בתשובה למשה דורון, 17/09/00 19:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך שאפשרויות 1,2 פותרות את הצרות בצורה קלה אולם מכיוון שדווקא האפשרות השלישית היא המובנית בתפיסת עולמי, כמו גם בתפיסת עולמה הקלאסית של היהדות, אני נדרש להגיב לקושיות שהעלית שהם זהות בתוכנם לקושיות השואה הידועות, כלומר שאלת הידיעה והבחירה. וחוץמזה מה לא מתאים לי במשפט המצוטט? אני חושש שפיספסתי את המסר שהובע בקריצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה כמובן תגובה לך ערן... זה מה שקורה כשאתה עובד עם מחשב שלא שלך ומסך 15"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שלא מתאים לך להשתמש במשפט מפוצץ שכזה. אתה בדרך כלל מתנסח ביתר בהירות ובצורה ידידותית למשתמש. וחוץ מזה, אולי הגיע הזמן שתרכז את נושא הבחירה והידיעה במאמר כדי שנוכל להתווכח עליו באופן תרבותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיהיה לי זמן. וזה לא קורה הרבה לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל צפוי והרשות נתונה הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה (פרק ג משנה טו) פירוש רבנו עובדיה מברטנורא: הכל צפוי - כל מה שאדם עושה בחדרי-חדרים גלוי לפניו. והרשות נתונה - בידו של אדם לעשות טוב ורע, כדכתיב (דברים ל') ראה נתתי לפניך היום [את החיים] וגו'. בלשון חז"ל המילה 'צפוי' היא שהכל נמצא תחת השגחה פרטית. אני מבין שפרוש המילים הכל צפוי - הכל נראה ומושגח. היום ומחר ובכל הזמנים ולא מדובר בכלל שבורא העולם יודע מה נבחר. אלא תמיד רואה מה אנחנו עושים. להלן עוד בנושא מרב. הערה האמרה הכל צפוי והרשות נתונה אינו מתייחס לבעיה הנדונה . אם כי אוהבים להציגו ככזה. פירוש מאמר חז"ל זה הינו: כל מה שנעשה בעולמנו רואה הקב"ה בפועל גם מה שנעשה במסתרים. עם כל זאת יכול האדם לעשות מה שליבו חפץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |