|
||||
|
||||
אני לא הייתי מציע לבסס ביקורת טלוויזיה על משהו מלבד צפייה בטלוויזיה. את רוגל אלפר, מבקר הטלוויזיה של "הארץ", כבר תפסתי בבניית תזה ביקורתית שלמה על מידע עובדתי שגוי. "זומביט" הוא מותג-על של החינוכית, או ליתר דיוק של המפיקה לאה לייבה (קרדיטים נוספים: "רואים שש/שש", "פיצוחים"). במסגרתו הופיעו תכניות בפורמטים שונים. בין היתר, באחד הקייצים, שודרה סדרה של תכניות-אולפן שבכ"א מהן קרו שנים הדברים הבאים, לסירוגין: א. שני בנים התחרו זה כנגד זה באיזה משחק מחשב בדרגת אלימות בינונית. ב. ילדות בטייץ פיזזו לקול מוסיקת פופ (ככל הנראה מדובר באחד ממפעלותיה של אחת, אתי פולישוק, או בחיקוי עלוב ר"ל). מכל המוני הדברים שראיתי בימי חיי בטלוויזיה, מעולם לא ראיתי אותה מתפקדת כסוכנת-דיכוי כה אכזרית. הרבה סנטנימנטים שהיו לי לחינוכיזיה, למרות עמדתי העקרונית (למשרד החינוך לא צריכה להיות וגו'), התפוגגו באחת כשראיתי את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |