בתשובה לגלעד ברזילי, 04/09/02 23:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יעזור לך. "להרוג חזיר כדי להציל אדם", משמעותו שהאקט של הרג החזיר הוא מה שיציל את האדם. עם מספיק דמיון ויצירתיות אתה הרי יכול ליצוק למשפט הזה איזה תוכן שתרצה ולהצדיק כל מיני הריגות ותועבות אחרות (מה דעתך על הציווי להרוג היום כמה שיותר ילדים פלסטינאים כדי "להציל את חייהם" של כל קרבנות הפיגועים העתידיים?), אבל זו המשמעות היחידה שבאמת נגזרת מהמשפט הזה באופן ישיר. כדי שהמשפט יהיה אמיתי, החזיר צריך להיות פצצה מתקתקת, ואז באותו אופן שבו מותר גם לשיטתי להרוג מחבל שיצא לדרך כדי למנוע ממנו לבצע פיגוע, יהיה גם מותר להרוג את החזיר. אפשר אפילו לחשוב על תסריט שבו החזיר הוא באמת בתפקיד הפצצה המתקתקת: אם מישהו מילכד חזיר ושלח אותו במרוצה לעבר קבוצת חיילים, לשיטתי על החיילים לעשות כל שביכולתם כדי לעצור את החזיר לפני שיתפוצץ בקרבם, כולל לירות בו אם זו הדרך הכי טובה לעצרו. העבירה המוסרית התבצעה במקרה זה ע"י מי שהרשה לעצמו להשתמש בחזיר כמטען חבלה נייד, לא ע"י מי שכאקט של הגנה עצמית יורה בחזיר הנפץ השועט לעברו. גלעד, אני עדיין סבור שחבל לך על הזמן. העקרון הכי בסיסי של תפיסת הזכויות אומר שאסור להשתמש במישהו אחר רק כאמצעי למטרה, ועצם העקרון הזה מתנגש חזיתית עם התועלתנות שלך שמתירה לעשות כל דבר לכל אחד בתנאי שהתוצאה עבור "הפרט הממוצע בחברה" תהיה חיובית. אני מסכים שבראיית עולם תועלתנית תפיסת הזכויות נראית כמו עסק מטופש, משום שלא בכל המקרים אני אנהג באופן שיביא לי הכי הרבה תועלת, אבל תאמין לי שאתה לא רוצה לדעת איך נראית תפיסת העולם שלך בראיית עולם המבוססת על כבוד לזולת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''לכל אחד'', אלא לחיות, שהן אינן חלק מהחברה, אינן יכולות להעניק או לשמור על זכויותיו של אחר, ומכאן שאינן זכאיות לזכויות כאלו בעצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עוד חייב לי תשובה לגבי שורש הרתיעה האינטואיטיבית והבריאה שלך מפגיעה בבעלי-חיים (וגם בתינוקות ובבני-אדם אחרים שאינם *מסוגלים* לשמור על זכויותיך). לא מתאים לאדם שבז למיסטיקה ולאמונות שרירותיות למיניהן להסביר דבר כזה ב"למה? ככה". אם פעם יבוא לך להשקיע בזה קצת זמן ומאמץ, יתכן שתגלה שמאחורי הרתיעה הכביכול-בלתי-מוסברת הזאת מנקר בכל זאת איזה שביב הכרה בכך שהתנהגות מוסרית איננה סחר חליפין של תן וקח, ושיש בה אלמנט מהותי של כבוד כלפי האחר אפילו אם שונותו (הביולוגית, התרבותית, הגילאית או מה שלא יהיה) מונעת ממנו להחזיר לך באותה מטבע. זה שמישהו הוא שונה, לא הופך אותו לאויב ובוודאי לא לעבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציין, בצדק רב, שהרתיעה היא אינטואיטיבית, הייתי מוסיף ואומר אפילו אינסטינקטיבית. בתור שכזאת לא בהכרח ניתן למצוא לה צידוקים לוגיים. אני חושב שעצם הדמיון בין בני אדם לבין חיות מספיק כדי להסביר את האינסטינקט הזה, אבל לא מספיק כדי להצדיק אותו. למשל, לי יש רתיעה אינסטינקטיבית מג'וקים, למרות שאני יודע היטב שהם אינם מסוכנים. הרתיעה הזאת מסבירה את הנעל שאני מוריד להם על הראש, אבל בשום אופן אינה מצדיקה אותה. אם היה מתברר לי שהריגת הג'וק גורמת באיזשהו אופן נזק אמיתי לאנשים, הייתי מתגבר על האינסטינקט שלי. לך יש אהדה טבעית (אינטואיטיבית?) לבעלי חיים, אבל אתה לא מסתפק בכך אלא מנסה למצוא לה תימוכין רציונליים. אני חושב שה"ככה" של דובי הצביע על כך שבסופו של דבר גם הטיעונים שלך מתמצים ב"ככה". מאחר וכך, כשמתברר לך שהאינסטינקט שלך גורם נזק אמיתי לאנשים (שולל מהם אפשרות לחיות עוד כמה שנים) הייתי מצפה ממך, כאדם מוסרי, שתתגבר עליו. (והערה קטנה שתחסוך, אולי, התכתבות מיותרת: כן, ידוע לי שלמסתמי לב חזיר יש תחליפים מלאכותיים, אבל ברוב המקרים המסתם הביולוגי עדיף ומכל מקום זאת רק דוגמא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע אתה זורק "אינסטינקטיביות" לערמת הדברים שלא ניתן למצוא להם צידוקים לוגיים. האם זה אומר שאינסטינקטים הם מתחום המיסתורין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הצידוק הלוגי לחוקי הלוגיקה? ומה הצידוק לדעה הקדומה שיש רק דברים שניתן למצוא להם צידוקים לוגיים ורק דברים מתחום המיסתורין? האם לא ייתכנו דברים שלא ניתן למצוא להם צידוקים לוגיים אבל קיומם ברור לנו מאוד (הטלאולוגי... לא יכולתי להיתאפק)? מאיפה באמת הדיכוטומיה הבוטחת הזו בין הפסוקי למיסטיקה בלבד? מה הצידוק הלוגי שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אבל אני לא חושב שאינסטינקטים שייכים לדברים שעבורם לא ניתן למצוא צידוק. אין בין אינסטינקטים לטלאולוגיה שום קשר, לשיטתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוך, אני חושב שגם אני אענה: יכול להיות. "אני לא חושב שאינסטינקטים שייכים לדברים שעבורם לא ניתן למצוא צידוק" - יכול להיות. "אין בין אינסטינקטים לטלאולוגיה שום קשר" - יכול להיות. הסיבה היא, שאני לא כל-כך בטוח למה באמת מתכוונים במילה 'אינסטינקטים'. למישהו מתחשק להגדיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קיומו של דבר הוא "ברור לנו מאוד", למה שלא נתייחס אליו כאל פסוקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ז'תומרת? מה הקשר בכלל? 'פסוקי' טוען איזושהיא טענה, שיכולה להיות נכונה או שגויה. משפט פסוקי אנליטי, לדוגמא: "אם A = B ו B = C אז A = C" משפט פסוקי סינתטי, לדוגמא: "מים רותחים במאה מעלות צלסיוס בלחץ אטמוספרי". על ההבדל בניהם: תגובה 69647 על הגדרתם: תגובה 58018 לכן, הרצון שלי לעוף אינו פסוק (אבל עובדת קיומו היא פסוקית, כמובן). הוא טלאולוגי. הוא עצמו (כלומר, לא הפסוק שמתאר את עובדת קיומו) וודאִי בשבילי, למרות שהוא לא *טוען* שום דבר: הוא לא סינתטי ולא אנליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי קיומו של מוסר. איפה הוא קיים, באיזה אופן הוא קיים, מה טבעו ומה נגזר מקיומו - אלה נושאים לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שאתה מנהל כרגע עם ירדן דיון דומה, אני פורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אחרי הדיון הפילוסופי שהתפתח כאן יש עוד טעם שאענה, אבל על רמה פחות אבסטרקטית, ובלי שימוש במילה "טלאולוגיה", הנה: באומרי "צידוקים לוגיים" אני לא מתכוון למשהו שהמשלים שלו הוא מיסטיקה. האינסטינקטים הם ודאי בעלי הגיון אבולוציוני משלהם, אבל לא כזה שנשלט ע"י הניאו-קורטקס אלא ע"י מבנים קדומים יותר במוח, ולפיכך הם לא נכללים בתחומי החשיבה הרציונלית. אפשר לדון בהם, ואז הדיון אמור להיות רציונלי, אבל לא נכון לייחס להם עצמם שום דבר שיש בו מן הרציו, בדיוק כפי שלא נייחס זאת לאמבה שנרתעת מסביבה חומצית (אם היא באמת נרתעת, אין לי מושג). ובכן, סביר בעיני שהרתיעה שלי מנחשים נעוצה בנסיון רב דורות של אנשים שפיתחו את האינסטינקט המועיל הזה, וגם כאשר קוף נרתע בבהלה מצינור גומי ההסבר שזה נובע מאינסטינקט הבהלה מנחשים נראה לי הולם, גם אם רתיעה מצינור אינה רציונלית במיוחד. כנ"ל לגבי רתיעת אנשים רבים מעכבישים שרובם בגדול קל לזיהוי ואינו מזיק, וכנ"ל בכוון ההפוך: האהדה הקלה להסבר אבולוציוני לתינוקות אנוש יכולה בקלות להיתרגם גם לאהדה לגור שימפנזים, אבל בחינה *רציונלית* של העניין משאירה את השאלה "למה, בעצם?" ללא תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכבר נתתי הסבר שכזה - לתינוקות (כמו לחיות מחמד) יש זכויות שמוקנות להם מתוך היותם ''שייכים'' (המרכאות מתייחסות רק למקרה של התינוקות) להוריהם, שהם בעלי זכויות בבירור. אגב, אולי ''מסוגלים לשמור על זכויותי'' זה לא הביטוי המתאים ''אינם מסוגלים להבין את מהות החוזה החברתי עליו מבוססות הזכויות'' זה ביטוי טוב יותר. וזה שאני לא חושב שלחיות יש זכויות, כמובן, לא אומר שאני אהרוג אותן סתם כך, מכיוון שאני מכיר בכך שיש להן מודעות מסוימת, ואני לא אוהב את הרעיון של גרימת כאב שלא למטרה טובה. לא עניין של כבוד. להרוג נמלים, למשל, לא ממש אכפת לי. גם ג'וקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |