|
||||
|
||||
אפתח בכך, שאציין, כי אני הוא הסמן השמאלי ביותר ב... היכן שלא יהיה. אני אומר זאת באחריות - אני מרקסיסט ואנרכיסט, מתנגד לעצם קיומם של שירות-חובה צבאי (=פשיסטי), או מוסדות-דת (=מחלקי אופיום להמונים), אנטי-ציוני, פעיל בארגונים ירוקים וצמחוני מאז ומעולם. יותר שמאלה מזה - א י ן , כידוע. כעת - מה, שנוגע להסכמי-אוסלו הידועים לשמצה - אני מזמין אתכם לקרוא את התייחסויותי המפורטות, כתגובות למאמר (בסקר) על ירושלים באתר זה, שם הצעתי חוקה למדינת כנען - שתיווצר מאיחודם האזרחי המלא של ישראלים, פלשתינאים ועוד, היות וברור לי, שאין לחלק את הבלתי-ניתן לחלוקה, ושתי אוכלוסיות אלה משולבות זו בזו במידה, שכל הפרדה תהיה, בהכרח, פעולה גזענית וטרנספריסטית מעצם מהותה. כעת, בנוגע לנושא האמור. מדוע קובע אנוכי בכותרת זו, כי שלום הינו טוב לעשירים (בלבד)? הנה לדוגמא, מפעלי הטקסטיל. נחתם השלום עם ירדן, כל אותם ורטהיימרים ופישמנים מולטי-מיליונרים העבירו את מפעליהם לאירביד, שם שכר-העבודה נמוך בהרבה - ושלום! גם לפרנסה... לאבטלה ה ז א ת , אגב, אחראים פרס ושריד הרבה יותר מביבי - לתשומת-לבם של כל משמיצי-הליכוד למיניהם. רק הערת אגב. כעת, כתוצאה מכך, הורע משמעותית מצבם של העובדים בארץ - כעת, משעליהם להתחרות בכוח-עבודה זול ב ה ר ב ה , יעשו גם אלה ויתורים מרחיקי-לכת, ויסכימו לעבוד גם בפחות מן השכר המינימלי ע"פ חוק המדינה - לותר, למעשה, על כל הישגיהם, אליהם הגיעו דרך מאבק מפרך בן עשרות שנים! - ולו רק על-מנת, שיוכלו להתקיים בלא להתחנן לנדבה. ואל תתחילו עם, "בישראל אין רעבים" - ז ו ה י האשליה, שפעילי מר"צ צפוניים למיניהם שוטפים בה לעצמם את המוח (נו - אחת מני רבות). וכך אנו רואים דוגמא אחת, לאיך משרתים הסכמי ה"""שלום""" הללו אך ורק את האליטות, השולטות במדינה - ותהא זו אליטת ה"צפוניים" המיופייפת, המיוצגת ברובה ע"י מר"צ, שינוי, ומפלגת העבודה-בעיניים, או אליטת מחלקי-האופיום ה"נגזלים" וה"""עשוקים""", יעני, של ש"ס. כעת - מהן הערובות לשלום אמת? בניגוד למה, שמנסים כל העת לשטוף את מוחנו בתקשורת המסיתה, לחינוך - בין אם לתכנון-משפחה או לשמירה על הסביבה - לביטוח בריאות שוויוני ולתעסוקה הולמת נודעת חשיבות רבה ל א י ן - ש י ע ו ר יותר, מאשר ל"ערבויות צבאיות/בטחוניות" למיניהן. אלה האחרונות, יכולות רק להבטיח עליונות במקרה, בו השלום קורס - ואז, להזכירכם, כ ו ל ם מפסידים. שלכם, דני. |
|
||||
|
||||
Few Comments:
1. How can you be both Marxist and Anarchist? Marx talked widely about the way the goverment should control the economy - claiming that free economy is evil. While Anarchism seems to claim loudly that control is evil... 2. Our best bet would be to help Jordanian workers join the Histadrut, ask to raise their working conditions, and everyone will win - our workers will not have to suffer unfair competition, and their workers will have higher pay. "Workers of the World Unite!" |
|
||||
|
||||
החלמתי או שאתה טוען כי קפיטליזם הוא אנרכיזם? שניהם מטיפים לחוסר התערבות שלטונית, על פי שיטתך. אני מקווה כי ברור לך שקפיטליזם שונה מאנרכיזם במובנים רבים מאוד, כאשר העיקרי שבהם הוא שאנרכיזם קורא לפירוק כל מסגרת שלטונית (לפעמים גם באלימות, או באופן מהפכני - אם המדובר בניהיליזם) המדכאת את האדם מעצם מהותה בעוד קפיטליזם הוא פשוט מדיניות של נתינת כוח ל"כוחות השוק" הארטילאיים על-חשבון השפעתן הכלכלית של הממשלות (או ליתר דיוק - רק כאשר השפעה זו עומדת בניגוד לאינטרסיהם של התאגידים הגדולים). |
|
||||
|
||||
Capitalism is indeed very different from anarchism. As the horrifying crisis in Russia after the "Big Bang" market reforms shows, capitalism needs a very solid institutional basis to work properly. There is a whole bunch of laws and behaviors that underlie the concept of free competition and without them there are no markets.
Examples: Property rights: If robbers can take away everything I earn, what's the point in maximising my profits? Taxpaying: e.g., to pay the policemen to chase the robbers... And there are many more institutions. The important ones still need to be invented. They are the ones that make sure that capitalism doesn't excessively increase social inequality, and the ones that make sure that priceless things like art and free time will be respected. |
|
||||
|
||||
Ofcourse not.
Anarchism means throwing away *all* control, while capitalism means very little economical control. Marxism on the other hand talks of *total* economical control and contrasts with Anarchism on this point. So you can be a capitalist anarchist, or a capitalist democrat, or a marxist democrat, but not a marxist anarchist. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר? איך ניתן להיות אנרכיסט-קפיטליסט?? הביטוי הזה הוא אוקסימורוני... ההבדל היחידי בעינייך בין אנרכיזם לקפיטליזם הוא שאנרכיזם שואף להפטר מכול שליטה בעוד קפיטליזם רק מחלק מהשליטה? כלומר ההבדל הוא רק במיקומן היחסי על הסקלה הזו? |
|
||||
|
||||
Please explain to me why you think this is oxymoronic?
Think of an anarchistic world. How will people do business? the closest model I can think of is the capitalistic model - everypone will do with his money whatever he wants - Invest in a bank, in a company, keep it, waste it, whatever. While in a marxist model most of the money would go to the goverment that will decide where would the money go. And about the other questions - yes, this is what I'm saying. You understood my views, feel free to disagree. |
|
||||
|
||||
אנרכיזם הוא במהותו אנטי-מדינה, אנטי-סמכות, אנטי-רכושנות. קפיטליזם במהותו הוא שימוש בחוקי המדינות ובמנגנוני הויסות הכלכליים שלהן ע"מ לאפשר לגופים המסחריים חופש גדול ככל האפשר למקסם את רווחיהם, במסגרת הכלכלה החופשית. העמדה האנרכיסטית הקלאסית טוענת כי בעצם קיום המשטר הקפיטליסטי ישנה סטייה מוסרית ושעבוד של בני-אדם בידי המעסיקים שלהם; האדם (או כוח העבודה שלו) הוא סחורה אשר בה משתמשים בהתאם לחוקי השוק בכלכלה החופשית הקםיטליסטית האוטופית - סחורה אותה מנצלים ע"מ להפיק תועלת (בצורה של רווח כספי) גדולה ככל האפשר. מובן מאליו כי תופעה שכזו נוגדת מעצם מהותה את העקרונות האנרכיסטיים שקוראים לפירוק כל מסגרת כלכלית-מדינית ולהשגת חופש מקסימלי לכל אדם ואדם. הביטוי אנרכו-קפיטליסט הינו המצאה אמריקאית במהותה; מקום אשר בו התנועה האנרכיסטית ספגה התנכלויות קשות בשנות ה-50 ולכן חלקים ממנה ניתקו את קשריהם עם התנועות המרקסיסטיות שאליהן היו כבולות בחבלי אידיאולוגיה עבותים, והציגו את עצמם במצג-שווא של שילוב בין קפיטליזם לסייז'-פייר עם ערכי הבחירה החופשית האנרכיסטיים. הביטוי הוא אוקסומורני גם מבחינה היסטורית - אנרכיזם מאז ומעולם נחשב (ובצדק) כאחד מאויביה הגדולים של השיטה הקפיטליסטית, וכסמן הקיצוני של השמאל הסוציאליסטי. מי שלובש בגדים שחורים עם A אדומה עליהם ומצביע בבחירות למפלגה הדמוקרטית או הרפובליקאית איננו אנרכיסט... |
|
||||
|
||||
גם אני , ויותר מפעם אחת, מצאתי את עצמי מסביר לאנשים שאני מגדיר מחדש את המושג שמאל בשיח הפוליטי הצר שהיה פרוש לפניהם. כמוך בדיוק היה בי צורך עמוק להתייצב לשמאלו של כל מי שמתייצב משמאל למשהו. עד היום, אם תדחפו אותי לפינה אני אצהיר שאני אנרכו-קומוניסט (קרופוטקין או פרודון הם ההשראה שלי ולא בקונין) אבל יום אחד בארצות-הברית מול המקום שבו נרצח מרטין לותר קינג מצאתי את עצמי נמנע מכניסה למוזיאון לזכרו רק כי מישהי עמדה בחוץ עם שלטי מחאה. בסופו של דבר, במסווה של נאמנות למסר המקורי גיליתי שאני משתתף בחרם שהוא בעיקרו נוצרי, כמעט פונדמנטליסטי. אני לא מציין את זה רק כהכאה על חט (גם אם זה חלק מהעניין), אלא יותר מתוך ההבנה שצמחה בתוכי מאז, ולא רק כתוצאה מהמפגש הזה. נכון, מהמרחק הגדול שפעור ביני לבין השיח הפוליטי הישראלי אני יכול לטעון שאין הבדל של ממש בין ביבי לברק או לפרס ולרחוץ בנקיון כפיי. אני יכול להוריד את הכובע בפני אדוארד סעיד על הנועזות והנחרצות שלו. אבל למי שקרא את הפתיחה של סעיד לאוריינטליזם זכורה בודאי הטענה המרכזית שלו לפיה המערב שכח שגם האוריינט מורכב, בסופו של דבר, מבני-אדם. את ההרכב האנושי של האוריינט החליף המערב בתמונה האוריינטליסטית. כמעט אחד לאחד חזר סעיד על אותה טעות בהתנגדות הראוותנית שלו להסכמי אוסלו. נכון, גם אני נתקף סוג של בחילה כשאני שומע על מודל השלום של ''מרכז פרס'', אבל מספיק עם ההיתממות והרחיצה בנקיון כפיים, עדיפות אלפי ומאות אלפי משפחות שמתקיימות משכר מינימום ממשפחות ששולחות את בניהן למות ולהמית בזמן שהן מתקיימות מאותו שכר מינימום. בשם הטענה ש''כולם אותו דבר'' אנחנו מצדיקים בסופו של דבר אוטיזם מתמשך של השמאל וויתור על השפעה אמיתית על המציאות. |
|
||||
|
||||
ברשותך אני רוצה להתייחס לסטירות הברורות שבדבריך יותר מאשר לדעיות המנוגדות שהיבעת. אתה טוען שאתה האדם הכי שמאלני שיש ואתה גם מרקסיסט וגם אנרכיסט(מה שלא הולך ביחד) ואתה אפילו צמחוני ואנטי ציוני, אני רואה שבדבריך ישנו בלאגן אחד גדול של טיפוס ממורמר שבשבילו אנרכיזם קומוניזם סוציאליזם ואיכות הסביבה הם אותו הדבר, אז יש לי חדשות בשבילך: 1)כדי להיות שמאלן אתה לא חייב להיות צמחוני 2) כבר אין כזה דבר שמאל בארץ בגלל שהשמאל פשט את הרגל בגלל אי יעילותו 3)הדת היא אופיום(מה שנכון) אבל בתור אחד שסולד מפשיזם אתה אוסר על קיומה של דת בגלל שאתה יודע יותר טוב מכ-ו-ל-ם. 4) אתה אנטי ציוני שחי במדינה שמיסדיה הם ציוניים, ואתה זורק לפח 2000 שנות היסטוריה יהודית, מצידי אתה יכול לעבור לשטחים שם יש הרבה אנשים אנטי ציוניים שיסכימו איתך. 5) אני לא ממש יודע אם הבחנת שבהמלצתך לאחד את כל תושבי הארץ למדינה אחת אתה תוסיף ע"י זה כח עבודה זול בכמויות אדירות לשוק העבודה הישראלי וכך תמחץ לחלוטין כל שארית מעבודה עיברית ותיצור מדינה שקפיטליזם כמותה לא נראה מעולם. 6) ועוד הערה אחת קטנה: תמיד יהיו עניים ותמיד יהיו עשירים שיותר טובים מהם בתחום מסויים, אני הייתי שמח מאוד לדעת איך האידיאולוגיה האדומה שלך שחלף זמנה תפתור את זה. |
|
||||
|
||||
חוק הכלכלה מספר 3 הוא שהמצב טוב, העניים חיים והעשירים מתעשרים, וכשהמצב גרוע, העניים מתרוששים ו... העשירים מתעשרים. בנוגע לרווחי השלום: הראיה של השלום עם ירדן כסכנה למפעלי הטקסטיל ובכלל לשוק העבודה של הלואו-טק היא, איך לומר, מוזרה במקצת. עד עכשיו השלום הביא ברכה כלכלית בעיקר לישראל. אני אוכל לתת הרבה דוגמאות מקרו-כלכליות, מהעלאת דירוג האשראי של ישראל ועד להשקעות זרות במדינה שלנו. אבל אתן דוגמת מיקרו: לאבי יש בית עסק קטן המוכר חלקי חילוף למזגנים, ואני יכול לומר בוודאות גמורה שמאז שהשלום עם ירדן פרץ, המכירות עלו בחלט, ואכן נשכרו עוד פועלים ו'נוצרו מקומות עבודה'. דמגוגיה זולה קובעת שהאבטלה קשורה לפרס ושריד, האבטלה קשורה לשני דברים עיקריים: 1. נפילת חומות המכס שהגנו על מפעלים עתירי עבודה, נכון שנפילת החומות פגעה בעובדים אלו, אך מצד שני רמת החיים של שאר הישראלים עלתה. כמו כן נפילת המכסים אפשרה יצוא מוגבר וגרמה לייצור מקומות עבודה, שלא נדבר על המעבר ממשק מרקסיסטי חונק למשק קצת יותר מפותח. 2. הריבית הגבוהה שבנק ישראל מנהיג, תאשים את פרנקל, לא את פרס ובטוח שלא את שריד (נפלא מהבנתי כיצד הוא קשור לעניין הזה). |
|
||||
|
||||
איך אתה יכול להיות גם מרכסיסט וגם אנרכיסט? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |