בתשובה לערן בילינסקי, 17/09/00 15:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משום מה אנחנו חוזרים לנושא השואה. ברור שהאפשרות השלישית היא הבאה בחשבון. השאלות שיש לך עליה היא שאלת האם אלוהים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים (בגלל נסיוני בפורום אני נזעק להסביר שמדובר כמובן במשל ובמשל יותר מופשט, האם בלתי מוגבל יכול להתגבל) מרחב הפתרונות של השאלה מעל שדה המציאות המצייתת ללוגיקה המוכרת הוא שניים ושניהם פרודקסים, כך שאנחנו יכולים להבין שלא נקבל תשובה במסגרת המוגבלת הזו. מטריד? קצת, אבל יש לך ברשימה אני מניח כמה בעיות שמוגדרות עדיין בלתי פתירות להטיח בהם את קודקודך, לפני שאתה מנסה לחקור את מהות ההוי-ה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, משה, לא כל כך חזק... אני אמרתי שואה? אני כתבתי שואה? לא. למה אתה אוסר עלי להטיח את קודקודי בבעיות, אתה מפחד שאציץ ואפגע? תודה, אבל לא תודה. אני גם לא רואה את הבעיה בפירוש הראשון שנתתי (התנ"ך כספר מוסר) כיוון שפתרון זה מציב את האמונה במקביל למציאות ולא מחייב התאמה, כפי שכתבתי כמה פעמים בימים האחרונים, בין ה"מצוי" ל"רצוי". האמת, גם השני מסתדר לא רע - אבל *קצת* בעייתי בשבילך. וחוץ מזה, "מרחב הפתרונות של השאלה מעל שדה המציאות המצייתת ללוגיקה המוכרת הוא שניים שניהם פרדוקסים..." - לא מתאים לך ;-) ערן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שאפשרויות 1,2 פותרות את הצרות בצורה קלה אולם מכיוון שדווקא האפשרות השלישית היא המובנית בתפיסת עולמי, כמו גם בתפיסת עולמה הקלאסית של היהדות, אני נדרש להגיב לקושיות שהעלית שהם זהות בתוכנם לקושיות השואה הידועות, כלומר שאלת הידיעה והבחירה. וחוץמזה מה לא מתאים לי במשפט המצוטט? אני חושש שפיספסתי את המסר שהובע בקריצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה כמובן תגובה לך ערן... זה מה שקורה כשאתה עובד עם מחשב שלא שלך ומסך 15"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שלא מתאים לך להשתמש במשפט מפוצץ שכזה. אתה בדרך כלל מתנסח ביתר בהירות ובצורה ידידותית למשתמש. וחוץ מזה, אולי הגיע הזמן שתרכז את נושא הבחירה והידיעה במאמר כדי שנוכל להתווכח עליו באופן תרבותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיהיה לי זמן. וזה לא קורה הרבה לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל צפוי והרשות נתונה הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה (פרק ג משנה טו) פירוש רבנו עובדיה מברטנורא: הכל צפוי - כל מה שאדם עושה בחדרי-חדרים גלוי לפניו. והרשות נתונה - בידו של אדם לעשות טוב ורע, כדכתיב (דברים ל') ראה נתתי לפניך היום [את החיים] וגו'. בלשון חז"ל המילה 'צפוי' היא שהכל נמצא תחת השגחה פרטית. אני מבין שפרוש המילים הכל צפוי - הכל נראה ומושגח. היום ומחר ובכל הזמנים ולא מדובר בכלל שבורא העולם יודע מה נבחר. אלא תמיד רואה מה אנחנו עושים. להלן עוד בנושא מרב. הערה האמרה הכל צפוי והרשות נתונה אינו מתייחס לבעיה הנדונה . אם כי אוהבים להציגו ככזה. פירוש מאמר חז"ל זה הינו: כל מה שנעשה בעולמנו רואה הקב"ה בפועל גם מה שנעשה במסתרים. עם כל זאת יכול האדם לעשות מה שליבו חפץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשונה ממך, אני רואה את ההסבר בצורה אחרת: א י ן אלוהים. הנסיון למצוא סיבה מוסרית בהתנהגות האדם ובמהלך ההיסטוריה הוא חסר-טעם, היות ואת המוסר שלנו יצרה התרבות, שהיא תוצר של שינויים אבולוציוניים, שהביאו לכך, שבני-אדם ששיתפו פעולה, ונמנעו בדרך-כלל מפגיעה אחד ברעהו - אולם לא הססו לטבוח "אחרים" - הם אלה, שזכו לשרוד עד היום. אני מ ק ו ו ה , שהתפתחנו מן השלב הבראשיתי והדי-נחות הנ"ל, וכעת אנו משתפים-פעולה גם מתוך הבחנה מוסרית, ולא רק אופורטוניסטית. על-כל-פנים, השאלה "היכן היה האלוהים בשואה" אינה, לדעתי, במקומה - בעיני, אלוהים מעולם לא היה, ורק משל היה, תשובה לפחדים קדומים, נסיון להסביר בצורה רציונלית את שעדיין איננו מסוגלים להבין בעזרת המדע. פעם חשבו, 'איזה פלא! השמש שוקעת ואז, למחרת, בגלל שהתפללנו, עולה שוב!!' כיום אנו יודעים, כי ל"תפילות" אין שום השפעה על הנושא הנידון - פשוט, כדור-הארץ סובב על צירו... ויוסיף לעשות זאת, בין אם נהיה כאן ובין אם לא, כי אין בין השניים שום קשר - חשיבותנו ליקום הינה, לכל היותר, כזו של החידקים. בהבדל אחד - הם קיימים זמן רב הרבה, הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "אין אלוהים" כמו גם המשפט "יש אלוהים" מכיל סתירה פנימית. ועל כן כל טיעון שנסמך עליו לוקה בחסר. משפט נכון יהיה "יש דני האדום" או "אין דני האדום". עוד על נושא זה: דיון 128 אם התרבות יצרה את המוסר מדוע אתה מקווה להתפחות בתחום? הרי מדובר בסופו של דבר במוטציה די מיותרת מנקודת מבטו של מי שעתיד בכל מקרה להתפגר לנצח בעתיד הנראה לעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסתירה הפנימית בשני המשפטים, אגב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפטים כשלעצמם אינם מכילים סתירה כי משפטים כשלעצמם דווקא מסתדרים עם יתר החלקים שלהם בלי בעיות ניכרות. אין לי כוונה לחזור לביקורת התבונה הטהורה (בגלל שהוא נשחק עד דק, ובגלל שהוא מאוד עבה ואני ניזון מתקצירים). הסתירה היא האופן שבו הם מתפרשים על ידי יצורים מוגבלים דוגמתנו. כשאתה אומר "אין אלוהים" ואפילו "יש אלוהים" אתה מניח המצאותך גם במידה ו"אין אלוהים" אולם המצאותך שכזו היא בניגוד מוחלט לאלוהים. עייפתי עייפתי מלחזור על הנקודה, מה שהאתר הזה צריך ודחוף זו קטגוריית faq. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |