בתשובה לeasy, 14/10/02 10:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שההשוואה הראוייה - לענייננו - צריכה להיות בין עו''ד לייבוביץ' לבין עו''ד שפטל. הלקוחות של זכרוני או פלדמן עסקו בבגידה, ריגול וכיוב' אך לא באלימות פיזית בלתי מובחנת (מה שמאפיין את המיוחס ללקוחותיהם של לייבוביץ' ושפטל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומצבו של שפטל אמור להיות גרוע יותר - הוא אכן הוריד את מרשו מעל הגרדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מצבו של שפטל היה גרוע יותר, עד שכמעט התעוור כתוצאה משפיכת חומצה עליו. שפטל עצמו לא מפסיק לטעון שלא היה מייצג את דמיאניוק אילמלא היה משוכנע שהמדובר בטעות בזיהוי. עובדה היא שביהמ''ש העליון קיבל את גירסתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, ביהמ"ש קיבל שהיתה טעות בזיהוי לא בגלל שפטל אלא בזכות יושרו של התובע דווקא, שגילה חומר רלוונטי בברית המועצות לשעבר. האם אכן? ובעניין חרמות ונידויים- כל עוה"ד שהוזכרו כאן לא הולכים לבתי כנסת. והרי מדובר רק בחרם דתי (וגם זה לא ממש). אם ליבוביץ' היה חילוני אולי לא היה מתפתחת גם כאן כל בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאמץ שלא להימשך בלשוני באשר לעניינים שונים הנוגעים למשפט דמיאניוק. לעניין יושרו של התובע: בהנחה שאכן התובע גילה חומר רלוונטי וכו' וכו' - אני מסרב להתפעל מהיושר הזה. כי מה שהתובע גילה הוא, שהנאשם בעצם איננו הנאשם. יושרו של תובע בא לידי ביטוי דווקא במקרי גבול. כך למשל, יושרו והגינותו של תובע באים לידי ביטוי במקרים שבהם אין ספק באשר לקשר של הנאשם אל העבירה, אלא שיש קושי למקם את העבירה על הסקאלה של החומרה, והתובע עוזר לבית המשפט למקם את העבירה גם במקום נמוך יותר מזה שצויין בכתב האישום. אבל, כאשר תובע מגלה שהנאשם איננו הנאשם - וכשידוע לתובע שהנאשם הזה צפוי לעונש לא ממש הפיך - מה הרבותא ? אם, נניח, שעו"ד שקד היה נמנע מלגלות שהנאשם איננו הנאשם - האם היית מכנה את מעשהו כחוסר יושר ? האם היית מכנה תובע שאיפשר לתלות אדם אחר - שאיננו האדם שהתכוונו לתלותו - כאדם לא ישר ? ואני עדיין לא מתחיל לחשוב על לילותיו של התובע אילו היה מאפשר זאת. במילים אחרות, היושר בא לידי ביטוי דווקא במקרים של מאבק - אמיתי - בין שתי אלטרנטיבות, שרק אחת מהן ראוייה. אם עו"ד שקד היסס - יותר מרגע - אם לגלות או לא לגלות את העובדה הזו - הוא כבר בבעיה עם עצמו. הלוואי והצלחתי להבהיר את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תתאמץ מעט פחות? לי אין כל הכשרה או ידע משפטיים, וגם המעקב שלי אחר משפט דמניוק היה מקוטע, ובכל זאת נעורו בי ספקות מסוימים. מעניין לשמוע את מה שאתה מתאמץ לא להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התובע גילה שהנאשם איננו דמיאניוק, אבל שהוא אכן היה שומר נאצי אחר, במחנה ריכוז אחר. כשבית המשפט שיחרר אותו, היה זה פושע נאצי, ולא אדם חף מפשע, שיצא לחופשי. עדיין, אני מסכימה שזו היתה דרך הפעולה היחידה שבאה בחשבון. [שוב- כל האמור לעיל הוא רק אם אינני טועה לגבי מה שקרה שם. ויתכן מאוד שאני דווקא כן טועה...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסתי ודורון, אין לי בעייה למנות - אחת לאחת - את מומיה של מערכת המשפט שלנו. *יש* לי בעייה לעשות כן אפרופו משפט דמיאניוק. שכן, דמיאניוק - גם אם הוא לא איוון האיום - סולק בסופו של דבר מהארץ כשבארונו - שלד עם שיניים מחייכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסגור על לאה צמל וזהו? אני מניח שהיא די מוקעת, אבל לא נראה לי שהיא מנודה או מוחרמת. לפחות לא יותר משמאלנים אחרים שאינם עו"דים. נראה לי, שבשורה התחתונה מדובר בבעיה דתית ו"חטאו" של לייבוביץ' הוא לא בהגנה על ברגותי אלא ב"חילול שם שמים" וגיוס צדיק למטרותיו. לי זה מזכיר את הצעקה שקמה בעקבות השימוש בדוד למאבק של ההומוסקסואלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שלאה צמל איננה דוגמא טובה. שכן, עובדת היותו של אדם מוקע או לא - נבחנת אל מול סביבתו. והסביבה של עו"ד לאה צמל - במידה שאני מכיר אותה - איננה עויינת אותה. אשר ללייבוביץ': למה להיתמם ? הסיפור הוא "לייבוביץ"'. כלומר יש כאן התחשבנות - בדיעבד - עם לייבוביץ' ההוא. ובמאבק המחודש הזה, ממלא לייבוביץ' ג'וניור - באופן לא ממש מבריק - את תפקיד סבו באופן שהוא - הנכד - מבין אותו. על רקע זה, ניתן להבין את ההשוואה של ברגותי למשה רבנו - כהוראה שקיבל הנכד ישירות מהקבר - לערוך את ההשוואה הזו. כללו של דבר, אלמלא במותג "לייבוביץ"' היה המדובר - היה משעמם יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |