|
||||
|
||||
הכוונה היא לאחד או שניים ספציפיים שהצליל או השימוש שעל פי רוב נעשה בהם חביב עליכם באופן שהוא ייחודי כשלעצמו, לומר שכל כלי נשמע יפה אם משתמשים בו כמו שצריך ובהתאמה לתכונות שלו זה קל. אצלי זה כינור (בנאלי, מה לעשות), מפוחית-פה (הרמוניקה) שחבל שאין לה גירסה 'מתוחכמת' יותר שהתקבלה כחלק סטנדרטי מכל תזמורת סימפונית, וקול אלט (גם קונטרה-טנור). |
|
||||
|
||||
תמיד היה משהו באורגן-הכנסיה שריגש אותי. לצערי, לא מרבים להשתמש בו בימינו אלה. ואם לא זה, אז הכינור. |
|
||||
|
||||
לא מרבים?! כמעט בכל כנסיה רצינית שמכבדת את עצמה יש אחד. בכלל, אם יש לך טעם כזה אולי כדאי שתארגן לעצמך איזה סטוק צנוע של 'אדון העוגב' (זה לא רציני לצפות ממני להשלים פתיל שלם שקשור באיזושהי דרך עקיפה למוסיקה ולא להזכיר את השם יוהאן סבסטיאן). |
|
||||
|
||||
מה לעשות שאין באיזורי כנסיות רבות שמכבדות את עצמן, והן גם נגישות לי. חוץ מזה, אני לא אוהב קהל, ולא נוהג, לרוב, להאזין למוסיקה בזמני החופשי, אלא כליווי לדברים אחרים, לעיתים. על כל פנים, אני תמיד יכול לשנורר מחברים והורים, אם באמת ארצה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלפחות אתה יודע מה אתה מפסיד, ושבבוא היום (כשתהיה פחות עסוק?) תעשה משהו בענין... |
|
||||
|
||||
איך יבוא יום בו לא אהיה עסוק, אם אני עוסק באייל אפילו כשזמני פנוי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אצלי זה שירת מקהלה. |
|
||||
|
||||
הקונצ'רטו אופוס 77 של בראהמס (הבנאליות חוגגת). |
|
||||
|
||||
הבנאליות אולי חוגגת, אבל אני מתקשה שלא להעיר הערה - למה כל כך הרבה אנשים (ביניהם כאלה שמורגלים בשמות הללו ומתמצאים בנושא לעומקו) מתעקשים לכתוב 'בראהמס' ו'מוצארט'? אנחנו כבר לא בשנות החמישים. |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, אם נכתוב "ברמס", אני בטוחה שיצליח לצוץ מישהו שיהגה את זה כמו "שוופס", עם רי"ש סגולה. מה זה "דווקא מולי"? (ואיך מצליחים 'חת ושתיים להקפיץ לי את הטמפרטורה, אפילו כשהמזגן עושה כל כך טוב? או שאני טועה וזה תמים לגמרי...) |
|
||||
|
||||
ברהמס, לא 'ברמס'. כמו שלא כותבים ''בת'ובן''. ''דווקא מולי'' זו יופי של סיסמה לחטיף נגיסי אווז. או משהו. |
|
||||
|
||||
כשהייתי קטנה (ואמא קוראת לי ככה מדי פעם עד היום). |
|
||||
|
||||
מלכה? מלכה שפיגל? ידעתי שאת מוכרת לי! |
|
||||
|
||||
יהושפטניק בן גלולה מרה, מה זה פה, אתה מתחיל איתי? *איתייי*? עם ארבעה סנטימטרים?!?! |
|
||||
|
||||
מלכה שפיגל לסבית? היא לא הייתה חברה של ברי סחרוף או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
היום, אאז"נ, היא אשתו של קולין ניומן (או שמא פיטר פרינסיפל?), מגיבורי מחתרת האיכות של שנות השמונים. |
|
||||
|
||||
לא, לא, מלכה שפיגל אחרת, הילדה הכי יפה בגן עליזה, שנסעה אח''כ עם ההורים שלה לאוסטרליה. |
|
||||
|
||||
ואם מישהי היתה חברה של ברי סחרוף אז זה תיכף נותן לה תעודת גלאט-כושר? תבדוק קצת בכנסת. אבל מתחת לרצפה, לא מעל. ומלכה שפיגל, בלי קשר, היא מאה אחוז. |
|
||||
|
||||
אז תגלי כבר את שמך האמיתי ונגמור עם זה. חוץ מזה ךצדת לנגן על בלליקה תוך עשרים דקות? אז אני מבין שהקלישאה היא נכונה (כל ההומואים והלסביות אמנותיים ויצירתיים ומוסיקלים ידה ידה ידה( |
|
||||
|
||||
ואשר לזה שךצדתי, כדבריך, לנגן על הבללייקה תוך עשרים דקות - הקלישאה היא כנראה נכונה באופן כללי, אבל לי זה הלך כל כך חלק בגלל הגיטרה. ברגע שאתה מסתדר עם הגיטרה מספיק טוב, היא מהווה בסיס לכל כלי פריטה אחר. במקרה של הבללייקה היה צריך רק לתרגל קצת את ה''טרמולו'' עם פרק כף היד. (מונסיניור חרדון, כולי תקווה שתקבל בהבנה את האל''ף והה''א ב''ארהארט''. הפעם באמת לא היתה ברירה...) |
|
||||
|
||||
לפחות יש לך כינוי אחד עקבי לאורך מספר דו ספרתי של שנים במקום מספר דו ספרתי של כינויים לא עקביים במיוחד. בעע. |
|
||||
|
||||
איך זה שאת לא מגיבה? החרדון עשה עלייך בעע )מקיא עלייך או מהשם שלך)(תגובה 155944( מה אין לך כבוד עצמי? תני פייט! |
|
||||
|
||||
אממ... מה אפשר להגיד? לא אני בחרתי את שם החיבה הזה. זה קרה כשעוד לא היה לי מה לומר. חוץ מזה, זו גם גיבורה של ג'ויס (שהתעסקה עם בננות וכל מיני, אבל לא ניכנס לזה) וזה גם שם בתה של הסופרת אריקה ג'ונג (אוי, לאן אני מידרדרת). אולי תעבור לנושא אחר? או לאתר אחר (שום כוונה להעליב, חלילה). |
|
||||
|
||||
מה הולך כאן? לאן שאני לא פונה, אני נתקלת בהתקשקשות עם הלסבית הייצוגית. שום דבר אישי, מולי, אבל אולי די? |
|
||||
|
||||
רק מוכיח את מה שנאמר בדיון אחר - אין מצב שגברים יפסיקו להתלהב מלסביות, גם כשיש סיכוי שהלסבית הוירטואלית בה מדובר היא נער מחוצ'קן עם עודף שעות קריאה. |
|
||||
|
||||
או אלמוני מקורי מחוצ'קן ומכביסט? שנעלם לנו, דווקא אחרי שלקח את האליפות. |
|
||||
|
||||
(החברים של נטאשה, "מעליות" (אז על מה חשבתם שהם מדברים?), מתוך "רדיו בלה בלה"). ואה כן, מחוצ'קנת אמאש'ך. |
|
||||
|
||||
בלי לערבב אורים אה? |
|
||||
|
||||
את זה תגיד לבילינסקי. |
|
||||
|
||||
החופש הגדול, וגם החופשה באוניברסיטאות. נסיון העבר מלמד שעם החזרה לספסל הלימודים (מי בכלל לומד על ספסל, חוץ מתלמידי ווינגייט?) זה נעלם, או לפחות פוחת בהרבה. |
|
||||
|
||||
מולי צועדת לכם בגאווה, עם הנטיה המוצהרת שלה, בכל רחבי האייל. חשבתי שמצעדי גאווה זה דבר טוב. |
|
||||
|
||||
כתב השילוח. בנתי. אוקיי. די. (בסך הכל התפלאתי שזה לא בא קודם) רק כמה מילים אחרונות (זכות השמורה גם לנדונים למוות): בהיותך אשת חינוך מעטירה (דיון 1274, דיון 1090, דיגום חלקי) יש לך עיסוקים רבים, ובוודאי אין לך עניין לערוך סטטיסטיקה דווקא על הכניסות שלי לאתר הזה ביומיים האחרונים. אילו היית עושה סטטיסטיקה כזו, היית רואה שלהוציא כמה פעמים, אני בעיקר *הגבתי* (לתגובות רגילות, להשתלחויות, לפרובוקציות, לכל מיני. חלק הוסרו בצדק ע"י המערכת). נראה שהאלמוני מלמטה צודק, נגה. אין מצב שגברים יפסיקו להתלהב, ואפילו היא נער מחוצ'קן וגו'. נראה שגם אין מצב שלסביות באשר הן יפסיקו לחטוף, וירטואלית ופרונטאלית, הבלחות קינאה היסטריות משורת המקהלה של הנשים ההטרוסקסואליות. "ייצוגית", אמרת? - הנה משום כך נחוצות לנו "ייצוגיות". ואם תאמיני אם לאו, זה לא תמיד כזה כיף. נו טוב, זהו זה. משמעת היא משמעת ודי זה די. ואעפ"כ, נעמתם לי מאוד, חלק מכם, בכל אופן (שכ"ג הוא הראשון שעולה לי לראש). סרווס, מולי. |
|
||||
|
||||
אם רק היית בחורה, שכ"ג... ואולי אתה כזו? |
|
||||
|
||||
אח שלי, תירגע. ה'בעע' נאמר בהקשר של מה שאמרתי שורה אחת לפניו. קוהרנטיות זה יופי של דבר. נסה ותיהנה! _________________ אדון חרדון, בכל זאת חושב שמולי זה שם של אווז. |
|
||||
|
||||
החליל הוא פשוט ועדין, וקולו כמו קול של הלב. החליל, כשכשוך הפלגים, כמו שיר ילדים. כמשק הרוחות בפרדס מלבלב החליל, החליל. (לאה גולדברג) האמת היא שכשהבן שלי התחיל לנגן (ולהתאמן בבית) בחליל, ירדה מעט ההתלהבות שלי מהכלי הזה, אבל עם השיפור ביכולת שלו (שנובע משני דברים עיקריים: תירגול, והחלפת "חליל המתחילים" בחליל מאיכות טובה יותר), חזרתי להעדיף את צלילו של החליל (אם כי עדיין, אני מעדיף נגנים דגולים יותר מהגלילי ג'וניור). |
|
||||
|
||||
הפסנתר, הוא גדול וכבד וקולו כקולו של פסנתר, הפסנתר (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
לו היה סקר מי הטרובדור החביב עליך, ללא ספק היה ג'ימי אוחנה זוכה בקולי. |
|
||||
|
||||
החרש לא שומע העיוור לא רואה לא הולך הקיטע (נדמה לי) האילם רק... בוהה. הפסנתר. (ג'ימי אוחנה) |
|
||||
|
||||
קטעים נבחרים ופחות מן התוכנית ניתן למצוא כאן: http://www.mayesh.net/ |
|
||||
|
||||
הפוזל רק בוהה. |
|
||||
|
||||
הבעיה אם גאלוואי היא שהצליל שלו נקי מידי כמו של סינטיסייזר כאילו דגום המורים שהיו לי לחליל תמיד אמרו שהצליל שלו מדהים אבל הוא קר ולא אנושי ואני מסכים גם הוא ממש התמשחר גמס גלוואי הזה. אם כבר לשמוע חליל קלאסי אז לשמוע את מרסל מואיז שהיה האבא של כל החלילנים. בקונמרטים של מוצארט ומה אם IAN ANDERSON רולאנד קירק והרבי מאן? |
|
||||
|
||||
חליל צד ופסנתר (לחוד וגם ביחד). התחלתי ללמוד חליל צד בגיל 10, לאחר שהאזנתי לתקליט Showpieces של ג'יימס גולווי (אותו משמיץ גידי - תגובה מס' 156201). אמנם למר גולווי דנן יש צליל עגול ו"מושלם מדי" לטעמם של "יודעי דבר" (כן, גם המרכאות האלה מכוונות), אך הוא עשה חסד עם הכלי הנפלא הזה בכך שהעלה את רמת הפופולריות שלו ועיבד למענו אינספור קטעים, ואני לא רואה בכך פסול. אחרי שגיליתי את הג'אז, ובתוך כך את הנגנים הנפלאים אריק דולפי ו-רסאן (רולנד קירק), שניהם מולטי-אינסטרומנטליסטים עם שליטה מדהימה בחליל, נפתחתי לעולם של צפצופים וחריקות שניתן להשמיע בעזרת הכלי. החלטתי שאני אוהב גם את החספוס וה-rawness (נאות?) האלה. ביצירות מודרניות גם משתמשים בהמון טריקים, ולא רק כגימיקים: צלילי-לחישה, הקשה על הכפתורים, רבעי טונים (בעיקר בחליל עם "חורים פתוחים"), מולטיפוניה (!) ושירה-נגינה סימולטנית (רשימה חלקית). הנציג אולי הכי מובהק של החליל המודרני הוא אישטוון מטוז ההונגרי, שאף פיתח שיטת נשימה מעגלית (ללא עצירה ללקיחת אויר) ולימד אותה להרבה חלילנים מפורסמים. מתנצל על ההיסחפות. על פסנתר - בפעם הבאה, בפעם הבאה (כדברי גב' תשובה) |
|
||||
|
||||
סקסופון, בלי תחרות. (מה, צריך גם הסבר? אין.) |
|
||||
|
||||
מאוד לא קלאסי מצידי, אבל... הגיטרה החשמלית. למרות שאיננה מעונבת, אין ספק שלוסיל יודעת לדבר. |
|
||||
|
||||
אני כמו עינת, לא אוהב במיוחד צליל של כינור. לא יכול להסביר למה; מילדות לא אהבתי אותו במיוחד. גם אם הוא לא מנוגן בצווחנות. כמובן שיש הרבה קטעים שאני אוהב וכו' וכו'. ויולה יותר טוב; צ'לו כבר נפלא, גם בקצה העליון שלו. מה אני הכי אוהב, מבחינת הצליל? מרימבה. במיוחד השימוש שטום וויטס עושה בה, אבל נראה לי שגם אם קוף לא-מוכשר ינגן עליה זה ייצא יפה. ואם המבחן הוא כאשר הכלי מנגן לבד, אז פסנתר, אבל זה לא חוכמה. |
|
||||
|
||||
טוב מכיוון שאני איש קלידים ומוזיקה אלקטרונית - אני אבחר את הדגימה האהובה עלי. דגימה של fairlight (הסמפלר הדיגיטאלי הראשון) שנקראת aahh או saar תלוי את מי שואלים. הצליל הספציפי הזה הופיע בהמון קטעי מוזיקה שונים בעיקר בשנות השמונים. דוגמה מייצגת: shout- tears for fears בסולו הנפלא לקראת סוף השיר.
|
|
||||
|
||||
משהו דומה גם היה בזה: http://www.geocities.com/SiliconValley/Park/4760/lyr... נכון? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר שימוש בדגימה הנ"ל בשיר הזה (אבל לא שמעתי אותו כמה שנים). מקומות נוספים בה היא הופיע: תמאס דולבי -screenkiss ושירים אחרים. אומנות הרעש - close to the edit, moments in love. זאן מישל ג'אר - zoolook יאן האמר - crocket's theme וכמובן פיטר גבריאל - באלבום הרביעי - wallflower, rythm of the heat סביר להניח שגם בSO אבל אני לא זוכר ספציפית באיזה קטעים. |
|
||||
|
||||
אמ... שם בהתחלה של השיר יש משהו דומה. לא? לא חשוב. |
|
||||
|
||||
:-) ואחרי בדיקה התשובה היא לא. בפתיחה יש סינטי שמנגן "כאילו" STRINGS - הצליל מורכב משני גלים משולשים אחד באוקטאבה יותר גבוה ובווליום יותר נמוך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |