|
||||
|
||||
וגם למרות ההודעות על ביטול הרעיון באופן כללי, אתמול, כשעברתי דרך ההפגנה מול משרד הבטחון בקריה1, עדיין ראיתי פה ושם מפגינים עם הטלאי הכתום. 1 בעוברי שם, למזלי, צלצל הטלפון שלי, מה שמנע ממני להגיד למפגינים כל מה שאני חושב עליהם. הסתפקתי, לפיכך, בטרוניה לאדם מהצד השני של הקו על כך שיש הרבה רעש כי "אני עובר דרך ההפגנה של המתנחלים האלה", מה שכמובן העלה מיד את חמתן של כמה נשים שעמדו לידי, שמלמלו בקול רם "האלה...", ואני, איש נעים מזג שכמותי, הצלחתי להמנע מלעצור ולהגיד להן "כן, האלה. ותגידו תודה שלא אמרתי מה שאני באמת חושב". |
|
||||
|
||||
אני מניח שכל ציבור המתנחלים צריך להודות לך? |
|
||||
|
||||
לא, רק הספציפים ההם שהפריע להם שאני מכנה אותם ''המתנחלים האלה''. |
|
||||
|
||||
אבל טענת שהיה לך עוד הרבה בקנה, אז כולם צריכים להגיד לך תודה שלא ירית, הלא כן? |
|
||||
|
||||
משעמם לך? |
|
||||
|
||||
לא, אני פשוט עדיין המום מהחוצפה שבתגובה ההיא. |
|
||||
|
||||
איפה אתה רואה שם חוצפה? |
|
||||
|
||||
כאן:'ואני, איש נעים מזג שכמותי, הצלחתי להמנע מלעצור ולהגיד להן "כן, האלה. ותגידו תודה שלא אמרתי מה שאני באמת חושב"', ובסגנון הדברים באופן כללי. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |