בתשובה למיץ פטל, 18/09/02 18:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבה שאלות, ולכן תגובה ארוכה. מאחורי העקרון עומדים שלושה עניינים. הראשון הוא שאני מאמין בתוכנה חופשית הן מהבחינה החברתית (WWW.GNU.ORG מייצג בצורה מצויינת עמדות שקרובות מספיק לעמדותיי בנושא זה ולכן לא אפרט) והן מהבחינה הטכנית, ואני רוצה להיות עקבי עם הדברים שאני מאמין בהם. העניין השני הוא הצד האישי של אותו מטבע: פשוט מפריע לי מאוד לעבוד עם תוכנה מהסוג הסגור, האטום, שאי אפשר לשחק איתן. לפעמים אני רוצה לחקור וללמוד עוד עם תוכנות, או לנצל אותן למטרות חדשות, או להעביר אותן הלאה לאנשים נוספים, וההרגשה של הגבלה חוקית ומעשית בדיוק בתחום ובזמן שבו אני בשיא ההתלהבות היא מתסכלת מאוד. זו לא הרגשה חדשה, אגב – הרגשתי כך הרבה לפני תקופת התוכנה החופשית, ותמיד העדפתי SHAREWARE על FREEWARE, ו-FREEWARE על תוכנה קנוייה, ותוכנה שדרך פעולתה ברורה והיא ניתנת לקינפוג ותיסרוט על-פני תוכנה מסובכת ואטומה. קוד פתוח הוא מבחינתי פשוט הפתיחות האולטימטיבית מבחינת תוכנה, וההתוודעות ללינוקס (בימי סלאקוור העליזים של 96) הייתה אחת החוויות המשחררות של חיי גם בגלל הפתיחות של קוד המקור, גם בגלל הפתיחות של הארכיטקטורה בכלל, וגם בגלל הפתיחות של הקהילה. הרגשתי שזה מה שחיפשתי כל הזמן, ולכן אני לא רואה צורך להגביל את עצמי שוב עכשיו. העניין השלישי הוא שאני מאמין שהדרך הטובה ביותר לקדם את הטכנולוגיה והידע האנושי היא באמצעות השיתוף שלהם. לכן, לדעתי, תוכנה קניינית מייצגת מבוי סתום מהבחינה הטכנית וייתכן שגם מהבחינה המסחרית. כמפתח פשוט חבל לי להשקיע זמן ומאמצים בלימוד ואימון בכיוון טכני שאני מאמין שהוא חסר עתיד ושבכל מקרה לא יעניין אותי בטווח הארוך. כשאני אומר "שליטה מלאה" כוונתי היא שאני מסוגל להסתכל ולשנות את קוד המקור לפי צרכי, ולהפיץ את השינויים. זו תמצות ההגדרה של "תוכנה חופשית" (WWW.GNU.ORG) או "קוד פתוח" (WWW.OPENSOURCE.ORG) לפי הספר, מבחינתי. שלא כמו שני האתרים הנ"ל אני לא בהכרח רואה את ההגדרה הזו כעניין של שחור ולבן – אני אעדיף כמה שיותר חופש בכמה שיותר מצבים, ולכן אעדיף, למשל, תוכנה שאפשר להעתיק אותה אבל רק להסתכל בקוד המקור שלה בלי לגעת על-פני תוכנה שאי אפשר להעתיק ושקוד המקור שלה לא נגיש בגלל, אם אין חלופה חופשייה יותר. בשנים האחרונות חל קיטוב בנושא הזה וכמעט את כל התוכנה שמפותחת היום היא או חופשייה לחלוטין או סגורה לחלוטין. בין שני הקטבים האלה אין לי, כמובן, שום בעיה לבחור. בטח שאני לא קורא כל שורה בקוד של תוכנות שאני משתמש בהן. יש עשרות או מאות מליונים שורות קוד כאלה, וזה לא מעשי משום בחינה. מה שאני יכול לומר לך הוא שפעמים רבות הסתכלתי בקוד של תוכנות שאני משתמש בהן כדי לברר איזושהי נקודה, לפעמים מתוך סקרנות ולפעמים מתוך צורך מעשי יותר, ותיקנתי בהן באגים. העניין הוא שאני לא רוצה להיות במצב שבו האפשרות הזו חסומה בפני, יותר מאשר שאני מנצל את האפשרות הזו כל הזמן. עכשיו, למשל, מפריע לי שהדפדפן האהוב עלי (W3M) לא תומך בעברית לוגית, ואני שוקל להוסיף לו את התמיכה הזו. בין אם אעשה זאת ובין אם לאו, לפחות אני לא מוגבל על ידי גורמים חיצוניים. גם אם לא הייתי מפתח הייתי יכול עדיין לבקש ממישהו אחר לעשות זאת, אבל לא אם הקוד של W3M היה סגור. עניין אחר הוא שאני משתדל להשתמש בתוכנות כמה שיותר פשוטות ואוניבסליות כדי להקל את תחזוקה כזו אם תידרש, וכדי לצמצם את המגבלות של ההבנה שלי לגבי איך התוכנה עובדת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להגיד שיותר נוח ונעים לך אם התוכנה היא בחינם וניתנת לשינוי מאשר אם היא עולה כסף ולא ניתנת לשינוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון -- כן, זה בדיוק מה שכתבתי. אם תפרט מה בדיוק גורם לך לתמוה אשמח לענות לך (לי זו נראית גישה טבעית והגיונית, בייחוד למישהו שמתעניין בצד הטכני של תוכנות, אבל אני סוטה מטורף). דבר שני -- זה לא עניין התשלום. כמו שאמרתי, אני שילמתי עבור העותק של מערכת ההפעלה שלי. השאלה, מלכתחילה, היא לא כמה (או האם) אני משלם, אלא מה אני מקבל עבור התשלום (או חוסר התשלום) הזה. אם העסקה לא כוללת את האפשרות שלי להפיץ הלאה את התוכנה ושינויים שלי בה -- אני לא קונה. כבר לא שנות השמונים ויש לי אופציות טובות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין השני הוא שיקול מעשי-תועלתני-אישי: אתה מפיק יותר תועלת מתוכנה כשיש לך גישה לקוד-המקור שלה1. העניינים הראשון והשלישי הם בעצם עניין אחד, והוא האמונה (אתה מביא אותה כסיבה ב"עניין ראשון" ומסביר מהי ב"עניין שלישי"). ראשית, אני אשאל אם זה נחוץ, כלומר: האם קרה שלתועלתך האישית דווקא היה עדיף לך להשתמש בתוכנה קניינית2, אך בכל-זאת בחרת בקוד הפתוח, בגלל עניינים שבאמונה? אם לא, אז הנימוקים האמוניים מיותרים. אם כן, אני תוהה מדוע אתה מאמין במה שאתה מאמין, והאם זה נכון, לדעתך, רק לתוכנה או גם לתחומי-ידע אחרים? אם זה לא ייחודי לתוכנה, מה המשמעות של זה בתחומים אחרים (למשל: האם לא תשתמש במעבדים שהיצרן לא חושף את טכנולוגיית הייצור שלהם במלואה, לא תצפה במשדרי טלוויזיה שאסור לך להעתיק, לשכפל ולהפיץ כרצונך וכו')? מניין צריכים לבוא המשאבים שיש להשקיע ביצירת טכנולוגיה וידע חדשים? 1 יש לציין שתנאי זה אינו אומר בהכרח שהתוכנה ניתנת לשימוש חינם (לא כל שכן שהיא "חופשית"). 2 זהו, כאמור, לא הניגוד ל"תוכנה שיש לך גישה לקוד-המקור שלה", אבל מילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום העבודה שלנו (אני עובדת עם עדי), משתמשים בשרת דואר של מיקרוסופט. העבודה עם אאוטלוק, תוכנת קריאת הדואר של מיקרוסופט היא קלה נוחה ונעימה. בנוסף מגיע איש חביב ומתקין אותה לך על המחשב. קריאת הדואר ע''י תוכנה חופשית מלינוקס היא לעומת זאת רצופה קשיים טכניים ודורשת להטריד אנשי סיסטם שלו מעוניינים בהטרדות. אף על פי כן, עדי קורא דואר מתוכנה חופשית. לפי מיטב ידיעתי הוא היחיד בחברה שעשה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הדוגמה, אבל כמה השגות... תוכנת הדואר שלי (MUTT) אכן לא נתמכת ע"י מחלקת הסיסטם שלנו, ולכן מעולם לא הצקתי לאנשים חביבים שם בעניינה ועוד לא קרה שפניתי אליהם בבעית דואר שלא התבררה בסופו של דבר כבעיה גנרית או בעיה שהייתי נתקל בה גם אם הייתי משתמש ב-OUTLOOK. הבחירות שלי הן אחריותי ולא צריכות להיות דאגה של אחרים. לא הייתי בדיוק אומר שחווית הדואר שלי רצופת קשיים טכניים, למרות שיכול להיות שעם OUTLOOK היה לי נוח יותר בגלל הסטנדרטיזציה עם שאר החברה – לא ניסיתי. MUTT לא ידועה כתוכנת הדואר עמוסת פיצ'רים ומשוכללת, וזה באמת חיסרון. אבל אם זה מה שהיה מטריד אותי הייתי יכול פשוט לעבור לאחת מתוכנות הדואר החופשיות המשוכללות החדשות כמו EVOLUTION או תוכנת הדואר של MOZILLA. האמת היא שהתרגלתי ל-MUTT ואני אוהב אותה, ועוד לא מצאתי לה תחליף ראוי באמת. בסופו של דבר, אני חושב שאם הייתי צריך לעבור מחשב כל פעם שהייתי רוצה לקרוא דואר זה היה מציק לי יותר מכל החסרונות של MUTT. אז זו דוגמה טובה, אבל אני לא יכול לומר שהיא נעדרת תועלתנות אישית. אגב, עומר השתמש ב-MOZILLA (תוכנה חופשית למהדרין) כדי לקרוא דואר תקופה ארוכה, ולמרות שהוא לא עושה זאת כיום לא זכור לי שהוא נתקל בבעיות מיוחדות כלשהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה, על השאלות, ועל הענייניות האינטלקטואלית הבלתי-מצויה. העניין השני הוא אכן תועלתני במוצהר, והראשון הוא עניין של אמונה כמו שאמרת (או בעצם – הרצון לשמור על עקביות בין אמונה ופעולה). את השלישי כנראה לא הסברתי כראוי: הוא לא זהה לראשון, משום שהוא תועלתני מזווית אחרת. בצורה הפשוטה והבלתי-מציאותית ביותר שלו הוא אומר "מכיוון שלינוקס ממילא יכבוש את העולם, למה להשקיע זמן וללמוד מיקורוסופט?" ובצורה הטיפ-טיפה-יותר מציאותית: "אני ממילא מעוניין בקריירה שמבוססת על שיתוף בידע (קרי, בינתיים, לינוקס ושות'), ולכן השקעה בלימוד טכנולוגיה מיקרוסופטית היא בזבוז זמן". לשאלתך השנייה, קשה לי להפריד בין שלושת המניעים שלי לשימוש בתוכנה חופשית. תמיד שלושתם נוכחים, ביחסים כמותיים שונים ביניהם. אבל השאלה מעניינת – יכול להיות שהעובדה שיש סייגים לעקרונות שלי ("אין לי ברירה וזה לא תלוי בי") מעידים על כך שאפשר להפריד ביניהם. למשל – אני מריץ WINDOWS על מחשב נפרד לצורך הרצת מערכת מעקב אחרי באגים שהמעסיק שלי דורש ממני להשתמש בה. אם לא אעשה זאת – אפוטר (ובצדק). האם זה אומר שאני שם תועלתנות מעל אמונה? מצד שני, בחרתי מראש במקום עבודה זה בין השאר בגלל האפשרות שלי לעבוד עם תוכנה חופשית באופן כמעט בלעדי, ואם ארגיש יותר מדי לא בנוח לא אתבייש לעזוב על רקע זה. בכל מקרה אני לא מבין למה אתה רואה נימוקים אמונתיים כמיותרים, אם נימוקים תועלתניים נוכחים, יותר מאשר נימוקים תועלתניים הם מיותרים באותם תנאים. סובייקטיבית, אני לא משתמש באף אחת משתי הקטגוריות האלו של נימוקים "כדי" להסביר או לעשות משהו: זה באמת מה שאני מרגיש, ושתי הסיבות שלי מרגישות אמיתיות ונכונות באותה מידה, ואף אחת מהן היא לא רציונליזציה של האחרת. אם אתה מתעקש, אני מניח שאתה יכול לתלות את כל שלוש הסיבות ברתיעה מלהיות נתון לשליטה בעלת אינטרסים זרים: העניין השני הוא חוסר רצון אישי, השלישי הוא תכנון הגיוני מראש כדי להימנע מלהיות נתון לשליטה בעתיד הלא-מסויים, והראשון – אמפתיה ורצון למנוע ככל הניתן מכל קהילת מפתחי ומשתמשי התוכנה את ההכרח להיות נתונים לשליטה כזו ולהשפעותיה (השליליות, לדעתי). אבל כאן אני כבר גולש לנפנופי ידיים פילוסופיים.אגב, תוכנה שיש לי שליטה מלאה על קוד המקור שלה היא, לשיטתי, בהכרח תוכנה חופשית, אלא אם זכויות היוצרים עליה שייכות לי.לגבי הסיבה שגורמת לי להאמין שתוכנה חופשית היא הדרך הטכנולוגית או המוסרית קדימה: שיתוף בידע יעיל יותר, גלובלית, מהסתרת ידע. פיתוח תוכנה, כמו מדע, הוא תחום שעוסק בפיתוח ידע טהור בצורה כמעט בלעדית. המדע הצליח בזכות השיתוף בידע והתיקון העצמי המתמיד שהוא עובר. הקהילה המשפטית גם היא עוברת תיקון עצמי מתמיד בזכות השיתוף בתוצאות ובתקדימים בבתי המשפט והבנייה של מבנים משפטיים מורכבים יותר ו/או עדכניים יותר על בסיס הידוע והמוכח, שהוא גם המשותף ורכוש הכלל. כך גם בתוכנה: הדרך קדימה היא בנייה של שכבות מתקדמות ומשוכללות יותר על בסיס תשתיות מוכחות. התקשורת בין מפתחי השכבות האלה הופכת להיות מוגבלת מאוד ללא שיתוף מוחלט בידע, דבר שאני אישית חש בו כשאני מבסס תוכנה שאני מפתח על תוכנה שקוד המקור שלה לא נגיש לי. לדוגמה, יוניקס הצליח מאוד בשנות השבעים למרות העושר של מתחרים ממומנים ומשווקים היטב בגלל השיתוף בידע שהיה מובנה בארכיטקטורה ובקהילת המשתמשים שלו, והשתלט לחלוטין על השוק. גם תשתית האינטרנט (TCP/IP, אם נדייק), בשנות השמונים המאוחרות, הצליחה מאוד למרות העושר של מתחרים מבוססים מאוד בשוק (NOVELL, IBM ואחרים) בגלל שלא היתה קניינית, ולכן הפכה לזולה יותר, יעילה יותר, פשוטה יותר, קונצנזוסיאלית יותר, ובסופו של דבר, מצליחה יותר ממתחרותיה. אני לא מפריד בין הנימוק המוסרי לנימוק התועלתני-גלובלי – למשל, מבחינתי, השאלה אם דמוקרטיה היתה מוסרית יור מדיקטטורה אפילו אם דיקטטורה תוכח כשיטת שלטון טובה יותר לאוכלוסיה מדמוקרטיה היא שאלה חסרת משמעות, וזו האלגוריה שאני בדרך כלל משתמש בה כשאני נדרש לנושא הדואליות בין תועלת ומוסר בעולם התוכנה החופשית. שיטת המוסר שלי היא לא תועלתנית אלא מבוססת על הכללות של תועלת. לשאלת המשאבים – דבר טוב תמיד ימצא מקור מימון. לתוכנה שימושית ואמינה יהיו משתמשים בעלי אינטרסים, בין אם הם חברות, מפתחי תוכנה ושירותים המתבססים על התוכנה, או יצרני חומרה. בבירור, קהילת לינוקס מוצאת משאבים לפיתוח, ומצליחה יפה מאוד. חפש "THE CATHEDRAL AND THE BAZAAR" ו-"THE GNU MANIFESTO" לפרטים ודוגמאות טובות יותר משאני יכול להעלות כרגע: כמעט כל המודלים המפורטים שני המסמכים הנ"ל קיימים בהצלחה במציאות של ימינו. לשאלתך על דעתי לגבי ההחלה של עקרונות התוכנה החופשית על מידע בכלל (אינפו-אנרכיזם) יש לי שתי תשובות. הראשונה היא שלא בכל תחום שקיים בו ידע, או מידע, קיים גם הצורך הקריטי בשיתוף תשתיות ידע. למשל, סרט עומד בדרך-כלל בפני עצמו, ואינו נבנה על חומר הגלם או על התוצר הסופי של סרט אחר. יש כאן מעט מאוד תשתיות ידע שאפשר לשתף. כך גם במוסיקה, באופן מסורתי, אלא שבשנים האחרונות מוסיקאים רבים דווקא כן מתבססים על שירים קיימים כדי ליצור יצירות חדשות, ועוד נראה מה יקרה בתחום זה. עוד לא גיבשתי דעה מוחלטת בנושא סרטים, מוסיקה, ספרים וכו' כפי שעשיתי בנושא תוכנה, וזה גם פחות מעניין אותי. התשובה השנייה היא שאני חי בעולם הזה; מעשי מאוד לא להשתמש בתוכנה קניינית (באמת!). פחות מעשי, מבחינתי, לפרוש מרוב החיים המודרניים (סרטים, מוסיקה וכו'). בזה גישתי שונה מזו מריצ'רד סטאלמן שייסד את תנועת התוכנה החופשית המאורגנת בתחילת שנות השמונים כשאמר "החלופה, מבחינתי, היא לא להשתמש במחשבים בכלל", גישה שגם עשתה הכי הרבה הבדל. אז יכול להיות שעוד יש לי כברת דרך לעבור בנושא העקביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה לא מחלק לפסקאות. נורא קשה לקרוא את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצורת הכתיבה הנוכחית הוא נשאר נאמן לעקרונות התוכנה החופשית: 1.חולשה בתחומים של ממשק ושמישות במיוחד בקשר ל"עמך" שלא מבין בנושא. 2.עומס בהגדרות כל פעם שיש מחלוקת לגבי התנהגות מסוימת של תוכנה. 3.הנחה שכל מי שקורא באייל הוא כמו המפתחים,ומי שלא-שילמד.2 1מזמן רציתי להחליף את Debian שבכותרת. 2תודה ל-Xlf. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים אם צג ברייל הצלחתי לקרוא את זה בלי שום בעיות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה - אתה *ממילא* לא רואה בעיניים :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי בגלל זה כול הבנות שאני פגש לאחרונה נראות לא משהוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע לקרוא קוד של c++, PERL, VB, DBPRO, PASCAL, DELPHI בקלות יתרה ועדיין לא הצלחתי להגיע אל השורה השביעית, בקוד המקור למעלה, בלי שהעניים שלי יתחילו לפזול. פסקאות פנאדם... למען אנשים מאותגרים כמוני. בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתק את ההודעה של עדי סתו, הדבק אותה כהודעה חדשה ב''פורום ארץ הצבי'' והמתן. תוך כמה שעות ההודעה תחולק לפסקאות, ושגיאות כתיב והקלדה יתוקנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. תמיד ידעתי שחייבת להיות איזו סיבה קוסמית עמוקה לקיומו של פא"צ אבל היא נפלאה ממני עד שבאת והארת את עיני! עכשיו צריך רק לארגן שהם גם יעבירו את ההודעה הערוכה בחזרה לאייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדרך הטובה ביותר לקדם את הטכנולוגיה והידע האנושי היא באמצעות השיתוף שלהם". אני לא יכול להסכים פחות. הדרך הטובה ביותר לקדם את בידע האנושי היא לתת לבני אדם אינטרס לקדם את הידע האנושי - ואם להיות ספיציפי, כסף הוא אינטרס מקובל מאד, ושעובד יופי. חיזוק האגו והאפשרות לחיזוקו (דוגמת התגמול של אנשי לינוקס במוניטין, או במעמד "גורו" כזה או אחר), עובד לדעתי הרבה פחות טוב, ויכול להכנס רק אחרי שלאדם המתוגמל כבר יש כסף למחיתו (כי עם אגו חזק, כמאמר הפתגם הידוע, לא קונים במכולת). כשיש תחרות ושמירת הידע שצברת קרוב לחזה, זה אולי מונע *ממך* לתרום את תרומתך המקסימלית לידע האנושי (והאם אכן סודות מסחריים הם חלק מהידע האנושי?), אבל ככלל, אם יש תחרות וזכויות יוצרים, הידע האנושי מרוויח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאוריה מעניינת. עכשיו תסביר בעזרתה את העובדה שלא מעט תוכנות קוד פתוח עולות על מקבילותיהן המסחריות. למשל למה מערכות הפעלה מבוססות יוניקס הן מערכות הפעלה יציבות, מהירות וגמישות יותר מחלונות ? שלא לדבר על כתובות בצורה נכונה וטובה יותר ומכילות הרבה פחות באגים (מה שמעיד ישירות על הרמה של המתכנת הממוצע המשתתף בכתיבת התוכנה). וגם למה: - Apache יותר טוב מ IIS. - מערכת החלונות X יותר טובה מהמערכת החלונאית של חלונות. - מערכת ה Samba Suit יותר טובה מהמקביל החלונותי שאותו היא מחקה - שרתי Windows NT וממשיכיהם. - שרתי ה SMTP החופשיים (Qmail, Postfix) יציבים ובטוחים יותר משרתי ה SMTP של חלונות. - ה Firewall החינמי שבא Built in בתוך כל מערכת הפעלה מבוססת יוניקס הוא הכי טוב בעולם. עולה ביעילות ובבטיחות שלו על כל תוכנות ה Firewall המסחריות. - באופן כללי מערכות מבוססות יוניקס נחשבות בטיחותיות הרבה יותר ממערכות מבוססות חלונות. ויעידו על כך לא רק סקרים וממומחים - אלה גם ההאקרים הטובים בעולם. אלה רק כמה מן הדוגמאות. העובדה היא שחברות מסחריות לא אחת משלמות משכורות מופקעות לטיפשים גמורים, ולא מעט מהמומחים הטובים ביותר בעולם גרים בבית צנוע בעיירה קטנה ותורמים לקוד הפתוח בזמנם החופשי. ןגם לא מעט מאנשי הקוד הפתוח עובדים במשרות יוקרתיות בעולם התכנות, וחוזרים הבייתה בסוף יום עבודה מתסכל עם הבוס האטום במשרד, ומשקיעים את זמנם הפנוי ומלא מרצם בקוד פתוח. למה ? כי העבודה זה בשביל הכסף, והקוד הפתוח זה בשביל לעשות את זה טוב. בשביל הנשמה. העובדות בקיצור, הפוכות לחלוטין לתאוריה שלך. כשבנאדם נמצא במשרה מסויימת בגלל הכסף, והעבודה שהוא עושה לא מעניינת אותו, אז הוא יעשה את המינימום האפשרי ובחברות מסחריות גדולות יש בד"כ לא מעט כאלו. לעומת זאת אדם שעושה משהו בהתנדבות כי הוא אוהב לעשות אותו, על דרך הכלל יעשה אותו על הצד הטוב ביותר. אחרת הוא לא היה עושה אותו בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי חלק מהדברים שאתה כותב היו נכונים בעבר. היום? ממש ממש לא נכון. מערכת ווינדוס 2000 מוקשחת אינה חדירה יותר או פחות ממערכת לינוקסאית. שתי המערכות מגיעות ברמת ברירת המחדל מחוררות להחריד. במבדקי ביצועים (בנצ'מרקים) ה-IIS השיג תוצאות טובות יותר מהאפצ'י. מביך, נכון? הפיירוול הקרנלי של לינוקס יותר טוב מכל פיירוול מסחרי? אולי זה נכון, אולי, אם אתה מעוניין בסינון פקטים. האם אתה רוצה Stateful Inspection? אימות משתמשים? VPN? GUI יפה? (אל תזלזל ב-GUI. דבר חשוב ביותר) אפילו פרוטוקול ה-CVP המקולל של צ'קפוינט, אין לו חלופה הולמת בכל פיירוול אחר. ויש עוד הרבה פיצ'רים כאלו ואחרים. אבל לא רק פיצ'רים. מה בדבר תמיכה, נניח, כאשר מתגלת בעיה? האם אתה מצפה מכל ארגון להחזיק מתכנתים שיתחזקו את הקוד של הפיירוול שלו ויתקנו באגים? לך לחברות הגדולות. קרוב למאה אחוז מהן משתמשות בפיירוולים מסחריים, כאשר סיסקו וצ'קפוינט שולטות על (אאז"נ) 85% מהשוק. האם כל האנשים הללו שמקבלים משכורות עתק וקובעים את המדיניות הם טפשים? להזכירך, עלות של פיירוול לחברה גדולה היא עשרות אלפי דולרים. היו חוסכים את זה, אם היו יכולים. מבחינת SMTP, אני נאלץ להסכים. בעיקר מאחר והמערכות שתיארת נמצאות בשוק כבר שנים רבות מאוד, ושופצרו שוב ושוב ללא הרף. אבל SMTP זה לא הכל בחיים. מה בדבר שרת דואר אירגוני? איזו חלופה יש לעולם היוניקס לשרתי האקסצ'יינג' ולוטוס נוטס?(איך קראו לצעצוע ההוא שהיה פעם ל-HP?) בקיצור, אין דבר כזה טוב יותר וטוב פחות. הכל תלוי במטרה, לכל מטרה יש מספר פתרונות, וכל אחד מהם הוא בעל יתרונות וחסרונות משלו. נקנח במשפט חכם ששמעתי פעם - Linux is only free if your time is worthless. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הפירוול הפנימי של לינוקס תומך יופי ב-STATEFUL INSPECTION מאז גרסה 2.4 שיצאה לפני יותר משנתיים. גם VPN זמין באמצעות S/WAN אאז"נ. אני לא יודע מה זה CVP או זיהוי משתמשים משום שלא עסקתי בניהול רשתות כבר הרבה זמן. יש בחירות רבות ל-GUI עבור הפיירוול הזה, חלקן קנייניות – לא ניסיתי אף אחת מהן ולכן אני לא יכול לפרט או לחלק ציונים. מה שכן, הדיון נעשה מאוד עוף-טופיק ואקסלוסיבי בשלב הזה, אז תן לי לסכם את עמדתי כך: אפשר להתווכח על פיצ'רים ויתרונות לכאן ולכאן, אבל הטענה שניתן להוכיח את חוסר ההיתכנות של המודלים של תוכנה חופשית באמצעות הדגמה של חוסר היכולת של תוכנה חופשית לעשות את העבודה היא חסרת תימוכין בבירור לכל מי שמכיר את השוק או את המוצרים הקיימים. דבר שני, אל תבלבל בין תוכנה חופשית לבין מודל טיפוסי מסויים של עבודה איתה. חברות רבות, החל ב-RED-HAT וכלה ב-IBM, מציעות תמיכה מקצועית וכוללת ללינוקס בכל רמות העסק, ובמחירים שבדרך-כלל הם זולים יותר מהעסקה הכוללת האלטרנטיבית אצל מיקורוספט. הסטריאוטיפ של "התקן לינוקס, שכור האקר ותסתדר לבד" הוא באמת אופציה קיימת ונפוצה, אבל הוא לא היחיד שמחוייב למציאות של תוכנה חופשית, לא להלכה ולא למעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה בעצם רוצה שאני אסביר איך ייתכן שתוכנה ממוצעת פחות טובה מתוכנה שנכתבת על ידי אנשים מספיק טובים כך שיש להם כבר מספיק כסף כדי לכתוב קוד בחינם (ולכן בוודאי טובים בעצמם מהממוצע)? וזה בכלל בלי להכנס לשאלה האם אכן יש עדיפות אמיתית, כי אני לא יודע לשפוט, אז אני מניח שיש. בכלל, אני יצאתי נגד ההצהרה הכללית, ("הדרך הטובה ביותר לקדם את הטכנולוגיה והידע האנושי היא באמצעות השיתוף שלהם"), ומה ש(אולי )עובד עבור אחוז קטן משוק התוכנה, וודאי: א. לא יוכל לעבוד אם *כל* השוק היה בנוי כך (מתכנתים תורמים מזמנם מרצונם הטוב). ב. לא תקף לשום מקום אחר, בו יש עלויות פיתוח של מעל ל1000$ לאדם מעבר למשכורתו. זאת אומרת, למה שחברה (או אדם) תרצה להשקיע בפיתוח ידע, אם היא לא תוכל להרוויח מאותו ידע, שכן יהיה עליה לחלוק אותו כדי "לקדם את הידע האנושי בצורה טובה יותר". במילים אחרות, בהנתן שקיים ידע, אז כן, עדיף לכולם שיחלקו בו. אבל בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור להיכנס להקצנות בויכוח על קוד פתוח וסגור. יש סיטואציות שבהן קוד פתוח עובד ממש טוב ויש סיטואציות שבהן יש מקום לסודיות מקצועית וכן הלאה. אני סבור שחלק מעולם הקוד הפתוח היה מצליח גם בלי כל תמריץ כספי. מתכתנים הם מוזרים באופן הזה. לא מדובר כאן על סתם אגו - זו הפשטת יתר. מדובר על תחושה של קהילה וגאווה ואלה דברים מאוד חזקים; לפעמים הם מה שדוחפים תוכניתן מסויים לשבת עוד כמה שעות בלילה ולענות על שאלות בפורומים או לתרום לפרוייקטים פתוחים. "בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו" הידע עצמו הוא המניע במקרים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען, אם הבנתי נכון, שחלק קריטי מהמשאבים המושקעים בכתיבת תוכנה חופשית באים במקורם ממכירת רשיונות של תוכנה קניינית. אני בספק רב בכך שתוכל להראות שהדבר סביר, קל וחומר ניתן להוכחה (ומכיוון שלינוקס אכן קיים, עובד, נפוץ וחופשי במאת האחוזים הרי שחובת ההוכחה אינה על התומכים בו). כתיבת תוכנה חופשית היא פעילות נפרדת מאוד בד"כ מכתיבת תוכנה קניינית, ואתה מכיר בכך בצורה סמוייה כשאתה מביא את המתכנת הכותב תוכנה קניינית המיועדת למכירה בשעות העבודה ותוכנה חופשית בשעות הפנאי כדוגמה יחידה. בעצם זו דוגמה חלשה מאוד: תוכנה חופשית נכתבת גם (הייתי אומר: בעיקר) באקדמיה, במימון ממשלתי, במימון מסחרי (למשל: IBM, RED-HAT, SUN, SGI וכו'), שלא לדבר על רבים הכותבים תוכנה חופשית בשעות הפנאי ובעבודתם עוסקים בפיתוח תוכנה לשימוש פנימי עבור מעסיקם או לקוחותיהם. למעשה, אפילו אותו מתכנת המפתח תוכנה חופשית בשעות הפנאי ותוכנה קניינית בשעות העבודה אינו משתמש בד"כ במשאבי מעסיקו לתחביבו. אם לא היה יכול לעסוק בכתיבת תוכנה קניינית למחייתו היה עוסק, בוודאי, בכתיבת תוכנה לשימוש פנימי, בניהול רשתות ומערכות, בהוראה, או בייעוץ והתאמה של תוכנה לצרכי ארגונים שונים (אולי אפילו תוכנה חופשית שהוא מתמצא, במקרה, בקוד שלה). רוב מפתחי התוכנה החופשית שאני מכיר או שמעתי עליהם עוסקים בדיוק בעיסוקים כאלה למחייתם. אחד מהם אפילו עובד כמאבטח. אין קשר קריטי בין מימון תוכנה חופשית ורווחים ממכירת תוכנה קניינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה ונשארה (בנתיים- דברים מתחילים קצת לזוז) בתחומים של ממשק ושמישות, במיוחד לתוכנות המיועדות ל"עמך". הבעייה היא בעיקר בתפיסה של כותבי התוכנות. כמה מהמלכודות הנפוצות לתוכן ראיתי אנשי קוד פתוח נופלים: * "ממשק משתמש" ו"סקין" זה לא אותו הדבר. * הגדרות ברירת המחדל של תוכנה צריכות להתאים לרוב המשתמשים. * עומס בהגדרות, והכרזת "בואו נשים את זה ב Prefrences! כל פעם שיש מחלוקת לגבי התנהגות מסויימת של התוכנה. * הנחה שכל מי שמשתמש בתוכנה הוא כמו המפתחים, ומי שלא- שילמד! לא לוקחים בחשבון את האפשרות שיש אנשים שלא מעונינים או לא רוצים (וגם לא צריכים) להשקיע זמן בלימוד המחשב/תוכנה, ורוצים שהיא רק "תעבוד" ותתן להם להתרכז במטרות שלהם. כאמור, לשמחתי גישה זו מתחילה להשתנות, והמודעות לנושאים הקשורים לשמישות עולה. לצערי, מודל הפיתוח המבוזר של תוכנות קוד פתוח שהוא גדולתם, הוא גם חולשתם, בכך שיותר מידי פעמים החלטות קריטיות לא נעשות בידי צוות מקצועי מצומצם, אלא על ידי כלל המפתחים (בתכל'ס. בתיאוריה זה יכל להיות יותר טוב, אבל אני לא רואה את זה קורה). סה"כ, לתוכנות קוד פתוח יש מקום, ומקום חשוב, אך הם אינם הפתרון לכל הבעיות, וגם להן יש חולשות וחסרונות. לפרוטוקול, מכיוון שאני יודעת שישאלו אותי את השאלות הללו, הנה כבר תשובות: * אישית אני משתמשת במקינטוש המריץ OSX, ועליו יש שילוב של תוכנות סגורות ופתוחות. * כן, יצא לי (ואני עדיין) פעילה בפרוייקטים של קוד פתוח. לאחרונה אני מתמקדת בעיקר בכימרה: * מבחינת מערכות הפעלה, היחס הקרוב לאופטימלי (והגם יחסית ריאליסטי לפי מה שיש ומה שהיה) לדעתי יהיה משהו כמו 40% יוניקסים למינהם, 25% מקינטושים, 25% חלונות, ו-10% כל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במבדקי ביצועים (בנצ'מרקים) ה-IIS השיג תוצאות טובות יותר מהאפצ'י. מביך, נכון?" - ממש לא. הIIS מפותח ע"י חבורה של מתכנתים עמוסי תארים ומשכורות במיקרוסופט, והמחיר שנדרש עבורו הוא עצום. הApache מפותח במודל קוד פתוח ע"י מיני-קהילה של מנהלי שרתים הפזורים ברחבי הגלובוס ומציעים את פרי עמלם חינם. לפי ההגיון של היוצאים נגד רעיון הקוד הפתוח, הIIS היה אמור לעבור עשרות מונים בביצועיו את הApache נכון ? במקום זה הApache עלה על הIIS לאורך שנים, ועכשיו הוא נופל ממנו במעט ? לא ידידי האלמוני, זה צריך להביך את מיקרוסופט. או לחליפין לגרום לך לשאול את עצמך: על מה לעזזל מבוזבז כל הכסף הזה ? מעניין אותי לראות את הBenchmarks האלה ומי ערך אותם. חבל שלא סיפקת קישור. I'll google it. "מה בדבר תמיכה, נניח, כאשר מתגלת בעיה?" - אני לא מצפה מבנאדם שבונה תוכנה טובה חינם גם להיות זמין בטלפון לענות על שאלות מפגרות אחר כך. ואם כבר מדברים על זה, אז התמיכה של חברות מסחריות לא תמיד טובה כל-כך. ועל דרך הכלל משתמשים של תוכנות פתוחות יוצרים מיני-קהילות של תמיכה הדדית שזוכות לקו פתוח אל המפתחים (יותר ממה שאפשר להגיד על תמיכה מסחרית) והמודל הזה מוכיח את עצמו כבר הרבה זמן. למען האמת הוא משמש אפילו אותך עם תוכנה מסחרית מאוד נפוצה: כשאתה נתקל בבעיה טכנית בחלונות, אתה ישר מתקשר למוקד תמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל (שד"א גובה תשלום עבור השירות אחרי פרק זמן מסויים מקניית המוצר) ? או שאתה מתקשר לחבר שמבין או מחפש באינטרנט ? ואם אתה מדבר על חברות, אז הן יכולות לשלם עבור התמיכה במוצר הפתוח שהן משתמשות בו. או לגייס אנשים שיכולים לתחזק אותו. בכל מקרה הן חוסכות לעצמן הרבה כסף. "האם כל האנשים הללו שמקבלים משכורות עתק וקובעים את המדיניות הם טפשים?" - כן. אולי טיפשים זה יותר מדי, אבל אוטמים את עצמם לאלטרנטיבה שיכולה להיות טובה יותר בכלל חוסר רצון להתאמץ שכלית. טוב בעצם... "נקנח במשפט חכם ששמעתי פעם - Linux is only free if your time is worthless." - כן. אתה משלם על שימוש בלינוקס בזמן שאתה משקיע בלימוד המערכת. ובכל זאת המון אנשים שמחים לעשות את זה. ומספרם רק הולך וגדל. ושוב נזכיר את הכסף שמשלם מישהו על הזמן של איש לינוקס כזה או אחר שמתחזק את התוכנה הפתוחה שהוא משתמש בה, ובכך חוסך המון כסף. ושוב נשאל את עצמנו אם אותו איש לינוקס בזבז את הזמן שלו לריק כשהוא למד את המערכת המסובכת וחסרת התועלת הזאת. ואני אקנח במשפט חכם שאני שמעתי פעם: "What's so good about free software and open source is that it's free, open and has a high *performace/cost* ratio." "במילים אחרות, בהנתן שקיים ידע, אז כן, עדיף לכולם שיחלקו בו. אבל בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו."----------- - ורק כסף גורם לאנשים לנסות לחשוב ? מעניין איך הגענו עד לכאן. ----------- "החולשה של תוכנות קוד פתוח הייתה ונשארה (בנתיים- דברים מתחילים קצת לזוז) בתחומים של ממשק ושמישות, במיוחד לתוכנות המיועדות ל"עמך" " "הנחה שכל מי שמשתמש בתוכנה הוא כמו המפתחים, ומי שלא- שילמד!" - כן. כשאתה כותב תוכנה בשביל לכתוב אותה נכון, ללמוד ולהנות מהכתיבה שלה, ולא כדי שכל משתמש בעולם ישתמש בה - אז אין לך אינטרס להשקיע זמן בלדאוג שאפילו המשתמש הטיפש ביותר בעולם יוכל להשתמש בה. זו הסיבה שהיא ניתנת חינם. ואם מישהו לא מסתדר אז תמיד יש לו את האפשרות לשלם על תוכנה טובה פחות עם ממשק משתמש ידידותי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשאתה כותב תוכנה בשביל לכתוב אותה נכון, ללמוד ולהנות מהכתיבה שלה, ולא כדי שכל משתמש בעולם ישתמש בה - אז אין לך אינטרס להשקיע זמן בלדאוג שאפילו המשתמש הטיפש ביותר בעולם יוכל להשתמש בה. זו הסיבה שהיא ניתנת חינם. ואם מישהו לא מסתדר אז תמיד יש לו את האפשרות לשלם על תוכנה טובה פחות עם ממשק משתמש ידידותי יותר." הממ... אז למשתמש הפשוט לא מגיע תוכנה טובה. הוא לא צריך תוכנה טובה? טוב, אז בזה הרגע השארת את רוב אוכלוסיית משתמשי המחשבים לתוכנות גרועות. ואגב, תוכה "טובה" עם ממשק משתמש גרוע היא תכבר לא תוכנה טובה (בדיוק כמו שתוכנה גרועה עם ממשק משתמש טוב אינה תוכנה טובה). תוכנות הן *כלים*. וכלי עם ממשק משתמש גרוע הוא כלי גרוע (בין אם זה מקדחה או תוכנה). האידאל צריך להיות תוכנות מעולות עם ממשקי משתמש מעולים. אגב, כשיש ממשק מעולה, גם משתמש מנוסה נהנה ממנו- לא רק המשתמש ההדיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב ממשקי-המשתמש היוניקסאים הם *מאד* יעילים. ניקח לדוגמא את ה- shell ואת שפת LaTeX. משתמש מנוסה בתוכנות אלה יכול לבצע פעולות מורכבות במהירות גבוהה פי כמה ממשתמש מנוסה באותה מידה במקבילה תחת windows. הסיבה היא שה- CLI אינו דורש בחירה מתפריטים, שהיא מטבעה איטית, אלא הקלדה של פקודות ספציפיות שהיא מהירה יותר אצל המשתמש המונסה שיודע מה הוא עושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמישות תלויה גם בקהל היעד. מה שטוב למשל בסביבת פיתוח, לא יתאים בהכרח לתוכנה להכנת אלבום משפחתי. ויש כמובן מקרים בהם ממשק טקסטואלי של שורת פקודה הוא הטוב ביותר. לא שיש דרך אחת לעבוד עם שורת פקודה (וזכורים לי הימים שעבדתי עם חלון טרמינל של יוניקס פתוח ליד חלון דוס פתוח, זה ליד זה, ואז כמות הפעמים שהקלדתי בטעות clear בחלון הדוס או backslash בחלון היוניקס), וגם שם ישנם שיקולים של שמישות. שם לב גם שאתה מדבר כאן במפורש על המשתמש המנוסה. ברגע שאתה מציב את לינוקס כדסקטופ עבור "כולם" (מה שיותר ויותר לינוקסאים עושים), אתה בהכרח מדבר לא רק על כמות של משתמשים לא מנוסים, אלא גם משתמשים *שלא רוצים ולא צריכים להיות מנוסים*. חשוב לזכור גם שבדרך כלל ההשוואה שלי אינה מול חלונות (שהיא בינונית מבחינת שמישות, ו- kde למשל הגיעה כבר לרמה קרובה מאוד, אם כי היא עדיין לא ממש שם. למשל בנושאים של .drag and drop ויהיה מעניין לראות את הדסקטופ המשולב שאמור להיות חלק מרד האט 8) אלא מול מקינטוש. אני לא חושבת שמדובר כאן בבעייה בלתי פתירה, ועיקר הבעייה כיום היא פוליטית, לא טכנית- בעייה של ההתמודדות בין הזרמים השונים של הלינוקסאיםץ קרי- אלו שרואים בעקומת למידה גבוהה של לינוקס פלוס וחלק מהאידאולוגיה ומעדיפים "שמי שלא רוצה ללמוד הרבה שישאר עם חלונות", לעומת אלו שרוצים שלינוקס תהיה אופציה מעשית עבור כולם, גם עבור מי שלא מעוניין להעמיק במערכת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורים לי benchmarks שקראתי לפני מספר חודשים ב- PC-magazine (הישראלי). אם אני לא טועה, מדובר ב- benchmarks שסימלצו סיטואציות של web commerce. מאוד התפלאתי לראות את היוניקסים משתרכים הרחק מאחורי Windows 2000 בסעיף התוצאות (אם אני לא טועה, המכונות של סאן הביסו את לינוקס ונוצחו על ידי Windows). אפשר לחפש את הכתבה ב- ZDnet. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה החלה סוכנות התעבורה האווירית האמריקאית FAA להשתמש בלינוקס בכמה מערכות מרכזיות. שמעתי שכמה גופים פיננסים שוקלים להחליף את windows בלינוקס בתחנות העבודה שבמשרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חלש ברלבנטיות. כשתנהל רשת בעצמך, נראה מה תבחר: שרת שאתה מקבל תמיכה בנוגע אליו, ואתה יודע שעבר אבטחת איכות מסודרת, או - מוצר שהבן של שכנה שלך כתב. ובכן, אני לא מכיר את הבן של שכנה שלך. יתכן והוא גאון, וכותב תוכנות מבריקות. אם אם אני לא אוכל לסמוך עליו ש-"יהיה זמין לענות לי על שאלות טפשיות", אני לא אקח תוכנה שכתב. משום מה אתה נגוע בקונספציה שאנשים אמורים לכתוב תוכנות בשביל עצמם. לא. אני רוצה שיכתבו תוכנות בשבילי. בשביל הצרכים שלי. ואם לזה שכתב את מעבד התמלילים שלי מעולם לא היו שגיאות כתיב, לא יהיה לי "בודק איות"? אני לא אומר שקוד פתוח זה רע. אני לא אומר שאני לא משתמש בתוכנות קוד פתוח. אני רק אומר שהפנטיות הרליגיוזית שלך אינה רלבנטית לחיים האמיתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת. קודם כל לינוקס רחוקה מאוד ממה שהבן של השכנה שלי כתב בכל מה שקשור לבקרת / צפי איכות. ואם זה לא היה ככה אז לא היו (הייתי) משתמש בה. דבר שני לא יצא לי להקים רשת מסחרית למען האינטרס האישי שלי, אבל יצא לי לייעץ, להקים ולתחזק (ועדיין מתחזק) רשתות ושרתי לינוקס עבור חברות קטנות ובינוניות. בהתחלה כעובד שכיר, והיום כFree Lancer. מעולם לא קיבלתי תלונות על הביצועים של המערכת. להיפך בחלק מהסיטואציות שבהן היה מדובר בניסיון, הניסיון נגמר בהתלהבות, ובחלק מהמקרים זה נגמר בבעל הבית או מישהו אחר בעל תפקיד חשוב (=זמן פנוי) שהחל ללמוד לינוקס באופן רציני. וכל האנשים האלה שייכים לתחום ההי-טק ששורד בימינו הקשים, משמע הם לא טיפשים ולא מבזבזים כסף לריק או לוקחים סיכונים מיותרים עם העסק שלהם. להיפך - עצם העובדה שדווקא החברות הללו שורדות מעיד משהו על תוכנות קוד פתוח. אני הייתי ממשיך להמליץ לכל עסק על שימוש בתוכנות פתוחות. אין צורך לסמוך עלי אם אני נראה לא אמין: אפשר לסמוך על העובדות. אפילו אם בנקודות ספציפיות מסויימות תוכנה עסקית כלשהי עולה על מקבילתה הפתוחה - ברוב המוחלט של המקרים תעלה התוכנה הפתוחה על המקבילה העסקית ביחס תמורה/כסף. החברות האלו לא מחכות שאני או מישהו אחר שאחראי על המערכת הפתוחה שהותקנה עבורם יהיה זמין בטלפון. יש להם תמיד מישהו זמין. בין עם הוא עובד שכיר של החברה או מישהו חיצוני. לא מי שכתב את התוכנה, אבל אני מוכן להתערב שגם כל אנשי התמיכה של מיקרוסופט לא השתתפו בכתיבה של חלונות. מה שחשוב זה שהם משלמים X כסף / זמן או ביקור, ומקבלים יציבות ויעילות, בזמן שהם היו צריכים לשלם הרבה יותר עבור אותו הדבר במודל תוכנה סגורה ו/או משלמים ולא מקבלים יציבות ויעילות. ולא חסרים סיפורים על חברות היי-טק קטנות שנפגעו באופן חמור מחוסר האמינות של מיקרוסופט רק כדי לגלות שה"חוזה" שלהם עם מיקרוסופט (זה שכתוב שנייה לפני שאתה לוחץ על "כן") פותר את מר ביל לחלוטין מכל אחריות בנושא. ומתי, איפשהו בכל מה שאמרתי, רמזתי לשנייה על כך שכל אדם צריך להשתמש רק בתוכנה שהוא כתב לעצמו ? איך בדיוק השימוש שלי או של מישהו אחר בקוד פתוח הוא לא שימוש בתוכנה שמישהו אחר כתב עבורי/ו ? אני לא מגיע אפילו לעשירית מרמת התכנות הדרושה כדי להבין את הקוד הזה במלואו, שלא לדבר על לכתוב אותו בעצמי. אתה מגזים לגמרי. פעם הייתי משתמש דוס מושבע. אחר כך השתמשתי בחלונות. הייתה לי מספיק גמישות מחשבתית כדי לעבור את צירי הלידה של מעבר לסביבה שונה ויותר טובה, ולא אטמתי את עצמי לאפשרות הזאת על סמך הרגל בלבד. אז מי משנינו ידידי האלמוני לוקה בפאנטיות רליגיוזית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה היה יכול לגרום לי לחשוב דבר איום ונורא שכזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דבר שקל באופן מפתיע לעשות תחת קוד פתוח(לרוב) ובלתי אפשרי גם עבור סכומי כסף גדולים מחברה גדולה. בקוד פתוח שמות המפתחים וכתובותיהם מצויינות עבור כל פיסת קוד. כל שיש לעשות כדי לפנות למפתחים זה לשלוח אימייל, וברוב המקרים הם ישמחו לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה תוכנית יוניקס בשם wget 1 המאפשרת להוריד קבצים למחשב, כולל אתרים שלמים. מכיוון שתוכנית זו רצה בשורת הפקודה, נכתבו לה מעטפות גרפיות, בשביל לחסוך מהמשתמשים את הצורך להקליד פקודות. מעניין להשוות בין מעטפה גרפית של התוכנה שנכתבה עבור יוניקס: עם מעטפה גרפית אחרת שנכתבה עבור מקינטוש (שגם מכילה את התוכנה): (יש בגירסת המק אפשרויות נוספת שאינן מופיעות בחלון התוכנה הרגיל, אלא תחת התפריטים). בשני המקרים, מדובר בתוכנה זהה, עם פונקציונליות זהה. רק הממשק שונה. השוואת הממשקים מחכימה מאוד על אודות הדגשים השונים שיש כאן ושם. ------ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישה מעניינת, אבל לדעתי הצורה שבה השתמשת בה לא תקפה למטרתך. דבר ראשון, עשרות ממשקים טריוויאליים לאותן התוכנות עצמן נוצרים שוב ושוב, מדי יום, למערכות הפעלה שונות על ידי חובבנים. סביר מאוד להניח שרובם מכוערים עד דמעות, מקצתם סבירים, ומיעוטם מצויינים. אז הממשק המסויים הזה גרוע. אז מה? יכול להיות שאף אחד בעולם חוץ מהכותב שלו לא משתמש בו. הוא לא מייצג את עולם היוניקס. דבר שני, הממשק הספציפי הזה הוא מבוסס על TK, המקביל מבחינת הגמישות, היכולת הטכנית, תקופת הזמן שבה נכתב והתייחסות החברתית אליו לMACOS מגרסאות שקדמו ל-9. במלים אחרות, הוא עתיק, מיושן, מכוער, כולם שונאים אותו וכמעט אף אחד כבר לא משתמש בו הוא אם הוא לא חייב. היתרון העיקרי שלו הוא שהוא רץ כמעט על כל מערכת הפעלה בעולם – כולל OSX, ואני מניח שזו בדיוק הסיבה שבחרת דווקא בו להשוואה. זאת אומרת, אם ניחשתי נכון, ההשוואה לא יכולה להיות הוגנת הוגנת מלכתחילה כי התוכנה שבחרת היתה חייבת מלכתחילה להיות דלה מספיק מבחינה גרפית וטכנית כדי לרוץ גם על OSX ולא רק על מערכת לינוקס מודרנית. לכן: אם את רוצה להשוות משהו לממשק המשתמש של OSX, מערכת ההפעלה הנפוצה החדישה ביותר, ההשוואה תהיה הוגנת הרבה יותר אם תביאי תמונת מסך של GNOME או KDE מהגרסה האחרונה. אני בטוח שהם ייראו הרבה יותר טוב מממשק הקש הזה. אגב, אין לי שום דבר נגד OSX – אני חושב שהוא מדהים. אני לא אשתמש בו, אבל לא בגלל שיש לי טענות לממשק המשתמש שלו. אני פשוט חושב שההשוואה לא הוגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשק של TK הוא יותר ממכוער, הוא מבלבל. האם אתה הבנת שהמעויינים למעלה משמשים כתחליף זול לטאבים? כי לי זה לקח זמן. למה ליד שדות הטקסט יש כפתורים מרובעים? לא מספיק למלא את השדה בטקסט? ולמה הכפתור לעזרה צריך להראות ככפתור אופציה? רק בגלל שבשורת פקודה בקשת העזרה היא אופציה? חסרות קונבנציות לשילוב מסמכי עזרה במשקים גרפיים? הבעיה היא לא של TK היא של אנשים שאסור לתת להם רישיון לכתיבת ממשקים. ואגב, כאשר חיפשתי ממשק גרפי לWGET זה היה הראשון שגוגל הביא לי, כך שהוא כנראה עדיין הכי פופולרי, ולא מצאתי תחליף של KDE או GNOME. בכל אופן, WGET היא תוכנה שהמשק שלה יהיה מעצבן בכל מקרה כי הוא תמיד ידרוש כמויות לא סבירות של כפתורים קטנים לאופציות מוזרות. משהו טוב אי אפשר להוציא מזה. דווקא שורת הפקודה מתאימה יותר לעניין, כי אתה נתקל פחות באופציות שלא מעניינות אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, פשוט נתקלתי היום במקרה בפורום אחר בדיוק על ממשקים גרפיים ל- wget, ושני צילומי המסך היו בדף אחד. ההבדלים בגישה מבחינת שמישות (לאו דווקא יופי- יש ממשקים יפים מאוד אבל לא ממש שמישים. ע"ע קוויק טיים של אפל) היה בולט מאוד לעין. חשבתי שזה יהיה מעניין להשוות במיוחד בגלל שהפונקציונליות זהה, והממשק שונה (להבדיל מיישומי יוניקס אחרים שרצים תחת osx עם ממשק היוניקס המקורי שלהם), כך שמדובר בהשוואה של הממשק נטו, ואין מקום לטענות של "אולי זה יותר שמיש, אבל יש שם פחות פונקציונליות". אגב, מה פירוש "דלה מספיק בשביל לרוץ על osxולא רק על מערכת לינוקס מודרנית"? אם מעניין אותך, אני מריצה בהצלחה רבה kde3 כ- rootless על ה- osx שלי. יש אפילו צילום מסך שלו שהכנתי פעם: ההתקנה הייתה קלה ביותר דרך פינק ולא, רמת הממשקים שם אינה מגיעה לרמת הממשקים ב- osx. זה בולט לעין במיוחד כשמריצים אותו כמוני, כ- rootless, כך שהוא באותו דסקטופ כמו osx. לא ש- osx מושלם. הוא לא. אבל כרגע לטעמי הוא אחת המערכות הטובות שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אנחנו בהסכמה מלאה. אני בטוח שאפל מנצחים כל מערכת הפעלה זרה (כולל KDE, GNOME, WINDOWS ו-JAVA) בכל מה שנוגע בממשקי משתמש – אחרי הכל, זו הגאווה העיקרית של החברה מזה שנים רבות. לא ידעתי שאת מריצה KDE, סחתיין על הפתיחות. אני עצמי מוגבל, כמו שאמרתי, על-ידי עניינים שאינם נוגעים לאיכות הטכנית של ממשק המשתמש או חלקים אחרים של התוכנה גרידא, אבל אם אקנה אי פעם מק (יש לו גרסת דביאן מצויינת) אני אתן קודם כל ל-OSX סיבוב, בשביל ההרגשה וההשכלה. אבל בטח תסכימי אתי שאין הבדל זועק לשמיים (על פרטים תמיד אפשר להתווכח) בין הממשקים של, נאמר, ה-KDE האחרון ו-WINDOWS 2000 (את XP לא ניסיתי) – שתי דוגמאות מייצגות מאוד של תוכנה חופשית וקניינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באדיבות פורום מק באורט 1: שינוי המראה של OSX כדי שיראה כמו חלונות XP. כואב בעיניים :-( התמונה: והוראות ההכנה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה מפורטת בין השמישות של OSX לחלונות XP: גם אם לא מסכימים למה שנאמר, ההשוואה עצמה מענינת, ואפשר ללמוד ממנה לפחות קצת על עיצוב ממשק באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנה חופשית זה נורא נחמד אבל האיסור לשימוש בתוך תוכנות מסחריות, לדעתי, ממש מקלקל. הרבה יותר מפתחים היו נחשפים לקוד פתוח לו הייתה החברה בה הם עובדים רשאית לעשות בקוד הנ"ל שימוש מסחרי (קוד סגור, בין היתר). מהבחינה הזו הGPL הוא נורא שחור-לבן ונראה לי קצת קיצוני. אני יודע שאישית הייתי משתמש בהמון ספריות קוד פתוח וכו' לו הייתה לי האפשרות לעשות זאת בזמן העבודה. כתוצאה מכך, ללא ספק, הייתי גם תורם את חלקי לקהילת הקוד הפתוח - אחרת, אין לי ממש זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הייתי מאוד מוטרד משאלות של קוד פתוח מול קוד סגור ומשאלות "אידיאולוגיות" של פיתוח תוכנה בכלל אבל בזמן האחרון אני יותר חשוף לנתונים לגבי דרכי הפיתוח והעלויות של פרוייקטי תוכנה גדולים ויש משהו שמטריד אותי הרבה יותר. נראה שאנשים לא מצליחים להתמודד עם פרוייקטי תכנות גדולים וזה מאוד מטריד. עם כל השיטות החדשניות של תכנון קוד, חלוקה למודולים, מסמכי אפיון, מסמכי תכנון, מסמכי בדיקות, code review וכו', עדיין הנחת היסוד היא שמתכנתים מוציאים קוד עם המון באגים. שורת קוד סופית בפרוייקט עולה המון המון כסף והמון המון זמן כשבעצם, כשחושבים על זה, אין סיבה ממש טובה שיהיו באגים בתוכנה. היום מאוד מטריד אותי שקהילת המקודדים מוציאה המון זמן וכסף (טוב, זו קהילת המשקיעים) על הוצאת באגים בעוד שיותר סביר (לפחות בעיני) שיש דרך לקודד מלכתחילה קוד חף כמעט מבאגים. פתיחות/סגירות של קוד יכולה אולי לעזור למצוא באגים אבל עצם ההמצאות שלהם שם הוא לא בסדר. היום המוסכמה בעולם פיתוח הקוד היא שאי אפשר למנוע באגים ולכן בתהליך הפיתוח יש שלב של debugging שהוא תמיד נורא יקר ולוקח המון זמן ומעכב את כל לוחות הזמנים. בעיני זו בעיה חמורה בהרבה מאשר מהו רשיון ההפעלה האידיאלי לפרוייקט תוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אין סיבה ממש טובה שתהיינה תאונות דרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאלה שהקישור לא נפתח אצלם (רמיזה עדינה)? אבל בגדול אתה צודק, נראה שאנשים (בהכללה) טפשים מדי מכדי לנהוג (או לפתח תוכנה גדולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תצטרך לעבות את הרמז ו/או לנסות שוב ו/או להחליף דפדפן (כולה קובץ טקסט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי מקבל את הקובץ הייתי מצליח להסתדר, הבעיה היא עם השרת שיושב לו אי שם (בטרינידד וטובגו?) ואני לא מצליח להגיע אליו. יש אולי מירור יותר קרוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוענת כבר כמה זמן, שכמויות הבאגים בתוכנות (גם בתוכנות ''גמורות'' ששוחררו לשוק, ולא רק של קוד סגור) לא היו מתקבלות בשום תחום אחר, והן מעידות יותר מכל על חוסר הבשלות של עולם התוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה נפוצה, ואני לא מסכים איתה בכלל. הבעיה איתה היא ההנחה המובלעת שכתיבת תוכנה מקבילה לייצור מוצר פיסי. היא לא. תכנות היא בראש ובראשונה פעילות יצירתית ומחקרית, במובן שהיא דורשת משאבים רוחניים משמעותיים ושהיא לחלוטין לא ניתנת לשחזור על ידי אדם או מכונה (על-פי הגדרה -- תכנות מתחיל כשהאוטומציה נגמרת). הרי אין כל דרך אוטמטית לדעת מה קוד בעצם עושה ולעולם גם לא תהיה -- מה שאומר שחייבים להסתמך על האינטואיציה של המתכנת. אינטואיציה. כתיבת קוד מקבילה למדע, לעריכת דין (כנראה לפחות לחלקים הסקסיים יותר של עריכת דין), למחקר מתמטי, לכתיבת תסריט לסרט שובר קופות או לתכנון פרוטוטיפ של דגם מכונית חדשה. אין מה לבוא בטענות לבאגים בתוכנות אלא במידה ובאופן שאפשר לבוא בטענות למדענים על השקעה לא פרופורציונית של משאבים בכיוונים מחקריים חסרי עתיד, או בתיאוריות שהוכחו כשגויות, או כפי שאפשר לבוא בטענות לבמאי על כך שכל סרט שלו נכשל, או לצוות מתכנני מכונית על כך שמשאבים כה רבים מושקעים בבדיקות חוזרות ונשנות (ותיקונים בעקבותיהם) של הפרוטוטיפים. אני בטוח שחוסר הוודאות בכל אחד מהתחומים האלה לא נופל בצורה משמעותית מבתחום התוכנה. התחום במחשבים שמקביל לייצור הוא לא תכנות אלא ניהול מערכות. אני לא מנסה לטעון שלא צריך לנסות לשפר את התהליך, אלא שההייחסות לתחום התוכנה כ-''תעשייה לא בוגרת'' הוא מטעה מלכתחילה ולא יביא לתוצאות הרצויות. הסיבה שכתבתי את כל זה היא שההתייחסות הזו לתכנות היא בדיוק הגישה שבבסיסה ההסתכלות על תוכנה חופשית כדבר לא טבעי -- הרי תעשייה היא דבר המשוייך בד''כ לחברות גדולות ושמוצריהן שייכים בבירור למישהו. אבל לא הרבה טוענים ברצינות שלתת לחברות מסחריות מונופולים מרחיקי לכת על תוצאות מחקרים מדעיים (על פטנטים יש הרבה יותר הגבלות מאשר על זכויות יוצרים, למשל), או על תוצאות מחקרים מתמטיים, או על השימוש בתקדימים משפטיים היא הדרך המובנת מאליה לקדם את ''התעשייה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה בתיאוריה. בפועל, רוב התוכנה הנכתבת נכתבת ככלי יישומי נטו (תחשוב על המילה "יישום"), שעליה אנחנו סומכים לניהול כספים, מסחר, תקשורת, ועוד עוד. כל עוד אתה מוכר (עם או בלי כסף) תוכנה ככלי יישומי, אתה צריך לספק אמינות של כלי יישומי ולא כלי מחקרי (זה לא אומר שאין מקום לתוכנה "מחקרית" - יש. רק אל תשווק אותה ככלי יישומי). זאת במיוחד בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהבאגים חוזר שוב ושוב שוב- אם עקבת פעם אחרי RISKSאו BugTrack אתה כבר יודע את זה. יכול להיות שצריך להפריד יותר בין תכנות "יישומי" ו"מחקרי", אך אין עדיין סיבה שתוכנות "יישומיות" ישרצו בכל כך הרבה באגים (אני עובדת עם מוזילה על בסיס קבוע, ואם אתה כמוני אתה מודע לכמות העצומה של הבאגים שמפריעים לעבודה שוטפת שעדיין יש שם. ועדיין הרבה מפתחים מעדיפים לעבוד על תכונות חדשות במקום לתקן באגים). אפשר בהחלט לכתוב תוכנה עם פחות באגים- צריך לזה סגנון עבודה שונה ממה שיש בהרבה מקומות (ופותחו טכניקות כאלה ומסגרות עבודה שכן עובדות), וצריך לשם כך להאט את קצב הוצאת הגירסאות של התוכנות (לפני כמה זמן יצא מנדרייק 8? ותשע כבר בשלב ה RC). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב פספסתי בהסבר (פעם שנייה בפתיל, מה יהיה איתי). וודאי שתוכנה היא כלי יישומי וכך צריך להתייחס לתוצאה הסופית. אבל הפיתוח שלה הוא תהליך מחקרי, ואנחנו מדברים על פיתוח תוכנה. יש כאן שני נושאים שונים: הראשון הוא בחירת האיזון בין תכונות ובאגים, והשני הוא צורת העבודה הלא-יעילה (מבחינת באגים) של תכנות בימינו, או למה צריך איזון מלכתחילה ואי אפשר לקבל הכל כל הזמן, כמו במכוניות. לגבי השני כבר כתבתי את דעתי. לגבי הראשון: משאבים וזמן עצומים מושקעים ב-"ייצור תוכנה", מתוכם כ%100-, פלוס מינוס, הולכים לפיתוח. אין כאן הרבה כפילות שאפשר להסתמך עליה. בייצור מכוניות, לעומת זאת, אני בטוח (למרות שלא בדקתי) שלא יותר מ, נגיד, %15 מהמשאבים מושקעים בפיתוח, והשאר בייצור נטו. התוצאה היא שכל גרוש וכל יום שהולכים לפיתוח תוכנה יורדים ישר מהעלות הכוללת, בזמן שכל גרוש וכל יום נוספים שהולכים לפיתוח רכב יורדים מסעיף משני שאף פעם לא היווה את נטל עיקרי על המשאבים (או על הזמן) ממילא. חוץ מזה, אם תחשבי על כך, ההחלטה על תכונות-מול-באגים היא יותר של המשתמשים מאשר של המפתחים. הרי בטח שאפשר להאט את קצב הוצאת הגרסאות. מנדרייק הוא דוגמה מצויינת – הפצה של לינוקס שעשתה לעצמה שם ושוק באמצעות הנכונות שלה לכלול גרסאות חדשות ומבהיקות של תוכנות שבקושי נבדקו מספר חודשים, שלא כמו מתחרותיה השמרניות יותר. אז מי שרוצה שרת יציב לבונקר האטומי שלו, יריץ דביאן, או Red Hat 6.x (שעדיין נתמכת יופי). מי שרוצה להתפרע עם פיצ'רים גרפיים מהממים למחשב הדסקטופ שלו בבית יריץ מנדרייק, או את הענף הלא-יציב של דביאן. אבל אין שום מחסור בתוכנה יציבה וותיקה שעושה את העבודה טוב. דוגמה אחרת שלך: למה את עובדת עם Mozilla, למשל, דפדפן חדש מאוד יחסית שהפיתוח שלו עוד לא הסתיים לחלוטין? למה לא עם Lynx, אחד הדפדפנים הוותיקים והיציבים ביותר, כמו שאני עשיתי תקופת-מה בעבר? נכון, הוא תומך רק בעברית לא-לוגית, אבל זה הרי טוב מספיק לאייל. הוא עדיין נתמך על-ידי המפתחים, יעיל, ויציב לאללה. מה זה יציב, בולדוזר לא יזיז אותו. שום Javascript של פרחח, שום HTML שנראה כאילו נכתב במגרפה, שום חתול על המקלדת לא יפעילו אף באג. אפשר לפוצץ פצצת מימן ממש לידו ועדיין לא לגרום לסמן הטקסט הקטן בפינה לצאת משלוותו הסטואית ולהחמיץ הבהוב. אני בטוח שפורד היו מתים לייצר מיכל דלק עם כזאת יציבות. ובכל זאת, מה לעשות, הפסקתי להשתמש בו לטובת דפדפנים חדשים יותר שיש להם תמיכה טובה יותר בטבלאות ובפריימים. או במלים אחרות, אולי אין בו באגים, אבל גם אין בו מספיק תכונות. וקצב הוצאת הגרסאות שלו לא מספק אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכתוב לך תשובה ארוכה יותר בהמשך. בנתיים, על רגל אחת: * בעניין הדפדפן, השילוב שלמעלה הוא אחת הסיבות שאני פעילה בכימרה- דפדפן מבוסס גקו שמראש אין לו הרבה תכונות, אך מנסים ליצור אותן עם מעט באגים (הוא עדיין בשלב די מוקדם, כך שכרגע באגים לא חסר). בוויכוח של תכונות מול באגים, מעניין לקרוא בזווית זו את הטענות של משתמשי מקינטוש שנשארו עדיין עם 9 ולא שידרגו ל- osx: (אישית אני משתמשת ב-osx ונורא נהנית ממנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. אבל למה כימרה ולא סקיפסטון או גליאון, שהפיתוח שלהם כבר מתקדם יותר ולכן כנראה שהדרך ליציבות תהיה קצרה יותר? (אני סתם סקרן, כן? הידע שלי בדפדפנים גרפיים הוא תיאורטי ברובו – מה יותר פשוט יותר טוב בשבילי). הרעיון שכל אחד יכול להרכיב לו את החלקים ולבנות דפדפן הוא נהדר. אגב, אחרי שראיתי כמה איילים משתמשי / מכירי לינוקס יוצאים מהארון אני תוהה את מי אני כבר מכיר מכנסי לינוקס בארץ. את ערן טרומר פגשתי (מה זה פגשתי, חתמתי על מפתח). גם את ברקת, אם זו אותה ברקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא על לינוקס, אלא על מקינטוש osx (כן, יש לי גם kde מותקן, אבל לצרכים אחרים). כימרה הוא מאוד מקינטושי באופיו, וכמי שאחד השיקולים שלה בבחירה במק היה הממשק, זהו פלוס גדול מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי אם תכנות יהיה דומה במשהו לתכנון מכוניות. מכוניות יתפוצצו על ימין ועל שמאל בגלל שעשית יותר מדי פניות מאז ההתנעה האחרונה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להסחף. במכוניות ובמערכות קריטיות אחרות (מטוסים, מערכות רפואיות) יש הרבה מאוד קוד (בין בצורת תוכנה ובין בצורת תכנון חומרה). הקוד הזה צריך להיות ברמת אמינות גבוהה ונבחן בהתאם. האמת היא שאני לא יודע מה ההבדל בעלויות בין פיתוח realtime לבין פיתוח "רגיל" שהוא יותר "סובלני" לבאגים. שמעתי שבנאסא עלויות הפיתוח של קוד שהוא קריטי ברמה עליונה הן פחות או יותר כמו בחברות תוכנה המפתחות קוד לא קריטי. הסיבה לכך היא שנאסא מיישמת שיטות תכנון וקידוד מתקדמות (ומן הסתם מעסיקה תוכניתנים מוכשרים במיוחד) על מנת למנוע באגים בשלב מוקדם וליעל את תהליך הקידוד. מכאן שתי מסקנות: האחת שניתן ליעל תהליך של פיתוח תוכנה והשניה שללא יישום טכניקות מתקדמות, מימוש של מערכות קריטיות יקר בהרבה מאשר מערכות לא קריטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאסה לא מוכנים לקבל באגים. אין אופציה כזאת. לקוחות רגילים מצד שני, ''מבינים'' שבאגים הם חלק מאפיונו של מוצר, ומוכנים לקבל מוצר פגום. אותם לקוחות גם לא יהיו מוכנים לשלם יותר על מוצר נקי יותר מבאגים, ולפיכך לחברות התוכנה לא משתלם לייצר מוצר נקי לחלוטין. השוק לוחץ למוצר פגום ועכשיו, ולא מוצר נקי עוד ששה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נאסא מוכנה לקבל פגמים רק אם הם נובעים מכך שחלק מהמהנדסים עובדים בשיטה המטרית ואחרים בשיטה השניה, איך שלא קוראים לה, של האמריקאים. ב. כמה *עוד* מיקרוסופט יכולה לדרוש עבור המוצרים שלה? כבר עכשיו חבילה בסיסית למדי של מערכת הפעלה + אופיס עולה הרבה מעבר לתקציב סביר של משתמש ביתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק, שהרכרוכי הזעיר אינו יכול לדרוש יותר, וגם אין לו הצדקה, שכן המחיר שהוא גובה אינו תלוי עלות, אלא תלוי הערכתו את נכונות התשלום של הלקוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת המפרץ, הייתה סוללת פטריוט בסעודיה שכשלה לפגוע בטיל סקאד,וכתוצאה מכך נהרגו חיילים אמריקאים. התברר, שעקב באג, היה צורך לאתחל את המערכת כל 8 שעות, ואילו היא עבדה כ- 100 שעות ברציפות. לפרטים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכונית של החברה שלי קורסת הרבה יותר פעמים מאשר ה-WIN2k בו אני משתמש (מומלץ). זאת למרות שאני מתעלל במערכת ההפעלה שלי הרבה יותר מאשר חברתי מתעללת ברכב שלה. יש מערכות הפעלה מאוד יציבות ואמינות. רוב האנשים פשוט לא משתמשים בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המקום לשאול אם משהו יודע כיצד מתגברים על הבעיה/וירוס/וורם באקספלורר שמתחיל לפתוח חלונות שמובילים לאתרים של קניות, קזינו, סקס ועוד. פנדה לא מצאה שום וירוס, העוגיות וה-קאש נוקו וכו'. עזרה באימייל תתקבל בברכת תודה rbj@haayal.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בדרך כלל ב"פרזיטים"- תוכנות קטנות המתלבשות על תוכנות שאתה מתקין, ומותקנות יחד איתן. שג ad aware מסוגל לזהות ולהסיר אותם. להשגה ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זאת אינה טעות נפוצה. גם תרופה היא בראש ובראשונה פעילות יצירתית ומחקרית, ולא היית מוכן לקבל מוצר, מהחברה הפרמצווטית השולית ביותר בעולם, באיכות שאתה מוכן לקבל מוצר מחברת התוכנה המובילה בעולם. הדוגמא שנתת לפיתוח אבטיפוס של מכונית דווקא מתאימה יותר. נכון, יש מי שמשקיע באב טיפוס, ויש מי שמפתח אותו (ולפעמים גם יש מי שזורק אותו לפח), אבל אין מי שמוכר אותו לציבור הרחב. האבטיפוס (של המכונית או התוכנה, היינו הך) הינו מוצר בוסר, הדורש שפורים, שינויים, ונפוי שגיאות ותקלות. כל אלו אמורים להתבצע במעבר מאבטיפוס לגירסת המדף. התאור שנתת יכול להתאים אולי לכתיבת תוכנות Taylor Made, או אפילו יישומים של תוכנות מדף, אבל וודאי שלא לתוכנות מדף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא אמרתי טעות נפוצה אלא טענה נפוצה. חלילה לי לפסול גישות מופשטות בצורה כל-כך נחרצת. ולעניין – תרופה היא דוגמה מצויינת כי קריטי שתהיה אמינה. משאבים עצומים, שנים ואפילו עשורים מושקעים בבדיקות חוזרות ונשנות, ואני כמובן כולל זאת בעלות פיתוח. ועדיין יש פשלות. יש גם תוכנה שקריטי שתעבוד טוב – למשל, במרכזיות טלפון. יש גם תוכנה שלא קריטי שתעבוד טוב – למשל, דפדפן. אז מה הבעיה? למה אנשים רוצים שלחוויה הטכנית של דיונים באייל תהיה האמינות של תרופה מצילת חיים? זו נראית לי גישה לא סבירה אם לא מוכנים לשלם עבורה. לגבי ייצור מכוניות – כל התהליך החל מהמחשבה המעורפלת בראשו של ראש מחלקת העיצוב התעשייתי ועד שהרובוטים עומדים מוכנים על קו הייצור ומחכים ללחיצה על הכפתור הירוק הוא חלק משלב הפיתוח. כולל הבדיקות של הפרוטוטיפ, כמובן, בדיוק כמו בתוכנה. אני לא בטוח שאני מבין למה אתה אומר שפיתוח של תוכנת מדף שונה מפיתוח מכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק למשפט האחרון שלך: אני לא טוען שפיתוח תוכנת מדף אמור להיות שונה מפיתוח מכונית. להיפך. מה שאני כן אומר זה שבמכוניות אנחנו, כצרכנים, הרבה פחות טולרנטים לכשלים (גם כאלה שאינם מסכני חיים) מאשר בתוכנות מדף. (למרות שגם במכוניות נתגלו באגים שאילצו את היצרנים לאסוף את המוצרים מהלקוחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהיה ידוע לי, במהלך חייה של מערכת תוכנה, מרבית המשאבים, עד %80, מושקעים בתחזוקה. למשל, מערכות מחשבים פיננסיות מרובות קוד חיות עשרים ואפילו שלושים שנה, כך שדווקא הגיוני שעלות אחזקת המערכות תעלה בסדרי גודל על עלות פילוחה. אולם, מלבד תחזוקה ועדכונים שוטפים שנובעים מצורך המציאות, ישנה עלות עצומה של תיקונים. מנסיוני העגום בתחום פיתוח מערכות תוכנה (לאו דווקא מוצרי תוכנה), שורש הבעית טמון לא בשגיאות תיכנות אלא בשלבי אפיון, ניתוח ותיכנון המערכת. שלב הקריטי מבחינת עלותו העתידית (בתיקונים והטלאות) הוא שלב ניתוח המערכת ואיפיונה. הרבה פעמים מתחילים לעבוד על מערכת הרבה לפני שהסתיים שלב התכנון וההתאמה של לצרכי העסק, מאילוצי תיקצוב, לחץ של משתמשים לקבל "משהו" מהר, חוסר הבנה של מנתחי המערכות את אוםן ההתנהלות העסקית, פוליטיקה פנימית, או במקרים של מוצרי תוכנה - לחץ של מחלקת השיווק להוציא מותר חצי אפיו לשוק מכל מני סיבות. עלות התיקונים לא מתבטאת בשעות מתכנת אלא בהפסד העצום לעסק שנאלץ לפעול עם מערכות בעלות אמינות מפוקפקת - ולכן מפתחים מערכות ביקורת, מערכות מושבתות, התאמה אינסופית למערכות משנה או מערכות נילוות - בגלל אפיון לקוי או חסר של ממשקים טכניים ועסקיים, בגלל תיכנון "סגור" של מערכות שלא מאפשר חיבור פשוט למערכות אחרות, או בגלל החלטות מוזרות ושגויות של מנתחים שאינם מתמצאים במורכבות הגדולה של חברות ענק. לדוגמא, לקראת באג 2000, כל החברות ערכו ספירת מלאי של מערכות המחשב. בהרבה מקרים התברר שכמות המערכות שנספרו עולה בכמה מונים על מה שהיה ידוע פחות או יותר. אחת הסיבות לזה היא שמחלקות קטנות החליטו לפתח "קוואזי-מערכות" משל עצמן משום שהמערכות הסטנדרטיות לא ענו לצרכים שלהן, או שזמן התגובה לעדכוני תוכנה עקב שינויים עסקיים היה ארוך מאד. כל "מערכת" כזו דורשת כוח אדם לפיתוח ותחזוקה, אולם כביכול אלה אינם נספרים במצבת הרגילה של החברה, כך שישנה עלות סמויה עצומה. ריבוי מערכות, שאינן מפותחות בתכנון רחב, מוביל בהכרח לצורך בהתערבויות "ידניות" בתהליך שאמור להיות אוטומטי (בגלל שמחלקות קטנות מסוגלות לפתח רק בכלים "נחותים" כמו אקסל שאינן מסוגלות לתת פתרונות טכנולוגיים מורכבים). החוליות הידניות הן הנקודות בהן עלות התוכנה הכוללת מאמירה לשחקים - כל נקודת התערבות אומרת פוטנציאל גבוה לטעויות ושגיאות - אם בתהליך או במה שיותר חשוב, איכות הנתונים. כל התערבות כזו עוצרת את התהליך, למשל עד שהג'ינג'י ישוב מהחופש כי רק הוא יודע מה לעשות. לסיכום, העלות הגבוהה של מערכות תוכנה (בעיקר אלו העסקיות), לאורך מחזור החיים שלהן, נובע הן מפגמים תכנוניים והן מעצם העובדה שהסביבה העסקית משתנה ודורשת התאמה טכנית מתמדת. כמובן שגם איכות הקידוד, כמו איכות ניתוח הנתונים (השלב שקודם לתיכנון בסיסי נתונים) ושלב פיתוח מערכות הדטבייס - למשל, מנתחי בסיסי נתונים "טהרניים" שכופים פתרונות על פי הספר שעלותם הביצועים יכולה להיות קטלניות. את הבעייה בתוכנות של מיקרוסופט (ולא רק שלהן) תיאר חבר שלי במשפט הקולע - תוכנות שפותחו על ידי ילדים לשימוש של ילדים. (הכוונה היא כמובן בעיקר למערכות ההפעלה ומערכות בסיסיות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |