראסל נחמד (עקיצה קלה בישבני). איני מבקש לעשות פורמט לאנשים כלשהם. מבחינתי, תציג להם רק את התפיסות המובילות באופן טבעי לאתיקה פרוטסטנטית, עד כמה שתוכל לברור אותן, ורק את משנתו של מילטון פרידמן, ובלבד שתכריח אותם לשאול שאלות, להטיל ספק (אם זה יומרני מדי, נכשלנו). לגבי השיטה, אולי העמדה הזו תתקבל כמוזרה, אבל אני סבור שהמערכת היא הוליסטית (עוד דבר שמקשה על יישום הצעתי). במיוחד היום בעידן הגלובליזציה, קשה למדינה לקבוע את סגנון כלכלתה בעצמה, במיוחד למדינה כמו ישראל (בלי קשר למצב, זו מדינה קטנטונת). גם בעבר (עד הסרת החרם הערבי) כשהיינו מבודדים יחסית, לא נראה לי שניתן היה לבחור בצורה משמעותית. כלומר, לטאטא בעלי הון מכאן פשוט ישלח אותם למקום אחר עם הכסף ולא יביא לשיפור. שים לב, מלכתחילה לא התחייבתי לשיטה כלכלית, לא לזמן הווה ולא לעתיד, למעט בתגובה ההזויה ההיא (שמאז אתה מבקש ממני לנקוט עמדה "מה אייל בדוי רוצה?"), וניסיתי לדבר רק על חינוך. למה קפיטליזם הוא לא ליברליזם. נראה לי שהסברתי זאת. אני אנסה שוב בקצרה. קפיטליזם מעודד אנשים לצבור כח (כסף). הכח הזה הוא חסר טעם ומשמעות בלי שימוש. השימוש בו הוא כדי להשיג עוד כח. אני מבין שאתה מעוניין להגביל את המגמה הזו באמצעות חוקים. הבעיה היא לא חדשה במיוחד. מדינת הרווחה אכן הייתה איזון נגדי במשך זמן מה. כבר ציינתי בתגובה קודמת שזה איזון מינימלי המקובל עליי. מדינת הרווחה התרוקנה מתוכן. אם חוקיך (הדראקוניים ההם שהזכרת) ייצקו בה תוכן מחדש, דיינו. נחזור לבדיחה. מהנדס מתעורר באמצע הלילה, מריח עשן, ורואה אש. הבית בוער. מעריך מיד שיש להשתמש ב-5 דליי מים לצורך כיבויה, ממלא, שופך, מכבה, מרוצה עד הגג והולך לישון. פיזיקאי מתעורר באמצע הלילה (לילה קשה), מריח עשן, ורואה אש. הבית בוער. מעריך מיד שיש להשתמש ב-4.68 דליי מים לצורך כיבויה, ממלא, שופך, מכבה, מרוצה עד הגג והולך לישון. מתמטיקאי מתעורר באמצע הלילה, מריח עשן, ורואה אש. הבית בוער. מעריך מיד שיש להשתמש ב-1.375 כפול פאי דליי מים בדיוק 10 ספרות אחרי הנקודה לצורך כיבויה, עייף, מרוצה עד הגג והולך לישון. |
|
||||
|
||||
מההכרות המצומצמת שלי עם מהנדסים, אם הוא מעריך מיד שיש להשתמש ב-5 דליי מים לצורך כיבויה, הוא ממלא, שופך, מכבה וכו' לפחות שבעה, over design של 40% (אלא אם כן הפרויקט של הכבוי הוא turn key). |
|
||||
|
||||
מהניסיון שלי, אם הוא מעריך שיש צורך ב5 דליים, המנהלים מקציבים לו 3, וכשרואים שהאש לא נכבית, נותנים לו עוד 4. שכמובן לא מספיקים, מה גם שמלכתחילה המהנדס טעה בהערכה. כמו שאבא שלי נוהג לומר: אף פעם אין זמן לעשות משהו בצורה יסודית, אבל תמיד יש זמן לעשות את זה עוד פעם. |
|
||||
|
||||
אחלה בדיחה. לגבי הכח הנצבר של הקפיטליזם, נראה שלא הבנת אותי. אני מסכים שקפיטליסטים מעודדים לצבור כח (כסף). ואני חושב שזה טוב ויפה שהם יצברו עוד כח. ובלבד שלא יפעילו את הכוח הזה נגדי; אין לי בעיה עם הכח שלהם אם מותר לי לעבוד אצל מי שאני רוצה (והוא רוצה אותי) ומותר לי להגיד לכל קפיטליסט מה שאמרתי לך: "אל תהיה גיסי ואל תתעסק עם אחותי". אם מגינים על זכותי זו, אז מה איכפת לי כמה כח או כסף הוא צובר? מה אני קנאי? לכן, החוקים שאני מציע אינם מכוונים נגד הקפיטליסטים אלא נגד אלו שהם עלולים לשחד. אתה חמוד אתה! |
|
||||
|
||||
אז מי משנינו רוצה להחליף את העם? |
|
||||
|
||||
יפה יפה, בדואית :) |
|
||||
|
||||
האם יכול מישהו (אתה למשל) להסביר לי סוף סוף מה פשר הסימן הזה :)? |
|
||||
|
||||
זהו "חייכן" - "סמיילי" - אות כי הדובר אומר את דבריו בנימה קלילה, בחיוך, בהומור. אפשר ככה :) , אפשר ככה :-) - אלו שני החייכנים הכי נפוצים, ומחמת העובדה שהם נעשים באמצעות לחצני המקלדת - הם נוטים על צידם. יש אתר אחד ובו דוגמאות רבות נוספות, ואולי אמצא אותו ואתן הפניה מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
תודה. נעמת לי מאוד. |
|
||||
|
||||
התפיסה שלך את המילה "תחרות" מעוותת. זאת לא אשמתך כמובן משום שאנחנו משתמשים במילה בעיקר לציון מה שקורה במשחקי סכום אפס נוסח ליגת הכדורסל אבל התחרות החופשית איננה תחרות בה יש מפסידים ומנצחים משום שהמשחק איננו מסתיים בנקודה מוגדרת בזמן והנצחון משמעותו איננה שהמנצח זוכה בכל והמפסיד איננו זוכה בדבר. בחברה קפיטליסטית אתה יכול לשאוף להיות ביל גייטס כל חייך, לא להשיג את המטרה ובכל זאת לחיות חיים נוחים וטובים. העובדה שלאחד יש הרבה איננה גוררת שלאחר יהיה מעט. רק כדי להדגים את הרעיון הזה הרי לך עובדה טריוויאלית. במהלך המאה חמישים שנה האחרונות רמת החיים הממוצעת במערב עלתה פי כמה וכמה על פי כל מדד אפשרי (תוחלת חיים, נגישות למזון, מיים, ביגוד וכו) כל זאת ללא ירידה של אף גורם בחברה וגם לא של שום גורם מחוץ לחברה (אנשים במדינות אחרות). אתה תולה את חוליי המערכת בחינוך הלקוי, אם הצלחתי להבין מהמישמש שעשית, אתה טוען שאם החינוך יהיה נאות, אנשים לא יגיבו לתמריץ השלילי לעבודה הטמון בקצבאות. על מה הטענה הזאת מתבססת? ניקח לדוגמה את האנשים שגדלו ברוסיה הסובייטית בקובה או בקיבוצים. אין ספק שהם לא חונכו על ברכי ה"אתיקה הפרוטסטנטית" הבזויה ואינם אמורים לרצות להתחרות אלא לעשות אנילאיודעמה. האם הדבר ניכר בהתנהגותם? האם החברה ברוסיה של היום או בחברת המהגרים הקובנים בארה"ב או יוצאי הקיבוצים בישראל שונה מהותית משאר החברות? באיזה מובן? |
|
||||
|
||||
לא דוק, לא מדויק. לצערי אתה מוצא את תגובותיי עילגות משהו, צריך להשתפר :). במישמש שעשיתי, הצגתי את החינוך לאו דווקא כדרך להימנע מתחרות. אם בסופו של דבר יגיעו הפרטים להסכמה אתך, ששוק חופשי הוא הדבר הטוב הבא, לו יהי. בסיכומה טענת החינוך שלי גורסת שאנשים אינם יודעים להחליט. איני חושב שאני מעליב אותם יותר ממך, אתה גורס שהם פשוט בטלנים אם נותנים להם. בחינוך האוטופי הזה שהמסביר לצרכן הודיע לי לשכוח ממנו (בהרבה צדק), אנשים אלו אמורים לצבור יותר ידע לגבי העולם בו הם חיים, מי הם, מה הם, מה הם רוצים מעצמם, כיצד מוטב להם לחיות. אתיקה, היא מילה חשובה פה. בבסיסה, האתיקה שאחריה החל לחפש סוקרטס, נועדה לענות בדיוק על השאלה, כיצד טוב לחיות. אם טוב לחיות בשוק חופשי (ומתגובותיך פה, אין אנו חיים במצב של שוק חופשי, אלא שכל דבר טוב אתה מייחס לליברליזם, וכל דבר רע בקפיטליזם הוא תוצאה של תפיסה אחרת, בעייה היסטורית וכו') האנשים האלה יידעו להקים שוק חופשי אמיתי. החברה האנושית הנוכחית היא תנאי מקדים בעייתי כמובן. אם תרצה, הקפיטליזם, שכפי שציינת העלה את מידת החומר הזמינה בממוצע (גם להרבה "פרטים לא מוצלחים יחסית"), על מנת ליצור את הגידול הזה, גידל גם המון עובדים אנושיים שתפקידם הוא מתמצה בהאבסת המכונה. המצב לא מאפשר הקצאת משאבים נכונה ואין לי שום רעיון, כיצד להתמודד עם "עודף האנשים". לטעמי, החברה שלנו פועלת בדרך ג'ונגלית מדי, לא מחושבת, לא מועילה. בני אדם נמצאים על כדוה"א זמן קצר מאוד, 80 שנה, ואילו החברה האנושית פה לתמיד (כל עוד יש בני אדם). כדי שפרט יוכל לחיות חיים טובים, עליו להיוולד לחברה טובה. אם לאו, הוא תלוי בחסדי המזל. לגבי ברה"מ והאתיקה הפרוטסטנטית. ההיסטוריה הלבנה המרכזית היא דוגמה רעה ליחסי פרט - חברה וכו'. היא תמיד נשענה על ניצול בצורה כזו או אחרת. ברה"מ באה מאותם יסודות תרבותיים (גם אם רוסיה פיגרה אחרי אירופה ב-150 שנה, בסיס תרבותן זהה), גם אסיה לא סיפקה דוגמאות חברתיות מוצלחות (למיטב ידיעתי). לצערי הרב אין פה כנראה אתנולוגים. מודלים לדרכי חיים אלטרנטיביות הייתי מנסה לחפש אצל האינדיאנים הצפון אמריקניים. ההיסטוריה מציגה שיטות חברתיות רבות (כל הפוליסים של יון ועוד), זאת שניצחה היא לאו דווקא הטובה ביותר אלא היעילה ביותר, אולי הטבעית/קלה ביותר. תחרות שהופכת לקונפליקט משום שתרבותך מודיעה לך שמגיע לך יותר על בסיס זה שהיה לך מזל (אני יודע שאתה לא מסכים שזה כך, לדעתי ההיסטוריה של המערב כמעבדת ניסוי חברתית מדגימה חזור והדגם שזהו טבע האנשים) אינה דבר שאני מעריך. איני סבור שהיו הומלסים בעבר. איני סבור שהפשיעה הייתה כה רבה בעבר, במידה רבה זה נראה לי כעולם של אדם לאדם זאב. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא הצלחתי להבין קודם למה כוונתך בחינוך, עכשיו המצב יותר חמור ואני הרבה יותר מבולבל. יהיה חבל אם אגיב על מה שנדמה לי שאתה אומר רק כדי לגלות שהתכוונת למשהו אחר לחלוטין ולכן אני מציע שתנסה לנסח שוב את דבריך יותר בזהירות. אז מה בדיוק אמור החינוך הזה להשיג? |
|
||||
|
||||
היות ודבריי כושלים כל כך בהבהרה, אפנה למאורות הגדולים. אולי מכיר אתה את משל המערה של אפלטון. שלא כמו אפלטון איני רוצה שאנשים אלה ידעו את האמת המוחלטת של הקיום (כנראה שאין כזו). כל מה שאני מקווה הוא, שבעזרת למידה מושכלת על החברה (ולא בדרך של ניסוי וטעיה, חיקוי של מודלים לא מוצלחים ולא הגיוניים - כמו ג'ון ויין בזמנו) הם יהפכו ל-"נאורים יותר" ויידעו לבנות חברה טובה יותר.(*) ייתכן שתחרות בהחלט תהיה בחברה הטובה יותר (למשל חברת שוק חופשי). אבל לא תחרות בידיים קשורות וללא סיכוי לשינוי, כפי שאני סבור שמתקיימת כיום. וייתכן שהם ימצאו דרך לשתף פעולה, בלי להביא לכל החברות הסופר אוטוריטריות/דיקטטוריות שאתם השוקחופשיסטים מצביעים עליהן כשאתם אומרים : תראו מה קורה כשמישהו מתערב בעניין לא לו. בכל החברות כשלון לדוגמה עליהן אתם מצביעים, בד"כ בהתחלה או לכל היותר באמצע, השתחל לו אדם שכל שהוא רצה זה לנצל את המערכת לטובתו, ולא לשפרה לטובת הכלל (למשל סטאלין ברוסיה האגררית, שבה מהפכה סוציאליסטית ממילא לא הייתה אמורה להתרחש, לנין מת מוקדם מכדי לדעת... למרות שאני לא מתחייב ורק משער). (*) אתה יכול להפסיק לקרוא כאן, שאר התגובה ספק לא ברורה ספק קונספירטיבית. |
|
||||
|
||||
בספרו ''הדרך לשעבוד'' מסביר הייאק בצורה יפה מאוד כיצד בכל פעם שמישהו ינסה לתקן את העולם, בהכרח ייכנס איזה סטלין, היטלר, מוסולוני או כזה וידאג רק לעצמו. העלוקות האלו נמשכות אל הכוח. |
|
||||
|
||||
וחשבתי שאתם השוקחופשיסטים מבטלים את מנגנון הכוח כתיאוריה קונספירטיבית לעילא ועילא. |
|
||||
|
||||
לקשור את כולכם "שוקחופשיסטים" כאדם אחד זה שימוש נלוז במילים :) בכל מקרה, אם מי מביניכם מכיר במנגנון הכוח, עליו להכיר באפשרות שבכל אדם מסתתר דיקטטור קטן (או גדול), שהמנגנון הזה נמצא בשטח משחר בראשית, שהוא יתקוף כל שלב ושלב במערכת האידילית שלכם, וישאיר אותה בגדר אידיליה. רעיון יפה, נחמד, לא מציאותי. רצוי אם כך שתכירו (אותם אלה שמכירים במנגנון) בצורך ליידע אנשים לעצמם ולחברתם בעזרת חינוך (אולי) כפי שהצעתי. שום דבר רע לא ייצא מזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שצריך לחנך. אני מתנגד לכפייה על ההורים לגבי חינוך. פתח בי''ס בה מלמדים סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה ומכור מרכולתך. אני איתך. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהבנת את מידת חשיבות העניין לדעתי, ומדוע איני מסכים עם גישתך. באותה מידה אפשר לאפשר בתי ספר שלא ילמד לקרוא ולא ילמדו חשבון (דברים שברור שאף הורה לא יוותר עליהם, אבל סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה לא בהכרח אומרים הרבה לכל הורה). צמצמת את הרעיון שלי לשום דבר, אבל זה בסדר, איש באמונתו יחיה. |
|
||||
|
||||
לא. חידדתי את הרעיון שלך והראיתי שמדובר בסה''כ בניגוד של הגישה הכביכול דתית. לך יש סל חינוך שאתה הולך לכפות על כולם ולהם יש סל חינוך שהם יכפו על כולם. התלמידים יתעלמו גם ממך וגם מהם ובדרך כמה מאות מפקחים יקבלו ג'ובים. רמת החינוך תרד לקנטים וכולנו נסבול. |
|
||||
|
||||
"אתה נורא אופטימי. הבעיה נוצרת משום שהפוליטיקה והממשלה וכל חברי הכנסת והרשות השופטת והמשטרה - כולם נותנים בידיהם חברי האוליגרכיה. אז מה אתה חושב שאמרתי, לתת את הכל בידיהם של הפוליטיקאים? על מה אתה מדבר הרי בימנו פוליטיקאים=חברי אוליגרכיה (כיום אין הבדל. אלה שליחים של אלה). ... מה צריך לעשות? צריך ליצור מאזן שווה בין מדינת רווחה לבין מדינה קפיטליסטית. צריך לחוקק תקרות חוקיות לרווחים, צריך להפסיק את המערב הפרוע הזה. זה הכל. ובאמת שאין כאן הרבה מאמץ, מה שצריך הוא שהמחוקקים יחקקו חוקים מתאימים, שהשופטים יתחילו לשפוט בהיגיון, ושהרשות האוכפת תאכוף את החוקים ללא כחל ושרק." אני מתחיל לחשוב שאיריס מהדיון ההוא שבה לקנן כאן. מתקני הטבע האלה הם כמו "חיש גד מוסוליני" – גירוד קל ויוצא לך פשיסט. |
|
||||
|
||||
אם יהיו תקרות לרווחים, הרקנאטים והנמרודים יעבירו את העסקים שלהם למקומות אחרים. |
|
||||
|
||||
בדקת פעם כמה כסף הגיע לכלכלה הישראלית עם הרקאנטים והנמרודים והאריסונים וכו'? כדאי שתקרא קצת חומר על הנושא את הספרים תמצא ביד שניה כבר מזמן לא מדפיסים אינפורמציה כזאת. תקרא תעשה התאמת אינפלציה ותקח וליום כי התוצאה היא תמיד בין 0 להרבה פחות. את המדינה הזאת כמו כל מדינה אחרת הקימו הרבה מאוד אנשים רגילים והמיליונרים/מיליארדרים רק באים למצוץ. |
|
||||
|
||||
"נו יאללה תוסיפו עוד איזה כמה תגובות, כמה אני לא מדעי, ואיך אין פה קישורים לגוגל, ואיך לא למדתי באקדמיה הישראלית ואני מעז בכלל להגיב. (אגב האקדמיה הישראלית היא מהמסואבות והמושחתות בעולם - כל סטודנט ישראלי יגגל לכם את זה בארבע עיניים)" נו, נו, בוא לא נסחף בזרם של עצמנו. הפוזה של הילד שצעק "המלך הוא עירום" קצת מוגזמת לאור העובדה שמגוון מיצי הקיבה, האנכרוניזמים והקלישאות הלעוסות ששפכת על ראשנו כאן מייצג את דעתם של בערך שבעים אחוז מהכותבים. מצד שני, חייבים לתת לך קרדיט על מתן דוגמה אישית. קבלת על כך ש"דיון אינטלקטואלי בריא הוא מצרך נדיר בארצנו" ומייד הענקת לנו דוגמה: כתבת תגובה שממנה ניתן להסיק בקלות שבטח לא קראת ובטוח לא הבנת את המאמר שאתה מסכים עמו לחלוטין. |
|
||||
|
||||
לנסות לדבר עם בועות מנופחות של חשיבות עצמית זה ממש קשה. לענות על שאלות ולהציג את הטיעונים שלכם, כשזה קצת מעבר להיאחזות בפרטים קטנים ומסיחים - אתם לא יכולים. רק להראות כמה הצד השני לא יודע על מה הוא מדבר. זה ממש לא דיון, ותן לי להתעקש ולומר שאני בהחלט יודע על מה אני מדבר. פרסמו מאמר - מילטון פרידמן, מאבות האידאולוגיה הקפיטלסטית האמריקאית, שעכשיו בישראל מתפוצצת לנו בפרצוף על ידי משפחות ההון ושר האוצר (השליחים שלו), קצת לא יודע על מה הוא מדבר. אתם, שתומכים במשנתו של פרידמן, טוענים שהוא צודק. למה הוא צודק? ובהקשר מקומי - למה צריך שוק חופשי יותר במדינה שהשוק בה מתמוטט, משום שכל המשאבים מופנים אל בעלי ההון ומקורביהם? איך זה אמור לתרום לשיפור המצב? הרי מכלתחילה מדיניות השוק החופשי, בין השאר, היא הגורם למצב הזה. אתם יכולים לענות? או שעוד פעם בציניות מושחזת תנסו להראות לי שאני לא יודע על מה ועם מי אני מדבר, לא ראוי שכמותי... |
|
||||
|
||||
אני מטרה קלה, ומעוניין בעיקר לשמוע את הטיעונים שלך, מבלי להראות כמה אתה לא יודע על מה אתה מדבר. נסה לשכנע אותי שהמצב בארץ אכן נגרם בידי מדיניות שוק חופשי (מתי זו יושמה בארץ בצורה רצינית?) ולא בשל העובדה שיותר מדי כוח כלכלי מרוכז בידיו של שר האוצר או פוליטיקאים דומים. |
|
||||
|
||||
לדעתי מדיניות שוק חופשי קיימת בארץ כבר שנים, אבל היא קיימת בצורה לא חוקית, ותופסת לגבי בעלי ההון בלבד. הם יכולים להתנהג כאילו מדינת ישראל זה טקסס - אבל בעלי עסקים קטנים יותר, שלא שייכים למעגל המאד מסויים (ודי סגור) הזה - עבורם אין ולא הייתה מדיניות שוק חופשי, הם נאבקים בחקיקה "סוציאלית" מטעם מדינת ישראל, ועליהם אוכפים אותה. על מעגל בעלי ההון לא אוכפים אותה והם מתפרעים וקונים את המדינה כראות עיניהם, כי אחרי תקרה מסויימת של הון אתה הופך לחבר נדבן של אריק שרון ושל ביבי ושל כל חברי הכנסת שרוצים להתקדם קצת, גם אם הממשלה מתחלפת זה לא משנה, אתה גם יכול להיות חבר של פרס. עכשיו - קם שר אוצר שבא מתוך המעגל הזה, והוא רוצה לעשות לחברים שלו טוב. הוא רוצה לעגן בחוק מדיניות קיצונית של שוק חופשי שכוללת בעיקר הפרטות על ימין ועל שמאל - הגדלת ההון במעגל. הוא טוען בלהט אמריקאי (שמצטלם טוב) שזה הולך להועיל לכלל הציבור במדינה, וכולם יהיו ממש שמחים. עוד פנינים של ביבי: מכירת שטחים לחוף הכנרת המגודרת לנוצרים אוונליסטיים ש"יעירו את התיירות". הקמת קזינו באילת סטייל לאס-וגאס. הוא גם מעוניין לקדם חקיקה ש"פותחת את השוק", ומי יודע? אולי הוא גם קרא את הספר של פרידמן. אני חושב שזה די ברור שמדיניות אוצר קפיטליסטית לא הולכת לעזור לאף אחד חוץ מבעלי ההון. הם תומכים בה משום שהיא מעניקה להם יותר חופש פעולה להגדלת הרווחים, זה הכל. אין שום קשר בין מדיניות כזו לאג'נדה חברתית כלשהי. שום קשר. בגלל זה אנחנו רואים מיזמי ענק נדלניים, מרכזי קניות, מזבלות ואתרי פינוי פסולת לא חוקיים, ופריחה של הפ כי גם אם כולנו נזכה ב"שוק חופשי" סטייל נתניהו/פרידמן זה לא יעזור לאף אחד, כי רוב המשאבים זורמים למעלה ולא למטה. אדם שכבר מגיע לרמה מסויימת של רווח, ב-90% מהזמן יהיה מעוניין בעוד כסף ולא בגימלאים, חינוך, וקליטה נאותה של עלייה למשל. כמובן, לטובת הציבור הרעב, הוא יצטלם ב"יוםטוב" וישב ב"וועדה" בתוכניות ריאליטי, אבל מלבד זאת הוא רק יתמוגג מחשבונות הבנק שלו, ושכולם ילכו לעזאזל. האגואיזם הזה, שמופגן בראש חוצות ומתוקשר היטב, לא הולך לפתור שום בעיה במדינה הזו. |
|
||||
|
||||
נו, אתה רואה, אנחנו די מסכימים. אתה אומר שמדיניות שוק חופשי קיימת "בצורה לא חוקית ותופסת לגבי בעלי ההון בלבד", ואני אומר שאם זה המצב, אי אפשר לקרוא למדיניות הזו "שוק חופשי" בשום דרך, ושנינו מסכימים שמדיניות כזו היא רעה. אתה אומר שבעלי העסקים הקטנים נאבקים בחקיקה "סוציאלית", וגם אני חושב שהחקיקה הזו רעה וצריך להפסיק להתעלל בבעלי העסקים הקטנים. אתה יוצא נגד זה שמוכרים חברות לחברים וגם אני מסכים שאולי עדיף אם, מכיוון שמדובר בחברות ממשלתיות, ינפיקו את המניות לציבור. אז בקיצור, אתה אומר שהמדיניות הנוכחית היא של חיזוק העשירים ופגיעה בעניים ע"י ניצול הכוח הפוליטי שנמצא בידי הממשלה. זה שוק חופשי? הרי זה בדיוק מה שדוברי השוק החופשי יוצאים נגדו. רק לקראת סוף ההודעה אתה מכניס את פרידמן לתמונה, כאילו הוא פורש את ידו באושר על שחיתויות שכאלו. מאיפה הוא צץ? האם אלו באמת הדברים שהוא מטיף להם? אולי אם הייתי מצליח לקרוא את המאמר של ביכלר וניצן הייתי מבין. שורת הסיכום שלך היא טענה מטרידה למדי לגבי אופי האדם: אתה אומר שמי שמגיע למידה כלשהי של רווח יהיה מעוניין רוב הזמן בעוד רווח ולא בחלשים. זה באמת מטריד לחשוב שיש כאלה אנשים, אבל עכשיו אני ממש מפחד: כי אם ככה מתנהג מי שהגיע לרווח, איך מתנהג פוליטיקאי שהגיע לעמדת כוח? אני בטוח שב-95% אחוז מהזמן הוא מעוניין בעוד כוח ולא בגימלאים, חינוך וקליטה נכונה של עלייה. ומה קורה עם מי שטרם הגיע לרמה מסויימת של רווח? רק הוא מתעניין בגימלאים? כלומר, הכי טוב להעביר את ניהול המדינה לאנשים שמרוויחים 6,000 ברוטו, כי הם בטח יתעניינו בגימלאים. |
|
||||
|
||||
לא - התכוונתי שתוצאות ''מדיניות השוק החופשי הלא-חוקית'' שהתקיימה עד עכשיו בקרב בעלי ההון היא עושק של כלל הציבור וריכוז רוב המשאבים והממון בידיים פרטיות. חקיקה שתשחרר את השוק לחופשי בהתאם למשנת-פרידמן לא תתרום דבר, אלא תחזק את בעלי ההון, החזקים גם ככה, אוקיי אולי יהיו בעלי עסקים קטנים שיצליחו להרוויח עוד כמה אלפי שקלים אבל לא יותר. בוודאי שלא תהיה השפעה על ציבור השכירים, משום ש''חלוקת מניות לציבור'' לא תגרום לכך שמדיניות של העסקה פוגענית על-ידי בתי עסק ותאגידים, ושכר המינימום הרגיל יצמחו פלאים. בכלל - מה שמדינת ישראל זקוקה לו הוא אג'נדה חברתית, ואיזון של מדיניות רווחה אל מול המדיניות הכלכלית. אתה טוען ששוק חופשי יועיל חברתית ואין שום קשר לדעתי בין שני הדברים. |
|
||||
|
||||
אני לא טוען ששוק חופשי יועיל חברתית. אין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל טענה כזו - בתור התחלה, אין לי איך למדוד "תועלת חברתית". אני פשוט מנסה להבין מה אתה אומר ואת מה אתה תוקף, ובינתיים מה שנשמע לי שאתה תוקף הוא כמה בעלי הון שמסובבים את המדינה על האצבע הקטנה בגלל הקשרים הטובים שלהם עם פוליטיקאים. מכיוון שראינו שהפוליטיקאים הם כלבלבים של בעלי ההון, די מטריד לשמוע דיבורים על "מה שמדינת ישראל זקוקה לו". הרי כאלו דברים אומרים אנשים שיש להם מטרה והם יודעים בדיוק מה צריך לעשות ומה לשנות ואיפה להתערב - בקיצור, פוליטיקאים. אז מה שאנחנו צריכים לעשות זה להניח שיש שני סוגים של פוליטיקאים: הקפיטליסטים הרעים שאותם בעלי ההון מסובבים על האצבע הקטנה, ולעומתם הסוציאליסטים הטובים שבאמת אכפת להם מהציבור והם עושים אג'נדה חברתית ואיזון של מדיניות רווחה, ובטח שהמעשים שלהם "יועילו חברתית". אבל כאן נכנסת הבעיה: אני סקפטי. שכנע אותי שזה אכן ככה. כמו שהמצב עכשיו, אני פוחד מפוליטיקאים ורוצה שתהיה להם כמה שפחות השפעה על החיים שלי, ותשאיר אותי להתמודד עם בעלי ההון לבד בלי החקיקה שלהם. נגד בעלי הון אני יכול לארגן חרם צרכנים, אבל כשהמדינה מחוקקת חוק שלא מוצא חן בעיניי אני יכול בד"כ ללכת לבית סוהר או לשלם קנס, והדרך היחידה שלי לשנות את החוק היא לצאת לרחוב ולקלל את הפוליטיקאים או להצביע פעם בארבע שנים (או אחר, פרט?) |
|
||||
|
||||
"שורת הסיכום שלך היא טענה מטרידה למדי לגבי אופי האדם: אתה אומר שמי שמגיע למידה כלשהי של רווח יהיה מעוניין רוב הזמן בעוד רווח ולא בחלשים. זה באמת מטריד לחשוב שיש כאלה אנשים, אבל עכשיו אני ממש מפחד: כי אם ככה מתנהג מי שהגיע לרווח, איך מתנהג פוליטיקאי שהגיע לעמדת כוח? אני בטוח שב-95% אחוז מהזמן הוא מעוניין בעוד כוח ולא בגימלאים, חינוך וקליטה נכונה של עלייה. ומה קורה עם מי שטרם הגיע לרמה מסויימת של רווח? רק הוא מתעניין בגימלאים? כלומר, הכי טוב להעביר את ניהול המדינה לאנשים שמרוויחים 6,000 ברוטו, כי הם בטח יתעניינו בגימלאים." תהיה מוטרד חופשי - כי ממש כולם ככה בין בעלי ההון והפוליטיקאים. אל תדאג, אלה שמראים מחשבה חופשית ומנסים לפעול למען הציבור בדרך כלל מוצאים את עצמם בפינה, או מקימים איזו תנועה איזוטרית שנבלעת בים העמותות והאגודות (שגם משמשות כלי לצבירת הון) וכן - אולי אם האזרחים ישכילו להתאגד ולדרוש מהמדינה ממשלה נקייה ומקצועית כראוי למדינה מודרנית ומתקדמת - אז אולי ישתנה המצב. עד אז המגרש ששמו מדינת ישראל נתון בידם של בעלי ההון, והם עושים בו מה שהם רוצים מאחורי הקלעים ובצורה מתוחכמת ו"חוקית". זה מצב קשה מאד - ולהילחם בו דרושה התאגדות ציבורית רחבה. אבל כבר השכילו אותם בעלי ההון לסמם את הציבור על-ידי שליטה בכל מקורות התקשורת הכתובה והמשודרת (חוץ מהאינטרנט). פרסומות, הזנה של היסטריה וחרדה בתחום הביטחוני והסטה של תשומת הלב מכך שהתפתח אותו מעגל הון-שלטון שאוחז במדינה. גם על פשע מאורגן אפשר לדבר. אפילו עבריינים היום יכולים לרוץ למרכז הליכוד - כמו אלפרון למשל. תמיכה במדיניות שוק חופשי במצב נתון כזה - רק תשחק לידיהם ותיצור קרקע נוחה מאד להמשך השחיתויות. זוהי הטענה. |
|
||||
|
||||
אבל כאן נכנסת הבעיה: אני סקפטי. שכנע אותי שזה אכן ככה. כמו שהמצב עכשיו, אני פוחד מפוליטיקאים ורוצה שתהיה להם כמה שפחות השפעה על החיים שלי, ותשאיר אותי להתמודד עם בעלי ההון לבד בלי החקיקה שלהם. נגד בעלי הון אני יכול לארגן חרם צרכנים, אבל כשהמדינה מחוקקת חוק שלא מוצא חן בעיניי אני יכול בד"כ ללכת לבית סוהר או לשלם קנס, והדרך היחידה שלי לשנות את החוק היא לצאת לרחוב ולקלל את הפוליטיקאים או להצביע פעם בארבע שנים (או אחר, פרט?) =-= קודם כל על איזה חרם צרכנים אתה מדבר? חרם צרכנים כנגד ידיעות אחרונות? כנגד מעריב? כנגד השטחים והמגרשים הרבים שנמכרים כמו סוכריות לבעלי ההון? כנגד ערוץ 2? כנגד סעיפים בחוק שמגינים עליהם? אתה לא יכול לעשות כלום לרקנאטי ונמרודי ודומיהם. אתה ואני ועוד עשרות אלפי אנשים, אפילו מיליונים. כי במדינת ישראל (וארה"ב) אדם פרטי או קבוצה של אנשים פרטיים כתאגיד כלכלי שעברו תקרת הון מסויימת הופכים לאלים עלי אדמות, ולשטנים עלי אדמות. יחליטו להשתמש בכוחם - ואבוי למתנגד ולמי ששלח אותו. מצד שני - גם כנגד ממשלת ישראל וכנגד חקיקה מקדמת הון אתה לא יכול להתנגד. its a win win situation. האזרחים נמצאים במלכודת, למעשה. הפתרון, ממש על רגל אחת - להתאגד חברתית ולהקים למשל מפלגה חדשה עם מצע שלא מבוסס על דעות פוליטיות בקשר לפלסטינים, אלא על אג'נדה חברתית בלבד.למה שלא יקרה דבר כזה? למה זה חלום רחוק? בגלל שמאז קום המדינה אתה מקבל אג'נדה חברתית סוג ז', שמוצמדת לקודש הקודשים במצע המפלגה - הנושא הבטחוני. אם זה מר"צ - קבל שמאל קיצוני, עם אג'נדה חברתית מסויימת בלבד. אם זה מפד"ל - קבל גנרלים אוהבי ארץ ישראל, עם אג'נדה חברתית שמכוונת בעיקר לדתי הלאומי. וזאת הטעות. צריכה להיות ממשלה שמורכבת מכמה מפלגות, אבל לפחות אחת מהן, ועדיף שתהיה גדולה במיוחד - תכיל אג'נדה חברתית בלבד, ותשאיר את הנושא הבטחוני לשאר המפלגות. למשל אם מפלגה הדומה בהיקפה למפלגת שינוי הייתה נכנסת לממשלה אך ורק עם אג'נדה חברתית מקיפה (שחוצה מגזרים חברתיים), הייתה יכולה לתת משקל נגד אמיתי להשתלטות בעלי ההון. אני יודע שזה על רגל אחת ולא מפורט, אבל זה הטוב ביותר שיכולתי לחשוב עליו (כרגע) |
|
||||
|
||||
תראה, אני מודה שאני די מאוכזב. אתה מביא לנו כאן תרחישי אפוקליפסה, מתאר לנו איך במדינה הכל חרא ואי אפשר לעשות כלום כי הפוליטיקאים רעים ובעלי ההון מסובבים אותם, ובסוף מה הפתרון שלך? עוד פוליטיקאים, ועוד כאלו שכל מה שאתה יכול לומר עליהם הוא שיש להם "אג'נדה חברתית". ראשית, נמצאת כאן ההנחה (שלדעתי היא נאיבית מעט) ש"אצלנו זה לא יקרה". אם תקום מפלגה חברתית *אמתית*, לא כמו הפושטקים האלה שיש עכשיו, הם לא יהיו מושחתים והם יפעלו רק לטובת הציבור במרץ ובעזוז, ולכולם יהיה הרבה יותר טוב. אבל למה שזה יקרה? אני מתקשה לראות את הקסם שבגללו פוליטיקאי שתומך במדיניות שוק חופשי הוא ארכי-נבל קפיטליסט חבר של בעלי ההון, אבל מישהו שרץ עם "אג'נדה חברתית" (מה זה?) הוא איש ישר והגון ולא נמצא בכיס של אף אחד. אני לא חושב שהפתרון נמצא בהכרח אצל פוליטיקאים. אני חושב שהפוליטיקאים צריכים לעשות דבר מה, שהסיכוי שיתרחש בפועל הוא אפסי למדי - לצמצם את השפעתם. להקטין את השליטה של הפוליטיקאים על הכלכלה. אתה, אני מניח, רוצה בדיוק ההפך: שפוליטיקאים "טובים" ישתלטו כמה שניתן על הכלכלה ויוודאו ש"יהיה טוב". אותי זה די מפחיד: היום אתה נותן את השליטה לפוליטיקאי "טוב", מחר משתלט עליו פוליטקאי "רע", ושוב הצרות מתחילות מחדש. אני בהחלט מדבר על חרם צרכנים נגד מעריב, ידיעות אחרונות וערוץ 2. אני אישית לא רואה ערוץ 2 כבר שנים רבות, והפעם האחרונה שבה קראתי ידיעות הייתה בצבא. לדעתי, אם כל הציבור היה חושב כמוני, לא היה נשאר כלום מערוץ 2 כמו שהוא עכשיו. אם לא כל הציבור חושב כמוני, והוא נהנה לראות ערוץ 2 - מה רע? למה לבטל את ערוץ 2 אם אנשים אוהבים לראות אותו? הרי אתה לא מציע שנקבע להם מה הם צריכים או "טוב להם" לראות, נכון? אתה צודק שייתכן שבעל הון, בגלל השחיתות הנבזית של הקפיטליסטים המרושעים שמפריטים כל חלקה טובה, יהפוך לכל כך חזק שהוא מסוגל בהנף אצבע להגיד לי אישית מה לעשות ומה לאהוב. במצב כזה באמת נדרשת התערבות חד פעמית של הממשלה נגדו. האם זה מה שאתה מציע? צריך, אם כך, לבחון שתי דרכי פעולה שאנחנו רוצים - לטווח הקצר ולטווח הארוך. בטווח הקצר ייתכן שהממשלה תצטרך להתערב במשק כדי להבטיח שאחרי שהיא תפסיק להתערב בו הוא יעבוד לא רע. על זה שנינו מסכימים. בטווח הארוך אני חושב שעדיף שהיא תתערב כמה שפחות, ככה שפוליטיקאים יפסיקו לסדר ג'ובים ומכרזים ובאמת הטוב יותר ינצח, ואילו אתה, אני מניח, מעוניין שהיא תתערב עוד יותר ותעשה "צדק" ודברים טובים. כאן אנחנו חלוקים, ואני סקרן לדעת מה לדעתך מבטיח שהיא אכן תעשה "דברים טובים" ומה הם בכלל "דברים טובים" ("אג'נדה חברתית"?). |
|
||||
|
||||
אתה צודק שייתכן שבעל הון, בגלל השחיתות הנבזית של הקפיטליסטים המרושעים שמפריטים כל חלקה טובה, יהפוך לכל כך חזק שהוא מסוגל בהנף אצבע להגיד לי אישית מה לעשות ומה לאהוב. במצב כזה באמת נדרשת התערבות חד פעמית של הממשלה נגדו. האם זה מה שאתה מציע? -=- קודם כל נתחיל מזה - מדיניות שוק חופשי מעוגנת בחקיקה תגדיל את כוחו של בעל ההון, או תוסיף למעגל עוד כאלו שהיו על הגבול להפוך לטייקונים. מצב אחר לא ייתכן. קרוב לוודאי שכבר עכשיו, עוד לפני ששר האוצר משלים את תוכניות ההפרטה, אותו בעל הון ושותפיו שוקדים על הגדלת רווחים, מיזוגים, וכניסה לשווקים חדשים. השמים הם הגבול. ואם אני צודק בכך שהוא יכול בהינף יד לקבוע מה יפורסם בעיתונים, ומה ישודר בערוץ 2, אז מה שרוב הציבור קורא בעיתונים ורואה בטלוויזיה - ברוב המקרים הוא הראי לאינטרסים המדוברים - ניפוח, הגזמה, זריעת היסטריה ופחד בציבור (גם כשאין פיגועים), טלוויזיה מסחרית עמוסת פרסומות מטמטמות, תוכניות ריאליטי (לפחות לאחרונה), דודו-טופז, דוגמניות, כוכב-נולד, אקזיט, וכו'. הכל במסווה של "בידור להמונים". מקסימום יש עלה תאנה פה שם של "הפקות מקור". בדרך כלל טקסי פרסים שחוגגים את הזכייניות והתאגידים הממנים. וההמונים? קונים ומושפעים יום יום. מבוגרים, נוער וילדים אתה מדבר כאן על כוח השפעה אדיר, במיוחד על אוכלוסיות חלשות, ילדים, ונוער. להתחיל להחרים אותו זה ממש בלתי אפשרי, מאיפה תתחיל בכלל? אז אתה לוקח את עצמך כדוגמה לחרם שאתה עושה על ידיעות מעריב וכו'? ממש לא רלוונטי. אתה אולי אדם משכיל שעשה החלטה מודעת לא לצרוך, אבל אל תשכח שאין הרבה אלטרנטיבות, ואלו שיש (למשל ערוץ 10, עיתון הארץ ומקור ראשון) בדרך כלל משחקים על מגרשים פוליטיים בטחוניסטיים, ולא כל האוכלוסייה צורכת אותם (ובכלל - גם הם בידי בעלי ההון,משפחת שוקן למשל). לכן האופצייה היחידה שנשארה היא לגרום לשינוי דרך התאגדות חברתית. ברור שזה מילים גדולות - אבל תחשוב על זה - מה נשאר לך? לנאום בכנסת? ולמה החוסר-אמון הזה בשיטה המפלגתית - רעיון הקמת מפלגה שתהיה לה רק אג'נדה חברתית - שעוסקת במדיניות רווחה מאזנת, בתקצוב נכון, בנושאי החינוך, בשלטון המקומי - מדוע שלא תצא לפועל? ולמה אתה חושב שאזרחי מדינת ישראל לא יקפצו על הרעיון, במידה וישווק כמו שצריך? הרי לא רק לי נמאס לבחור בין כלום לכלום. מפלגה חברתית (חוצה מגזרים) שתאחוז במצע כזה, היא הגיונית למדי, וכל אדם יכול להסכים עם הרעיון. כי מה שיש היום זה פשוט אינות-חברתית. אנשים משוועים לפיתרון, ואם יחל תהליך של הקמת מפלגה כזו אני בטוח שהוא לא ייתקל באדישות. אולי בניסיונות טרפוד מצד מעגל ההון - אבל באדישות אזרחית, אני ממש לא חושב. |
|
||||
|
||||
מה שאני מתכוון שניטרול של המצע הפוליטי מאפשר ליצור הסכמה בין מגזרים שונים ואולי אפילו נבחרים שיגיעו מכל המגזרים. כיום מה שמפריד בין המפלגות בישראל הוא רק המצע הבטחוני. לא יגור מפד''לניק עם ביילין. אבל אם יתקיים דיון שיעסוק אך ורק בנושאים החברתיים הדרושים שיפור ותיקון אולי תהיה הסכמה. לסיכום - זה סתם רעיון שזרקתי, ובטח שאין לי מושג האם יצא לפועל, אבל המצב החברתי שקיים (ולא מהיום) הוא מצב קשה ובלתי נסבל, שכל ניסיון להוסיף עליו מדיניות קפיטליסטית של-שוק חופשי רק יגרום להסלמה. |
|
||||
|
||||
"מדיניות שוק חופשי מעוגנת בחקיקה תגדיל את כוחו של בעל ההון, או תוסיף למעגל עוד כאלו שהיו על הגבול להפוך לטייקונים. " אני לא בטוח שהבנתי איך מעגנים מדיניות שוק חופשי בחקיקה, תוכל לתת דוגמאות? חשבתי דווקא ההפך - כדי לאכוף מדיניות של התערבות במשק נדרשת חקיקה, לא ההפך. "אז אתה לוקח את עצמך כדוגמה לחרם שאתה עושה על ידיעות מעריב וכו'? ממש לא רלוונטי. אתה אולי אדם משכיל שעשה החלטה מודעת לא לצרוך, אבל אל תשכח שאין הרבה אלטרנטיבות, ואלו שיש (למשל ערוץ 10, עיתון הארץ ומקור ראשון) בדרך כלל משחקים על מגרשים פוליטיים בטחוניסטיים, ולא כל האוכלוסייה צורכת אותם (ובכלל - גם הם בידי בעלי ההון,משפחת שוקן למשל)" זה לדעתי משפט מפתח בדיון שלנו. בוא נראה מה המסקנות ממנו: א) רק אנשים משכילים מסוגלים לעשות החלטה מודעת לא לצרוך. ב) לא קיימת אלטרנטיבה לטלוויזיה. ראשית, סעיף ב' מופרך ומקומם. אפשר לחיות גם בלי טלוויזיה בבית. אפשר אפילו לחיות *טוב* בלי טלוויזיה בבית. אני גם לא מציע לאף אחד להפוך לאיש מערות - אפשר להשיג מחשב וחיבור לאינטרנט במחיר שאינו גבוה בהרבה מהעלויות של טלוויזיה (כמובן שהוא לא יהיה פסגת הטכנולוגיה), ובאינטרנט קשה להגיד ששולטים בעלי ההון (אלא אם אתה ממש טיפש ומתעקש להיכנס לאתרים רק לאתר של "השלום מתחיל בתוכי", אבל על הטיפשים בהמשך). לכן ברור שיש אלטרנטיבות, ואלטרנטיבות טובות. עד לפני מאה שנים לא הייתה בכלל טלוויזיה. והרי אמרת בעצמך שהטלוויזיה בימינו היא חרא, אז למה כל כך קשה להחליף אותה במשהו אחר? האם קשה לאנשים לקרוא? עכשיו, סעיף א' אולי יותר מציאותי, אבל גם הוא מקומם. ראשית, כי אני לא חושב שאני משכיל במיוחד. אני לומד מתמטיקה, לא פילוסופיה או תקשורת או כלכלה, ולכן אני בור בכל הנוגע לשלטונם של בעלי ההון המרושעים בנו בדיוק כמו ז'וז'ו פייגנבאום. שנית, בגלל שגלומה בו הנחה ש"אנחנו" יודעים יותר טוב מהציבור מה הציבור רוצה ומה הציבור צריך. זו פטרונות שדי מרתיעה אותי. יש מקרים שבהם זה נכון (למשל, אני סומך על הצבא שיודע יותר טוב ממני מהם צרכי הביטחון שלי) אבל יש גבול לחדירה לרשות הפרט, ואני לא בטוח שאתה לא עובר אותו. הפתרון שלך הוא פוליטיקה. מפלגה. משום מה אתה ממשיך לדבוק בעקשנות בגישת "יהיה בסדר" בלי להביא שום נימוק. נניח שתקום מפלגה שטוענת שהיא עוסקת רק ב"אג'נדה חברתית" (מה זה? עדיין לא הבנתי. למה אתה לא עונה?), מה מבטיח לי שאכן היא תפעל "לטובת הציבור", ואיך בדיוק קובעים מהי טובת הציבור? "ולמה אתה חושב שאזרחי מדינת ישראל לא יקפצו על הרעיון, במידה וישווק כמו שצריך?" אה, אני מאוד שמח ששאלת את השאלה הזו. אני חושב ככה בגללך. אתה שכנעת אותי שאזרחי ישראל כל כך טיפשים שהם ימשיכו להסתכל בטלוויזיה למרות שהיא "עמוסת פרסומות מטמטמות, תוכניות ריאליטי (לפחות לאחרונה), דודו-טופז, דוגמניות, כוכב-נולד, אקזיט, וכו"'. אז אם הם כל כך טיפשים שהם מרעילים את עצמם ככה, למה שהם יצביעו למפלגה החברתית הלא מעניינת שלך? הרי אין להם מודעות למצב החברתי הקשה שלהם. לכל היותר יש להם מודעות לכך שאין להם כסף והם רוצים עוד כסף, אבל זו לא "אג'נדה חברתית", זה אינטרסים פרטיים שיש לכל מפלגה. לסיום, למה לא להתחיל דווקא מהציבור, שעליו אתה מדבר? למה לא להחכים אותו ולהפוך אותו ל"אדם משכיל, שעושה החלטה מודעת לא לצרוך"? לי זה נראה פחות חסר תקווה מאשר פתירת הבעיה על ידי יצירת בעיה חדשה, מה שאתה מכנה "מפלגה חברתית". בעיניי (וייתכן שאני טועה) יש משהו בעייתי מאוד בנסיונות פתרון כוחניים של הבעיה - ומפלגה חברתית, שתחוקק חוקים ותכריח אנשים לעשות דברים מסויימים, זה פתרון כוחני. האם לדעתך הפתרון של שכנוע הציבור הוא חסר תוחלת? ואיך זה מסתדר עם זה שאתה מצפה מאותו הציבור עצמו שיתמוך בך? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי איך מעגנים מדיניות שוק חופשי בחקיקה, תוכל לתת דוגמאות? חשבתי דווקא ההפך - כדי לאכוף מדיניות של התערבות במשק נדרשת חקיקה, לא ההפך. -=- סליחה - התכוונתי למשנת פרידמן - כלומר חוסר התערבות ממשלתית (לפי מדיניות השוק-החופשי שגם שר האוצר תומך בה) היא למעשה כמו חקיקה לטובת מעגל ההון-שלטון ונתינת אישור להמשך קיומו והתעבותו (עד כמה שאפשר, כי אין הרבה שחקנים שם). זה כמו הסכמה שבשתיקה. המצב צריך להיות הפוך - חקיקה מגבילה של בעלי הון מעל תקרה מסויימת, כדי שלא יוכלו לעשות במדינה מה שהם רוצים. -=- לגבי הטענה שלך לפטרונות - מה שרציתי לומר לגבי הטמבלוויזיה, זה שאי אפשר לעשות דבר בעניין. שום פטרונות - אין מה לעשות לגבי התקשורת המסחרית. היא מוטמעת בציבור הישראלי, השפעתה רבה, ואפשר רק לקוות שיקומו יותר אלטרנטיבות. -=- מי יחנך את הציבור לצריכה חכמה? שתבין - האינטרסים של בעלי ההון והתאגידים היא לא ליצור צרכנים חכמים, ההפך - לטמטם אותם כמה שיותר, כדי שיקנו. עוד תחביב הוא ליצור קרטלים של העלאת מחירים מתוכננת - כמו למשל חברות השמירה-אבטחה עם משכורות המינימום ואי-מתן שעות נוספות, או חברות הסלולר שהעלו תעריפים באורח פלא לאחר הורדת הקישוריות, כולן יחדיו. משרד החינוך יוציא תוכניות חדשות לחינוך הציבור? הרשות להגנת הצרכן תחוש לעזרה, אותה רשות שכבר אין לה יושב ראש מכהן ותקציב זעום, כי מישהו דאג לכך? -=- כלומר - אי אפשר לומר למר בעל-הון - במחילה ממך תתחיל לפזר את רווחיך המונומנטליים חזרה לציבור שממנו שאבת אותם, ואי-אפשר לחנך את הציבור (במצב הקיים) לגבי חרם צרכנים מהו וצריכה חכמה. ולגבי רעיון הקמת המפלגה החברתית - כבר עניתי - אג'נדה חברתית - סדר יום חברתי מתוכנן ומוסכם שעוסק בכל הנושאים כמו מדיניות רווחה מאזנת, נושאי חינוך, שלטון מקומי, הקצאת שטחים, איכות הסביבה, הגנת הצרכן אל מול התאגידים ואל מול התקשורת. כל הנושאים שכיום במערכת הפוליטית מופקרים ולמעשה לא מתעסקים בהם, או במקרה הרע מדרדרים את המצב. אג'נדה כזו יכולה להיות המצע של מפלגה חוצה מגזרים, שתזכה לתמיכה רחבה בציבור. מפלגה כזו לא יכולה להיות הבעיה, אלא אפשרות מסויימת לפתרון או שיפור המצב. הזנחת המדינה והפקרת השוק לחסדי בעלי-ההון ממש לא תשפר את המצב. זה היגיון בריא. |
|
||||
|
||||
"מפלגה חברתית, שתחוקק חוקים ותכריח אנשים לעשות דברים מסויימים, זה פתרון כוחני. האם לדעתך הפתרון של שכנוע הציבור הוא חסר תוחלת? ואיך זה מסתדר עם זה שאתה מצפה מאותו הציבור עצמו שיתמוך בך?" -=- תכריח את מי לעשות דברים? את בעלי ההון - מצויין. שתכריח אותם לא לעשוק, לא להעסיק אנשים בצורה פוגענית, לא למוטט עסקים קטנים-מתחרים, להפנות אחוזים מהרווחים מעל גבול מסויים לפרוייקטים חברתיים עצמאיים, מדוע לא? אותו רקנאטי/נמרודי בוודאי מבין שעם שווי-שוק של מיליארדים, באה אחריות כבדה מאד, שהרי כסף הוא כוח, ולא אחריות שמופנית רק כלפי הגדלת הנתח בעוגה, ותאווה לצבירת הון (וכוח) נוסף, ע"ח ציבורים שלמים שמתרוקנים מכל המשאבים, וחיים בגובה-דשא. זה מצב הגיוני בעיניך? הוגן? מרצונו הטוב יבוא נמרודי לאופקים ויפזר דולרים מהמכונית, או ימשיך במחילה מכבודו לתהבצר באחת מהטירות שיש לו בארץ ובחו"ל, ומשם עם צי של עורכי דין בלתי-מנוצחים לקנות עוד ועוד?. |
|
||||
|
||||
"חוסר התערבות ממשלתית (לפי מדיניות השוק-החופשי שגם שר האוצר תומך בה) היא למעשה כמו חקיקה לטובת מעגל ההון-שלטון". או. כאן הגענו לנקודה אמפירית יותר. השוקחופשיסטים טוענים שדווקא החקיקה, ולא אי החקיקה, היא שמונעת את הכניסה של השחקנים החדשים למשחק. ההצעה ל"חקיקה מגבילה של בעלי הון מעל תקרה מסויימת" אינה ההפך מאי חקיקה, אלא ההפך מ"הגבלת כל מי שאינו בעל הון מעל תקרה מסויימת". הבעייתיות בהצעה זו היא הסובייקטיביות הרבה שלה: איך להגביל? מי קובע מהי התקרה? מי מבטיח שלא יגבילו חלק, אבל את המקורבים לצלחת לא יגבילו? האם העשירים כקורח לא יצליחו למצוא דרכים מחוכמות לעקוף את המגבלות? לעומת זאת, גישה שדוגלת בהקטנת ההתערבות בשוק, אם כי אינה מושלמת, נראית לי הגיונית יותר, שכן בה לפחות כל אחד יכול להשתתף במשחק מבלי לחשוש שפתאום יטילו עליו חוקים וקנסות כי הוא נהיה "עשיר מדי". אתה כמובן מוזמן לשכנע אותי (עם נימוקים, שטרם ראיתי מאצלך) שאני טועה. "אין מה לעשות לגבי התקשורת המסחרית. היא מוטמעת בציבור הישראלי". גישה די תבוסתנית, לא? ראשית, אני לא אוהב את הביטוי הזה, "מוטמע". מה זאת אומרת מוטמע? כשנולדים תינוקות מזריקים להם חומר שמאלץ אותם לראות טלוויזיה? נו, באמת. טרנדים משתנים די מהר, ואני לא חושב שמעמד התקשורת הוא עד כדי כך יציב שאיש אינו מסוגל לפנות לאלטרנטיבות - אלא אם, כמובן, אין לו סיבה. האם ייתכן שאין לאנשים סיבה? אבל אתה מעדיף, שוב, לחטוא בפטרונות. הציבור חסר יכולת לחשוב עבור עצמו והתקשורת "מוטמעת" בו, אז צריך לרוץ להקים מפלגה שתחריב את התקשורת הזדונית הזו ותיתן לציבור את התקשורת ה"טובה" שהוא צריך (איך אתה יודע מה הוא צריך?) "מי יחנך את הציבור לצריכה חכמה?" אתה, כמובן. חשבתי שזה ברור. הרי אתה לא סומך על בעלי ההון והתאגידים שיריצו מפלגה עם "אג'נדה חברתית", אז למה אתה מתלונן שלבעלי ההון אין אינטרס ליצור צרכנים חכמים? אף אחד לא מצפה שבעלי ההון יחכימו את הצרכנים. שים לב שהקמת מפלגה עם "אג'נדה חברתית", וכזו שתגיע להישגים, נדמית בדברייך למשהו בר השגה, אבל חינוך הציבור לצריכה נבונה הוא משהו לא בר השגה. לי דווקא הראשון נראה מופרך בהרבה מהשני. מה לדעתך המקור לחוסר ההסכמה בינינו כאן? "סדר יום חברתי מתוכנן ומוסכם שעוסק בכל הנושאים כמו מדיניות רווחה מאזנת, נושאי חינוך, שלטון מקומי, הקצאת שטחים, איכות הסביבה, הגנת הצרכן אל מול התאגידים ואל מול התקשורת". אלו הרבה מילים יפות, אבל לא הבנתי כלום. מה בדיוק המפלגה הזו תעשה? מה מבטיח לנו שהיא לא תחטא בחטאיהן של שאר המפלגות? אני מציע להריץ מפלגה מתחרה לשלך, עם "אג'נדה אנושית". האג'נדה שלי כוללת: "סדר יום חברתי מתוכנן ומוסכם שעוסק בכל הנושאים כמו שיפור אורח חייהם של כל בני האדם, הבאה לשגשוג ועושר, שמירה על הטבע תוך ניצול יעיל של משאביו, הפצת אושר והרמוניה, הבאת שלום עולמי, שמירה על זכויות כל בני האדם וחיסול שיטתי של קפיטליסטים מרושעים". נכון נהדר? נכון שמפלגה כזו תזכה בבחירות ותציל את כדור הארץ? |
|
||||
|
||||
-=- טוב, אתה מתחיל להיצמד לפרטים קטנים ומצפה ממני לפרוש לפניך הצעות חוק מפורטות. מצטער - אין לי את ההשכלה. בסך הכל ניסיתי להציע רעיון מסויים, שהוא לא פתיחת השוק ואי-התערבות ממשלתית, ושיהיה לפי השיטה המפלגתית הנהוגה בארץ. כבר פירטתי, אמנם בכלליות אבל שוב - הכוונה ברורה. מפלגה חברתית ולא בטחונית, שתהווה איזון לתופעת השחיתות הפושה בכל. -=- אתה טוען שהתקשורת המסחרית והכתובה בארץ זה רק טרנד - אמירה מנותקת מהמציאות. מעמד התקשורת הוא מבוסס בהחלט. אין לצפות שהצפייה בערוצים 2 ו-10, והקריאה בידיעות ומעריב תקטן מתישהו. לכן אנשים ימשיכו לקלוט את המסרים והפרסומות. מצטער - אין לי מה להוסיף לגבי טענה זו. -=- "לעומת זאת, גישה שדוגלת בהקטנת ההתערבות בשוק, אם כי אינה מושלמת, נראית לי הגיונית יותר, שכן בה לפחות כל אחד יכול להשתתף במשחק מבלי לחשוש שפתאום יטילו עליו חוקים וקנסות כי הוא נהיה "עשיר מדי". אתה כמובן מוזמן לשכנע אותי (עם נימוקים, שטרם ראיתי מאצלך) שאני טועה" אני אחזור שוב - הקטנת ההתערבות בשוק תשאיר אותו פתוח וחופשי - אבל לא לכולם אלא להמשך ההשתלטות של בעלי ההון, שבשיטה זו לא יצטרכו לדאוג לגבי חקיקה מגבילה. הגיוני? לכן בסופו של דבר, אם המצב ימשיך כפי שהוא, נגיע למצב של corporate Israel. שמעת את המושג? עכשיו תחשוב שהוא מתקיים על ה-700 קילומטר שאנחנו חיים, ולא בארצות-הברית של אמריקה. אולי אתה ועוד כמה אלפים יוכלו להשתלב כעובדים מצטיינים בשירות התאגיד, אך רוב הסיכויים (בגלל תחום השליטה הרחב והגדלת ההון) בתנאים בסיסיים בלבד, וללא סיכוי ממשי להתקדם לאנשהו משום שהופס, נוצרה אוליגרכיה ללא מגבלה חוקית ורק המקורבים לצלחת יקבלו הזדמנויות אמיתיות. רוב הציבור יועסקו כשכירים ע"י תאגיד של חברות-כוח אדם, שכיום הן לא מתאגדות, רק משום שהן מוגבלות בחוק. וניחשת נכון - רוב הציבור יועסק כעבדים. למה? כי כמו שהסכמת איתי בעלי ההון מעדיפים לשמור את הכל לעצמם, ברוב רובם של המקרים. כבר היום יש לך כל כך הרבה דוגמאות להעסקה פוגענית והתנהגות דורסנית של תאגידים, אך אתה כנראה מעדיף להתעלם מהאמת, ומייחל ליום שבו ישתחרר השוק ולא תהיה התערבות ממשלתית. |
|
||||
|
||||
"טוב, אתה מתחיל להיצמד לפרטים קטנים ומצפה ממני לפרוש לפניך הצעות חוק מפורטות. מצטער - אין לי את ההשכלה." אני לא בא אלייך בטענות - גם לי אין את ההשכלה. ההבדל בינינו הוא שאתה, למרות חוסר ההשכלה, מתנהג כאילו ברור לך מה לעשות, ואני לא. אתה, למרות חוסר ההשכלה, יודע בדיוק שצריך להתחיל לחוקק ולכפות ולהכריח, רק לא ברור לך מה לחוקק ואת מה לכפות (אבל כן את מי להכריח - רק את בעלי ההון ה"רעים", וזה כמובן מוגדר היטב). בדיוק מגישה כמו זו אני חושש. "אתה טוען שהתקשורת המסחרית והכתובה בארץ זה רק טרנד - אמירה מנותקת מהמציאות." אני לא חושב שהיא מנותקת מהמציאות (ושים לב שאני לא מדבר על כל "התקשורת", אלא על ערוץ 2 כפי שהוא קיים כיום), אבל ממילא הדיון הזה עוסק בהשוואות - ולדעתי, האמירה הזו פחות מנותקת מהמציאות מאשר המפלגה שאתה מציע. "הקטנת ההתערבות בשוק תשאיר אותו פתוח וחופשי - אבל לא לכולם אלא להמשך ההשתלטות של בעלי ההון, שבשיטה זו לא יצטרכו לדאוג לגבי חקיקה מגבילה. הגיוני?" כלל לא הגיוני. הרי עכשיו, אם הבנתי נכון את דברייך, הפוליטיקאים המושחתים מנצלים את כוחם כדי לסייע להמשך ההשתלטות של בעלי ההון על המדינה. למרות כוונותיך הטובות, אני לא מאמין שמפלגה כמו זו שאתה מציע תגיע לשלטון (ואני מאמין שגם אם תגיע, היא תהיה מושחתת לא פחות משאר הפוליטיקאים שאתה משמיץ כאן, אם כי אולי היא תקיים העדפה לקבוצת אוליגרכים אחרת), ולכן יצאנו קרחים מכאן או מכאן. עם התערבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים. בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים. נשאלת השאלה איפה יש לנו, האזרחים, יותר מה לעשות נגדם. מה שמפריע לי הוא שאתה מבטל כלאחר יד את האפשרות שהציבור עצמו יתמודד עם בעלי ההון (ושוב - אם לערוץ 2 לא יהיו צופים, תוך כמה זמן לדעתך הוא יתמוטט?) אבל בטוח שאם רק נוסיף עוד פוליטיקאים לקלחת (ואפילו אינך יכול לומר מה הם בדיוק צריכים לעשות) הכל יהיה טוב. |
|
||||
|
||||
גדי, דומה שאתה לא מבין את הבסיס. לא צריך עוד פוליטיקאים ולא צריך יזמים ובעלי הון. בעולם של עמית ערוץ 2 יתנהל מעצמו לטובת כווווולם. אתה לא צריך להיות קטנוני ולשאול איך. |
|
||||
|
||||
"אני לא בא אלייך בטענות - גם לי אין את ההשכלה. ההבדל בינינו הוא שאתה, למרות חוסר ההשכלה, מתנהג כאילו ברור לך מה לעשות, ואני לא. אתה, למרות חוסר ההשכלה, יודע בדיוק שצריך להתחיל לחוקק ולכפות ולהכריח, רק לא ברור לך מה לחוקק ואת מה לכפות (אבל כן את מי להכריח - רק את בעלי ההון ה"רעים", וזה כמובן מוגדר היטב)." -=- קודם כל אם אני רואה לנכון לחשוב על המצב, אני לא חייב להיות בעל השכלה מתאימה לתחום שעליו אני חושב. זה בקשה מופרכת לדרוש מאדם שאתה מתדיין איתו שתהיה לו את כל ההשכלה הדרושה לנושא. אתה פשוט שומע את מה שיש לו לומר. גם לטיעוניך אני יכול להגיב ב: "איך אתה יכול לומר שלא צריך לחוקק - הרי אין לך את ההשכלה המתאימה." ואז בכלל לא יתקיים דיון ביננו. ואני אחזור שוב - ברור שצריך לחוקק חקיקה מגבילה על בעלי הון מעל תקרה מסויימת - כי זה הכרחי. יש להם יותר מדי כוח בידיים, הם שולטים על המשק - אתה בעצמך אומר את זה: "עם התערבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים. בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים." אבל בנוסף אתה טוען - לא צריך לחוקק חקיקה כזו, וזו הסכמה שבשתיקה - כלומר המצב שבו מעגל של בעלי הון שולט על המשק מקובל עליך, ואין לך בעיה שהוא ימשיך להתקיים. כי כמו שאמרנו קודם - אין עליהם חקיקה מגבילה אמיתית. אולי מס-שפתיים של הפוליטיקאים, לא יותר. הם עושים מה שהם רוצים. צריך להגיע למצב שבו תהיה חקיקה כזו - כדי שלפחות נוכל לפקח על מעגל ההון, שכרגע נמצא על מגרש משלו, בלי אף מגבלה, ולו מינימלית. בעלי ההון אינם "רעים" - הם אנשים פרטיים שצברו הון רכוש ומשאבים במידה כזו - שחייבת להתלוות לכך מידה של אחריות ומחוייבות בחוק - כלפי המדינה והציבור. דוגמה - אם יש לך מספיק כסף כדי להעסיק עשרות אלפי אנשים - אל תעשה זאת דרך צי של חברות כוח אדם שמעבידות אותם - דאג, לפי אותם חוקים שאני מדבר עליהם, להעסיקם בצורה הוגנת ככל האפשר על-מנת שהתאגיד ימשיך להיות ברווחים. ברגע שאותו בעל-הון מתחיל לעשות החלטות "חסכוניות" על הגב של עשרות-אלפים, הוא לא עשוה את ההחלטה הזו רק לעצמו. היא משפיעה על ציבורים שלמים (שלא נדבר על כך שחברות כוח האדם מעוניינות לחסוך. מאד מעוניינות). במידה ואותו בעל הון לא יעשה זאת - תהיה סמכות למדינה לכפות עליו מתוקף החוק. זה הכל. נורא כל כך? לא-הוגן? לא נראה לי. -=- "מה שמפריע לי הוא שאתה מבטל כלאחר יד את האפשרות שהציבור עצמו יתמודד עם בעלי ההון (ושוב - אם לערוץ 2 לא יהיו צופים, תוך כמה זמן לדעתך הוא יתמוטט?) אבל בטוח שאם רק נוסיף עוד פוליטיקאים לקלחת (ואפילו אינך יכול לומר מה הם בדיוק צריכים לעשות) הכל יהיה טוב". בטח שאני מבטל את האפשרות הזו כלאחר יד. ערוץ 2, ידיעות אחרונות מעריב הארץ וערוץ 10 - הם רק לכאורה נפרדים. מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, אז אתה מתעקש לדבר רק על ערוץ 2 - נו ו... לשיטתך, איך הציבור הישראלי יארגן בתוכו חרם צרכנים על ערוץ 2? דרך האינטרנט? יצאו לרחובות? האם זה מה שאנחנו מדברים עליו - חרם צרכנים על ערוץ 2? זו לא הנקודה, משום שכדי להשיג השפעה אמיתית על בעלי ההון, צריך חרם צרכנים על ערוץ 2, צריך גם להיות חרם על חברות הכבלים, על חברות הסלולר המאוגדות, על הסופר-מרקטים הגדולים, חברות האינטרנט המהיר, וכיו"ב. מתי בפעם האחרונה ניסית לארגן חרם צרכנים על בנקים? על מניות בבורסה? שלא נדבר על נכסי נדל"ן ועל שטחים שנקנו - איך תעשה חרם צרכנים על נדל"ן? תוציא אנשים מהבתים? תכריח את הקבלנים להפסיק את העבודות באתרי הבנייה? אם זה לא מסביר לך למה חרם צרכני על בעלי הון שמחזיקים במספר תחומים הנ"ל - הוא לא הגיוני, אני לא יודע מה ישכנע אותך. זה פשוט גדול מדי. מאיפה תתחיל? -=- אתה אומר שעוד פוליטיקאים במפלגה החברתית הדמיונית יעשו רק רע ו"יכריחו אנשים ככה סתם". קודם כל לא יכריחו אנשים - אלא את בעלי ההון - להתחיל לתת דין וחשבון אמיתי על פעולותיהם, ולהכחיד את כל התופעות של קרטליזציה, העלאות מחירים מתוכננות, מחירי המזון הגבוהים (בישראל מוצרים כמו לחם וחלב הם מהיקרים בעולם המערבי,אתה יכול לנסות להשוות בעצמך), העסקה פוגענית, וכל שאר התחלואים. כבר סיכמנו שחקיקה מגבילה היא הכרחית כי לא ייתכן מצב שבו כל כך הרבה כוח יינתן בידי אנשים פרטיים ולא בידי המדינה שלפחות מחוייבת לפי החוק לאזרחיה. אז גם אולי נתחיל לראות משאבים שמגיעים לשכבות החלשות (שהם הרוב המדינה דרך-אגב), ויותר הזדמנויות הוגנות לתעסוקה בשירות תאגידים ועסקים קטנים (גם זה לא יהיה בשמים, אבל לפחות לא בתנאי עבדות כמו היום - שבתי עסק ותאגידים פשוט יוצרים קרטל של שכר מינימום ואי תשלום שעות נוספות). -=- אותם פוליטיקאים שייבחרו לא יהיו פוליטיקאים מהמילייה המוכר לי ולך - אלא אנשים שמטבע הדברים יגיעו מרקע של פעילות חברתית חפה מאינטרסים (הרי מדובר במפלגה חברתית בלבד). כמובן שיש סכנה של הסתאבות עם הכניסה לממשלה אבל זה הרע במיעוטו לעומת המצב הקיים היום - שאין לך גם את הברירה הזו, ואיש הישר בעיניו יעשה. אני חושב שעניתי לך בצורה עניינית. |
|
||||
|
||||
"זה בקשה מופרכת לדרוש מאדם שאתה מתדיין איתו שתהיה לו את כל ההשכלה הדרושה לנושא. אתה פשוט שומע את מה שיש לו לומר" אני מסכים, ואני כלל לא דורש ממך השלכה (זה ניצן וביכלר עושים). זכור שאתה הוא זה שמשתמש בנימוק של "אין לי את ההשכלה" כדי להימנע מהדיון על הפרטים הקטנים (שהם, כמובן, מה שחשוב באמת). ראה זאת כך: מותר לך להתדיין איתי גם אם אין לך השכלה, אבל כנראה שתתקשה יותר לשכנע אותי אם אינך מוכן להתעמק בטיעונים החשובים. "ברור שצריך לחוקק חקיקה מגבילה על בעלי הון מעל תקרה מסויימת - כי זה הכרחי. יש להם יותר מדי כוח בידיים, הם שולטים על המשק - אתה בעצמך אומר את זה: "עם התערבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים. בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים."" כנראה שלא הייתי ברור מספיק. תן לי לנסח את הציטוט הזה שוב: "בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים (אבל אולי אם הציבור יפקח עיניים הוא יעיף אותם). עם מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים (ואין שום דרך לשנות את זה)." אני אגיד לך שוב מה מפריע לי: גם אני מסכים לחקיקה שתגביל כוח של מונופולים. למשל, חקיקה נגד עובדי הנמלים נשמעת לי כמו רעיון לא רע בכלל (וראינו מה יצא מזה), אבל רק כדי לטפל בבעיות קיימות. לכן "חקיקה" היא נשק שעדיף להימנע ככל הניתן מהשימוש בו, פן ניצור בעיות חדשות. מה שמפריע לי הוא שאתה מקבל את החקיקה לא כפתרון זמני לקלקול קיים, אלא כמצב האידילי - האידיליה שלך היא מפלגה עם "אג'נדה חברתית" שמחוקקת כמה שיותר חוקים. אני, כבר אמרתי, די מפחד מפוליטיקאים שמחוקקים בלי חשבון, ואפילו יותר משאני מפחד מבעלי ההון המרושעים. כל עוד המשטרה אינה בבעלות בעלי ההון, אני לפחות לא אחשוש שהם ישליכו אותי לכלא אם ארצה לפתוח עיתון שמתחרה בשלהם. "מצב שבו מעגל של בעלי הון שולט על המשק מקובל עליך, ואין לך בעיה שהוא ימשיך להתקיים" אני מקווה שדברי הקודמים עונים לנקודה הזו. "בעלי ההון אינם "רעים" - הם אנשים פרטיים שצברו הון רכוש ומשאבים במידה כזו - שחייבת להתלוות לכך מידה של אחריות ומחוייבות בחוק - כלפי המדינה והציבור." נהדר, אני מסכים כמעט לכל, חוץ מהקטע של "בחוק". האם אתה חושב שחקיקה היא הדרך הנכונה לגרום לבעלי ההון להכיר באחריות הזו שאתה טוען שיש להם? אולי הסנקציות צריכות לבוא לא מצד הפוליטיקאים (שהם, כזכור, חברים שלהם) אלא מצד הציבור, שבו הם פוגעים? "שיטתך, איך הציבור הישראלי יארגן בתוכו חרם צרכנים על ערוץ 2? דרך האינטרנט? יצאו לרחובות? האם זה מה שאנחנו מדברים עליו - חרם צרכנים על ערוץ 2?" למה לא דרך האינטרנט? לא מזמן התבשרנו על "שביתה" בבתי הספר שאורגנה דרך האינטרנט. היכולת הלוגיסטית לארגן שביתות קיימת. מה שלא ברור הוא האם הציבור רוצה לשבות. לדעתי זה לא כך, מכיוון שרוב הציבור *אוהב* את ערוץ 2, וזה שלדעתך הוא רע להם לא אומר שזה אכן כך. אם ערוץ 2 היה גורם סבל ואומללות לצופיו, אני מבטיח לך שארגון של שביתה היה דבר די פשוט. אגב, שוב אני אשאל את השאלה הפשוטה: אם כל כך קשה לארגן חרם על ערוץ 2, כמה קשה יהיה להריץ מפלגה עם "אג'נדה חברתית" מהסוג שעליה אתה מדבר, כך שהיא תגיע לעמדת השפעה אמיתית? בשביל זה צריך שהציבור יהיה מודע לנושא - ואם הוא היה מודע לנושא כפי שאתה מודע אליו, אין ספק שהוא היה זורק את ערוץ 2 לכל הרוחות מזמן. "משום שכדי להשיג השפעה אמיתית על בעלי ההון, צריך חרם צרכנים על ערוץ 2, צריך גם להיות חרם על חברות הכבלים, על חברות הסלולר המאוגדות, על הסופר-מרקטים הגדולים, חברות האינטרנט המהיר, וכיו"ב." ייתכן שאתה צודק, אבל אני לא בטוח. נניח שמחר כולם מפסיקים לראות ערוץ 2. נתוני הרייטינג צונחים לאפס, והמפרסמים מפסיקים להשקיע. האם בעלי ההון ימשכו בכתפיים ויגידו "נו טוב, לא נורא" או שהם ישנו את ערוץ 2 כך שהציבור יהיה מוכן לחזור אליו? לא צריך להחריב את בעלי ההון כדי להשיג שינוי, ואני מקבל את הרושם שהחרבת בעלי ההון היא המינימום שבו אתה מוכן להסתפק. למעשה, אני מתחיל לחשוש שהחרבת בעלי ההון היא בעינייך המטרה, ולא האמצעי. "כבר סיכמנו שחקיקה מגבילה היא הכרחית כי לא ייתכן מצב שבו כל כך הרבה כוח יינתן בידי אנשים פרטיים ולא בידי המדינה שלפחות מחוייבת לפי החוק לאזרחיה." מה? מי? איפה? מתי סיכמנו את זה? הרי זו נקודת המחלוקת העיקרית בינינו. לדעתי אמירה כמו "המדינה לפחות מחוייבת לפי החוק לאזרחיה" היא אמירה ריקה וחסרת משמעות. המדינה אולי מחוייבת, אבל בפועל הפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים והשחיתות חוגגת. הרמה הדקלרטיבית מעניינת אותי כשלג דאשתקד. אני לא מכיר בכלל בקיום יצור כזה, "המדינה". אני מכיר בקיומם של *אנשים פרטיים*, בין אם הם בעלי הון ובין אם הם פוליטיקאים. לכולם יש את האינטרסים שלהם, וכלל לא ברור לי למה האינטרס של פוליטיקאי עדיף על אינטרס של בעל הון. טרם שכנעת אותי שהוא עדיף, וזו, כאמור, נקודת המחלוקת העיקרית בינינו. "אותם פוליטיקאים שייבחרו לא יהיו פוליטיקאים מהמילייה המוכר לי ולך - אלא אנשים שמטבע הדברים יגיעו מרקע של פעילות חברתית חפה מאינטרסים (הרי מדובר במפלגה חברתית בלבד)." סליחה, אבל כל עוד לא תשכנע אותי אחרת, הביטוי "פעילות חברתית חפה מאינטרסים" הוא אוקסימורון. "אני חושב שעניתי לך בצורה עניינית". אכן, תודה על הדיון המעניין. אם אתה מרגיש שההודעות מתארכות (והן מתארכות) אתה מוזמן לענות רק לחלק מהנושאים (בעיקר מעניינת אותי מה שכיניתי "נקודת המחלוקת העיקרית בינינו) או לענות בכמה הודעות נפרדות, כל אחת על נושא אחר. |
|
||||
|
||||
"לא צריך להחריב את בעלי ההון כדי להשיג שינוי, ואני מקבל את הרושם שהחרבת בעלי ההון היא המינימום שבו אתה מוכן להסתפק. למעשה, אני מתחיל לחשוש שהחרבת בעלי ההון היא בעינייך המטרה, ולא האמצעי" קודם כל אפילו לא עשיתי שימוש במילה "החרבה", וכנראה שאני צריך עוד פעם להסביר שהמטרה בראש ובראשונה היא לחוקק חקיקה מגבילה, להקים מנגנונים של רגולציה ופיקוח, ולאכוף אותם בצורה יעילה, כדי למנוע תופעות שכבר פירטתי בתגובות הקודמות. אין לי בעיה עם בעלי ההון בישראל - שישארו עם ההון שלהם ויעשו איתו ככל העולה על רוחם - אבל בשום פנים ואופן לא במחיר של ניצול ופגיעה באוכלוסיות שלמות. "כלל לא ברור לי למה האינטרס של פוליטיקאי עדיף על אינטרס של בעל הון. טרם שכנעת אותי שהוא עדיף, וזו, כאמור, נקודת המחלוקת העיקרית בינינו" * פוליטיקאי, או נבחר ציבור, הוא נבחר מטעם הציבור. במידה ונבחר על רקע חברתי בלבד, הוא ישתדל (לפחות למראית עין) לפעול למען המטרות והציבורים שמטעמם נבחר. נכון שבממשלה הנוכחית אנחנו לא רואים את זה, אבל כאן בדיוק נכנס הרעיון של הקמת מפלגה חברתית. לדוגמה טומי לפיד - נבחר ציבור מטעם שונאי-החרדים. עמיר פרץ - נבחר ציבור מטעם וועדי העובדים, וכו'. * בעל-הון הוא בעל-הון. מחוייב אך ורק לעצמו ובדרך כלל גם לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. האינטרסים שלו ברוב המקרים מכוונים להגדלת רווחים, כניסה לשווקים חדשים, וכיו"ב. ישנם נדבנים וישנם אנשים המקדישים את הונם למטרות חברתיות, אבל זה נדיר, ובדרך כלל פעולות כאלו מתבצעות רק אם הן מצטלמות טוב. לכן אם הייתי צריך לבחור בין לסמוך על בעל-ההון שיהיה אדם הגון, לבין בחירה בפוליטיקאי שמציג מצע חברתי, ומבטיח לפעול למענו - אני אבחר בפוליטיקאי למרות החשש שעם כניסתו למערכת הוא יפעל במידה פחותה או חלקית. בעל ההון כמו שאמרתי לא חייב לאף כלום. פוליטיקאי יכול לא להיבחר בקדנציה הבאה, או אפילו להיות מודח מתפקידו אם יתגלו אי-סדרים משמעותיים. |
|
||||
|
||||
אז בוא ונראה. מצד אחד הפוליטיקאי לכאורה חייב לבוחריו. אלא מה? אנחנו יודעים שכיום זה ממש לא מה שקורה, ובכל מערכת בחירות כולם מתלוננים כמה שהפוליטיקאים איכזבו אותם ומצביעים עבורם שוב. שנית, לא קל להפריד "עשייה חברתית" מהסוג שאתה אוהב מפופוליזם זול. דברים שנראים כמו "אג'נדה חברתית" מצויינת, אבל לעולם לא ימריאו. האינטרס של פוליטיקאי הוא לא להיות טוב, אלא להיראות טוב, כשהסנקציות שהציבור מסוגל להטיל עליו הן די חלשות. אם פוליטיקאי יודע שסיכוייו להיבחר שנית קלושים, זה בעייתי - אני מניח שהוא יחטוף כמה שהוא מסוגל לפני שיעוף. לעומת זאת, אם הפוליטיקאי יודע שסיכוייו להיבחר גבוהים, אני מניח שהוא יחטוף כמה שהוא מסוגל מבלי לפחד שזה יגרום להעפתו. כך או כך, אתה מציע לצמצמם את מידת ההשפעה של הציבור על המערכת הכלכלית לפתק אחד בקלפי פעם בארבע שנים. תוך כדי כך אתה גם דורש מהציבור להפסיק להצביע עבור נושאים אחרים, קריטיים, דוגמת ביטחון (כן - ביטחון, למרבה הצער, עדיין חשוב לפחות כמו הכלכלה). הכי גרוע, כמובן, הוא שפוליטיקאי לא רואה עצמו מחוייב לכלל הציבור, אלא למצביעים שלו בלבד. לכן אני בספק אם פוליטיקאי שמתהדר ב"אג'נדה חברתית" באמת יפעל למען כלל הציבור, ולא רק למען כלל האנשים שהוא מניח שיצביעו עבורו. כל זה, כמובן, תחת ההנחה שהפוליטיקאי הוא פוליטיקאי ולא איזה אידאולוג טוב לב שרוצה להיטיב עם כלל האנושות - הרי אם אתה מניח שהוא כזה, אני אניח שאיש העסקים שלי גם כזה ונלך לישון. כעת נשאלת השאלה: האם בעל ההון עדיף? אתה אומר שהוא "מחוייב אך ורק לעצמו ובדרך כלל לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. האינטרסים שלו ברוב המקרים מכוונים להגדלת רווחים, כניסה לשווקים חדשים ועוד". נהדר, אני מסכים לגמרי. כעת נשאלת השאלה - האם אינטרסים אלו נוגדים את האינטרס של הלקוחות שלו? האם "הגדלת רווחים" מצדו של בעל ההון פירושו "גזילת כסף מהציבור"? אולי דווקא פירוש הדבר "שירות יותר טוב, שיגרום ליותר אנשים לקנות אצלו"? אני חושב שבעל עסק כן מחוייב ללקוחות שלו. פשוט מכיוון שאם לא יספק סחורה הולמת ללקוחות, הם לא יקנו אצלו, והדבר יגרום נזק לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. לפחות כך הדבר במדינה שבה יש לציבור מודעות צרכנית נבונה, והוא לא אוכל כל חרא שמאכילים אותו. ייתכן שתטען עכשיו שאצלנו לציבור אין מודעות צרכנית נבונה, ואז נגיע לנקודת אי ההסכמה הבאה שלנו: אני חושב שהרבה יותר סביר שהציבור יפתח מודעות צרכנית נבונה מאשר שמפלגה "טובה" כמו שלך תזכה בבחירות. אתה כנראה סבור ההפך. למה? אני טוען, בתור התחלה, שאם מישהו מצביע למפלגה "טובה" כמו שלך זה אומר שכבר יש לו מודעות צרכנית נבונה, אחרת למה לו להצביע למפלגה עם "אג'נדה חברתית"? דברים כאלו לא מעניינים את מי שלא מודעים לעושק שבעלי ההון מבצעים בהם. |
|
||||
|
||||
תש'מה אתה פשוט צודק ואל תתן לשוקחופשיסטים לבלבל אותך. הם כל כך יורדים לפרטים שהם שכחו כבר מזמן להפעיל את ההגיון. ראה בזה הוכחה כי האדם איננו יצור רציונלי ואינו יכול להזרק בעולם ללא מסגרת תומכת , מתוכננת, מפקחת, ובקיצור סוציאליסטית. |
|
||||
|
||||
-=- טוב, אתה מתחיל להיצמד לפרטים קטנים ומצפה ממני לפרוש לפניך הצעות חוק מפורטות. מצטער - אין לי את ההשכלה. בסך הכל ניסיתי להציע רעיון מסויים, שהוא לא פתיחת השוק ואי-התערבות ממשלתית, ושיהיה לפי השיטה המפלגתית הנהוגה בארץ. כבר פירטתי, אמנם בכלליות אבל שוב - הכוונה ברורה. מפלגה חברתית ולא בטחונית, שתהווה איזון לתופעת השחיתות הפושה בכל. -=- אתה טוען שהתקשורת המסחרית והכתובה בארץ זה רק טרנד - אמירה מנותקת מהמציאות. מעמד התקשורת הוא מבוסס בהחלט. אין לצפות שהצפייה בערוצים 2 ו-10, והקריאה בידיעות ומעריב תקטן מתישהו. לכן אנשים ימשיכו לקלוט את המסרים והפרסומות. מצטער - אין לי מה להוסיף לגבי טענה זו. -=- "לעומת זאת, גישה שדוגלת בהקטנת ההתערבות בשוק, אם כי אינה מושלמת, נראית לי הגיונית יותר, שכן בה לפחות כל אחד יכול להשתתף במשחק מבלי לחשוש שפתאום יטילו עליו חוקים וקנסות כי הוא נהיה "עשיר מדי". אתה כמובן מוזמן לשכנע אותי (עם נימוקים, שטרם ראיתי מאצלך) שאני טועה" אני אחזור שוב - הקטנת ההתערבות בשוק תשאיר אותו פתוח וחופשי - אבל לא לכולם אלא להמשך ההשתלטות של בעלי ההון, שבשיטה זו לא יצטרכו לדאוג לגבי חקיקה מגבילה. הגיוני? לכן בסופו של דבר, אם המצב ימשיך כפי שהוא, נגיע למצב של corporate Israel. שמעת את המושג? עכשיו תחשוב שהוא מתקיים על ה-700 קילומטר שבהם אנחנו חיים, ולא בארצות-הברית של אמריקה. אולי אנשים רבים יוכלו להשתלב כעובדים מצטיינים בשירות התאגיד, אך רוב הסיכויים (בגלל תחום השליטה הרחב והגדלת ההון) שבתנאים בסיסיים בלבד, וללא סיכוי ממשי להתקדם לאנשהו משום שהופס, נוצרה אוליגרכיה ללא מגבלה חוקית ורק המקורבים (המועטים) לצלחת יקבלו הזדמנויות אמיתיות. רוב הציבור יועסקו כשכירים ע"י קרטל של חברות-כוח אדם ומכוני-מיון אימתניים שיעבדו בשירותי התאגידים. כבר היום התהליך הזה קיים, ושחרור השוק יגרום לו להתעצם לממדים גדולים יותר, מה שימנע את התחרות בשוק, וימנע את האפשרויות להקמת עסקים קטנים ואיכותיים על ידי יזמים. למה? כמו שהסכמת איתי בעלי ההון מעדיפים לשמור את הכל לעצמם, ברוב רובם של המקרים. כבר היום יש לך כל כך הרבה דוגמאות להעסקה פוגענית והתנהגות דורסנית של תאגידים, אך אתה כנראה מעדיף להתעלם מהאמת, ומייחל ליום שבו ישתחרר השוק ולא תהיה התערבות ממשלתית. מה אני יכול להגיד? תהיה בריא. |
|
||||
|
||||
נפלא! הפנינים המרהיבות ביותר: *אי חקיקה היא חקיקה* "חוסר התערבות ממשלתית לפי מדיניות השוק החופשי... היא למעשה כמו חקיקה לטובת מעגל ההון-שלטון" *יש לי תוכנית, אבל אין לי תוכנית* "אתה... מצפה ממני לפרוש לפניך הצעות חוק מפורטות. מצטער - אין לי את ההשכלה." *נפעל למיגור השחיתות הפושה בכל* "בסך הכל ניסיתי להציע... מפלגה חברתית ולא בטחונית, שתהווה איזון לתופעת השחיתות הפושה בכל." |
|
||||
|
||||
לשיטתך אני אמור להתחיל ללמוד גרפים ורק אחר-כך לספר לך שהמצב בקאנטים - יש לך משהו לתרום חוץ מלשלול אחרים בצורה מינימליסטית? |
|
||||
|
||||
עמית, אתה שוב מכניס את הגרפים בעצמך ומציג את זה כאילו זו הדרישה. הדרישה היחידה ממך היא שדבריך לא יסתרו את עצמם. נדמה לי שזה לא רף גבוה כל כך. |
|
||||
|
||||
"לשיטתך אני אמור להתחיל ללמוד גרפים ורק אחר-כך לספר לך שהמצב בקאנטים - יש לך משהו לתרום חוץ מלשלול אחרים בצורה מינימליסטית?" אין לי שום בעיה עם החסך בלימודי גרפים שלך. אתה יכול לגעת בנושא מכל זווית שאתה רוצה – רק שרצוי שמהזווית שבה בחרת לגעת בו גם תדע על מה אתה מדבר, לא תסתור את עצמך בכל משפט שני ולא תעלה ביקורת סתמית. הציטוטים שנבחרו לא באו רק בגלל הערך הבידוחי שלהם אלא גם משום שתחת שאלות בסיסיות של גדי סוכת הקלישאות שלך קרסה אל תוך עצמה, כשלבסוף אתה נאלץ להודות שאין לך שום דבר להציע מלבד ביקורת סתמית, טענות מעורפלות ואמירות מסוג "נלחם בשחיתות הפושה" שהן שוות ערך לאי אמירת דבר. ======= אגב, לו היית טורח לקרוא את הדיון היית נוכח שעמדתי היא דווקא אנטי-גראפית (וגם אנטי-פרידמן, אבל בוא לא ננסה הכל במכה אחת). |
|
||||
|
||||
*גדי, אתה טוען שחקיקה כנגד בעלי ההון היא לא התשובה. אבל זה לא מפתיע - אם לפי הדברים שאמרת אתה גם לא מאמין במדינה, אלא באנשים פרטיים. למרות שאיבוד האמון במדינה הוא מתבקש כתוצאה מהמצב היום - לצערי אני לא יכול לחשוב על פיתרון שלא עושה שימוש במדינה ומנגנוני השלטון הקיימים, זה מה שיש, אין משהו אחר. *לדעתי הדיון על הפרטים הקטנים הוא לא חשוב במקרה הזה, ההפך הוא גורם לאנשים להתחיל לדון בסעיפים שונים ומרחיק אותם מהתמונה המלאה - שהיא איך להתמודד עם המצב החדש שנוצר במשק הישראלי. זה מה שלדעתי עולה מהמאמר של ביכלר וניצן על פרידמן - בקיעים בתורה הכלכלית הקפיטליסטית, מזה קישרתי למצב הנוכחי שקיים - שכל דיון עליו הוא חיוני. מי שרוצה כמובן יכול להמשיך לדון בפרטי המאמר הספיציפיים, ולהשוות אותם עם ידיעותיו בכלכלה. אני ממש לא כלכלן אז אני מתרכז במה שחשוב באמת. *אני עדיין לא מאמין שמבחינה צרכנית אפשר לפעול בצורה אפקטיבית כנגד בעלי ההון, שבבעלותם עסקים רבים מתחומים שונים וגם בסיסיים ביותר כגון מזון, ביגוד, וטלפונים סלולריים. אנשים לא יתחילו להחרים את תנובה, למשל. *"אין לי שום בעיה עם החסך בלימודי גרפים שלך. אתה יכול לגעת בנושא מכל זווית שאתה רוצה – רק שרצוי שמהזווית שבה בחרת לגעת בו גם תדע על מה אתה מדבר, לא תסתור את עצמך בכל משפט שני ולא תעלה ביקורת סתמית" ביקורת סתמית? הביקורת שלי על בעלי ההון היא המציאות הנוכחית ממש כרגע בארץ-ישראל. למשל - רק היום התגלתה הלבנת הון מאורגנת של כ-40 בכירים בבנק הפועלים של שרי (השלום מתחיל בתוכי) במילארדי שקלים (מממ... מעניין אם שרי מופתעת). הרבה הרבה כסף שהיה יכול להגיע למקומות הנכונים, ולשפר במשהו את המצב. אם אתה חושב שזה ביקורת סתמית (לא פחות ולא יותר) כנראה שאנחנו לא חיים באותה המדינה. בנוסף - לא סתרתי את עצמי, אולי היית רוצה להתבסם בצדקנותך, אבל תקרא שוב... ערב טוב אנשים. |
|
||||
|
||||
באמת לא היה מזיק אם היה לך מושג כלשהו על מה אתה מדבר (וגם *עם מי* אתה מדבר). |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן להסביר לי למה אני לא יודע על מה ועם מי אני מדבר, אני אשמח להשכיל. |
|
||||
|
||||
החלק השני קל: דיברת עם אורי וקראת לו גדי. החלק הראשון קצת יותר מורכב. אורי הצביע על חלק מהפירכות בהודעה שלו כאן למטה, אבל זה רק חלק. באופן כללי יותר, ניתן לומר שההודעות הכלליות שלך על כך שבאופן כללי המצב מחורבן ובאופן כללי עוד יותר המצב המחורבן הוא באשמת בעלי ההון, ובלי לפגוע בכלליות אתה מסרב לדבר על נתונים קצת פחות כלליים כדי לאשש במשהו את הטענות הכלליות שלך, ובאותם מקרים בודדים בהם אתה כן עושה את זה מתברר שהידיעה שלך לא רק יותר כללית מקופ"ח, היא גם לא נכונה. אני חושב שאשאיר את הבמה לאורי. יש לו יותר סבלנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |