בתשובה לדני האדום, 21/09/00 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוק הכלכלה מספר 3 הוא שהמצב טוב, העניים חיים והעשירים מתעשרים, וכשהמצב גרוע, העניים מתרוששים ו... העשירים מתעשרים. בנוגע לרווחי השלום: הראיה של השלום עם ירדן כסכנה למפעלי הטקסטיל ובכלל לשוק העבודה של הלואו-טק היא, איך לומר, מוזרה במקצת. עד עכשיו השלום הביא ברכה כלכלית בעיקר לישראל. אני אוכל לתת הרבה דוגמאות מקרו-כלכליות, מהעלאת דירוג האשראי של ישראל ועד להשקעות זרות במדינה שלנו. אבל אתן דוגמת מיקרו: לאבי יש בית עסק קטן המוכר חלקי חילוף למזגנים, ואני יכול לומר בוודאות גמורה שמאז שהשלום עם ירדן פרץ, המכירות עלו בחלט, ואכן נשכרו עוד פועלים ו'נוצרו מקומות עבודה'. דמגוגיה זולה קובעת שהאבטלה קשורה לפרס ושריד, האבטלה קשורה לשני דברים עיקריים: 1. נפילת חומות המכס שהגנו על מפעלים עתירי עבודה, נכון שנפילת החומות פגעה בעובדים אלו, אך מצד שני רמת החיים של שאר הישראלים עלתה. כמו כן נפילת המכסים אפשרה יצוא מוגבר וגרמה לייצור מקומות עבודה, שלא נדבר על המעבר ממשק מרקסיסטי חונק למשק קצת יותר מפותח. 2. הריבית הגבוהה שבנק ישראל מנהיג, תאשים את פרנקל, לא את פרס ובטוח שלא את שריד (נפלא מהבנתי כיצד הוא קשור לעניין הזה). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |