|
||||
|
||||
"Call me Jonah. My parents did, or nearly did. They called me John." (Cat's Cradle, Vonnegut) as a tribute to "Call me Ishmael" (Moby Dick, Melville) וכל הבלוג של פופק הוא בהפוכה אחת גדולה לבן ארצו (האמנם?) מאיר שלו, שפתח את "רומן רוסי" בקריאה הנרגשת: "אני דופק את הבת של ... " ** - שכחתי את הבת של מי הוא דופק במשפט הפתיחה. פדיחה. |
|
||||
|
||||
נחמד, אבל זה לא היפוך מושלם - זו מחווה, או אולי פרפרזה. כאלה יש כמובן רבים מספור. כמובן שגם ההיפוך המושלם של נבוקוב מול טולסטוי הוא פרפרזה, אבל מיוחד בניגוד שהוא מציג. |
|
||||
|
||||
לא רק את השם שכחת, שכחת שהוא דופק את הנכדה, לא הבת. הנכדה של ליברסון. תתבייש. |
|
||||
|
||||
לירוחם? |
|
||||
|
||||
כל הכפר נחרד לצעקות הללו, ומדובר בנכדה של אליעזר ליברסון. ספר דגול, לדעתי. |
|
||||
|
||||
תגובה 103469 |
|
||||
|
||||
הפתיחה הגאונית ביותר היא זו: "שנים רבות לאחר כך, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח". |
|
||||
|
||||
אחת הגאוניות ביותר. עובדה ששכחתי שהוא לקח אותו לראות קרח, דווקא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |