 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחמה היא ככל הנראה בלתי נמנעת , הבעייה היא שאוייבינו מצפים לה ויהיה קשה הפעם להפתיעם. עראפאת ,שעכשיו כבר ברור שמעולם לא רצה בשלום עם ישראל מתכנן כנגדנו מלחמת התשה כשמטרתו היא להשיג את מה שהחזבללה השיג בלבנון , נסיגתנו תחת אש. הדבר הבעייתי מכל הוא המורל והאחדות שלנו עם שהוא מפולג ומפורד בקרב עצמו יתקשה להילחם בצורה אפקטיבית. צבא שאחוזים גדלים והולכים שהמתגייסים אליו הם מסוממים שוב אינו אפקטיבי כבעבר וכיצד יוכל להיות ? ובנוסף לכל העריקים והמשתמטים למיניהם יש את הבעיה של ההורים שכל כך חוששים לחיי ילדיהם עד שאינם מוכנים שישרתו באיזורי סכנה, וחוששני שבעיה זאת רק תלך ותחמיר. שורשי הבעיה הם כמובן במערכת החינוך . הבא ונודה לעצמנו שמערכת החינוך שוב אינה מתפקדת והיא יוצרת כמויות גדולות של פראי אדם אלימים שאולי מתמצאים קצת במחשבים אבל במעט מאוד דברים אחרים בוודאי לא ב"תרבות " ובציונות אלא הם הדברים שנותנים לאדם את הכושר והרצון להילחם למען דברים שהוא מאמין בהם . מה אפשר לעשות ? החמרת המשמעת בחינוך לבדו לא תעזור אם כי אין ספק שהחזרת כוח ההרתעה למורים וצמצום דרסטי של יכולת התערבות של ההורים במה שקורה בבתי הספר בהחלט לא תזיק. מעבר לכך יש להודות ששיטת החינוך הקיימת "המקצועית " פשטה לחלוטין את הרגל . לדעתי יש לפתח שיטת לימודים חדשה שבה תהיה יותר זיקה לאלמנטים מסויימים של המסורת כן גם היהודית שהיא בעצם הבסיס של התרבות שהוקמה במדינה הזאת . לא בצורה שמסורת זאת מועברת בבתי הספר של ש"ס חלילה אלא כפי שאומר אמנון דנקנר במאמר שהתפרסם היום במעריב בשם "ריק תרבותי " ( מאמר שצריך לחרוט אותו על לוחות של זהב במשרד החינוך ובבתי הספר השונים ) " " מערכת תרבות בסיסית משותפת שנשענת על מסורת ארוכת שנים ושבה האדם הצעיר מורגל ,חש נוח בתוכה ויודע את נוסחותיה ונימוסיה וגדל אל תוך כל אלה בתחושה של בעל בית בתרבותו" כפי שדנקנר מציין במאמרו יש כיום אצל הנוער החילוני מעין "חור שחור תרבותי " , הם אולי ידעו לציין את שמות הסרטים האחרונים של הוליווד ושמות במאים ידועים וכוכבים הוליוודים וכו' אבל לא הרבה מעבר לזה ( ואני ממליץ לכל מי שלא מאמין לקרוא את ספרו של אבנר שביט "זאת לא המסיבה שלי " כדי לקבל תיאור ממקור ראשון של הריק הרוחני המוחלט הזה ). אז מה אפשר לעשות ? לדעתי האישית להציג את המסורת התרבותית בצורה חדשה ומעניינת יותר מהצורה המשעממת והיבשה שהיא מוצגת כיום . ללמד את התנ"ך בצורה חדשה ומעניינת כבסיס התרבות שלנו בדרך שאותה מציע המשורר והמבקר מנחם בן מזה שנים , לדון בנושאים מסורתיים שהם רלוונתיים לאירועים מודרניים כמו ההדיונים על הגולם בהלכה והרלוונטיות שלהם לנושאי ההנדסה הגנטית של היום ואלה הן רק דוגמאות, וכדי ללמוד ולהיהנות מזה לא צריך לחזור בתשובה. . לדעתי רק אנשים שמכירים וגאים ונהנים מתרבותם המיוחדת יכולים להיות אזרחים ופטריוטים טובים ולרוע המזל זה מה שאנו זקוקים לו כעת עתה כשברור שהערבים אינם רוצים בשלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתיחס רק לנקודת החינוך שהעלית. מדוע אתה חושב "יוצרת כמויות גדולות של פראי אדם אלימים"? האם יש קשר ולו עקיף למצב המדיני-פוליטי שמחלחל לאושיות החברה זה למעלה משלושים שנה? מה בין הנדסה גנטית ול "מלחמה היא ככל הנראה בלתי נמנעת" כפי שקבעת באופן נחרץ בראש תגובתך? והאם אמנון דנקנר, אכן עוקר הרים וטוחנם, איש הגות משיכמו ומעלה אמור להוות מופת בבית הספר האידאלי? (שלא לדבר על מנחם בן שרק מאמרו על ההומוסקסואליים משבוע שעבר הוא דוגמא אקוטית לפתיחות ועומק מחשבה שפסו מו העולם לפני שתי מאות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אינני משתגע על דעותיו של בן על ההומוסקסואלים וגם לא על נטייתו להביא ציטוטים פורנוגרפיים בכל ביקורת שלו ( אם כי נראה לי שזה בהחלט מושך קוראים ואולי זאת המטרה ). אבל באשר לדיעותיו לגבי הוראת וערכו של התנ"ך שאין להם קשר לדיעותיו על ההומוסקסואלים , כל מה שיש לי לאמר עליהם זה : דברי אלוהים חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאין שום קשר בין הנדסה גנטית ומלחמה , זאת הייתה רק דוגמה שנתתי ללא קשר לנושא המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על-סמך מה ה"מסקנה", שנדמה כאילו יותר מדי מסכימים לה, שערפאת מעולם לא רצה שלום? ברק דחק אותו לפינה, אמר לו "_רק_ את זה תקבל, ואתה חייב לחתום על סיום הסכסוך", בתנאים משפילים ובלתי קבילים מהצד הפלסטיני. ברור שהוא סרב, והבין שאפילו עם השמאל הישראלי הוא לא יקבל את מה שמגיע לעם שלו. אפשר להסיק מזה שהוא לא רוצה שלום אבל אפשר גם להסיק שהוא רוצה שלום צודק וסירב לשלום כפוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמנע את פתרון בעיית הפליטים בשנות השבעים דחקו אותו לפינה? כוונתי לhttp://techst02.technion.ac.il/~sheket/stance/refuge... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז חתימת הסכם אוסלו הולעטו התלמידים בבתי הספר הפלסטינאים בדברי שינאה ושיטנה כנגד ישראל והיהודים, ואני חושב שזה לבדו מראה על כוונותיו האמיתיות וארוכות הטווח של עראפאת . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין מדוע דווקא היהדות צריכה להוות את אבן הבניין לחיזוק ערכי ישראל כלאום. בשום מדינה מערבית אחרת אין הדת אחראית על ביסוס הערך הלאומי. אני חי במדינה זו כפטריוט ישראלי בכל מאודי, אולם ליהדות אין לי צל של זיקה. נו טוב, אולי מלבד אוזני המן. זה טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ"ך אינו דווקא היהדות , זהו משהו ששימש כבסיס לדת היהודית אבל גם לדת הנוצרית והמוסלמית והתרבות המערבית בכלל . דבר כזה אינך צריך לדחות משום שהוא נראה לך כדתי האמן לי : החרדי בבני ברק מתייחס לתנ"ך באותה החשדנות שבה חילוני מצפון תל אביב מתייחס אליו ומתוך אותו חוסר הידיעה .ומה שאני מדבר עליו זה לא דווקה מסורת דתית , אלא מסורת תרבותית , שהדת שהתפתחה ממנה היא רק אספקט אחד. אם זה היה תלוי בי כי אז התנ"ך ודברים אחרים בתרבות היהודית -עברית -כנענית היו נלמדים בדרגת חשיבות הרבה יותר גבוהה ממה שיש להם היום ובאמצעים שונים , דרך הקרנת קטעים מסרטים , צפייה בתארוכות , דוגמאות של מציאות וירטואלית,כל זה כדי ללמד את התלמידים משהו על התרבות שלהם שהיא אחד הבסיסים לתרבות המערבית ולערכיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אלי היקר. אמנם התנ"ך אינו דווקא היהדות, אבל היהדות היא פרספקטיבה מסויימת על התנ"ך כפי שהיהודים רואים זאת. אני לא רואה שום סיבה לבסס על הפרספקטיבה הזו את המסורת הלאומית שלי, שורש התרבות שלי כישראלי, או כל הקרנה של סימבוליות מסויימת על מהות המדינה. בל תשווה בין דרך השקפתי על התנ"ך לדרך השקפתו של פלוני מבני ברק - אני מתייחס לתנ"ך בביטול מוחלט. היהדות אמנם היא סיבת מפתח לעצם היותנו אזרחים חופשיים במדינת ישראל; אלפיים שנות גלות שרדנו בזכותה ואף סיבת הקיבוץ בארץ המובטחת הייתה היהדות והציונות. אדם חופשי בדיעותיו שנולד למציאות הזו, אינו חייב לקבלה ואף יכול לשנותה. ועובדה, אתה חי במדינה בעלת רוב חילוני, שסטטיסטיקה בדוקה מראה על מגמתיות של עליה בניכור מוחלט מדת בקרב בני נוער (והלוא ילדים הם העתיד, לא?). אתן לך שאלה להתחבט בה: מה טיב ייחודו התרבותי של עם המתבסס על התנ"ך, כפי שאתה רואה זאת, אם רוב העולם המערבי וכן העולם הערבי, מתבססים על אותו 'תנ"ך' (שוב, ע"פ הסברים שניתנו על ידך) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך על מה אתה כן מתכוון לבסס את הזהות הלאומית שלך ? על התרבות האמריקנית המודרנית ? הרוב החילוני במדינה הזאת הולך ומצתמצם הן בגלל ירידה בילודה והן בגלל שמספר לא מועט בתוכו שוב אינו מרגיש בנוח עם תפיסת חיים חילונית "עכשווית" לחלוטין . רבים מחפשים פתרונות במיסטיקה הודית בניו איג' וכו ' וגם חזרה בתשובה. דעתי היא שעל מנת שהתרבות הישראלית החילונית תמשיך להתקיים עליה למצוא בסיס חדש -ישן וזהו הקשר התרבותי עם דורות קודמים . לא בצורה שזה נעשה עד כה , בהחלט לא אלא בצורה אחרת . אבל זה כבר נושא למאמר שלם שאותו אני מתכוון לכתוב מתי שהוא בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אלי, אם ארצה לבסס את דעתי ה*לאומית*, לא אגבש אותה על רקע *דתי*. נקודה. המדינה בה אתה חי שסועה ומפולגת על ימין ועל שמאל. גיבוש לאומי, גם ככה אין כאן. אולי זו הבעייה עליה אתה מדבר, אך כפי שאתה רואה, הדת אינה עוזרת רבות לפתרון העניין. ומאיפה אתה שואב את הסטטיסטיקה לגבי ירידה בילודה וההתעניינות הגוברת בבודהה? אשמח לעיין באסמכתא בנושאים. "תרבות ישראלית", כפי שאתה מכנה אותה, עדיין לא קיימת. ישראל מורכבת מפאזל של תרבויות ומסורות שונות שהביאו איתם אנשים בבואם ארצה. אין דבר המזוהה, לדעתי, כתרבות ישראלית מגובשת. (עדיין מעוניין לשמוע תשובה לשאלתי מהתגובה הקודמת, לגבי ביסוס זהות לאומית ייחודית על ספרון שכל העולם, כמעט, מזדהה איתו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר התמהוני , העובדה שכל העולם העוסק בתנ''ך ( בעצם רק העולם המערבי ) לא צריכה להפריע לנו , כל העולם גם מודה בכך שהתנ''ך שייך בראש ובראשונה לנו, ובמידה מסויימת התפיסה של כמה עמים וארצות בעולם הייתה מבוססת על ההנחה שאנו העם של התנ''ך. במידה רבה עצם העובדה שניתנה לנו חשיבות כזאת מסיבה כזאת תרמה במידה מסויימת לביטחון העצמי של היושבים כאןולדעתי איפשרה להם לבצע דברים שלא היו יכולים לבצע לולא כן .זה עדיף על פני להיות עוד גרורה אמריקנית (שהולכת ודועכת לכיוון העולם השלישי ) שמחקה בכל את התרבות האמריקנית ( עם כמה תוספות הודיות כמו הטראנס). גאווה תרבותית כזאת יכולה לתרום הרבה מאוד להישגים של עם, לעומת תחושה כללית שאנו לא יותר מפרובינציה עלובה של ניו יורק. וכפי שציינתי אין המדובר רק בדת אלא בעיקר בתרבות ואם כבר דעתי היא , שהההשגים התרבותיים הגדולים שאותם הישיגו היהודים בימי הבינייםבארצות הנצרות והאיסלם הושגו גם הודות לבטחונם העצמי הגדול של היהודים שאם כי נשלטו בידי נוצרים ומוסלמים , הרי בסופו של דבר ידעו שבני אמונות אלה חיבים להם הכל ומתבססים עליהם ובעצם על התנ''ך. היהודים שחיו בהודו ובסין לעומת זאת ששם רוב הציבור היה אדיש כלפיהם לחלוטין ולתרבותו לא היה כל קשר אליהם , לא היה להם את הביטחון העצמי הזה וכתוצאה לא הישיגו שום הישג תרבותי ראוי לציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן הדבר היחיד שאיחד בין פאזל הקבוצות השונות שיגיעו לכאן היה האמונה בתנ''ך ובנגזרותיו , וזה מה שקישר בינהם. ברגע שנטשת זאת שוב לא היה דבר שיקשר בינהם ואת התוצאות אנו רואים מול עינינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ''ך הוא בית הגנזים של השפה העברית. מי שרוצה ללמד את התנ''ך רק על אש קטנה - רצוי שיבחר לאזרחי ישראל היהודים שפה חדשה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת הבטחון העצמי שאתה מדבר עליה נובעת מהשימוש בתנ"ך כמסמך היסטורי המקנה לנו לגיטימציה משהו, לשכון בארץ הזאת, ולא מהסיבה שהצגת. למעשה, טוב מאוד שהתנ"ך קיים - למטרת ראייה בלבד. אני לא חושב שהעולם המערבי (אני מניח ששנינו מתכוונים לנצרות) וכן העולם הערבי (האיסלם), שמים קצוץ - תסלח לי - על העובדה שהדת היהודית הקטנה עד גיחוך קדמה להן, כרפלקציה על התנ"ך. מתחילת ימי הגלות, דרך כיבוש הציונים וכלה במדיניות שמטוות ממשלות עד ימינו אנו, אנו מתרצים את היותנו כאן, "כי כתוב שם". איזו תרבות חלופית אתה מציע, אם כך, בטענה שאנחנו מת-ארה"ב-ים יותר מדי? זה כ"כ נורא שילד בן 8 יקרא ג'י קי רולינג מאשר דבורה עומר, רק משום שהאחרונה שייכת לרפרטואר התרבות הישראלי והראשונה לא? ואם כבר, מה רע בחיקוי המדינה המשגשגת בעולם? והקשר שהצגת בין "לנו יש זכויות יוצרים על התנ"ך - ולכן הצלחנו בגולה", הנו רופף להדהים. אמנם אלו שהתגוררו בגולה שמרו על זהות יהודית מסויימת, אך למעשה, ידוע כי חלק ניכר של יהודים זנחו את דתם לטובת ההתמזגות בגולה לשם הזדהות חברתית, הצלחה כלכלית ועוד. והדבר נכון באם אני מדבר על ימיינו, אם אני מדבר על המאה-מאתיים השנים האחרונות או אם אני מדבר על עדויות מוצקות מ.. התנ"ך. אמרתי זאת פעמים ספורות, אומר זאת שוב ; רק משום שהתנ"ך הוא הדבר היחידי שמקשר בין ה"פאזל" הזה אין לעשותו אבן בניין לסימול תרבות ישראלית, ולו רק בגלל שהנו אובייקט דת. אני מתנגד לכך בפרט, משום שאיני אדם דתי ו"ישראליות" בשבילי אינה התנ"ך כלל. אני בטוח שערביי ישראל, הבדואים, הדרוזים והצ'רקסים שחיים במדינה זו כאזרחים בעלי תרבות, מסכימים איתי (כמו יהודים רבים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל זרמים שונים בנצרות לאורך ההיסטוריה כן שמים קצוץ והרבה מאוד קצוץ על כך שאנו עם התנ"ך . אבה ונאמר שעובדה זאת גרמה להם ליחס ליהודים שבקרבם ולאלה שבארץ ישראל ( והכוונה לתקופה המודרנית ) חשיבות שיוחדת שלעולם לא היו מקבלים ללולא התנ"ך. נכון היחס הזה יכול להיות שלילי כמו גם חיובי (ודי אם נזכיר את כל אותם זרמים פרוטסטנטייםב ארה"ב שמחכים בקוצר רוח לאפוקליפסה שתתחיל מכאן ועושים כמיטב יכולתם כדי לקרב אותה ). אין רע בחיקוי התרבות המשגשגת בעולם , אך זה רע כאשר החיקוי הופך למתבטל לחלוטין, דהיינו כל דבר שמצליח בארה"ב צריך משום כך להצליח אוטומטית גם אצלנו בזמן שאנו לא יוצרים שום דבר מקורי משלנו . לא איכפת לי שילדים יקראו ויהנ ו מרולינג אבל כן הייתי רוצה שגם יקראו ויהנו באותה מידה גם מסופר ישראלי כלשהו ויותר מאחד. למה? משום שתרבות היא הרבה יותר מעניינת וחיה כאשר היא יוצרת דברים מקוריים משלה ורעיונות מקוריים משלה , אם כל דבר צריך להיות חיקוי והעתק של ארה"ב אז אין כל צורך להישאר כאן בשביל זה. כבר עדיף לנסוע לארץ המקור ולהישאר שם (ובעניין הזה אני בטוח שאני אמצא רבים מאוד שיסכימו איתי ). ןמכל היצירות של התרבות העברית היצירה המקורית והמשפיעה ביותר על תרבויות אחרות היא התנ"ך . שום יצירה אחרת של התרבות העברית הישראלית לא הישיגה דרגה כזאת של השפעה והערצה ברחבי העולם . זהו מודל שהוכיח את עצמו בצורה מדהימה , לכן לדעתי זהו בסיס טוב יותר מכל בסיס אחר כדי ליצור מימנו תרבית אלתרנטיבית.ובאשר להסתמכות על התנ"ך תתפלא אבל זהו דווקא בסיס שעימו יכולים הדרוזים והצ'רקסים להרגיש קרובים יותר בעולם המושגים שלהם ( שגם הוא , כן כן, מבוסס במידה מסויימת על התנ"ך ) מאשר עם עולם התרבות הפופולארית האמריקנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אלי, אגיב ע"פ סדר דברייך שלך. ראשית כל, כקונטרה לטיעונים *שלא* הבאת שיאששו את טענתך שלמישהו איכפת שזכות הראשונים על התנ"ך היא שלנו - וההשפעה היא חיובית, אביא את כדוגמה (מהחדיש לעתיק): את האינטיפאדה, מלחמות ישראל, השואה, הפרעות והאנטישמות בגולה במאות הקודמות, גירוש יהודי ספרד, גלות בבל, יציאת מצריים (אוי, זה היה ממש קצת לפני שקיבלנו אותו, את התנ"ך. סליחה). קיומו של התנ"ך לא עזר לנו ולו במאומה בשום דרך שהיא בכל דברי ימי ישראל. ההיפך. הוא המיט עלינו שנאת גויים ואת תיעוב המיעוט שאנחנו. אולי הנוצרים מקבלים את תוקף הברית הישנה, אבל עלילות דם - היו. אולי המוסלמים מכירים בסיפורי תנ"ך משותפים - אבל הג'יהאד קיים. תועלתו של התנ"ך, כפי שהזכרתי בטענותי הקודמות, הנו כשטר בעלות על פיסת האדמה הזו (וגם כאן תוקפו בספק). בנוגע לתרבות ייחודית למדינתו, ולא כזו שמועתקת מאחרים, אתה צודק לחלוטין. אין לנו תרבות מוגדרת משל עצמנו. אולי עוד 100-200 שנה, תהייה אחת. שוב - מדינתנו הצעירה עדיין לא פיתחה תרבות "ישראלית". ואל תטעה, אלי! אל תטעה! התנ"ך הנו יצירה של תרבות *ישראלית*?! באמת! אל תשכח את מה אתה מבסס על מה! ו-"השפעה והערצה ברחבי העולם"? היהדות היא דת שכמות מאמיניה בעולם קטנה עד גיחוך (לעומת הדתות האחרות). לאמר שהיא גררה אחריה אנשים רבים בהערצה אחריה יהיה יומרני כמעט כמו לטעון ש"מקדונלדס" צריכים לסגור כי פתחו את "שמוליק-בורגר" בשכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ"ך הוא יצירה של התרבות העברית , זה מה שאני אמרתי , וודאי שהוא לא נוצר בידי התרבות הישראלית המודרנית אבל היא נוצרה במידה רבה בהשפעתו והישיגה הישגים לא מועטים בהשפעתו. באשר לכל האירועים שהבאת כדוגמה לנזק שהתנ"ך הנחיל עלינו , האניטישמיות , הפרעות , עלילות הדם , השואה , הכל נכון אבל... בסופו של דבר מה עדיף : להיות עם שתורם ומשפיע על עמים אחרים או עם שנשאר נידח ו"בשוליים" ? . ואגב למרות שאנו מרבים להדגיש את הסבל שעברנו לאורך הדורות ,עם היוצא דופן של השואה הרי האמת היא שהיו עמים אחרים שסבלו לא פחות אם גם מסיבות שונות. אלא שהם מעולם לא הישאירו את החותם שלהם על עמים אחרים כמו היהודים בגלל התנ"ך , והם נשארו בצד או נעלמו.( ואל נשכח שהסבל של היהודים לא היה באמת תמיד נורא כל כך , היו גם תקופות רבות של שקט ושלווה ופריחה במקומות רבים , והסבל היה לרוב תוצר של אירועים שונים שמהם סבלו גם אחרים ולא רק היהודים, , נכון הוא שבספרי ההיסטוריה שלנו נוהגים להגזים בכך מעל ומעבר לכל פרופורציה). אני , מר האלמוני , מעדיף להיות חלק מתרבות שמשפיעה בצורה כזאת עד שאחרים מוקסמים ממנה ומעברה וממה שאמור להיות עתידה, ולא חלק מתרבות פסיבית ,ו"שקטה" ומשעממת מין ניו זילנד כזאת. והאם התרבות הישראלית המודרנית לא יצרה דבר ? ודאי שהיא יצרה במשך 100 השנים ומשהו הקצרות של קיומה ולא פחות מכל תרבות אחרת בתקופת זמן דומה. אפשר להתווכח על הערך של השיגיה אבל הם קיימים ועומדים רק שהם לא ידועים . נכון הייתה בכךל ירידה בשנים האחרונות וגם בגלל ההתבטלות הזאת ביפני תרבויות אחרות שנראו כ"נעלות " יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואשר לטענתך שהיהודים הם אמונה קטנה עד לגיחוך , נכון אבל זה לא מסתיר את העובדה שהיצירה של העם העברי התנ''ך השאירה חותם אדיר על האמנות , הספרות המוסיקה ( ואם תרצה גם הקולנוע ) של עמים שונים ברחבי העולם ,מבריטניה ועד אתיופיה שתפיסותיהם הרוחניות עוצבו בדרך זאת או אחרת מאותו ספר התנ''ך וממה שחשבו כההיסטוריה של אותו עם יהודי קטן לפני כך וכך אלפי שנים.אם זאת לא השפעה אז אני לא יודע מה כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך העם שלנו משאיר חותם ומשפיע על עמים אחרים? הפטריוטיות שלך מוגזמת, ידידי. אני מעדיף "להשאר בשוליים", אם זה יקח את שנאת הגויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע לך על כת יפנית שמאמיניה שהעם הסלובני למשל או התורכי הוא העם הנבחר ? לי לא ידוע , אבל ידוע לי על כת כזאת כת המקויה שחושבת שהעם היהודי הוא העם הנבחר, בגלל התנ"ך. האם ידוע לך על עמים בחלק כלשהוא של העולם שטוענים בעקשנות שהם הצאצאים האמיתיים של אומה כלשהיא מהעבר הרחוק בחלק אחר של העולם ?לי ידוע רק על מקרה אחד כזה , על עמים שונים בחלקים שונים של העולם מאפגניסתן ועד אפריקה ואמריקה שכולם טוענים בעקשנות שהם הם הם הצאצאים של עם ישראל הקדמון . ואם זאת לא השפעה אז אני לא יודע מה זאת השפעה . וזאת כמובן רק חלק קטן מאותה ההשפעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב. כל זה מראה על ההשפעה ,ההשפעה העצומה המדהימה של של אותו ספר , דמיוני בחלקו התנ"ך על חלקים גדולים מאוכלווסיית העולם עד שהוא שינה עבורם את המציאות הסובבת אותם. למה זה טוב? אינני יודע עם זה "טוב " אבל זה קיים זה המצב ,ואני כאמור מעדיף להיות חלק מקבוצה שמשפיעה בצורה עצומה על הדמיון והפעילות של תרבויות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You wish to be thousands of years in the grave? I'm afraid I don't follow your logic.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אינני מבין את מה שאתה בעצם אומר. הסבר בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם חשבת שיכול להיות שמה שאתה קורא ''פרובינציה עלובה של ניו יורק'' הינו מצב זמני כי הרי בשנות החמישים והשישים פאריז היתה קנה המידה האולטימטיבי עד שדה גול ''הדהים'' אותנו (בדומה ''לתדהמה'' היום מהפלסטינאים) ואז מושא ההיתפעלות עבר ללונדון (קארנבי סטריט היה ה-מקום) ואולי בעוד כמה זמן, כשאמריקה ''תדהים'' או תמאס תהפך רומא או טוקיו או דמשק למחוז תשוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הייתי רוצה שתל אביב (ולמה לא גם חיפה וירושלים ) תיהפכנה למרכזים תרבותיים שישפיעו על ארצות אחרות לא פחות מאשר יושפעו על ידיהן . תיאורטית זה לא בלתי אפשרי , באתונה של המאה החמישית לפה''ס שהמרכז התרבותי שהיה שם משפיע עלינו עד היום ,חיו בערך אותו מספר אנשים שיש היום נניח בקריית גת , אז זה בהחלט אפשרי. אבל זה דורש מידה מסויימת של ביטחון עצמי ותרבותי , ולא היחתבטלות מטומטמת ביפני מה שקורה בחו''ל . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשתדל להדרש במאמר לשאלה לא רק *איך* לשמר תרבות ישראלית חילונית וכו' אלא גם *למה* בערכים מוחלטים (או לפחות משותפים ליותר ממספר אנשים שיעשה להם טוב שכולם_אוהבים_מה_שהם_אוהבים) אם אפשר. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, גם מצריים גאה בפרעונים ויוון גאה בהומרוס ואפלטון, אבל אני בספק אם זה מה שמהווה את הדלק הפטריוטי שלהן. ואנחנו, מה לעשות, איננו קרובים לכנענים או לעברים הקדומים יותר משהמצרי הממוצע קרוב לתות-אמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב הוא שחלק גדול מהנוער מנוכר לא רק מהדת אלא גם מחלקים גדולים של התרבות בכלל שאינם משתקפים בטלוויזיה .דעתי היא שמי ש''אינו זוכר את העבר אין לו עתיד '' והעתיד יכול להיבנות רק אם אתה יודע משהו ויותר ממשהו על העבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתייחס לתחום החינוכי היות והוא מהווה כשלוש רבעים מתגובתך: 1) כתבת שאין לנוער של היום "תרבות" - אנא הגדר מושג זה לפי תפיסתך. אגב, האם סרטים הוליוודיים אינם ענייני תרבות? 2) מה לנו - כעם מודרני - ולמסורת היהודית? לדעתי לפחות, יש להתנתק לחלוטין מהדת בתחומים הציבוריים - כלומר, אם אדם רוצה להיות דתי דבר זה לא יפריע לי. אך אסור לדרוש מאדם כלשהו להיות דתי או ללמוד תכנים כלשהם שמקורם בדת. 3) מאין אתה (או דנקנר) שואב את המידע הזוועתי הזה שהנוער לא יודע דבר מלבד שמות הוליוודיים וכיוצא בזה? האם אתה ביקרת בבית ספר בזמן האחרון? האם ראית את רמת הלימוד של התלמידים בארץ? האם השוות את הנעשה כאן לנעשה בארצות אחרות? לא, נכון? 4) אנא מצא לי רעיון לצורת לימוד מעניינת וחדשה אשר לא תשעמם תלמידים. משימה זו היא קשה ביותר. אין מורים רבים כיום אשר מצליחים בכך. 5) האם עולמנו המפולג זקוק לפטריוטיזם? האם פטריוטיזם אינה מילה יפה ללאומנות? האם יש לחנך אדם לפטריוטיזם וכך לעוור אותו לאירועים הנוראיים אשר קורים במדינתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המידע הנ''ל שאבתי מדבריהם של מורים בבתי ספר שונים שכולם חוזרים על הדברים הנ''ל כמעט מילה במילה. ואשר לסרטים ההוליוודים וסדרות טלוויזיה , ואופרות סבון וכו' אם זהו כל העולם הרוחני של האדם ואין שום דבר בלתו ( חוץ אולי מסקס ועוד סקס ודיסקוטקים וסמים ומשקאות חריפים ) אז כן בעיני זוהי חוסר תרבות ובהמיות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שהמורים יכולים לשפוט את תלמידיהם בתור בני אדם? האם נראה לך שמורה מכיר את תלמידיו מספיק? אם המצב כזה - אני מסיר את כובעי בפני המורים ומערכת החינוך כולה. אך לא נראה לי שהמצב כזה. דבר ראשון סרטים רבים הם חינוכיים/יפים מבחינה "תרבותית" וכו' (ע"ע פורסט גאמפ). אבל גם אם לא - לא טענתי ולו לרגע שהכרה *רק* בתחום זה של התרבות הופכת את האדם ל"תרבותי". אך אין זה סותר את העובדה שהיא תורמת לאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין גם לשכוח שחלק ניכר מהאזרחים הלומדים בבתי הספר הם, מה לעשות, נוער, וכנוער הם יתענינו יותר מכל בשטויות כמו נטלי אורירו, קיקי מרטין והיפים והחמוצים. תרבות באה גם עם הגיל, אדם רוכש ניסיון חיים והשכלה ככל שהוא מתבגר. אגב, גם סרטים הם חלק מתרבות, אבל קשה להכיר במלוא משקלם התרבותי אם אין לאדם רקע תרבותי קודם. קראתי את מאמרו של דנקנר, יש מידה של צדק בדבריו, כיום יש הרגשה שלבתי הספר החילוניים חסר כיוון אידאולוגי, למעט המונח המעורפל משהו של 'ערכים דמוקרטיים'. בתי הספר צריכים אג'נדה כוללת של הקניית תרבות, ולא רק ערכים או ידע, אלא תרבות מערבית, הומנית. או לפחות התחלה של משהו כזה. איני רואה סיבה מדוע עלינו להתפעל ממערכות החינוך העצמאיות והדתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך - אך איני מאמין שיש לחנך לדמוקרטיה או כל עמדה פוליטית אחרת. אני למשל תומך (מבחינה אידיאולוגית, אך לא מעשית) בסוציאליזם. איני חושב שיש להרחיק את התלמידים מכיוון מחשבה מסוים רק בגלל שרוב העם תומך בדעה השניה. לעומת זאת, חינוך להומניות, כבוד וכיוצר באלו היא דבר חיובי שיש לעודדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם דבריך וככלות הכל איננו שונים כל כך בהשקפה . אבל אני חוזר ואומר: לטעון שצעירים "מעצם טבעם" מתעניינים רק בדברים מסויימים ורק עם הגיל רוכשים עיניין גם בדברים אחרים זה אינו נכון . מתפקידה של מערכת החינוך והמערכת התרבותית בכלל לעשות ככל שביכולתה לדאוג שהתלמידים יתעניינו וכבר בגיל צעיר בהרבה הרבה דברים מעבר ללהקות הפופ העכשוויות . ואני מסכים שמן הראוי שהתלמידים ילמדו משהו על התרבות המערבית . לרוע המזל אספקטים מסויימים של תרבות זאת נמצאים כיום בירידה ברורה ,ירידה שהואצה בידי הניהליזים של הפוסט מודרניזם . לדעתי מערכת החינוך לא צריכה לבטל את עצמה ביפני "התרבות המערבית " וכל מה שקורה בארה"ב, אלא בראש ובראשונה היא צריכה להציג משהו שהוא "שלנו " משהו שהוא מבוסס על ערכים מערביים אבל לא על כולם ( ערכי הצרכנות הכפייתית, והניצול הפראי של הסביבה הם לדעתי ערכים שצריך להביא לסילוקם ויהי מה )וגם על ערכים של תרבויות אחרות כמו גם על תרבות מקומית שכוללת שילוב של ערכים ותכנים יהודיים -עבריים -ישראליים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'תרבות המערבית' היא בעיני רציונליות, שאיפה לידע, אמפיריות וניתוח, האקדמיה והפילוסופיה היוונית. כשדיברתי על הקניית תרבות כאג'נדה, דיברתי על ניסיון להטמעת הערכים הללו בתלמידים. שישאפו לדעת, שיבחנו את הידע בכלים מערביים, שיטילו ספק, תמיד. הכוונה שלי לא היתה חלילה וחס להסתכל על ארצות הברית בתור מודל ודוגמה, לא, ההשגים החומריים של אומה נהדרת זו הם מעל ומעבר, אבל לדעתי ההשגים הרוחניים הם לא 'אגרויסע מציעא'. בנוגע לתכנים, זהו ויכוח אחר, לכל אחד יש דעה משלו על סוג או כמות התכנים, אך רבים מבינים (ולפי דעתי לכך כיוון מר דנקנר במאמרו) שלמערכת החינוך אין אג'נדה, אין התוויית דרך אלא טכנוקרטיה פשוטה - לימוד טכניקות פשוט. יש להתוות למערכת החינוך דרך. אגב, פיתחנו כאן דיון מעניין בנושא החינוך, אך איש לא הקדיש מחשבה האם מערכת החינוך מסוגלת לבצע את כל התפקידים שאנו מטילים עליה. לצערי הרב איכות כוח האדם שיש במערכת היא בעייתית מאד: סיימתי את מערכת החינוך בשנת 95, וזכרוני העז מהמורים, הן בתיכון והן ביסודי, הוא של בורות איומה. לא אומר שהם לא הצטיינו בתפקידם - דהיינו בהוראה טכנוקרטית גרידא, אך כשלו בכל מה שעושה אדם ל-אדם: ידע כללי רחב מעבר למקצוע הצר שאותו הם מלמדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני זוכר את הימים ההם, שבהם התפעמו המבוגרים מרמת התרבותיות של ילדיהם. אה, וואלה, לא. זה אף פעם לא היה ככה. . האם אתה באמת מצפה מילד בן 15 שטוף הורמונים לכבות את הטלווזיה כשיש קליפ של ג'ניפר לופז ולפתוח ספר של עגנון? או מילדה בת 12 שמחפשת מודל לחיקוי, לנטוש את בריטני ספירס לטובת ביאליק? חכה שיגדלו קצת, אולי אז. בינתיים, אין טעם לצפות ממערכת החינוך לעשות את השינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הטענות על מצבו הירוד של הנוער היו מאז ומתמיד ואני זוכר ספר של מרי רנו על המשורר היווני סימונידס מהמאה ה6 לפני הספריה שבו המשורר הזקן נזכר בזקנים של צעירותו שהתלוננו על מצבו הירוד של הנוער בזמן שהוא מעיד שלא היה זה נכון ולא היו כמו בני הנוער של התקופה ההיא של צעירותו לחוכמה ולכיבוד זקנים.... בכנות אינני רואה סיבה , מדוע שצעירים לא יתאמצו קצת . האם תרבות השפע מעצם טיבעה הורגת את גירוי הסקרנות להכיר משהו שונה בגיל צעיר? אינני מצפה שילדים צעירים ירצו לקרוא את עגנון אבל הייתי רוצה שסדרות טלוויזיה כמו "הרקולס ו"זינה " ומורים מעניינים יגרמו להם לרצות לדעת הרבה יותר על נניח התרבויות של יוון ורומא, ואז נניח את הספר החדש של אלכס אפשטיין על פי האודיסיאה . אחת הבעיות החמורות של התרבות המודרנית היא שנראה שבקרב ילדים רבים אין את הסקרנות לחקור ולדעת יותר . לא אני חוזר בי : בעייה זאת הייתה קיימת מן הסתם תמיד. ניתן היה לקוות שהטכנולוגיות המודרניות ואמצעי החינוך המודרניים ישפרו את המצב , אבל העובדה היא שהרוב המוחלט מעדיף להישאר כמו עדר עם ג'ניפר לופז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזאזל, אני בן 35 ואני מעדיף לראות קליפ של ג'ניפר לופז על פני עגנון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכניות הטלויזה לילדים (*לא לנוער*) בימיינו הן תוכניות סקסיסטיות ביותר, "הרקולס" ו"זינה" הן דוגמאות מצוינות. רמת "תועבה" כזו הייתה משודרת פעם רק לאחר חצות כשהילדים ישנים. גם התוכניות הישראליות של ערוץ 6 וחינוכית 1 ו 2, משתפות שחקנים ושחקניות חתיכים וחתיכות, שמולבשים בצורה שמשדרת מיניות (בגדים צמודים מבליטי שדיים ואנורקטיות). אולי זה באמת רעיון, ללמד את הילדים הקטנים תכנים חינוכיים, תוך שימוש במה שכנראה מושך אותם : סקס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשו לי להביע את מרמורי האישי מהתנהגותו (הלגמרי לא מפתיעה) של ערוץ הילדים. בימינו מככבת בערוץ מי שהספיקה לצבור רקורד ארוך של בערך שבועיים בפרסומות בטלוויזיה לפני שהערוץ הנערץ החליט כי טוב - עדי עזרוני. עזרוני זאת מנחה בימינו תוכנית משלה בערוץ, מעין תוכנית דיבורים כלשהי ששמה נשתכח מראשי כרגע, בה היא מראיינת ילדים על נושאים הרי עולם כמו סובלנות, קבלת האחר, חברות ושאר נושאים דידקטיים שהערוץ העריץ אוהב לדבר עליהם. היה לי העונג, בזמנו, ללמוד עם הגברת עזרוני באותה שכבה בתיכון. לא יצא לי לשוחח איתה יותר מידי, משום שלא הסתובבנו באותם מעגלים חברתיים, אך ההתרשמות שלי ממנה הייתה שהיא בחורה ריקנית למדי, ובוודאי שאין לה כל זכות להטיף לילדים לקבל את האחר ("האחר", לדידו של ערוץ הילדים, הוא, ואני לא ממציא את זה, ילד שהוא: מכוער, שמן, מוזר, חנון, חכם/חרשן, ובכלל - כל מי שהוא לא בלונדיני ושוקל כמו רבע עוף). כשראיתי אותה לראשונה בפרסומת בטלוויזיה, קיבלתי זאת כעונש די צפוי משמיים. דוגמנות הוא בהחלט עיסוק מתאים לבחורה זו. כשנתגנבה לאוזני השמועה שהיא צורפה לערוץ הילדים, ויותר מכך - כשראיתי אותה לראשונה על המרקע בתפקידה החדש, רציתי להקיא. זאת אומרת, זה לא שהאמנתי יותר מידי בסטנדרטים הגבוהים של הערוץ בבחירת הדוגמגישים שלו, אבל כשזה כל-כך קרוב לבית, זה שורף בבטן. קשה לי לצפות בערוץ כיום, ואני נוטה לדלג עליו אלא אם אני בטוח לגמרי שאין סיכוי שאתקל בפרצופה המתנשא מביט בפנים מלאות חמלה על ילדון שמספר איך הוא עזר לחנון של הכיתה להפוך למקובל, על-ידי זאת שסיפח אותו לפמליה שלו. גיבורי הילדות שלי היו בסטיאן מ"הסיפור שאינו נגמר" ושרה מ"לבירינת"', ילדים פשוטים ותמימים (אמנם שרה הייתה יפיפיה, אבל לא באופן מיני או דמוי-ברבי). מנחי הטלוויזיה שלנו היו ציפי שביט, וילד חמוד ומנומש (אפילו ששחקה אותו אישה...). אני די בטוח שעוד כמה שנים יוכלו הילדים של היום לתבוע את קברניטי הערוץ הנלוז על נזק ארוך טווח. ואם לא הילדים - הרי שהחברה הישראלית צריכה לעשות כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית קבל ח"ח על הידע הרב בערוץ הילדים. למרות שאני משער שהידע הרב הוא בעיקר בגלל חברת ילדות זו. שנית, מהצפייה הספורדית שלי בערוץ הילדים, אני נדהם כל פעם מהיוהרה, מהשטחיות, מהזיוף ומשידור הסקס הבוטה, אני לא היחיד, אגב, רוב חברי מאוחדים בדעה שכשיהיו להם ילדים, הם לא יורשו אפילו להביט בערוץ זה. אגב, ילדים הם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנו חושבים, משיחה מעמיקה שניהלתי עם כמה ילדים קטנים (גילאי 6-11, בני דודי האומללים שנגזר עליהם להיוותר עם פלספן כמוני כשומר טף) נודע לי שהם מייחסים חשיבות מועטה מאד למנחים ולקטעי הקישור ומעדיפים כלל לא להביט בהם, או בניסוח הלא מתוחכם אך המדויק שלהם: "כשפוקימון נגמר אני הולך לשירותים ולשתות, עד שהתוכנית הבאה מתחילה." הם מודעים, גם אם לעיתים הם לא מסוגלים להביע זאת במילים ברורות, לזיוף שיש בערוץ זה. לכן דובי, אתה יכול להרגע בהחלט, חברתך מהתיכון לא תהיה גיבורת תרבות חלילה, אלא עוד אחת מהפרצופים החיוורים המלווים את ילדותם של הילדים, בדרך אל הפוקימון הבא. בדיוק כפי שפניו של קריין חדשות זה או אחר חלפו מול עיני הבוהות כאשר חיכיתי לפרק החדש של 'הדרדסים' או 'חתולי הרעם'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוץ הילדים, לצערנו, היה המפלט היחיד שלי במשך תקופה ארוכה. כמובן שהשתדלתי שלא לצפות בכל דבר שהיה קשור בהנחיה, אך מה לעשות וכמעט אין בנמצא סדרות אנימציה בשום ערוץ אחר? בכל מקרה, לקרוא לה "חברת ילדות", אני חושש, זו הטעית הציבור. הקשר בינינו היה באמת מאוד מצומצם, עד כמה ששני הצדדים הצליחו לצמצמו. אני בהחלט אשמח מאוד לגלות שלמרבית הילדים באמת לא אכפת מי הדביל המקפץ להם מול המסך, אך הפופולריות של מיני מופעים בכיכובם של אותם מגישים אוויליים גורמת לי להטיל ספק בתאוריה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופולריות בקרב מי? אל תשכח שילדים הם קהל שבוי, אין הוא יכול לבטא את טעמו במדויק וההורים בוחרים את אופציות התרבות בשבילו. כך עבדך הנאמן מגיל שש ועד לגיל אחת עשרה נגרר אחר כבוד מדי שנה לפסטיגל, עד שעמד על דעתו וסירב בכל תוקף ללכת. כמו כן, עד כמה שאני זוכר, אין מופעים שנערכים בידי ערוץ הילדים, למעט אולי 'עיר הילדים' אשר זוכה להצלחה בינונית (והוא נערך ללא תשלום). כמובן שחלק מ"הכוכבים" של ערוץ הילדים מופיעים בהצגות ובמופעים שונים, אך יש לזכור שמקצועם הוא משחק. נסה למצוא הצגת ילדים אחת ללא שחקן המופיע בערוץ הילדים... כמעט ואין כאלו. לכן יהיה קשה להסיק שיש ביקוש אדיר 'לכוכבות' הזו. יש לזכור שמספר אנשים אשר החלו את הקריירה שלהם בערוץ הילדים והפכו לשחקנים מקצועיים ומכובדים. (גם דן תורן היה מגיש פינה לילדים בערוץ הראשון אם איני טועה). אגב, אני ממליץ על ערוץ Cartoon Networks המצויין, למרות ריבוי הפרסומות הוא נעדר דמויות אנושיות ומכיל סדרות מצוירות רבות וטובות (פינקי והמוח, פרה ותרנגול ומעבדתו של דקסטר הן החביבות עלי ביותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור המחירים המופרכים של מיני חלטורות דוגמת הפסטיגל, או איך שלא קוראים לו בימינו (עאלק. רצף של שירים מושרים בפי מגישי ערוץ הילדים חסרי הכשרון...), קשה לי להאמין שהורים יגררו את ילדיהם מרצונם החופשי. ההפך הוא הנכון. ומקצועם של מגישי ערוץ הילדים (מהדור החדש, לא מיכל ינאי) אינו משחק, אלא דוגמנות (כולם על אחד, פרט אולי לטל מוסרי, שעד כמה שאני יודע, הרזומה שלו מאוכלס בעיקר בתקופתו בצעירי תל-אביב, ושני חדשים אחרים, שאין להם כלום ברזומה, ונכנסו לערוץ, ליטרלי, בגלל העיניים היפות שלהם). דן תורן (ואביגיל אריאלי, ושי אביבי - אחח... היו ימים) היו הדור הישן, הראשון, של מגישי ערוץ הילדים, כשהוא עוד היה ערוץ הילדים והנוער. רק שניים נותרו מהימים ההם - מיכל ינאי (אם כי שמעתי כי היא עברה ללווין) ועודד מנשה - שני מגישים שקהל היעד שלהם מאז ומעולם היה הילדים הצעירים יותר. ראוי לציין כי אופנת הדוגמגישים הגיעה אפילו עד למסדרונות רוממה המעופשים - כך קרה שטל מן ודפנה ("בזק בין-לאומי") החליפו את גדי טאוב בתפקיד מגישי רצועת הילדים והנוער בערוץ 1... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מחירי הצגות הילדים *במיוחד בחגים* מופקעים, אנו יכולים להתווכח על כך עד קץ הדורות. הטענה הבסיסית שלי היא שרוב הילדים לא צווחים בהיסטריה אל מול האלילים ולאלילי ערוץ הילדים אין השפעה על עולמם. תקרא לי אופטימי, אבל אני מאמין שהילדים הם יותר חכמים ממה שחושבים. גם שחקן גרוע הוא שחקן, יכול להיות שמקורם של השחקנים הוא בדוגמנות (גם מיכל ינאי היתה דוגמנית, אגב). אבל כיום מקצועם הוא שחקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hi,
How do you say "Literally" in hebrew? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה, הייתי משתמש ב''פשוטו כמשמעו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו... כל היום אני מתרגם מעברית לאנגלית, עכשיו אתם פתאום רוצים שאני אעשה סיבוב פרסה ואתרגם הפוך? ליטרלי, וזהו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עושה ההפך, אז זה בא לי בטבעיות (נא לקרוא בהגייה חמציצית)! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Regarding CN, I solemnly agree. I do wish, though that we could force them to relay Toonami to us as well - currently, they overrun it with an oddball Hanna Barberra cartoon segment.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא יצא לי לשוחח איתה יותר מדי", "הקשר בינינו היה באמת מאוד מצומצם". ובכל זאת - את יחסך לעדי עזרוני כמנחה (זה המינוח של הערוץ) בערוץ הילדים בחרת לבסס על דעות קדומות ולא-מעודכנות ("ההתרשמות שלי ]...[ שהיא בחורה ריקנית", "דוגמנות הוא]1[ בהחלט עיסוק מתאים לבחורה זו"), במקום על פועלה בהווה במסגרת התפקיד. אני בטוח שאפשר לכתוב רבות ורעות על ערוץ הילדים, על התכניות בו ועל מנחיהן. ממה ש*ראיתי*, מדובר במוצר שרמתו הכללית ירודה ורדודה (הייתי רוצה לכתוב שהוא משתדל להמנע מתכנים לטובת עיסוק בצורה, אלא שגם במחלקת ה"צורה" לא מצאתי הברקות). ממש אינני מבין מדוע כתבת את הביקורת סביב הצטלבות ביוגרפית חסרת-משמעות. החדשות הטובות הן שמעמדו המונופוליסטי-למדי של הערוץ ילך ויתערער בשנים הקרובות. החדשות הרעות הן שאינני צופה שהתחרות תוליד *גם* אלטרנטיבות סימפטיות יותר. העובדה שהטלוויזיה החינוכית הישראלית]2[ הפכה לגורם בלתי-רלוונטי לקבוצת הגילים של צופי ערוץ הילדים קשורה אמנם גם במשאביה הכספיים המוגבלים, אולם גם בכך שמלכתחילה סירבה לחצות גבולות מסויימים של טמטום]3[. 1. צ"ל "דוגמנות היא", כמובן 2. למשרד החינוך לא צריכה להיות תחנת טלוויזיה. למשרד הבטחון לא צריכה להיות תחנת רדיו. למשרד התחבורה לא צריכה להיות תחנת רדיו. 3. אם כי מאז דומה שגם בטח"י אין גבולות, ובפרט זכור אחד הגלגולים של "זומביט" ששימש כסוכן של מסרים סקסיסטיים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההתרשמות שלי על הגברת עזרוני ביססתי על כמה התקלויות מקריות, על הכרות עם המעגל החברתי שלה, ועל העובדה שבילינו זמן מסויים בכיתה משותפת. לא טענתי שאני יכול להרכיב לה פרופיל פסיכולוגי מלא, רק שאני לא חושב שהוא ימלא יותר מארבע שורות, ולפחות אחת מהן תוקדש לשופינג. ואני אקרא להם מנחים כשהם ינחו משהו. בינתיים הם בעיקר מגישים, שלא לומר מוכרים. אתה תסלח לי אם אני לא מקדיש זמן לצפייה בערוץ הילדים באמצע השבוע (למעשה, כיום האפשרות הזאת כלל אינה קיימת עבורי, שכן אין לי חיבור לכבלים במעונות...). תחת זאת, אני מסתמך על ביקורת שקראתי במדור ביקורת הטלוויזיה של הארץ, והתרשמויות רגעיות שקיבלתי בזמן זפזופ בתקופת חופשת הסמסטר. הסיבה שריכזתי את הביקורת סביב אותה "הצטלבות ביוגרפית" היא שכששמעתי לראשונה על צירופה לערוץ, באמת ובתמים הוכיתי בתמהון. כל נסיון עבר לשכנע את עצמי שלמעשה הדוגמגישים של הערוץ הם אנשים בעלי עומק שאינו נחשף דיו מול המצלמות, וכי הם למעשה מודלים מצויינים לחיקוי עבור הילדים, התנפץ אל מול הכרותי עם בחורה זו. מתי קרה כדבר הזה לזומביט? אנא ספר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי מציע לבסס ביקורת טלוויזיה על משהו מלבד צפייה בטלוויזיה. את רוגל אלפר, מבקר הטלוויזיה של "הארץ", כבר תפסתי בבניית תזה ביקורתית שלמה על מידע עובדתי שגוי. "זומביט" הוא מותג-על של החינוכית, או ליתר דיוק של המפיקה לאה לייבה (קרדיטים נוספים: "רואים שש/שש", "פיצוחים"). במסגרתו הופיעו תכניות בפורמטים שונים. בין היתר, באחד הקייצים, שודרה סדרה של תכניות-אולפן שבכ"א מהן קרו שנים הדברים הבאים, לסירוגין: א. שני בנים התחרו זה כנגד זה באיזה משחק מחשב בדרגת אלימות בינונית. ב. ילדות בטייץ פיזזו לקול מוסיקת פופ (ככל הנראה מדובר באחד ממפעלותיה של אחת, אתי פולישוק, או בחיקוי עלוב ר"ל). מכל המוני הדברים שראיתי בימי חיי בטלוויזיה, מעולם לא ראיתי אותה מתפקדת כסוכנת-דיכוי כה אכזרית. הרבה סנטנימנטים שהיו לי לחינוכיזיה, למרות עמדתי העקרונית (למשרד החינוך לא צריכה להיות וגו'), התפוגגו באחת כשראיתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיתה בכיתה יב היא התראיינה לערב חדש בתוקף היותה יושבת ראש התלמידים או משהו כזה. באותה תוכנית התראיין גם איתי שגב. הם התחילו לצאת מאותו מפגש אקראי, ונעשו חברים למשך תקופה לא קצרה. קשה לי להתשחרר מהמחשבה שעדי עזרוני פלסה את דרכה לטלוויזיה דרך פרמשטקו של איתי שגב. למרות הכל מדובר באחת הבחורות מהיותר שוות שמרצדות מול מסך הטלוויזיה שלי. (מה לעשות, והקריטריונים לקבלה הם כאלה, לכן אין לי בעיה לשפוט אותה כך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאני צריך לסייג את עצמי. זו מחשבה בלבד. אני לא יודע זאת כעובדה. כך שאם עדי עזרוני הגיעה לשו ביז בצורה עצמאית לחלוטין או ששכבה עם מישהו אחר ולא עם איתי שגב, אני מתנצל מראש. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במקום "להתנצל מראש" בדיעבד, תבקש מעורך "האייל" למחוק את פליטת-המקלדת שלך, שקשה לי להשתחרר מהמחשבה שהיא פילסה את דרכה ל"אייל" בהיותך תחת השפעת אדי דבק-מגע? מובן שאני צריך לסייג את עצמי. זו מחשבה בלבד. אני לא יודע זאת כעובדה. כך שאם כתבת את ההודעות האלה בדעה צלולה או תחת השפעת רעל-עצבים אחר ולא דבק-מגע, אני מתנצל בדיעבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות הן כמו שכתבתי. עדי עזרוני ואיתי שגב כך הכירו, והיו חברים למשך תקופה מסויימת. האם איתי שגב ראה את הקריירה של עדי עזרוני נוסקת (היתה רק בכיתה יב ולא מוכרת) ועמד מהצד? האם לא עזר? לא אמר מילה פה ומילה שם? אני חושב שהוא טיפש אם לא עשה זאת. ויטמין P קיים בחברה שלנו. למה לחשוב שאצל עדי עזרוני המצב היה שונה? זאת אומרת, המחשבה שלי היא לגיטימית. המוסרנות שלך ( - איך אני יכול כך להשמיץ) איננה במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים קטנים נמשכים לסקס רק משום שהוא משודר אליהם בעוצמה כזאת בידי כלי התקשורת ובידי המבוגרים ששרויים באובססיה ממש מעניין זה, לא משום שהם באמת מתעניינים בכך.נראה לי שמסיבות אלה יש בשנים האחרונות גידול בעניין בגילים הנמוכים בסקס. אני הייתי מעדיף שהמרץ והאנרגיה המושקעים בתחום זה יופנו לתחומים אחרים , פרודקטיביים יותר לטווח הארוך . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I would like you to hand over some references as to this supposed factoid.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רציתי לציין שאני פשוט לא מבין מה אנשים כל-כך מתלהבים מג'ניפר לופז... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כן? ומה שונה בינה לבין אלף כוכבניות אחרות שעלו ונעלמו? היא לא הבחורה הראשונה עם עור שחום וציצים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני מבין, הגברת כותבת את להיטיה בעצמה. (לפחות כך את הראשון) יתכן ואני טועה. אך אם זה כך, יש לשער שהיא תעבור לפאזה מכובדת יותר. (באותו כיוון שעשתה בזמנו מדונה, מלייק אה ווירג'ן ועד ימינו אנו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. ואני מקווה שגם לא האחרונה. כל יפהפייה שחומת עור בעלת ציצים נאים צריכה להתקבל בהתלהבות. כזה אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין יפהפייה לבנת עור בעלת ציצים נאים לבין יפהפייה שחומת עור בעלת ציצים כנ"ל? את הראשונה מצלמים ל Playboy, ואילו את השניה ל National Geographic |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא, בעצם? ישנם ילדים בני 15, ומצבם ההורמונלי לא רלבנטי לדעתי, שבהחלט קוראים עגנון, או שירה עברית, או שירה לא עברית, או בכלל קוראים טקסטים תרבותיים בנוסף למקראות הדידקטיות שמכריחים אותם לקרוא בבתי הספר. הם מיעוט, אתה אומר. נכון, הם מיעוט. אז מה? אז זה אומר שאי-אפשר *לצפות* מילד בן 15 שיקרא עגנון? נהפוך הוא. אפשר ואפשר. מאוד ייתכן שנתבדה. אבל חבל לוותר מראש. אם השקעת משהו בבן החמש עשרה דנן, אולי הצלחת להגדיל את הסיכויים שיהא ילד מעמיק, סקרן, ומפותח, ולא סתם ניסוי ביתי בדנ"א שצורך ג'ניפר לופז (אני מצטט אותך, איני יודע מי זו) עד "שיגדל קצת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שיכול להתקיים מצב תיאורטי, היפוטתי לחלוטין, של מתבגר שקורא שירה (למה דווקא ש"י עגנון, אגב?) ו*גם* בוהה בחמוקיה של כוכבנית זו או אחרת. תנו לילדים להנות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי: הורמונים וחמוקיים לא קשורים כלל לשאלת מצבו האינטלקטואלי של הנוער. הם משורבבים בדרך כלל לדיונים בנושא כתחליף לאמירה המפורשת: "בקרב הנוער *אין* עיסוק אינטלקטואלי, אלא *רק* ג'ניפר לופז (אשר, בעוונותיה, הפכה מייצגת הורמונים וחמוקיים בדיוננו)". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על הסקס המוגזם שמשודר באמצעי התקשורת לילדים ולנוער , אז אי אפשר שלא להזכיר את עיתוני הנוער ובראשם מעריב לנוער. אני עדיין מצטמרר כשאני נזכר בכתבה גדולה שהופיעה שם בשער לפני כמה שנים "וידויה של תיכוניסטית !: "התחתנתי והתגרשתי בחופש הגדול!!!" בדיקה של החוברות שמופיעות בשנים האחרונות מראות שרובן הגדול מורכב מפרסומות , מאמרים על זמרים ושחקנים והגיגיהם המטופשים של כוכבות ערוץ ילדים שונות . אה כן וגם מדורים מפורטים ביותר בנושאי מין ( " בת 13 שואלת : האם סקס אנאלי יכול להביא להריון? " תשובה : " רק במקרים נדירים ביותר" ציטוט טיפוסי מחוברת מלפני שנה). מה שמחליא במגזין הזה הוא שאין בו שום מידע אינפורמטיבי ששווה משהו על נוער בעולם , על חידושי מדע וטכנולוגיה או דיונים בבעיות חברתיות אמיתיות שמטרידות את הנוער כפי שהיו בכרכים מלפני 10-15 או 20 שנה. כול כולו המגזין הזה מטרתו להפוך את הקוראים בו לצרכנים כפייתיים , מטורפים לסקס , והוא משתתף שווה זכויות בהילולה של האדרת כוכבי ערוץ 6 . לפחות יש בו את הקומיקסים של אורי פינק שבדרכם שלהם הם פרודיה מטורפת על התכנים של המגזין ועל המסרים הסמויים שהוא מעביר. ( אם כי לא נראה לי שהעורכים מודעים לכך ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל זה מגזינים אלו סובלים מירידה ניכרת בתפוצתם. כמו כן ישנם מגזיני נוער (או לפחות כאלו שחלק מקהל היעד המוצהר שלהם הוא נוער) אחרים כמו 'גלילאו', 'נשיונל ג'יאוגרפיק' ו'מסע אחר'. הנוער הוא לא פלח אוכלוסיה הומוגני: יש נוער שקורא את 'ראש 1' ו'מעריב לנוער' ויש נוער הקורא את 'מסע אחר'. לפי דעתי אתה טועה כשאתה מניח הנחות על 'מצב הנוער' על פי תופעות אלו, אין רע בלי טוב ויש לזכור שבדרך כלל הנוער מתנהג בדיוק כמו המבוגרים וכל רעה חולה שתמצא בחברה הישראלית 'הבוגרת' תמצא גם אצל מה שנקרא 'הנוער'. מאד קל להזדעזע ממה שרואים כיום בעיתונות הצהובה והצהובה למחצה, אך יש לזכור שבניגוד לעבר, לא מאה אחוזים מקהל היעד קוראים עיתונים אלו, אפילו לא חמישים אחוז. בכלל, בזמן האחרון אני מרגיש (סובייקטיבית לחלוטין, כמובן) שיש בציבור מעין התרחקות כללית ודחייה של 'תרבות הפנאי' הזו כפי שקברניטי התקשורת והפרסום מנסים לשווק לנו, ראה הירידה הכללית ברייטינג ערוץ 2, כשלון תוכנית החפרפרת ושישוס מחד גיסא והצלחת תוכניות 'לא רייטנגיות' בעליל מאידך גיסא כמו רצועת הדרמה של ערוץ 3 (שנולדה עקב חוק והצליחה מאד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך-כלל כל נושא דיון באתר מגיע בסוף לפוליטיקה-ימין-שמאל-ערבים-דתיים כאן המאמר הוא על פוליטיקה-ימין-שמאל-ערבים-דתיים והדיון הוא על כל שאר העולם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It may be interesting to note that in the US, teen magazines are "female" magazines, directed only at teenage girls
. They are usually very similar to women magazines like Vogue or Cosmopolitan, and revolve around the same issues - cloth, hair, makeup. Although the grown-up magazines usually pay more lip-service to feminism (How to dress for work). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה , בארץ המצב אינו שונה כלל. מעריב לנוער הוא למעשה גירסה לבני הנעורים של השבועון ''לאישה ''עם אותו עיסוק אובססיבי במין ובדוגמניות, ומעט מאוד דברים אחרים. ההבדל היחיד הוא שבמעריב לנוער יש גם קומיקס. את ''ראש אחד '' המגזין המתחרה אינני מכיר אבל ממה ששמעתי הוא אף גרוע ממעריב לנוער אם זה בכלל אפשרי. ואם בודקים את ''מעריב לילדים '' ''האח הצעיר'' קשה מאוד למצוא הבדלים בינו ובין מעריב לנוער וקשה מאוד לראות שהוא מכוון לקבוצת גיל שונה. סימפטום ברור של תופעת היעלמות הילדות בחברה המודרנית. הילדים מתחילים לחשוב ולהתנהג כמו מבוגרים ( אם כי לרוב בצורה אינפנטילית לחלוטין ) בזמן שהמבוגרים מצידם משתדלים להתנהג יותר ויותר כמו בני נוער . העורכים של כתבי העת הנ''ל בבירור מודעים היטב לתופעה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מתאמץ להיזכר בפעם האחרונה שבה קראתי גליון של "מעריב לנוער" (זה בטח היה לפני כ-15 שנה או אפילו קצת יותר) אני לא זוכר שהוא הכיל תכנים אשר שונים מהותית מאלה שתיארת. כך נראית כנראה עיתונות הנוער כבר הרבה מאד זמן, והעולם לא רק ששותק כהרגלו אלא במקרה הזה הוא אפילו ממשיך לצרוך את המוצר הנ"ל בכמויות שמאפשרות את המשך ייצורו. מגזינים שעיקרם הוא חידושים במדע ודיונים בבעיות חברתיות נעלמו מן הנוף לפי דעתי כבר בשנות השישים או השבעים. עצתי לך, לכן, היא להפסיק להצטמרר ממדורים דביליים בנושא מין אנאלי, ולהתנחם בעובדה שרוב אזרחי המדינה גדלו כשמגזינים ממין זה ליוו את תהליך התבגרותם ולמרות זאת רובם יצאו די נורמליים (או לפחות שלא נמצא עדיין מתאם מובהק בין התכונות השליליות של הציבור הבוגר לבין קריאת עיתונות נוער בגיל העשרה :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין. עכשיו אני רק צריך לשמור על הרעיון הזה שנתיים, ויש לי נושא נפלא לתזה לתואר ראשון בתקשורת! (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מוזמנים לקרוא את הקישור הבא ולרוות קצת נחת. גם הנוער מתמרמר, אם כי בצורה די משעשעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |