בתשובה לGod eat God, 08/09/02 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני זוכר את כללי ההיסק (משהו כמו "מודוס פוננס בראש מלה"?). אפילו כתבתי פעם מחולל הוכחות אוניברסלי ללוגיקה עם כמת יחיד, שהוכיח כמה משפטים שלא הצלחתי להוכיח לבד. 2. לא ניסיתי *להוכיח* את "לא תרצח", אלא *לנמק*. נימוק הוא מן גרסה חיוורת של הוכחה; הוא יכול לשכנע את רוב האנשים הסבירים, אבל אולי לא את כולם. הדיון הזה התחיל בכך שאמרת שהכרעות ערכיות לא ניתן לנמק, ואני טענתי שדווקא אפשר. עכשיו אתה מספר לי שהתכוונת שאי אפשר להוכיח אותן? זו הרי טענה טריוויאלית. הרדוקציות שאתה עושה לשפה המדוברת (נימוק=הוכחה, מוסר=החלטה=רצון) לא מועילות לשום דבר - להיפך. זה לא שאסור לך להשתמש במלים האלה כרצונך (כל עוד אתה משלם להן מספיק), אבל באופן עקרוני נדמה לי שיש בזה השעממה1 ורידוד של השפה. 1 זו הטייה שהמצאתי לצורך המלבן הזה, אבל אני מזהיר שבכוונתי להשתמש בה גם בעתיד. הורייתה: הפיכה למשעמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שזה עשוי לשכנע אנשים רבים, ממש כמו נאום חוצב להבות של פוליטיקאי ממולח. אבל אני מדבר על טיעונים, והייתי רוצה לראות טיעון שבו מפסוק מסוים נובע ציווי ערכי מסוים. ברור שלדעתי זה טריוויאלי שזה אינו אפשרי, אבל אני מסכים שאנשים רבים עלולים להשתכנע מכך. ולנושא אחר לגמרי, כמובן שמעניין אותי *מדוע* הם משתכנעים. בכל מקרה, 'נימוק', כ "גרסה חיוורת של הוכחה", גם הוא צריך להכיל לפחות צל צילה של גזירה, לא? *משהו*, *שינמק* לי *מדוע* יש לעשות כך ולא אחרת... נימוקים יהיו לדעתי רק המקרים בהם מובלעת פשוט ההנחה הערכית. משהו כמו: "*אם* אתה חושה שהאנושות היא ערך עליון, אז עליך ---" ברור, שאנשים לא מדברים ככה בחיי היום-יום. אבל באייל, יש לנו הזכות, היכולת, ואף החובה (?!) לדבר בשפה שרק אנחנו נבין. אחרת אנא אנו באים? האם לפשוטי העם נדמה? לא, אבל ברצינות: יש יתרון רב באותה "שפה מדעית": החד משמעותיות שבה1. חשוב רגע, מה עם באמת ויטגנשטיין צודק, מה עם באמת כל הבעיות הגדולות של הפילוסופיה אינן אלא בעיות של שפה? הרי הסיבה לכל הויכוחים הפסוקיים (להבדיל מהערכיים = טלאולוגיים) היא או כשל לוגי או דיבור על דברים שונים. אם איננו טועים בסילוגיזם, הרי המחלוקת שלנו היא לחינם, נובעת רק מהגדרות שונות, וזה חבל מאוד, הלא כן? אה, ומוסר לא שווה החלטה. מוסר הוא סיבת ההחלטה. --------------- 1 ועוד יתרונות. לא רוצה לחזור על עצמי. ויטגנשטיין כותב יפה יותר :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנושות יכולה בכלל להיות ערך? אפילו כדוגמא זה לא נשמע טוב. ארון הוא ערך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר נכון, מושא לערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הנימוקים המקובלים ל"לא תרצח" עומדים בדרישות שלך. לדוגמא, "כי לנרצח יש זכות לחיים": ברור שמזה בלבד אי-אפשר להסיק את האיסור לרצוח (כי "אז מה אם יש לו זכות"). אבל הנימוקים (שמופנים אל "האדם הסביר") מניחים כמה אמיתות יסוד ("אסור לשלול זכויות בלי סיבה") שיחד איתן הנימוק מאפשר לגזור את האיסור המקורי. בקיצור, אני מסכים אתך שבנימוקים של הכרעה ערכית (לא לרצוח) מובלעות הנחות ערכיות בסיסיות. לגבי השפה - התרשמתי שרבים מן הדיונים שלך אינם נעזרים בשפה מדעית, אלא להיפך: הם ויכוח חסר משמעות על מהי השפה *המדעית* הנכונה - כאילו השמות שאנחנו בוחרים לקרוא בהם לדברים משנים משהו. אני מציע להצמד לשפה העברית המדוברת; לא כדי שפשוטי העם יבינו (חלילה), אלא כדי שאנחנו נבין זה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהעברית המדוברת מבלבלת לא פעם יותר מהשימוש בשפה קשה-להבנה-אך-חד-משמעית-לפחות-יחסית. ביחוד כשזוכרים את מה שאמר ויטגנשטיין, שכל הבעיות הגדולות של הפילוסופיה אינם אלא מחלוקות על "השמות שאנחנו בוחרים לקרוא בהם לדברים". אם הוא צודק, הרי שיש חשיבות אדירה להסכמה על "מהי השפה *המדעית* הנכונה". תנסה "להסתכל מהצד" על ויכוח טיפוסי באייל; אחד אומר שפעולה מסוימת היא לא מוסרית, שני יטען שמניעה מעשיתה *היא* לא מוסרית. מן הסתם, אין הסכמה ביניהם על ה "דבר" שאותו השם (המילה 'מוסר') מצביע אצל כל אחד מהם. וכך כמעט על כל ויכוח שהוא. זה די מדהים, הייתי אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף - באמת מדהים לספור את הויכוחים שבסופו של דבר אינם על נושאים מהותיים אלא על ההגדרה ה"נכונה". הרי כשמתווכחים אם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא, הויכוח האמיתי הוא על מה צריך לעשות. המלה "מוסר" בהקשר הזה היא רק תירוץ. בזמן מסוים כל אחד מוצא את עצמו מעדיף פעולות מסוימות על אחרות, ובערך באותו זמן מגלה שאנשים מחשיבים את הסוג הראשון למוסרי יותר. אם כך, אנחנו מסיקים, פעולות מוסריות הן נכונות יותר. חמושים בכלל הנפלא הזה אנחנו יוצאים לחקור את אזורי השוליים שבהם אי-אפשר לדעת אם הפעולה "מוסרית" או לא. אבל אנחנו עדיין שבויים באשליה שאם רק נצליח לברר לעצמנו את מידת המוסריות של הפעולה - מיד נדע מה לעשות (וכולם יסכימו איתנו). אכן, נפלאות דרכי האייל. בקיצור, אני מסכים עם הפסקה האחרונה כולה (וגם זה כשלעצמו מדהים). לגבי השפה ה"נכונה" - שפה היא כלי להעברת מסרים, ולכן הקריטריון צריך להיות איזו שפה יעילה יותר. אם השפה המדעית היתה מוגדרת היטב *ומדוברת*, היה עדיף להשתמש בה. בפועל, הנסיון "לשכנע" אנשים לדבר בשפה הזו גוזל מאמץ רב מדי, וגרוע יותר - גם כשמישהו מדבר בשפה מדעית ומדוייקת, מתברר שההגדרה המדויקת שלו למלים שונה מההגדרה המדויקת שלך - ושוב מתווכחים על הגדרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרי כשמתווכחים אם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא, הויכוח האמיתי הוא על מה צריך לעשות. המלה "מוסר" בהקשר הזה היא רק תירוץ" - נו, אתה וודאי יודע שלדעתי כבר הראיתי מדוע מוסר = "מה שצריך לעשות". או במילים אחרות, "מה שאנחנו רוצים שיעשה". "שפה היא כלי להעברת מסרים, ולכן הקריטריון צריך להיות איזו שפה יעילה יותר" - רק אעיר, שחלק קרדינלי ממבחן היעילות צריך להיות אחוז שגיאות זעיר. השפה המדוברת נכשלת בכך בגדול. ושוב, אם הכשלון הזה גורם לכך שכל הויכוחים הם ויכוחי-סרק, הרי שהכשלון הזה הוא האויב-מספר-אחד של עולם הרוח שלנו, לא פחות. "אם השפה המדעית היתה מוגדרת היטב *ומדוברת*, היה עדיף להשתמש בה" - אין בהכרח הכוונה שתזמין מנת פלאפל ב "מדעית". הכוונה היא שזו צריכה להיות השפה בדיונים אינטלקטואליים, ששימוש בהגדרות שונות עלול להיות מקור כל הויכוח כולו, ממילא. "בפועל, הנסיון "לשכנע" אנשים לדבר בשפה הזו גוזל מאמץ רב מדי" - נו מה אני יעשה... "וגרוע יותר - גם כשמישהו מדבר בשפה מדעית ומדוייקת, מתברר שההגדרה המדויקת שלו למלים שונה מההגדרה המדויקת שלך - ושוב מתווכחים על הגדרות" - אבל אולי הויכוח על ההגדרות הוא הויכוח האמתי היחיד. הויכוח על הנחות היסוד. כלומר, אנו מסכימים על שיטות ההיסק, ולפחות בנושאים פשוטים (אך עקרוניים), לא סביר ששגינו בסילוגיזם. אי-לכך, מה הוא מקור אי-ההסכמה? אם אנו מסכימים על המטרה הטלאולוגית הסופית, סימן, בהכרח, שיש בעיה בהגדרות, הלא-כן? אם כך, אולי הויכוח על ההגדרות אינו תפל כל כך. אולי יש סיבה שהוא חוזר שוב ושוב: הוא פשוט חיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסקה ראשונה: ההבדל הוא ש"מה שאני רוצה" תלוי ברצון האנוכי שלי, "מה המוסר מחייב" הוא הרצון שלי שעליו אני מנסה לכפות קריטריונים אובייקטיביים (מקומית); לשם כך יש שתי מלים שונות, וגם אם אתה חושב שאין קריטריונים אובייקטיביים, או שאנשים בדרך-כלל לא מצליחים למצוא אותם, או שהם לא מצליחים ליישם אותם - עדיין המלה "מוסר" מכוונת למשהו אחר. חבל לאבד אותה. פסקה אחרונה: יש הבדל בין ויכוח על הגדרות לויכוח על הנחות יסוד. ויכוח על "ההגדרה הנכונה" של "טרור" או "מוסר" או "דמוקרטיה" או "עם" הוא משעמם וחסר משמעות. ויכוח על ההשלכות של כל אחד מהמושגים האלה עשוי להיות מרתק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע דיון על הגדרות המושג "מוסר" הוא דיון משעמם? אני חושב שזהו דיון עקרוני ממעלה ראשונה וחשוב ביותר. למשל - האם מוסר הוא ציווי אלוהי ה_ניתן_ לאדם ועל כן הוא תקף אוניברסלית? אם כך, מוטל על אנשי הבשורה להפיץ את תורת המוסר האלוקית ואולי אפילו ל_כפות_ אותה על ההמון הנבער - מסיונריות אבנגליונית. האם מוסר הוא יחסי, כך שמוסרך איננו נעלה על שלי אלא הוא מתאים יותר לך? קשור לנקודה הקומת - האם מוסר הוא משהו אישי או שהוא קיים רק במסגרת של קבוצת "סוכנים"? ומכך, האם מוסר מוגבל רק לאורגניזם מסוג הומו או שגם לחיות או אורגניזמים אחרים יש מוסר? חוצמזה - אתה מנסה להציג "רצון אנוכי" כדבר מה אוטונומי ללא משהו שקודם לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיונים הבאים עשויים להיות מעניינים מאד: * האם המוסר המקובל הוא ציווי שמימי. * האם מוסר הוא דבר יחסי. * למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "מוסר". * האם יש מוסר גם למינים אחרים. (דהיינו, ויכוחים על מהות). הדיון המשעמם הוא: למה *כולם* צריכים להתכוון כשהם אומרים "מוסר" (דהיינו, ויכוח על "ההגדרה הנכונה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בלי זה אתה לא יכול להתקדם ותמשיך להסתובב במעגלים לא משיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. בפעם הבאה שיהיה דיון מהסוג הזה, ננסה ליישם את התאוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אווו. על זה כתבתי כבר המון. בקיצור (שאינו תחליף לגרסה הארוכה), אני חושב (ואף נימקתי זאת לא פעם) שזו טעות. אין הבדל בין רצון לבין מוסר. שניהם מיצגים את הרצוי, להבדיל מן המצוי. הרצוי הוא הטלאולוגי, המצוי הוא הפסוקי. יש הבדל מבחינת הקונוטציות וכו', ולרוב כשאנו אומרים 'רצון' אנו מדברים רק על חלק מהטלאולוגי, וכך גם כשאנו מדברים על המוסר. אבל בסופו של דבר, זה כמו לשאול במתמטיקה, מה ההבדל בין A ל B. שתיהן אותיות, המשמשות לנו לייצוג דברים. אני תמיד יכול לייצג משולש ע"י איזשהו סט של שלישית אותיות. זה לא ישנה דבר. ובכל זאת, תתפלא אם תקבל שאלה המתייחסת למשולש ZFK. הקונוטציות שלך יהיו שונות, אבל זה ממש אותו משולש. דוגמא טובה יותר תהיה פרדוקס 'כוכב הבוקר' ו 'כוכב הערב' של פטנם, שאינם כמובן אלא אותו כוכב. ההבחנה שלנו, הקונוטציות ואפילו המטען הרגשי שלנו, ואף הדתות שאולי פתחנו בהקשר זה, לא קשורות לנקודה, שזה בסופו של דבר אותו כוכב...! 'הגדרה', לא רק כזו של מילה מסוימת. כל הגדרה היא הנחת יסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם רצונות שמקורם במבנה שלך, בגוף או במצב הנמטלי הנוכחי שלך. הרצונות האלה נופלים בחות או יותר בקטגוריה של צורך גופני (שרידות, חום קבוע, אוכל, חמצן, תאווה לשוקולד וכו') ואולי הבעייה היא שחסרה מלה בעברית שמגדירה את ה"רצון" הזה - volition. הרצון שאתה כותב עליו בד"כ הוא ה will והוא נובע מאוסף של volitions, כשרים, נטיות, מטרות (לנצח במשחק) וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהדבר שעליו אתה מדבר *איננו* באמת רצון, משום שהוא סיבתי. אני ארחיב על כך באייל, כשאתפנה מעט (אני מניח שרואים שאני כותב מהר נורא :-( ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל בין בננה לבננה, ולכן כשאני חושב על בננה או על בננה אני מתכוון לאותו הדבר. לו באמת לא היה הבדל בין רצון למוסר, הייתי מתכוון לאותו הדבר כשאני חושב על רצון ועל מוסר. אבל זה לא כך, ולכן יש הבדל. QED. וזה לא רק אני. הרבה (מאד) אנשים מתכוונים לדברים אחרים (לגמרי) כשהם אומרים "רצון" ו"מוסר". לכן ההבדל הוא לא רק בעיני שלי, אלא גם בעיני הרבה אחרים. אתה מציע להגדיר "מוסר" כ"רצון". זה לא מועיל לאף אחד, ואני לא מצטרף להצעה הזו. הגדרה היא לא הנחת יסוד (אחרת, כשאני חושב על "הגדרה" ועל "הנחת יסוד" הייתי חושב על אותו הדבר, אבל אני לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, ראה את פרדוקס 'כוכב הבוקר'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |