|
שמישות תלויה גם בקהל היעד. מה שטוב למשל בסביבת פיתוח, לא יתאים בהכרח לתוכנה להכנת אלבום משפחתי. ויש כמובן מקרים בהם ממשק טקסטואלי של שורת פקודה הוא הטוב ביותר. לא שיש דרך אחת לעבוד עם שורת פקודה (וזכורים לי הימים שעבדתי עם חלון טרמינל של יוניקס פתוח ליד חלון דוס פתוח, זה ליד זה, ואז כמות הפעמים שהקלדתי בטעות clear בחלון הדוס או backslash בחלון היוניקס), וגם שם ישנם שיקולים של שמישות.
שם לב גם שאתה מדבר כאן במפורש על המשתמש המנוסה. ברגע שאתה מציב את לינוקס כדסקטופ עבור "כולם" (מה שיותר ויותר לינוקסאים עושים), אתה בהכרח מדבר לא רק על כמות של משתמשים לא מנוסים, אלא גם משתמשים *שלא רוצים ולא צריכים להיות מנוסים*.
חשוב לזכור גם שבדרך כלל ההשוואה שלי אינה מול חלונות (שהיא בינונית מבחינת שמישות, ו- kde למשל הגיעה כבר לרמה קרובה מאוד, אם כי היא עדיין לא ממש שם. למשל בנושאים של .drag and drop ויהיה מעניין לראות את הדסקטופ המשולב שאמור להיות חלק מרד האט 8) אלא מול מקינטוש.
אני לא חושבת שמדובר כאן בבעייה בלתי פתירה, ועיקר הבעייה כיום היא פוליטית, לא טכנית- בעייה של ההתמודדות בין הזרמים השונים של הלינוקסאיםץ קרי- אלו שרואים בעקומת למידה גבוהה של לינוקס פלוס וחלק מהאידאולוגיה ומעדיפים "שמי שלא רוצה ללמוד הרבה שישאר עם חלונות", לעומת אלו שרוצים שלינוקס תהיה אופציה מעשית עבור כולם, גם עבור מי שלא מעוניין להעמיק במערכת שלו.
|
|