|
||||
|
||||
אבחנה יפה ומעניינת. נדמה כאילו אין לגיטימציה ל"יהדות לייט" בארץ, אולי כתוצאה משכיחותם הנמוכה של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי (וראו איך לנוצרי הפרוטסטנטי יש "דת לייט" מן המוכן). אם אתה אפור, אתה חושף עצמך למעין לעג מתמיד - בעיני הדתיים אתה כופר, ובעיני החילוניים אתה סתם "עוף מוזר": למה לשמור כשרות אבל לא ליסוע בשבת? ואם אתה צם, למה אתה לא שומר כשרות? בקיצור, הטיעון של "אתה מאמץ רק את מה שנוח". אני אישית, כאדם לא-מאמין, לא צמה. ודווקא ההורים שלי, חילוניים גמורים אוכלי-שרצים, צמים מדי שנה. שיהיה. |
|
||||
|
||||
בטח שיהדות לייט זה מוזר, מוזר מאד, אפילו. לא אכפת לך אם ננצל את התגובה שלך לקצת אנליזה? יופי. אז יש שני סוגים של יהודים לייט: אלו שמאמינים באלוהי ישראל, ואלו שלא. אלו שלא מאמינים (באלוהי ישראל, יתכן שהן עדיין מאמינים בקיומו של כח עליון), הם פחות מוזרים בעיני. אם אלוהים לא קיים, אז גם דת משה אינה אמת, ולכן הם יקיימו או מצוות שנראות להם "אוניברסליות" (כמה אני מתעב ניו אייג') אם יש מקום לכח עליון בחייהם, או שפשוט מקיימים מכח המסורת, אם אין. היהודים לייט הבאמת מוזרים הם אלה שמאמינים באלוהי ישראל. הרי אם אלוהים אמת אז גם משה אמת, ואז גם התנ"ך אמת, ואז אתה כבר חייב לקיים מצוות שכתובות מפורשות בתנ"ך, לכל הפחות. ז"א, אתה לא חייב לקבל את *כל* שרשרת ההלכה, אבל אם אתה צם ביום כיפור (שלא מוזכר בתנ"ך, למיטב זכרוני), אז אתה מקבל את כל ההלכות ב"עוצמה" שווה או גדולה גם, בהכרח(1). הסיבה שלרוב יהודים לייט נתפסים כמוזרים גם אם הם יהודים תרבותית בלבד ולא מאמינים באל, היא שבדרך כלל אתה לא יודע את זה, ואנשים לרוב יוצאים מנקודת הנחה שמי שמקיים מצוות גם מאמין באל. (וזו אגב גם ההנחה הסמוייה בטיעון ה"אתה מאמץ רק מה שנוח". הטוען מניח שמקיים המצוות החלקי רואה ערך בקיום המצוות כולן, אבל חוטא לעצמו, באמצו מה שנוח) וזה אולי המקום לשאול את כותבת המאמר את השאלה: איילת, את מאמינה באלוהים? אבל אולי בעצם זה לא המקום. (1) בהכרח, אם אתה אדם רציונלי. זה למעשה שורש המוזרות הנתפסת, נראה שיהודים לייט מתנהגים באופן לא עקבי. |
|
||||
|
||||
ויקרא כ"ג כ"ז-ל"ב: "אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלוהיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם." |
|
||||
|
||||
כן, הבסיס לחג נזכר, אבל לא כתוב שחובה לצום, אלא רק ''עינוי''. אם אתה מקבל את הפרשנות המקובלת לפסוק זה (לא כתוב גם שאסור להתקלח, לדוגמא), אתה אמור גם לקבל את הפרשנות המקובלת לכל מיני דברים אחרים שהן באותה רמת מקובלות. |
|
||||
|
||||
חשבתי, שהתכוונת ליום הכפורים עצמו. לגבי הצום, אני מניח, שזאת פרשנות סבירה לעינוי. בתנ''ך הצום מופיע כהתענות לשם חסדי שמים (דוד צם בנסיון להציל את הבן שלו ושל בת שבע, אסתר ונערותיה צמות כדי לשפר את סיכוייה מול אחשורוש) וסביר שגם כאן הכוונה היא לצום. לגבי התוספות (איסור על מנעלי עור, רחצה, וסקס) זה נראה לי פרשנות מרחיבה ומאוחרת יותר. לגבי הקרבן, אין לי מושג, אבל יתכן שהוא שימש לסעודה המפסקת בערב יום הכפורים. |
|
||||
|
||||
ושאלה נוספת: אני מניח שב"הקרבתם אשה ליהוה" אין הכוונה לקרבן אדם, אלא לקרבן אחר. אם כך, ומאחר וקרבן כפעילות טקסית כלל תמיד גם את אכילת המוקרב ככל הידוע לי (ולמיטב זכרוני יש גם בתנ"ך (ספר שמות?) הוראות לאיך לחלק את הקורבן), אז איך הגיעו בעצם לקטע של הצום? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איך אפשר להקריב אש? בהנתן שאי אפשר, אז מה אוכלים, ומתי? מתי יגמר יום כיפור והאנשים שיודעים את התשובות באמת יחזרו למחשבם? למה אתה מסמן "ללא תוכן" באייל הקורא, שהוא אחד מהפורומים היחידם בהם בבירור אין צורך בסימון? כל כך הרבה שאלות, כל כך מעט תשובות. החייים אכן לא קלים בעידן המודרני. |
|
||||
|
||||
לא מקריבים אש. "אשה" הוא מילה נרדפת לקרבנות שמעלים באש (אלוהים, אני זוכר משהו שלמדתי לפני מאתיים שנה!). |
|
||||
|
||||
1. נדמה לי שאפילו מנוקד בסגול תחת ה"ש". 2. כאשר רואים את ההודעה שלי כחלק מההודעות שכבר אינן חדשות, דהיינו רואים רק את הכותרת, יודעים שאין צורך להקליק עליה כדי לקרוא את דברי החוכמה שלי. |
|
||||
|
||||
בקשר להערתך, אם אני לא טועה, זה היה קאנט שאמר שעניינים טרנסצדנטליים אינם ניתנים להכרעה רציונלית. אמונה דתית נכללת בעניינים אלה. |
|
||||
|
||||
בישראל הדת נתפסת כעניין של שחור ולבן, תפיסה קיצונית, אך מתאימה לסביבה בה היא מתקיימת. יש לתפיסה זו חסרונות ברורים, אך אפשר להתנחם בעובדה שמעט הדתות הקיימות הן ותיקות ומפותחות מאד ונלוות להן כמויות עצומות של מחקר תיאולוגי פנימי וחיצוני. בארה''ב לעומת זאת, הדת הפכה מזמן לעוד ביטוי של הפסאודו-אינדיבידואליזם. אתה יכול להיות הומוסקסואל מוצהר ונוצרי טוב, אוכל חזיר ויהודי ירא שמיים ובוודאי גם ימצא בקרוב פלג של מאמיני קרישנה שהחליטו שהצמחונות אינה מתאימה להם. כמובן שתוצר לוואי של הפרגמנטציה הזו היא העובדה שרבות מן הדתות הן לא יותר מאשר כתות בנות כמה עשרות או מאות בודדות של שנים ולעתים קרובות הבסיס האידאולוגי שלהן הוא רופף ביותר וקשור לאישיות המייסד (כמו למשל חיבתו של מייסד הכת המורמונית לנשים...). לגבי ה''דת לייט'', הפרוטסטנטיות אכן נראית ככזו, אך יש לשער שאם לא היית קרובה בהשקפתך להומניזם המערבי, מצוותיה עדיין היו נראות משונות למדי בחלקן. |
|
||||
|
||||
משום מה, לפרוטסטנטים האמריקאים ישנה לגיטימציה מוחלטת לא לעשות כלום, ועדיין להיות "נוצרי טוב". האפור כאן הוא הרוב, והאפור הזה כולל בערך כלום. היהדות מזכירה יותר את הקתוליות, שגם היא נוטה להיות שחור/לבן. הערת אגב - כפי שציינת, אחד האירועים המעניינים ביותר בעיר הזו הוא מצעד הגאווה השנתי, בו מיוצגים לא רק כל הכנסיות הפרוטסטנטיות, אלא גם כל זרמי היהדות, הכנסיה הקתולית, הגאים-המוסלמים והגאים-הפגאנים. |
|
||||
|
||||
על פי הסקר של אוניברסיטת מישיגן משנת 1997, 44 אחוז מהאמריקאים הולכים לכנסיה לפחות פעם בשבוע. גם אם נניח שנכללים בכך כל הקתולים, עדיין לפחות 18 אחוז מהפרוטסטנטים הם דוסים מספיק כדי למלא את מצוות הרשות הזו. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא שה-44 אחוז האלה ממוקמים הרחק ממנהטן... וכן, הפרוטסטניזם אליו אני נחשפת הוא זה של חברים וקולגות, קבוצה מאוד הומוגנית ושאינה מייצגת את שאר ארה"ב. הם בטח חושבים שכל היהודים הם כמוני. |
|
||||
|
||||
סביר להניח. ככל שמתרחקים מהחופים, שיעור הנוצרים האדוקים עולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |