 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת? הפתיח לסיפור העקדה בתורה הוא "וה' ביקש לנסות את אברהם", ולאחריו באה השתלשלות העיניינים. בשום מקום לא מחווה המספר המקראי את דעתו האם בכך שאברהם היה מוכן להקריב את בנו הוא עמד בנסיון, או שמא נכשל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המספר אולי לא, אבל המפרשים (לפחות אלה שאני נתקלתי בהם בשעורי התנ''ך) מאוחדים בדעה שאברהם עמד בנסיון בצבעים מעופפים. ברור שהיום היו מאשפזים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מלמד משהו על מערכות האשפוז של היום.... מה שמפריע לי בשרשרת התגובות על אברהם אבינו, זה שיש מן התייחסות לא רצינית ומזלזלת באישיות, שבין אם נרצה ובין אם לא, השפיעה על כל העולם התרבותי של ימינו. היהדות ו"בנותיה": הנצרות והאסלם, שמהן בעצם היסודות המכוננים של כל התרבות וההומניזם המערבי (להבדיל מהמזרח הרחוק), כולן מושתתות על תורתו, והמסורות על מעשיו של האיש הזה. אז הזלזול הקליל בו נראה לי קצת ילדותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פריבילגיה של שוטים. אני לא חולק עלייך שלאיש יש השפעה נכבדת על התרבות המערבית (ואני לא אתבע כרגע את כבודן של תרבויות המזרח לגבי הביטוי ''כל העולם התרבותי'' שהשתמשת בו). בלי כל קשר לכך, בעיניים שלי מי שמדבר עם אלוהים כתוצאה מכך מוכן להקריב את בנו הוא לא שפוי. את צריכה להבין שאני לא קונה את זה שהוא באמת דיבר עם אלוהים, כי אני לא מאמין בקיומו (של אלוהים, לגבי אברהם אני פתוח לאפשרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מההיכרות הוירטואלית אתך נראה שאתה לא מצטמצם להתייחסויות של שוטים בעניינים העומדים על הפרק. אני מבקשת סליחה מתרבויות המזרח הרחוק. הדיון על עקדת יצחק יכול להגיע לרלוונטיות גם ללא מאמינים אם יוצאים מהבונקר של -אני לא מאמין ולכן מבחינתי הוא "שמע קולות" השאלה האמיתית שנובעת מהעקדה היא הקרבת הבנים על מזבח האידאל של האב. יש לה השלכות רבות. רק דוגמא קטנה שהיה עליה דיון לא מזמן- האם אנו מוכנים להקריב את בנינו-חיילינו בג'נין על מזבח הערך של אי פגיעה באזרחים. ומצד שני האם אפשר לחנך בנים למשהו בכלל, ללא שתהיה ברקע האופציה של הקרבת החיים למען הערכים הללו? ואם כך, במה זה שונה מהעקדה של אברהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא "מקריבים" את בנינו-חיילינו, משום שחיילינו הללו הם אנשים בוגרים שמסוגלים להחליט בעצמם אם הם רוצים להקריב את עצמם או לא, ויש להם זכות בחירה כדי להשפיע על אופי השלטון. הוריהם ומנהיגיהם יכולים רק לנסות לשכנע אותם, וכאן אין הבדל בינם לבין כל אדם בוגר אחר. אני לא יכול לחשוב על איזשהו ערך שאני ארצה לחנך את בני (ובנותי!) לפיו, שעשוי לאלץ אותי, במצב כלשהו, להקריב את חייהם. יכולים להיות ערכים לפיהם הם עשוים להקריב את חייהם שלהם, אבל זו תהיה החלטתם שלהם, ולעולם לא שלי. אין לי שום זכות "להקריב" את ילדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם זה שאתה מגדל את ילדיך במדינה שבה יש גיוס חובה, אתה משפיע על גורלם ועל הסיכוי שלהם לחיים בגלל האידיאולוגיה שלך. אני *לא* אומרת שזה לא לגיטימי. אני חושבת פשוט שזה בלתי נמנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיוס החובה (כמו הפיגועים תגובה 87402) משפיע על הסיכוי של הילד לחיות פחות מאשר דברים אחרים (מספר תאונות, רמת פשע, מערכת בריאות, הרגלי אכילה/עישון/כושר וכו'), למשל, תוחלת החיים של זכר בישראל (מדינה עם גיוס חובה) היא 76.71 ובארה"ב (מדינה ללא גיוס חובה) 72.95 (כל המספרים, נכון ל2000). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמה לזה שממוצעים הם דבר מטעה. על כל חמישים איש שתוחלת החיים שלהם עלתה בשבוע וחצי בגלל הסטטיסטיקה, יש בחור אחד בן 18 וחצי שנהרג. מדברים עליו, ולא על הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממוצע הוא דבר משעמם (אפילו סטטיסטיקאים מתענינים בסטיית תקן), אתה רואה ''אותו'' כל יום, מה כבר יש לדבר עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למצוא היכנשהו מדד ל"אחוז הנולדים שזוכים להגיע לגיל 25" במדינות שונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאני משפיע על ילדי, לא טענתי שלא. רק אמרתי שאני מקריב אותם, ולא מכריח אותם להקריב את עצמם. אני מציג להם את הערכים שלי. אני משתדל שהם יסכימו איתי (למה אני מדבר בזמן הווה?). אני לא מתכוון להרוג אותם משום סיבה שהיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שסיפור העקידה בנוי כסיפור מסגרת מקביל? בהתחלה ה" אומר "קח את הנך, את יחדיך אשר אהבת, את יצחק ולך אל הר המוריה..." לאחר מעשה העקידה חוזרת אותה התבנית, בשינוי קל: "קח את בנך, את יחידך, את יצחק". הציטוט מהזכרון ולא מדויק, אבל הרעיון הוא, שהמילה "אהבה" נשמטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז את אומרת שהתורה שופטת את אברהם לחומרה על מעשיו? כלומר, היא לא רואה באברהם גיבור ומופת לכל המאמינים, אלא קנאי רצחני? טוב, זה לא בלתי אפשרי, כי התורה נוהגת להדביק כל מיני מעשים גועליים לכל מיני מנהיגים נעלים (שאול, דוד ושלמה, למשל, וגם משה לא יצא נקי מכל העסק). אבל זה נראה חורג מהפרופורציות הרגילות, במיוחד לאור העובדה שבד"כ אני שמעתי רק תשבוחות לאברהם על מעשיו. האם הפרשנות הזו נפוצה ומקובלת? האם פרשת העקדה נחשבת לכתם בדברי ימיו של אברהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה פעמים פער בין הסיפור התנכי המקורי, לבין הפרשנות המודבקת לו לאחר מעשה. התנ"ך מתייחס בהרבה יותר שיפוטיות מוסרית לדמויות, ואילו חז"ל נוהגים "לטהר" את הדמויות. (הדוגמא הקלאסית היא סיפור דוד ובת שבע, כאשר התנ"ך מדגיש את העוולה המוסרית, ואילו בגמרא מוצאים את ההיתרים ההלכתיים למעשה). עקידת יצחק (ובניגוד למה שאמרה גילית) היא שונה בכך שגם התנ"ך מציג אותה באור חיובי. לעומת זאת יש לזכור שבתקופה המדוברת הקרבת הבן הבכור היתה נהוגה בקרב עמי כנען (טלה מוזמנת לעזרה!) ומצאתי אפילו פירוש אחד (שלצערי איני יכולה לצטט את מקורו מהזיכרון כרגע) שטען כי גדולתו של אברהם לא היתה בהקרבת הבן, אלא ביכולת שלו להפסיק באמצע הטקס ולהימנע מההקרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדולתו של אברהם (ואני מקווה שאסתי תסלח לי) היא בכך שהקולות בראש שלו היו מספיק שפויים כדי להגיד לו להפסיק לפני שהוא הרג את בנו, יחידו אשר אהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אבל אם איזה אייל מסכן לא היה מסתבך שם בסבך במקרה, אני לא יודע מה היה קורה עם הקולות בראש שלו. עוד נקודה לזכותו של האייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? תגיד לי על מה אני צריכה לסלוח, ואני אשקול את העניין.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא את שהתלוננת על הזלזול של אנשים כאן באברהם? (דובי, מתעצל לחפש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצה התלוננה. מצידי, תזלזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. וגם סליחה מניצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוחתק, אם אתה כבר בשוונג למה שלא תבקש סליחה גם ממני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר ציטטתי במקום אחר את מה שאמר זוגי שיחיה, הדוס המשפחתי, הראשון לבונבון, בנושא קולות אלוהיים: "אם אני שומע קול אלוהי שמצווה עלי להעלות לעולה את בני (או בתי, או אשתי, או חתולי), אני אורז את עצמי ובזריזות רבה מתיצב בפתחו של בית החולים לחולי נפש הקרוב למקום מגורי. אלוהים לא אומר דברים כאלה, ואלוהים לא עושה בחינות כאלה. ואם לאחר בירור רפואי מסתבר שזה באמת היה אלוהים ולא המח המעוות שלי, אז אני רואה עצמי פטור מלציית לו, והולך לחפש לי אלוהים אחרים." (1) (1) או מוותר על כל העסק לגמרי ומצטרף לחמו לשירת האינטרנציונאל בשבת בצהריים (2). (2) שזו, אגב, מצווה חשובה בבית אבי, ואנחנו מקיימים אותה בהתלהבות שנובעת בעקר מכמויות האלכוהול שאנחנו צורכים באדיקות בארוחה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אגיד "מהפח אל הפחת", תעלבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, תגידי לזוגך1 שיחיה, שאני בדיוק מנסה לכתוב מאמר ל"אייל" על נבואה ופסיכוזה. בינתיים המסקנות שלנו דומות. 1 תכף תעלה עלינו חמתו של האייל האלמוני מהדיון ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין מקרים של נבואה בה התגלו חזיונות ויזואליים לנביא? למיטב ידיעתי, ללא שימוש בסמים ובמצב של עירנות, לא ידוע על הזיות ויזואליות ברמה גבוהה הנובעות ממצבים פסיכוטיים. כלומר, אם זוגה שומע את הקולות הוא אולי פסיכי, אבל אם הוא רואה את אלוהים אצלו בסלון, כנראה שאלוהים באמת נמצא אצלו בסלון (או שהוא חולם, או ששמו לו משהו בקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אמורה לענות כאן ולקלקל לי את המאמר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמרי לעצמך, אנחנו נשב כאן בחושך בין 4 קירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה מאמר או טור אישי? האמת שאני בכלל עובד ברגעים אלה על הנמכת פרופיל זמנית באתר (לא מבטיח כלום), אבל אם כבר נשאת את שמי, אז אני רק רציתי לדעת איזה מין דוס משפחתי הוא האדון פרידלנד (נדמה לי), אם הוא מרשה לעצמו לקבוע איזה דברים אלוהים אומר ולא אומר, איזה מבחנים אלוהים עושה ולא עושה (כל זאת בניגוד לאמור במפורש בתנ"ך הקדוש), ואחרי כל אלה עוד מעיז להציב תנאים בסגנון "אם-אז" לאלוהיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא עוקב - את השאלות האלה צריך לשאול את ל.ב.פ.: תגובה 92943 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 77488 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות אכן מופנות לל.ב.פ, כפי שאכן ניתן להבין (לדעתי) מן ההודעה שלי, גם אם היא לא נכתבה כתגובה ישירה להודעה שלה (מסיבות שגם אותן ניתן להבין מן ההודעה שלי). אל תדאג, אני יודע שאתה הוא מר וישנה, הוא מר פרידלנד (או משהו כזה), ובלינק של האייל האלמוני (מן הסתם), אין שום תשובה לשום שאלה ששאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 71773 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו אני מודה לך על המאמץ והכל, אבל תן לה לענות. (בסוף אני עוד אחשוד שאתה אחד ממקרוביה, או יותר נכון - קרוביה, באתר). חוץ מזה היא כבר כתבה כאן (תגובה 92943), שהיא כבר ציטטה בעבר את הדברים הללו מפי "זוגה שיחיה". הלינק שאליו הפנת הוא מין הסתם אותה הפעם בעבר בה היא ציטטה אותו, כך שאני לא חושב שהוא יכול לענות על שאלותיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I will be glad to answer...Just remind me what was the question ?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש בעיה עם זה שאנשים מאלצים אותי לקרוא שוב, תוגובת שלי מן העבר. אם אנחנו מדברים על המקרה הנוכחי נניח, אז במהלך הפעמים שבהם האלמוני ניסה להביא לי תשובות בשמך, הספקתי כבר לשכוח שבעצם השאלה הראשונית שלי הייתה יותר סוג של הקנטה קנטרנית, ולא ממש איזו בעיה שמציקה לי על משכבי בלילות (בניגוד נניח לשאלה הזאת, שבאמת מאוד מאוד מטרידה אותי: תגובה 92555). בכל מקרה השאלה המקורית נמצאת כאן (תגובה 93024) לפני סימן השאלה השני (ר"ל - זאת לא השאלה הראשונה), ואני עדין מחזיק בדעה שיש שם בעייתיות, ככה שאם בא לך, אז את יכולה, בזמנך החופשי וגו'. (אה, אבל אם כבר יש משהו שיותר מטריד אותי הוא האם צדקתי כשכתבתי פרידלנד?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Well, I asked him, and he said that some people (or actually, most people), think that there is only one way for being Jewish, and more over, for being religeous. This is a very sad thing, I think, but is a different subject. The point is, that the fact that you have an image of how a religeous person should think, act, dress ect., has absolutly no effect on real life(1).
he is a religeous man. that's what he says and he hasen't lied to me so far. Moreover, the difference between his religeous view and my family's views are distant enough to make him the family dos. and yes, It is Friedland. Do we know you? (1)the fact that I strongly belive that the moon is made of swiss cheese does not change the surface of the moon, and it will not change, no matter how many people will believe the cheese thing. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב התחלתי לכתוב הסבר ארוך על הסתירה שקיימת כאן ברמה העקרונית, אבל היות שהשורה התחתונה היא שממילא אין לי שום התנגדות לכך (לייתר דיוק אני תומך בכך), שברמת היומיום כל אחד יעשה את מה שטוב בשבילו, ויתרתי על העניין. לא, לא. אתם לא מכירים אותי. אף אחד לא מכיר אותי (וטוב שכך). אני יודע שבהודעות ישנות שלך יש את ראשי התיבות המלאים של שמך1, ופשוט רציתי להוכיח לעצמי, שאני עדין יכול להגדיר את עצמי כבעל כישרון לזכירת שמות "אזוטריים". חוץ מזה איך זה שמאז שאת בת"א את כותבת דווקא באנגלית? 1 כמו שכתבתי פעם לאיזו נודניקית אחת - שאח"כ כתבה לי הודעה שאני לא רוצה להגיד מה היו צריכים לעשות איתה - כל מה שאני יודע על כותבי האייל מקורו ב"מידע גלוי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אחות של צחי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 5140 והנה מריבה משפחתית: תגובה 5426 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וזו הסיבה שעברתי לראשי תיבות. היו כמה אנשים שחשבו שאני אשתו(1), או שבגלל שהוא אחי הקטן זה עושה אותו אוטומטית צעיר. אז זה לא שהוא צעיר, זה שאני גריאטרית, ובשביל לחסוך פרצופים חמוצים בארוחות משפחתיות עברתי לראשי תיבות. אה, כן. אני כותבת באנגלית בסופי שבוע, כי אז אנחנו אצל חמיי והמחשב של חמותי דובר אנגלית בלבד. בברכה, לידור ברזיק-פרידלנד (1)למרות שיש חוקים מאד פשוטים לגבי סדר שמות המשפחה הממוקפים (2). (2) שם הנעורים תמיד בא קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(2) אז ג'ודי שלום-ניר-מוזס היא אחותו של סילבן, ונשואה לנוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ודי ניר-מוזס-שלום ולהתראות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היא אחותו של ניר המנוח והתגרשה ממוזס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאלמנתו של עמירם ניר, אני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותו של נוני, אלמנתו של עמירם, אשתו של סילבן ופרסונה (רק בזכות עצמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותו של נוני, אלמנתו של עמירם, אשתו של סילבן ופרסונה (נון גרטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה זה סתם עניין של אסתטיקה אודיאלית(? כמו ויזואלית...). בדיוק כמו שאומרים רק "פורטיסחרוף" ולא "סחרופורטיס", ואומרים "יהודה שומרון וחבל עזה" למרות שאומרים גם "עיו"ש" (למרות שאומרים גם יש"ע). אה, וגם "יהודה ושומרון" למרות שאומרים גם "מחוז ש"י" (או נפת ש"י, או איך שהם לא קוראים לזה). על מה דיברנו? איפה הפוקימון שלי? מי זה שם? הלו? שומעים אותי? האלו?! ס'אמק הסלולריים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אומרים עיו"ש, אומרים איו"ש. (עפ"ז: אזור יהודה ושומרון, בן-זוגו של אזח"ע, הלא הוא אזור חבל עזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בשביל מה ש"י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מ''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה בלמ"ס. יש צומת כזאת ויש אוגדה כזאת, ושני השמות נזכרים בלי סוף בתקשורת (או שאולי אתה חושש שרק פירושן של ראשי התיבות הוא מסווג?). חוץ מזה אני בטוח1 שלא באמת קראת את זה באיזה "פרסום זר". רוב האנשים מתוודעים לפירוש ראשי התיבות האלה (ואחרים) בדיוק במקום אחד. יכול להיות שהם מגייסים גם ארנבים? 1 טוב, כמעט בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 6797 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד מתי, נוב' 4?! קודם כל הרשה לי להביע אכזבה ממעידתך החובבנית. ככה לחשוף ששירתת בצבא? אתה יודע בכמה זה מצמצם את האפשרויות לזהותך? שנית, לא לימדו אותך שם גם - באותה הזדמנות בה לא יידעו אותך על כך שמטרתו העיקרית של האימון הצבאי1 היא הכשרה לרצח - שלא כל מידע אשר אליו נחשפת בעת שרותך הצבאי, הוא בהכרח מסווג? 1 נאמר באירוניה. אני מסכים עם טיעונך בהודעה אליה קישרת. ------------------------- האלמוני המקורי עושה מילואים (באמת), אבל מצדיע רק לעלמה עפרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל לא זה בדיוק מה שכתוב שם. בכלופן, בתקופה שכתבתי את התגובה ההיא כתבתי עוד כמה תגובות שחשפו מידע ביוגרפי שהיום לא הייתי חושף, אבל כמו הצנזור הצבאי (לפחות בימיו הטובים), אינני חושב שאפשר להחזיר שדים לבקבוק. 1 לא אני. זה ציטוט משיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה אני חושבת שזה בגלל שפורטיס היה הבולט יותר בהתחלה. (בעיקר כי במקרה שלהם, זה משתלב כל כך יפה לשני הכיוונים...) _______ העלמה עפרונית- מאושרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניק שלך תמיד מזכיר לי את LBJ (לינדון ב. ג'ונסון) משום מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת היא, שכל חיי אציתי ראשי תיבות משולשים (JFK, JDS, FDR), ותשוקתי זו עוד התעצמה כשפגשתי את בעלי האהוב (JLF), את אביו (JDF) ואמו (נולדה PRF, היום PFF)וכולי וכולי. ההזדמנות נקרתה לפני כשהנסיך הציע לי להתחתן אתו (על הברכיים בפיאצה עם טבעת יהלום), ומאז אני LBF. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני התכוון כנראה לרון בן-יעקב, שהאימייל שלו מתחיל ב rbj, שגם לי הזכיר תמיד את L.B.J. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (המפוקפקת), הפרשנות המקורית שלי, לפיה אברהם כשל בנסיון, ולא עמד בו, לא רק שאינה נפוצה, הריהי לחלוטין בלתי מקובלת (במובן Unacceptable), ולמעשה זאת הפעם הראשונה שלא מציעים לאשפז אותי כאשר אני מעלה אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא,אני לא אמרתי שום דבר על משפט ועל פרשנות. הבאתי ציטוט מתוך הטקסט עצמו. המילה ''ואהבת'' יורדת, אין על כך ויכוח. התורה דוקא כן רואה באברהם מופת,העניין הוא שמדובר (בפרשנות המקובלת) באנשים, והתורה לא מתעלמת ממעלות רשעים או חטאי צדיקים, והבאת דוגמאות לכך בעצמך. אני לא יודעת מהי ''פרשנות מקובלת'' כשמדובר בדרש. התנ''ך הוא טקסט מפליא, עמוס סימבולים וצורות ספרותיות מרתקות כמו גם סיפורים אנושיים מצמררים. אני מכירה פרשנות לפיה אברהם צלח את הנסיון, והיא ''מקובלת'' במובן שהיא הנלמדת בבתי הספר היסודיים, מטעמי פשטנות המותאמת לגיל ומטעמים נוספים. אני מכירה גם פרשנות הפוכה. בכל מקרה, העקדה איננה ''כתם'' בדברי ימי אברהם אבינו, אבל היא בפירוש נקודת דרך, סיפור עצוב ובעל ערך להבנת אברהם האיש. אגב, לאחר העקידה מתה שרה אשת אברהם- אפשר לנתח מעשרות זוויות את שאלת האמונה וההקרב האישית, רווח והפסד בעולם הזה ובעולם הבא, חובת הורה מול חובה דתית, גבולות האמונה וכיו''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורסת הפרשנות ה"הפוכה"? האם אין בכך שהתורה רומזת כי במעשה העקדה אברהם הפסיק לאהוב את בנו (או הוכיח שהוא אינו אוהב אותו - גם כך אפשר לפרש זאת), משום הטלת כתם באברהם? לא כתם במובן הפיכתו לדמות שלילית, אלא במובן הפיכתו לאדם שאינו מושלם, ושסובל מנקודות בעיתיות באישיותו (פנאטיות, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי (ולמדתי את זה מזמן, אם זה מעניין אותך אני אלך לקרוא שוב) יש מפרש שמציין לא שאברהם נכשל כשלון חרוץ בנסיון, אלא שהיה עליו לנחש את הסוף מראש ולא לפחד או משהו כזה. ויש עוד פרשן, שלא סופר את העקידה כנסיון אלא מונה אחרת את עשרת הנסיונות. בכל מקרה אף אחד לא מזדעק שאברהם חוטא גמור. אם אתה שואל אותי, לפרשנותי האישית והבלתי מחייבת, הפסוק שם, על הר המוריה ,מתאר משבר נפשי גדול אצל אברהם וגם אצל יצחק. לפעמים הורים מאכזבים. לפעמים הם עושים את מה שצריך, ועדיין מרגישים שהם מאכזבים. לפעמים ערכים מתנגשים בחוזקה. הורים הרבה פעמים חשים שהם מקריבים את ילדיהם, ילדים הרבה פעמים מרגישים קרבן.האם אהבת הורה לילדו חזקה מדת? מאידאולוגיה? מהגשמה עצמית? מאהבת אישה? מחובה מוסרית? האם אב צריך להסגיר את בנו הרוצח? לרצוח עבור בנו החף מפשע? אני לא חושבת שהתורה שופטת, אני לא חושבת שאפשרי לשפוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות בדיקה טריה ב"בראשית": שרה לא מתה /תיכף/ אחרי העקדה. היא ילדה את יצחק כשהיתה בת 90, ומתה בגיל 127. במהלך סיפור העקדה יצחק מתואר כ"נער" ומחילופי הדברים בינו לבין אביו הוא נשמע כנער /צעיר/. נגיד בן 15 מקסימום? אז שרה כאן בת 105. ויש לה עוד 22 שנות חיים... אני חושבת שאת צודקת לגבי התנך כמלא סימבולים. ובשבילי סיפור העקדה הוא סיפור סימבולי על המעבר מהקרבת קורבנות אדם להקרבת בעלי חיים. [אין לי שום דרך אחרת לחיות בשלווה עם הסיפור הנורא הזה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נער" בן 37? לא נראה לי. ואם זה כך, אז כל הסיפור משתנה לגמרי- מפני שאברהם לא היה יכול להקריב את יצחק המבוגר בלי שיצחק יסכים לזה. מה שאומר, שזה לא הקרבת אחר (אברהם את יצחק) אלא הקרבה עצמית, של יצחק את עצמו. לאדם מותר להחליט להקריב את עצמו, ואז כל הסיפור פחות נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדרש מספר שיצחק ביקש מאביו לקשור אותו היטב, כדי שלא יזוז ויפסול את השחיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר בגבר בן 37, אז כמו שאמרתי, זו הקרבה עצמית, וכל הסיפור משתנה לגמרי. וזה לא דומה בכלל למרת רחל, ששחטה את ארבעת ילדיה הרכים בשנים. למה יצחק בן 37? כי שרה מתה בפרק הבא, ואם היא בת 127 אז הוא בן 37? לא עלה בדעת חז"ל שאולי עבר זמן בין שני הפרקים? עם כל הכבוד לחז"לינו, הפרשנות הזאת שלהם נשמעת לי קצת מוזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. זה לא יותר מוזר מאשר לידה בגיל תשעים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהם ספרו עונות, לא שנים, ושיש שלוש עונות בשנה (סתו? בארץ?). אבל זה סתם ניחוש בעלמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ניתוח יפה מאוד של הדרך בה מסופר סיפור העקדה על ידי נחמה ליבוביץ (אחותו של..). היא שמה לב לביטוי המיוחד "וילכו שניהם יחדיו" המופיע פעמיים בסיפור: פעם ראשונה לאחר שהם נפרדים מהנערים והולכים אל ה"מקום". אברהם שם את העצים על בנו יצחק, (מכאן שהוא היה החזק משניהם ולפיכך סביר שלא היה ילד), ולוקח את האש והמאכלת בידו. בזמן זה אברהם יודע שהוא הולך להקריב את בנו, ויצחק לא יודע. בכל זאת כתוב ו"ילכו שניהם יחדיו" באותו ראש באותה שלמות. אחר כך שואל יצחק את אביו: "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?" ואברהם עונה "אלוהים יראה לו השה לעולה בני" מתשובה סתומה הזו יצחק מבין שהוא השה לעולה, (חז"ל שמים פסיק אחרי המילה "השה" ומחברים את המילים "לעולה בני". כך שבעצם אברהם מספר לבנו שהוא הולך להקריבו). ובכל זאת, מיד לאחר השיחה שוב מופיע הביטוי ו"ילכו שניהם יחדיו" -באותו ראש באותה שלמות. מכאן המסקנה שהיתה הסכמה מלאה ושלמה מצד יצחק למעשה העקדה של אברהם. לפי רוח הפרשנות הזאת נראה לי שהבעיתיות של עקדת יצחק אינה הכפיה על מישהו אחר למות למען האידאלים שלך, אלא עצם החינוך להקרבה עצמית עבור האידאלים. שניהם עמדו כאן במבחן. אברהם בלהקריב את בנו, ויצחק בלהקריב את עצמו. הנסיון נקרא על שם אברהם משום שזה הרבה יותר קשה לאדם להקריב בן על מזבח האידאלים שלו אפילו בהסכמתו של הבן, מאשר להקריב את עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אמו חיה עם גיל 127, אז אין לי אלא להניח ש"37" שלהם זה פחות או יותר 18 שלנו. כמובן שבשביל זה אני צריך להטיל ספק ביכולתם של כותבי התורה לספור שנים כמו שצריך, אבל אני עושה את זה בכל מקרה, כי יש להם נטייה להגיד שאנשים חיו עד גיל 900 וכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביכולתך שלך לספור כמו שצריך. מה שאתה עושה זה בטח בסדר. (איזה כיף להיות חילוני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצחק היה, ע"פ אחת הפרשנויות המאד מקובלת, בן כ30. בדקת בטקסט? פשט גמור. תראי את סדר הפרשיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי שכבר ענו לך. ובכל זאת: א. ייתכן ו"שנה" תנכ"ית איננה שנה כפי שמונים אותה היום. כך לגבי ימי הבריאה, וכך לגבי מניין השנים. ב.כאמור, מיד אחרי פרשת העקידה מתואר מות שרה. אם לא נוח לך עם המספרים קחי רק את ההקשר- מספרים על העקידה, ומיד אח"כ על מות האם- כלומר התנ"ך יוצר את הקשר אפילו אם הוא לא קיים. למעשה, זה יותר חזק ככה. ג.אם נזכור את מתושלח, את הגיל בו נגמל יצחק משד ואת שאר המספרים הידועים לנו, הפרופורציות אינן כה מופרכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להתווכח עם אף פרשן, אבל עד כמה שזכור לי כל הניחוח שעולה מהספור וכל האתוס שנקשר בו מדבר על יצחק הילד. בסדר, נתפשר על נער. אגב, בפרק שלפני זה מתייחסים לבנה הרך של הגר, ששולח עימה למדבר, גם כן כ"נער". אם את מקבלת את השוני במה שקוראים "שנה" היום ואז, אזי הנער יצחק בן ה 37 היה, בעצם, בן 10? ולסמיכות הפרשות: כמו (כמעט) כל דבר אחר שקשור בתנ"ך אין בעיה להסביר אותו בכמה אופנים. אני מניח שאם זה היה עושה שרות טוב יותר לתיזה שלך היית יכולה לטעון שסמיכות הפרשות בא כדי להמחיש את האימפקט (תוצא?) של הארוע על שרה, כך שכל עשרות השנים שעברו עליה מהפרשה ועד יום מותה אינן יכולות להיחשב חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קח את בנך, את יחידך אשר אהבת, את יצחק". בן יכול להיות גם בן חמישים. זה נכון שיצחק הוא ילד בסיפורי הגן ונתפס ככזה בעינינו מאז, אבל בעצם למה? האם מקובל עליך ש"נער" יכול להיות ילד של מישהו, מלשון שייכות? האם מקובל עליך ש"נער" הוא אולי מישהו לא נשוי? ש"נער" נועד להדגיש את יחסי האב-בן ואת תפקידו של יצחק כמושא? אתה יכול להסכים, ויכול שלא להסכים. זה נכון שאפשר לפרש בכמה אופנים. אם אני מקבלת ש"שנה" אינה שנה, אין לי מושג בן כמה היה יצחק. לגבי סמיכות הפרשיות- זה בדיוק מה שאמרתי. האימפקט הוא יותר חזק דוקא אם טוענים ששרה לא מתה מיד לאחר העקידה. חייה לא היו חיים. בין אם מתה אם לאו, האפקט של "פרשת חיי שרה" מיד לאחר העקידה הוא חזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אנשי מלחמה מכונים לעיתים "נערים": "ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני", "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו". ישמעאל היה לפחות בן שלוש-עשרה כשגורש (שכן היה גדול בשלוש-עשרה שנים מיצחק), ואף על פי כן הגר מתייחסת אליו כאל תינוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |