 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לשם מה אנחנו מביאים אותם לכאן? אנחנו שונאים אותם, אנחנו ממררים את חייהם..." אני אישית לא מזהה את עצמי בתיאור הזה, ובטח יש כאן עוד כמה, אם לא הרוב המכריע, שלא משתתף בהתמרמרות ובשנאה. יעזור אם נבדוק האם ועד כמה השנאה הזאת היא תופעה רחבה, או שאולי אתה שומע את המתמרמרים הקולניים אך מעטים, ובאופן טבעי אינך שומע את הרוב השקט, ששמח על הנצחונות בשם ישראל, ובכל אופן בוודאי אינו שונא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמיעוט הקולני יושב במשרדי ממשלה, במערכות עיתונים ובחדרי חדשות אז יכול להיות שהרוב השקט צריך להפסיק להיות שקט. עד היום לא היו מספיק פניות לערוצי הספורט לשדר משחקים של סמאשנובה ואף ערוץ, כולל הערוץ הממלכתי לא ראה לעצמו חובה לאומית לשדר את ההישגים שלה. לעומתה היו סיקורים נרחבים, כולל שידורים חיים, של נבחרת הגברים בטניס שמקומה כנבחרת ומקום החברים בה, בדירוגים עולמיים, הוא זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצאת לנכון להסיט לרגע את נושא הדיון מהספורטאים העולים אל העליה הרוסית ככלל. בטיסת "סיביריה איירלנס" שיורטה ע"י טיל אוקראיני היו רוב הנוסעים יוצאי חבר המדינות ובהם גם אזרחים ישראלים שעלו לארץ, "רוסים" בשפת הרחוב. ארקדי דוכין, סיפר לאחר האסון שישב בבית קפה. אדם שישב ליד הביט בשידורי הטלוויזיה ושאל מי ההרוגים. "עולים מחבר המדינות", אמר לו מישהו, והוא אמר "אהה, רוסים". והמשיך כרגיל. כאילו כלום. כל עלייה שילמה מחיר יקר. כל מהגר חווה קשיים. קשה להכריע האם קשיי העלייה הרוסית של שנות התשעים היו גדולים יותר מהקשיים שחוו עולי מרוקו בשנות החמישים. הפיגוע בדולפינריום הראה שלמרות שחלקם של העולים מרוסיה עושים מאמצים כבירים להתערות. הצעירים הולכים לצבא, רוכשים את השפה, וקונים השכלה במוסדות לימוד ישראליים. הם עדיין מעדיפים להתגודד בקרב רוסים אחרים. עולה כאן למעשה שאלת ביצה ותרנגולת. האם הרוסים הגיעו כקבוצה בפני עצמה שאותה הם מעוניינים לשמר או שמא יחס החברה הישראלית על מוסדות הממשלה שלה 1 הוא זה שיצר את אותה קבוצה שלא מעוניינת להתערות בחברה הישראלית. 1 ובעיקר יחס משרד הפנים להורים של חיילים לא יהודיים שנפלו בעת שירותם הצבאי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני בכלל שמעתי על האירוע בנקורו בקניה כאשר קראתי במקרה כותרת עיתון מקומי. הייתי בטוח לחלוטין שזה בכלל לא קשור לארץ ורק בבית נדהמתי לשמוע שמדובר בישראלים. ויותר לעניין - עכשיו בערך זה יום השנה (העברי) לאסון, ואינני רואה שום ציון ממלכתי לאירוע. דומה שלו היה האסון פוקד ישראלים ותיקים, כבר היינו שומעים על אירועי זיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה ישנה על האסון שאפילו לא קיבל שם ועוד הערה ברוח רוח קדים (שהיתה שוה צפיה למי שהפסיד) העליה הרוסית לא מתאימה לתמונת העולם של הממסד (האשכנזי ?) שהפך בינתים לציוני/יהודי אורתודוקסי ולכן מתויגים כחיות מוזרות בעלות התנהגות בלתי ברורה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |