בתשובה לעמית, 06/03/05 13:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"זה בקשה מופרכת לדרוש מאדם שאתה מתדיין איתו שתהיה לו את כל ההשכלה הדרושה לנושא. אתה פשוט שומע את מה שיש לו לומר" אני מסכים, ואני כלל לא דורש ממך השלכה (זה ניצן וביכלר עושים). זכור שאתה הוא זה שמשתמש בנימוק של "אין לי את ההשכלה" כדי להימנע מהדיון על הפרטים הקטנים (שהם, כמובן, מה שחשוב באמת). ראה זאת כך: מותר לך להתדיין איתי גם אם אין לך השכלה, אבל כנראה שתתקשה יותר לשכנע אותי אם אינך מוכן להתעמק בטיעונים החשובים. "ברור שצריך לחוקק חקיקה מגבילה על בעלי הון מעל תקרה מסויימת - כי זה הכרחי. יש להם יותר מדי כוח בידיים, הם שולטים על המשק - אתה בעצמך אומר את זה: "עם התערבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים. בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים."" כנראה שלא הייתי ברור מספיק. תן לי לנסח את הציטוט הזה שוב: "בלי מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים (אבל אולי אם הציבור יפקח עיניים הוא יעיף אותם). עם מעורבות ממשלתית? בעלי ההון שולטים (ואין שום דרך לשנות את זה)." אני אגיד לך שוב מה מפריע לי: גם אני מסכים לחקיקה שתגביל כוח של מונופולים. למשל, חקיקה נגד עובדי הנמלים נשמעת לי כמו רעיון לא רע בכלל (וראינו מה יצא מזה), אבל רק כדי לטפל בבעיות קיימות. לכן "חקיקה" היא נשק שעדיף להימנע ככל הניתן מהשימוש בו, פן ניצור בעיות חדשות. מה שמפריע לי הוא שאתה מקבל את החקיקה לא כפתרון זמני לקלקול קיים, אלא כמצב האידילי - האידיליה שלך היא מפלגה עם "אג'נדה חברתית" שמחוקקת כמה שיותר חוקים. אני, כבר אמרתי, די מפחד מפוליטיקאים שמחוקקים בלי חשבון, ואפילו יותר משאני מפחד מבעלי ההון המרושעים. כל עוד המשטרה אינה בבעלות בעלי ההון, אני לפחות לא אחשוש שהם ישליכו אותי לכלא אם ארצה לפתוח עיתון שמתחרה בשלהם. "מצב שבו מעגל של בעלי הון שולט על המשק מקובל עליך, ואין לך בעיה שהוא ימשיך להתקיים" אני מקווה שדברי הקודמים עונים לנקודה הזו. "בעלי ההון אינם "רעים" - הם אנשים פרטיים שצברו הון רכוש ומשאבים במידה כזו - שחייבת להתלוות לכך מידה של אחריות ומחוייבות בחוק - כלפי המדינה והציבור." נהדר, אני מסכים כמעט לכל, חוץ מהקטע של "בחוק". האם אתה חושב שחקיקה היא הדרך הנכונה לגרום לבעלי ההון להכיר באחריות הזו שאתה טוען שיש להם? אולי הסנקציות צריכות לבוא לא מצד הפוליטיקאים (שהם, כזכור, חברים שלהם) אלא מצד הציבור, שבו הם פוגעים? "שיטתך, איך הציבור הישראלי יארגן בתוכו חרם צרכנים על ערוץ 2? דרך האינטרנט? יצאו לרחובות? האם זה מה שאנחנו מדברים עליו - חרם צרכנים על ערוץ 2?" למה לא דרך האינטרנט? לא מזמן התבשרנו על "שביתה" בבתי הספר שאורגנה דרך האינטרנט. היכולת הלוגיסטית לארגן שביתות קיימת. מה שלא ברור הוא האם הציבור רוצה לשבות. לדעתי זה לא כך, מכיוון שרוב הציבור *אוהב* את ערוץ 2, וזה שלדעתך הוא רע להם לא אומר שזה אכן כך. אם ערוץ 2 היה גורם סבל ואומללות לצופיו, אני מבטיח לך שארגון של שביתה היה דבר די פשוט. אגב, שוב אני אשאל את השאלה הפשוטה: אם כל כך קשה לארגן חרם על ערוץ 2, כמה קשה יהיה להריץ מפלגה עם "אג'נדה חברתית" מהסוג שעליה אתה מדבר, כך שהיא תגיע לעמדת השפעה אמיתית? בשביל זה צריך שהציבור יהיה מודע לנושא - ואם הוא היה מודע לנושא כפי שאתה מודע אליו, אין ספק שהוא היה זורק את ערוץ 2 לכל הרוחות מזמן. "משום שכדי להשיג השפעה אמיתית על בעלי ההון, צריך חרם צרכנים על ערוץ 2, צריך גם להיות חרם על חברות הכבלים, על חברות הסלולר המאוגדות, על הסופר-מרקטים הגדולים, חברות האינטרנט המהיר, וכיו"ב." ייתכן שאתה צודק, אבל אני לא בטוח. נניח שמחר כולם מפסיקים לראות ערוץ 2. נתוני הרייטינג צונחים לאפס, והמפרסמים מפסיקים להשקיע. האם בעלי ההון ימשכו בכתפיים ויגידו "נו טוב, לא נורא" או שהם ישנו את ערוץ 2 כך שהציבור יהיה מוכן לחזור אליו? לא צריך להחריב את בעלי ההון כדי להשיג שינוי, ואני מקבל את הרושם שהחרבת בעלי ההון היא המינימום שבו אתה מוכן להסתפק. למעשה, אני מתחיל לחשוש שהחרבת בעלי ההון היא בעינייך המטרה, ולא האמצעי. "כבר סיכמנו שחקיקה מגבילה היא הכרחית כי לא ייתכן מצב שבו כל כך הרבה כוח יינתן בידי אנשים פרטיים ולא בידי המדינה שלפחות מחוייבת לפי החוק לאזרחיה." מה? מי? איפה? מתי סיכמנו את זה? הרי זו נקודת המחלוקת העיקרית בינינו. לדעתי אמירה כמו "המדינה לפחות מחוייבת לפי החוק לאזרחיה" היא אמירה ריקה וחסרת משמעות. המדינה אולי מחוייבת, אבל בפועל הפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים והשחיתות חוגגת. הרמה הדקלרטיבית מעניינת אותי כשלג דאשתקד. אני לא מכיר בכלל בקיום יצור כזה, "המדינה". אני מכיר בקיומם של *אנשים פרטיים*, בין אם הם בעלי הון ובין אם הם פוליטיקאים. לכולם יש את האינטרסים שלהם, וכלל לא ברור לי למה האינטרס של פוליטיקאי עדיף על אינטרס של בעל הון. טרם שכנעת אותי שהוא עדיף, וזו, כאמור, נקודת המחלוקת העיקרית בינינו. "אותם פוליטיקאים שייבחרו לא יהיו פוליטיקאים מהמילייה המוכר לי ולך - אלא אנשים שמטבע הדברים יגיעו מרקע של פעילות חברתית חפה מאינטרסים (הרי מדובר במפלגה חברתית בלבד)." סליחה, אבל כל עוד לא תשכנע אותי אחרת, הביטוי "פעילות חברתית חפה מאינטרסים" הוא אוקסימורון. "אני חושב שעניתי לך בצורה עניינית". אכן, תודה על הדיון המעניין. אם אתה מרגיש שההודעות מתארכות (והן מתארכות) אתה מוזמן לענות רק לחלק מהנושאים (בעיקר מעניינת אותי מה שכיניתי "נקודת המחלוקת העיקרית בינינו) או לענות בכמה הודעות נפרדות, כל אחת על נושא אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"לא צריך להחריב את בעלי ההון כדי להשיג שינוי, ואני מקבל את הרושם שהחרבת בעלי ההון היא המינימום שבו אתה מוכן להסתפק. למעשה, אני מתחיל לחשוש שהחרבת בעלי ההון היא בעינייך המטרה, ולא האמצעי" קודם כל אפילו לא עשיתי שימוש במילה "החרבה", וכנראה שאני צריך עוד פעם להסביר שהמטרה בראש ובראשונה היא לחוקק חקיקה מגבילה, להקים מנגנונים של רגולציה ופיקוח, ולאכוף אותם בצורה יעילה, כדי למנוע תופעות שכבר פירטתי בתגובות הקודמות. אין לי בעיה עם בעלי ההון בישראל - שישארו עם ההון שלהם ויעשו איתו ככל העולה על רוחם - אבל בשום פנים ואופן לא במחיר של ניצול ופגיעה באוכלוסיות שלמות. "כלל לא ברור לי למה האינטרס של פוליטיקאי עדיף על אינטרס של בעל הון. טרם שכנעת אותי שהוא עדיף, וזו, כאמור, נקודת המחלוקת העיקרית בינינו" * פוליטיקאי, או נבחר ציבור, הוא נבחר מטעם הציבור. במידה ונבחר על רקע חברתי בלבד, הוא ישתדל (לפחות למראית עין) לפעול למען המטרות והציבורים שמטעמם נבחר. נכון שבממשלה הנוכחית אנחנו לא רואים את זה, אבל כאן בדיוק נכנס הרעיון של הקמת מפלגה חברתית. לדוגמה טומי לפיד - נבחר ציבור מטעם שונאי-החרדים. עמיר פרץ - נבחר ציבור מטעם וועדי העובדים, וכו'. * בעל-הון הוא בעל-הון. מחוייב אך ורק לעצמו ובדרך כלל גם לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. האינטרסים שלו ברוב המקרים מכוונים להגדלת רווחים, כניסה לשווקים חדשים, וכיו"ב. ישנם נדבנים וישנם אנשים המקדישים את הונם למטרות חברתיות, אבל זה נדיר, ובדרך כלל פעולות כאלו מתבצעות רק אם הן מצטלמות טוב. לכן אם הייתי צריך לבחור בין לסמוך על בעל-ההון שיהיה אדם הגון, לבין בחירה בפוליטיקאי שמציג מצע חברתי, ומבטיח לפעול למענו - אני אבחר בפוליטיקאי למרות החשש שעם כניסתו למערכת הוא יפעל במידה פחותה או חלקית. בעל ההון כמו שאמרתי לא חייב לאף כלום. פוליטיקאי יכול לא להיבחר בקדנציה הבאה, או אפילו להיות מודח מתפקידו אם יתגלו אי-סדרים משמעותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא ונראה. מצד אחד הפוליטיקאי לכאורה חייב לבוחריו. אלא מה? אנחנו יודעים שכיום זה ממש לא מה שקורה, ובכל מערכת בחירות כולם מתלוננים כמה שהפוליטיקאים איכזבו אותם ומצביעים עבורם שוב. שנית, לא קל להפריד "עשייה חברתית" מהסוג שאתה אוהב מפופוליזם זול. דברים שנראים כמו "אג'נדה חברתית" מצויינת, אבל לעולם לא ימריאו. האינטרס של פוליטיקאי הוא לא להיות טוב, אלא להיראות טוב, כשהסנקציות שהציבור מסוגל להטיל עליו הן די חלשות. אם פוליטיקאי יודע שסיכוייו להיבחר שנית קלושים, זה בעייתי - אני מניח שהוא יחטוף כמה שהוא מסוגל לפני שיעוף. לעומת זאת, אם הפוליטיקאי יודע שסיכוייו להיבחר גבוהים, אני מניח שהוא יחטוף כמה שהוא מסוגל מבלי לפחד שזה יגרום להעפתו. כך או כך, אתה מציע לצמצמם את מידת ההשפעה של הציבור על המערכת הכלכלית לפתק אחד בקלפי פעם בארבע שנים. תוך כדי כך אתה גם דורש מהציבור להפסיק להצביע עבור נושאים אחרים, קריטיים, דוגמת ביטחון (כן - ביטחון, למרבה הצער, עדיין חשוב לפחות כמו הכלכלה). הכי גרוע, כמובן, הוא שפוליטיקאי לא רואה עצמו מחוייב לכלל הציבור, אלא למצביעים שלו בלבד. לכן אני בספק אם פוליטיקאי שמתהדר ב"אג'נדה חברתית" באמת יפעל למען כלל הציבור, ולא רק למען כלל האנשים שהוא מניח שיצביעו עבורו. כל זה, כמובן, תחת ההנחה שהפוליטיקאי הוא פוליטיקאי ולא איזה אידאולוג טוב לב שרוצה להיטיב עם כלל האנושות - הרי אם אתה מניח שהוא כזה, אני אניח שאיש העסקים שלי גם כזה ונלך לישון. כעת נשאלת השאלה: האם בעל ההון עדיף? אתה אומר שהוא "מחוייב אך ורק לעצמו ובדרך כלל לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. האינטרסים שלו ברוב המקרים מכוונים להגדלת רווחים, כניסה לשווקים חדשים ועוד". נהדר, אני מסכים לגמרי. כעת נשאלת השאלה - האם אינטרסים אלו נוגדים את האינטרס של הלקוחות שלו? האם "הגדלת רווחים" מצדו של בעל ההון פירושו "גזילת כסף מהציבור"? אולי דווקא פירוש הדבר "שירות יותר טוב, שיגרום ליותר אנשים לקנות אצלו"? אני חושב שבעל עסק כן מחוייב ללקוחות שלו. פשוט מכיוון שאם לא יספק סחורה הולמת ללקוחות, הם לא יקנו אצלו, והדבר יגרום נזק לתוכניותיו העסקיות ולרווחיו. לפחות כך הדבר במדינה שבה יש לציבור מודעות צרכנית נבונה, והוא לא אוכל כל חרא שמאכילים אותו. ייתכן שתטען עכשיו שאצלנו לציבור אין מודעות צרכנית נבונה, ואז נגיע לנקודת אי ההסכמה הבאה שלנו: אני חושב שהרבה יותר סביר שהציבור יפתח מודעות צרכנית נבונה מאשר שמפלגה "טובה" כמו שלך תזכה בבחירות. אתה כנראה סבור ההפך. למה? אני טוען, בתור התחלה, שאם מישהו מצביע למפלגה "טובה" כמו שלך זה אומר שכבר יש לו מודעות צרכנית נבונה, אחרת למה לו להצביע למפלגה עם "אג'נדה חברתית"? דברים כאלו לא מעניינים את מי שלא מודעים לעושק שבעלי ההון מבצעים בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תש'מה אתה פשוט צודק ואל תתן לשוקחופשיסטים לבלבל אותך. הם כל כך יורדים לפרטים שהם שכחו כבר מזמן להפעיל את ההגיון. ראה בזה הוכחה כי האדם איננו יצור רציונלי ואינו יכול להזרק בעולם ללא מסגרת תומכת , מתוכננת, מפקחת, ובקיצור סוציאליסטית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |