![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל הכפר נחרד לצעקות הללו, ומדובר בנכדה של אליעזר ליברסון. ספר דגול, לדעתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תגובה 103469 | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הפתיחה הגאונית ביותר היא זו: "שנים רבות לאחר כך, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחת הגאוניות ביותר. עובדה ששכחתי שהוא לקח אותו לראות קרח, דווקא. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |