בתשובה להירנוט, 07/10/02 13:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפורום תרגום ועריכה בנענע, התלוננו שהתקנות החדשות מונעות מהציבור לעיין בספרים הנמצאים בספרייה הלאומית (כי הרי אין להם כרטיס של האוניברסיטה). נראה, שלפי התקנות החדשות, רכישת ידע תלויה ב''כרטיס מועדון'', שהוא בתורו תלוי בתשלום. הממפפפ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ולא רק זה - אפילו סטודנטים לשעבר שמשלימים מטלות אחרונות כיום (ואינם רשומים לשנת הלימודים החדשה) אינם יכולים להכנס ולהשתמש בשירותי הספריה. האוניברסיטה העברית, שהייתה אמורה להיות מגדלור של ידע זמין לכל, הפכה למבצר שמותיר את כולם פרט לבעלי הממון בחוץ. רגע, זה ממשיך. החל מהשנה, סטודנט שיחרוג (חוצפן שכמותו!) מכמות הקורסים המינימלית הנדרשת לתואר שלו, ידרש לשלם, שימו לב, כמעט 500 ש"ח לכל נקודת זכות (שעה שבועית אחת שווה שתי נקודות זכות). המשמעות? גם אחרי ששילמתי כמעט עשרת-אלפים שקלים בכל שנה, אני לא רשאי להשתתף בכמה קורסים שנכנסים לי לסדר היום, אלא אני מוגבל לעשרים שעות שבועיות. אני רוצה לשפר ציונים לעומת קורסים אחרים? קפוץ לנו. אני רוצה להרחיב את תחומי הידע שלי בפקולטה? לך חפש. אם היה מדובר במגדל שן המצב עוד היה טוב. כרגע האוניברסיטה היא לא יותר מכספת פלדה. כסף כסף כסף כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שהמוסד המתקרא אוניברסיטה יאמץ לו שם אחר, לאחר שנטש את האוניברסיאליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שנאמר כאן קיים מזמן באוניברסיטת בר אילן: החניה בתשלום שומעים חופשיים משלמים המון קורסים עודפים עולים ממון (בהתאם להחלטות ועדת מלץ שהתקבלו על דעת ארגון הסטודנטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אוסרים על אנשים שלא שילמו להכנס להרצאות באוניברסיטת בר-אילן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בודקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אותם שומעים חופשיים שמשלמים מקבלים את נקודות הזיכוי האקדמיות על הקורסים בהם הם נוכחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה שומע חופשי? אני חשבתי שהכוונה לסתם אחד פנסיונר שבא לו לשמוע על תולדות רומא. שומעים חופשיים מקבלים נקודות זיכוי? לשם מה? אין איזה הסדר שסתם אחד שבא לו לשמוע קורס כלשהו יכול להיכנס סתם כך לאוניברסיטה? (נגיד עם רישום קצרצר סתם בשביל הסדר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה שומע חופשי? תלוי: פרשנות א: כל אחד שנכנס להרצאה ויושב, אך אינו רשום לאוניברסיטה. פרשנות ב: מישהו שרוצה ללמוד קורס, אבל לא במסגרת לימודים לתעודה (תואר אקדמי או לימודי תעודה), נרשם, משלם, מגיש עבודות, נבחן, ונרשמות לו נקודות הזיכוי האקדמיות. בעתיד, יוכל לקבל פטור מהקורסים ששמע אם יבחר להרשם למסלול לימודים. וחוצמזה, איפה היית ביום שישי, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, גם כך סיימתי את העבודה רק בארבע אחר הצהריים, ולרעננה הגעתי בארבע וחצי. הייתי חייב לעבור דרך הבית לצורך איזה עניין, אז הייתי מגיע רק בחמש וחצי. בערך. זה לא היה מאוחר?:) שנית, שכחתי מזה לגמרי. איך היה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיצחנו בורקסים על הספסלים ליד הפארק, שרקנו לכוסיות ופיטמנו את ארז לנדוור בקינלי-קולה. גם סיכמנו שהגיע הזמן להדיח את דובי ולהנהיג מדיניות עריכה מתונה יותר באייל. זו הרי הסיבה שמלכתחילה התכנסנו, לתאם עמדות לשנה הנפרשת. אבל מאור הרגיש קצת לא בנוח עם החשיפה (הוא במודיעין עכשיו, אתם יודעים, מנהל חפירות הצלה), ולכן עברנו לשימוש בנתב''ר שתוכל לראות היום תחת הדיון על ''קפה עלית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התואילו להסביר מה "הקטע" ? היה מפגש של פורום האייל הקורא ? אתם סתם לומדים יחד ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מונע ממני ללכת היום לשלם על קורסים, לצבור די נקודות נסיון, ואז ללכת "להרשם" ולעקוף את כל מנגנוני הסינון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי אמר שמשהו מונע? ב. יש קורסים שחסומים לרישום לכאלו שאינם תלמידים מן-המניין בפקולטה. ג. אם הצלחת בקורסים, אז מה אכפת כבר לאוניברסיטה לקבל אותך, במיוחד לאור העובדה שכנראה בס"כ שילמת יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. בהרבה מקומות תהיה לך בעיה של קבלה. בסופו של דבר הקריטריונים לקבלה הם ציוני בגרות ופסיכומטרי ציונים בקורסים אקדמיים יכולים אולי לעזור אבל אף אחד לא מבטיח לך את זה. באוניברסיטה הפתוחה לעומת זאת עובדים בדיוק בשיטה הזו, אתה לוקח קורסים, צובר נקודות ואין אאל''ט דרישות קבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אין תנאי קבלה. הם מיותרים, מכיוון שהסינון נעשה בדרך ההוגנת וההגיונית ביותר: תוך כדי הלימודים (אם הצלחת, כנראה שאתה מתאים...). גם שיטת הלימוד שלהם מוצלחת מאד, עקרונית: ספרים המתאימים ללימוד עצמי (בד"כ כאלו שנכתבו ע"י האונ') ומרכזים בתוכם את כל החומר באופן מסודר ומערך למידה הכולל מפגשי הנחיה אופציונליים, תמיכה טלפונית ותקשוב באינטרנט. בנוסף התשלום הוא לפי קורס, ולא לפי סמסטר (קצת יותר מסובך מזה, כדי להבטיח שלא תשלם יותר מאשר באונ' "רגילה") כך שהגמישות בפריסת הלימודים מקסימלית וניתן לעסוק בדברים אחרים במקביל (ואכן, לפי התרשמותי האישית האוכלוסיה מורכבת ברובה מתלמידי תיכון וחיילים). עושה רושם שזהו המוסד האקדמאי היעיל ביותר. (אני חף מאינטרסים באונ' הפתוחה. באמת!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך אולי מוצלחת, אבל לא הגיונית (לאוניברסיטאות הרגילות). לפני שלמדת, עדיין לא ''למדת והצלחת''. יש כאן הפיכת הסיבה והתוצאה. בניגוד לאוניברסיטה הפתוחה, המצב באוניברסיטאות הגדולות הוא שלפקולטות מסויימות יש יותר ביקוש מהיצע, לכן אין ברירה אלא למצוא דרך לסנן בין המועמדים ולקחת את אילו שסיכויי ההצלחה שלהם גבוהים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רשום באוניברסיטה לאחד החוגים. רציתי לחזור על שני קורסים משנה א' על מנת לשפר ציון. ההרשמה לתלמידי שנה ב' נפתחה בשעה 15:00 ביום מסוים (שנה ב' נרשמים אחרי א'). התחברתי לאינטרנט כבר בשעה 14:40 וחיכיתי 20 דקות עד לשניה המיוחלת בה ארשם לפני כולם (אופטימי שכמוני). מספר המקומות הפנוים היה דו ספרתי (בערך 30) ולא חשבתי שעלי להיות מודאג יותר מדי. השעה 15:00 הגיעה והקלקתי על הרישום עם העכבר... תגובה לא היתה ואז הבנתי מה בעצם קורה : אנשים רבים עלו לאוניברסיטה על מנת להרשם מהרשת המקומית (שניגשת בקלות יתרה אל שרתי האוניברסיטה). הדפדן שלי התחיל להגיב, סופסוף, בשעה 15:21. כל המקומות, בשני הקורסים שרציתי, כבר היו תפוסים לחלוטין. צריך לחכות שנה, לא נורא, מדובר בקורסים נורררא משעממים. שנה הבאה אני עולה לאונ' ונרשם מתוך חדר המחשבים :) בשוק צפוץ התנהג כשוקאי... מרפקים צריך גם בעידן הממוחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתל אביב יש שיטה הרבה יותר יעילה. כל סטודנט מקבל הקצבת נקודות, נערך מכרז שבו הוא מציע לכל קורס מספר נקודות לפי רמת העניין שלו בו ובסוף התהליך נערך שיכלול של המקומות הפנויים והביקושים ונקבע רף הקבלה לקורס. יש גם הסכמי עודפים, כך שאם לא התקבלת לקורס אחד זה יעניק לך יתרון בקורס אחר ויש גם מקצה שיפורים. זה דורש תחכום ותכנון טובים אבל חוסך את אוירת השוק שתארת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה השיטה החיפאית מעצבנת אותי (ואחרים) עוד יותר. חברה שלי לומדת באונ' ת''א ומשם אני מכיר את שיטת המכרזים והיעילות שלה. למה הטפשולים בחיפה לא חשבו על זה (או לפחות העתיקו את זה), אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי בבחור שהשלים את כל החובות לתואר שני, אך לא היתה לו זכאות לתואר מפני שהיו חסרים לו ציוני בגרות. בקיצור, האוניברסיטאות בדרך כלל דורשות שתתקבל על סמך נתוני הקבלה, בלי לקשר לקורסים שעשית. אני מניח שמקרים יוצאי דופן יכולים לזכות לטיפול מיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מאוד מוזר. (איך אפשר להשלים את כל החובות לתואר השני בלי תואר ראשון?). בכל מקרה, בתקופה שעבדתי בבר-אילן פגשתי לא מעט אנשים שכן עברו את המסלול שומע חופשי-לתלמיד שלא מן המניין-לתלמיד מהמניין. בד"כ האפשרות מותנית בשלושה דברים: מקום פנוי במחלקה (זה לא יעבוד ברפואה או בפסיכולוגיה), גיל (בד"כ סביב 30 ומעלה), ומבחן פסיכומטרי (הציון לא כל-כך משנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות, במקום שני היה צריך להיות כתוב שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא למד במסלול ישיר לתואר השני, אותו התחיל עוד כשהיה בתיכון, והשלים את כל החובות בגיל 19. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני באונ' חיפה: חוגים "יוקרתיים"(כביכול) שקשה יותר להתקבל אליהם יחסית (למשל "מדעי המחשב") סוגרים את קורסי החובה בשנה א' מפני סטודנטים שאינם שיכים לחוג (זה כמובן כולל גם לא סטודנטים<-->שומעים חופשיים). הם לא סוגרים את כל הקורסים *המתקדמים*, לשומעים חופשיים, אבל משום שלא עשית את קורסי הקדם אינך יכול לקבל נק' זכות עבור קורסים שכן מותר לך להכנס אליהם. מערכת נחמדה הם בנו להם שם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שומעים חופשים אינם נבחנים כלל. הם פשוט משלמים על הזכות לשבת בכיתה. לא נראה לי שהם בכלל נרשמים לקורסים, אלא רק ''גלובלי'' ואז מקבלים רשימה של קורסים שמאורים לקבל אותם וכרטיס סטודנט משלנם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. באונ' חיפה קורסים רבים סגורים *לחלוטין* לאנשים מחוץ לחוג, בלי קשר לשאלות התשלום ונק' הזיכוי. (יש אפילו קריאת שמות וסילוק מידי של אנשים לא רשומים, אפילו אם הם בסה"כ רשומים לקבוצה מקבילה של אותו הקורס) על שומעים חופשיים - אין בכלל על מה לדבר. ב. התשובה שלי השתמשה בהגדרה הדו-משמעית של "שומעים חופשיים" משום שהיא תשובה להודעה הזאת: "מה מונע ממני ללכת היום לשלם על קורסים, לצבור די נקודות נסיון, ואז ללכת "להרשם" ולעקוף את כל מנגנוני הסינון?" האוניברסיטאות הן מזמן לא המשהו שהן אמורות להיות. מדובר בבתי ספר מקצועיים לכל דבר, אבל פשוט בתחפושת של אקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אוסרים על אנשים בלי תעודת סטודנט או עובד להכנס לבר אילן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החל מהשבוע השומרים בשערי בר אילן מבקשים תעודה מזהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל זה לא תמיד היה כך? לפי הידוע לי שכר להימוד במוסד שאני לומד בו, אונ' תל אביב, תמיד נמדד פר-קורס. למדת-שילמת. זה לא ככה בכל מקום? חשבתי שהמלצות מלץ תופסים לכולם. חוץ מזה, אם הקורסים העודפים שתיקח הם לתואר שלך אז פשוט בשנה אחת תשלם יותר ובשנה אחרת פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם התואר מחייב 64 שעות סמסטריאליות, ואתה (שומו שמיים) דווקא רוצה ללמוד 80? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תשלם יותר... זה לא הוגן כלפי אנשים שרוצים לעשות יותר קורסים מהמינימום אבל זה יותר הוגן כלפי אנשים שמחלקים את התואר שלהם על יותר שנות לימוד מהמינימום. לפי השיטה הקודמת (עד כמה שאני זוכר) היית משלם שכ"ל מלא לכל שנת לימוד שבה היית רשום ליותר ממספר מסויים של קורסים ואם היית רוצה לפרוס תואר תלת שנתי על 5 שנים מסיבות כלשהן, היית משלם הרבה יותר 3 שנות שכ"ל מלא. יש אנומליה אחרת בעניין. התשלום לקורס מחושב על פי איזה אחוז מהתואר הוא נותן (בשכלול עם שכר לימוד לשנה אחת ומספר שנות התקן לתואר). יוצא מזה שככול שהתואר שלך יותר עמוס אתה משלם פחות פר קורס. יש לא מעט קורסים משותפים למסלולים שונים וזה די מוזר שסטודנטים שונים שלוקחים את אותו הקורס, משלמים עליו שכ"ל שונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכל מקרה תשלם 300% משום שבטופס הלימודים בו אתה מסמן שזוהי השנה האחרונה לתואר, מחושב שכר הלימוד שלך באופן יחסי לשנים שקדמו. בכל מקרה, באם ישנן נקודות עודפות ניתן להעלות איתן את הממוצע הסופי לתואר ולקבל בעבורן גמול השתלמות במקומות עבודה מסוימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את מדברת על השיטה הישנה, זה בפירוש לא נכון. אם מישהו היה עושה מוריד קורס אחד מכל סמסטר בתואר תלת שנתי במטרה לפרוס את הלימודים על פני 4 שנים הוא היה משלם שכר לימוד מלא על 3 השנים הראשונות ועוד אישזהו סכום על השנה האחרונה. מי שהיה מחליט להוסיף עוד קורס העשרה בכל שנה ומסיים את התואר ב 3 שנים, היה מרויח כי לא היה צריך לשלם על הקורסים הנוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם כעת אתה יכול לקחת קורס העשרה. קח גם 20. פשוט אל תירשם אליהם ואל תיבחן אבל העשרה תקבל ובחינם. יתרונם של קורסי העשרה שנבחנים בהם הוא שזה יכול לשמש כתחליף לקורסים שלא הצלחת בהם או כנקודות תואר שני. למטרה הראשונה זה מבורך אולם לשנייה זה קצת שונה. ניתן לטעון, עקרונית, שאין לימוד ברמת תואר שני כלימוד ברמת תואר ראשון, אף שהקורס הוא אותו קורס ויש בזה משהו לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את הבעיה של לימודים יותר משלוש שנים אפשר לפתור בדרכים אחרות. למשל: משלמים לפי קורס, עד תקרה השווה למספר הקורסים הנדרש; אפשר לכלול קנס מסויים על חזרה על קורס. ב. שאלה יותר מסובכת: למה בעצם שכר הלימוד לכל המקצועות הוא אחיד? יש לי הרגשה חזקה שזה רק בגלל שניוד של שכר הלימוד יהפוך את המערכת למסובכת מדי. אם למשל היו רק שני מקצועות בעולם (ראיית חשבון ואשורית קדומה), היה די ברור ששכר הלימוד אינו צריך להיות אחיד. במצב הנוכחי סטודנטים למדעי הרוח מסבסדים את השאר; וסטודנטים למקצועות משתלמים (משפטים, מחשבים, פסיכולוגיה) שבהם העליה במשכורת מחזירה מהר מאד את שכר הלימוד, חוגגים על חשבון כל האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטודרנט לרפואה (כולל מעבדות, גופות, חומרים כימיים ועוד) וסטודנט לפיזיקה (כולל לייזרים, מחשבים ומעבדות) עולים פי כמה מסטודנט לפילוסופיה (כולל גיר, לוח וספרייה). המחיר זהה אף שהפער מגיע לעשרות אלפי שקלים. מאידך אני לא בטוח שישנו סבסוד של חלק מן הפקולטות את האחרות. הרי בכל מקרה יש סבסוד של הממשלה. אז אם סטודנט לספרות עולה לפני סבסוד 20 אלף שקל והממשלה מסבסבדת חצי וסטודנט לכימיה עולה 60 אלף שקל והממשלה מסבסדת 40 אלף אז הרי אין מצב שבו הראשון מממן את השני. מאידך אם סטודנט לבלשנות עולה 5000 שח וגובים ממנו יותר אז אולי יש פה גניבה. נדמה לי שזה המצב עם החרדים גם. תלמידי כולל מקבלים גם סבסוד, רק מה, שם שכר להימוד הוא אפסי ולכן עוד נשאר להם ביד. נדמה לי שזה כך, לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה בספרד, למשל. הלימודים האקדמאיים הם בחינם, אך כל סטודנט נדרש לשלם מחיר קבוע לפי טבלת המקצועות השונים. סטודנטים לרפואה ולכימיה משלמים הרבה יותר מסטודנטים לפילוסופיה ובלשנות, למשל. אני מניח כי יש סבסוד ממשלתי גדול למדי (בכל זאת, הלימודים עצמם בחינם, והמחירים לסמסטר לא גבוהים במיוחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר בתארים הראשונים אז אני יכול להרגיע אותך, סטודנטים לתואר ראשון לפחות בפיזיקה לא זוכים לפגוש יותר מידי ציוד יקר, למעשה כמעט בכל המעבדות קיבלתי את הרושם שאנחנו משחקים בגרוטאות. המיחשוב הדרוש כדי לתמוך במספר העצום של סטודנטים בפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה בהחלט מאזן את ההוצאות. בתארים המתקדמים, הסטודנטים נוטלים חלק בעבודות המחקר, שם מסתתרות רוב הוצאות המוסד אבל שם יש גם תרומה של הסטודנט לאוניברסיטה ותרומה של המחקר לכלכלת המדינה. בכל אופן בעולם של כלכלת השוק, מוצרים לא מתומחרים על פי העלות שלהם אלא על פי הערך שלהם תואר ראשון במדעי המחשב, שוה (מבחינה כלכלית בלבד) יותר מתואר ראשון בכימיה למרות שיתכן שהתואר בכימיה עולה קצת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אם תואר ראשון במחשבים שווה יותר, לא סביר שהוא גם יעלה יותר? למה אני כסטודנט לספרות שלומד כדי לניות מובטל משלם כמו סטודנט להנדסת אלקטרוניקה שלומד כדי להרוויח פי מליון ממני? והצעה נגדית שהוצעה פעם: סטודנטים במקצועות לא מבוקשים בשוק (ייקבע כל פעם מחדש) ישלמו יותר, כי הם גם כך יהיו מובטלים, אז אולי ככה הם ידורבנו למקצוע מועיל יותר למשק. מפלצתי אבל נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו למעשה הייתה ההצעה המקורית שלי, שמסלולי לימוד יתומחרו בהתאם לערך הכלכלי שלהם בשוק העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך כסף ללמוד פילוסופיה או ספרות, וגם לקבל תעודת הסמכה המעידה שפרופסורים ישבו לבדוק לך את הבחינות, אז באמת כל הכבוד לך, תרבחו ותסעדו. ואם המדינה מחפשת בנרות חוקרים ומהנדסים, מי אתה ומה אתה שתדרוש מהם לשלם על כך יותר? שכ"ל לתואר מהנדס עולה כחמישים אלף ש"ח. המדינה מוסיפה על כך עוד כמאה אלף ש"ח ומרוויחה בחזרה לפחות מאה אלף ש"ח לשנה ממיסוי הכנסתו של המהנדס. זאת מבלי להתחשב בהכנסות העתק ממכירת ציוד היי-טק לעולם, ובצורך הבטחוני היחודי של המדינה בכ"א אדם מוכשר (האנשים הטובים ביותר במדינה נקברים במו"פ סודי ביותר של אמל"חים, עצוב אבל נכון). אם סטודנטים למדעים או הנדסה היו צריכים לשלם כפול, הם היו צריכים ללכת לעבוד בזמן הלימודים. תוצא: מהנדסים פחות טובים, יבוש מכוני המחקר, דעיכה למקומה המדעי הטבעי של ישראל בעולם (מן המקום הראשון במחקר לדולר ומקום 20 בין המוסדות האקדמיים בעולם, למקום המאה בשתי הקטגוריות). זה מה שאתה רוצה? אתם לא שווים את זה. אם כואב לכם בכיס לכו ללמוד באמסטרדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה, אתה צודק. יותר מזה. אם שכר הלימוד לתארים ראשונים במקצועות הריווחיים יגדל, זה יקשה עוד יותר על אנשים שאין להם כסף לשפר את מעמדם הכלכלי... מצד שני ההצעה המקורית שלי התייחסה בראש ובראשונה לתארים המתקדמים ובראשם התואר הפופולארי במנהל עסקים. המוטיבציה שלי היא דוקא המוני בוגרי מדעי המחשב והנדסה שבוחרים לעשות תארים מתקדמים במנהל עסקים ולא במקצוע המקורי שלהם מטעמים תועלתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שכתבתי כאן תגובה 97608 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |