 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הכבוד על היוזמה! אני לא יודע מי זו הח"כית אברהם, אבל אני אתחיל לשים לב אליה. באשר למתנגדים: -קיבה מלאה קודמת לתדמית מעמדית, ומי שלא רוצה, שלא יאכל. -על מה שהגיבה הח"כית בנוגע לסוכנות אין לי מה להוסיף, רק להסכים. -בנוגע להצעה של יולי תמיר להאכיל את כולם, מגוחך ונפשע בימים בהם חסר כסף. מצטיירת לי תמונה של הררי אוכל נזרקים מדי יום לפח, כמו שאנחנו רגילים מבסיסים צבאיים, בייחוד בכל מיני ישובים כמו רמת השרון בהם לא תלויים בפתיתים וירקות מאודים כדי לשבוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן שיציגו אותנו כקבצנים שצריכים תרומות כדי להאכיל ילדים רעבים? אני לא. כל תרבות השנור המטורפת הזאת, לבקש כמה מליוני שקלים עבור מדינה שהתל"ג שלה הוא כמה מאות מיליארדים, מתועבת בעיני. נאה דורש? אני מודיע שאני מוכן לתרום את חלקי היחסי בסתימת הגרעון הנורא הזה. זה יעלה לי פחות מ 5 שקלים לחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן תרבות שנור, אבל זה לא מטריד אותי במיוחד, ביחוד מפני שכשזה נוגע ליהדות התפוצות, פרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, זו דרכם להפגין ציונות דרך הכיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבחנה "השמאלנית" הנפוצה היא בין "צדקה" ל"צדק". מפעל שממומן ע"י תרומות ומיועד רק לילדים ממעמדות נמוכים נכנס לגדר של צדקה. הכרה בכך שההבדלים המעמדיים הם תוצר של מבנה חברתי - בודאי שזה נכון לגבי ילדים, שאף אחד לא מצפה מהם ליוזמה חופשית (?) - תוביל אותנו לניסיון ליצור צדק בהשוואת התנאים. הילדים זכאים לאוכל, כמו שהם זכאים לחינוך, וזאת תפקידה של המדינה ולא של נדבנים. כל הילדים שווים בזכאות שלהם בתחומי ביה"ס. בנוגע ל"בימים בהם חסר כסף", מפעל ההזנה התקיים בישראל בשנות החמישים והשישים, כשלמדינה היה הרבה פחות כסף. הכל שאלה של סדר עדיפויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה, יש למבצע הזה מקור כספי מתבקש: קצבאות הילדים. אם המדינה מחליטה לקחת על עצמה את הזנת הילדים בגיל בית הספר, היא חוסכת את ההוצאה המקבילה מן ההורים ולכן סביר להוריד את קצבאות הילדים במקביל. הבעיה היא שלפי התוכנית (הזנת 150K ילדים ב- 180M שקלים) העלות לילד לחודש (עשרה חודשי לימודים בשנה) היא 120 ש"ח. נס נומרולוגי, שהרי זוהי בדיוק הקצבה המתוכננת לילד החל מהשנה הבאה1. אולי במשרד האוצר מכירים ילדים שאוכלים חמש ארוחות בשבוע. 1 (הקצבה לילד שנולד אחרי 1.7.2003 היא בינתיים 144 ש"ח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההערה לגבי חמש ארוחות בשבוע. האם נטען כי קצבת הילדים אמורה לכסות את מלוא עלות גידולו של ילד? את מלוא הזנתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איפה כתוב מה בדיוק אמורה קצבת ילדים לכסות. זו החלטה חברתית שנובעת מסדר העדיפויות שלנו, ומלמדת עליו. בהתחשב במצב הכלכלי של ישראל ובהשפעה שיש לקצבאות גבוהות על בניית תכנון של הישראלי הלא-ממוצע, 600-700 ש"ח לילד זו קצבה גבוהה מדי. מצד שני, 120 ש"ח זה לעג לרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, את הקצבאות עכשיו יגדילו בחזרה, כמובן. מה, אם יקטינו את קצבאות הילדים, או חלילה יעלימו אותן לגמרי ויעניקו את הכסף בעקיפין דרך מוסדות החינוך - איך החרדים יוכלו לחלוב עוד קצת כסף מהמדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מכניס לפה את החרדים? מה עם כחצי מליארד שקל בשנה שהולך לתרבות (אנשים חטאים)? לחרדים זה דווקא מצויין שבמקום קצבאות יתנו ארוחות חמות בבתי ספר. הרי כל האוכל יהיה כשר וכך יווצרו המון מקומות עבודה חדשים עבור חרדים. בנוסף, הארוחות של החרדים הם מרכיב חשוב שהחסכון בו משמעותי. די עם ההאשמות כלפי החרדים. במדינה הזאת יש בזבוז עצום בכל מקום. החרדים באו ראו למדו ועשו מה שכולם עושים (ועל כך מגיע להם נו נו נו כי מדתיים אתה מצפה למשהו אחר). אם אתה רוצה לחסל את הבזבוז תעשה זאת (למשל על ידי ביטול החוק המטומטם של ארוחות בבתי ספר) ותעזוב את החרדים. בינתיים הם שלמו את עיקר מחיר הקיצוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהם יפסיקו להיות מגזר לא יצרני שמוריד מהותית את אחוז ההשתתפות בכוח העבודה (מה שמעלה את המיסים של כל אלה שכן עובדים), כשיפסיקו לרצות לקבוע לי איך להתחתן וכשיתחילו לשרת בצבא כמוני. עוד בקשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כל עוד הם יעצבנו אותך אתה תאשים אותם בדברים שהם לא אשמים בהם? לגבי האשמותיך: 1) תגיד תודה שהם לא ממלאים את כל מקומות העבודה. בייחוד לא את הנוחים הללו של המדינה, דירקטורים, רשויות מקומיות וכו'. 2) דיון 471 תאשים רק את עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמרת עכשיו שאבטלה גבוהה עדיפה על אבטלה נמוכה? כי זה מה שנדמה לי שאמרת פה, שעדיף לכולנו שיש פחות עובדים מאשר יותר. זה מזכיר לי את ההוא שעובד בחברת חשמל שטען בלהט בפורום שינוי שמיתון עדיף על צמיחה... לפני שאני מתייחס הלאה, אני צריך לוודא שזו העמדה שלך, פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה אמירה דמגוגית שיש עודף כח עבודה ולכן יש להגביל את שעות העבודה של אנשים. ראה למשל את חוק 35 שעות בצרפת. אני לא מסכים איתה. זה הבל מבחינה כלכלית. לגבי החרדים, הם אינם מובטלים שכן הם אינם מחפשים עבודה. מובטל הוא מי שמחפש עבודה או יותר נכון - מבקש כסף תמורת היותו מובטל. מה שכן, החרדים שכן עובדים, והם אחוז נכבד, אינם מתחרים על מקומות העבודה היוקרתיים. הם אינם עובדי חברת חשמל, מקורות ונמל, הם אינם מכהנים בדוברות צה"ל ובמוזיאון ישראל וכו'. בקיצור, הם עובדים בשוק הפרטי ומקבלים משכורת על פי עקרונות כלכליים ולא לפי עקרונות הכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה בדיוק השתמשת בה. אחוז החרדים שמשתתפים בכח העבודה הוא זעום ביחס ללא-חרדים בגילם. למעשה, אם מסתכלים על המשק הישראלי בלי המגזר החרדי - מקבלים תוצאות מרשימות ביותר בקנה-מידה עולמי. כך שעל-פי כל תחשיב שהוא - החרדים מאיטים את המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקש נתונים. אני חושב שזה לא נכון. אבל שוב - נתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל מספר הגברים החרדים שאינם משתתפים בכוח העבודה הכפיל עצמו בין השנים 80 ל93 והגיע לשני שלישים מסך הגברים החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק 6.5% מהגברים בישראל לא השתתפו בכוח העבודה, כלומר לא עבדו ואפילו לא חיפשו עבודה, ממש כמו בארצות הברית וטוב יותר מאשר בקנדה. אלא שבחצי היובל שעבר מאז גדל אחוז הגברים הישראלים מחוץ לכוח העבודה פי שניים ויותר ל-14.5%. ישראל התדרדרה אל מחוץ לתחום הארצות המתקדמות. הפרופסורים אלי ברמן מאוניברסיטת בוסטון ורות קלינוב, שחקרו את הרקע למשבר הזה, גילו כי אחת הסיבות החשובות לכך היא ש-67% מהגברים החרדים מעדיפים ללמוד בישיבה במקום לעבוד. אחוז תלמידי הישיבות שאינם משתתפים בכוח העבודה כמעט הכפיל עצמו בין השנים 1980 ל-1993, ועלה מ-1.2% מכוח העבודה ל-2.3%. הנתונים שבידי החוקרים לא איפשרו להם לבדוק את הגידול באי ההשתתפות של החרדים מ-70' ועד 93'. כלומר, מתוך 14.5% שאינם עובדים ואינם מעוניינים לעבוד, יש 2.3% שהם חרדים. הרבה יותר משיעורם באוכלוסיה, אבל לא עיקר הסיבה, רחוק מאוד מלהיות הרוב. אבקש תיקון או התנצלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים מתייחסים לגברים בלבד. ייתכן שבחלק נכבד מהמשפחות החרדיות האישה היא המפרנסת, כשם שבחלק לא מבוטל מהמשפחות הלא-חרדיות יש מפרנס יחיד, גבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבשום ספר חוקים קפיטליסטי לא כתוב ששני בני הזוג צריכים לפרנס את משפחתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מעודכן. בספר החוקים הקפיטליסטי מהדורת 2005 נכתב, כי תילקח נקודת זיכוי שלמה מנשואים שבני זוגם אינו עובד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב שם "ביטול נקודת הזיכוי לנשואים שבני זוגם אינו עובד". מה המצב היום? גבר עובד שאשתו לא עובדת מקבל נקודת זיכוי אחת יותר מכזה שאשתו עובדת, או ששניהם מקבלים אותו מספר נקודות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב היום הוא שאם אתה עובד ואשתך מטפלת בילדים בבית, אתה מקבל נקודת זיכוי אחת ששווה 177 שקל, בהנחה שאתה משלם מס. אם אתה עובד וגם אשתך, אין לך נקודת זיכוי. כמובן שמי שחושב שאותם 177 שקל הם שיניעו מישהו לצאת לעבוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשה177 האלו מצטברים לשאר הקיצוצים לאורך השנה וחצי האחרונות - זה כן יעודד לעבוד (במיוחד במשפחות מרובות ילדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריכים, אבל כדאי. מתוך הנתונים שפרסם משרד האוצר אתמול: שיעור משקי הבית העניים שיש בהם 2 מפרנסים עומד על 2 אחוז בלבד. אפס מפרנסים: 63%. מפרנס אחד: 16%. ו"ספר החוקים הקפיטליסטי" מעמיד את העבודה כערך, ומעודד כל אדם בריא לצאת לעבוד. זה טוב לאדם, זה טוב לכלכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אחד מהכשלים הסטטיסטיים של יובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? נראה לי די הגיוני שכשיש שתי משכורות, הסיכוי להיות מתחת לקו העוני הוא פחות סביר. אין לי סימוכין לזה, אבל אני זוכר מנתונים שראיתי פעם שגם אם בודקים כל קבוצת אוכלוסיה בנפרד, המצב דומה (כלומר, רק משקי בית חרדיים, רק משקי בית ערביים, רק משקי בית אשכנזיים וכן הלאה). מה שכן, משקי בית של פנסיונרים מן הסתם מרימים את אחוז העניים בקרב האפס מפרנסים למעלה, אם כי לא ברור מהנתונים של האוצר אם הם בכלל נכללו בנתון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ספר החוקים הקפיטליסטי'' מעמיד אמנם את עבודת הפרך כערך, אבל תסכים איתי שעליו לעודד בן זוג אחד שלומד והשני מפרנס את שניהם. לפחות במציאות התאצ'ריסטית-נתניהוהיסטית של רפובליקת הבננות היזראלית, לעומת המצב בצרפת הנאורה, למשל, שם החול משתלם לך ללמוד ולהשכיל. וזאת בהתעלם לרגע מהשלכות המצב בישראל, כמו בריחת מוחות בלתי פוסק ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יזראלית זה ישראלית בזילזולית - השפה הזאת בה אומרים סמול או צ'פונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לתקן: זרה ז'רה ז'יר זמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם השתמשתי בכינוי "יזראלית", שכן מדינת ישראל נוהגת להתייפייף בעיני העולם המערבי; היא בוחנת את דרכיה החברתיות, המדיניות והכלכליות בהתאם לצפי של ארה"ב ואירופה "הנאורה" ממנה ובהתאם לתשקיף הראי שלהם כלפיה, ואיך בדיוק היא מכונה על ידם אם לא: "יזראל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז ''איזראלית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. עולה חדש הייתי לא מזמן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? באנגלית (וברוסית, ובניגוד לצרפתית, אם למצות את השפות שהועלו כאן) אין עצירה לשונית (א'). נראה לי שהתעתיק ללא א' נאמן יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, יכול להיות שאני מדבר שטויות. נא להתעלם (אלא אם אני דווקא צודק (-:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מבטא את המלה Israel? אִיזראל או יִזראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הנכונה היא כמובן לא איך *אני* מבטא את המלה, אלא איך מבטא אותה דובר אנגלית ילידי. וקודם חשבתי, פשיטא ש-"יזראל", וכתבתי את התגובה הראשונה, ואחר-כך חשבתי, אולי בעצם "איזראל", וכתבתי את השניה. אני די בטוח שבאמצע משפט לא מבטאים עצירה לפני התנועה. אבל אם בתחילת משפט כן מבטאים (וזה החלק שאותו אני לא יודע), זו עילה מספיקה לתעתק עם א'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Israel - באנגלית - איזראל (ארה"ב ואנגליה). Israël - בצרפתית - אישראל. יזראל - בהתאם לתשקיף הראי שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעוות והמזויף של מדינת איזראיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה לדעתך מקבל המגזר החרדי מן המדינה בקצבאות ילדים? וכמה המגזר הערבי? באיזה משני המגזרים שעור השרות בצה"ל גבוה יותר, לדעתך? ואיזה מוריד יותר את שעור ההשתתפות בכח העבודה? ועכשיו תנסה להגיד "איך הערבים יוכלו לחלוב כסף מהמדינה". נתקע בגרון? טוב מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי החרדים עכשיו בדרך לממשלה, ולא הערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, ההנחה שלך שהמשפט הנ''ל יתקע לו בגרון, לא מבוססת. קסנופוביה והרצון למצוא גולדשטיין-תורן, לא צריכה לבחור בין ערבים לחרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא כולל משכורות המורים". מסכים שהנתונים האלה לא שווים שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים שנוהג להציג שחר אילן הסרק בשרלטניות אופיינית - מעולם לא היו שווים אגורה שחוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולך, מו הסתם, ישנם נתונים ששווים יותר מאוגרה שחוקה ואותם אתה מציג באמינות ושקיפות חסרת כל אינטרס וחפה מכל אג'נדה. אוף, באמת שנמאס מהבכיינות הצדקנית הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סותר את עצמך: אם אתה סבור (וכך משמע מדבריך בתגובה שאני מגיב עליה) ששחר אילן, כמו רבים אחרים ואתה ביניהם, אינו "מציג באמינות ושקיפות חסרת כל אינטרס וחפה מכל אג'נדה" את דעותיו על חברת הלומדים החרדית - הרי שאל לך להאמין לדבריו הסובייקטיביים ולהציגם כטענה אובייקטיבית מחקרית בדוקה ואמינה. וכבר הודעת שדבריו המשמיצים לשווא שיכנעו אותך. ולא פלא, כי מיודענו אילן הסרק התמחה בשכנוע המונים באמינות ובאמיתות שקריו הנאלחים. לא לחינם האיש יושב כיום כעורך חלק ב' (החלק הארי) של ביטאון השמאל: "הארץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשמצות הסרק שלך מציגות את האמיתות הנאלחות והשקריות של האיש הסובייקטיבי ביותר באייל (רק סידרתי את המלים מהתגובה שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי שאין לי שום בעיה עם זה שתמשיך לחיות בפרדוקס עצמי בולט לעין. ''באתי רק לעורר'', כמו שאמר עמנואל קאנט על ספריו כשהופיעו לאור. מומלץ לך אחת ליובל שנים לעשות סדר בבארדאק שבראש, מאשר לסדר לאחרים את המלל בתגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצליח לעבוד עלי. לא שמתי לב להסתייגות הקטנטנה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה לקבל הסבר? האם אתה חושב שאם נכניס את משכורות המורים ההשקעה בתלמיד ערבי תשתווה לזאת של תלמיד יהודי? ז"א אתה מאמין שמשכורותיהם של המורים של התלמידים הערבים הן כל כך גבוהות יחסית לאלה של היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שההשקעה לתלמיד היא אחידה בין המגזרים, ואני לא חושב שהיא צריכה להיות שווה (יש סיבות אובייקטיביות שמשפיעות על גודל הכיתות, וצריך להתחשב גם בזה). אבל ברור לי שמשכורות המורים הן רוב מוחלט של ההוצאה על חינוך, ולכן אין טעם לדון בתקציבים בהעדרו של הנתון המשמעותי הזה. מעבר לזה, אם תורשה לי הערה מעדות אישית: אני מכיר את בית-הספר שבו לומדים הילדים שלי1, וגם כמה בתי ספר שבהם לומדים ילדים של קרובי משפחה. ערבים אין לנו במשפחה, אבל חרדים יש - ומצב בתי הספר שלהם מזעזע. 1 ואת תקציבי העתק שהושקעו שם ללא שום צורך בשנה האחרונה בנושאי "מיצוב ושיווק", לאחר שהוחלט על פתיחת בית-ספר מתחרה; אבל זה שייך לדיון אחר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקעה לתלמיד אולי לא צריכה להיות אחידה, אבל למה היא צריכה להיות תלויה במגזר ממנו בא התלמיד? האם גודל הכיתות, למשל, נובע ממגזרו של התלמיד ולא מהתקציב של בית הספר? את ההוצאות על השכר אפשר כנראה לחשב ב http://www.mof.gov.il/bud_frame_h.htm אבל זה מעבר ליכולתי. ועדות אישית שלי, אני מכיר בתי ספר ערבים, וגם מצבם מזעזע, ואני לא מוצא שום סיבה שהמדינה תשקיע בהם רק שקל על כל 12 שהיא משקיע בתלמיד החרדי, כולל משכורות או לא כולל משכורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבתי ספר דתיים יש כיתות נפרדות לבנים ולבנות ולכן מספר התלמידים בכיתה בחלק מהמקרים קטן יותר ממה שמקובל בבתי ספר חילוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש 50 תלמידים בשכבה ממוצעת, אז מנהל בית הספר החילוני יחלק אותה לשתי כיתות של 25 תלמידים, ומנהל בית הספר הדתי יחלק אותה לשתי כיתות של בערך 25 תלמידים ובערך 25 תלמידות. אם הוא מחלק אותם ל4 כיתות של 12 תלמידים, אז מדובר באפליה לא מוצדקת לדעתי. ברור שאם אין מספיק תלמידים באיזור, אז ההפליה מוצדקת, אבל זאת לא אפליה לפי מגזר אלא הפליה לפי מקום מגורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בשכבה יש 50 תלמידים ו 50 תלמידות אז בבית ספר ממלכתי יהיו 3 כיתות ובדתי יהיו 4. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא שוים שום דבר"? אין ספק שאי הכללת המשכורות פוגמת, אבל עד כדי ביטול מוחלט? האם במגזר החרדי יש בממוצע פחות מורים לתלמיד, או משכורות המורים שם נמוכות מאלה במגזר הלא-חרדי באופן משמעותי עד כדי ביטול מוחלט של מה שעולה מהנתונים? אה, אני רואה שחסר פסיק בהודעה הזאת, ואני מסכים שהיא לא שוה שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
, ראה תגובה 239306. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ידוע לך על הבדל משמעתי בין רמות השכר או מספרי המורים בזרמי החינוך השונים אז הנתונים הללו לא שוים דבר. אם אתה מקבל את ההנחה הסבירה לדעתי שאין הבדלים משמעותיים (ודאי שלא בסדרי הגודל המדוברים), אז גם אם הנתונים הללו אינם נותנים תמונה מלאה הרי שהם מצביעים על בעיה קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שמשכורות מהוות 95% מההוצאה הכללית על חינוך (בחינוך הממלכתי) 1. אם מסיבות שונות (מורים בלי תואר?) עלות השכר במגזר החרדי, לתלמיד, נמוכה ב- 10% מאשר בחינוך הממלכתי וב- 14% מאשר במגזר הערבי - אז ההוצאה לתלמיד היא אחידה בכל המגזרים. 1 זה מספר שהמצאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הנתון המומצא ניראה לי "קצת" מוגזם. עם תקציב של חמישה מיליארד שקלים בשנה, אם 95% מההוצאה פר תלמיד הייתה שכר למורים, ניראה לי ששכר המורים היה צריך להיות "קצת" יותר גבוה ממה שהוא היום. 2. עד כמה שידוע לי שיעור המורים האקדמאיים הוא הכי גבוה בחינוך הערבי כיוון שהרבה אקדמאים ערביים שאינם נקלטים בשוק העבודה הפרטי בתפקידים מתאימים לרמת השכלתם, פונים שם לעיסוק בהוראה. 3. תקציב משרד החינוך הוא בסדר גודל של חמישה מליארד שקלים. השקעה ממוצעת שלו בתלמיד היא 1750 ש"ח. נניח בהערכה גסה להחריד שיש סדר גודל של מליון תלמידים ושעשרה אחוזים מתקציב המשרד הולכים לתחזוקת המנגנון, מכללות להוראה וכל שאר הדברים שאינם קשורים נכללים בתקציב בתי הספר (מדובר בסקר שמולא ע"י מנהלי בתי ספר) וכל השאר הוא משכורות למורים, יוצא ששכר המורים הוא כ 60% מההוצאה. במקרה הזה שכר מורה בחינוך החרדי צריך להיות שלילי כדי לאזן את הפער בהשקעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אנחנו ממציאים נתונים ומחכים שמישהו פחות עצלן יחפש בשבילנו, בוא נמציא שיש 110,000 מורים; אז 95% של חמישה מליארד שקלים הם משכורת של 3600 ש"ח לחודש בממוצע (כולל מנהלים ומפקחים). האמת היא שאין לי מושג איזה חלק של התקציב הולך למשכורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון הזה קרוב למציאות (מספר המורים) אלא שמדובר במספר האנשים שעובדים בהוראה כשיש לא מעט שעובדים בשברי משרות. חוץ מזה, למה אתה חושב שהם שובתים כל כך הרבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הם יכולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך אתר משרד החינוך: ¨ÌȯÂÓ ¯Î˘Ï ≤∞∞≥≠· ÌÈ„ÚÂÈÓ ·Èˆ˜˙‰Ó ∑≤Æ∂• אופס. זה מה שיוצא כשעושים העתק+הדבק מקובץ ה pdf שלהם. בעברית מדוברת:"72.6% מהתקציב מיועדים ב 2003 לשכר מורים" (לעומת זאת, עוד "18% מיועדים לשכר עובדי השלטון המקומי ושכר עובדי הציבור האחרים" - תעשו עם זה מה שאתם רוצים). התקציב כולו, אגב, היה 24.6 מיליארד שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד: מס' המורים במגזר היהודי היה 105,000 ובערבי 20,000. זה נכון לשנת 2001, האתר אינו מכיל נתונים עדכניים יותר בעניין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהמורים הם עובדי רשויות מקומיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואה, הרבה יותר קל לנחש את כל המספרים. ממילא מקבלים בסוף בערך אותו דבר, וככה לא צריך לתרגם מ-Æ≥≠·ÌÈ„ לעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשו לי לנחש למה הנתונים לא שווים כלום. בתי ספר שונים מקבלים תקצוב בצורה שונה. חלק מבתי הספר: יסודיים ממלכתיים, ואלו של ש"ס ואגודה מקבלים שעות של מורים המועסקים על ידי משרד החינוך. בנוסף הם מקבלים דמי כיס שרובו מגיע מהרשות המקומית. בתי ספר אחרים מקבלים את התקנים של המורים מהרשות המקומית. ויש בתי ספר המקבלים את כל הכסף לחשבון הבנק שלהם והם משלמים את המשכורות למורים. למרבה הפלא, יש הרבה בתי ספר חרדיים כאלו ומעט בתי ספר חילוניים כאלו (אשר לעיתים נספרים כחרדיים בטעות). כלומר, הסיבה שבתי הספר החרדיים מקבלים כל כך הרבה כסף היא פשוטה מאוד - בחלקם הכסף הוא לא רק דמי כיס יש לו גם משמעות. בנוסף, וזה כבר לא מוצדק, יש שם יותר פנימיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הססטיסטיקאי הראשי כותב בתגובה לטענות שהעלה חבר הכנסת גפני על הסקר: "ההשוואה בין המוסדות אינה משמעותית ועל כך התנצלותנו". תחת כותרת המשנה "הקרב על הסקר", |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 263814 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמתעצל לקורא שם עד הסוף, הנה ציטוט נוסף: "בסוף השבוע עדיין הופיעה ההודעה על סקר תשומות החינוך באתר האינטרנט של הלשכה ללא כל הסתייגות או הודעה על טעות. "הארץ" ביקש להבין מדוע. בלמ"ס מיהרו לצנן את התלהבותו של גפני. לדבריהם, בדיקת הלמ"ס העלתה כי "מרבית בתי הספר החרדיים לא כללו משכורות מורים בדיווח". הלשכה תפרסם תיקון לסקר רק בסוף הבדיקה שהיא עושה, כשיהיו בידיה נתונים מעודכנים. אבל, מבהירים בלמ"ס, "ייתכן מאוד שבסוף הבדיקה, התיקונים שייעשו לא יהיה בהם בכדי לשנות את המסקנות בצורה מהותית"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי. ראש הלמ''ס מתנצל במכתב רשמי על-כך שההשוואה לא היתה משמעותית, ולעומתו גורמים עלומים בלשכה מוסרים לעיתונאי שאולי בסוף זה יראה אחרת. אכן, תמונת מצב מאוזנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניאלץ לחכות עד סוף הבדיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. עד אז, המלה האחרונה היא של ראש הלמ"ס: ההשוואה (שבה התעלמו ממרכיב השכר) לא היתה משמעותית. (למה כל-כך חשוב לערפל את התמונה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשוב לערפל. חשוב להביא את כל העובדות, כולל זה שהלמ''ס כן השאיר את הדו''ח באתר שלו, לפני שהחגיגות החרדיות על העוול הזה שנעשה להם הופכות להיות ''עובדה מוצקת'' שתצוטט אלפי פעמים עם שאר הקשקשות והסנפירים. מה שכן, הלמ''ס ראויה לכל גינוי על פרסום הדו''ח העלוב הזה שייתכן שאינו משמעותי בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם המספרים הם כה מגוחכים שאין טעם להתייחס אליהם ברצינות. אם גם אחרי תיקון הם ישארו פחות או יותר אותו דבר זה לא מעיד על החינוך החרדי אלא על הלמ''ס. כנראה שגם במוסדות אובייקטיביים לכאורה אי אפשר לסמוך על מחקרים. וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מגוחך במספרים? אתה יכול לתת דוגמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד חרדי מקבל פי 12 מערבי. לא 30% יותר, לא 50% יותר, גם לא פי 2. - פי 12! הייתי מצפה שבתיה"ס של החרדים יצופו בזהב. כנ"ל, לגבי זה שחילוני מקבל פי 4 מערבי. עצם עשיית חשבון ללא שכר מורים שהוא לפחות 90% מתקציב בתיה"ס הוא מגוחך לגמרי. אם כל כך חשוב לכתוב שטויות שישוו את העלות של הכנת התלמידים לחג החנוכה ויגלו פערים מדהימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שבתי הספר החרדיים מצופים זהב, בתי הספר הערביים מצופים בחומר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד (ויש כבוד) לערכים כמו רווחה, שוויון וצדק, לא לכולם צריך להעניק את אותם השירותים מהטעם הפשוט שלא כולם צריכים אותם. שוויון קיצוני בדמות האכלת כלל תלמידי המדינה הוא מיותר מיותר מיותר (מיותר כבר אמרתי?). למה זה טוב? בזבוז משווע של כסף, ולא, זה לא תפקידה המדינה ולא זכות אנוש בסיסית. זכות אנוש בסיסית זה לא להיות רעב על בסיס קבוע, או, לא עלינו, בתת תזונה. כאן יש מקום להתערבות, התערבות מקומית למי שהיא דרושה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי, השאלה של הזנת כלל תלמידי המדינה אינה שאלה של שוויון קיצוני ואפשר להתווכח אם היא תפקידה של המדינה. אבל זה פחות עקרוני עבורי. מה שמאוד חורה לי הוא ההסתמכות של המדינה על תרומות כדי להאכיל את התלמידים חסרי היכולת. זהו בהחלט תפקידה של המדינה ולא תפקידם של בעלי-ההון, גם אם הם מלאים ברצון טוב. כאן טמון ההבדל בין צדק לצדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אנחנו מסכימים. (אבל ביום שבו זו תהיה הבעיה האקוטית ביותר של הממשל שלנו אני אלך לבית כנסת ואומר ''שהחיינו'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נופלת לידך הזדמנות לומר ''שהחיינו'', אין שום סיבה לחכות לביקור הבא בבית-כנסת. (סתם כך לא הייתי מציק לך, אבל זה תירוץ לספר שקראתי בביקורת של מאיר שניצר (על הסרט ''אושפיזין'' של שולי רנד) הערה על ''שתי הגרסאות של התלמוד''. הוא מן הסתם חושב שב''שני לוחות הברית'' הכוונה היא לברית הישנה ולברית החדשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי הוא התכוון לתלמוד הבבלי מול התלמוד הארצישראלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושש שלזה הוא התכוון. (איך אפשר לקרוא לשתי יצירות כל-כך שונות "גרסאות"?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כמה פרטים בסיסיים: http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individua... כפי שתראה מהדף, הרזומה הציבורי של חברת הכנסת אברהם הוא נרחב ומכובד, וכולל BA במדע המדינה, שזה תמיד דבר טוב, ועוד מבר-אילן שהיא אוניברסיטה ערכית ומוצלחת. כמו כן, ראויה לציון שליטתה של חברת הכנסת בשפת הלדינו, דבר שהופך אותה לשגרירה מצויינת של ישראל בקרב הגוים. תרומתה הציבורית העיקרית לפני הגעתה לפוליטיקה הייתה בתפקידה כרל"שית של יקיר המערכת ביבי נתניהו. השגיה עד כה בכנסת כוללים בין השאר הסתובבות עם כרבולת מטופשת והתעקשות מטופשת עוד יותר ללבוש חליפות מצועצעות עם עניבות, רק משום שכל חברי הכנסת הגברים לובשים חליפות עם עניבות, והיא רוצה להיות כמוהם (ומזל שאין כנסת עם רוב של נשים, שאז היה מגיע חבר הכנסת הגבר שהיה בוחר להסתובב שם עם חזיות ונעלי עקב, כי הוא רוצה להיות כמו כל חברות הכנסת). אבל לא הכל שחור. הנה ביוגרפיה קצת יותר חיובית של חברת הכנסת (וזאת, בניגוד לקודמת, לא טוענת בעקשנות שמדובר דווקא ב"חבר כנסת"): http://www.hanivharim.co.il/Nivharim/articals.asp?id... . ביוגרפיה מקוצרת זו אף נתלית באילנות גבוהים כגון מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן כהוריה הרוחניים של אברהם, לצידו של ז'בוטינסקי. עם זאת, יש לתהות לגבי הצמדת הביוגרפיה הזו לטקסט הזה - http://www.hanivharim.co.il/data/UserPage/roohama-av... - המתאר את פעולותיה הנמרצות של הח"כית כנגד קיצוצים בתקציב ובעיקר קיצוצים בקצבאות. כמו כן מצויינת שם מלחמתה של אברהם למען זכות השביתה של העובדים, כמו גם נגד עצם השימוש של העובדים בזכות הזו. קטע כזה. בכל אופן, אברהם עומדת בראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, ושם, עושה רושם, היא מקדמת מגוון יוזמות שלא לגמרי הבנתי למי הן אמורות לסייע, אבל זה רק אני. לבסוף, כדאי לקרוא את הקטעון הבא מגלובס, המתאר את המאבק בין אברהם לתמיר בסוגיה שלפנינו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני הרעוע אינו משחק איתי אחד מהמשחקים המעצבנים שלו, היתה עליה כתבה באחד המוספים, והיא הצטיירה שם כיצור פאתטי עד מאד. בייחוד היא הרשימה בשימוש בפניני לשון ומכתמים שלפי ההקשר היה ברור שאין לה מושג מה פירושם. טוב, בוגרת מדעי המדינה, אנחנו יודעים על בשרנו מה זה אומר. אבל הגב' הנכבדה אינה הנושא. הנושא הוא ההצעה שלה. פויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטוב ולרע, זו גם ההצעה של יולי תמיר ואתי ליבני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידיעה שמעלינו ישנה פסקה המתחילה במשפט ''חוק ההזנה שיזמה ח''כ אברהם שונה מחוק דומה שיזמו ח''כ יולי תמיר (עבודה) ואתי ליבני (שינוי)...''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כיוונתי רק לרעיון לממן את החוק מתרומות בחו"ל. לגבי מפעל ההזנה עצמו אני עוד חלוק עם עצמי (עם יתרון קל לעצמי) שכן מחד אני בעד הפניית התמיכה הממשלתית ישירות לילד הנצרך ולא להורה הצורח, ומאידך חויתי על בשרי את מפעל ההזנה הקודם1 ואם מה שעומד לקום יזכיר את ההוא, הרבה יותר זול לזרוק את האוכל לפח כבר במקומות הייצור שלו, ולחסוך את ההובלה. _____________ 1- אני מקוה שאף אחד באייל לא מספיק חכם לקבל מזה מושג לגבי הגיל שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכות המזון אמנם תעלה (וכך גם המחיר). אולם הרעיון היסודי שזה בזבוז כסף לא ישתנה. אני קצת מכיר משפחות שמקבלות סיוע במזון ואני יכול להגיד שהם מן הבררנים ביותר באוכל. מפעל ההזנה על כן תהיה בעלת אותה יעילות אפסית. איני מבין מדוע אי אפשר שכל מנהל בית ספר יחליט על מפעל הזנה וימכור אותו לתלמידים או לתורמים בשכונה לפי הצורך. אני ראיתי דבר כזה נעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מפני שאי אפשר להסתמך על זה ש*כל* מנהל בית ספר יעשה את זה. מנהל בית ספר בשכונת מצוקה עם רמת עבריינות גבוהה, יש לו הרבה בעיות אחרות ואולי מנקודת הראות העמוסה-מדי שלו - עדיף שהמדינה תטפל בעניין ההזנה, וגם אם המדינה תעשה את זה ביעילות לא מספיקה - בכל זאת, הילדים לא ישארו רעבים, או שלפחות *חלק* מהילדים לא ישארו רעבים, אלה שהם לא בררנים מדי והרעב הוא שמכתיב להם. ואשר לתורמים בשכונה - הרי זה חוזר לנושא שכבר נידון פה בימים האחרונים, אינני זוכר באיזה דיון - התורמים בדרך כלל אינם בשכונה, לא בשכונה ה*זאת*, ויש צורך לחפש אחריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אם בתי הספר הם של המדינה ואין תחרות אין סיבה שהמנהל יעשה משהו בכלל. אם יפריטו את מערכת החינוך מנהלי בתי הספר יעשו את כל הנדרש. מדיניות ריכוזית דורשת עוד ועוד טלאים של התערבות שרק גורמים לעוד נזק ובזבוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני חושבת שעכשיו, לראשונה זה זמן רב, אני מתחילה להבין את ההגיון המנחה אותך: אתה מתכוון שאבא-נרקומן-שקוע-בחובות-אמא-נרקומנית-זונה, שנורא מעניין את הת** שלהם איפה הילד לומד, האם הוא בכלל לומד, מה הוא אוכל והאם הוא אוכל - ברגע שתהיה תחרות בין בתי הספר, הם יגידו לעצמם: "לא רוצים את המנהל בית ספר הפארש הזה, אנחנו נעביר את הממל'ה שלנו לבית ספר יותר טוב ו*יותר יקר* - ושם יעשו בשבילו את כל מה שצריך, לימודים, אוכל..." - נכון שסוף סוף הבנתי את ההגיון הצרוף? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |