|
||||
|
||||
"וכל אחד התפאר יותר מחברו - בלי שים לב לגיחוך שבעניין - בייחוס שלו לשואה. חבר הכנסת מן האיחוד הלאומי, אורי אריאל, פתח את דברי התוכחה שלו לעונדי הטלאי הכתום במלים "כבן לאמא ניצולת שואה". ואברהם בורג הוצג ב"משעל חם" (ערוץ 2, שלישי, 20:45) כ"בן למשפחה ניצולת שואה". ואחת, איטה פריימן, מעונדות הטלאי הכתום, התפארה בחמותה ששהתה תשעה חודשים באושוויץ. גם ערן שטרנברג אמר ש"יש לי במשפחה ניצולי אושוויץ וברגן בלזן". רק מורה אחת מהגוש, צילה עצמונה, שהתארחה אצל משעל, ענדה את הטלאי בלי שהיה לה ייחוס ישיר לשואה, אם כי לבסוף הצליחה, נעבעך, למצוא משהו: אמא שלה הלכה שמונה שנים מתימן לארץ. אל תגידו שזה לא שייך. וכטיפשונת לא פחות נשמעה יולי תמיר באותו ערב ב"מבט", כשהכריזה כי תציע לחוקק חוק, שסמלי השואה יהיו אסורים בשימוש חוץ מאשר לענייני חינוך. טיפשונת כמו מלכת שבת בכיתה א', שמחרימה את הילדים שלא חושבים כמוה שהבובה ברבי שייכת רק לה! והנמשל: מרגע שהפכנו את השואה לטעם המרכזי לחיינו כאן, וגיבינו אותה חזור וגבה בטיולים לאושוויץ ובשטיפת מוח יומיומית על אירופה האנטישמית, אך צביעות היא להתפלא פתאום שהשואה עברה פיחות שכזה, עד שהיא כבר לא שווה את הבריסטול הכתום שהיא גזורה ממנו." |
|
||||
|
||||
רוביק רוזנטל: "כל הטיעונים האחרים כמעט אינם נשמעים היום. הטיעון הביטחוני, לפיו המתנחלים שומרים על המדינה - לא נשמע. אולי הם עצמם איבדו את האמונה בו. אפילו הטיעון האידיאולוגי הגדול, שמירה על ארץ ישראל, אינו הטיעון המוביל. הטיעון האידיאולוגי חלש במיוחד כשמדובר בגוש קטיף. הגוש אינו אזור מקודש, הוא אינו קשור בזיכרונות היסטוריים, ובתנ"ך לא שמעו על נווה-דקלים. "נשאר הטיעון האנושי, והמתנחלים מתקשים להבין מדוע הוא אינו מכריע את הכף. נישאים על הגל הזה הם הגיעו עתה להקבלה הבלתי נמנעת עם השואה. בשיח הישראלי יש חוק ברזל: מי שמגייס לצדו את השואה נמצא בצרות, נגמרו לו הטיעונים, נגמר לו כוח השכנוע. לא במקרה נזעקו נגד השימוש בשואה דווקא ראשי יש"ע. הם מבינים את הנזק שנעשה לעניינם שלהם, אבל הוא כבר נעשה." מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/843/470.html |
|
||||
|
||||
דוגמא לטיעון בטחוני ניתן לראות בתגובה 271104. הסיבה האמיתית לכך שבתקשורת ההמונים, הטיעונים הבטחוניים אינם נשמעים (משני הצדדים) היא שקהל היעד לא מתענין בטיעונים כאלו. כל יועץ תקשורת (בין אם הוא מייעץ למועצת יש"ע או לשלום עכשיו) מייעץ ללקוחותיו לפנות לרגש ולא לשכל, בין אם זה "בגלל המתנחלים אין כסף לשכונות" או "טרנספר ליהודים מזכיר את השואה", כך ש"חוק הברזל" שהמציא רוזנטל הוא לא חוק ולא ברזל (דרך אגב, החוק הזה היה תקף גם כשנשות מחסום ווטצ' השוו את הכנר במחסום לשואה?!) |
|
||||
|
||||
לי הזכיר סיפורו של הכנר את המזמור ''על נהרות בבל''. |
|
||||
|
||||
"נזעקו"? "נלחשו" בקושי. במקום להגיד באופן ברור שהשימוש הזה בטלאי הצהוב הוא בלתי נסבל והם קוראים לכל מי שמשתתף בקמפיין הזה לחדול ממנו מיד, מנהיגי המתנחלים ביקשו בקול ענות חלושה שאולי "ישקלו מחדש". |
|
||||
|
||||
וגם למרות ההודעות על ביטול הרעיון באופן כללי, אתמול, כשעברתי דרך ההפגנה מול משרד הבטחון בקריה1, עדיין ראיתי פה ושם מפגינים עם הטלאי הכתום. 1 בעוברי שם, למזלי, צלצל הטלפון שלי, מה שמנע ממני להגיד למפגינים כל מה שאני חושב עליהם. הסתפקתי, לפיכך, בטרוניה לאדם מהצד השני של הקו על כך שיש הרבה רעש כי "אני עובר דרך ההפגנה של המתנחלים האלה", מה שכמובן העלה מיד את חמתן של כמה נשים שעמדו לידי, שמלמלו בקול רם "האלה...", ואני, איש נעים מזג שכמותי, הצלחתי להמנע מלעצור ולהגיד להן "כן, האלה. ותגידו תודה שלא אמרתי מה שאני באמת חושב". |
|
||||
|
||||
אני מניח שכל ציבור המתנחלים צריך להודות לך? |
|
||||
|
||||
לא, רק הספציפים ההם שהפריע להם שאני מכנה אותם ''המתנחלים האלה''. |
|
||||
|
||||
אבל טענת שהיה לך עוד הרבה בקנה, אז כולם צריכים להגיד לך תודה שלא ירית, הלא כן? |
|
||||
|
||||
משעמם לך? |
|
||||
|
||||
לא, אני פשוט עדיין המום מהחוצפה שבתגובה ההיא. |
|
||||
|
||||
איפה אתה רואה שם חוצפה? |
|
||||
|
||||
כאן:'ואני, איש נעים מזג שכמותי, הצלחתי להמנע מלעצור ולהגיד להן "כן, האלה. ותגידו תודה שלא אמרתי מה שאני באמת חושב"', ובסגנון הדברים באופן כללי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הטיעון הא-נושי פרק ב': "מחנה ריכוז נגד ההתנתקות". |
|
||||
|
||||
מטרידות אותי ההצעות להגביל את חופש הביטוי והמחאה בשם הפגיעה ברגשות. הן כשהן באות כדי למנוע השמעת יצירותיו של וגנר בישראל והן כשהן באות למנוע ממתנגדי ההתנתקות להקים את שהם רוצים להקים. בהערת אגב אעיר שאני לא מוצא את הקשר בין מחנה ריכוז לתוכנית ההתנתקות, ונראה לי שדרך מחאה זו דווקא תעורר אנטגוניזם בקרב אלו שהם מקווים לזעזע. |
|
||||
|
||||
נו, ברור שצריך להרשות להם. מה להרשות? צריך לעודד אותם! ככל שיוסיפו להתנהג כמו בהמות חסרות לב, כן תגבר הסלידה מהם ומעמדותיהם בציבור. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני באמת תוהה אם התגובות שלך נועדו בעצם להוכיח שחילונים/שמאלנים/יו-ניים-איט הם חסרי נימוס וולגריים ועל כן יש לחזור בתשובה. |
|
||||
|
||||
אין בעיה. אני חסר הנימוס הוולגרי. לא אלו שמשווים את מפוני נצרים לתושבי ברגן-בלזן. אני תוהה לעיתים אם התגובות שלך לא נועדו יותר להוכיח לעצמך ולעולם שאתה נאור ורואה את כל הצדדים באור יקרות אובייקטיבי, במקום לנסות ולהפעיל את הערכים שבהם אתה דוגל על המציאות כפי שאתה תופס אותה ולהפיק מכך את המדיניות הראויה לדידך. |
|
||||
|
||||
יתר על כן: כשהם מתרכזים באותו מחנה אפשר לסגור את השער עד שגומרים עם הפינוי, ולחסוך הרבה יזע ודמעות (ואולי גם דם). |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה. אין סיבה למנוע מהם (חוקית) את הקו הזה, אם כי יש בהחלט מקום לדבר ולמחות (לא בקול חרישי ומגמגם) כנגד קו שכזה. האמת היא, שאני אפילו לא מתרגש מהשימוש של דובי במילה "בהמות"1 כדי לתאר התנהגות, נו, די בהמית שכזו. _________ 1 לא שאני הייתי בוחר במילה הזו דווקא. התנהגותם דווקא מאוד אנושית (במובן המיזנטרופי של המילה) וזה ממש לא יפה ללכלך סתם ככה על בעלי חיים. "חוסר טעם", "זלזול מבחיל בהיסטוריה של עמם" ו"השוואות מגוחכות" יותר מוצאים חן בעיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |