|
||||
|
||||
הדרך אולי מוצלחת, אבל לא הגיונית (לאוניברסיטאות הרגילות). לפני שלמדת, עדיין לא ''למדת והצלחת''. יש כאן הפיכת הסיבה והתוצאה. בניגוד לאוניברסיטה הפתוחה, המצב באוניברסיטאות הגדולות הוא שלפקולטות מסויימות יש יותר ביקוש מהיצע, לכן אין ברירה אלא למצוא דרך לסנן בין המועמדים ולקחת את אילו שסיכויי ההצלחה שלהם גבוהים יותר. |
|
||||
|
||||
אני רשום באוניברסיטה לאחד החוגים. רציתי לחזור על שני קורסים משנה א' על מנת לשפר ציון. ההרשמה לתלמידי שנה ב' נפתחה בשעה 15:00 ביום מסוים (שנה ב' נרשמים אחרי א'). התחברתי לאינטרנט כבר בשעה 14:40 וחיכיתי 20 דקות עד לשניה המיוחלת בה ארשם לפני כולם (אופטימי שכמוני). מספר המקומות הפנוים היה דו ספרתי (בערך 30) ולא חשבתי שעלי להיות מודאג יותר מדי. השעה 15:00 הגיעה והקלקתי על הרישום עם העכבר... תגובה לא היתה ואז הבנתי מה בעצם קורה : אנשים רבים עלו לאוניברסיטה על מנת להרשם מהרשת המקומית (שניגשת בקלות יתרה אל שרתי האוניברסיטה). הדפדן שלי התחיל להגיב, סופסוף, בשעה 15:21. כל המקומות, בשני הקורסים שרציתי, כבר היו תפוסים לחלוטין. צריך לחכות שנה, לא נורא, מדובר בקורסים נורררא משעממים. שנה הבאה אני עולה לאונ' ונרשם מתוך חדר המחשבים :) בשוק צפוץ התנהג כשוקאי... מרפקים צריך גם בעידן הממוחשב. |
|
||||
|
||||
בתל אביב יש שיטה הרבה יותר יעילה. כל סטודנט מקבל הקצבת נקודות, נערך מכרז שבו הוא מציע לכל קורס מספר נקודות לפי רמת העניין שלו בו ובסוף התהליך נערך שיכלול של המקומות הפנויים והביקושים ונקבע רף הקבלה לקורס. יש גם הסכמי עודפים, כך שאם לא התקבלת לקורס אחד זה יעניק לך יתרון בקורס אחר ויש גם מקצה שיפורים. זה דורש תחכום ותכנון טובים אבל חוסך את אוירת השוק שתארת. |
|
||||
|
||||
בגלל זה השיטה החיפאית מעצבנת אותי (ואחרים) עוד יותר. חברה שלי לומדת באונ' ת''א ומשם אני מכיר את שיטת המכרזים והיעילות שלה. למה הטפשולים בחיפה לא חשבו על זה (או לפחות העתיקו את זה), אני לא יודע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |