|
||||
|
||||
כל הכפר נחרד לצעקות הללו, ומדובר בנכדה של אליעזר ליברסון. ספר דגול, לדעתי. |
|
||||
|
||||
תגובה 103469 |
|
||||
|
||||
הפתיחה הגאונית ביותר היא זו: "שנים רבות לאחר כך, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח". |
|
||||
|
||||
אחת הגאוניות ביותר. עובדה ששכחתי שהוא לקח אותו לראות קרח, דווקא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |