|
||||
|
||||
לא ידוע לי סטטיסטית כמה מתו על קידוש השם, אבל ברור שזו היתה תופעה שזכתה לברכת ראשי הקהילה (אם כי שכיחותה היתה תלויה גם במידת הרדיפות שסבלו היהודים כמובן). גם במרוקו למשל יש סיפור עם שמשבח ומהלל נערה צעירה בשם סול (סוליקה), שהעדיפה למות ולא להתאסלם. |
|
||||
|
||||
את מדברת על העבר, אבל אני הסתייגתי ממה שגלעד אמר (למעלה), שביהדות /עדיין/ יש תופעה כזאת. |
|
||||
|
||||
האם יש הבדל בין מי שרוצה להתאבד כדי לא לעבור על דתו, ובין מי שרוצה להתאבד בשל מחלה סופנית? (נניח כרגע לרצח אחרים ונתרכז בהתאבדות) |
|
||||
|
||||
אם אתה מאמין שהמרת הדת תמנע מהמומר כל אפשרות לחיים בעלי משמעות כלשהי עד יום מותו, שכל חייו יעברו עליו בסבל ובכאב, ושאין תקווה לשפר את מצבו, אין הבדל. |
|
||||
|
||||
לא אני, המומר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה *אתה* חושב שלגבי סיכוייו של אותו מומר, כי אתה הוא זה שצריך להכריע. הוא עלול לחשוב כך לא בצדק, בדיוק כפי שחולי דכאון קליני חושבים. אני, אישית, לא מבין מספיק את החוויה הדתית כדי להכריע. ניצה? גילית? עדי? מישהו? |
|
||||
|
||||
עדי גם לא מספיק מבינה את החוויה הדתית כדי להכריע. עדי קרועה בעניין כמו בכל עניין אחר (כמעט). |
|
||||
|
||||
שכ"ג שואל: האם חייו של מומר יעברו עליו בסבל וכאב? האם עשויה להיות לו תקווה לשפר את מצבו? האם ההמרה תמנע ממנו כל אפשרות לחיים בעלי משמעות? את השאלה הזו צריך לשאול היסטוריונים המתמחים בפסיכולוגיה, וגם הם יתקשו לענות לה. בדיקה של חיי המתנצרים עלולה להטעות, כי ייתכן שאופיים של המתנצרים שונה מאופיים של אלו שבחרו למות. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים איתך, כי אני מניח שאין תיעוד של מה שעבר על מומרים מאונס שהיו קרובים להחלטה על התאבדות אך שינו את דעתם. מכל מקום, התשובה לשאלתך המקורית בדבר הדמיון והשוני בין מומרים כאלה לחולים במחלה סופנית תלויה בתשובות על שאלות אלה. לגבי ילדים - אין לי ספק שהם עשויים לחיות חיים בעלי משמעות גם אם דתם מומר, כך שרציחתם משרתת את מטרות ההורים, ולפיכך פסולה בעיני. זאת למרות שאני יכול להבין קנאי דתי שיעדיף את חיי הנצח של ילדיו על חייהם כלא-יהודים; להבין, אך לא להצדיק. למען האמת, אני יכול גם להבין את הקנאים הדתיים שחושבים שהם עושים מצווה גדולה אם הם מונעים ממני לחלל שבת, הרי בעיניהם זה לא שונה בהרבה מהמאמצים שאני אעשה למנוע ממישהו להתאבד. |
|
||||
|
||||
לדעתי כן: מי שרוצה להתאבד כדי לא לעבור על דתו - עושה זאת בגלל מתן משקל נמוך לחיים בעולם הזה מול משקל גבוה לחיים בעולמות הבאים (גלגול נשמות, עולם הבא, מה שלא יהיה). מי שרוצה להתאבד בגלל מחלה סופנית - עושה זאת בגלל מתן משקל גבוה לחיים בעולם הזה, ולכן רצון להימנע מסבל מיותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |